Skip to main content

Full text of "אר"מ - SNA ארכיטקטורת רשת מערכות תקשורת"

See other formats


: ור 


\ ערד יצחק עמיהוד. 


ספרי לימוד והכשרה במדעי המחשב 
הוצאת ''הוד-עמי'' לספרי מחשבים ‏ "7 


--ר-י 


ל 
הי + 








לרות?, 
אשר סייעה כה רבות בלד? 


בהכנתו של ספר זה - 
באהבה 


תודתנו נתונה 


לחברת יבמ ישראל בע"מ, אשר איפשרה לנו באדיבותה להשתמש 
במדפסת האיכות "6סו"א65וט) להדפסת הספר. 


לחברת י.א.מיטווך ובניו, אשר איפשרה לנו באד?בותה להשתמש 
במחשב 76-6 שלה לצורך קלידת הנתונים. 


הסדר והעריכה של הספר נעשו במחשב 76 18% באמצעות מעבד התמלילים 
ווו9+ס₪ של חברת אינטרסופט בע"מ. 





אר" מ - ג א 5 
ארכיטקטורת רשת מערכות 
תקשורת 


בן-ציון שחר 


ערך: יצחק עמיהוד 


ספרי לימוד והכשרה במדעי המחשב 
הוצאת ''הוד-עמי'' לספרי מחשביט 


א א 5 


6זטז0)וח0ז אזסשו6א 5וח516ץ6 





עס 
הח .₪ 


בטחווח\ .! עס 001060 


69 


כל הזכויות שמורות 


הוצאת הוד-עמי, 
לספר? מחשב?ם בע"מ 


ת.ד. 560 רמת-גן 52105 


אין להעתיק ולפרסם חלקים 
מספר זה ללא רשות בכתב 
מאת ההוצאה 
אלא לשם ציטוט קטעים קצרים 
בציון שם המקור 


הודפס בישראל 
חשוון תשמ"ז, נובמבר 1986 


0 פסתפוּם |ןוה 
0 וחה-₪00 
05 ,8085-0608 560 א0.80%.ק 
6 "*6פחט0\) , [15%86 


הקדמה 


ארכיטקטורת רשת מערכות (אר"מ) (508) 1%060%₪26ת220 60002%( 55565 
של ילבמ הפכה למעשה, אם כי לא להלכה, לארכלטקטורת תקשורת תקנית בשטת 
התיקשוב. ההתקנות של רשתות אר"מ בארץ תומכות בדרלשה ללדע בנושאלם 
הטונים הקשורלם לארכלטקטורה צו. למרות זאת, נמצא בעברית מעט ספרלם 
העוסקים בנושאל תקשורת נתונלם בכלל, וספרים הדנלם באר"מ בפרט (למעט 
מאמרלם) - אלן בנמצא. 


ספר ‏ זה מיועד למלא ולו במקצת, את החלל הקילים בנושא. הספר שלפנלינו 
נותן תמונה כוללת של ההלבטים השונלם של ארכיטקטורה זו, וד במרבלת 
הנושאים החשובים הקשורים בה. הקורא המעונלין יוכל ללמוד בלתר פלרוט 
מתוך הספרות הטכנית העניפה הקללמת בנושא זה (ראה ביבליוגרפלה). 


אר"מ הינה ארכיטקטורה דינמלת המתפתחת ומשתכללת כל הזמן, אשר מתאלמה 
עצמה לטכנולוגיות המתקדמות ביותר. רק בשנת 1984 פורסמו על *לדל לבמ 
למעלה מ-22 הכרזות על תוספות, חידושים ושלנויים המתליחסלם למוצרל 
אר"מ ובשנת 1985 פורסמו למעלה מ-25 הכרזות כאלה. 


ספר ‏ זה מצלג תמונת מצב נכונה לראשלת 1986 ודן בתומרה ובתוכנה שהלנן 
זמלנות הלום. בעתיד יהיה צורך לעדכן את המלדע, אם כל הלסודות 
המונחלם בבסלסה של אר"מ ישארו תמלד. 


ספרים נוספים בהוצאת הוד-עמ?: 


1" 
.2* 
4% 
.4* 
8% 
.6* 
.% 


.8 


תכנון ותכנות יישומי מחשבים, 1975 

- י' עמיהוד 

לסודות בניתוח ותכנון מערכות מידע, 1980 

- י' עמיהוד ו-?' קורפל 

מערכות תקשורת נתונים, 1981 

- א' סקופ 

ארגון נתונים וניהול קבצלם, 1982 

- ר' הייפרמן 

מיקרו-מחשבים וה-6800, חומרה ותוכנה, 1983 

- א' הראל 

בסיסי נתונים - עקרונות, מודלים ויישומים, 1984 
- ר' הייפרמן 

המחשב האלקטרוני - ע?בוד נתונים ותכנות בייסיק, 1985 
- י' האן ו-י' עמיהוד 

פסקל - שפה לתכנות מבנ?, 1986 

- פרופ' א' אנגלברג 


* הספרים אושרו ע"? משרד החינוך כספרי העשרה 
% אושר ע"י משרד החינוך כספר ל?מוד 


תוכן העניינים 


הקדמה 


תוכן העניינים 


חלק א': אר''מ -- התפישה 


פרק 


1 
2 
3 


פרק 2 - נדבכ? אר"מ - החלוקה לנדבכים 


כ כ כף ‏ כ כף] 
--9 500 % 


פרק 3 - נדבכ? אר"מ - ארגון הכתובות 


10 
1. 
1. 


- תיאור כלל? 


אר"מ - הגדרה, מטרות ולתרונות 
ההתפתחות ההלסטורית של אר"מ 
מוצרים ומרכיבים באר"מ. 


מטרות בתכנון רשת 

מבנה הנדבכים. 

שללוב המוצרלם בנדבכים הטונים 
משתמשל הקצה . 0% 0% 
מסרים - מבנה ונלתות 


1 כתובות ברשת - 5502 ,0ק ,20 . 
2 מעלנה ברשת . 


פרק 4 - מושג? ?סוד נוספים באר"מ 


49600 8 - 


וב'ווכ יוב יוב 


תחומים. 

שיחות בין לחלדות לוגלות ברטת 
שלחות בין תתחומלם . 
מונחים בזרלמת נתונלם . 


11 


54 
1 


חלק בי: אר''מ -- המרכיבים 


פרק 5 - מערכ? תוכנה 


1 מוצרל תוכנה . 
2 תלאור התוכנות 


פרק 6 - מערכות הפעלה 


סוגיל מעבדלם . .. 
התפתחות מערכות ההפעלה. 
תפקילדי מערכות ההפעלה . 
תילאור מערכות ההפעלה 


וני וי גי 
כ 40 


פרק 7 - נוהל? בקרת ג?שה לתקשורת 


1 מטרות, אחרילות, לחסלם . 
2 מוכנות אג1ל . .00.00.00 
3 פוכנות 104% . 0.0 00.00.0. 


פרק 8 - בקר?" התעשורת ותוכנת ?סא 


בקרל התקשורת. 28 
2 - מבנה ומרכיבלם ‏ . .5 . 
בקרת תמסורת ב-עסא . 

תוכנות נוספות 


₪6 0 00 
כ 02 48 


פרק 9 - תת-מערכות ה??שום 


1 הקדמה .0 .0000000000 
2 60108 % 40% 4% 00000040 
3 (|( 188 ₪ ₪ 4% 5 .₪0 + 
8 150 0% 0000000000 

5 8ץ/8תחס . 6 ₪ 

08( 480 ₪ ₪ ₪ = הא לש 0 
7 7282, 0083 050 0000000050 


7 


08 
08 


125 . 
129 . 


138 . 


חלק ג': אר'/'מ -- העיצוב 


פרק 10 - פרוטוקול התקשורת 5206 
1 תלאור כללל . 
2 מסגרות 5206 . 
3 מצבל פעולה של תחנות ‏ . 
4 קוד מצב וקוד פעולה. 
5 דוגמאות למצבל פעולה שונלם 
6 מצבים ותהללכלם נוספלם ב-526 
7 טכנליקות לשידור נתונים. 
8 סיכום, והשוואה ל-1070. 


פרק 11 - זר?מת הנתונ?ם ברשת אר"מ 


1 שלדור ותגובה. 


2 נלתוב בין צמתלם אלזורלים" ברשת . 


פרק 12 - רלשות ונ?הול רשת 


1 ניפיהול רשתות תקשורת. 
2 אשאפא 


3 שרותלים מבוזרים ברשת אר"מ. 
4 מסרלם לנלהול רשתות תקשורת 


5 כלל עזר לאיבחון בעלות. 


פרק 15 - תוכנות לרלשות, שללטה ובקרה 


134 
134 
1 


כ 032002 60 1 


13 


1 
133 
1% 


עססא 
\ספא 


אפזא 


שרותים לבקרה" ₪ הפפ ו -אפא 
שרותים למפעיל - 0007 ו-007ת. 


:אפ. 


שרותל סא ו - פא למפערלי הרשת. 


. 


139 . 


140 . 
143 . 
150 . 
152 . 
157 . 
164 . 
1607 . 
169 . 


171. 
179 . 


188 . 


11 


193 . 
198 . 
200 . 


202 . 
205 . 
208 . 
212 . 
221 
223 . 
224 . 


פרק 14 - מוצר? תוכנה וחומרה שונ?ם 


1 סצא. ה א שה 200 
12 מוצרים לשילוב מערכות אצ ברשת אר"מ. 
13 תמיכה ב-25.א. .0 00.00.0. 

8 מודמלם. 9 

5 מוצרלם נוספים 


פרק 15 - התקנה של רשת אר"מ 


1 תהללך החילול - מ6?8610ת60 
12 חילול של 69א/08 

3 חילול של אגיט/ת0 . 

8 חללול של 0168 


פרק 16 - אר"מ - הסב?בה וכ?וונ?ם לעת?ד 


141 רשתות 051 ורשתות אר"מ. 
12 השפעת אר"מ על הארגון . 4 
13 כיוונל התפתחות אפשר?ים באר"מ 


שאלות לחזרה . . 


ב?בליוגרפ?ה 


אינדקס ומ?לון מונח?לם 


10 


230 - 
232 . 
234 - 
248 . 
255 - 


259 . 
265 . 
268 . 
275 . 


277 . 
282 - 
287 - 


292 . 


298 - 


21 


חלק א!: 


ארכיטקטורת רשת מערכות 
-- התפישה - 


ארכלטקטורת רשת המערכות של לבמ התפתחה על רקע התפתחות תקשורת 
הנתונים בעולם ובפעולת גומללן היא הזינה התפתחות זו. 


בפרקים 1 עד 4, אשר מהווים את החלק הראשון של הספר, לכול הקורא 
לעקוב אחר התפתחות זו, ולחוש בשלנול העובר על החברה, ההופכת לחברת 
מלדע. 


בחלק זה של הספר מוסברת התפישה העומדת מאחרל ארכיטקטורות תקשורת 
מודרנלות בכלל, ושל אר"מ בפרט. ארכיטקטורת רשת המערכות מוצגת משלושה 
הלבטים: החלוקה לנדבכלם, השילוב של מוצרל התוכנה בנדבכים השונלם 
והמשמעות של הכתובות ברשת. 


בסלומו של החלק הראשון נלתנלם מספר מושגים בסלסילם, אשר דרושלם 
בהמשך הדלון בנושא אר"מ. 


1 


פרק 1 
תיאור כללי 


"מ - הגדרה, מטרות ו?תרונות 


1 מהל אר"מ? 


לשאלה זו אפשר לתת תשובות אחדות : 


- ארכלטקטורה, 

- פללוסופיה, 5 

- קבוצת תקנלם לתכנון תלקשוב, 

- הרבה מעבר לאוסף תקנל תקשורת. 


ניתו להסתכל על אר"מ מהיבטים שונים. להלן ננסה להגדלר אותם: 


אר"מ הינה הדרך שבה מטפלת חברת יבמ בנושא עלבוד נתונלם מבוזר 
ונליהול תקשורת. 

אר"מ הינה משפחה של מוצרי חומרהי ותוכנה המוכללם בתוך קבוצה טשפ 
מלשקים סטנדרטיים המשתלבים יחדלו בתאילמות גבוהה. 

אר"מ הלנה "ארכלטקטורה" מכלון שהלא< מגדירה את לחסל הפעולה 
ההדדיים של מוצרלם אלה כחלק מהרשת. 


אפשר להרחלב ולומר, שאר"מ הלנה אוסף מקיף של מפרטלם המגדלרלם 
תפקידים, אשר מבוזרים ברשת. המפרטים מתארים את המבנה הלוגי, את 
המבנה והסוגלם של ההודעות שבשימוש ברשת ואת החוקים והכללים המפקחלם 


על 


12 


הפעילויות שבין רכלביה. 


אר"מ הינה הפתרון לבעיות תאימות בתוך משפחת מוצרל התיקטוב 
(תקשורת ‏ + מלחשוב) של יבמ. מבחינה זו, אר"מ הינה אוסף של תקנלם 
המחייבים את כל המפתחים של החברה לעבוד על פיהם, כד?ל ללצור 
מוצרים חדשלם. 

חשיבות נקודה זו היא בכך שכל המוצרים החדשים ?הלו תואמלם לאר"מ 
(במקום להתאים את אר"מ לכל מוצר), וילתבססו עליה בנושאל תקשורת. 


- אר"מ הלנה התשובה ללחצים שהופעלו על לדל משתמשלם לספק אפשרויות 
חדשות. 
- אר"מ הינה כלל שיווקי אשר תומך בפעילות *במ. 


הארכלטקטורה המוגדרת על-*ד? אר"מ אלנה שוקטת על שמרלה אלא משתנה, 
משתכללת ומתפתחת עם הלוף הזמן. אר"מ בעוד חמש שנים לא תהיה דומה 
לאר"מ שקיימת הלום, כפל שזו כיום אינה דומה לזו שהליתה קיימת לפנל 
חמש שנלם. 


כדי להבין טוב ?ותר את המשמעות של אר"מ רצול להבין תחללה את מהות 
המושגים רשתות תקשורת נתונלם (5אשסטס6א ת168%10תט₪ח00 | 2858) 


ותיקשוב. 


במובן הפיזי, רשת (אמסאספא) הינה תשלובת של צלוד ותוכניות מקושרלם 
לחדלו, המשמשים להנעת מלדע בלן נקודות שבהן המלדע מלוצר, מעובד, 
מוחס ‏ או בא ללדל שלמוש. הקישור לכול להתבצע דרך ערוצל מחשב, קוול 
טלפון, ערוצי מלקרוגל, ערוצ? לווין וכדומה. 

במובן המופשט *ותר המושג "רשת" מתל?יחס לתקשורת נתונים בלן משתמש 
לבלן ללשום (א%ץסא65( ת1108610קק-0562). זוה תצורה הכוללת מוצרל 
עיבוד נתונלם כגון לעמל"ם, בקרילם ומסופים, אשר הוקמו ומופעלים בידל 
משתמשלם במטרה לעבד נתונים או להחליף מלדע ונעזרים באמצעל תעבורה 
המוצעים על לדל שרותל תקשורת (כגון חברת הבזק בישראל). 

הגדרה ‏ פורמלית זו מבדילה למעשה בין חלקי הרשת השללכלם ומתופעלים על 
לדי משתמשל הרשת (רשת משתמש - יישום) לבין חלקלם אשר מתופעלים בידל 
חברות המספקות שרותל תקשורת והמוכרות, בשם הכולל, רשתות ציבוריות 
(פאמסאפסא 116עט2). מבחינה זו נכללת אר"מ בקטיגורלה של "רשת משתמש - 
לישום". 


מהו תיקשוב? 


ניתו להגדיר תיקשוב כניצול אמצע?ל רשת תקשורת להעברת נתונים לצורכי 
מיחשוב. הגדרה רחבה זו מכסה הן את לישומל עיבוד הנתונלם האלקטרונל - 
ענ"א, או 222 (8ת22006581 2858 0010ע21666), שבהם המקור והלעד הם 
מסופלם ומחשבים, והן את עליבוד הנתונים ה"אנוש?" - 810 (2868 תהתתטת 
08 ) בהם המקור והלעד הם בנל האדם. ספר זה דן בתתחום הילשומלם 
של עילבוד הנתונים האלקטרונל. 


ראלנו בסעיף הקודם שמטרתן של רשתות תקשורת נתונלם הוא להניע מלדע 
ביו נקודות ברשת הזקוקות למלדע או מייצרות אותו, לבין נקודות ברשת 
המעבדות את המלדע או מחסינות אותו. כדוגמה לנקודה הזקוקה למלדע לכול 
להוות משתמש ‏ המבצע שאללתה ממסוף בחלפה. כדוגמה לנקודה המעבדת 
ומחסינה את המלדע לכול להיות מאגר הנתונלם הנמצא במחשב בלרושלים. 
השאללתה נשלחת מהמסוף בחיפה דרך רשת התקשורת אל המחשב בלרושלים. שם 
מבוצעת על השאילתה פעולת מלחשוב: התוכן שלה נבדק ובהתאם לו נשלפים 
מהמאגר הנתונלם הנדרשלם, מתבצעת הכנת תשובה לשאללתה ונשלחת תשובה 


דרך הרשת חזרה אל המסוף בחיפה. 
פעולה זו דרשה שילוב ביו אמצעל התקשורת המלוצגלם ע"? הרשת, לבלן 
13 


אמצע? המלחשוב שהם המחשב והמסוף. שילוב מעלן זה נקרא תיקשוב 
(תקטורת-מלחשוב). 


2 למה פותחה אר"מ? 


בסוף שנות הששלם הלו ללבמ כ-200 מוצרל תיקשוב, שקלבלו שרות מ-35 
נוהלל בקרת גלשה לתקשורת ‏ - 7144'8 (200655 ב168%610מ761060000 
5 שונים במהדורות שונות והשתמשו בלמעלה מ-15 פרוטוקולים 
שונים לתקשורת. 


התוצאה הלתה: 

* חוסר תאלמות ועלות גבוהה הן לחברת ?במ והן ללקוחותיה. 

* קשללם בפיתוה מוצרים חדשלם ובשיווק שלהם כתוצאה מחוסר תקנלם 
אחידים. 


מסיבות אלו, ולאור ההתפתחות הטכנולוגית והתפישה של שלתוף אמצעים, 
ראתה יבמ הזדמנות להשלג ארבע מטרות באמצעות אר"מ: 


- פ5לתוח של עלבודים מבוזרים, 

- אי תלות בהיבור (06מ066ת06ק46ת1 6מס6תת25680), 

- אל תלות במסופים וברשת (06מ066מ6ק06ת1 106ש6כ2), 

- גמישות בבנית תצורות (ץ101116א218 68ת8%610ט%18ת00). 


נסקור בקצרה מטרות אלו: 


א. עיבודים מבוזרלם 
לקחת את ה"אינטליגנציה" ואת בסלס?ל הנתונים ממרכז נתונלם אחד 
ולפצרם במספר מרכזל נתונים כדל שלהיו קרובים יותר אל המשתמש. ‏ על 
לדיל כ להשיג שיפור בביצועים ולהעלות את רמות הזמלנות, האמלנות 
והשרות. 


ב. אל תלות בחיבור 
לאפשר חלבור של סוגל ציוד שונלם לאותו קו תקשורת כדל שכל סוגל 
הצלוד ישתמשו בפרוטוקול תקשורת זהה (הקרול 5206). דומה הדבר 
לאותו דוור המחלק דואר בהתאם לכתובות הרשטומות על גבל המעטפות, 
מבלל שלהיה חשוב לו התוכן של המעטפה. 


ג. אל תלות במסופים וברשת 
לבודד את התכונות והאופ? של רשת התקשורת והמסופלם מהתוכנות 
הילשומלות, כדי שתפעול הרשת ודגמל המסופלם המתקשרלם לא להלו 
באחרלות ובטלפול של התוכנה הללשומית. 


ד. גמלשות בתצורה ב 
ברשת חיה מבצעים שלנוללם מתמלדים, אשר נדרשים בעת הוספה או שלנול 
של צלוד, תוכנה, או ללשומלם. המטרה הלא לאפשר שלנוללם של תצורת 
רשת בצורה קלה ומהירה. הדבר חיוני על אחת כמה וכמה ברשת המתרחבת 
בהתמדה. 


במשך תקופה ארוכה ההגדרה הפורמלית של אר"מ לא היתה שלימה ולכן, 


18 


בפועל, הוערמו קשיים בפנל חברות, אשר שאפו לספק צלוד אשר משתלב ברשת 
אר"מ של לבמ. באותה עת הלו שכינו את אר"מ בשם ‏ - 80685ק86 מסספץ5 
8 (מערכת השוללת חלופות). 


אר"מ מאפשרת ומעודדת החלפה של צלוד לשו בתדש ומעודדת התקנת מוצרים 
נוספילם לאלה הקילמים. הלא מספקת טכנולוגיה אשר מאפשרת ללישם נושאלם 
מתקדמלם כמו: 

* המשרד הממוחשב, 

* רשתות תקשורת מקומלות, 

* שרותל מידע לציבור, 

* מחשבים אלשללם, 

* גרפיקה, 

 *‏ רובוטיקה, 

וכדומה. 


אר"מ מאפשרת ללבמ להפוך לחברת תקשורת וספקית של מערכות כוללות 
(5ח575%6 70%681). לט הטוענים שכ-80% מהגידול הצפול בהכנסותיה של *במ 
לבוא ממוצרים הנוגעים בתקשורת,. ומכאן ההנחה שאחוז דומה של מוצרל לבמ 
לתבסס על נושא? תקשורת. 


לישום של מערך תקשורת דורש הסכמה ושלתוף של כל שלוש הרמות הקלימות 
באירגון: 

* ההנהלה הבכלרה, 

* הדרג המקצועי (בעלבוד נתונים), 

* צלבור המשתמשלם. 


על ההנהלה הבכלרה להציג את התפלשה ולהדגיש נושאים כמו פתרון כולל, 
כיוונל התפתחות, עלויות בנושאל תחזוקה ופיתוחת. 

לדרג המקצועל לש להציג את ה"מנועים" המנלעלם את הרשתות (המחשבים 
הגדולים) ואת ה"כלים" לניהול ולבקרת רשת. יש להדגלש את חהשיבות 
השליטה המרכזית וחשלבות האתר המרכזי אשר מהווה את לב המערכת וכספק 
של אמצעל פלתוח, החסנת נתונים וכות חישוב? למשתמשי קצה. 

למשףמש? הקצה ‏ יש להציג את מערכות הקצה הן כמערכות עצמאלות והן 
כמערכות היכולות להשתלב ברשת ולהתקשר למרכז: מלדע. 


בטרטוט מספר 1-1 נליתן לראות את הגידול במשתמשל אר"מ בארה"ב. 


בכנס מנהלי עלבוד נתונים.ומערכות מידע, שאורגן בסתיו 1985 על לדל 
חברת 126, שהלא אחת החברות המובילות בחקר שווקלם בנושאל מלחשוב 
ותיקטוב, נתבקשו המשתתפים לענות על קבוצת שאלות, בלנלהן שתל השאלות 
הבאות: 

א. האם ומתל לעבור ארגונך לאמץ את אר"מ כנוהל תקשורת תלקני? 

ב. האם ומתי לשתמש ארגונך ב-106.2 כצורת עבודה תיקנית ברשת אר"מ? 


התטובות שנתקבלו משתקפות בטבלה הבאה: 


לישמו עומדים ללישם 
הנושא עד 1985 16 1%%\=08 100 
אר"מ כתקן תקשורת 2% 11% 17% 4% 
2 פתקן ברשת 7% 1% 2% 1% 


15 


אם נצא מההנחה שקבוצת מנהללם זו הלנה מדגם המללצג במלדה מסולמת את 
הטשוק מסתבר, שעד 1990 *שתמשו 67% מהארגונים באר"מ כארכיטקטורת 
תקשורת תיקנלת, ו-64% לשתמשו ב-106.2 כצורת עבודה תלקנלת ברשת 


אר"מ. 


מספר 
מטתמטי 
אר"מ 


שנה 85 4 3 2 1 0 9 88 דר 


שרטוט 1-1 - חדירת אר"מ לשוק 


3 הלתרונות למשתמש ברשת אר"מ 


מעבר למטרות שהצלבה לעצמה יבמ כאשר פיתחה את הארכיטקטורה הזו, מן 
הראול לבחון את הלתרונות שהמשתמש לכול להפיק מהשלמוש ברשת אר"מ. 
נציג זאת בדוגמה: 

נתבונן באדם המטלפן מבלתו בירושלים למשרד כלשהו בחיפה. כד? לבצע את 
השלחה עליו לחללג את מספר הטלפון. לפל קוד הקלדומת הוא לכול לזהות 
שהשלחה מיועדת לאזור חיפה. יתכן שהוא אף לוכל, לפי המספר, לזהות 
להיכן באזור חלפה תגיע השלחה, אך לא אלכפת לו אם השלחה תועבר דרך 
מרכזיה בתל אביב או דרך כל מרכזיה אחרת בארץ. מבתילנתו הוא משתמט 
בכתובת לוגית (מספר הטלפון של הנמען) מבלל שלהיה אלכפת לו הלכן 
מיקומו המדויק של אותו נמען ובאללו אמצעים מתבצע הקשר הטלפונל אללו. 
כיום, כשאנו רואלם *ותר ולותר טלפונים אלחוטלים בארץ, לאותו לוזם 
שיחה גם לא לדוע אם למקבל השלחה לש טלפון אלחוטל או רגיל, אם הטלפון 
לבן, שתור או לרוק. למעשה כל הפרטים הללו אלנם חשובים בעינלו. 


משתמש ברשת מחשבים שואף לקבל רמה דומה של שרות. לתר על כן, הוא 
מעונלין להשיג ארבע אפשרויות קלשור: 


16 


- לאפשר לכל למסוף להתקשר לכל תוכנלת, 
- לאפשר לכל תוכנית לגשת לכל מסוף, 
לאפשר לתוכנית במחשב אחד להידבר עם כל תוכנלת במחשב אחר, 


לאפשר למסוף להידבר עם כל מסוף אחר ברשת, ללא השלבות אם המסופים 
תואמים או לא. 


אר"מ התקדמה לפה בפתרון של חלק נכבד מארבעת הנושאלם הללו. נותרו 
עדיין בעיות שיש לפתור בע?קר בטילפול בשנל? הנושאלם האחרונים. 


שרותילם נוספים שהמשתמש רוצה לקבל ברשת אר"מ: 

 -‏ חלבור של מסופלם מסוגים שונלם לקו תקשורת אחד כשכל מסוף משותחה עם 

תוכנלת *ישום כלשהל ברשת ולאו דוקא באותו מחשב ושכל השלחות 

תבוצענה בו-זמנית. בכך הוא יכול להשיג חסכון נלכר בקוול תקשורת. 

 -‏ לכולת נלהול הרשת, התאוששות מתקלות, טלפול בתקלות, אלסוף נתונלם 
סטטלסטיים וכדומה. 


בנושאילם האלה נעסוק בהמשך. 


לסלכום, להבנת אר"מ כדאל גם להדגיש מה אר"מ אלננה. אר"מ איננה: 
- מוצר לחיד, , 
- מוגדרת בשלמותה, 

- מלושמת במלואה במוצר בודד כלשהו, 

- | סטאטלת. 


2 הההתפתחות הה?סטור?ת של אר"מ 


רשתות תקשורת הנתונים הראשונות הוקמו כדי? לאפשר לנתונלם לזרום בין 
מחשב לאתרלם המרוחקים פיזית מחדר המחשב. המסופלם באותם אתרלם 
מרוחקים מילאו תפקידלם דומים לתפקידל לחידות הקלט/פלט בחדר המחשב 
עצמו. הלישומלם הראשונלם בשטח זה נטו לעסוק לותר בהגברת היעילות של 
מטלות פקלדותיות, בתקופה שבה שלטו בכלפה עלבוד?ל האצווה. בהדרגה, ככל 
שהטכנולוגלה התקדמה ומחיר המלחשוב לרד, נוספו *ותר ויותר *ישומלם 
שעסקו בתקשורת נתונים. זמינותו של המחשב החלה להלות גורם כבד משקל. 
בשלב מסוים, בסוף שנות השלשים ובשנות השבעים הראשונות, לכולנו למצוא 
מערכות שונות, אשר מוצגות בשרטוט 1-2. 


בשרטוט ‏ 1-2 מוצגלם מסופים מדגמלם שונים, כאשך לכל דגם לש את 
פרוטוקול התקשורת היחודי לו וכל דגם מחובר אל המחשב באמצעות קוול 
תקשורת בלעדיים לו. כדלי להוסיף סוג מסופים חדש היה צורך להוסיף 
קווים למערכת. 


7 


תוכנית א' 





שרטוט 1-2 - דוגמה לרשת תקשורת נתונים 18%/360 


נתבונו עתה במערכת נוספת מאותה תקופה אשר מוצגת בשרטוט 1-3: 

כאן אנו מוצאים שתי מערכות תוכנה הפועלות באותו מחשב, האחת הלא.0105 
והאחרת ‏ - 1%5. כל מערכת מנהלת מספר תוכנלות ללטום וכל אחת מהן 
אחראלת לרשת המסופלם הפרטית שלה. מסופ" 3270 לדגמיהם השונלם, 
המקושרים ל-1%65 למשל, אינם יכולים להתקשר לתוכנת 6108. ולהלפך, 
מסופי 3270 המקושרים ל-0105 אינם יכולים להתקשר לתוכנת 89א1%. הדבר 
דומה לטלפון ללא חוגה: אתה מרים את השפופרת ואתה מקושר לבית מסולם 
וליכול לשוחח עם כל אדם באותו בית, אך אם תרצה להתקשר לבית אחר - 
תזדקק לטלפון נוסף. 


8 


תת-מערכת 
תוכנה 


תוכנה 
יישומית 


מחשב 
מארת 








נוהל בקרת 
גישה לתקשורת--. / 


מערכת 
הפעלה 


תו6"3%ק0 
. ח5/5%6 


שרטוע 3 - דוגמה למערכת טרום אר"מ 


מערכות הפוכנה (כמו 0105) התבססו על נוהלל בקרת גישה לתקשורת (כמו 
%) שהלו בעלל לכולת ואפשרויות מוגבלות ביותר ולכן האחרלות 
העיקרית לניהול הרשת היתה מוטלת על מערכות התוכנה. המסופלים לא הלו 
רב-תכליתילם ולכלו לבצע מטלות מוגבלות. האינטליגנציה הליתה רובה 
ככולה בתוך המחשבים המארחילם ומעט מאד, אם בכלל, מחוצה להם. 


ביצוע שינוילם ברשת, התקנת ציוד חדש או ציוד נוסף, תחזוקה, טלפול 
בפקלות ונלהול רשת הלו מורכבים ביותר וקשלים לביצוע. לנושאלם אלה 
היתה השפעה לשלרה על אמלנות הרשת. 


ההתקדמות שחלה בטכנולוגית המחשבים, שלוותה בירלדה נלכרת במתלר כת 
המיחשוב, אלפשרה העברה של חלק מהכח החישוב:? מהמחשב לבקרים מרוחקים 


19 


ולמסופים עצמם. התפלשה של בלזור המלדע וביצור כח המלחשוב ובסלסל 
הנתונלם ברשת מחד-גיסא ורליבול כמות המסופים ברשת מאלדך גיסא, היו 
בין הגורמים העלקרילם שעמדו מאחורל הקמת רשתות תקשורת הנתונלם 
החדישות לותר ובכללן אר"מ. 


אר"מ הוצגה לראשונה על ידי לבמ בשנת 1978 (1-1א5%). הלא הלתה מוגבלת 
למחשב מארח לחלד ברשת עם נוהל בקרת גלשה לתקטורת 4געץ או 64%ץ. 
למחשב המאר היה מחובר בקר תקשורת קדומני - פעעת (6ם8 >מסעץ 
0665501 ) מדגם ‏ 3705-1 עם תוכנת 02/05א שתמכה אך ורק בקווי 56פ. 
בשלב זה לא הלתה עדלין תמיכה בביזור מידע. 

מאז הכרזה ראשונלת זו עברה אר"מ שלנויים רבים וחשובים. המהדורה הבאה 
(4-2א5) שוחררה ב-1975 והרחיבה את התמלכה גם למסופל 856 ולכמה 
מסופים אסלנכרונלים. השרות ברשת הלה עדיין ע"י מחשב אחד (ראה שרטוט 
46)). 


מחשב מארח | מחשב מארח 







תת-מערכות 
תוכנה 


תוכניות 
יישום 






נוהל בקרת 
גישה לתקשורת 





שרטוט 1-4 - 5%4-2 
20 


מסוף ברשת יכול היה עתה להתקשר לכל תוכנלת ל?ישום במחשב המארת. 


למעשה, 1-א5 ו- 4-2א5 הציגו ארבעה אלמנטים חדשלם: 

- נוהל בקרת גלשה לתקשורת 14%", 

- תוכנה חדשה לבקרל התקשורת - %5/ק62א, 

- פרוטוקול תקשורת חדש - 5206, 

- משפחות מסופים חדשות התואמות לשלושת האלמנטים המוזכרים לעלל. 


תוכנת 912% נטלה את נושא< נלהול רשת התקשורת מתת-מערכות התוכנה 
השונות. למעשה 71441 ניהלה את בקר התקשורת והבקר נלהל את רשת 
המסופים. עדלין לא כל מוצרל התוכנה נתמכו על ידל כל סוגל המסופים 
ואפשרויות ניהול ותחזוקת הרשת הלו מוגבלות בלותר, אך למרות זאת נלתן 
לומר שהלתה התקדמות בכלוון האסטרטגל. 


המגבלה העיקרית ב- 4-2א5 הלתה חוסר יכולת ההידברות של מסוף ברשת אחת 
עם תוכנלת ילשום ברשת אחרת. אפילו אם המחשב המארח של הרשת האחרת היה 
מותקן באותו חדר עם המחשב המארח של הרשת שאליה מקושר המסוף. (ראה 
שרטוט 1-4). דומה הדבר לשתל מערכות טלפון נפרדות, כפל שהיו בעיר 
לרושלים בשנלים 1967-1948. כל המלנויים המקושרים למרכזיה במזרח העלר 
הלו לכולים לחללג ולשוחח האחד עם חברו, כשם שכל המלנוילם המחוברלם 
למרכזיה במערב העיר יכלו להתקשר זה לזה. למנול במערב העיר לא היתה 
כל אפשרות להתקשר עם מנו? במזרח העלר. 


בטשנת 1976 הוצגה 4-3א5. עתה הציגה ילבמ לראשונה רישות אמלתל בין 
מחשבלם. ‏ 2-3א5 מוכרת יותר בשם גא407/5 (ם168510תטתת00 686מ4608 
4א5/8ת0ס61ס6תט1). במהדורה זו הורחבה האלנטליגנציה של נוהלל הבקרה 
לתקטורת (407/0744 ו-407/1028) ושל בקרל התקשורת (02/%5א/107) 
ו הורחבה התפישה של שלתוף משאבלם ברשת. 


מעתה נלתן היה לקשר בין שני בקר? תקשורת קדומניים (ראה שרטוט 1-5). 
כך ניתן למסוף המקושר למחשב מארח אחד לגשת ליישומלם במחשב המארת 
האחר (בעזרת %א5). דומה הדבר לאותן שת? מרכזות הטלפון שחוברו האחת 
לחברתה כד שמנול במרכזיה שבמזרח העיר לכול מעתה להתקשר לכל מנול 
הקשור למרכזיה שבמערב העיר. עכשיו נלתן גם לחבר מסוף אל בקר התקשורת 
הקרוב בלותר ועל ידל כך לחסוך בהוצאות לקוול תקשורת. 


עם זאת, עדיין הלו ל- 4-3א5 מספר מיגבלות. הקשר בין שנל בקרל 
התקשורת בוצע על לדי קו 5206 בודד. נושאים כמו נלהול רשת, התאוששות 
מתקלות, תחזוקת רשת ושלנויל תצורה ברשת טרם הגלעו לרמת ביצוע סבלרה 
ומספקת. ‏ עם הכרצזת 4-3א5 הסירה יבמ את תמלכת אר"מ ממסופלם 
אסלנכרוניים וממסופי 880, למעט מסופל 50-3270. 


21 


מחטב מארת מחשב מארת 





תת-מערכות 
תוכנה 


תוכניות 
יישום 


נוהל בקרת 
גישה לתקשורת 
אהזצ או אה6ד 


קשר בין בקרי 
תקשורת 


שרטוט 1-5 - ג40]/5% 


בשנת 1979 הוכרזה המהדורה 4-8א5 (מהדורות 8.1 ו-4.2), אשר משפרת 
בצורה נלכרת את לכולת המשתמש לנהל, לתחהזק ולבצע שלנויללם ברשת ממרכז 
בקרה. נוספו כלים שונלם כדל לסליע למשתמש בביצוע מטלות אלו, בלנלהם 
נילתןו למנות את 6009א ו-גפקא. שוחררה תוכנת ₪10 והוכרזה סידרה של 
מודמלם "חכמלם". רשת אר"מ נראתה עתה כמו בשרטוט 1-6. 


המהדורה 14-4.2א5 אלפשרה: 


 -‏ קישור מספר קווי תקשורת מקבילים בין צמתים. 

 -‏ ניתוב אלטרנטיבל בין צמתים במקרה של נפילת קו תקשורת או אפללו 
נפילת צומת. 

- קישור בקרל תקשורת מרותקים - 202'8 (ם168%10תטתת00 6שסחסת 
8,, לבקרל תקשורת מרוחקים אחרים (קישור של בקר פקשורת 
מרוחק לבקר תקשורת קדומני הוכרז כבר ב-1974). 

- קבוצות ממסר (5קט020 מ15510תַפ5ת1?8). 
ועוד. 


2 


מחשב מארת מחשב מארת 


מחשב מארת 


אתר ד' 





 - 7‏ "29066550 68%1085והט0חח60 460066 - בקר תקשורת מרוחק 
ק]] - "77066550 6תם %הסץ] - בקר תקשורת קדומני (קשור למחשב) 


שרטוט 1-6 - 5)2-4.2 


מאז ממשיכה אר"מ לקבל טיפורים ותוספות. ביניהם נלתן למנות את הקשר 
לרשתות 25.% (1980) ואת המוצרלם 407/774%8₪, גאסט, אפםא (1982): 
ההכרזה שמערכות 8100 יוכלו להכלל מספיק אלמנטים של אר"מ בכדל לאפשר 
תקשורת מקומית ביןו מסופלם; קשר לשיך בין מחשבים מארתחלם שכנלם על לדל 
חלבור ערוץ לערוץ (במקום דרך בקר תקשורת משותף); הכרזות התמלכה 
ב-127 מסגרות על קו 52106 לפני קבלת אישור: 1א, בקרל התקשורת 3725 
(1983); תוספות למערכות 3270; בקר תקשורת 0 ((1984); קשלרות 
(ש₪6051016ת00) ל-א28 2018; רשת תקשורת מקומית - א14 (1985) ועוד. 


ההכרזה המשמעותלת בלותר בשנים אלו היתה ההכרזה של 1א5 בשנת 1983. 
:אפ מאפשרת לרשתות אר"מ נפרדות להדבר האחת עם רעותה ולשתף את משאבל 
הרטשתות בלו כל משתמש? הקצה (שרטוט 1-7). 


3 


24 


מחשב מארח 


9 הקישור" 


מחשב מארת מחשב מארת 


רשת א' 


שרטוט 1-7 - [%\5 


. 
| 
| 
| 
| 


מחשב מארת 





2 ססקלרה של התפתחות אר"מ 


בשרטוטלם 1-8 עד 1-11 מוצגים שלב? הפלתות של אר"מ באמצעות תרשלמלם 
אחדלם. 


המצב לפני אר"מ: רטשתות ייעודיות, אין שיתוף אמצעים 












נוהל 
בקרת גישה 
תקשורת 


נוהל 
בקרת גישה 
תקשורת 


מסוף יכול להתקשר למערכת 
התוכנה המפקחת עליו בלבה 


אר"מ בתחילתה: שיתוף אמצעים מוגבל למחשב מארח אחד 









נוהל בקרת 


לש 
נוהל בקרת 
ישה לתקשור 


ישה לתקטורת 





מסוף יכול להתקשר לכל תוכנה שמקבלת שרות 
מנוהל בקרת הגישה לתקשורת האחראי למסוף. 


שרטוט 1-8 - סיכום של התפתחות אר"מ 
5 


66 


.\80]/5: שיתוף אמצעים עם תוכנות בכל המחשבים ברשת 





מסוף יכול להתקשר לכל תוכנה בכל מחשב מארח ברשת 





שרטוט 1-9 - סיכום התפתחות אר"מ (המשך) 


ה\א46]/5 משופר: נ*הול יע?ל ?ותר של הרשת, הוספת אמצעי רישות וניתוב 








מסוף יכול להתחבר לכל צומת ברשת. 
הדבר תורם להורדת עלות קווי התקשורת 
ולהעלאת האמינות. 


שרטוט 1-10 - סיכום התפתחות אר"מ (המשך) 


07 


קשר לרשתות אחרות: 25.א% ו-אר"מ 

























נוהל בקרת 
גישה לתקשור 
אתד/ זסג 


1205 
ק א 


| : 
]2-= 





נוהל בקרת , , נוהל בקרת ה 
גישה לחקשורת גישה לתקשורת 





מסוף יכול להתקשר למשאבים ברשתות אר"מ אחרות, 
ויכול לנצל לצורכי תמסורת 
רשתות ציבוריות כמו 25.% 





רשת ב' 


שרטוט 1-11 - סיכום התפתחות אר"מ (המשך) 


8 


ךר? רכ?ב? ר"מ 


ניתו למנות חמלשה מרכיבים ראשלים במערכת אר"מ (ראה שרטוט 1-12): 


מחשב מאַרְחַ מסוג 
%אא3 ,אא43 ,370 









אוד 
ו 
60 ד 0 







סא 67 


9 













8 
רכת 
למרכולים 


10000 
לעיבוד 
אצווה 















מערכת 
מסופים 






100 
מערכת 
עיבוד מבוז 






מערכת 
פיננסית 








0 
מערכת 
משרדית 






מערכת 
קמעונאות 


00 
מערכת 
משרדית 


נוהל בקרת גישה לתקשורת 
תוכנה לבקרי תקשורת 
פרועוקול קו תקשורת (5016) 
משפחות מסופים 

תוכנות לניהול ובקרת רשת 


- 90 602 וש 


שרטוע 1-12 - מוצר? אר"מ 


|29 


א. נוהל? בקרת גישה לתקשורת במחשבים המארתלם: ‏ %.202/07, 1704%/ע40, 
ו 

ב. תוכנה בבקרי התקשורת מדגמל 5א37%: 02/58א/407. 

ג. פרוטוקול חדש לקו התקשורת: 52060. 

ד. משפחות מסופים חדשות: תואמות לעבודה עם 4%עט ו-7648 ומשתמשות 
בפרוטוקול 6כ52. הן בעלות אלנטליגנצילה רבה יותר לצרכ?ל ביצוע 
עבודות מקומיות. 

ה. תוכנות נלהול ובקרת רשת: ע600א, גפעא, אפתא, גכעת, אקא. 


אר"מ תוגברה על לדי קבוצה מרשימה של כלים נוספים. מרבלתם תוכנות אשר 
נמצאות במחשבים המארחים ומטרתן ליעל ולשפר פעולות כמ נלהול, בקרה 
ואחזקה של רשת, ‏ יכולת רלשות, התאוששות מתקלות, שילוב מסופלם 
אסינכרונלים וכדומה. אר"מ תוגברה גם על ידי משפחת מודמים חדשה (דגמל 
א386, ו-א586) ויחלדות הצפנה (דגמל 3845, 3846). 


5% 
אא 7 

















אסודה דפאהסט ₪ 
1277 
דא5וא 0 אא אסודגואהס:או לא 2 
30 ך== 
מ=-ד ‏ ואס וא | 
3 ברלו 
2 7] )ררל = 
8 | מו - 0דא.2740 
אהסעצד= א סדא ידד 33/35 
פסא/ 0% 2 -- מה 
ואפ | = , 4 
ה "ו ב 
סקא 2-6 
1205 =פו 
דאס 
דא 
[== 55 
ו 1 6 - | 
| 2 7 9 
60 3777 או = וגו 
מ 6 ודן 2 
= / 0 פנ 5 דפ ואש 
ל א5- אסא סדא ד 
ג דאפ ו דד 
0 


10 


%- 


פרק 2 
נדבכי אר''מ -- החלוקה לנדבכים 


, טר כנון רשת 


המטרות העומדות בפנל המתכננים של רשת תקשורת הן (ראה שרטוט 2-1): 


א. לעללות 
לאפשר למסופים בעלי אלפלונים שונלם להלות מחוברים בערוץ תקשורת 


אחד. 


ב. תאלמות 
לאפשר למוצרלם חדשלם להתקיים באותה סביבה שבה נמצאלם מוצרלם 


קיימלם. 


ג. עצמאות 
להפוך את הרשת לשקופה למשתמש הקצה ולתוכנלות הללשום. 


ד. שלמושיות 
לאפשר לסוגל מסופים שונים לשוחח האחד עם חברו. 


ה. רב-גונלות 
לאפשר תצורה מחודשת של הרשת בדרך קלה בעת שמוסלפים לה תכונות 


חדשות, או כאשר משנלים תכונות קללמות. 


החלוקה לנדבכים הינה תפיסה המהווה בסיס לתכנון רשתות תקשורת 
מודרנלות, כדל לאפשר ניהול וללשום של מערכות תקשורת. הלא מנסה לארגן 
תפקידלם, תוכנות ורכיבל תקשורת בצורה מסודרת. גישה זו של חלוקה 
לנדבכים נפוצה ‏ לא רק ביבמ, אלא גם אצל מרבלת ספקי המחשבים האחרים 
ואצל גופים וארגונלם העוסקים בתקשורת נתונים כמו 150, מפעך, 51א1. 
החלוקה לנדבכים מהווה את הבסלס לתכנון אר"מ ולכן לחילופלין ניתן 
לומר, שאר"מ הלנו הצורה בה לבמ מלישמת את החלוקה לנדבכים. 


1 


יחידת 
עיבוד 
באצווה 
]ינע 
לעיבוד בהדברות 
== 


יעילות 






רב-גוניות שימושיות 


שרטוט 2-1 - מטרות הטופולוגיה 


כדל להבין את אר"מ, חייבים להבין את שלושת המלמדים של החלוקה 
לנדבכים: 


 -‏ ארגון החלוקה לנדבכים. 
- השתלבות המוצרלם בנדבכים השונלים. 
- כתובות ברשת. 


.2 נה הנדבכ?ם 


בפנ? רשת תקשורת עומדות מטלות רבות לביצוע. השאלה העומדת חמלד בפנל 
מתכנן הרשת הלא, הלכן להיה המקום הנאות לבצע כל מטלה ומטלה ברשת: 
לבצעה בשנל מקומות שונלם (פיזלת) המשלימים זה את זה, או אולל עדיף 


לרכז את המטלה במקום אחד (פלזל); לבצע את המטלה בעזרת חומרה או 
תוכנה, או בשנלהם גם לחד. 


כדי להבהיר את הדללמה, נציג להלן מספר דוגמאות: 

* תרגום קודים, כמו מ-820210 ל-15011 ולהיפך. 

* אחריות לשליחת בקשה לשלדור מחודש של הודעה אשר הגלעה שגולה. 

* אחריות לבלצוע הזמנה לשלדור (8ם20113). מ לבצע? האם המחשב 
המארח, בקר התקשורת, או אולי הרשת עצמה? 

 *‏ ניתוב מסוף לתוכנית יישום במחשב, היכן תתבצע ההחלטה? היכן תינתן 
ההרשאה לניתוב ‏ - האם במחשב המארח, בצומת מרכזי כלשהו, במסוף 
עצמו, או אולי בתוך הרשת? 


2 


הברירה הלכן לש לבצע מטלה כלשהי, תעמוד לפנלנו מחדש בכל פעם שנרצה 
להוסיף מטלה חדשה לרשת. 


בימילנו קלימות רשתות רבות, שהפכו מורכבות, מתוחכמות ומקלפות מאד - 
עד אשר ניתן להתללחס אליהן כאל ארכלטקטורת מחשב. ההבדל הגדול הוא 
בכך שמחשב נמצא פלזית באולם אחד ואללו רשת התקשורת מפוזרת על פנל 
מרחבים. עובדה זו גורמת לכך שהרכלבים השונים של הרשת קשורלם זה לזה 
על ידלי אמצעל תקשורת, אשר אלנם תחת השליטה והבקרה של בעל? הרשת 
(כגון קוול התקטורת שבשליטת חברת הבזק). 


בקטע הבא נציג תכנון של רשת תקשורת בסיסית הכוללת מחשב מארח, בקר 
למסוף ומסוף (שרטוט 2-2). 


רשימת מטלות צומת 
צומת 










בקר 
מסופים 





][ 0 


רוט הרשימה כוללת מטלות 
- כ 


מסוגים שונים. 


שרטוע 2-2 - רשימת מטלות 


תחללה לש להכלן רשלמת מטלות הנדרשות לבילצוע ההלדברות בלן שנל הצמתים 
(צומת המחשב וצומת בקר המסופים). יש לקבוע אללו מטלות תתבצענה בבקר 
המסופים ואילו מהן - במחשב המארח (שרטוט 2-3). 


צומת צומת 
בקר מסופים מחשב מארת 





שרטוע 2-3 
33 


יש לקבוע כללל" חלוקה של המטלות ובהתאם לכך, לחלק אותן בכל צומת 
לקבוצות (שלוש בדוגמא זו). כל קבוצה יכולה להיות מאופינת על לדי 
אוסף התפקידים המוטלים עליה, לדוגמא קבוצת תמסורת, או קבוצת יישומים 
וכדומה. יש לשייך כל מטלה ומטלה לאחת (משלוש) הקבוצות. לכל קבוצה 
תהיה מעטפת העשויה מחומרה ותוכנה, שתאטום לחלוטין את תוכנה, בדרך 
שהתוכן לא יראה כלפי חוץ (שרטוט 2-4). לאנשים מורשים בלבד תהיה גישה 
לתוכן של הקבוצות. 


צומת צומת . 
בקר מסופים מחשב מארח 


קבוצות 


מישקים 


מטלות 





שרטוט 2-4 


צורה ‏ זו של עטיפה מאפשרת לנו להוסיף, לשנות ולהוציא מטלות, מבלי 
שהמתבונן מבחוץ לוכל להבחין במה שקורה בתוך הקבוצה. ‏ יש להוסיף 
מישקים כדי שכל קבוצה תוכל להדבר עם שכנתה בהתאם לכללים מסוימים, 
הקבוצות התחתונות בשני הצמתים תדברנה ביניהן דרך הערוץ (שרטוט 
78. המבנה שנוצר הינו למעשה ארכיטקטורה המורכבת משלושה נדבכים, 
אשר נציג אותם בדוגמה. 


נניח שלפנינו שנל אנשים שהאחד מהם מעונין לשוחת עם חברו. ‏ כד?ל לבצע 
את הדו-שיח עליו קודם כל לפנות ולהתקשר אליו. התקשרות פירושה משלוח 
וקבלת מידע, אך אין הכרח שישתמע מכך שניתן להבין את המלדע. אדם 
הדובר עברית יכול לנסות להתקשר אל אדם הדובר צרפתית. יהיה קשר - אך 
לא יתקיים דו-שיח בר משמעות. 


דו-שיח דורש תקשורת, אך זו אינה מבטיחה עדלין שיתקיים דו-שיח. כדי 
שיתקיים דו-שיה בין השניים יהיה עליהם לסכם מראש כללי ד:בור 
(פרוטוקולים) מוסכמים על שניהם. כללים דומים חלים על שתי הקבוצות 
שבשני הצמתים (שרטוט 48 קיים אוסף חוקים ופרוטוקולים, מבנים 
ותהליכים אשר שני הצדדים צריכים להסכים לו. 


38 


נניח שאותם שנל אנשים, בהם דנו קודם לכן, נמצאים במבנים המרוחקים זה 
מזה ‏ ובכל מבנה יש מכשיר טלפון שיכול לסייע בביצוע ההתקשרות (שרטוט 
5). הקשר בין שני הטלפונים מבוצע בפרוטוקול היחוד להם. מעורבים 
בפרוקטוקול ‏ זה תדרים, צלילים, משרעות מתח וזרם. אוסף הפרוטוקולים 
בהם משתמשים שני מכשירי הטלפון כדי לבצע הידברות אינור תלול באדם 
המשתמש בטלפון. במלים אחרות, פרוטוקול של נדבך אחד אינו תלול 
בפרוטוקול של נדבך אחר. כל קבוצה מתוך אחד הצמתים (שרטוט 2-5) מבצעת 
דו-שיח עם הקבוצה המקבילה לה בצומת האחר, בפרוטוקול שהינו בלתי תלול 
בצורה שבה שאר הקבוצות מדברות האחת עם חברתה. 


כללי פרוטוקול מקובלים 
בין שותפים לשיחה צומת צומת 


אדם 
מכשיר 4 
טלפון 
₪ 
4-] 
מרכזיית 
טלפונים ל 


4 





ערוץ תקשורת 


שרטועט 2-5 - כללי פרוטוקול מקובלים בין השותפים לשיתה 


נשוב להקבלה עִם הטלפונים. אותם שנל טלפונים (שרטוט 2-5) מחוברים 
למרכזיות, כל טלפון מחובר למרכזיה הסמוכה אליו. ננית ששתי המרכזיות 
מקושרות יחדיו בכבל תקשורת. גם המרכזיות מבצעות ביניהן דו-שיח בהתאם 
לנוהלים, פקודות והודעות המועברות ביניהן. פרוטוקול הנדבך הזה אינו 
תלול בפרוטוקול שבין שני מכשירי הטלפון (ובודאי שאינו תלול 
בפרוטוקול שבין שני האנשים המשוחחים). פרוטוקולים אלה של המרכזיות 
ושל הטלפונים לא ישתנו גם כאשר האנשים המשוחתים יתחלפו. שנל האנשלים 
אינם מסוגלים לבצע את הדו-שיח בינלהם, אלא בתנאי ששני הנדבכים 
האחרים (שמתחתם) קיימים, פועלים ותואמים זה את זה. 


לסיכום, מטלה בקבוצה מסוימת (נדבך) בצומת האחד, ‏ אינה מסוגלת לבצע 
דו-שיח עם המטלה המקבילה לה בצומת האחר, אלא אם כן קיים אוסף תוקים 
ביו שתי הקבוצות המקבילות בשני הצמתים וכאשר שאר הנדבכים שמתחת 
קיימים, פועלים ומשתמשים בפרוטוקולים תואמלם. 


5 


בנלסול שבלצענו *צרנו ארכלטקטורה בת שלושה נדבכלם. באותה מלדה, 
לכולנו ליצור ארכיטקטורה בת חמישה או שבעה נדבכים. ַ 


להלן ענלן נוסף, שהוא ליחוד? לארכיטקטורת הנדבכלם: 
כל אחד מהנדבכים יכול ללצור מסר ולשלוח אותו ללעדו. אם המסר עוזב את 
הצומת הוא לגלע לנדבך המקבי?ל בצומת האחר. לא נלתן לעקוף נדבכים. 


אר"מ מהווה למעשה את ההכרזה של ילבמ על: 

- מספר הנדבכילם שלש בארכיטקטורה. 

 -‏ אללו מטלות נמצאות בכל נדבך ואללו פעללולות מבוצעות בו. 

- ההגדרות למלשקים האנכיים בין נדבכים שכנים. 

- ההגדרות לפרוטוקולילם האופקיים שבין נדבכלם מקבילים בשנל צמתים. 


החלוקה לנדבכלם מאפשרת לחברה המפתחת מוצרל תקשורת להתגבר על בעלות 
של תאלמות מוצרים ושל נלהול רשתות. כל המפתחילם בחברה כפופים לחוקים 
ולכללים שעליהם מבוססת ארכיטקטורת הנדבכלם. 


הלתרונות ברורים: נלתן לבצע שלנוי בתוך נדבך, להוסלף או לגרוע מטלה 
בנדבך מבל?ל שתהלה לכך השפעה על שאר חלקל המערכת. באותה מלדה נלתן 
להעביר מטלה מנדבך בצומת אחד אל הנדבך המקבל?ל בצומת אחר. כדל שצומת 
אר"מ להיה תואם לצומת אר"מ אחר, הוא חייב להכלל את כל הנדבכלם, מלבד 
בקרל התקשורת המכללים חלק מהם. לשלטה דלו לש גם חסרונות: החלוקה 
לנדבכלם יוצרת תקורה בעלבוד וצורכת לותר משאב? זיכרון. 


הטכנולוגיה מתפתחת כך, שאנו מקבללם *ותר ולותר כה מלחשוב במחיר 
ההולך ופוחת, דבר שהופך את התקורה בעיבוד ואת צרלכת הזיכרון לפחות 


צומת אר"מ צומת אר"מ 


(*) 
נדבך היישומים 
או נדבך משתמש הקצה 


















"סץ| תסו635ו|ססה 
(*) 1 ובו 8 





שרותי ההצגה (75) (*) *)605וש507 מסו58%ת656זק 


[0"%ה00 אסוץ 6 


[000%"0 מסו55והפהה8"ד 














בקרת זרימת הנתונים(0]6) 


בקרת התמסורת (6ך) 
בקרת הנתי?ב (6ק7) 
בקרת אפיק הנתונים (0)6) 


(*) יש המחלקים את הנדבכים האלה בצורה שונה, כפי שנראה בהמשך. 











[0"0ח60 תִסבַּק 


[%70ה00 את1] הּטְבם 


הקשר הפיזי 






שרטוט 2-6 - נדבכי אר"מ כיום 


16 


משמעותיים מבחלנה כלכלית. העלות המשמעותלת היא העלות הנדרשת עבור כח 
האדם. ככל שנחסוך בזמן אדם הנדרש לבצע שינויים, נחסוך בעלות. החלוקה 
לנדבכים מאפשרת לנו להשיג חיסכון בשטח זה. 


אר"מ מכילה כעת שישה נדבכים (שרטוט  .)2-6‏ יש אנשלם המתייחסים אל 
הקשר הפיזי כאל נדבך נוסף, אך בדרך כלל ממעטים לעשות זאת. אנו נדון 
בקשר הפיזי בפרק נפרד העוסק ב-5206. 


בתחילה, אר"מ הכילה שלושה נדבכים בלבד (שרטוט 2-7). עובדה זו מדגישה 
ביתר שאת את הנקודה שאר"מ מתפתחת עם הזמן. 


התפצל ל: 


נדבך היישומים 6%ע3] תסו636וּ|סק 


- שרותי ההצגה 
- בקרת זרימת 
הנתונים 


נדבך %הסחַגּחג תהסו6%הט] 
ניהול התפקידים . ]| 
התפצל ל: 


בקרת התמסורת|; 

- בקרת הנתיב 

- בקרת אפיק 
הנתונים 


הסחףַבהּתג תסו55ותפהה"ך 
ברו 


נדבך 
ניהול התמסורת 


הקשר הפיזי 





שרטוע 2-7 - נדבכי אר"מ בשנים הראשונות 


כאשר דנים כלום בנושא המשרד הממוחשב רואים בעצם, שנדבך היישום חולק 
שוב לשלושה נדבכים חדשים, כך שסך הכל נקבל שמונה נדבכים. הנדבכים 
בתוך הצומת הופכים מורכבים יותר ככל שמתקדמים מכיוון ערוץ התקשורת 
אל כיוון משתמש הקצה. באותה עת גם הפרוטוקולים האופקיים והמישקים 
האנכיים נעשים מורכבים יותר ויותר. 


1 נדבך בקרת אפיק נתונים (226 - ש6ץ18 1 את1 2858) 


נדבך זה אחראי להעברת הודעות בין צמתים הקשורים ביניהם בקשר פלזו. 
הוא מכיל אוסף כללים עבור התחלה, המשך וסיום של תמסורת הנתונים. הוא 
גם מטפל בזיהוי ובקרת שגיאות בתמסורת. 


דוגמאות: 
- פרוטוקול ערוץ הקלט/פלט שמטפל בקשר שבין המחשב המארח לבין בקר 


התקשורת הקדומני (ת8). 
- פרוטוקול 52516 בקווי התקשורת. 


37 


8 


שרטוע 2-8 


- זמן שזיהוי גבוה 


- בקרת שידור דו-ביוונל 





שאילתות תעבורת דו-שית נוהל תקשורת 


מחשב - 1-1 | 
ו ו = 


- הודעות קלע קצרות - מסרים קצרים 

- הודעות פלט ארוכות תנועה מאוזנת 

- התשובה לשאילתה הראשונה זמן תגובה קבוע 
נשלחת בתוך כדי קבלת 


השאילתה השני?ה אחוז גבוה של תווי בקרה 


- זמן תגובה מהיר דו-סיטרי בו-זמני (אס) 


לווין מחשב למחשב 





תחנה תחנה תנועה משתנה - כמות גדולה של נתונ? 
₪ או תלויה בסוג הפעילות קלט/פלט לכל עיבוד 


התאוששות אוטומטעית - אחוז נמוך של תוו? בקרה 


בתגובות תקורת 0|)6 חסרת - 


חשיבות זמני השיהוי בעת שינול 


של כיווני שידור אינם 
משמעותיים 





ובו-זמב? 


- בדרך כלל אין צורך 
במפעיל 











שרטוט 2-8 מציג סוגי תעבורה שונים בין שני צמתים שכנים. 





המטרות העומדות בפני נדבך זה הן: 


א. פרוטוקול אחד עם היכולת ל- 
* תמסורת דו-סיטרית בו-זמנית, הן של נתונים והן של בקרה. 
* פעולה על אמצעי תקשורת דו-סיטרית לחילופין (אסא). 
 *‏ ביצוע פעולה הדדית במערכות שאילתות ומערכות דו-שיח. 
 *‏ ביצוע יעיל של עיבודי אצווה. 
* פעולה דרך אמצע? תקשורת בעלי שלהול (צץ2818) התקדמות גדול, כמו 
לווינים. 
* תקשורת בין מחשבים. 


ב. שיפור ב- 
* אמלנות, 
* זמינות, 
* רמת השרות. 


הנדבך מספק יכולת שאינה פחותה מיכולף דומה במערכות קודמות. לדוגמא, 
הוספת פעילות דו-טיח דו-סיטרית, צרלכה להיות בעלת השפעה מזערית על 
פעילות עיבודי אצווה חד-סיטרית קלימת. 


2 נדבך בקרת הנתיב (26 - 18768 606201 ב86ק) 


באחריותו של נדבך זה שתי מטלות עיקריות: הראשונה - פיקוח על ניתוב 
מסרים ברשת והשנייה - התאמת גודל המסר לנתיב. נדון תחילה בפיקוח על 
ניתוב מסר*ם ברשת. 


קיימים ארבעה גורמים המשפיעים באופן לישיר על ההחלטות כיצד לנתב 
מסרים: 

 *‏ צורך בנלתוב חילופי, 

= איזון עומס בין נתיבים, 

* קביעת עדיפויות לסוג? תנועות, 

* אבטחת התעבורה. 


ניתן לחלק את הניתוב בין צמתים ברשת אר"מ לשתל קטיגוריות: 
.- צומת (בקר) מסופים (כמו 3278) לצומת איזורל (כמו 5א37), 
= צומת איזורי לצומת אלזורל. 


תמסורת בתוך הרשת מבוצעת דרך צמתים איזורלים בלבד. שרטוט 2-9 מתאר 
דוגמא לנתיב, אשר בו עובר מסר הלוצא מתוכנית הילשום במחשב המארת 


ויעדו הוא המסוף המחובר לבקר המסופים. 


המסר לוצא מתכנית היישום עובר את כל הנדבכים (כלפי מטה) עד אשר הוא 
מגיע לבקרת הנתיב בצומת המחשב המארת. נדבך זה צריך לקבל החלטה באלזה 
ערוץ קלט/פלט לשוגר המסר אל הצומת הבא. בהתאם לטבלאות מתקבלת החלטה 
והמסר מועבר לבקרת אפיק נתונים (206) בנתיב שיוביל לשיגורו בערוץ 
המתאים. מכאן הוא מועבר אל בקר התקשורת, אל נדבך אפיק נתונים. הוא 
עובר בנדבך ‏ זה ומגיע אל בקרת הנתיב שבתוך בקר התקשורת. כאן צרלכה 
להתקבל שוב החלטה לאן לשגר הלאה את המסר. 


139 






צומת מחשב מארת 


יישומים 


שרותי ההצגה 


בקרת זרימת הנתונים 


בקרת התמסורת 


בקרת הנתיב 
בקרת אפיק הנתונים 


7-ו | | | ערוצל קלע/פלט 


קווי תקשורת 


שרטוע 2-9 


בהתאם לטבלאות ניתוב ובהתייחס למידע שסופק עם המסר, מתקבלת החלטה 
לשגר את המסר בנתיב שלוביל לקו התקשורת המתאלם. המסר מועבר אל בקרת 
אפיק נתונים ונשלח דרך קו התקשורת שנבחר (קו 526), אל הצומת הבא 
שהוא צומת בקר המסופים. כאן מועבר המסר דרך בקרת אפיק נתונים אל 
בקרת הנתיב ושוב, באמצעות מידע שהגיע עם המסר ביחס ליעדו ובאמצעות 
טבלאות מקומלות, מתקבלת החלטה לאיזה מסוף לשגר את המסר. הנתיב 
המתאלם נבחר והמסר משוגר ליעדו, שבמקרה המתואר הוא המסוף השלישי 
מלמין. 


שרטוט ‏ 2-10 מתאר דוגמה נוספת, שאותה נסביר בקצרה: מסר נשלח מתוכנית 
יישום 4 במחשב המארח (א'); עובר דרך בקרת הנתיב במחשב (א'); מנותב 
לערוץ קלט פלט מתאים אל בקר התקשורת (ב'); מגיע אל בקרת הנתיב בבקר 
התקשורת (ב'); מנותב אל קו תקשורת המחובר לבקר התקשורת (ג')] מגיע 
לבקרת הנתיב בבקר התקשורת (ג'); מנותב אל ערוץ קלט-פלט המחובר למחשב 
המארח (ד'); מגיע לבקרת הנתיב במחשב (ד') ומכאן מנותב ליעדו - תכנית 
היישום 2 במחשב מארח (ד'). 


משתי הדוגמאות שהוצגו לעיל ניתו להגיע למסקנה, שבאותם הצמתים, אשר 
אינם הצומת השולח או צומת היעד, המסר מגיע רק עד לנדבך בקרת הנתיב. 
צמתים אלה נקראים צמתי ביניים. צומת ביניים יכול להכיל את כל ששת 
נדבכי אר"מ, אך רק נדבך אפיק הנתונים ונדבך בקרת הנתיב יהיו מעורבים 
בטיפול במסרים העוברים דרך הצומת בדרכם לצומת אחר.. 


המטלה השנייה שבאחריות בקרת הנתיב היא התאמת גודל המסר לנתיב. 
כלומר, הנדבך מתאים את המסרים על לדי פירוק או הרכבה, לאורך התואם 


20 


מחשב מארח (ד') מחשב מארח (א') 


יישומים 


בקר תקשורת (ג') בקר תקשורת (ב') | 





שרטוט 2-10 


את דרישות הנתיב (פרוטוקול התקשורת), שדרכו משוגר המסר אל הצומת 
הבא. 


93 בדפך בקרת התמסורת (10 - 186% 0006001 ה15510חפה8ש7) 


באחריותו של הנדבך להבטיח שמסר יועבר בשלמותו מצומת המקור אל צומת 
היעד. צורה זו של בקרה קרויה בקרה מקצה לקצה (5201ת00 6ח₪ 60 6תת). 





צומת היעד (ג') צומת המקור (א') 


יישומים 


שרותי ההצגה 






בקרת זרימת הנתונים 
בקרה מקצה לקצה 
בקרת התמסורת 





צומת ביניים 
בקרת הנתיב 


בקרת אפיק הנתונים 


שרטוע 2-11 


1 





שרטוט 2-11 מתאר שלושה צמתים, כאשר בצומת הביניים המסר מגיע עד 
לנדבר בקרת הנתיב בלבד. מתקיים כאן דו-שיח בין בקרת התמסורת בצומת 
א', שהוא הצומת בו נוצר המסר, לבין צומת ג' המשמש כצומת היעד של 
המסר. נדבך זה מנהל את ההקמה, ההמשך והסיום של העברת המסרים ושומר 
על רציפותם. הוא גם אחראי לקצב שיגור המסרים (8ַת2801). זאת הוא עושה 
כדי למנוע עומס יתר על היעד המקבל, כדי שלא יוצף במסרים מעבר לקצב 
הטיפול שלו. 


בנדבך זה מוכל אלמנט הקרוי מנהלן נקודת חיבור (6ת7201 ת66510תח60 
שַסהַ3ה8/). אלמנט זה מנהל את החיבור מקצה לקצה עבור שיחה. הנדבך יכול 
לבצע הצפנה ופענוח של מסרים, אם הדבר נדרש. 


2% נדבך בקרת זרימת נתונים (0ת2 - 186% 6201מ60 שס1ץ 868ק) 


הנדבך אחרא? לקביעת לוחות הזמנים שבהם ישוגרו מסרים. הוא מוסיף 
גורם של זמן למסר המגיע אליו מהנדבכים שמעליו וקובע אם המסר לשלח 
מילד, או שיש להכניסו לתור המתנה. בין הסיבות שיכולות לגרור המתנה 
ניתןו למנות תקלה ביעד, יעד עסוק או מוצף. כל עוד התנועה במערכת 
דלילה, תפקידו של נדבך זה הינו פשוט יחסית. אך ברגע שהמערכת מועמסת, 
או שמתפתחות בה בעיות - מתחיל לבוא לידי ביטוי תפקידו העיקרי. 


מטלות נוספות של הנדבך: 

* העברה דו-סיטרית לחלופין (א82) או דו-סיטרית בו-זמנית (אפץ). 

* ההחלטה | לגבל שימוש | בהזמנה לשידור (8ַת20111), או בתחרות 
(מ%10ת00056). 

* ההחלטה לגבל מועד קבלת אישור למסרים משודרים: האם האלשוך ידרש 
מהמקבל לאחר כל מסר, או אולי לאחר מספר קבוע של מסרלם. 

> בקרה על כיוון זרימת המסרים. 

 *‏ טיפול בהתנגשות כאשר שני הצדדים מתחילים לדבר בלחד. 

. הקמת שרשרות (65ת81ת6) וקבוצות מתוחמות (2?86%6%85), במטרה לטפל 
ביעילות רבה יותה בשגיאות ובזרימת הנתונים. 

* ניתוק שיחה לפי בקשה או במקרה של תקלה חמורה. 


5 נדבך שרותי ההצגה (5ק - ע6ץ18 01065ש58 ת68%10ת650לק) 


נדבך זה מטפל בצורה שבה יוצג מסר למשתמש הקצה בצומת היעד. לשם 
הדגמה, נציג מסר הנשלח מתוכנית יישום בצומת מחשב מארח כשלעדו מצג 
המחובר לצומת מסופים. המסר במחשב המארח עובר מנדבך הלישומים לנדבך 
שרותי ההצגה, שבו מתקבלת החלטה כיצד להתאים אותו לתכונות המצג בקצה 
האחר של הרשת. יתכן שחלק מהמסר לופיע בשורה אחת במסך וחלקו בשורה 
אחרת, חלקֶו להבהב וחלקו האחר יוצג על מרקע שונה. יש גם לקחת בחשבון 
את רוחבו של המסך: 80 תווים, או אולי 132 תווים. על שרותיל ההצגה 
לעצב ולמפות את המסר בהתאם לתכונות המצג ולדרישות המשתמש. העלצוב 
והמיפול יכולים להתבצע בכל אחד משנל הצמתים או אפילוה בשניהם לחד, 
כאשר נדבך שרותי ההצגה בצומת האחד משלים את הפעילויות של אותו נדבך 
בצומת האתחר. דרך זו של תכנון פעילויות מאפשרת להתגבר על בעיות של 
חוסר תאימות בין שני משתמשי קצה. 


122 


מובן מתוך הדברים שככל שציוד הקצה "חכם" יותר הוא לכיל יותר ויותר 
פעילויות של נדבך זה וככל שציוד הקצה "טיפש" או מוגבל לותר, הוא 
מסתמך ‏ *ותר ויותר על השרותים הניתנים לו על ידי הצד שכנגד. לדוגמה, 
מסופים רגילים מסתמכים על השרותים המסופקים להם על ידל 6105 ו-5א18 
במסגרת שרותי הנדבך הזה. 


נדבך שרותל ההצגה נחשב ‏ גם כחלק מיישות הקרויה ניהול פעולות 
( 6ת00ח820ה8 מ510סתט7). 


6 נדבך הילישומים (18789 מ1168610ק4) 
או נדבך משתמש הקצה (ע6ץ18 0588 8תם) 


הנדבר אחרא? לעיבוד הללשומים, קליטת נתונים ואלחזור נתונים. בצומת 
המחשב ‏ המארח הוא יכלול תוכניות יישום ואילו בצומת בקר המסופים הוא 
לכול לכלול תוכנית יישום או מסוף. 

לישומים מסוימים כמו המשרד הממוחשב מחלקים את הנדבך לשלושה נדבכים 
חדשים, כפ? שנראה בהמשך. 


7 נקודת מבט אתרת על הנדבכים 
7 ננקודת מבט אהרת ע? הבו בכים 


עד כה הסתכלנו על נדבכי אר"מ מנקודת המבט של משתמשי הקצה. אך למעשה 
התמונה שונה במקצת בעיקר בחלוקה ובהגדרה של הנדבכים העללונים. 

נדבך משתמש הקצה, או נדבך היישומלם, הינו סבלבה אשר רובה נמצאת מחוץ 
למסגרת הגדרות אר"מ (ראה סעיף 4). החלק אשר משמש נקודת כניסה לתוך 
מסגרת אר"מ, הוא היחיד שנשאר במסגרת הנדבך העליון, שנקרא נדבך מנהלן 


שרותי הכתובות ברשת (6%ץ18 820%ת8 5620106 40א) (שרטוט 2-12). הסבר 


מפורט בנושא זה ראה בפרק 3. 






יישומים 
(משתמש קצה) 


מנהלן שרות הכתובות 
ברשת 


שרותי הנתונים לניהול 
פעולות 





הסו68%ווקקה 
56 (הא 
"36ב 


זחסְחסְפַבְּג!] הסו+6תט] 
685 85% 












בקרת זרימת הנתונים 
בקרת התמסורת 
בקרת הנתיב 


בקרת אפיק הנתונים 






הקשר הפיזי (א%ח1] [5168עת7) 


שרותי הנתונים לניהול| ם 7 שרותי ההצגה 
פעולות (0]) = הרשו + | 7 פא | 


שרטוט 2-12 





13 


הנדבך כולל את נקודת הכניסה של משתמש הקצה לרשת, וגם את נקודות 
הניהול של הכתובות האחרות ברשת (ראה פרק 3: 5802 ו-20). הנדבך 
שמתחתיו, נדבך שרותי ההצגה, ממשיך להכיל את שרות? ההצגה, ‏ אלא שהם 
מכוונים למשתמשי הקצה בלבד ואילו לכתובות האחרות (9502 ו-20) וגם לו 
עצמו (ל-10) מתוסף חלק הנקרא: שרותי רשת (1685טש568 אמסשם6א). 


שרותי ההצגה ושרותי הרשת מהווים יחדיו נדבך הנקרא שרותי נתונים 


לניהול פעולות (ש6צ18 5 28088 388670680 ת510סתט). 


במסגרת שרות? הרשת מטופלים נושאים כמו חיבור וניתוק שלחות, תחזוקה 
ועדכון של תצורת הרשת, מתן שרותים למפעיל הרשת ואחריות לפעילולות 
הניהול שלה. 


8 נדבכים נוספים 


נדבכים נוספים למסגרת אר"מ יבואו, בחלקם בוודאי, מאותו נדבך בלתי 
מוגדר עדיין, שנקרא נדבך הילשומים. 


במסגרת יישומל המשרד הממוחשב מוגדרלם עתה מספר נדבכים חדשים אשר 


לתכן וישארו מחוץ למסגרת אר"מ אך יצורפו להיקף הסובב אותה, או שלהיו 
לחלק ממנה. נדבכים אלה הם: 


 -‏ 21 (6:טמ601560ש2 6ה08ַת6:6(8:ה1 מתסתטססע) 
- 208 (26ט220(18800 5ת56ת00 פהסתטססכ) 


לתכן ששני נדבכים אלה יאוחדו לנדבך אחד שייקרא: 


- 012 (6עט4:0015005 6ת8 סח ע056) 


1 שילוב ה 0 כים השונים 


המימד השני של החלוקה לנדבכים הוא הצורה בה משתלבים המוצרים השונלם 
בנדבכים (שרטוט 2-13). 


א. הקשר הפלצל 
הקשר הפיז יכול להתקיים ע"י ערוץ קלט-פלט של המחשב המארח, ע"ל 
מתאם ערוץ לבקר התקשורת 5א ,37%‏ ע"י מישקי ‏ קו 352320 212 בבקר 
התקשורת 5א37% וע"ל מישקי קו 2523260 81 בבקרי המסופים. 


44 


ב. בקר המסופים 
בקר המסופים מכיל בתוכו את כל נדבכי אר"מ. המסופים עצמם נחשבים 
למשתמש? קצה ולפיכך מצויים מחוץ למסגרת אר"מ ואינם מכילים אף לא 
אחד מנדבכיה. המסופים מיוצגים בבקר המסופים על ידי הנדבך העליון, 
שהוא נדבך משתמש הקצה. 


ג. בקר התקשורת 
בקר התקשורת מכיל כיום שני נדבכים מלאים וחלק מזערי מנדבך שלישי. 
תמונה זו יכולה להשתנות בעתיד, כאשר יבמ תכריז על סדרה חדשה של 
בקרי תקשורת. 


ד,. המחשב המארת 
המחשב המארח כולל בתוכו את כל הנדבכים. צורת השילוב של הנדבכים 
"שרותל ההצגה" ו"בקרת זרימת הנתונים" שונה, כאשר משתמשלים 
בצירופים שונים של מוצרי התוכנה אג7, 1044, 0105 ו-185. כאשר 
משתמשים ב-אגד? (או אג407/%7), מצויים בו רק חלקים מסוימים של 
שני נדבכים אלה, בעוד שהקטעים המשלימים מצויים בתת-מערכות התוכנה 
58 ו-168%. החלוקה של התפקידים בין א%14% ל-0105 אינה זהה לחלוקה 
טבין 0144 ל-145. כשמשתמשים ב-א164 (או 402/164%), החלוקה ברורה 
לותר וניתנת למשתמש אפשרות לבתור הלוקה שונה במקצת. בכל המקרים. 
נדבך משתמש הקצה מסופק על ידי תת-מערכות התוכנה. 






משתמש | שרותי בקרת בקרת בקרת בקרת נדבכים 
קצה הצגה | זרימת | תמסורת | נתיב אפיק ד 

[ ָ ן ור 
נתונים נתונים |6מוצרים 







א 


אופציה + + + + + 0 
+ חלקי חלקי - - - (*) 6105 
+ חלקי חלקל - - = (*) 85 
- - - חלקי + + 0 
+ + + + + + - מסופים 


(*) בשימוש עם 74% 


שרטוט 2-13 - יישום הנדבכים במוצרי אר"מ 


4 משתמש? הקצה 


אחת מנקודות המבט להבנת אר"מ הינה נקודת המבט של משתמש הקצה. טרם 
שנדון בכך נגדיר את שנל המרכיבים הבסיסיים ברשת תקשורת (שרטוט 


:)4 


5 





א. משתמש הקצה 
המשתמש *כול להלות: 
* מפעיל מסוף. 
* תוכנית יישום. 
* אמצעי פיזל כמו, כונן תקליטים, מסך, מדפסת וכדומה. 
משתמש הקצה הוא הצרכן (היעד) והספק (המקור) של מידע. כד? להבטית 
רב גונלות של סוגי משתמשים, מיקמו אותו מחוץ לרשת. 


ב. רשת 
בהקשר ‏ זה אפשר לכלול: שלטה לקידוד מידע לצורכי תמסורת, שידור 
המידע דרך נתיב גישה, קבלת המידע ופענוחו. 
כל הרשתות קיימות כדי לשרת בני אדם. 






7 


משתמש קצה 


משתמש קצה 


שרטוט 2-14 - מרכיבים בסיסיים 


המושג "משתמש קצה" נוגע בעיקר לאדם המתקשר לרשת, באמצעות כלי עזר 
כלשהו כגון מסוף, במטרה לקבל שרותים שהרשת מספקת. לעיתים הקשר לרשת 
נעשה באמצעות תוכנית יישום הנמצאת בתוך המסוף בו האדם משתמש, ואז 
מתליחסלם גם אללה כאל משתמש קצה ולא כאל חלק מהרשת. תוכנלת כזו 
משללמה את הפעולות שמוטלות על האדם עצמו. 

תוכניות יישום אחרות נמצאות בתוך המחשבים והן מספקות את השרותים 
לקהל המשתמשים ברשת. ‏ גם הן נחשבות כמשתמשי קצה ולא כחלק מהרשת 
עצמה. 


66 


5 סרים - מבנה ונ?תום 


מטרת סעיף זה היא להראות את הדרך בה פועלים הנדבכים השונים על מסר, 
אשר מועבר ברשת. 


1 תתילאור בניית המסר 


הנדבך העליון, הקרול גם נדכך משתמש הקצה, מליצג, כשמו, את משתמש 
הקצה. כאשר משתמש הקצה (למשל, תוכנלת יישום או מפעיל) יוצר מסר 
המיועד להגיע למשתמש קצה כלשהו אחר ברשת, הנדבך הזה מעביר אותו 


לשרותי ההצגה (25?) להמשך הטיפול. 


מסר יישום 


תפקיד שרותי ההצגה לעצב מסר זה בהתאם לצרכי משתמש הקצה שאלילו הוא 
מיועד. לאחר שהמסר עוצב מחדש, הוא נקרא יהידת בקשה (16ת0 3600656) 
או בראשל תיבות - 80. המסר יכול להלות בקשה, אך באותה מלדה הוא יכול 
להיות מסר תגובה לבקשה שהגיעה קודם ממשתמש קצה כלשהו. במקרה זה יקרא 
המסר יחידת תגובה (0016 58ח0ק865), או בראשי תיבות - 80. המונה שא 
יכול אם כן, להביע גם יחידת בקשה וגם יחידת תגובה. 


ילחידת תגובה אינה באה להשיב תשובה לבקשה שהתקבלה, אלא לציין שמקבל 
הבקשה קיבל והבין אותה, או דחה אותה. להלן דוגמה: משתמש שולח בקשה 
לתוכנית מלאי כדל לדעת אם קיים במחסן פריט מסוים. התגובה המיידית 
מציינת שהבקשה נתקבלה והובנה, ואילו התשובה לבקשה עצמה תבוא מאוחר 
לותר ותהיה אף היא בצורת יחידת בקשה. הפעם היא תבוא מתוכנית המלאל 
ותמוען אל משתמש הקצה שהפנה את הבקשה הראשונית, התטובה יכולה להיות 
- "אכן יש חמש יהלדות של פריט זה במחסן". 


ה-80 מועבר לנדבך בקרת זרימת נתונים (6ע2), אשר מטפל בתזמון משלוה 
המסרים. הוא אינו משנה את צורת המסר, אלא מעביר אותו ללא שלנול אל 
נדבןך בקרת התמסורת (16). 


| שת (א') | 


נדבך זה מוסיף קידומת למסר הראשוני. אם המסר הינו בקשה, אזי הקידומת 
מיקרא קידומת בקשה (ע86800 068% 86). אם זו תגובה אזי הקידומת תקרא 
קידומת תגובה ("86806 58ת0ק865), או בקיצור את. אורך ה-88 הוא 3 
בתים והוא מכיל מידע אודות סוג ה-20, אם המסר הוא חלק מקבוצת מסרים 
או מסר שלם בפני עצמו ומידע אחר הדרוש לבקרה. השילוב של טא ושל את 


הוא יחידת מידע בסיסית - 810 (16ח0 ת8510תצ0%]ת1 28510). 


17 


8 


!---- 204 


"לחידת המלדע הבסלסית" מועברת אל נדבך בקרת הנתיב, האחרא?ל לבחלרת 
הנתיב וגם לקביעת גודל המסרלם המקסלמלי שישלחו בו. את צורת בחלרת 
גודל המסרים נלתן להמחלש באמצעות דוגמה של פקיד משלוחלם במחסן: 


פקלד המשלוחים אורז חבילות ושולח אותן בהתאם להוראות שהוא מקבל, 
ולפל דף הנחיות הכולל טבלאות ניתובים למשלוחים השונים. כאשר מגיעה 
אללו הוראה לשלוח 135 ק"ג של פרלטים מסוימים לבאר שבע, הוא מחפש את 
"באר שבע" בדף ההנחיות. הוא מוצא, שלש לו אפשרות לשגר את המשלוח על 
לדי חברה בשם "שרותל משלוחים בע"מ" (שם בדוי), עם מגבלה לחבללות 
במשקל מקסלמלל של 50 ק"ג. לש לו גם אפשרות להשתמש, בעדיפות שנילה, 
בשרות? חברה בשם "מובלל: דרום" (שם בדוי), אשר המגבלה אצלה הלא 
לחבילות במשקל 0 ק"ג. ננלח שהפקלד החליט לבחור בשרותיה של החברה 
הראשונה. כעת, עללו לקחת את המשלוח שמשקלו הכולל 135 הק"ג ולארזו 
בטשלוש חבילות נפרדות בנות 50, 0 ו-35 ק"ג. כלומר, הפקיד קבע את 
גודל החבללה בהתאם לנתיב שבו היא תשוגר. לאחר שנקבעו החבילות, הפקיד 
מדביק על כל אחת מהן מדבקה הנושאת את כתובת הלעד. הוא מסמן על 
החבללה הראשונה שדו חבילה מספר 1, על השנללה את המספר 2 ועל השללשלת 
- את המספר 3. 


תהליך הפלצול של השלם לחלקים קרוי. חלוקה לקטעים (סגמנטצלה - 
מ90806058010). הסלבות לחלוקה של מסר לכולות להיות רבות. כאשר נתיב 
עובר בקוּ תקשורת רועש, עדיף להעביר דרכו מסרים קצרים לחסלת, כדל 
שבמקרה של צורך לחזור על השידור, הפסד הזמן לא להיה רב. כאשר בצד 
המקבל אין שטחל החסנה מספיקים כד? לטפל במסרים ארוכים לש לשדר מסרלם 
קצרים, וכילוצא באלה. 


כל חבילת מידע קרויה יהידת מידע לנתיב - 210 (מםס1ם8תת?ס+ם1 ג786 


.))% 


בקרת הנתיב מוסלפה לכל יחידת מלדע לנתיב (210) קלדומת הקרויה קלדומת 
תמסורת ‏ -- 711 (168660 ת15510ת5ת7128). היא מכילה מלדע לגבי היעד, 
השולח, המספר הסלדורי של החבילה וכל מלדע נוסף שנדרש. כל חבללה כזו 
קרויה להידת פמסורת בסיסית - 210 (16ת0 ת015510פת1?8 28610). 


סדק (א-3) | א | טע (א-2) ] שעת (א-1) 
ו 


)--- 280 ---4 --- 280 -4 !-- 210 --- 


בקרת הנתיב יכולה לאחד חבללות קטנות. פעולה דו נקראת אלחוד לגושים 
(8ת2100%1). 


[8 


נחזור לדוגמה של פקיד המשלוחים. בזמן האריזה של שלוש החבילות לבאר- 
שבע, הוא< מקבל הוראת משלוח נוספת האומרת, שעליו לשלוח לדלמונה 10 
ק"ג מפריט מסוים. הוא בוחן שוב את דף ההוראות ומתברר לו שחברת 
"שרותי משלוחים בע"מ" הינה החברה המועדפת בהובלת משלוחים לדימונה, 
והמשקל המקסימלי? המותר הוא 50 ק"ג. הוא יכול לאחד את המשלוח בן 35 
הק"ג לבאר שבע עם המשלוח בן 10 הק"ג לדימונה בשק אחד (סה"כ 45 ק"ג) 
ולהעביר את שניהם לטיפול המשרד המקומ? של "שרות? משלותים בע"מ". ראה 
שרטוט להלן. 


| טצץ (ב-ג) | | שעת (א-3) ₪ 
ענת (ב-1) טענעת (א-3) 


------- ש5% 





המסר ב-1 לכול היה להגיע מתוכנית לישום שונה לגמרי מאשר מסר א'. 

לחידת התמסורת הבסיסית (810) מועברת לנדבך בקרת אפיק נתונלם (16כ) 
שאחראל להובלה עד לצומת הבא בנתיב שנבחר. בקרת אפלק נתונים מוסלפה 
קידומת (16866%) ונגררת (1%81165) ליחידת התמסורת הבסיסית והתוצאה 
היא מסגרת הקרויה יחידת אפיק בסיסית - 500 (16תט0 את11 28516). ראה 


שרשוט להלן. 


ר---0 20 -7----6 


אם הפרוטוקול הוא< 5216, אזי יחידת האפיק הבסלסית (2500) קרויה גם 
מסגרת 5216 (6חהטע 5200). 


2 תהללך השידור של מסר 


להלן התיאור השלם של פעולת שידור, כפי שהוא מתרחש ברשת אר"מ (שרטוט 
5)). 


19 


יישום 








7 
ו 07777 





לו.. ו 
ב המ משאשו ית 
7 6 










מסר ‏ יוצא מנדבך הילשומים במחשב המארח (1), מעוצב מחדש על ידי שרותל 
ההצגה (25), בהתאם לתכונות המצג. התוצאה הלא יחידת בקשה - שת (2). 
המסר מתוזמן על ידי נדבך בקרת זרילמת הנתונים (6ע2), שבו מבוצעות 
בדיקות שונות. אחת מהן היא אם השידור הוא חד-סלטרל או דו-סלטרל; אם 
השידור הוא חד-סיטרי נעשית בדיקה אם משודר כרגע מסר מהמסך אל תוכנית 
היישום ואם המסך דולק ומוכן לקבל את המסר. 

לאחר כל הבדיקות מועבר המסר אל נדבך בקרת התמסורת   -‏ 70 (3). כאן 
מוסיפים לו קידומת ‏ - 8ת2, המציינת אם המסר שלם בפני עצמו, או חלק 
ממסר ארוך יותר הנשלח בחלקים ואת סוג המסר. הקידומת עושה את דרכה עד 
לנדבך בקרת התמסורת בצומת בקר המסופים, שהוא צומת היעד. מבקרת 
התמסורת מועבר המסר בצורתו החדשה (יחידת מידע בסילסית - 510) לנדבך 
בקרת הנתיב - 26 (8). 

בבקרת הנתיב נבדקות טבלאות הניתוב ונקבע הנתיב בו ישוגר המסר הלאה, 
והגודל המקסימלי המותר למסר בנתיב הנבחר. בקרת הנתיב מוסיפה קידומת 


חדשה ‏ - 18 (5). ניתן לראות בקידומת זו מעין מעטפה שלתוכה הוכנסה 
לחידת המידע הבסיסית (ה-810). המעטפה יכולה להראות כלפ חוץ בצורה 
הבאה: 


מאת: תוכנית יישום אצל 074% 


אל: מסוף יעד 


מסר מספר 15 





מעטפה זו הינה למעשה "יחידת התמסורת הבסיסית", ה-270. 


מבקרת הנתיב מועברת יחידת התמסורת הבסיסית לנדבך בקרת אפיק נתונים - 
6, שבו נבדק סוג ערוץ המחשב ‏ דרכו יועבר המסר: ערוץ אפא טלצת, 
אקא א21/06 או 5810₪0708. מוסיפים ליחידת התמסורת הבסיסית את הקידומת 
- ]1 ואת הנגררת - 11, כד? לקבל מסגרת מוכנה למשלוח בערוץ. ‏ גם כאן 
ניתן להשתמש בדימוי של מעטפה, אשר לחידת התמסורת הבסיסית מוכנסת 





לתוכה: 
אל: בקר תקשורת 
מספר 1 
(ערוץ 0) 
המעטפה נסגרת ומודבקת. עכשיו יש בידנו יחידת אפיק בסיסית ‏ - ט0ם5, 


מוכנה לשיגור בערוץ (6). לחידה זו נשלחת דרך הערוץ (7) אל בקר 
התקטורת הקדומני, אל נדבך בקרת אפיק נתונים, שבו בודקים אם היא 
תקינה ושלימה. לאחר הבדיקה מסירים את העטיפה (8ם+171) ואת התוכן 
(טזת) מעבירים לנדבך בקרת הנתיב (8). נדבך בקרת הנתיב בודק את תוכן 
קידומת התמסורת (18) ואת תקינות המשלות. הוא מחליט אם להחליף את 
מעטפת ה-18 במעטפה חדשה (כמו במקרה שבשרטוט 2-15), או להשאיר בשלב 
זה את המעטפה המקורית (כמו בהעברה בין צמתי בקרי תקשורת). 


1 


במקרה שמוצג בשרטוט 2-15, מתליף נדבך בקרת הנתיב את קידומת התמסורת 
בקידומת תמסורת חדשה. הוא מברר בטבלאות הניתוב איזהו הנתיב ההמשכל 
ומעביר את *חידת התמסורת הבסיסית (810) אל בקרת אפיק הנתונים (9), 
לקטע שמטפל בקו התקשורת המתאים. בקרת אפיק נתונים מוסיפה קידומת-1₪8 
ונגררת-11 כדי לקבל מסגרת (6חה8ץ7) מוכנה לשיגור על קו 526. ניתן 
שוב להשתמש כאן בדימוי המעטפות. מעטפת 5220 יכולה להראות כך: 


אל: בקר מסופים ‏ 62 
(דרך יצלאה 45) 





למעשה נוצרה יחידת אפיק בסיסית (810) חדשה (10), אשר נשלחת על קו 
התקשורת (11) עד אשר היא מגיעה ומזוהה על ידי בקרת אפיק נתונים בבקר 
המסופים. יחידת האפיק הבסיסית נבדקת לתקינות ושלימות, והתוכן (ט51) 
מוצא מהעטיפה ומועבר לנדבך בקרת הנתיב (12), שבו נבדקת תקלנות המסר 
ולעדו הסופל. 


לחידת המלדע הבסיסית (510) מוצאת מתוך מעטפת קידומת התמסורת (א7) 
ומועברת הלאה אל בקרת התמסורת (13), אל הקטע המטפל במסוף היעד 
המסוים (לדוגמה - במסוף השלישי מתוך שמונה מסופים). נדבך בקרת 
התמסורת בודק את הקידומת 281, מוודא שאמנם המסר הגלע כמסר שלם בפנל 
עצמו, ומעביר את.עת לנדבך בקרת זרימת הנתונים (18). נדבך בקרת זרימת 
הנתונלם מתזמן את המסר, בוחן אם הוא דו-סיטרי לחילופין (אפא8) ומוודא 
אם מסוף היעד משדר ברגע זה, או שמא כבה לפתע, ואז מעביר את התוכן 
הלאה לשרותי ההצגה (15). 


נדבך שרותי ההצגה בודק אם המסר תואם לסוג מסוף היעד ומעביר את המסר 
לנדבך משתמש הקצה. מכאן מועבר המסר אל מסוף הלעד לשם הצגתו על 
המסך. 


לגישה ‏ זו של חלוקה לנדבכים ישנם מספר יתרונות ברורים. העיקרל שבהם 
הוא הפשטות היחסית שבה ניתן לבצע שינויים ברשת. לדוגמה, כאשר מסוף 
היעד הוא בעל תכונות שונות, ניתן להתאימו למערכת על ידי הכנסת 
שינויים לתוך נדבך שרותי ההצגה. השינוי יכול להתבצע בכל אחד משני 
הקצוות, בצומת השולח או בצומת היעד, או במשולב - בשני הצמתים יחד. 


דוגמה נוספת היא שינוי מערך ציוד, כמו למשל העברה של מסוף מסוים 
מבקר מסופים אחד לבקר אחר, או העברת הבקר עם כל המסופים שלו, מאתר 
אחד לאתר אחר. במקרה הראשון התאמת הטלנול תבוצע בתוך בקר המסופים 
בנדבך בקרת הנתיב, ‏ ואילו במקרה השנל: התאמת השינוי תבוצע בבקר 
התקטורת בנדבך בקרת הנתיב. מכאן, שהחלוקה לנדבכים מפשטת ביצוע 
שינויים ברשת. שיטה זו יוצרת תקורה מסוימת בכות חישובי הדרוש לטיפול 
בכל המעטפות ולסריקת הטבלאות. 


2 


3 סוגיל נתונים ברשת אר"מ 


ארבעה סוג? נתונים משודרים במערכת אר"מ: 


א. 


נתוניל לישומים 
אלה הם מסרים המשוגרים על *די משתמשל הקצה. הם אינם חייבים 
להיות תואמים למשתמש הקצה שביעד. 


פקודות אר"מ 

הפקודות יכולות לצאת מכל כתובת ברשת (ראה פרק 3). הן יכולות 
להורות לצומת היעד לבצע פעולות שונות, כמו לעבור למצב פעולה 
נורמלי, לצאת באורח זמני משרות וכדומה. . 


נתונל תגובה 
מסרל תגובה הם למשל, "קבלת? את המסר שלך והבנתל אותו", או: "אנל 
דוחה את המסר מסיבות אלו ואלו". 


נתוני קידומת 
אלו הן קידומות (868066%5), שהנדבכים השונים מוסיפים לפני נתונל 
היישומים, פקודות אר"מ ונתונ? התגובה. 





53 


פרק 3. 
נדבכי אר''מ -- ארגון הכתובות 


.5 ובו רשת - 5502 ,שת ,שם 


הכתובות ברשת מהוות את המימד השלישל של החלוקה לנדבכים. כתובת ברשת 
(טגא - 01% 2600655016 אטסשם6\), הינה יישות יחודית המורכבת מחומרה 
( 1180080) ו/או תוכנה (50+80816) ו/או קושחה (6ץ8שתץ1?), הלכולה 
לשלוח ולקבל הודעות. כתובת ברשת מייצגת תוכנית יישום, מסוף, בקר 
מסופים, בקר תקשורת, ‏ אוה חלק מנוהל בקרת גישה. במלים אחרות, הלא 
מליצגת כל אלמנט ברשת המסוגל לשלוח או לקבל נתונים. ניתן לומר שהלא 
המשתמש התיאורטי של מערכת התמסורת המשותפת (שרטוט 3-1). 


מערכת התמסורת 





שרטוט 3-1 - כתובות ברשת (שַא) 
4 


ברשת אר"מ קיימים שלושה סוגים של כתובות. נציין אותם לפי דרגת 


החשיבות: 

(60ת201 1סעטת00 56901065 556₪צ5) - נקודת בקרה לשרותי מערכת. 
טס (16ח0 51681עֶת2)  -‏ יחידה פלזית. 

10 (16מ0 1081081)  -‏ *חידה לוגלת. 


כתובת ברשת משתרעת על פני מספר נדבכים: שרותל? ההצגה, בקרת זרימת 
הנתונים ובקרת התמסורת, וגם נוגעת במקצת בבקרת הנתיב. הכתובת כוללת 
את מרבית הפעילויות המבוצעות בתוך נדבכי שרותל ההצגה ובקרת זרימת 
הנתונים, חלק מהפעילויות שבנדבך בקרת התמסורת וגם מעט מהפעללויות של 
נדבך בקרת הנתיב. כתובת ברשת מצויה בתוך צומת (שרטוט 3-2). 


צומת מחשב מארת 













תוכנית 


נוהל בקרת גישה ה 


6( 






צומת 


צומת בקר 
בקר תקשורת 


מסופים מקומי 





שרטוט 3-2 - מיקום של כתובות ברשת (840'5) 


5 


צומת יכול להכיל מספר כתובות ברשת. הוא מכיל לפחות כתובת (טגא) אחת, 
הוא מספק נתיב אחד או יותר להלק הפנימי של הרשת ומכלל מידע הנדרש 
לצורכי ניתוב נתונים ליעדם. 


לכל כתובת ברשת (0א) יש כינול ייחודי, אשר אלנו מוכר למשתמש הקצה, 
מכיון שהוא משתמש בשמות לוגלים המייצגים כתובות אלו. לכתובת ברשת 
(טא) יכולים להיות גם שמות חלופיים, 


2.0.1 - נקודת בקרה לשרותי המערכת 
(6ת201 01ע%ת60 5 ₪ 900ץ5) 


נקודת בקרה זו נמצאת בתוך נוהל בקרת הגישה (407/7744, %ב407/70), 
שנמצא בתוך המחשב המארח ומכאן הוא מפקח על כל הכתובות שבתתחומו: 


* מקשר את מפעילל הרשת לרשת. 


 *‏ אחראל לחיבור וניתוק בין היחידות הלוגיות (108) השונות, אשר 
מזהות את משתמשלי הקצה: 

* אחראי לאבטחה. 

* מפקח על כל המשאבים שבתחומו. 

* שולח פקודות ומסרלם שונים, כמו הוראות להקמת הרשת בתחילת העבודה 
ונוטר את פעולתה התקינה במשך היום עד לסגירתה המסודרת עם סיום 
העבודה. 

* מעורב בכל השינויים המבוצעים ברשת. 

* אחראי להתאוששות מתקלות. 


נקודת הבקרה לשרותי מערכת (ה-5502) יכולה להתקשר לכל היחידות 
הפיזיות (20) והיחידות הלוגיות (ט1) שבתחומה וגם לנקודות בקרה 
לשרותי מערכת אחרות האחראלות לתחומים אחרים. 

בכל תחום (ת0081כ2) קיימת נקודת בקרה לשרותי מערכת אחת בלבד (המושג 
"תחום" יובהר בהמשך). 


זא656אאאא 






אס דשא 
5( 


5% ל6א₪ ה5פט 


56 


2 ות - היחידה הפלזית (15ת0 51681עַה7) 


המלה "פלזכית" אשר מופיעה כאן אינה במקומה, כי אין שום דבר פלזי 
ב-0ת. בזאת הלא תורמת לכך שהמונח 20 הינו אחד הקשלם להבנה באר"מ. 
היחידה הפיזית (0ק) מליצגת למעשה אוסף שירותים שצומת מבצע עבור עצמו 
או עבור יחידות פחות מתוחכמות, אשר מחוברות אללו. הלחידה הפלזית 
אחראית לטעינת הצומת, לביצוע ת20%, להפעלה והפסקה של פעולת קוול 
תקשורת, תרגום כתובות, התאוששות מתקלה, איסוף סטטיסטיקות, בלצוע 
בדיקות ודיווה תוצאותיהן. חלק ניכר ממטלות אלו הינן שירותים 
המבוצעים עבור נקודת הבקרה לשרות? מערכת (5502). 

קיימות רמות שונות של מתן שירותים, החל בשרותים פשוטלם ביותר ועד 
לשרותים מקיפים ומורכבים מאד. את רמת השירותים אפשר לחלק למספר 
סוגים ובהתאם לכך יש מספר סוגי 24. במלים אחרות: סוגי ה-20 השונים 
מגדלרים סוגי צמתים ברשת, בהתאם לרמת השרותים שאותם צמתים מספקים 
(שרטוט 3-3). 







מחשב מארת 






































טאו | 
%%ב4 
א308 
1000 
בקר מסופים בקר תקשורת 35 
0 סוג 2 טש סוג 4 00 
בקרי מסופים 
שונים 
1205 בקר מסופים 1% 
בקר תקשורת 
ב | בקר תקש בקר מסופים 5 


0 סוג 4 0 סוג 2.1 


257 מסופים אלה אינם מוכרים ל-5502. 
200 הם מבוקרים על ידי שק ו- שן 


שרטוט 3-3 - סוגי יחידות פיזיות (0*5ק) 
7 


בצומת אחד כלשהו יתכן לכל היותר 20 אחד מכל סוג. בדרך כלל להיה 0ע 
אחד בלבד בכל הצומת, אך ישנם מקרים שבהם לצמתים ‏ יש יותר מסוג טק 
אחד. ‏ ישנם גם מקרים הפוכים, בהם צומת מקבל את שרותיו מצומת אחר 
שאליו הוא מחובר. 


א. 20 סוג 5 
לחידה פלזית זו הינה אוסף השרותים המורכב ביותר מבין ה-טק 
השונים. הילא מהווה חלק מנוהל בקרת הגישה, אשר נמצא במחשב המארת 
ומכיל גם את ה-55802. 
ההגדרה של לחידה פיזית זו חופפת את הנדבכים של בקרת זרימת 
הנתונים, בקרת התמסורת ובקרת הנתיב ואת אלמנט שרותי הרשת. 


ב. 20 מסוג 4 
אוסף שירותים זה הלנו נחות מהאוסף שב-20 סוג 5. לתחידה זו נמצאת 
בצמתים המכילים תוכנת בקרת נתיב, כמו בקרי התקשורת 5א37. 


ג. 20 מסוג 2 
לחידה פיזית זו מצויה בדרך כלל בצומת קצה עם יכולת ניתוב מוגבלת 
כמו בקרי אגד מסופים (3274, 0א36%, 5520, 5/36, 5/38, 8100, 5580 
ועוד). גם כאן ה-0? חופפת מספר נדבכים: בקרת זרימת נתונים, בקרת 
תמסורת, בקרת נתיב וגם את שרותי הרשת שבנדבך נתוני שרותי נתונלם 
לניהול פעולות (פאת). 


ד. 20 מסוג 2.1 
היחידה הפיזית 202.1 מהווה הרחבה של 70 סוג 2. היא מאפשרת קשר 
מקבילל עם מספר בקרי תקשורת. היא גם מאפשרת הידברות ישירה עם 
מתקנים אחרים המקושרים אליה שיש להם יחידות פיזיות מסוג 2.1שת. 
מחשבים אלשלים, מחשבי 5/36, 5/38, ו-8100 הם דוגמה ליחידות 
פיזיות מסוג 202.1. יחידה פיצית זו פותחה בעיקר במטרה לתמוך 
ב-106.2 (ראה בהמשך הפרק). 


ה. 20 מסוג 1 

לחידה זו הלא הפשוטה מבין סוגיל ה-20. הלא מספקת שירותים 
מינימליים באר"מ, בדרך כלל למתקנים שיש בהם כתובת רשת אחת בלבד. 
היא משמשת ‏ גם למתקנים שניתן להשתמש בהם באר"מ, אך אינם יכולים 
לבצע את השרותים לעצמם. לדוגמה, היחידה 8590/3271 הינה מערכת 
טרום-אר"מ, אשר חסרה את כל אותם נדבכים הדרושים לצומת אר"מ. לכן 
היא חייבת להסתמך על הצומת שאליו הילא מחוברת (בקר התקשורת) 
לביצוע השלרותים עבורה. מערכת אר"מ 3767 למשל, מכילה אמנם את כל 
נדבכי אר"מ בתוכה, אך הם כמעט ריקים ולכן היא אינה יכולה להכיל 
את השרותים הנדרשים לעצמה. ניתן לכנות, מבחינה זו, את ה-3767 
כמסוף אר"מ "טפש". 


לא לכל מתקן באר"מ לש יחידה פיזית (20). לדוגמה, המסכים הקשורים 
לבקר המסופים הם חסרל (20. למעשה, הם גם חסרים את נדבכי אר"מ. כל 
השרותים הנדרשים עבורם מבוצעים על ידי הבקר שאליו הם קשורים. שרותים 
אלה כוללים טעינה, עאוע, בדיקה ועוד. 


ההגדרות של היחידה הפיזית הן כלליות ביותר. אין הגדרה האומרת שבשני 
סוגי ציוד בעלי סוג 20 זהה, כמו למשל מערכת קמעונאית ומערכת בנקאית 


58 


בעלי ‏ 20-2, השרותים יהיו זהים. גם באותו סוג צלוד, שרותים הניתנים 
כיום אינם בהכרת זהים לשרותים שילנתנו בעתיד. 


3 ₪0 - היתלדה הלוגית (15ת0 0021681) 


היחידה הלוגית מספקת נקודת כניסה לרשת עבור משתמש הקצה והלא גם 
מייצגת אותו במערכת. משתמש ‏ הקצה יכול להלות תוכנית יישום במחשב 
המארח או בצומת בקר המסופים, או אדם ליד מסוף. 


ניתן לדמות את היחידה הלוגית, ה-10, למכשלר הטלפון. הוא בעל כתובת 
לחודית ברשת ומהווה נקודת קשר להודעות נכנסות ויוצאות אל משתמשל 
הקצה. במערכת 3601 לדוגמה, היחידה הלוגית מללצגת תוכנית ‏ *לשום 
המטפלת בקלט פלט של המסופים המחוברים אל הבקר 3601. במסוף 3767 
היחידה הלוגית הינה חלק פנימי של חומרת המסוף. בתוכנת 01% הלחידה 
הלוגית מייצגת מערכת יישום. 


לפני שנפנה לתיאור של סוגי היחידות הלוגיות השונות, יש להבין את 
מהות ההבדל בין הסוגים השונים, או במלים אחרות, ‏ מה מאפיין מתקן 
אר"מ. נשתמש לשם כך בדימוי. 


נניח שעל מספר אנטים הוטל לראיין עובדים לשם התאמה לתפקידים 
מסוימים. כדי להקל על המראלינים בהחלפת מידע ביניהם לגבי תכונות 
המרואלינים, סביר שהם יבנו טופס ויסמנו בו את תוצאות הראיונות בשלטת 
סיווג ספרתית כלשהל. בטופס זה יבוא לידי ביטוי תיאור של כל התכונות 
הנדרשות מהמרואלינים. נניח למשל, שהתכונות הפיזיות של המרואילנים 
חשובות לנושא. יתכן שבמקרה זה היו המראיינים משתמשים בשיטה בה צה"ל 
משתמש ‏ בעת גיוס בני ה-18 לצבא ומסווגים את התכונות הפיזיות בהתאם 
לפרופילים מתאימים. בדרך זו ניתן היה לבחור 5 סוגי פרופיל, ‏ או כל 


תכונות 





ישי [8] יכולת טכנית 
3 / 
. [6 | רמת משכל 
. 
| א" 
עז הז ו [1] כושר ביטוי 


מרואיין מרואייןמרואיין 
א 34 ג 


(*) פרופילים שמורים לשימוש עתידי 


שרטוט ‏ 3-4 - פרופילים של מרואיינים 
9" 


מספר אחר, המספק את הצרכים. אם בעתיד יגיע צוות המראיינים למסקנה 
שיש להוסיף עוד שנל פרופילים, לא יהיה בכך קושי והם יוכלו להתללחס 
אליהם בראיונות נוספים. נניחה שבנוסף לתכונות הפלזיות חשובה גם 
השכלתו של המרואיין. גם כאן הצוות היה קובע קבוצת פרופילים ומסווג 
את המרואלינים בהתאם. באותה צורה ניתן לסווג את כל התכונות הנדרשות 
מהמרואיינים לצורכי התאמתם לתפקידים (שרטוט 3-8). 


חברות רבות משתמשות בשרותל גרפולוגים בעת קבלת מועסקים חדשים. 
גרפולוגים אלה (כל אחד ושיטתו הוא) לש טפסים המסווגים את העובד 
בהתאם למערכת שלימה של תכונות נדרשות. בתום הראיון מתקבל חתך מסוים 
אשר מתאר את המרואלין בהתאם לתכונותיו (שרטוט 3-4). 


נשאלת השאלה: מה הקשר בין הראיונות שלעיל לבין אר"מ? אחד המאפיינים 
של מתקנל אר"מ הינו הפרופילים של הנדבכים השונים. כפל שסווגו 
פרופילים לכל תכונה של המרואיינים, כך ניתן לסווג פרופילים לכל נדבך 
באר"מ. \ 


שם המערך 


8 ]5 5 [5] שרותי הצגה 
ב ריס 
5-9 ד 5] ]5 57] 1] שרותר תפטורת 


יר 
1 0 ניהול משאבים בין 
(*) פרופילים שמורים תחומים 


שרטוט 3-5 - מערכי פרופילים באר"מ 


הפרופיל מגדיר למעשה קבוצה חלקית של תכונות נדבך אר"מ. ליתר דלוק - 
קבוצה חלקלת של הפרוטוקולים והתכונות של נדבך אר"מ המעורב בדו-שיה 
בין שתי כתובות ברשת. כך, במקום לתאר 3 אנשים שונים בהתאם לתוצאות 
הראיון, ניתן לתאר שלושה סוגי מסופים בעלי תכונות שונות. קיימת 
האפשרות שמשתמש קצה המתקשר לתת-מערכת יישום (כמו 0105) ישתמש בקבוצת 
פרופילים מסוימת, וכאשר הוא פונה ומתקשר לתת מערכת יישום אחרת - הוא 
לשתמש בקבוצת פרופילים שונה. 


תכונה זו מהווה את אחד הקשלים העומדים בפני יצרני ציוד המבקשלם 
להתקשר לרשת ‏ אר"מ. יצרו כזה עלול למצוא עצמו מופתע, כאשר לתברר לו 
שפרופילים נוספים, שנבנו לתוך הצומת מופעלים בה - ולפניו ישות חדשה. 
הבעלה העומדת בפני יצרנל ציוד אלה היא לזהות מבעוד מועד את כל 
התכונות החבויות בצומת שאותה הם רוצים לחקות. 


00 


קיימות ארבע קבוצות של פרופילים (שרטוט 3-5): 


א. הקבוצה האחת מתייחסת למערך שרותי ההצגה ועוסקת בפרופילים שבאלם 
לידי ביטול" בשיחות בין יחידות לוגיות (10 ל-10) כמו קודים, 
מחרוזות תווים וכד'. ' 

ב. הקבוצה השנייה מתילחסת למערך ניהול פעולות ובקרת זרימת נתונלם 
ודנה בפרופילים כמו מגמות שלחה (דו-סיטרית לתללופין, דו-סיטרית 
בו-זמנית), שירשור, תיחום קבוצות (ראה סעיף 4.4) וכד'. 

ג. הקבוצה השלישית מתייחסת למערך שרותי התמסורת ודנה בפרופילים כמו 
גודל המסר, תיקצוב (ראה סעיף 4.4) וספרור. 

ד. הקבוצה הרביעית מתייחסת לניהול משאבים בין תחומים (ראה סעלף 4.3) 
ודנה בפרופילים הבאים לידי ביטוי בשיחות בין נקודות בקרה לשרותל 
מערכת (55062 ל-5502). 


אחת המטלות הראשונות המתבצעת, כאשר שתי יחידות לוגיות (ע1) רוצות 
לנהל שיחה, היא השגת הסכם בין שתיהן על קבוצת הפרופילים שעל פיהם 
לנוהל הדו-שיח ביניהן. כמובן שעל שתיהן לתמוך בקבוצה המוסכמת. השגת 
ההסכם מבוצעת על ידי מעין "ניהול משא ומתן" אודות הפרופיל המקובל על 
שתיהן בכל נדבך ונדבך. היכולת לנהל משא ומתן כזה, הינה תכונה חדשה 
לחסית באר"מ והיא מקנה מידה רבה של גמישות למערכת. בעבר קבע המחשב 
המארח את הכללים שלפיהם הוא היה מוכן לנהל את השיחה, ואם בן הזוג 
(צומת המסופים) לא הסכים לתנאים - השלחה לא התקילמה. טבלה מסכמת של 
היחידות הלוגיות (10) השונות ניתנת בשרטוט 3-6. 


25% ?נה ברשת 


לכל כתובת ברשת (0א) יש מען ייחודי המורכב משני חלקים: את החלק 
הראשון ניתן לדמות לקוד האיזור במערכת הטלפונים, ועל כן נכנה אותו 
מען האיזוך (66%655/ 68מ8פט5). החלק השני במען הוא מען האלמנט 
( 24005655 6ת6ח516) בתוך האלזור. 


איזור ברשת (שרטוט 3-7) יכול להיות מחשב מארח הכולל נוהל בקרת גלשה 
באר"מ, עם כל המסופים המחוברים אליו מקומית. אלזור ברשת הוא גם בקר 
תקשורת 37%5 או 3720, עם תוכנת 02א/402 ועם כל הקוולם והמסופלים 
המחוברים אליו. 


בטרטוט ‏ 3-7 מוצגים ארבעה איזורים כשלכל אחד מהם יש קוד איזור שונה. 
כדי לסייע בניתוב מסרלם בין צמתים, מוגדרת במסגרת בקרת הנתיב קבוצה 
של ששה מזהי תסדיר - 712 (ש51+18ת166 85תצ0סע). קוד הזיהוי נמצא בשדה 
בקידומת התמסורת (18) שמוסיף נדבך בקרת הנתיב ומציין את סוג קידומת 
התמסורת (718) הנשלחת עם המסר. המשתמשלם בקידומת התמסורת (18) הם 
נדבכי בקרת הנתיב בצמתים השונים. סוג מזהה התסדיר (ה-12ע) מצביע על 
סוג הצמתים שדרכם יעבור המסר בדרכו אל היעד, ויציין אם הנתיב להיה 
נתיב פילזי מוגדר בין צמתים אלזוריים (6םטסת 211616א2), או שיהלה זה 
נתיב בפועל (86ט0ת 81ש6ש%1), שהוא למעשה נתיב לוגי בין צמתים 
איזוריים. 


1 


02 

































פרופילים 
ניהול בקרת שרותי 
פעילויות תמסורת הצגה 











תכונות כלליות 





כל עכונה נדרשת מוגדרת בעת 
היישום. תומך בתקשורת של תת- 
מערכות תוכנה כגון, מערכת 

בנקאית, קמעונאית וכד'. 





משמשת לתקשורת בין תוכניות 
יישום למתקנים. המתקן 
העיקורי הוא מסוף, הכולל, 
מדפסת ומקלדת. מתקנים אחרים 
הם מדפסות, יחידות ניקוב, 
לחידות תקליטונים. 

מיועדת גם לעיבודי דו-שיח 
וגם לעיבודי אצווה. 

משתמשת במזרוזת תווי אר"מ 
הכוללת תווי בקרה ב-286016 
המשולבים בנתוני המשתמש. 


משמשת לתקשורת בין תוכנית 
יישום לבין מסך דמוי 3270. 








משמשת לתקשורת בין תוכנית 
יישום לבין מדפסת דמויית 
0. 





ויומה ל-101. משמשת לתקשורת 
בין תוכנית יישום לבין מתקן 
ולתקשורת ישירה בין שני 
צמתים של יחידות היקפיות. 
יכולה להשתמש בבקרת מחרוזת 
תווי אר"מ עבור עיבוד נתונים 
ובעיקר עבור עיבודי תמליל. 





קבוצה זו מתחלקת ל-3 קבוצות 
משנה: 6.0, 6.1, 6.2. 
את 6.0 18 ו-6.1 106 מכנים 
תקשורת בין מערכות - 156 
(ה168610הטתה00 .58ץ5 ש6פה1) 
אשר מיועדת לתקשורת בין שתל 
תוכניות יישום בסבינת עיבוד 
מבוזר. את 6.2 120 מכנים גם 
תקשורת מתקדמת בין תוכניות - 
6 (60 תהצקסע? 6080666 
ה168010המתת00 ההשקסטץ). 
מתאימה לתקשורת פנימית 
למטרות כלליות בין תוכניות 
יישום, אשר יכולות להמצא 
במתקני אר"מ שונים כמו בקרל 
מסופים, ולא רק במחשבים 
מארחים. 





דומה ל-12. משמשת לתקשורת 
בין תוכנית יישום לבין מסך 
דמוי 5250. 


שרטוט 3-6 - סוגי היחידות הלוגיות (0)) 


מחשב מארת מחשב מארת 








(05ק) 
- 
איזור ?2 | איזור 1 
(002) - ו | וה ו 

: ן = | 
| |(64ק) %5 

0) ₪ קש 

| 0 

כ ב 

---- ₪ (נטס) 


איזור 3 (₪8 
(02ק) 


62 | 


שרטוט 3-7 - איזורים 


3 


סוג מזהה התסדיר (12?) יכול להשתנות תוך כדי המעבר ברשת, ובהתאם לכך 
לש מזהי תסדלר שונים: 


א. 0-פזק - מזהה הודעות המלועדות לציוד שאינו ציוד אר"מ, כמו 856 או 
85. 


0031/0200 03004005 607 8 (9 


| | 


מונה מספר כתובת כתובת סוג 
אורר סידורי מקור יעד ה-פזע 
הודעה 


מסופים שאינם מסופל אר"מ ואינם 8586/3270, צריכים את 0זַא ב-5א37 


בכדי למפות את המסרים שלהם מ-120ת ל-121ע, וכדי שלוכלו לזכות 
בתמלכת אר"מ של 7174%. 


ב. 12-1ע - משמש למסרלם בין צמתים איזוריים שכנים, אשר אינם תומכים 


בפרוטוקול נתיב מוגדר (שפטסת 011616א8), ולא בפרוטוקופל 
נתיב בפועל (6ספטסת 81ש1:6/). 


0789 4100302080 0% 
ה ו 

מונה מספר כתובת כתובת 

אורך סדורל מקור לעד 


ג. 212-2 - משמש למסרים ביו צומת איזורי לבין 


צומת מסופים מסוג 
2. 


6 1 98 8-5 


8 
| 


מספר | כתובת | 
סדורי מקור כתובת 
יעד 


ד.   212-3‏ - משמש למסרים בין צומת איזורי לביןו צומת מסופים מסוג 


1ט. 
| 


כתובת 1-סוג השיחה 
(6 סיביות) (2 סיביות) 


64 








ה. 712-4 - משמש למסרים בין צמתים איזוריים שכנים, כאשר שנל הצמתים 
תומכים בנתיב מוגדר ובנתיב בפועל. 


0 1 2 3 2 : 8- + 12- - 16 7 


ד 


ו כתובת 0 מספר נתיב 
איזור איזור נוספים מוגדר ראשונל 
מקור יעד לנתיב 
בפועל מספר נתיב מוגדר 
רמת 





עדיפות מספר נתיב בפועל 


18 19 20 21 22 23 28 5 


/ 
8 מו וו מו 
/ 


מונה מספר כתובת | כתובת 
אורך סידורי אלמנט אלמנט 
מקור לעד 


ו. ק-0ק21 - משמש לתמסורת בין צמתים איזוריים מסוג 204 (37%5, 3720). 
הצומת המקבל שולח אישור לצומת המשגר שהגיעו כל ה-10?, 
אשר נשלחו דרך קבוצת תמסורת (קטסע6 ת5015510ת8ע1). 


5 24 23- 5 4 3 2 1 0 
)) 
)) |-=]| 
מונה מספר סוג תבנית 
אורך פקודה פקודה פקודה 
סידורל 


עם הכרזת 3א407/%728 ו-024א/807 חל שינוי במספר הסיביות המוקצבות 
לכתובות ברשת. במקום 16 הסיביות, מהן היתה מורכבת הכתובת קודם לכן, 
יש עכשיו הרחבה ‏ ל-23 סיביות. 8 מתוך 23 הסיביות הן כתובת האלזור 
ברשת ושאר 15 הסיביות מהוות את כתובת האלמנט. 





5 





פרק 4 
מושגי יסוד נוספים באר'ימ 


1 תחומים 


תחום (ת20081) הינו אוסף של כתובות ברשת - טא (20 ו- טם) שקובצו 
לחדיו על ידי מתכנת המערכת והושמו תחת פיקוח ובקרה של נקודת בקרה 
לשרותי מערכת (5502) אחת. 


בשרטוט ‏ [-4 ישנה דוגמה למחשב מארח ובתוכו שני נוהלי בקרת גישה 
לתקשורת: האחד הוא %74% והשני הוא 71064%. מכאן, שבשרטוט ‏ זה קיימות 
שתי נקודות בקרה לשרותי מערכת (5502). יבמ האמינה תמלד, שצורת ארגון 
הירארכית בפיקוח מרכזי, הינה הדרך הטובה ביותר לתיקשוב. כתוצאה 
מגישה זו, היחידות הפיזיות (20) המייצגות את השרותים בצמתים, 
והיחידות הלוגיות (10) המייצגות את משתמשי הקצה, חייבות להיות תחת 
בקרה של שליט מרכזי אחד. שליט זה הוא נקודת הבקרה לשרותי המערכת 
(פ550). 


בדוגמה שבשרטוט 4-1 רואים שכל אחד משני נוהלי בקרת גישה לתקשורת 
(אאזץ ו-108%), מכיל בתוכו נקודת בקרה לשרותי מערכת. תחת פיקוח של 
כל אחת מנקודות הבקרה לשרותי מערכת נמצאים מספר בקרי מסופים ומספר 
תוכניות יישום. על ידי כך נוצרו שני תחומים. האחד נשלט על ידי נקודת 
הבקרה (5505) שב-0714%, ואילו התחום השני נשלט על יד נקודת הבקרה 
(5509) שב-16844. בקר התקשורת הקדומנ? תומך בשני נוהלי בקרת הגישה 
לתקשורת גם יחד, ועל כן הוא משתייך לשני התחומים. 


כאשר בקר מסופים (למעשה זוהי היחידה הפיזית שלו), נמצא תחת פיקות 
נקודת בקרה לשרותי מערכת מסוימת, כל המסופים המחוברים אליו (למעשה, 
היחידות הלוגיות המייצגות אותם) שייכים אף הם לאותו תחום. קוול 
תקשורת יכולים להיות משותפים למספר תחומים כי על קו תקשורת ניתן 
לחבר מספר בקרי מסופים, שכל אחד מהם משתייך לתחום שונה. קיימת מגבלה 


למספר התחומים המקסימלי בהם בקר תקשורת קדומני יכול לתמוך. כיום 
המספר הוא שמונה. 


6 





ב תחום ב' 


שרטוט 4-1 - תחומים 


בשרטוט 4-1 יש לשים לב להצגה השונה של שני התחומים ושני האלזורים. 
בשרטוט 4-2 מוצגים שני תחומים ושלושה איזורים. 


07 





שרטוט 4-2 - תחומים 


0 שיחות בין ?החידות לוגיות ברשת 


כדי שמשתמש קצה, המיוצג ברשת על ידי יחידה לוגית (10), לוכל להדבר 
עם משתמש קצה אחר, חייבות שתי היחידות הלוגיות שלהם להיות קשורות 
האחת לחברתה בקשר הדדי המוסכם על שתיהן. קשר זה קרוי שיחה 
(ח565510). במקרה המסוים שלפנינו זהו קשר מסוג "שיחה בין ש1₪ ל-שַם". 
השיחה הינה קשר זמני המאפשר לשתי היחידות הלוגיות להחליף מידע 
ביניהן. כדי לאפשר אותה יש צורך לבצע מספר מהלכים מוקדמלם, שתחילתם 
בשלב הקמת המערכת. 


8 


כשנקודת הבקרה לשרותי מערכת (5502) מקימה את התחום שעליו היא 
מופקדת, היא מקלמה למעשה יכולת התקשרות לכל אחת מהכתובות (טגא) 


שבתחומה: 5502 ל-20 ו-5502 ל-טע. 


בשרטוט ‏ 4-3 ניתן לראות שלכל כתובת ברשת (שגא) ולכל ערוץ ברשת לש 
כתובת יחודית, כגון (10)1.2, (10)2.3, (1.0)טקע, (2.0)טע, (2.1)אא11 


וכדומה. 


בקר תקשורת מחשב מארת 







בקר מסופים 







לתקטורת 


[ 

| 
| "(0. 1)טקז6ג" 
| "(0)2.0קד46" 
"(2.0) זס5" 
"(2.1)אא1| פזגע[דסג" 
"(2.2) זסתזא60" 
פקודת 5016 
| תגובת 5016 
"ס6ד6זא60" 
"(2.2)טקד6ג" 


| "(0)2.3)ד6א" 
| "(10)2.4ד26" 





ש "(2. 1)ט)ז40" 


אק קמ "(1.3)ט)ד6א" 
1 ה 


שרטוט 4-3 - דוגמה להקמה של רשת אר"מ 


9 


נסקור בקצרה את תוכן השרטוט ‏ 4-3 (האותיות בסוגריים מתייחסות 
לסימונים בשרטוט): 

האירוע הראשון בעת הפעלה של רשת תקשורת הוא הדלקת מערכות המחשב על 
ידי מפעיל המערכת, טעינת המחשב המארח במערכת הפעלה והוצאת פקודה 
להקמת נוהל בקרת הגישה לתקשורת, למשל 207/%744. יחד עם הקמת נוהל 
בקרת הגישה מוקמת נקודת הבקרה לשרותי מערכת ((5562)1.1). לאחר 
הפעלתה, תנסה נקודת הבקרה לשרותי מערכת ליצור קשרים עם כל הכתובות 
ברשת הנמצאות בתחומה ותחת פיקוחה. אין הכרח להקים את כל התחום, אלא 
ניתו להקים רק חלק שלו בהנחיות מפעיל המערכת. 


נקודת הבקרה לשרותי מערכת תשלח תחילה פקודת אר"מ כמו "הפעל טק" 
ל-(20)1.0 (א'). כאשר (20)1.0 מקבל את הפקודה, מופעל תהליך של 
בדיקות וביצוע של נוהלי ההקמה, שבסיומו מוצגת למפעיל הודעה האומרת 
ש(0)1.0ת פעיל. רק משלב זה יכולה נקודת הבקרה לשרותי מערכת לפקוד על 
(20)1.0 לבצע שיחות ופעילויות אחרות. התהליך שתואר לעיל הוא הקמת 
קשר ‏ בין 5502 ל-(20)1.0, שהוא היחידה הפיזית (למעשה אוסף השרותים) 
של המחשב המארח. כמו נקודת הבקרה לשרותי מערכת (5502), אף הוא< חלק 
מנוהל בקרת הגישה לתקשורת. 


נקודת הבקרה לשרותי מערכת פונה עתה להקמת קשר עם בקר התקשורת. לשם 
כך היא מקימה תחילה קשר עם (1.4)אא11 המייצג את ערוץ הקלט פלט. 
מתבצעת טעינה של בקר התקשורת בתוכנת 602א/207, דרך ערוץ (1.48)..בגמר 
הטעינה, נקודת הבקרה לשרותי מערכת שולחת פקודה להפעיל את היחידה 
הפיזית (אוסף השרותים) של בקר התקשורת (ב'). לאחר ש-(20)2.0 תגיב 
בחיוב, כדי לציין שהיא במצב פעיל, נוצר קשר בין 550 לבין (2.0)טק. 
נקודת הבקרה לשרותי מערכת שולחת פקודת אר"מ ל-(20)2.0 המורה לה 
להיות מוכנה לקבלת נתונים מה-5502 (ג'). פקודה זו היא "התחל תנועת 
נתונים" - 521 (16++1%8 28%8 56ש558). 


לאחר שהופעל בקר התקשורת יש צורך להפעיל את בקר המסופים. לשם כך לש 
להפעיל תחילה את קו התקשורת שבין בקר התקשורת לבין בקר המסופים. 
פקודה (ד') נשלחת להפעלת קו התקשורת ולאחריה נשלחת פקודת אר"מ אשר 
מוודאת שבקר המסופים דולק, מופעל, טעון ומוכן להתקשרות (ה'). כשבקר 
התקשורת מזהה את הפקודה (ה') הוא שולח פקודת 5016 על קו התקשורת אל 
בקר המסופים (ו'). פקודה זו נשלחת מנדבך בקרת אפיק נתונים שבבקר 
התקשורת. בקר המסופים מחזיר תגובה תיובית (ז') לבקר התקשורת 
וכתוצאה, בקר התקשורת שולח תגובה לנקודת הבקרה לשרותי מערכת (55067) 
המציינת שבקר המסופים מוכן לקבלת פקודות אר"מ. 


בשלב זה, נקודת הבקרה לשרות?ל מערכת שולחת פקודת הפעלה ליחידה הפיזית 
של בקר המסופים (ט'). לאחר שהוא נותן תגובה חיובית, כלומר נוצר קשר 
בין 5502 ל-(20)2.2, מופעלות היחידות הלוגיות בבקר המסופים (י', 
לא'). לבסוף נשלחת הוראה להפעיל את היחידות הלוגלות גם במחשב המארת 
(יב', ‏ יג'). בשלב זה מופעל התחום כולו, כי נוצרו קשרים בין נקודת 
הבקרה לשרותי מערכת (5502) לבין כל הכתובות הפעילות ברשת (שרטוט 
4 עתה המערכת מוכנה לקבל בקשות התקשרות לצרכי שיחה מכל משתמש 
קצה ברשת. 


10 


בקר מסופים בקר תקשורת מחשב מארת 


(0)2.2ק ל-00 


)0)1.2( 


ל-0 (10)1.3 





שרטוט 4-4 


2 הקמת שלחה 


משתמש קצה יכול לגשת אל המסוף המלוצג על ידי (10)2.4 (שרטוט 8-5), 
אשר נלתן ‏ לו שם סימלי מ'-2 ולבקש להתקשר לתוכנית 0105 המיוצגת על 
לדי (10)1.2. הבקשה (א') מועברת כפקודת אר"מ 1758/7א1. הבקשה אשר 
כוללת את הכתובת הסמלית של הלעד 6105, מועברת אל 5502. 5502 מחפשת 
את הכתובת הסימלית במדריך שנמצא בה כדי לאתר את הכתובת ברשת. ‏ 5502 
בודקת אם היעד (10)1.2 נמצא בשיחה עמה (5502 ל-10) ואם תוכנת 6165 
((10)1.2) לא הגיעה לקצה גבול מספר השיחות המקבילות, שהיא מורשה 
לנהל בו-זמנית. 


אם הבדיקה הלא חיובית, מוחזרת למ'-2 ((10)2.4) תגובה תחיובית בד בבד 
עִם משלוח פקודת אר"מ 11א01 (111856א1 01ע5ת00) אל 6105 ((10)1.2) 
(ב'). ;550 שואלת את 0105 אם היא מוכנה לקבל את השיחה מ-(10)2.4, 
ומודיעה לה שהיא תהיה היחידה הלוגית הראשית בשיחה (210). אם תגובת 
8 שלילית, 5505 שולחת פקודת אר"מ 528א אל (10)2.4, כדי להודיע 
שהבקשה נדחתה. אם תגובת 06105 תיובית, היא מועברת ל-5502, אשר קושרת 
את שני הקצוות של שתי היחידות הלוגיות יחד, כדי ש-(10)1.2 תוכל 
לפנות ישירות אל (10)2.4. כך למעשה נקשרת תחילתה של שיחה (ת565810) 
ביו ע1 ל-10. העובדה שהוקם קשר בין (10)2.4 לבין (10)1.2, אינה 
מונעת מיהידה לוגית אחרת, כמו (10)2.3, לבקש להתקשר ל-(20)1.2. 


11 


725 


9 


)-( ] 


שרטוט 4-5 - הקמת שיחה בין (! ל-ש| 





(ה') 


ניתו לקשור במקביל בין יתידות לוגיות המליצגות מסופים שוני*ם ברשת 
לבין יחידה לוגית אחת המליצגת תוכנית יישום. המדריך הנמצא ב-5502 
יכול לכלול עבור יחידה לוגית שם סימלי ראשי - שתהיה לו כתובת ראשית 
וכתובות משניות, ושם סימלי משני בעל כתובת ראשית וכתובות משנלות. 
כדי להשלים ולהדק את הקשר שבין שתי היחידות הלוגיות, יש עדייןו צורך 
לנהל משא< ומתן ביניהן כדי לסכם באללו פרופילים הן תשתמשנה לשלחה. 
משא ומתן זה מתנהל באמצעות פקודת אר"מ שנקראת ספא21 (ג'). אם שתל 
היחידות הלוגיות לא תגענה ביניהן להסכם, לא תתקיים שלתה והקשר 
ינותק. 


פקודת מא81 נשלחת מהלחידה הלוגית הראשית 210, שבשרטוט 4-5 היא נקבעה 
כ-(10)1.2 (0105). הפקודה כוללת את הכללים והפרופילים שה-210 החליט 
להשתמש בהם בשלחה. אם (10)2.4, שהפכה להיות הלחלדה הלוגית המשנית 
0פ, מסכימה לכללים שהועברו אליה על ידי הפקודה כא81, היא תחזיר 
תגובה חיובית ל-210. בשלב זה שולחת ה-700 פקודת אר"מ 585551 
(660ע5%8 ח568510) ל-5562 (ד'). פקודה זו מציינת שהשלחה החלה. הצעד 
הבא הוא לשלוח פקודת 501 מה-210, כדי להורות ל-510 להיות מוכנה לקבל 
נתונים. 


3 מוצרלים ויחידות לוגיות 


למעשה, המושגים "סוג ה-10" ו"סוג שיחת ה-10" הינם זהים. הקשרים שבין 
לחידה לוגית ראשית לבין ילחידה לוגית משנית (210-510?), מתקיימים תמיד 
בסוגי השיהות הבאות: 101, 102, 103. בסוגי השלחות : 100, 1048, 6שת, 
יתכן הקשר של ט210-51, אך בהחלט יתכן גם שיויון בקשרים שבלן שתל 
היחידות הלוגיות, ובעיקר כאשר מדובר בשת תוכניות :ישום המשוחחות 
האחת עם חברתה. 


להלן טבלה המגדירה את מוצרי החומרה והתוכנה הנפוצים בהתאם לסוגל 
ה-10: 


4 ,115 = 
.אקפס ,1 8 ,58/36 ,5/34 ,3660 ,3650 ,3600 ,3270 = 510 


,0596 ,ת60א ,0 ,200 ,1883 ,1852 ,פמת ,0109 ,165 = עשת 
.אפפת ,3630 ,17648 
,585/36 ,58/38 ,3770 ,3767 ,3630 ,3270 ,אקפת = 5700 


10 2 

,אד ,0820 ,190 ,ע00א ,050א ,0105 ,145 = 0תע 
4 ,3270 ,אקקת = 510 

10 3 

א ,0105 = שתע 


511 = 3270, 64 


33 


10 8 


,58/38 (פעת ,6105 ,1685 = טוק 
:4 ,6670 ,5250 = 910 

10 6 

.8 6 ,0105 ,168 = טוק 
כ ,0105 ,1658 = 910 


8 סוגיל שלחות 


כעת נגדיר ביתר דיוק את המושג שיחה (חס56551): 


שיחה הינה קשר לוגי בין שתי כתובות ברשתפ - טגא (5502, טע, ש1). 


פי בקשה ניתן להפעילה, להתאימה לצרכלם (פרוטוקולים) ולנתקה. 


ל" 
%- 


שרטוט ‏ 4-6 - סוגי שיחות 


14 





על 


קיימים חמישה סוגי שיחות: 


א. 5507 ל-55062 בעבור קשר בין תתומים ולשם תאום פעילויות ברשת. 


ב. 5562 ל-20 בעבור הפעלת צמתים וערוצי תקשורת, תצורה פיזית, 
בקשת סטטיסטיקות של תקלות. 

ג. 5502 ל-10 להתחלה וסגירה של שיחות בין משתמשל קצה. 

ד. 10 ל-10 להעברת נתונים בין שני משתמשל קצה. 


ה. טק ל-20 בעבור בקרת רשת (לצמתים מסוג 04ע2, 05ק2). 


תיאור מסכם ניתן למצוא בשרטוט 4-6. 


השיחה מורכבת בפועל משני הצא שיחות (5ח565510 8811 סש1), החלק 
הראשל? והחלק המשני. היחסים בשלחות בין *חידות לוגיות, ‏ 10 ל-10 
הוזכרו בסעיף זה (210-510). בשיחות מסוג 5502 ל-0ע2, ו-5502 ל-10, 
הינה תמלד היחידה הראשית ולפיכך הבקרה על השיחה נמצאת בידה. 
בשילחות מסוג 556 ל-5502, היתחידה שמבקשת את השיחה תהיה הראשית בין 
השתיים. בשלחות מסוג 20 ל-20, היתחסים שווים. 


בשרטוטים 7 ו-4-8 ניתן לקבל תמונה מסכמת, הכוללת בתוכה את הלחסים 
בין הכתובות ברשת (40א) לבין הנדבכים ואת היחסים בין חצאי השלחות. 


5 













= שרותי הרשת 
שרותי הצגה 
בקרת זרימת הנתונים 
בקרת התמסרות 
בקרת הנתיב 

בקרת אפיק הנתונים 


+ .1 
מתרגם 
לנתוני 
ניהול 
פעולות 


שרטוט 4-7 


66 


קשרים מסוג: 
0 
5-4 





253 שלחות ב?ן תחומלם 


עד כה עסקנו בשיחות המתנהלות במסגרת תחום אחד. הקטע הבא עוסק בשיחות 
החוצות גבולות של תחומים. 


יחידה לוגית המבקשת קשר אל יחידה לוגית השייכת לתחום שונה, שולחת 
תחילה את כתובת היעד לנקודת הבקרה לשרותי מערכת (5502) המפקחת עליה. 
נקודת בקרה זו מחליטה, בהתאם לטבלאות, לאיזו נקודת בקרה לשרותל 
מערכת עליה להתקטר כדי להגיע אל כתובת היעד. נקודת הבקרה לשרותל 
מערכת מכירה את המשאבים שבתחומה היא, ויש לה את היכולת להתקשר לכל 
נקודת בקרה לשרותי מערכת נוספת ברשת אר"מ הכוללת. 


מטרת השיחה בין שתי נקודות הבקרה לשרותי מערכת היא להעביר את בקשת 
ההתקשרות אל נקודת הבקרה (?550) המפקחת על כתובת היעד, כדל שזו 
מצידה תאשר את ההתקשרות. נקודת הבקרה השנייה פונה אל היחידה הלוגית 
שאמורה לשמש כיעד ומבררת איתה, אם ניתן לבצע את השיחה. אם הושגה 
הסכמה, מפעילות שתי נקודות הבקרה לשרותי מערכת (כל אחת בתחומה היא), 
מנגנונים המאפשרים למסרים לזרום באופן ישיר בין שתי היחידות הלוגיות 
כאילו היו מקושרות ישירות זו לזו. משתמש הקצה אינו חייב.להיות מודע 
לכך שהיחידה הלוגית המשמשת כיעד, שליכת לתחום שונה. 


77 


נתאר את פעולת המנגנון המאפשר קישור שיחות בין משתמש? קצה 
שונים. נשתמש בדוגמא שבשרטוט 4-9, שבו מוצגים שנל תחומים. 


ירושלים 












יחידת בקרה לשרותי מערכה 
(5560) - תל-אביב 


משאבים לקשר| טבלת משאבי 
בין תחומים ההחום 


יחידת בקרה לשרותי מערכת 
(5500) - ירושלים 


משאבים לקשר| טבלת משאבי 
בין תחומים התחום 


5) |פעיל 
5 |פעיר 
פעיל| -י-1 














שרטוט 4-9 - שיחה בין תחומים 


88 


מתחומים 








משתמש הקצה מ-1 השליך לתחום "תל-אביב" מקיש בקשה (ת080ס1) כדי להתקשר 
לתת-מערכת תוכנה 1%5. הוא אינו יודע אם מערכת 185 נמצאת בתחום 
"תל-אביב", או בתחום ‏ "ירושלים", כפי שהמצב באמת. נצא מתוך הנתה 
שמסוף מ-1 מוגדר בפיקוח של נקודת הבקרה לשרותי מערכת (5562) שבמחשב 
המארח בתל אביב. הבקשה ממסוף מ-1 מגיעה לנקודת הבקרה לשרותי מערכת 
בתל אביב [(2+, שלרשותה טבלת משאבי התתום ‏ - 287 (66ש6500ת ת1אחסת 
868) אשר נמצאת בזיכרון. בטבלה זו נמצאות כל הכתובות ברשת שבפלקוח 
נקודת הבקרה. נקודת הבקרה לשרותי מערכת בתל-אביב תבצע סריקה בטבלת 
משאבל התחום ולא תאתר את 115. 


להמשך החיפוש היא פונה לטבלת משאבים לקשר בין תחומים - 0281 (60585 
86 00₪6ע86500 ח0081כק) ומבצעת בה סריקה. אם היו קשורים אליה לותר 
מתחום נוסף אחד, אזי היו לה מספר טבלאות "משאבים לקשר בין תחומלם" 
בהתאם, כשכל תחום מיוצג על ידיל טבלת "משאבים לקשר בין תחומים" אחת. 
בטבלת "משאבים לקשר בין תחומים" השייכת לירושלים, מוצאת נקודת הבקרה 
לשרותי מערכת את שם הלעד אותו היא מחפשת: את 185 (8+. נקודת הבקרה 
לשרותי מערכת-בתל אביב שולחת מסר לנקודת הבקרה לשרותי מערכת 
בירושלים [0+. המסר מכיל את מאפייני היחידה הלוגית מ-1, כתובת מדומה 
י-1 [2+, שמשמשת כתובת חלופית ל-מ-1 ואת כתובת היעד 1865. 


נקודת הבקרה של ירושלים מקבלת את המסר, סורקת בטבלאות 287 שלה כדל 
לבדוק אם התוכנה 145 קי?ימת בתחומה ואם היא פעילה. לאחר שנקודת הבקרה 
בירושלים איתרה את 145 בתחומה, היא שולחת אליה מסר כדי לשאול אם היא 
מוכנה לבצע את הקשר (5+. אם 15 משיבה בחיוב, מחזירה נקודת הבקרה 
בירושלים אישור להתקשרות לנקודת הבקרה בתל אביב (:). 


לאחר העברת האישורים קורים מספר דברים: נקודת הבקרה בתל-אביב שולחת 
הוראה ליחידה הפלזית של בקר התקשורת הקדומני שבתחומה לשנות את 
טבלאות הניתוב ‏ - כדי שמסרים מ/אל י-1 יועברו ישירות לתחום לרושלים 
[8). היא גם מורה להחליף את שם היחידה הלוגית שתהיה מעתה ל-1 במקום 
מ- 1‏ (1)+. באותו זמן מעבירה נקודת הבקרה בי?רושלים הוראה ליחידה 
הפיזית של בקר התקשורת הקדומני שבתחומה לשנות את טבלאות הניתוב, כדל 
שמסרים אשר ‏ יגיעו מתחום תל-אביב מלחידה לוגית בשם ל-1, ינותבו אל 
המחשב המארח בירושלים, ומסרים אשר ‏ יגיעו מהמחשב המאר בירושלים 
ויעדם ‏ הינו מסוף ‏ י-1, ינותבו לתחום תל-אביב (6). מעתה, כל המסרים 
בין מ-1 (ובשמו החדש י-1) לבין 5א18, יעברו בנתיב חדש החוצה תחהומלם 
ומקשר בין שתי היחידות הלוגיות (1+. מסוף מ-1 ממשיך להמצא תחת פלקות 
נקודת הבקרה לשרותי מערכת (5502) של תל-אביב. 


2 הערות והארות 

מן הראוי לציין מספר הערות לגבי הכתובות המדומות: 

1. במהדורות המאוחרות של אר"מ נוספה האפשרות להשתמש בכתובות מסוף 
מדומות (4609855865 [8ת16901 קתתטכע). כתובות אלו מנוהלות ע"? 
מנהלן משאבי הקשר בין תחומים - 0284 (265009608 ת81תסכ2 055ל06 


שפפַהתאא) . בטבלאות משאבי התחום (281) ניתן למצוא מספר כתובות 
מדומות של יחידות לוגיות כמו ל-1, ל-2, ת-1 (שרטוט 4-9). 


19 


כאשר יחידה לוגית בתחום אחד מבקשת לשוחח עם יחידה לוגית בתחום 
אחר, היא תקבל את אחת הכתובות המדומות הזמינות, בתנאי שהן הוגדרו 
מראש. כתובות אלו מוגדרות גם בטבלאות המשאבים לקשר בין תחומים 
(02981) של התחום השנלי, כד שיוכל לאשר את ההתקשרות. השימוט 
בכתובת המדומה יהיה רק למשך ההתקשרות ולאחריה היא חוזרת להיות 
זמינה לכל *חלדה לוגית אחרת. אילו לא היה ניתן להשתמש בכתובות 
מדומות, היה צורך להגדיר מראש כל יחידה לוגית העשויה לבצע קשר 
בין תחומים. הגדרה זו חייבת להיעשות בכל טבלאות המשאבים לקשר בין 
תחומים ובכל התחומלם, שאליהם עשויה היחידה הלוגית להתקשר. ‏ נוהל 
כזה היה מסרבל ומנפח את הטבלאות והיה מקשה מאד על קליטת ציוד חדש 
ברשת מרובת תחומים. 


השימוש בכתובות מדומות פישט מאד את התהליך. רק במקרה של הוספת 
דגם חדש של ציוד, בעל איפיונים חדשים, יהיה צורך לבצע שלינויים 
בכל הטבלאות בכדי להוסיף כתובת מדומה התואמת ‏ את תכונות הציוד 
החדש. 


2. כאשר מסוף מ-1 מקבל אישור להתקשר לתחום ירושלים תחת השם המדומה 
ל-1, יש לציין בטבלת מערכת כלשהי שנוצר קש בין מ-1 לבין י-ן 
(נ). הרישום הזה נעשה בטבלת הקשר בין תחומים של נקודת הקישור 
לשרותי מערכת בתל-אביב. 


3. אחת הבעיות בשיטת ההתקשרות בין תחומים היא המקרה בו מחשב מארח 
מפסיק לפעול מפאת תקלה כלשהי. מסופים השייכים לתחום ש"נפל" אינם 
לכולים להתקשר אל תחומים אחרים (לצרכי גיבוי למשל). כדיל לעקוף 
בעיה ‏ זו, ניתו לבצע טעינה מחדש של בקר התקשורת ולצרפו אל התחום 
האמור לגבות את התחום שנפל. לש לשים לב שאם טעינה זו תתבצע בזמן 
שחלק מהמסופים בתתום שנפל נמצאים בשיחות עם תחומים אחרים, השיחות 
הללו תקטענה באמצע. הדבר חמור במיוחד אם בקר התקשורת קשור למחשב 
מארח נוסף. נסיון טעינה מחודש יפיל את כל התחום של המחשב הנוסף. 


ב-1979 הציגה יבמ תוכנה חדשה הקרויה 66א, אשר מאפשרת לאדם מיומן 
לשלוח פקודות דרך קונסול הפעלה ולהפעיל, בין הלתר, תוכנית גיבול 
שהוכנה מראש ומוחסנת על כונני תקליטים מגנטים. תוכנית הגיבוי תגרום 
לקריאה של טבלאות חדשות (שהוכנו מראש) לתוך מחשב הגיבוי. על ידי כך 
ניתן לצרף לתחום המגבה מסופים הנמצאים בתחום שנפל. נקודת הקישור 
לשרותי מערכת של התחום המגבה תזהה שנוספו לה משאבים חדשים ברשת 
ותקים אתם קשר. בעת הקמת הקשר היא תבצע שינויים בטבלאות בקרת הנתיב 
בבקר*י התקשורת, מבלי שלהיה צורך לטעון אותם מחדש. 


הפתרון נראה פשוט יחסית, אך אין זה כך כי הבעיה למעשה סבוכה יותר. 
השאלה הראשונה שנשאלת היא, כמה תוכניות גיבוי צריך להחזיק כדי לענות 
על בעיות מסוגים שונים העלולות לקרות ברשת. השאלה השנייה - מ? יחליט 
מתי להפעיל תוכנית גיבוי ואיזו תוכנית לבחור לבלצוע. שאלות אלו 
מובילות למסקנות הבאות: יש להדק את השליטה והבקרה על הרשתות ולרכז 
את הפיקוח במרכז שליטה אחד. למלשהו במערכת חייבת להיות תמונה כוללת 
של המערכת כולה. עליו לדעת את המשמעות של תקלה בכל קטע במערכת 
מבחלנת תפקוד הארגון שבור הוא פועל. עליו להחליט האם וכיצד לעקוף 
תקלה חמורה מבלי לפגוע בחלקים אחרים של המערכת, כדי לא לשתק או לשבש 
את העבודה השוטפת. במרכז השליטה הזה צריכים להיות בעלי כישורים 
בתקשורת וכמובן - בעלי ידע רב באר"מ. 


00 


למערכות אר"מ יש אמצעי התאוששות מעולים. אך כל אמצעי הוא טוב רק 
במידה שנעשה התכנון המוקדם והוכנו דרכים לניצולו הנכון בעזרת 
תוכניות התאוששות מוכנות מראש. יש לשים לב לכך שבכל פעם שמוסיפים 
אלמנטים לרשת, יש לעדכן מחדש את תוכניות ההתאוששות. מבחינה זו מכרית 
אר"מ את המשתמש לתכנן מראש, דבר שיתכן והוא לא היה רגיל אליו קודם 
לכו. ‏ רבים מבין משתמש אר"מ אלנם מודעים לנושא זה לפני כנילסתם 
לאר"מ, אך לומדים במהירה כי זהו אחד היסודות להצלחה. 


8 5 ונחים בזרימת נתונים 


מטרת סעיף זה להבהיר מספר מונחים הדרושלם להבנת תהליך זרימת הנתונים 
ברשת אר"מ. 


א. דחיסה (ת65510ש0002) 
אחת הדרכים להקטין ‏ את משך השידור היא להקטין את נפח התעבורה 
ברשת, כפי שעושה נדבך שרותי ההצגה. כאשר מסר כולל לפחות שלושה 
תווים זהים ברצף, לא משדרים את כל מחרוזת התווים הזהים, אלא תו 
אחד בלבד בתוספת תו בקרה וסימון המציין את מספר התווים הזהים 
במחרוזת. 


ב. ציפוף (ת000086610) 
פעולה ‏ זו כקודמתה, מכוונת להקטין את משך השידור. כל תו בן 8 
סיביות מילוצג על ידיל תו מחליף בן 4 סיביות ועל ידי כך ניתן לצופף 
2 תווים לבית אחד. 


ג. תיקצוב (8מ2861) 
מטרת התיקצוב היא למנוע מהיחידה הלוגית המליצרת את המסרים לשגר 
אותם בקצב שהוא מהיר מהקצב, שבו היעד מסוגל לטפל בהן. השליטה הלא 
ע"" מנהלן נקודת הקישור ‏ - 02% (ש6ק88ת48 6ת201 ת66510תה00), 
שבנדבך בקרת התמסורת. קצב השידור נקבע בזמן הקמת השיחה בעזרת 
פקודת כא81 והוא מהווה חלק מהפרופיל הנבחר בנדכך בקרת התמסורת. 
התיקצוב מציין את המספר המקסימלי של הבקשות הנשלחות בטרם מגיעה 
תגובה מהצד המקבל. ניתן לשלוה נתונים ללא תיקצוב, עם תיקצוב 
בדרגה אחת, או עם תיקצוב בשתי דרגות (שרטוט 4-10). אין לערב בין 
המושג תיקצוב לבין תיזמון ההודעות המבוצע על ?דל נדבך בקרת זרימת 
הנתונים. תגובת התיקצוב יכולה לבוא כסמן בתוך קידומת 38 (שרטוט 


..1 


ד. נוהלי שידור וקבלה 
נוהלים אלה מלועדים לזרימת נתונים בלבד והם בלתי תלויים בנוהלים 
המבוצעים ברמת הבקרה של קו התקשורת. הם מתייחסים לדרך בה *ח:דה 
לוגית הנמצאת בשיחה יודעת מתי לשדר ומתי לקבל נתונלם. קיימים 
שלושה נוהלים: 


* דרו-סיטרי בו-זמני (א16קטכ 11טץ) 
בנוהל זה יכולים שני השותפים לשיחה לשלוח ולקבל מסרים בו- 
זמנית. הצדדים אינם חייבים לבקש הרשאה לשיגור נתונים. 


1 














בקר מסופים 


יחידת 
(*) אוגר| בקשה 
אחת 









בהמתנה 










בקר תקשורת 


מחשב מארח 


2 דרגת תיקצוב 9 
שנייה- - ראשונה | ------- הר 
העברה של יחידת העברה של מספר יחידות בקשה 
בקשה אחת בלבד לאחר כל תגובת תיקצוב 
לאחר כל תגובת 
תיקצוב 


(*) האוגר יכול להכיל יחידת בקשה אחת בלבד. יהידת בקשה > ₪4 


2 


שרטוט 4-10 - תיקצוב בשתי דרגות 


* דו-סיטרי לחילופין תחרותי (מס51מסטת00 א16קטק +081) 


בנוהל זה רק אחד השותפים יכול לשדר בכל נקודת זמן. שני הצדדים 
לכולים לנסות להתחיל ולשדר בכל עת ואם לשניהם יש נתונים לשלדור 
בו-זמנית, הם מתחרים ביניהם על הזכות לשדר ראשון. הזוכה נקבע 
בזמן ביצוע פא51. 


דו-סיטרל מתחלף (100? 211 א16קטע +181) 

בנוהל זה רק אחד השותפים יכול לשדר בכל נקודת זמן. בעזרת בקרה 
נקבע ‏ מי מהשניים ישדר ראשון ומי יקבל. הבקרה מבוצעת בעזרת סמן 
ב-38 (שרטוט (4-11) שנקרא משנה כיוון - 02 (ת66%10ת21 86ַת8ת0). 
כאשר אחד הצדדים מסיים את משלוח הנתונים הוא מדליק את סמן ה-62 
ומסמןו בכך לשותפו שעתה הוא יכול לשדר את נתוניו. בזמן ביצוע 
פאז נקבע מל יהיה השותף שישדר ראשון, וכינויו הדובר הראשון 
(ז0א68ק5 55ע71) ואילו שותפו הוא מבקש הרשות (:21446). 


שלברל כיוון 





הדובר הראשון מבקש הרשות 
נתונים 
---ְ=ְ7-7-7-]-]-]-7-----6-7 
נתונים 
-------- 6-3 
כ2, נתונים 
% 
נתונים 
<---------------------- 
נתונים, 02 
<-----ר----- 
נתונים 


------- כ( כק------6 


הכ" 








קידומת בקשה - 88 
+ 2 
7|0 

[ [ [ 
מ ו 
₪ א צט 

\ / | % / תחילת שרשרת 
משנה כיוון תגובות סוף שרשרת 

.3 000 חוסר תגובה 
תיקצוב ךְ תגובה מוחלטת סוג 1 
א 





000 
100 
וי" ש 1 / חגונה מוחלטת פוג 2 
תחילת קבוצה תגובה מותנית 
מתוחמ " לפחות אחד ה- א חייב 


להיות 1 


0 תגובה חיובית 
1= תגובה שלילית תגובות (זהות לבקשה) 





קידומת תגובה - הת 





שרטוט 4-11 


ה. סוגי תגובות 
קיימלם שלושה סוגים של פרוטוקול תגובה ליחידת בקשה (0ת): 


> תגובה מוחלטת - 2% (56ת0ק65ת 166ת2611) 

מקבל המסר חייב להגיב בין שהמסר התקבל תקין ובין שהוא משובש. 
. תגובה מותנית - 8% (56ת0ק%65 ת600610א2) 

מקבל המסר מגיב רק למסרים שנתקבלו כשהם משובשים. 


* חוסר תגובה 
מקבל המסר אינו מגיב גם אם המסר משובש. 


סוגי התגובה הנדרשים מוכללים כסמנים (61086095ת1) בתוך ה-את 
שביחידת הבקשה (שרטוט 4-11). 











ה 222 גת (ביחידת הבקשה) 
0 0 0 חוסר תגובה 
0 0 1 תגובה מותלטת סוג 1 
0 1 0 תגובה מוחלטת סוג 2 
1 9% %* תגובה מותנית, לפחות אחד ה-א 


חייב להיות = 1. 


ב-%8 של יחידת התגובה, 281 ו-2ת2 יהיו זהים לאלה שנשלחו עם יתידת 
הבקשה, ובמקום 58 יש לנו סמן זַת כדי לציין אם התגובה חיובית או 


3 


ר. 


68 


שלילית. בתגובה שלילית הקידומת 58 מלווה על ידי 4 בתים של נתוני 
הדחייה בתוך יחידת התגובה. ההגדרות לגב סוגי התגובה המוחלטת 
(81פ או 282), נקבעות בין משתמשי הקצה. 


שרשור (8ת1ת81ת6) 


שרשרת הינה קבוצת מסרים הנשלחים בכיוון אחד, כאשר מנקודת המבט של 
הצורך לבצע התאוששות, מהווה הקבוצה יישות שלימה אחת. לדוגמא, 
העברת קובץ נתונים כיישות אחת, או משלוה מסר ארוך המורכב מקבוצת 
לחידות בקשה. האורך המקסימלי של יחידת הבקשה נקבע בזמן ה-סאזם. 
פרוטוקול זה מטופל על ידי בקרת התמסורת ומזוהה על ידי שלמוש 
בסמנים בתוך הקידומת 88 (שרטוט 4-11): 

0 = תתילת שרשרת (ת81ת0 ת2681). 

0 = סלום השרשרת (ם81ת0 6תק). 


אם השרשרת כוללת אלמנט יתיד (כלומר 80 בודד) ידלקו סמני ה-6ם 
וה-86 גם יחד. אם יחידת הבקשה היא קטע אמצעי בשרשרת, יהיו גם 
ה-26 וגם ה-80 כבויים. 


תגובות לשרשרת: 

* תגובה מוחלטת - האלמנט האחרון בשרשרת יסומן ב-28 וכל שאר 
האלמנטים ב-א88. 

* תגובה מותנית - פל האלמנטים בשרשרת מסומנים ב-תק. 

* הוסר תגובה - כל האלמנטים אינם מסומנלם. 


דוגמה לשרשרת בעלת אלמנט בודד: 


נתונים ,28 ,20 ,80 
-----ְ7---7]7ְ7-7--]-7--777-77-7-7--- 6 
תגובה 
<-7-777-- 0 


דוגמה לשרשרת בעלת מספר אלמנטים: 


נתונים ,88 ,80 
---------33--6 
נתונים ,88 
----7--------%3%<כד---6 
נתונים ,28 ,86 


קבוצות מתוהמות (2?86%6%8) 

קבוצה מתוחמת הלא קבוצת מסרים הנשלחים בשני הכיוונים, אשר יחד 
מהווים יחידת עבודה. לדוגמה: משתמש קצה משגר שאילתה לתוכנית 
לישום; מקבל תגובה לשאילתה האומרת שהשאילתה נתקבלה והובנה; מקבל 
תשובה לשאילתה מתוכנית הלישום; מחזיר תגובה לתוכנית הללשום 
האומרת שהתשובה נתקבלה והובנה. כל הדו-שיח המתואר לעיל לכול 
להחשב כיחידת עבודה אחת. הטיפול בקבוצות מתוחמות מבוצע על ידלי 


נדבך בקרת התמסורת. בקרת הקבוצות המתוחמות מבוצעת בעזרת סמנים 
בתוך קידומת ה-8%84 (שרטוט 4-11). 

8 - התחלת קבוצה מתוחמת (86%66ש22 ת2621). 

8 - סיום קבוצה מתוחמת (82:80%66 6תק). 


ההחלטה לגבי השימוש בקבוצות מתוחמות מתקבלת בזמן ה-2א81. באותו 
זמן נקבע בין שנל השותפים לשיחה מל מביניהם יהיה הדובר הראשון 
(ץ68%6ק5 55ע71) ומי מהם יהיה מבקש הרשות (21666%). לדובר הראשון 
שמורה הזכות לשלוחה קבוצות מתוחמות בכל עת שיחפוץ. מבקש הרשות 
חייב לקבל הרשאה כדי לשלוח קבוצה מתוחמת. יש בידו לבצע זאת על 
ידי שידור של פקודת 5ע81, או גם על ידי שיגור קבוצה מתוחמת ללא 
9. במקרה זה עליו להוסיף לסוף השרשרת הראשונה בקשה לתגובה 
מוחלטת (28) כדי לאפשר לדובר הראשון לדחות את הקבוצה המתוחמת אם 
הוא אינו מעונין לאשר למבקש הרשות את הזכות לשידור. 


להלן מספר דוגמאות לקבוצות מתוחמות: 


דוגמה א' - משלוח של קבוצה מתוחמת על ידי הדובר הראשון. 
דובר ראשון מבקש הרשות 
(בד"כ מסוף) (בד"כ תוכנית ל?ישום) 





























נתונים ,₪8 ,86 ,88 שַ 
> א 
נתונים ,את כ 
% ל 
נתונים ,602 ,28 ,₪6 ת 
%> ה 
תגובה ‏ + 
> ת 
נתונים ,א ,80 שַ 
> ו 
נתונים ,602 ,אע ,20 ב 
> ה 
ש 
נתונים ‏ ,8 ,80 א 
> ל 
נתונים ,62 ,אם ,₪0 ל 
-- % ת 
ה ת 
נתונים ,את ,86 ,28(*) שַ 
> ך 
נתונים ,28 ,26 ב 
> ה 





+  הבוגת‎ 


67 - 


(*) סמן סיום הקבוצה המתוחמת נמצא ב-80 הראשון של השרשרת 
האחרונה. 


ח. 


6 


דוגמה ‏ ב' ‏ - משלוח קבוצה מתוחמת על ידי מבקש הרשות ללא פקודת 


נתונים ,88 ,80 ,88 
<-777]7-7 1 
נתונים ,אם 
ד 
נתונים ,28 ,860 
2-ו 
תגובה ‏ + 
-----כ 6 
נתונים ,תע ,80 ,8ם 
שג דש וו ו 
נתונים ,8% ,00 
2-ו -א-ש--של ויווש 


דוגמה ג' - משלות פקודה לבקשת רשות (2818) על ידי מבקש הרשות. 
הדובר הראשון מבקש הרשות 
פנפ 


<-7-----=---=----=.. 
(*) תגובה (-) 


----ָ70ק7 7קשסד-.----6 
(אא) תד 
----33>ָכּ<ָּ------6 
תגובה(+) 
7-2 .6 
נתונבים ,תם ,860 ,88 
<------------- . 
0 
0 
0 
וכו' 


(*) הדובר הראשון מודיע שבשלב זה הוא אינו מוכן לאפשר שליחת 
קבוצה מתוחמת. 

(**) פקודת 818 (8שט66061ת 70 ץ3686) אומרת שעתה הדובר הראשון מוכן 
לקבלת קבוצה מתוחמת. 


חלוקה לקטעים (סגמנטציה - ח58610ה56806) 

החלוקה מבוצעת על ידי נדבך בקרת הנתיב, בצומת בעלת 205, עבור 
סוגי 712 מסוימים. בפעולה זו מחלקים מסר ארוך לקטעים קטנים לותר 
התואמים לגודל המקסימלי? של לחידת המידע הבסיסית שמותר להעביר 
בנתיב הנבחר. 


. איחוד לגושים (8ַת8106%1) 


האיחוד מבוצע על ידי נדבך בקרת הנתיב. בפעולה זו מחברים יחידות 
מידע קטנות יחסית (210) המשוגרות בערוץ משותף לצומת הבא, ואשר הן 
בעלות עדיפות תמסורת זהה. תוצאת האיחוד היא יחידת תמסורת בסיסית 
= 3 


חלק בי: 


ארכיטקטורת רשת מערכות 
-- המרכיבים - 


החלק השני של הספר כולל את הפרקים ‏ 5 עד 9 ומציג את השילוב של 
המוצרים השונים ברשת אר"מ. 


בפרקים אלה מוצגים בפני הקורא מוצרי החומרה והתוכנה העיקריים 
הפועלים בסביבת אר"מ. בכלל זה מחשבים מארחים לסוגיהם, בקרי תקשורת, 
מערכות הפעלה, נוהלי בקרת גישה לתקשורת (אגד/ ו-1644), תוכנה לבקרי 
תקשורת (?6א) ותת-מערכות יישום שונות (6105, 145 ואחרות). 


חלק ‏ זה שם את הדגש על הסבר היחסים בין המוצרים השונים לבין אר"מ. 


הוא גם סוקר את ההתפתחות של המוצרים השונים, אשר חלה כתוצאה 
מהתפתחות תקשורת הנתונים בעולם. 


7 


טר 5 
מערכבי תוכנה - תיאור כלל: 


פרק זה הינו הקדמה לַחלק ב' של הספר. הוא מציג בקצרה את מוצרי התוכנה 
העיקריים הפועלים בסביבת אר"מ, ואת הקשר שבינם לבין אר"מ. 


4 מוצר? תוכנה 


- מערכות הפעלה - 05, א, 058. 

6,184 - נוהלי בקרת גישה לתקשורת‎  - 

- תת מערכות יישום - 6165, 5, 158, 0088 וכד'. 

- תוכניות יישום (מסופקות על ידי המשתמש) - חשבונאות, מלאי וכד'. 
- | מוצרי ניהול רשת - 66א, גפקא, וכד'. 

 -‏ תוכנות לבקרי תקשורת - 62א%, 8.25 וכד'. 


על כל אחד ממוצרי התוכנה מוטלת משימה מסוימת לביצוע. מכאן שניתן 
להסתכל על מכלול מוצרי התוכנה מנקודת מבט של מבנה הירארכי (שרטוט 
1). 


2 תיאור התוכנות 


א. מערכות הפעלה 

מערכות ההפעלה מפקחות על פעולת המחשב המארח ומטפלות בפעולות קלט 
פלט, פסיקות (65קטץע6םת1) וכדומה. פרק 6 בספר ‏ דן ביתר פירוט 
במערכות ההפעלה. 


ב. נוהלי בקרת גישה לתקשורת 


התפקיד העיקרי של נוהלי בקרת הגישה לתקשורת הינו לנתב את הנתונים 
בין המחשב המארח לבין המתקנים השונים ברשת אר"מ. הם מפקתים על כל 
משאבי הרשת, מאפשרים שיתוף משאבים וניהול רשת, מספקים שרותים 
משותפים כמו אלה הדרושים לקישור וניתוק שיחה, התאוששות מתקלות 
וניהול שטחי החסנה זמניים של נתונים. פרק 7 בספר דן ביתר פירוט 
בנושא זה. 


8 


מחשב מארת 













ניהול השת יבודים מרחוק 


יק ו 


נוהל בקרת גישה לתקשורת 


יתים 
כו 
שרטוט 5-1 


09 


ג. תת-מערכות יישום 


סוג אחד של תת-מערכות יישום מפקח על התקשורת שבין תוכניות ילשום 
הידברותיות לבין מסופים. בין תת-מערכות אלו ניתן למצוא תת-מערכות 
לעיבוד תנועות (56605ל5-פט5 8ת22000581 ת586510ה1?8) הנקראות לעתים 
משגוחי עיבוד תנועות (0%5ס16חסא 15), כמו 6105 ו-85]. סוגי המסופים 
המתקשרים לתת-מערכות יישום אלו הם: מסופי אשנב, כספומטים, מסופי 
חברות תעופה, מסופי נקודות מכירה וכד'. תת-מערכות אחרות בקבוצה זו 
כמו 215055 ו-8078/ מתוכננות לענות על צורכי המשרד הממוחשב, לייצר 
ולהפיץ מסמכים משרדיים בין סוגים שונים של מסופים. 


סוג שני של תת-מערכות יישומיות הוא תת-מערכות לניהול עיבוד מרחוק, 
כמו 185 ו-20088. תת-מערכות אלו מאפשרות למפעיל באתר מרוחק לשלוח 
נתונים לעיבוד למחשב מארה. מחשב זה יכול לאגור את הנתונים עד אשר 
הוא לעבד אותם, ויחזיר את הפלט אל האתר שממנו נשלחו הנתונלם (או אל 
אתר אחר בהתאם להנחיות). פרק 9 דן ביתר פירוט בתת-מערכות יישומיות. 


ד. תוכניות יישום 


תוכניות אלו מסייעות למשתמש לבצע את המטלות השונות בארגון. נלתן 
למנות ביניהן תוכניות יישום כמו: כח אדם, חישוב שכר, מלאי וכד'. 


ה. מוצרים לניהול רשת 


מטרתם לסליע בידי מפעילי הרשת ובידי מתכנתי ומתכנני הרשת לנהל 
ולהפעיל אותה. הם מספקים מידע הנוגע ליעילות פעולת הרשת ומאפשרים 
להתאים ולפתח אותה בהתאם לצרכים המשתנים בארגון. הם מסייעים לאתר 
מקור של תקלה ברשת ולנתח בעיה בטרם תהפוך לתקלה חמורה. פרקים 2ן 
ו-13 דנים ביתר הרחבה בנושא זה. 


ו. תוכנת בקרי תקשורת 


אלה הם מוצרי התוכנה 62א או במהדורתה החדשה 62א/207. תוכנה דו מטפלת 
בהזמנה לשידור (2011) ובהזמנה לקליטה (561805) של תחנות על קוול 
נל"ן, בתחיוג ו"הרמת שפופרת" ליצירת קשר עם תתחנות המחוברות בקווי 
חיוג. היא גם מבצעת תרגום קודים, מאפשרת ניתוב לעיל בין בקרי תקשורת 
ומסייעת בניהול רשת. תחת 62א ניתן להוסיף תוכנות למטרות מלוחדות: 
0עא, המספקת תמיכה למסופים אסינכרוניים ו-856 (למעט 856 3270); 
1, המלועדת לקשר לרשתות 25.א, ועוד. פרק 8 דן ביתר פרוט בתוכנת 
בקר התקשורת. 


00 


פרק 6 
מערכות הפעלה 


= סוגי מעבדים 


מעבדי יבמ מכסים תחום רחב הן מבחינת מידת התחכום שבהם והן מבחתינת 
גודלם ולכן הם מתאימים למספר רב ומגווו של יישומים. מבין משפחות 
מעבדי יבמ - המשפחה הנפוצה ביותר בתחום המערכות הבינקניות והגדולות 
- הינה משפחת המערכות המבוססות על הארכיטקטורה של מחשבי ה-370. 


המחשבים בסדרת ה-370, שעל שמם נקראת המשפחה, מהווים את המקור ממנו 
צמחו מערכות המעבדים ממשפחות 303%, %א43 308% ו-3090 שקמו אחרלהם. 
בשנים האחרונות בוצעו שינויים משמעותיים במשפחות המחשבים השונות כדי 
להתאימן להתפתחויות הטכנולוגיות בתחום האלקטרוניקה והמיחשוב, אך 
הארכיטקטורה לא שונתה. יש בכך חשיבות רבה מבחינת ההגנה על ההשקעות 
של המשתמשים, אשר השקיעו הון עתק בתוכנות, הם יכולים להפעיל אותן 
במחשבים החדשים הבנויים בארכיטקטורה זן. 


מבין משפחות מערכות ה-370 ראוי לציין את משפחת ה-4300, אשר פרט 
להיותה משפחת מעבדים עצמאיים, היא מאפשרת ביזור יתר של כח חישובי 
עצ": חיבור בתקשורת אל מחשב מרכזי גדול. שרטוט 6.1 מציג את ההתפתחות 
ההיסטורית של היעמ"ים ואת הערכת עוצמתם היחסית. 


להלן טבלה המציגה את מערכות המחשב הגדולות של יבמ ולאחרילה שרטוט, 
אשר מציג אותן על ציר הזמן (שרטוט 6-1). 


| גודל יחסי 


קטן-בינוני 
בינוני-גדול 
בינוני 

גדול 

גדול 





1 


עוצמה 
יחסית 












0 0 
0 )-3084 10 
א-4081 
נ-3083 (,ה) 3033 9 
8 
43 (ש,א) בבסב 5 
ב - 
ו 0 
5 1011 1 
1-1 : 
4 434111 0-9 
1 15 
1-0 
9 2 5 
5 
3 33-11 4331-1 0-8 
1 0 
05 0.1 


2-5 
1.000 155 100 15 


שגה 


שרטוט 6-1 - התפתחות מערכות החומרה 


הפצלה 


בטנת 1964 הכריזה יבמ על הדור השללשי שלה במחשבים - מערכות ה-360. 
מערכת זו היתה שונה מקודמותיה במספר מובנים: במבנה הארכלטקטוני שלה, 
במערך הפקודות ובציוד הסובב אותה. 


מערכת ה-360 היוותה את השורש לתפלסה חדשה שצמחה ועלתה הן בנושאל 
החומרה והן בנושא? התוכנה. המערכת הביאה עמה יכולת להגן על תכנלת 
אחת אשר בזיכרון המחשב מפנל פגיעה של תוכנית אחרת. האמצע? הוא מפתח 
הגנת הזיכרון (צ6א 1% 8866₪6ע8502) והתוצאה - לראשונה התאפשר בלצוע 
של מספר מטלות בו זמנלת. כדי לבצע מטלות אלו היה צורך בכלי מפקת 
שינהל אותן - מערכת הפעלה (5600ע5 8מ0262861). 


1 דור מחשבי ה-360 


בתחילה נעשה ניסיון להקים מערכת הפעלה אחת לכל המחשבים שנקראה 
"מערכת הפעלה מקיפה" - 005 (058 6 00), אשר מעולם לא טוחררה 


22 


לציבור המשתמשים. בשעת פיתוח "מערכת ההפעלה המקיפה" נתקלו מפתחל 
התוכנה בקשיים שנגרמו מחמת ההבדל המשמעותי בגודל ובמהירות הביצוע של 
המחשבים שנבנו אז (סידרת ה-360). לכן פוצל פיתוח מערכת ההפעלה של 
מחשבי ‏ 360 לשתי מגמות עיקריות. המגמה האחת - מערכת הפעלה עבור 
מחשבים גדולים והמגמה השנייה - מערכת הפעלה עבור מחשבים קטנים יותר. 
למחשבים הקטנים שותררה בתחילה מערכת הפעלה שנקראה "מערכת הפעלה 
בסיסית" - 805 (05 28516), ובמהרה היא לוותה על ידיל מערכות הפעלה 
שנקראו 105 (05 26ק18), ו-205 (05 א215%). ראה שרטוט 6.2. 


5 
(הופסק הפיתות) 





0-07 0-00 1055 דור 
| - . מערכות 
200 
0/1 ךקא/05 | ק6ק 55 5 
0 02 01 05 דור 
[ 1 מערכות 
200 
5 5 
0 5/5 01 בי דור 
מהדורה 6 מהדורה 7 מערכות 
43% 
338 
| תוספות 8% 
מוגבלות מהדורה 2 
(>) | 
4 52/\ 4 8 דור 
1 58/5 מערכות 
אא | 43% 
2\ 58/52) 38% 
2000 


(*) %58/א59 הנה נגזרת של 205/%58 ומלועדת למערכות %א43 קטנות. 


שרטוט 6-2 - התפתחות מערכות ההפעלה 


3 


שת" המערכות 105 ו-205 היו כמעט זהות למעט העובדה, שב-105 חלקל 
התוכנה הוחסנו על סרט מגנטי ואילו בשנייה ‏ - על כונן תקליטים 
מגנטיים. ככל שמחיר מתקני ההחסנה לגישה ישירה - 2852 (4006855 6ס6צגע 
5 500:88665) נעשה לותר זול, הם הלכו והחליפו בהדרגה את הסרטים 
כמצע ההחסנה העיקרי. הדבר נתן ל-205 את תנופת הפיתוח ובשנת 1969 
הסירה חברת ?במ את התמיכה ממערכות ה-105. 


למחשבים הגדולים והמתוחכמים יותר פיתחה חברת יבמ מערכת הפעלה שנקראה 
0. המבנה של מערכת זו היה שונה במידה רבה ממערכות ה-105 
וה-205. בעיקר הושם דגש בטיפול ‏ *עיל יותר במספר גדול של מטלות 
ובגישה יותר מהירה לשרותי המערכת. היו לה גם הכלים הדרושים, במושגים 
של אותם הימים, כדי לתת שרותי תקשורת שונים. למערכת ההפעלה 05/360 
היו שלוש גירסות אשר ההבדל ביניהן נבע מגודל המערכות שהן היו 
מלועדות לשרת, ובעיקר ממידת התחכום שלהן. שלוש הגירסות היו: 

- 202 (ת08?8סץ? 01ע%ת60 צ:108ץ2) 

- 071 (185%8 0% מספתטא 66א71 - קת1תהה8צקסלק151ט) 

 -‏ 01 (185%5 01 עספתטא% 08218516 - קת1תח8צקס+ק161ש4) 


בין דגמי מערכות המחשב השונות של דור ה-360 הלה דגם אחד, ‏ אשר נבדל 
מכל האחרים: דגם 67. היו לו תכונות אשר איפשרו למשתמשים לפתח בעצמם 
מערכת הפעלה, אשר ניתן היה להפעיל תחתיה מספר מערכות הפעלה אחרות 
(משניות) יחדיו. כל מערכת הפעלה (משנלת) חשה כאילו היא פועלת במחשב 
נפרד, למרות שכולן נמצאו באותו מחשב והשתמשו באותה חומרה. המשתמשים 
במערכת פעלו בנוהל התקשורת שהיה נהוג באותו זמן. מערכת הפעלה זו 
נקראה 62-67 והלא היוותה את המקור למערכת הידועה יותר ‏ - 370/אש 
(370 / 6ת:'ת886 8081ת71). 


2 דור מחשבי ה-370 


בשנת 1970 הכריזה ?במ על משפחת מחשבים חדשה, משפחת ה-370, ויחד עמה 
הוצגה תפיסה חדשה הידועה בשם זיכרון בפועל  560%886(‏ 81ש120/). 
תוכנלות קלימות יכלו להמשיך ולפעול על מערכות ה-370 כפי שהן, אך עם 
הזמן הוכרזו תוספות למערכות ההפעלה שמטרתן היתה לנצל ביתר יעילות את 
החומרה החדשה ואת הזיכרון הגדול שהועמד לצרכי תוכניות המשתמשים. 


באותה עת תוגברה מערכת ההפעלה 205 והפכה להלות 205/%5. מערכת זו 
נשארה די יציבה במשך זמן רב, ללא שינויים משמעותיים. 


במערכות ה-05 חלה התפתחות משמעותית. משתמשל ה-05 נחלקו ביניהם 
לקטנלם ‏ *לותר ולגדולים יותר. בעבור הקטנים יותר החליפה מערכת ההפעלה 
1 את מערכת ה-05/871, ולגדולים יותר החליפה מערכת ההפעלה ‏ %52 את 
מערכת ה-1/%%/05. 052 מהדורה 1 היתה ידועה בשם 5/8 (1:8081/ 16אַת51 
ח566ץ5), אך החל ממהדורה ‏ 2 שלה, ההתייחסות היא אל מערכת 05 
(מ5506צ5 718081 151216טא) בלבד. 


גם בהתפתחות מערכת ההפעלה 62-67 חל מפנה משמעותי. מערכת הפעלה זו 
פותחה בתחילה ביד? המשתמשים, אך כאשר התפיסה החדשה של זיכרון בפועל 
ושרותי שיתוף זמן נדרשו יותר ע"י המשתמשים, ראתה יבמ את היתרונות 
הטמונים בתפיסה של מחשב בפועל (6ת1ת486 81ט%128) והחליטה להכריז על 
מערכת הפעלה הידועה בשם 370/א/. 


98 


3 העשור האחרון 


בתום שנות ה-70 הופיעו מחשבים חדשים, מחשבי ה-א303% וה-אא43. יחד עמם 
הופיעו תגבורים נוספים למערכות ההפעלה. השינוי המשמעותי ביותר בוצע 
במערכת ההפעלה 205/%5 שהיתה זקוקה לשינויים פנימיים גדולים כדי לשפר 
את ביצועיה ושרותיה. התוצאה של שיפורים אלה היתה מערכת ההפעלה 
85 או כפל שכונתה לעתים בקצרה - 0758. גם מערכות ההפעלה פא 
ו-%4/370 תוגברו כדי שיוכלו לנצל את תוספות החומרה החדשות במחשבל 
ה-א303 ושמותיהן שונו ל-05/55 ו-0%/52 (05ט06ע? ת566קץ5 - 52). מספר 
שנים אח"כ הוכרזה גם המערכת %58/52, אשר במהדורה 2 שלה ‏ יש שינויים 
והרחבות משמעותיים. 


כאשר ‏ יבמ הכריזה על ארכיטקטורת א במעבדים שלה, היא הכריזה במקביל 
גם על מערכות הפעלה חדשות 2א/5/₪ ו-א/%א0. מן הראוי לציין במיוחד את 
\א/פ/א, | אשר מהווה למעשה מערכת הפעלה חדשה המלועדת לשרת מערכות 
גדולות הפועלות בתקשורת בנפחי תעבורה גדולים ועם בסיסי נתונים רבים 
וגדולים. הדגש הוא על יציבות המערכת ועל רמת שירות גבוהה, באשר רוב 
המשתמשים הם צרכני תקשורת הזקוקים לשרותי המערכת ברציפות במהלך ‏ יום 
העבודה לשם מילוי תפקידם בארגון. 


5 תפקלך? מערכות ההפעלה 


האיגוד הבינלאומל 51א4, מגדיר כך את מערכת ההפעלה: 


"תוכנה המפקחת על הביצוע של תוכניות המחשב ומספקת: 
* | בקרת קלט פלט, 
 *‏ תיזמון, 
* משימות החסנה, 
 *‏ נלהול נתונים, 
* חשבונאות, 
 *‏ כלי ניפוי, 
ואת השרותים הנלווים להם". 


מרכיבי החומרה השונים של מערכת מחשב מהווים את האמצעלם הזמלנים 
לתוכנית הפועלת במערכת. הם חייבים להיות מבוקרים ומתוזמנים כדל 
שהעבודה תוכל להתבצע בצורה מסודרת. הרכיב המרכזי של מערכת ההפעלה 
היא תוכנית הפיקוה (180%טעפקט5), המפקחת על ביצוע? מערכת המחשב. 
תוכנית ‏ זו אחראית להפעלת מטלות ומפקחת על זרלמת הנתונים בין מאגרל 
ההחסנה המרכזיים לבין מתקני קלט פלט ומאגרי עזר להחסנה. 


כדי שהמערכת תוכל לטפל כיאוח בעבודה העומדת לפני ביצוע, העבודה 
חייבת לזהות את עצמה בפני המערכת ולהביע את דרישותיה מהמערכת מבחתחינת 
התוכניות שהיא משתמשת בהם ומבחינת הקבצים ובסיסי הנתונים. הכל" בו 
משתמשים לשם התקשורת שבין המשתמש המזמין עבודה לביצוע לבין המערכת 
הינו שפת הוראות הנקראת .101 (80886ת18 01ע6ת00 05נ). 


5 


1 ניהול מאגרי הזיכרון 


תוכנית הפיקוח נמצאת בתחילתו של הזיכרון האמלתי במחשב (הכתובות 
הנמוכות). הסיבה לכך היא שבקטע זיכרון זה קיימים איזורי מפתח 
המהווים נקודות קישור בין התחומרה לבין התוכנה. 


ניתןו להתייחס במערכת מחשב לשלושה סוגי זיכרון: 


* מלקרו זיכרון (5500888 0ע816%) 
 *‏ זיכרון אמיתי (550%888 2681) 
 *‏ זיכרון עזר | (550?886 ץ11182אט1) 


המלקרו זיכרון נמצא בתוך יחידת העיבוד המרכזית, אליו נטענת תוכנית 
בקרת החומרה או מיקרו תוכנית (מ8צ8סצ? 0צ416). תוכנית זו מסופקת על 
ידי היצרן עם החומרה וכוללת את פקודות המכונה הבסיסיות של היע"מ. 
בדרך כלל כאשר מדברים על מיקרו תוכנית הכוונה היא לקושחה 
( 0816ת712). תוכנית זו נמצאת בשליטתם של מהנדסי המחשבים. 


זיכרון אמיתי הינו הזיכרון אליור פונה היע"מ כדי לקבל הוראות 
ונתונים, ואליו הוא מחזיר את תוצאות העיבוד. פניית היע"מ אל הזיכרון 
האמיתי מבוצעת בגישה ישירה. 


זיכרוןו העזר הינו מאגר החסנה שליע"מ אין גישה ישירה אליו. בדרך כלל 
הוא בנוי ממתקנים כמו כונני דיסקים מגנטיים וכונני סרטים מגנטיים. 
הפנייה היא באמצעות הערוצים לקלט/פלט המופעלים ע"י היע"מ. 


הזיכרון האמיתי הוא יקר יחסית לזיכרון העזר וגודלו המקסימלל מוגבל 
לפל מרחב הכתובות שאליהן היע"מ יכול לגשת. עד לפני זמן מה, היה 
הגודל המקסימלל של הזיכרון האמיתי - כ-16 מיליון בתים. כיום, כאשר 
קיימת האפשרות לגשת לכתובת זיכרון באורך 31 סיביות במערכות גא, ניתן 
להגדיל את הזיכרון האמלתי לכשני מיליארד בתים (208). עד לשנות ה-70 
לושמו שיטות שונות שיועדו לשלב את השלמוש בזיכרון אמית? ובזיכרון 
העזר. שלטות אלו סייעו להפחתת עלות השימוש בזיכרון האמיתי בעת ביצוע 
תוכניות גדולות. בתקופה זו היה המשתמש אחראי לניהול השימוש במאגרי 
ההחסנה הללו. 


2 זַיכרון בפועל 


בשנת 1970 העבירה יבמ אל מערכות התוכנה חלק נכבד מאחרלות זו, כאשר 
הציגה את התפיסה של זיכרון בפועל. בתפיסה זו חילקה מערכת ההפעלה את 
הזיכרון האמיתי לקטעים בני 22 (1024א2 בתים) או 488 (בהתאם למחשב), 
כאשר כל קטע כזה נקרא ךדף (72886). בזיכרון העזר הוקצה קובץ שנקרא 
קובץ-דפים שאף הוא חולק לדפים בעלי גודל זהה. קובץ זה דמה לזיכרון 
אמלת מבלי שהלו לו המאפיינים של הזיכרון הזה ומכאן הכינוי "זיכרון 
בפועל" (שרטוט 6-3). 


66 


החסנה פנימית (זיכרון) 










החסנה = זיכרון עזר 





איזור קבוע 


\ 


ב -| 
8 
טא || 
המשמעו 
8 
₪משוש 






ו 





]-].-ן 
| 
ו 
צטטה | 
₪ 


שרטוט 6-3 -זיכרון בפועל 


כאשר המערכת עמדה לבצע תוכנית היא טענה אותה קודם כל מהספריה לתוך 
שטחי הזיכרון בפועל. קטעים מסוימים של התוכנית (קטעים הכרחיים) 
נטענו לתוך הזיכרון האמיתי. בזמן ביצוע התוכנית העבירה מערכת ההפעלה 
דפים נחוצים מקובץ הדפים לתוך הזיכרון האמיתי. ככל שהתוכנלת המשיכה 
בשלבי הביצוע נלקחו יותר ויותר דפים מהזיכרון בפועל והועברו לזיכרון 
האמיתי. דפים אשר השימוש בהם נגמר - הותזרו למקומם בקובץ הדפים כדל 
לפנות מקום בזיכרון האמלתי להכנסת דפים נוספים מקובץ הדפים. כל 
פעולת הדפדוף הזו נוהלה על ידי מערכת ההפעלה והיתה שקופה למשתמש 
(שרטוט 6-4). 


זיכרון בפועל 






קובץ דפים 


זיכרון אמיתי 





הערה: הזיכרון בפועל גדול פי כמה מהזיכרון האמיתי. 


שרטוט 6-4 - דפדוף 
97 


ניצול משאבי המחשב בצורה המיטבית (באופטימום) מתבצע כאשר מפעילים 
במחשב מספר מטלות בו-זמנית. תפקיד מערכת ההפעלה מתבטא בתיזמון בקשות 
מכל מטלה ומטלה ועל ידי כך היא מאפשרת הפעלה בו-זמנית של המשאבים 
השונים, כדי שלא יהיו בטלים מעבודה. 


בעת הקמת מערכת ההפעלה לאחר הטעינה הראשונית (1?1), הזיכרון בפועל 
הזמין מחולק למספר מחלצות (או אליזורים) בהתאם לקביעה של מתכנת 
המערכת. | בעת הפעלת תוכנית משתמש, מתבצעת בתחילה טעינה של התוכנית 
לאחת המחיצות שהוכנו מראש ורק לאחר מכן מתחיל הביצוע שלה. ניתן 
להפעיל תוכניות נוספות כל עוד קיימות מחיצות פנויות. כאשר עולה מספר 
הבקשות ממטלות הנמצאות בביצוע על כמות המשאבים הזמינים, ‏ גורם הדבר 
להשפעה שלילית על נלצולת המערכת. 


3 כתובות מורחבות 


בשנת ‏ 1983 תוגברו מערכות ההפעלה 05 ו-04 בגלל ארכיטקטורת מחשבל 
ה-308% ו-4381. ארכיטקטורה זו איפשרה גישה לכתובות אמיתיות באורך [3 
סלביות. עד לשינוי זה הכתובות היו מוגבלות ל-16 מיליון בתים של 
זיכרון אמיתי, מכיון שאורך הכתובת היה 248 סיביות בלבד. ‏ שינול מרחב 
הכתובות מאפשר להגיע, באופן תיאורטי, לזיכרון אמיתי בגודל 2 מיליארד 
בתים (2068). גם %5א וגם %% שינו את שמותיהם כדי להביע את ההרחבה 
החדשה. לכל אחת ממערכות ההפעלה התוסף המלנוח גא (6060ת₪%66 
8ַת20066591): %%/05, גא%/4\. בשלב מאוחר *ותר הודיעה יבמ על 
כוונותיה להרתחיב גם את 205/%55 כדי שגם מערכת הפעלה זו תתמוך במרחב 
כתובות של 31 סלבלות. לא היתה הכרזה מעין זו עבור %51 לכן נראה שיבמ 
מכוונת את תמיכתה העתידית למערכות גא/4, 205/758, ו-4א/פט₪. 


05/55 1 


מאפיינים: 

* | מלועדת למערכות מחשב קטנות ועד בינוניות. 

* אלנה תומכת בריבול מעבדים. 

1648 זיכרון בפועל מקסימל של 4048 (שלושה מרחבי כתובות של‎  * 
- מקסימום כל אחד).‎ 

.370 זיכרון אמיתי של 16848 בנוהל עבודה של‎  * 

* עד 12 מחיצות למרחב כתובות. 


מערכת הפעלה זו תוכננה למערכות מחשב קטנות עד בינונלות והיא מוגבלת 
ביכולתה לנהל מערכות מחשב גדולות. שטתח הזיכרון בפועל גדל ל-4048 
ב-%5%8/522.1, כאשר המערכת מאפשרת שלושה מרחב? כתובות, כל אחד בן 
8 מסקסלמום. מתוך אותם 1688 עומדים לרשות המשתמש 10%8עד 12%8. כל 
מרחב כתובות מחולק לעד 12 מחיצות. לכל מחיצה גודל קבוע שנקבע על ל*דל 
מתכנת המערכת. המערכת תומכת גם בגודל זיכרון אמיתי של 16%8 וזאת 
כאשר הילא פועלת בנוהל עבודה של 370. כאשר המערכת פועלת על מחשבים 
שמותקן בהם זיכרון חבול (6ת080) הלא יכולה להשתמש בו כחלק משרותל 


08 


החומרה טהיא מקבלת. במחשבי 4381 ממודלים 3 ו-14 ובמחשבים מסדרת 308% 
מערכת ‏ %55 יכולה לפעול בפיקוח מערכת הפעלה %% בלבד. המערכת תומכת 
בריבוי עמדות הפעלה. 


מאפיינים: 

* | מיועדת למחשבים בגודל בינוני. 

 *‏ אינה תומכת בריבוי מעבדים. 

.1648 זיכרון בפועל מקסימלי של‎  * 

 *‏ עד 51 מחיצות עבודה. 

* 160 מתוחכם. 

מערכת זו תוכננה למערכות בינוניות וכנקודת כניסה לסביבת מערכות 
הפעלה 5 הגודל המקסימלי של הזיכרון בפועל הוא 16%8, תומכת בעד 51 
מטלות המבוצעות בו-זמנית, כאשר 15 מתוכן יכולות להיות עבודות 
משתמש. המערכת יכולה לשרת משאבים רבים למרות שאינה תומכת בריבול 
מעבדים. ה-161 גמיט במלוחד ומותיר הרבה החלטות בידי מערכת ההפעלה, 
משחרר ‏ את מפעיל המערכת מלטפל בנושאי תיזמון עבודות ומשאיר בידו את 
הטיפול בהחלטות תפעוליות בלבד. 


בשנים האחרונות הופסק הפיתוח של מערכת ההפעלה ‏ 51" והיא מוקפאת 
בתכונותיה הקיימות. 


05/8; 3 


מאפיינים: 

* מלועדת למחשבים בינוניים וגדולים. 

 *‏ תומכת בריבוי מעבדים. 

.2608 זיכרון אמיתי מקסימלי של עד‎  * 

= לכולת לנהל עד 4000 מטלות בו זמנית. 
+ 160 גמיש. 

* התערבות מפעיל פחותה. 

 *‏ אבטחה ושלימות נתונים. 

 *‏ ניהול טוב של משאבים. 


מערכת זו תוכננה לטפל במשאבים רבים, כולל תמיכה בריבוי מעבדים, 
שיתוף קבצים ותמיכה במשאבים אשר אלנם נתמכים על ידלי מערכות הפעלה 
אחרות. ‏ ביכולתה לבצע למעלה מ-4000 מטלות בו זמנית, כאשר כל מטלה 
לכולה להיות בגודל של עד 2068. ה-100 מאפשר למתכנת את מירב הגמישות, 
כי הוא מכיל הרבה פרמטרים לשם שרות אוטומטי ע"י קביעה מראש. המערכת 
מאפשרת לתפעל מספר עמדות מפעיל (קונסולים), אשר אחת מהן היא ראשית 
והשאר משניות. את העמדות המשניות ניתן להציב בנקודות הפעלה ובקרה 
שונות כדי ליעל את העבודה במערכת. 


המערכת שמה דגט מיוחד על נושאי אבטתה ושלמות הנתונים, מסיבה זו 
התחייבה ‏ יבמ להמשיך ולקלים נושאים אלו במערכת זו. התחייבות דומה לא 


ניתנה למערכות הפעלה אחרות. 


99 


4/5855 408 


מאפיינים: 
* תפיסה שונה ממערכות הפעלה אחרות של יבמ. 

 *‏ לא מיועדת לעיבודי אצווה. 

 *‏ תוכננה לפעול במערכות שיתוף זמן. 

* תוכננה לארח מערכות הפעלה אחרות. 

* מאפשרת שרותים לשם תהליך המעבר ממערכת הפעלה אחת לשנייה. 

* מאפשרת שרותים מגוונים ונוחים לבדיקה ובחינה של תוכנות שונות. 





למערכת הפעלה זו יש את היכולת להפעיל מספר מערכות הפעלה ו/או רשתות 
שלתוף זמן בעת ובעונה אחת. עיבודי אצווה יכולים להעשות על ידי שימוש 
במערכת הפעלה אורחת המופעלת תחת 4/52/\. התפיסה של מכונה בפועל (א/) 
צמחה ועלתה אמנם בסוף שנות השישים, אך היא נתגבשה וקבלה צביון רק 
לקראת סוף שנות השבעים. בתקופה זו הופיעו יותר מחשבים גדולים 
ומהירים. אחת השיטות להגדלת כח העיבוד של המחשב היתה להפעיל מספר 
מערכות הפעלה 205/%5 במערכת חומרה אחת. שיטה שונה להגדלת כח העלבוד 
היתה לעבור ממערכת הפעלה 205 למערכות %51 או 0/5 כאשר המשתמש משמר 
תחת אותה מערכת חומרה הן את מערכת ההפעלה הקודמת שלו (205) והן את 
המערכת החדשה שלו (51? או פטשא). על ידי כך יכול המשתמש לקבוע את 
הקצב הרצוי לו של העברת תוכניות יישום מהמערכת הקודמת אל המערכת 
החדשה, כאשר התוכניות הישנות שלו ממשיכות לפעול בצד החדשות עד לרגע 
בו הוא יחליט לבטלן. 


אצ בתקופתו הראשונית הוצג ככלי שאיפשר לעבור מ-205 ל-%5 בעיקר 
לאותם משתמשים, אשר פיתוה וכתיבה של תוכניות חדשות במערכות 205 הפך 
למשימה קשה מדי והם נאלצו לעבור ל-05/. תכונה נוספת של מערכת 4/\ היא 
היכולת לבחון מהדורה חדשה של מערכת הפעלה על ידי התקנתה והפעלתה על 
אותו מחשב בצד מערכת ההפעלה הקלימת. 


מערכת %%\ יכולה לפעול ביעילות על כל המערכות (קטנות כגדולות) 
ולהפעיל "תחת הסותה" מערכות הפעלה נוספות. היא תוכננה ליישם במהלרות 
מספר מכונות בפועל על מחשב אחד. ‏ כל אחת ממערכות ההפעלה הפועלות 


תחתיה חשה שהלא מערכת ההפעלה היחידה במחשב. במשך הזמן למדו המשתמשים 
שניתו לנצל את מערכת ה-א גם כמערכת הפעלה בפני עצמה ולא רק כמארחת 


של מערכות הפעלה אחרות. משתמשים רבים מעדיפים את 085 (שהינה מערכת 
לישום שיתוף זמן) הפועלת תחת %\, על פני 150 הפועלת תחת 8005 והם 
החלו לפתח יישומים באופן ישיר תחת אצ. 


בתחילה מערכת ה-%א% היתה מוגבלת ביכולת התקשורת שלה. המערכת לא תמכה 
באר"מ, לא ניתןו היה לחבר חיבור רב-נקודתי של ציוד על קווי התקשורת 
ומספר קוול התקשורת היה מוגבל ל-16 בלבד (יכולת לתמיכה ב-255 תת- 
ערוצים סופקה על ידי יצרן אחר). 


ילבמ פתרה בעיות תקשורת אלו בתחילה על ידי 52/א/ אשר איפשרה למשתמש 
לגשת לרשת אר"מ באמצעות תוכנה שפעלה תחת %\. פתרון זה היה מורכב 
מכיון שנדרשו מערכת הפעלה שתתאם את הפעולות עם 4ג%1 (מערכת כמו 
8 או 05/%51) והבילת התוכנה 4א0ע/04 (ת168%10תטתחס6 אגדע/ו\ 
211685108 אצסשם6א). תוכנת גא%0 איפשרה למסופי אר"מ להיות עמדות 
הפעלה של %%. מערכת משולבת זו ביצעה אמנם את המשימה של חלבור לאר"מ 
אך קשה להגדירה כמערכת אר"מ יעילה. 


1000 


[ 

₪1 
בסוף 1985 יבמ הכריזה על גירסת א5]/ח\, אשר ‏ תשלב בתוכה את ארותל 
התמ?כה ‏ באר"מ באמצעות 402/%74%. בכך תוכל מערכת אצ לתמוך באופ! מלא 
ב-4א5 ולתת שרותים בדומה למערכות ההפעלה האחרות. 


5 מערכות ההפעלה ומערכות החומרה 





לסיכום, נילתנת טבלה אשר מציגה זיקה מוצעת בין מערכות ההפעלה למערכות 
החומרה בארכיטקטורה 370. 


גירסת מערכות הפעלה 





הערה: הטבלה אינה מרמזת למגבלות או להמלצות. 
המחשבים מסדרת 4341 ו-א303 אינם משווקים לותר. 





11 


פרק 7 
נוהלי בקרת גישה לתקשורת 


, חר? ?לחסים 


נוהל בקרת הגישה לתקשורת (08ת185 200655 ת108%10ת00ח161060) הינו 
מוצר התוכנה החשוב ביותר ברשת אר"מ. הוא נמצא במחשב המארח ומטרתו 
לתאם בין מערכות ותוכניות היישום הרוצות לקבל או לשלוח נתונים, לבין 
מערכת ההפעלה. הוא קובעץ את מלדת הגמישות שתהיה למשתמש המסוף ואת 
מידת האחריות שתהיה למערכות היישום במחשב המארח. 


קיימים מספר נוהלי בקרת גישה לתקשורת, מהם שניים במסגרת אר"מ. 
מורכבות נוהל בקרת הגישה לתקשורת תלויה בכמות המטלות שעליו לבצע 
ואלו מצביעות על מידת האחריות המוטלת על המוצר. גודל הזיכרון הנדרש 
במחשב המארח מושפע ‏ גם מכמות המטלות המבוצעות וגם מכמות וגודל 
האוגרים (6%5++ט5) הנדרשים. ניתן לראות בנוהל בקרת גישה לתקשורת 
מעין מערכת הפעלה מדרגה שנייה. הדבר ניכר במלוחד בנוהלי הבקרה 
לתקשורת הפועלים תחת אר"מ. עליהם לתמוך בתת-מערכות יישום כמו: 61065, 
0, 1415 ולנהל עבורן את רשת התקשורת, כאשר בתקופת טרום אר"מ נלהלו 
תת-מערכות יישום אלו את רשת התקשורת בעצמן. על נוהל בקרת הגישה 
לתקשורת מוטלת המשלמה לתמוך בסוגי מסופים שונים, אשר קשורים אל 
תוכנות יישומלות ואל בסיסי נתונים לשם ביצוע מטלות עיבוד ו/או העברת 
מידע. 


נוהל בקרת גישה לתקשורת באר"מ, מבצע מטלות שונות כמו: 

- עלצוב מסרים למשלוח, 

- | ניתוב מסרים למערכות היישום המתאימות, 

- בקרת רשת (תיחול, עצירה, שינוי תצורה, מדידת ביצועים), 
- | תיזמון מסרים, 

- | אבטחת תמסורת מסרים מקצה לקצה, 

- | טיפול במצבי תקלה, 

- הקצאת משאבי רשת, 

- סיוע בהקמת קשר 18 ל-18, 

 -‏ בידוד תוכניות היישום מתכונות ובעיות הרשת, 

-. מיסוך חוסר תאלמות בין ישויות שונות אשר מתקשרות ביניהן. 


102 


קיימים שני נוהלי בקרת גישה לתקשורת במסגרת אר"מ: 146 ו-1641. 
במערכות טרום-אר"מ היה 812% נוהל בקרת הגישה לתקשורת העיקרל. 


בשרטוט 7-1 מתוארת ארכיטקטורת תוכנה שיכולה להמצא בתוך מחשב מארת 
(305%) של יבמ 


בקר 
דיסקים 


בק 
דיסקים 


















4 
= 


רא 
ישוס 
| ישוס 


א 
% צ צ צ' צר 
- 
' צ\ צ" אל 


0 
1 
\ 

\ 


א א 4 %- 








5 


שרטוט 7-1 - ארכיטקטורות תוכבה ,ו 
טרום אר"מ לעומת אר' מ 


13 


בשרטוט מוצגות מספר חבילות תוכנה ללשומית, מערכת הפעלה, נוהלי בקרת 
גישה לקבצים מגנטיים ולתקשורת, תת-מערכות יישום לתקשורת כמו 0165 
ו-1%5 (שגם מנהלת בסיס נתונים), 1590 ו-818. נלתן לדמות ארכיטקטורה 
זו למוסד או ארגון שבראשו עומד מנהל הארגון, אשר לו הסמכות הגבוהה 
ביותר וכל ההחלטות העיקריות מתנקזות אליו. מנהל ארגון זה מקביל 
למערכת ההפעלה שבשרטוט 7-1. למנהל מסייעים סגני מנהלים בתפקידים 
שונים כגון: ‏ ייצור, מינהלה, שיווק וכדו'. כל אחד מסגנל המנהלים 
מומחה בתחומו הוא, כפי שלמערכות היישום השונות ‏ יש מטלות ותפקלדים 
מוגדרים: 150 (שיתוף זמן), 818 (שיגור עבודות 185, פפת וכו'), 1458 
(ניהול בסיסי נתונים וניהול תוכניות תקשורת), 6165 (ניהול תוכניות 
תקשורת), ו-%54% (ניהול קבצים) וכמובן ‏ - נוהל בקרת הגישה 
לתקשורת. כל אחד מסגנל המנהלים אחראי לצוות עובדים ובהקבלה נלתן 
לומר, שתחת כל תת-מערכת יישום נלתן למצוא מספר תוכניות יישום אשר 
הילא מפקחת עליהן. 


בתקופה טרום האר"מ ניהלה כל תת-מערכת יישום את רשת התקשורת של עצמה. 
היא עשתה זאת באמצעות נוהל בקרת הגישה לתקשורת שעמד תחת פיקוחה 
הישיר, כמו 214% למשל, אשר שרת את 6105 ו-1685, ו-אגדת אשר שרת את 
₪. היקף המטלות של 87% היה קטן יחסית כי חלק גדול מהאחרלות 
לתקשורת הוטל על תת-מערכת היישום (כמו 0105), אשר ניהלה את המסופים 
שלה. כל מסר ממסוף היה מועבר דרך בקר התקשורת ודרך כתובת תת-ערוץ 
מסוים אל מערכת ההפעלה. דו לדעה לשייך את תת-הערוץ שדרכו הגיע המסר 
אל תת-מערכת ‏ יישום מסוימת על פי טבלה שהוגדרה מראש ואז ניתבה את 
המסר אל תת-מערכת היישום. כל תת ערוץ ייצג קו תקשורת בבקר התקשורת. 
כל המסופים אשר הלו קשורים לאותו קו תקשורת יכלו לדבר רק עם 
תת-מערכת יישום מסולמת יולא ילכלו לפנות לתת-מערכת יישום שכנה. מערכת 
זו היתה חסרת יכולת לשיתוף משאבים מלא. 


גישה חלופית למערכת זו טענה שיש לשחרר את תת-מערכות היישום מהאחרלות 
לניהול רשתותיהן ולהעביר את האחריות לתוכנות חדשות כמו %1% או 
%, שתנהלנה מעתה את רשת התקשורת עבור הכל ותשחררנה את תת-מערכות 
היישום ממטלה זו. תוכנות חדשות אלו דמו יותר לנוהל בקרת הגישה 
לכונני התקליטים המגנטיים. מבחינה זו נלתן לראות הקבלה בין בקר 
התקשורת לבין בקר הכוננים המגנטיים, ובין ציוד המסופים לבין כוננל 
התקליטים. 


התוכנות החדשות לניהול תקשורת מאפשרות לכל מסוף לפנות לכל אחת מתת 
מערכות היישום ובכך להשיג שיתוף אמצעים ומשאבים ברשת. 


הינו נוהל בקרת הגישה לתקשורת האסטרטגי של חברת ?במ ועם המשך 
התפתחות אר"מ הוא הופך לנוהל בקרת הגישה לתקשורת הבלעדי ברשתות 
אר"מ. ניתן לחוש בתהליך זה בהכרזות יבמ בשנתיים האחרונות, כאשר 
ל-741 נוספו תכונות ופונקציות חדשות שלא נוספו ל-161%. החיזוק 
העיקרי לתחושה לגבי כיוון התפתחות זה, בא עם הכרזת 407/764413 
בספטמבר ‏ 1984, שבה הוצהר ש-764% תוכנן מחדש כך שיוכל לפעול 
כתת-מערכת יישום תחת 07/%12%. בכך לוכלו משתמשי 16% ליהנות 
מהתוספות החדשות לאר"מ מבלי? שיצטרכו לשנות את מערכות היישום שלהם. 
עם זאת, 103% אינו משווק יותר ע"י יבמ והוא נמצא רק אצל לקוחות 
שמשתמשים בו מכבר. 


18 


2 תוכנות אגדט 


1 תלאור כללל 
נוהל בקרת תקשורת 012% הוכרז לראשונה בשנת 1974, כאשר הוכרזה אר"מ. 


בהכרזת 41א5 הוכרז %12%1.1, אשר תמך בתחילה בשלתוף משאבים בתוך תחום 

אחד בלבד בשתי צורות הידברות: 

 *‏ נוהל בסיסי (40068 28516), שאיפשר טיפול במסרים ממסופי יבמ לשנים, 
א-סינכרונלים ו-850. 

 *‏ נוהל רשומה (%0668 88660%6), שטיפל במסרים ממתקני אר"מ. 


בשנת 1975 הוכרזו 42א5 ו-%14%2. בשנת 1976 הוכרצו 43א5 (א107/5) 
ומהדורה 1 של 2407/0144 שהציגו את האפשרות של תחום אחד להידבר עם 
תחום שני. בשנת 1979 חלה התפתחות נוספת, כאשר הוכרזו 48א5, 407/14 
מהדורה 2 ומהדורה 3. הוכרזו מוצרים חדשים כמו ע00א ו-גכלא, אשר 
מאפשרים שיפור משמעותי בתחזוקה ונלהול רשת. ב-1981 הוסרה התמלכה 
מנוהל ההידברות הבסיסי ולכן מסופים ישנלם טרום-אר"מ (למעט מסופל 
0 850), אינם יכולים להתקשר לשירות ל-744/. 


בשנת 1979 הוכרז נוהל בקרת גישה לתקשורת 1448 (407//14418), אשר 
לועד למחשבי 1א43, בעלי בקר תקשורת אלנטגרטיבי. במערכות מחשב 48300 
קטנות, בעלות מספר קטן של קווי תקשורת הועדף בקר תקשורת אשר שולב 
ביע"מ, כלומר שחלק מהאביזרים של ה-3705 הוכנסו לתוך.זיווד היע"מ של 
המחשב. מכלול התוכנה, ‏ אשר כלל גם את %14% וגם את ת62א, כונה בשם 
05 (עצפתת = 5). 


תוכנות מאגדע ו-407/%7285 נתמכות על ידי מערכת ההפעלה 058. "נוהל 
8 אינו תומך ב-א85א, אבל יכול להתקשר למחשב מארח אחר המכיל אותו 
ובדרך זו יכול לתמוך בקשר בין תחומים. 


בשנת 1982 הוכרז 407/%74%2 מהדורה 1, אשר כלל בתוכו את השלרותלם של 
מוצר התוכנה *א5א, ושיפר את שירותי התמלכה ברשת. נוספו פונקציות 
לשיפור הקשר בין מתשבים מארחים דרך ערוץ ישיר. 


ב-1983 הוכרזה מהדורה 2 של 40/0142 אשר הוסיפה תמיכה ב-1א5 (4א5 
ח 0זסטת1 אעסשם6א). גם הוצגה התפיסה של מחשב נתונים מארה (28%68 
%) שהינו ‏ הרחבה לתפיסת הרישות על ידל 60א60. ב-1984 הוכרז 
3 /. בין התוספות העיקריות שנכללות בו ניתו למנות את התמיכה 
בטיפול בכתובות בנות 31 סיביות (במערכות הפעלה -- א), הגדלת מספר 
הכתובות ברשת, תמיכה ב-3710 ועוד. 


8% תומך במערכות תוכנה כמו: 0105, 185, 780, 115, פע, פעת, 
0/6 אג462/76. נוהל אג407//7 (ובקיצור א14/) יכול לפעול במשולב 
עם מערכות אגץ/6 אחרות וכן עם אג402/16 ו-8א402/%74 כדי לאפשר 
שלחות בין תחומים. %14% תומך בשיתוף משאבים בין אוכלוסית המסופים, 
תוכניות הלישום, בקרל התקשורת וקוול התקשורת שבתחומו. הוא מפקח 
ישירות על תמסורת הנתונים למתקנים הקשורים לערוץ קלט פלט ונעזר 
ב-פ6א לפיקוח על תמסורת הנתונים דרך קווי תקשורת. 


155 


נוהל 4067/0184 פועל תחת מערכות הפעלה %05, 05/051, %55 ו-4/524/. 
נוהל בקרת הגישה %14% מכיל: 


.)5505( יחידת בקרה לשרותי מערכת‎  * 
.)205( 5 יחידה פיזית סוג‎  * 
.)206( נדבכי אר"מ - בקרת אפיק נתונים‎  * 
.)26( בקרת נתיב‎ - 
.)16( בקרת תמסורת‎ - 
חלק מבקרת זרימת נתונים (6ק2).‎ - 


- חלק משרותי ההצגה (25). 


שנל החלקים האחרונים (226, 25) מכונים יחדיו: ניהול פעולות. 
נוהל זה אינו כולל את היחידות הלוגיות (10) של מערכות הילישום. 


בנוסף לכך, נוהל %14%4 מספק את השירותים הבאים: 

* שלמוש בשמות זיהוי עבור כתובות משתמש? קצה ברשת מבל: שהמשתמש 
ילצטרך להכיר את הכתובת האמיתית שלהם. 

* פיקוח על הקצאת משאבי רשת. 

* הקמה של שיחות בין משתמש? קצה ברשת, פיקוח וסגירה. 

 *‏ סיוע למפעיל רשת לנהל ולפקתח על הרשת. 

* שינויי תצורת רשת בזמן שהרשת בפעולה. 


2 טטיפול במסרים 


נוהל %14% מטפל בדרך שונה במסרים נכנסים ובמסרים יוצאים. ההבדל 
בדרכל הטיפול מתואר בשרטוט 7-2, המראה מערכת הכוללת מחשב מארח עם 
תוכניות יישום ו-א%14, בקר תקשורת עם תוכנת 62א ומסוף (אחד מרבים) 
המקושר אל בקר התקשורת. 


הטלפול במסרים נכנסים נעשה בדרך זו: 


בקר התקשורת מזמין את בקרי המסופים לשדר מסרים שמוכנים למשלוח ע"? 
שיגור של הזמנה לשידור (2011). כאשר לבקר מסופים יש מסר מוכן, הוא 
נלקת על ידי בקר התקשורת ומוכנס לתוך אוגר שנמצא בו. שם הוא נשמר עד 
אשר נלתן להעבירו הלאה ל-%14% שבמחשב המארח. כאשר א%12% מקבל את המסר 
הוא מחסין אותו במאגרים שלו אשר יכולים להיות בזיכרון האמית? או 
בדיסק. בדרך כלל נשמרים המסרים במאגר שבזיכרון האמיתל ורק כאשר שטת 
החסנה זה מלא הם מועברים אל המאגר שבכונן המגנטי. המסר ממתין במאגרי 
8% עד אשר תוכנית הישום תהיה מוכנה לקלוט אותו. 


המסרלם היוצאים מועברים מתוכנית הילשום אל מאגר? הנתונים של 8ג%7 
שבזיכרון האמיתי. כאן הם ממתינים עד אשר ניתן לשגרם אל בקר התקשורת 
ולהחסינם באוגרים שלו והוא אשר אחראי להעברת מסרים אלה ליעדם. 
למסרילם לוצאים אין אפשרות החסנה בזיכרון בפועל, אלא רק בזיכרון 
אמיתי. כל עוד הרשת אינה עמוסה במיוחד, אין לגורם זה השפעה רבה, אך 
כאשר הרשת מתחילה להלות עמוסה, מתחיל הזיכרון האמיתי של %ג%1 להתמלא 
במסרים נכנסים ובמסרים יוצאים. מצב זה קורה כאשר בקר התקשורת עסוק 
בהזמנה לשידור ממספר רב של מסופים ובהעברת נתונים מסיבית. 


106 


מתחטב מארת 






תת מערבוז היישטום 






שטחי עבודה 


א דט 6 


אוגר בפועל 


כ--+> מסרים 


ר 
ב נכנסים 


מסרים 


)> יןוצאים 


שרטוט 7-2 - זרימת נתונים ב-8%[/ 


כל זמןו שתוכנית היישום מצד אחד והמסופים מהצד האחר קולטים בקצב סביר 
את המסרים הנשלחים אליהם, המערכת מתפקדת היטב. אם מסיבה כלשהל קצב 
משלוח המסרים מתוכנית היישום אל בקרל המסופים גבוה מקצב הקליטה שלהם 
- מתמלא מאגר ה-00א שבבקר התקשורת במסרים הממתינים למשלות. הצטברות 
זו יכולה להגרם בין השאר, על ידי נפילת קו תקשורת, תקלה בבקר מסופים 
וכדומה. בשלב מסוים מודיע עשא ל-א\ על מצכו, המסרים שממשיכים 
לזרום מתוכניות היישום מתחילים למלא ‏ גם את שטחל ההתחסנה של 78 
הנמצאים בזיכרון האמיתי של המחשב המארח. מכיון שבעבור המסרים 
היוצאים אין ל-אג7/ שטחי החסנה נוספים לאלה שבזיכרון האמלתל, הוא 
חייב לטפל במצב המתפתח כדי למנוע אובדן מסרים. הוא עושה זאת על לדל 
וולסות העומס על הרשת, באמצעות הוראה ל-/06א להאיט את קצב ההצמנה 
לשידור מבקרי המסופים. 


107 


זוהי דוגמה לכך, שנוהל אג%71 אחראל לניהול ובקרת רשת התקשורת. 
תוכניות היישום שבעבר (לפני אר"מ) היו אחראלות לבקרת רשת, אינן 
אחראיות לכך יותר, והן איבדו את היכולת לזהות ולהגיב על בעיות ברשת. 
נוהל %14% מטפל בעצמו בבעיות והוא אינו רשאל ואינו יכול להעביר 
הוראה לעצירת משלוח המסרים אל תוכנלות היישום. הצורה שבה הוא מגן על 
עצמו הלא על ?די האטת הפעילות ברשת, שמשמעותה, מבחינת המשתמש - זמנל 
תגובה גרועים. פתרון מומלץ, שיכול לסייע להתגבר על בעיה זו, הוא 
הגדלת הזיכרון במחשב המארח. 


נבתחן לדוגמה רשת הכוללת ‏ 10 בקר" מסופים על 5 קווי תקשורת. לפל 
תחשיבים נדרש עבור רשת זו זיכרון בפועל של כ-8א800%, שמתוכם מומלץ על 
% זיכרון אמיתי, כלומר-560%8. הכפלת הרשת אינה מכפילה את הצרכים 
בזיכרון אלא דורשת רק תוספת של כ-5%-7% בזיכרון אמיתל. 


מתוך נסיון שנצבר עד כה ניתן להעריך שמערכת תקשורת אופיינית עם 
כ-100 מסופים בתחום אחד תזדקק לזיכרון אמיתי בין 0.848 ל-8א1.5 עבור 
%. כאשר מחשבים את גדלי הזיכרון הנדרשים עבור 07148 יש גם לקחת 
בחשבון תוכניות גיבול והתאוששות מתקלה, אשר צורכות זיכרון נוסף 
במחשב המארת. 


אחד הנושאים החשובים ביותר בתפעול מערכות הוא רמת זמן התגובה. ‏ זמנל 
תגובה משופרים הם גם בלטוי לכך שהרשת תוכננה בזהירות ובקפידה. כדל 
להמשיך ולשפר ביצועים נדרש בקר תקשורת חדש, 3725, אשר נבנה כדל 
להניע רשתות גדולות. 


ב-14%? קלים מנגנווון המאפשר בזמן שהמערכת מועמסת והזיכרון האמלתל 
מתמלא, לחסום תנועה הבאה ממערכות 818 כמו 185 או 885. לדוגמה, אם 
נגמר הנייר במדפסת נליתן לעצור את המסרים היוצאלם למדפסת ממערכת 
ה-315 כדי למנוע העמסת סרק של הרשת. רשת מסוג זה דורשת הרבה תכנון 
וכילוונון (פַתנמט1) מצד מתכנניה כדי שתוכל לפעול בצורה נאותה. גורם 
נוסף הבא לידל ביטוי בעת העמסת רשת הוא נושא התיקצוב - כאשר מסרים 
היוצאים מלחידה לוגית אחת אמורים לצאת בקצב שאינו עולה על יכולת 
הקליטה של היחלדה הלוגית המקבלת. 


3 דרך הפעולה של אאקצ 
נוהל 014% מבצע שלושה סוגי תהליכים: 


א. הקמת רשת 
בעת הקמת הרשת משלבים בספרילות העומדות לרשות מערכת ההפעלה את 
מודולל התוכנה המתאלמים, ומגדירים את הרשת לבקרל התקשורת 
ול-0714% (ראה פרק 15). לרשות א%ג%7 עומדות הספרלות הבאות: ספרית 
%/0, ספרית 02א/207 וספרית 85 (אמינות, זמינות, שרות). 


ב. שימוש ברשת 
תוכניות יישום משתמשות ב-%14% על ידל הוצאת פקודות מקרו של 
כך הן יוצרות שיחות עם ליחידות לוגיות לצורכל העברת 
נתונים. כדי להשתמש ברשת בצורה נאותה יש להקים נוהלים גם 
לתוכניות היישום וגם למפעילי המסופים. 


|18 


ג. בקרת רשת 
למפעיל הרשת יש לכולת בקרה דינמית. הוא יכול להפעיל ולעצור 
רכיבים שונים ברשת ולהשגיח על פעולתה באמצעות פקודות %ג%7. יש 
לבנות נוהלים מתאימים לתפעול נאות של הרשת. 


בשעה ש-%144 פועל עומדות לרשותו הטבלאות הבאות: 
* רשימת משאבי התחום. 

 *‏ רשימת משאבי הצומת. 

* | מילדע על השיחות המתנהלות. 

* רשימת משאבים לקשר בין תחומים. 


| | מופעל על ידי פקודות מערכת ההפעלה. בהתאם לתצורה שהוכנה בעבור 
הרשת בשעת התילול (ח08810ה 00‏ - א68), יפעיל א2ך0 רכיבים שונלם 
בתחומו באורח אוטומטי. בהפעלה זו יכללו ערוץ(ים), (62)'5א, קוול 
תקשורת, יחידות פיזיות (20'5) ויחידות לוגיות (5'ש1). 4גך% הליב 
להיות בשיחה עם היחידות הלוגיות השונות ועם מערכות היישום בטרם נלתן 
להפעיל שיחה בין 10 אחד לבין 10 אחר. לחידה לוגית יכולה להיות בשלחה 
עם תוכנית יישום אחת בפעם, לעומת זאת תוכנית *ישום יכולה להלות 
בשיחה עם כמה וכמה יחידות לוגיות בעת ובעונה אחת. 


לאחר הפעלת הרכיבים השונים ברשת מפעילים את מערכות היישום באמצעות 
פקודות הפעלה. כדי שניתן יהיה לקשר יחידה לוגית לתוכנית ל?ישום דרך 
אאז, תוכנית היישום צריכה להוציא ל-%144 פקודת 057א02. פקודה זו 
מחוללת דו-שיח בין היחידה הלוגית שמייצגת את תוכנית היישום לבין 
נקודת הבקרה לשרותי מערכת (55025). פקודת 051א02 מספקת ל-%ג%1 מלדע 
הכולל את השם המזהה של תוכנית היישום, את שם היחידה(ות) הלוגית 
האמורה להיות שותפה לשיחה והוראות כלצד לנהל את השלחה. מלדע זה 
מסופק באמצעות שלושה בלוקים של בקרה (שרטוט 7-2.1): 


8 == 
אס 


עקת ( > | 


פא |<-----: 


ך 0 
0 





פזא |<- 


שרטוט 7-2.1 
1.9 


 *‏ קת (1156 686%ה28%"8 6)0658ת), המתאר את הדרישות התפעוליות 
ומצביע על מיקומם של שני הבלוקים האחרים; 
* 468 (א8106% 01צץ6ת60 06ת%65 266655), אטר מצביע על זיהוי שם מערכת 


היישום; 
* %18\ (8106% ם15181128:10ת1 %046), אשר מזהה את היחידה הלוגית 
שיכולה להיות בקשר. לכל יחידה לוגית נוספת ישורשר %18 נוסף. 


לאחר ‏ ש-14%\ משלימה את הקמת השיחה, מועבר המידע מה-%15 לתוך טבלאות 
צהדט. כחלק מהפעולה של פקודת 02%051 מעבירה 14%\ למערכת הייטום את 
הכתובת האמיתית של היחידה הלוגית ברשת. כתובת ‏ זו קרויה 612 
(%1+16%ת126 ת16810תַטתת60) והיא מוכנסת לתוך ה-821 וה-%18. מעתה 
ועד תום השיחה ישתמש %124%\ בכתובת האמיתית מתוך ה-1ק2ת וה-18א. ה-612 
מכיל את הכתובות האמיתיות גם של מערכת היישום וגם של היחידה 
הלוגית. 


שיחות יכולות להיות מוקמות בשתי צורות: 


א. הוראה ממערכת הייטום ל-%12% לבצע את הקמת הקשר (שרטוט 7-3), 
למשל לצורך משלוח נתונים למדפסת. 


58 


28064=כ11פקא |< 
8א 


<| 3 


וי 






5 16=0קס |< 


שרטוט 7-3 


ב. הנחייה ל-014% לטרת ח1080 המיועד למערכת היישום ולהקים קשר בין 
היחידה הלוגית לבין מערכת היישום (שרטוט 7-8). 


58 






א4632=10060א |< 


וי 
1פאפס 


= תס |< 





8א 


1'א |< 


שרטוט 7-4 


110 


% בבליצוע שיחות על ידי 1זל 


פעולת ממקס.] הינה הראשונה אשר מבוצעת ע"י המשתמש, כדי ליצור קשר 
בינו לבין המחשכ ושרותי התקשורת שלו. קיימים מספר דרכים ב-%1(4 לבקש 
מסקט,]!, כלומר להרשם כמשתמש בטבלאות ולהתחיל לקבל שרות: 


* בקשה מיחידה לוגית (לדוגמה מסוף) לקשר עם מערכת יישום מסוימת, 

* | הוראה ממפעיל הרשת עבור יחידה לוגית, 

* הדמיית מסק0| על ידי מערכת יישום עכור יחידה לוגית (א5141000), 

* העברת ‏ לחידה לוגית המקושרת למערכת ‏ יישום אחת אל מערכת יישום 
אחרת, באמצעות מערכת הילשום שאליה היא היתה קשורה. 

* ביצוע של קישור אוטומטי בהתאם להגדרות מראש. בכל פעם שמערכת 
יישום מסוימת מוקמת, ‏ 2%4]% *קשר אליה אוטומטית את כל היחידות 
הלוגיות הזמינות שהוגדרו ככאלה. 


א. הקמת שיחה על פי פנייה מיחידה לוגית 


כדי להתחיל בשיחה עם מערכת יישום, צריך להתקשר אליה בפעולת תסקס], 
אשר כוללת את ההוראה א000)] (או הוראה אחרת הנהוגה במערכת) ואת שם 
היישום שעמו אמורה השיחה להתבצע. 


יש שני סוגים של תסק0]: 

+ מעוצב שדה (41160ת707 10616ת), 

* מקודד תווים (00064 0("86%0%). 
תסא0.! מעוצבי שדה נשלחים בדרך כלל על ידי בקרים מתוכנתים. בקרים לא 
מתוכנתים שולחים מ0ק0.] מקודדי תווים. בבקר כזה מקיש מפעיל המסוף את 
שם היישום עמו הוא רוצה להקים קשר. מכיון שנקודת הבקרה לשרותי מערכת 
(ץ5506) מצפה לקבל חסק.] מעוצבי שדה, צריכים חסאט.| מקודדל תווים 
לעכור תהליך המרה. תהליך זה מבוצע על ידי א4ג]% ‏ בעזרת טבלת 
5 (56"016608 575660 85%00הץ0ס]ת0) ובו הופכים תסא0.] מקודד תווים 
ל-ח1.080 מעוצב שדה. הודעת ה-ח080,] של המשתמש יכולה להיות מלה בודדת 
או מסר שלם. 


תסק0! מעוצב שדה (70708%:60 671616 יראה כיחידה בקשה (0א) לכל דבר. 


נתונים מלת מפתח שם תוכנית נוהל ינאו 


( 0176ש355ק ) | המבקש| היישום הנדרשת| ת0סק0]| |א,501 





4 


לת 








<| 


שדה נוהל ח080.] מפנה לטבלה המאפשרת לאתר את הנתונים הדרושים לפקודת 
ה-פא81 ולפקודת 11א01. נתונים אלה קובעים למעשה את החוקים והכללים 
לפיהם תתנהל השלחה. לכל כניסה באחת מהטבלאות האפשריות יש שם. אם לא 
ניתו שם מסוים בשדה נוהל ה-ח070], עומדות לפני המערכת שלוש אפשרויות 
של ברירת מחדל כדי לקבל כנלסה מתאימה בטבלה: 

* שם נוהל ה-תסק0.| כפי שהוגדר בזמן יצירת המערכת, 

+ שם טבלת נוהלי ה-ח070] כפי שהוגדר בזמן יצירת המערכת, 

+ האיבר הראשון בטבלת נוהל ה-מסאק0.] הראשונה. 


11 


קיימת טבלה נוספת המאפשרת שלנו תסדיר של הודעות ת1080 ממסופים 
מסוימים, במטרה לשנות את פעולתן מבלי שהמשתמש יצטרך לשנות את שלטת 
עבודתו. שיחות המוקמות כתוצאה מפקודת תוכנית יישום או הוראת מפעיל 
רשת *כולות להשתמש באחת הכניסות לטבלת נוהלל ה-תסקס אוה בברירת 
המחדל. בכל מקרה 0144 יבדוק כל צורת ח1080 ולוודא, שלמסוף לש הרשאה 
להתקשר לתוכנית היילשום המבוקשת. 


ב. העברת נתונים 


לאחר שמקימלם את הקשר בין שתי היחידות הלוגיות, מנהל 074% את העברת 
הנתונילם ביניהן הכוללת משלוח?ל בקשות ותגובות. הבקשות כוללות נתונים 
ובקרה או בקרה בלבד. תוכנית היישום משתמשת בפקודת א58 לשם משלות 
נתונים מתוכנית היישום אל מסוף. פקודה זו מצביעה על בלוק בקרה הכולל 
את הנתונים הבאים: 


 *‏ ציון המסר אם הוא בקשה או תגובה. 
 *‏ סלמן הזיהוי של המסוף. 

* מלדע לגבי שרשרות וקבוצות מתוחמות. 
* ציון סוג התגובה הנדרשת. 

* המספר הסלדורל של המסר. 


בהסתמך על מידע זה ועל מידע הנשאב מבלוק הבקרה של השלחה בכללותה, 
בונה %7144 את יחידת המידע לנתיב טק (0א+א8א+עד) ומודיע לאחר מכן 
למערכת ההפעלה שיש לו מסר למשלוח. לאחר שהמסר נשלח מודיע %ג%7 
לתוכנית היישום שהשיגור בוצע ומעביר ציון מצב (5ש5885) השיגור. 


מגזצ מערכת יישום 


שדה נתונים 


נתוני המסר 





שרטוט 7-5 


בשרטוט ‏ 7-5 אפשר לראות כיצד מורכבת יחידת מידע לנתיב (210) מנתוני 
מערכת הילשום. ל-%14% מספר אוגרים המשמשים לצרכי? שיגור בקשות, אשר 
מערכת היישום אינה מודעת להם. ה-522 מצביע בי?ן השאר על כתובת שדה 
הנתונילם ומצלין שזו בקשה ולא תגובה. אג1ץ בונה באוגר שלו ליחידת מלדע 
לנתיב המורכבת מהנתונים שבשדה הנתונלם שבמערכת היישום ומנתונים 


112 


שב-(1ת3 עצמו. למשל, 612 שנלקח מה-0עת והופך להלות כתובת מקור וכתובת 
לעד ב-78 וכן נתוני בקרה שונים שמוכנסים ל-284. ה-210 מורכב באוגר של 
%4, אשר אחרא? להעברתו הלאה ליעדו. 


הפקודה פא58 מתחילה את התהליך של שיגור בקשות מתוכנית היישום החוצה. 
הבקשות המתקבלות מיחידות הקצה נאגרות באוגרי %714% וממתינות עד אשר 


מערכת היישום תהיה מוכנה לקלטן על ידי פקודת 081%5תת, אשר :כולה 
להנתן על ידי תוכנית היישום בכל עת. 


מהדצ מערכת יישום 


- 
₪ו תח ד 


בב | 
3 א 
== 


שדה נתונים 


. נתוני המסר 





שרטוט 7-6 


בשרטוט 7-6 מוצגות שתי בקשות שנתקבלו מיחידות לוגיות ונשמרו באוגרל 
%\א\זצ. הבקשה האחת הגלעה מ-101 והשנייה מ-102. ננלחה שתוכנית הילישום 
מוציאה פקודת 98051%5 מ-102. במקרה כזה, הבקשה שהגלעה מ-102 תועבר 
מ-%148 לתוכנית היישום בעוד שהבקשה מ-101 תמשיך להמתין באוגרי 012% 
עד אשר התוכנית תבקש לקלוט אותה. תוכנית היישום יכולה לבקש לקלוט את 
הבקשות מכל 10 שהוא, על ידי ציון ט1צאג במקום 101 או 002 וכד'. 


לעומת בקשה הכוללת בקרה ונתונים, יכולה בקשה הכוללת בקרה בלבד 
להופיע באחת משתל צורות כמתואר להלן: 


אד 
טת את אך 


כאשר נשלחת בקשה, קידומת ה-58 כוללת נתונים, אשר מציינים אם נדרשת 
תגובה ומהויהסוג שלה (ראה פרק 4.4). התגובה מצלינת אם הבקשה נתקבלה 
או נדחתה. חיונ ששני השותפים לשלחה יסכימו בינלהם להשתמש באותם 
סוגי תגובות. הסכם זה מבוצע בזמן פקודת ה-כא81. 


133 


כדי לקלוט תגובות יכולה מערכת יישום להשתמש באחת משלוש צורות: 
 *‏ על ידל פקודת טטזעס6קק. 

 *‏ על לדי פקודת פא58. 

 *‏ על לדל שגרת לצלאה. 


פקודת ה-2א58 בשילוב עם נתון ב-222 האומר 852ת=051ע2, גורמת לכך 
שלאחר שידור הבקשה תמתלין תוכנית היישום לקליטת תגובה לתוך אוגר 
שמסופק עם פקודת ה-2א8ע5. פעולת ה-פאע5 תחשב מלאה רק לאחר קליטת 
התגובה. 


אפשר לשגר בקשות (6006565ת) באחת משתי צורות משלוח, בצורה רגילה 
(טס1? 81תעסא) או בצורה מזורזת (שס1? 0861566א2). בקשות המשוגרות 
בצורה רגילה מגיעות ליעדן לפי הסדר שנשלחו. לעומת זאת, בקשה שנשלחת 
כבקשה מזורזת מועברת על ידי %ג%1 באוגרים של לראש התור למשלוה, 
לפנ כל המסרים האחרלם הממתינים. מרבית הבקשות נשלחות בצורת משלוח 
רגילה, רק פקודות אר"מ מסוימות המשמשות להתאוששות מתקלה נשלחות 
בצורת משלוח מזורזת. 


ג. סיום שיחה 


כל אחד מהשותפים לשיחה יכול לבקש את סיומה. בדרך כלל כאשר עובדים עם 
מסכים - המסוף מבקש את הסיום בעוד שבעבודה עם מדפסות תוכנית היישום 
תבקש את הסיום. סיום שיחה יכול להתבצע בצורה מסודרת על ידי דו-שיח 
בין שני השותפים לשיחה, או בצורת ניתוק השיחה על לדל אחד מהם. סלום 
שיחה מסודר הלנו הצורה האופיינית לסלום שיחה בין ש1 ל-ש1. 


בשרטוט ‏ 7-7 מתואר תהליך סלום שלחה מסודר שהופעל לפי בקשת היתחידה 
הלוגית. בשרטוט 7-8 מוצג תהליך דומה שהופעל לפי בקשת מערכת הילשום. 




















לחידה לוגית אג מערכת לישום 
כ( > (860810%8) 
<-דהדהדהדדדההה-77ההההדדדד-ה-----תגובה ה-דדה 
-7-------------------------> (108₪ם6ת ) 
<-דדדדהררדרררדררדרדהרררדדד------תגובה ---ד- 
> << (68458 פא50) 
-----תגובה דההדדדררדרררדדררררררדרררררה---> 
> א < 7 + 
-----תגובה ות )סיום 
> פאזפאט )שיחה 
-----תגובה ההחחה היה קלש 5 הר ָ 
שרטוט 7-7 


118 


לחידה לוגית שע\ מערכת יישום 








<--------- 58015 <-------------- (58070 פא58) 
----תגובה פם מס הבמס שם הוה = 

8 > (פְּתַתס6ַת) 
> ב 

זנ > (מטְדַמסמַת) 
> הההההההההההההה777777-777-------תגובה-7-- 
<----------- 68488 <---------------- (08458 80א58) 
----תגובה ו 
<----------- 00848 ל-7--------------- (018051) + 
----תגובה סשיו הריהי--- % )סיום 
<---------- כא1פא0 ;)טיחה 
----תגובה הוחוההודר הוה החוד 5 הר ָ 

שרטוט 7-8 


בשרטוט 7-7 אפשר לראות, כל לפני ביצוע הסלום הממש? של השיחה, היחידה 
הלוגית משגרת פקודת 0858 אל מערכת היישום. מטרת פקודה זו לוודא שלא 
נותרו בקשות בלתי מטופלות שנשלחו על ידל היחלדה הלוגית. עם קבלת 
פקודת ה-0158 מערכת היישום מתבקשת להתזיר תגובות לכל הבקשות שנשלחו 
קודם לכן וטרם קבלו תגובה. רק לאח שנתקבלו כל התגובות המתאלמות 
(כולל תגובה לפקודת ה-601588 עצמה), היחידה הלוגלת שולחת פקודת 
פדטחפת (תטס6סטת5 6008656ת2), אשר מביעה כוונה לסיים את השלחה. אם 
מערכת היישום מוכנה לכך, יש בידה האופציה לבקש מ-א12%/ לשגר פקודת 
ללחידה הלוגית כדי לוודא שאין בקשות שנשלחו אליה ונשארו ללא 
טלפול. התגובה לפקודת 0158 מצביעה על כך, שכל הבקשות של מערכת 
היישום טופלו וניתן לסילים את השלחה. לשם כך מוציאה מערכת הללשום 
הוראת 015257, שגורמת ל-0144 לשגר ליחידה הלוגית פקודת אר"מ א.01, 
ולאחרלה פקודת פאזפאט0. | 


בשרטוט 7-8 מתחיל התהליך ביוזמת מערכת הילשום על יד? בקשה מ-7714% 
לטגר פקודת אר"מ 5810 (תשס6פטת5) ליחידה הלוג?ת. היחידה הלוגית 
צריכה עתה להודיע מתי היא מוכנה לסיים את השיחה. לשם כך הלא משגרת 
פקודה 084858, לוודא שכל בקשותיה טופלו. לאחר קבלת תגובה ממערכת 
היישום היא משגרת פקודת 58016 (060001866 משס6סטם5). 


עתה יכולה מערכת היישום לסלים את השיתחה. תחילה היא מבקשת מ-41דָ/ 
לשגר פקודת 08458558, כדל לוודא שגם בקשותיה טופלו. לאחר מכן היא 
מוציאה הוראת 6152571 שגורמת ל-014% לשגר פקודת אר"מ 028 ולאתריה 
פקודת אר"מ פאזפאע. 


בניתוק מלידל על ידיל היחידה הלוגית, היא תשלח פקודת 5611 8%686ת01ת16 
אל %184% והתוצאה תהלה שמערכת היישום תחל בתהליך הסיום על ידי הוראת 
57. מכאן ואילך ימשך התהליך כפי המתואר בסוף שרטוט 7-7 (ו-7-8). 
ניתוק מיידי על ידי מערכת היישום מתחיל עם הוצאת הוראת 015257 
וההמשך הוא כפי שמתואר בסופו של שרטוט 7-8 (בקטע "סיום שלתה"). 


115 


35 7 תוכנות 764% 


נוהל 104% לבקרת גישה לתקשורת פותת ונתמך על ידל צוות יבמ בראלי 
((ק38101) שבצפון קרולינה לשרות במערכות ההפעלה 05 למחשבלם גדולים. 
הוא הקדים את אר"מ בכ-12 שנה וסופק ללקוחות בסוף שנות ה-60. 


נוהל 6% איפשר שיתוף משאבים ‏ וא תלות במסופים (66גַט6ק 
0986ת1). הוא תמך במגוון רחב של מסופי טרום-אר"מ, בודד את 
מערכות היישום מטיפול ברשת התקשורת וניהל אותה בעצמו. 762% כולל 
בתוכו את נדבכי שרותי ההצגה ובקרת זרימת הנתונים במלואם. ל- 1644‏ יש 
את היכולת לשמור על כוננל תקליטים את המסרים היוצאים והנכנסים. 


מבחינת ההתפתחות ההיסטורית של 76% תחת אר"מ, אנו מוצאלם שמאז 1975 
היו שמונה מהדורות שונות של 164%. במהדורת 407/16443 שהוכרזה ב-1984 
תוכנן 764% מחדש כך, שיוכל לפעול כמערכת לישום תחת %1%. משתמשל 
6% יכולים מאז ליהנות מתוספות ב-%14% שאינן קיימות ב-1644, כמו 
1, כתובות מורחבות ברשת, תמיכה ב-3710 וכד'. 


בהכרזת 407/104%3 הוסרה יכולת השימוש בכלי ניהול רשת כמו ע66א, גפתקא 
ו-אפ1א על ידי 102% והיא מבוצעת באמצעות ‏ 402/%744. נראה ששלנויים 
אלה ב-407/10443 מבשרים את סוף דרכו כנוהל בקרת גישה לתקשורת 
והפיכתו לתת מערכת יישום הפועלת תחת אגדל. 


0% תמך בשלוש צורות של זרימת נתונים: 

 *‏ מסוף למסוף (כולל מיתוג הודעות ודואר אלקטרונל). 
* מסוף לתכנית יישום. 

 *‏ תוכנית יישום לתוכנית יישום. 


0% מנהל את זרימת המסרים על ידל אוסף תוכניות הקרוי 402 (₪655826 
תהעקסץ? %201ת00) (שרטוט 7-9). 


בסביבת אר"מ כולל 805 את כל הנדבכים ואת ה-5502, את שרותי 205 
וכמובן את כל היחידות הלוגיות (10/5) המליצגות מערכות יישום. ‏ 76% 
תומך באופן מלא בעבודה עם ציוד שאיננו ציוד אר"מ. 

אחת מתוכניות 02 הקרויה ש616ת18 655886 166ש26 מטפלת במסרים 
נכנסים ויוצאים מ/אל המסופים השונים. 

תוכנית אחרת של 162 הקרויה 616%ת18 8655886 מ1168:10קק2 יכולה לעבד 
מסרים נכנסים ויוצאלם ממערכות הללשום. 

תוכנית ה-מ016%ת88 48655886 284106 יכולה להטביע במסרים נכנסים חותמת 
של זמן (יום ושעה), למספר את המסרים, לשמור עותק של כל מסר על כונן 
תקליטים וכמובן, להפיצו למספר רב של תחנות. 


116 





מחשב מארת 









תת מערכות יישום 


ור .6-7 - 6004 


שרטוע 7-9 - זרימת נתונים ב-6246ך 


נתאר בקצרה כמה מהתפקלדלם של 164%: 


א. מסרים ממסוף למסוף 


ומלועד למסוף אחר מוכנס לתור, שיכול להלות 
כונני תקללטלם מגנטיים ו/או על סרט מגנטי. 


117 


מסר המגלע ממסוף אחד 
בזיכרון האמלת? ו/או על 


המסר ימתין בתור עד אשר המתקן האמור לקבל אותו לוכל לעשות זאת. רק 
אז לוצא המסר מהתור ומועבר ל-ע016ת₪88 7655886 2601086, לקטע המטפל 
במסרים ליוצאים. 


ב. מסרים ממסוף לתוכנית לישום 


המסר מגלע מהמסוף אל ה-ש0616ת18 655886 260168, לקטע המטפל במסרים 
נכנסים. מכאן ניתן לשגרו אל תוכנית היישום באחת משתי דרכים. הדרך 
האחת הנקראת שלטת התורים (תססטקק 80606ט0), שבה המסר מוכנס לתור עד 
אשר תוכנית היישום תהיה מוכנה לקבלו. במעבר מהתור אל מערכת הילישום 
ניתן לעבד את המסר על ידי ה-:618ת88 4655886 ה0ס1160851קק2. לשם הדגמה 
נניח, שמסר מורכב ממספר שדות נתונים כמו: שם, מספר זיהול וכיוצא 
באלה. שדות אלה הגיעו מהמסוף במסר, אשר ערוך בסדר מסוים. אם קלימת 
דרישה - ניתן לבצע שינוי בסדר השדות ולהגיש את המסר למערכת הילשום 
בצורתו החדשה. 


התשובה נשלחת למסוף כקובץ אשר שמו מליצג את המסוף. הקובץ יוכנס לתור 
עד אשר המסוף להיה מוכן לקלוט אותו. צורה זו של עבודה בשיטת התורים 
דומה מאד לסביבת העבודה עם כונני תקליטים מגנטיים, כאשר תוכנלת 
היישום מתייחסת ל-1644 כמו לנוהל בקרת גישה לקבצים מגנט?ים. צורת 
התייחסות זו מקלה בהרבה את העבודה על מתכננלי היישומים הרגילים לעבוד 
עם כונני תקליטים. 


דרך שונה לשיגור מסרים אל תוכנית היישום הילא בשיטת הגישה הלשירה. 
בשיטה זו יש תוכניות יישום שנכתבו לסוגי מסופים ישנים והפקודות אינן 
1 ו-207 אלא פגפת ו-115א₪. תוכניות יישום אלו מדמות שהן מטפלות 
בקוראי כרטיסים או מדפסות בחדר המחשב. 


ג. מסרים מתוכנית יישום לתוכנית יישום 


ניתו לבצע עיבוד ב-164% של מסר היוצא ממערכת יישום אחת בצורה מסוימת 
ואמור להתקבל במערכת יישום אחרת בצורה שונה. לדוגמא, יש צורך לשלוח 
מסר מ-6105 ל-750 ונניח שהוא אינו במבנה התואם את דרישות 150. המסר 
הזה לישלח אל התור המתאים כקובץ ששמו יהיה 150. כאשר 150 יהיה מוכן 
לקלוט את הקובץ הוא יפנה ל-1644 וזה יעביר את המסר באמצעות 
ה-616%חגא 86 ח1108510קק, שישנה אותו וליעבירו הלאה. ניתן 
לשנות את תסדיר המסר גם בעת המעבר מ-6165 ל-764%. 


₪ *כול להכיל בתוכו את שרותי משתמש הקצה על ידי הכללת תוכנית 
היישום. 


ניתןו לתפעל מספר עותקים של 164% בו זמנית באותו מחשב (למשל לצרכי 
ניסוי וניפוי תוכניות. 


לסיכום ניתן לומר, שנוהל בקרת הגישה לתקשורת הינו התוכנה החשובה 
ביותר באר"מ. 4607/0144 הוא כיום נוהל בקרת הגישה לתקטורת האסטרטג: 
של ילבמ באר"מ. 


|88 


פרק 8 


בקרי התקשורת ותוכנת פסא 


1 8 בקר? התקשורת 


בקר התקשורת, בשילוב עם תוכנת 62א/407 שמופעלת בו, מהווה את המרכיב 
השנ? בחשיבותו ברשת אר"מ, לאחר נוהל בקרת הגישה לתקשורת 407/%14%. 
התפקיד העיקרי של בקר התקשורת הוא לתאם מהירויות בין קוול התקשורת 
האיטילים *חסלת, לבין ערוצ המחשבים המארחים המהלרים אלפי מונים. 
לבקר יש תפקידים נוספים הקשורים לניהול התעבורה והרשת, ‏ כפל שנראה 
בהמשך. בכך גם השוני העיקרי בין סוגי הבקרים השונים. 


בתקופה שקדמה לאר"מ היה נפוץ השימוש בבקר תקשורת קדומני (782) 
(ץ7%006550 6ת8 6תסט?) מדגם א270%, אשר הלה לו מספר מוגבל של 
תפקידים. הוא היה בקר בלתי מתוכנת, בנול כולו מחומרה. מחליפו, 
ה-3705 ביצע את התפקידים של קודמו ותפקידים נוספים, באמצעות תוכנה. 
גם לו היו מגבלות אחדות, בהן מגבלת גודל זיכרון וקונסול בקרה. 


בקרי התקשורת 3725 ו-3720, שבהדרגה מחליפים את בקרי 3705 לסוגיהם, 
מותאמים יותר לארכיטקטורה החדשה. ההתפתחות שחלה עם הופעת מערכות 
אר"מ הביאה לכך שבקר התקשורת של היום דומים יותר ולותר למחשבים 
מאשר לבקרים בעלי מטלות מוגדרות ומוגבלות. בהמשך נסמן ב"5א37", את 
קבוצת הבקרים הזו. 


1 מסטלות בקר התקשורת 


כדי להבין את ההשפעה שהיתה לאר"מ על בקרי התקשורת, מוצגת השוואה בין 
המטלות שביצע בקר התקשורת בתקופה הטרום-אר"מ לבין המטלות אשר הוא 
מבצע כעת. העובדה הבולטת ביותר היא, שבתקופה הטרום-אר"מ יש לבקר 
אחרלות מינימלית על הנעשה ברשת התקשורת. האחריות היתה מוטלת כמעט 
כולה על המחשב המארח. עתה, תפקידיו של בקר התקשורת רבים ומגוונים 
והוא מהווה חלק חשוב ומרכזי בניהול הרשת. 


|39 


א. בקר 37%5 המבצע החקייה ל-א270 


התוכנה אשר מבצעת את ההחקליה קרויה פע (מה8שקסמק ח18%10טתת). היא 
מבצעת את המטלות הבאות: 

* הפיכת נתונים משידור סדרתי למקבילי ולהיפך, 

* הוספה והורדה של סיביות בקרה (סיביות ק5682%/560), 

 *‏ בנייה ובדיקה של סיבית ביקורת ונתוני בקורת (686, צ28:18), 

* טיפול בתווי בקרה מסוימים (כמו אצ5, אזם, 468, אגא, 57% וכד'), 

* הפעלת מונה זמן (006 11₪6), 

* ביצוע פקודות של ערוץ המחשב, 

 *‏ טיפול במאגרים לקלט ולפלט. 


העברת נתונים בין בקר התקשורת לבין הערוץ היתה מוגבלת למספר קטן של 
מאגרים ולמספר בתים קטן (1, 2, 48, 8, 16 או 32 בתים) לכל העברה. 
פעולות קלט ופלט אלו יוצרות פסיקות (65קטש?6פת1) רבות, הן בבקר והן 
במחשב המארח, דבר הגורם להפרעות תכופות של מהלך העבודה ביע"מ. 
לדוגמה, העברה של בלוק בו אלף תווים בקבוצות של 8 תווים היא למעשה 
5 העברות חלקיות שתגרומנה ל-125 פסיקות. התוצאה היא שהעומס על 
המערכת גדל, התפוקה הכוללת יורדת וזמני התגובה נעשים ארוכים יותר. 


ב. בקר 5א37 עם תוכנת פ6א 


מטלות רבות הועברו מהמחשב המארח אל בקר התקשורת: 
* הזמנה לשידור (אַת:2011). 

* מעינה (8ת108:6551). 

* המרת קודים (כמו למשל מ-345611 ל-880016). 


* הרכבה ופיצול בלוקים לצורכי שידור על ערוץ המחשב (המסרים הם 
בכפולות של 0 בתים). פעילות זו צורכת הרבה יותר משאבי זיכרון 
מאשר ב-27, אך מורידה באופן משמעותי את מספר הפסיקות הן בבקר 
התקשורת והן במחשב המארח. 

.506 טיפול במעטפות‎  * 

 *‏ איסוף נתונים סטטיסטיים והעברתם למחשב המארח לצורכי עיבוד 
וניתוח. 

 *‏ ניתוב הודעות. 


5.42 החומרה בבקרי התקשורת 

שרטוט 8-1 מציג בצורה סכימטית את מבנה בקר התקשורת: 

* תפקיד היע"מ (טשק6) של הבקר הוא לבצע את פונקציות התוכנה בבקר. 

* מתאמי הערוץ (6 - 86805005 61תת8ת6) הם האביזרים בבקר התקשורת, 
אשר מאפשרים את החיבור שלו לערוץ המחשב. תפקידם הוא לבצע את הקשר 
אל המחשב המארח. . 

* הסורקים (65 - 685חה568 1685100הטשת 60) הם האביזרים בבקר 
התקשורת, אשר מפקחים על החיבור שלו אל קווי התקשורת. תפקיד 


הסורקים הוא לסרוק את המתאמים לקווים ולבדוק אם הגיע תו על אחד 
הקווים. כאשר מגיע תו אל הבקר, צריך להעביר אותו אל הזיכרון כדי 


120 





שהיע"מ בבקר יוכל לעבד אותו ולהעבירו הלאה, ליעדו (למחשב, או אל 
קו אחר). בדרך דומה יש לפעול בכיוון ההפוך, כאשר משדרים תווים אל 
קווי התקשורת. 


מתאמים לקווי התקשורת (218 -8858 569+8068ה1 6ת11, 258 -5655 6ת1) 
הם האביזרים בבקר התקשורת, אשר מאפשרים את החיבור לקווי התקשורת 
השונים. 










מתאם לערוץ 


ל 


סורקים 
מתאמים לקווי התקשורת 







ייד בב מרכזית 


שרטוט 8-1 - החומרה של בקר התקשורת 


כשתוכנן הבקר ‏ 3705, לפני כ-15 שנה, הוכנסה מעט מאד בינה למתאם 
הערוץ, לסורקים ולמתאמים לקווים, ועל כן מרבית הפעולות בוצעו על ידל 
היע"מ. לרשות היע"מ של הבקר עמד זיכרון קטן יחסית, דבר אשר גרם לכך 
שבשנים האחרונות הורגש חסרון של כת עיבוד בבקר ה-3705. מחליפו של 
ה-3705, ה-3725 ואח"כ גם ה-20ז3, מתקנים חסרון זה. ל-3725 יש יע"מ 
הרבה יותר מהיר וזיכרון רב יותר (כיום עד 3%8). 


ככל שחלף הזמן גם התקשורת התפתחה ונוספו אביזרים שונים ל-3705 במטרה 
לצמצם פערים שנפתתו. למתאם הערוץ נוספה יותר עוצמה ומהירות (ראה 
שרטוטים [.8-2 ו-8-2.2). הופיעו מספר דגמי סורקים כשכל אחד מכיל כת 
עיבוד רב יותר מקודמו, המתאמים לקווים הוחלפו במתאמים שכללו בתוכם 
מיקרו- מעבדים, לשם תפעול קווי תקשורת מהירים יותר וטיפול 
בפרוטוקולים שונים (כמו 856 ו-5216 גם יחד). יכולת מעין.זו מאפשרת 
למודמים של יבמ להעביר מידע על תקלות גם כשהם פועלים על .קור תקשורת 
6, כי המידע על התקלות מועבר בנוהל 5216. 


11 







דגם תמיכת סוג 
המתאם תוכנה הערוץ הערות 


68 דגם 1 | פס6א/ע₪ | אטא 5ךצ8 | העברת 1 עד 8 בתים במהירות 16% 



























סל"ש. 
4 דגם 2 פסא כולם 2 בתים על אטא 8+78, מהירות עד 
768 סל"ש. 











כמו 68 דגם 2 פלוס יכולת מלתוג 
אוטומאטית ב-76%2(*). 

2 בתים ב-82, חיב ב-653. 16 
בתים ב-02א/467 (עד 248 לפנל 
פסיקה), חייב ב-682 או 053. 


4 דגם 3 קסא כולם 


















68 דגם 8 | עסא/קם כולם 


.2:006550% 4151 18606קט00 ץ%1ת718 - 2א6%ך (*) 


שרטוט 8-2.1 - מתאמי ערוץ (68) ב-3705 


דגם רמת 
הסורק |ביצועים | מישקים הערות 


נמוכה 5 ,850 | לבקר 3705-1. לא פועל במשולב עם 
2 או 053 ולא עם 602א. מהירות קו 
מקסימלית 7200 סל"ש. 

פסיקה על בית. מהירות קו עד 4800 
סל"ש. 

פסיקה על אוגר. מהירות קו עד 4800 
סל"ש. 

קו אחד או שניים עד א230.4% סל"ש. 














בינונית| 5/5 ,856 








גבוהה 6 










גבוהה 6 


שרטוט 8-2.2 - סורקים (05) ב-3705 


למתאמל הערוץ נליתן להוסיף תכונה של חיבור הערוץ לשנל מחשבים מארחלם, 
ובעזרת מלתוג ניתן להעביר את הערוץ ממחשב מארח אחד להברו. בדרך זו 
ניתןו לחבר את ה-3705 לשמונה מחשבים מארחים כאשר ארבעה מהם לכולים 
להלות פעילים בו-זמנית. עם כל זאת חסר ל-3705 מתקן לטעינה עצמלת של 
התוכנה. ‏ גודל הזיכרון שלו הוא קטן יחסית (עד 5א512) וחסר לו קונסול 
בקרה. 


את הבקר 3705 מחליפלם הבקרים 3725 ו-3720, אשר לכל אחד מהם לש דגמלם 
אחדים. ה-3725 מורכב משלושה רכיבים עיקריים (שרטוט 8.3); 


א. מערכת בקרה הכוללת מתאמים לערוצי מחשב, יחידת בקרה מרכזית 
וזיכרון פנלמל. 
ב. מערכת תחזוקה ותפעול, הכוללת מיקרו-מתחשב, קונסול ותקליטון. 


122 


ג. מערכת תמסורת הכוללת סורקים. 


ניתןו לחבר ל-3725 מודל 1 עד ששה מתאמים לערוצי מחשב, כאשר שניים מהם 
יכולים להיות ממותגים (כל אחד) לשני מחשבים מארחים. כלומר, נלתן 
לחבר שמונה ערוצי מחשב כאשר ששה מהם פועלים בו-זמנית. בבקר זה קילם 
דגם אחד בלבד של מתאם לערוץ. 


גודל הזיכרון ב-3725 יכול להגיע עד 2%8. במודל 1 ניתן להתקין עד 256 
קווי תקשורת דו-סיטריים ובמודל 2 - עד 80 קווים. הבקר כולל ארון 
מרכזי וארון עזר 3726 אופציונלי להרחבה (במודל 1). 


ל-3725 שלושה דגמים של יחידה בסיסית לחיבור קווי תקשורת - 1425 (6ת21 

6 מ םת60 2658660 ): 

* 0108 הכולל סורק אחד בלבד, 

* 18 דגם 4 אף הוא עם סורק אחד בלבד, 

* 188 דגם 8 המכיל בתוכו שני סורקים ועל כן יכול להפעיל מספר גדול 
יותר של קווים בעלי מהירויות שידור גבוהות. 


ל-5 מודל 1 ניתן לחבר עד שמונה יחידות 18. המערכת הבסיסית כוללת 
בתוכה שני 6128. 





|| ערוצו מחשב 


ל 
מיתוג בין שנקמיתוג בין שנ? 
מחשבים מחשבים 










0 








6- תיבת הרחבה מערכת 
תהזוקה 


ותפעול 









בקרה 
מרכזית 


|08 (|08 
% 


מערכת תמסורת 


1 


נוריות 
תצוגה 








0 


מערכת תמסורת 





-קווי תקשורת. 


שרטוט 8-3 - 3725 מודל 1 


13 


כל 149 יכול לטפל בשמונה מלשקים לקווי תקשורת ‏ - 210'8 (ע/1 6תגם 
5),, עד למקסימום של 32 קווי תקשטורת לכל 048. 

לש ארבעה סוגל 1210'5, השונים זה מזה ביכולת לטפל במהלרויות קוולם 
שונות ובנוהלל תקשורת שונילם. כמה מהם תומכילם בארבעה קוו?ל תקשורת 
ואחרים (המהירים שבהם) תומכלם בקו תקשורת בודד. 


הטבלה בטרטוט 8-3.1 מציגה את ה-110'5 השונים הקלימים הלום. 














מהלרות 
מקסלמל לת קוול 
לקו(סל"ש)| התקשורת 













פרוטוקול 
התקשורת 







תמלכה במלשקים 






4 5232/0077 גד 
5 5232/0077 גד 
1 ססטב 

5 21.א 
0% 






44 1 
1% 
35 1א 
2% 


שרטוט 8-3.1 - סוגי מישקים לקווי תקשורת (10'5)) 





(568 סל"ש 
ל-21260%) 


18 


הטבלה שבשרטוט ‏ 8-3.2 מסכמת את ההתפתחות ההלסטורית של בקרי התקשורת 
מדגמל א270 ו-אא37. 


גודל זכרון|מקסימום מחשבים|מספר קוול 
בקר מקסימלי | מארחים הפעילים| התקשורת 
מתוכנת (בבתים) בו זמנית (מקסימום) 


20201 13 לא 

22002 3 לא 

223 15 לא 
4 | 1972 | חלקית 
201 3 חלקית 
2-1 5 חלקית 
00 11 חלקית 
2201 13 מלא 
1 |1983/84 מלא 


0 | 1986 מלא 





שרטוט 8-3.2 - התפתחות הסטורית של הבקרים 


1 תשא - ה לבים 


מוצר התוכנה 62א הוכרז לראשונה בשנת 1974, בתתי:לה כ-622א ולאתר מכן 
כ-623א. בשנת 1975 הוכרז 8624 וב-1976 - 625א. בשנת 1977 הוחלף עסא 
ב-0621א/462 (מהדורה 1), בשנת 1979 הוכרזה מהדורה 2 וב-1980 הוכרזו 
מהדורות ‏ 2.1 ו-3. מהדורה 3 מהווה צעד גדול קדימה בנושאים כמו נלתוב 
וקשר בין צמתים. היא מאפשרת לקשור שני צמתים איזוריים על יד" מספר 
קווי תקשורת במקביל (לעומת קו בודד קודם לכן) ותומכת בקבוצות תמסורת 
(5קטסש6 ת501510ה7:8). בשנת 1982 הוכרזה 622א/407 אשר העיקר בה הוא 
תמיכה בתוכנה ?א (26%ץ81ת2 66ת0908+?726 %עסשם6א\), ששמה הוחלף מאוחר 
ילותר בשם אקא ( 4001508 66מ26210208 א%ש0ש65(). 


בשנת 1983 הוכרז המוצר 023א/20% ועמו השרותים ל-1א5 (אמסטספא \א5 
+66תת6:60פה1). בשנת 1984 הוכרז 028א/402 שהעיקר בו הוא התמלכה 
בכתובות מורחבות ברשת וביחידה 3710. 


15 


5 סא מורכב מארבעה רכיבים עיקריים ומרכיב אופציונלי חמישי (שרטוט 
84): 

* צומת ביניים (%086 %צסש6%( 06206018%6ת1), 

* צומת קצה (066סא %מסש66א ץ682חט0ס2), 

*" פעילויות 856 ו-5/5, 

* שרותי הלחידה הפיזית, 

* תוכנות אופציונליות נוספות (ראה פרק 8.4). 


למחשב 
מארח 


















צומת ביניים 
[ בקרת 

יו | אפלל 

הנתונים 












שרותי 


 -------‏ | הייייה הפיזי 
בקרת הנתיב : ירות 





בקרת אפיק הנתונים 







(*) באר"מ הַתִמִיְכַה הינה 
ב-3270/856 בלבד. 


מסופי אר"מ 


שרטוט 8-4 - 6//%5\ - מבנה ארגוני לוג:י 


1 רכליב צומת הבינלים 


רכילב צה מורכב ממספר תת-רכיבים: 

* מתאם לערוץ המחשב ‏ - מטפל בכל המסרים המגיעים מהמחשב המארת 
והילוצאים אל המחשב המארתח. תת-רכיב זה כולל בתוכו את נדבך בקרת 
אפיק הנתונים. 

* מתאם לערוץ תקשורת ביןו צמתים איזוריים ‏ - מטפל בכל המסרים 
המועברים מבקרל תקשורת ואל בקרי תקשורת שכנים. תת-רכיב ‏ זה כולל 
בתוכו את נדבך בקרת אפיק הנתונים. 

* תת רכילב לפיקוח על פקודות קלט פלט. 

 *‏ נדבך בקרת הנתיב - בנדבך זה מועברים כל המסרים החולפים דרך בקר 
התקשורת. 


16 


2 רכיב צומת קצה 
רכיב זה מורכב ממספר רכיבי משנה: 


* נדבך בקרת אפיק הנתונים - מטפל במסרים שמקורם או יעדם הם מתקנל 
6 מקומיים (כמו בקרי מסופים), הקשורים אל הצומת הזה. 


 *‏ נדבך בקרת הנתיב - מנתב את כל המסרים שמקורם או יעדם הם המתקנים 
המקומלים הקשורים אל בקר התקשורת הזה, וכן ‏ גם מסרלם המלועדים 
לרשת ציבורית (25.א), אשר מנותבים אל תוכנת 51קא. 


* מנהלן נקודת היבור (886%ה%8 %5ת201 ת80%10הת00). 


856 רכיב לפעילויות 850 ו-5/5 - מטפל בכל המסרים המועברלם ממתקני‎  * 
ו-5/5 הקשורים לבקר התקשורת הזה, או במסרים המועברים אל מתקנים‎ 
אלה.‎ 


 *‏ רכיב שרותל היחידה הפיזית - מהווה מעין מערכת הפעלה לכל הרכיבים 
האחרים. 


3 נבדבכים 


כפי שתואר לעיל, נדבכי אר"מ מחולקים בין הרכיבים השונים בהתאם 
לפעילויות הנדרשות מהם. למעשה, בקר התקשורת מכיל שלושה נדבכי אר"מ 
בלבד, בנוסף לקשר הפיזי, אשר הראשון בהם הוא נדבך בקרת אפיק נתונלם 
(ראה שרטוט 8-5). החלקים של נדבך זה המטפלים בקשר אל המחשב המארח 
ואל בקר? תקשורת אחרים, מוכללים בתוך רכיב צומת הבינלים, ואילו החלק 
המטפל במתקני קצה כמו בקרי מסופים, מוכלל ברכיב צומת הקצה. 


בקר מסופים מחשב מארת 













נדבך שרותי ההצגה 
נדבך בקרת זרימת הנתונים 
נקר תקטורת 





בקר הקשורת 


נדבך בקרת התמסורת 
נדגרך גקרת הנתיב 


הקטר הפיזי 


שרטוט 8-5 - נדבכ? אר"מ 
17 


נדבך בקרת הנתיב מוכל בשני רכיבים: ברכיב צומת הבלניים וברכיב צומת 
הקצה. 


נדכך בקרת התמסורת כלול בבקר התקשורת בגלל הצורך לבצע תיקצוב 
(אַת72801). שאר מטלות נדבך בקרת התמסורת אינן מיושמות בו. 


08 העברת מסרים 


נתאר את המהלך של מסר אופייני העובר דרך בקר התקשורת: 


המחשב המארח רוצה לשלוח מסר המלועד לבקר מסופים מסוים. המסר מגיע אל 
בקר התקשורת דרך ערוץ המחשב, מועבר אל מאגר האוגרים של תע6א ונבדק 
לתקינותו על ידי נדבך אפיק נתונלם. עם השלמת קליטת המסר, כאשר ליחידת 
המידע לנתיב (210) המתקבלת מוחסנת באחד האוגרים, מועבר הפיקותח אל 
נדבןך בקרת הנתיב שבצומת הבינלים. בקרת הנתיב בודקת את כתובת אלזור 
היעד (ת28) שבקידומת התמסורת (18) של יחידת המידע לנתיב. ‏ אם כתובת 
האיזור אינה זהה לכתובתו של בקר התקשורת הזה, יש לנתב את המסר אל 
איזור אחר, אשר נמצא בשליטת בקר תקשורת אחר. ניתן לבצע זאת על לדל 
שילדור המסר דרך נדבך בקרת אפיק נתונים שבצומת הביניים (בפרוטוקול 
6). לתכן, שהמסר ליועד למחשב מארח אחר הקשור דרך ערוץ נוסף אל בקר 
תקשורת ‏ זה. במקרה כזה הוא לישלח אל בקרת אפיק נתונים במתאם הערוץ 
המתאים שבצומת הביניים ומשם הוא יועבר דרך הערוץ אל המחשב המארת 
המתאים. 


אם כתובת היעד נמצאת באיזור המנוהל על ידי בקר התקשורת הזה, המסר 
יועבר לנדבך בקרת הנתיב בצומת הקצה, אשר יבדוק אם המסר מיועד למתקן 
06 5506 או 5/5. כאשר המתקן הינו 526 - מתבצעת המרת המסר מתסדיר 
1 או 124ת לתסדיר 122ע או 2123, בהתאם לסוג בקר המסופים האמור 
לקבל את המסר. מבקרת הנתיב, המסר עובר לבקרת אפיק נתונים שבצומת 
הקצה לשם הוספת מעטפת 526 ושידור אל המתקן המתאלם. 


כאשר המסר מלועד לציוד 856 (3270 256), הוא יועבר מבקרת הנתיב בצומת 
הקצה (ותבוצע המרה מ-2124 ל-120ע אם יהיה בכך צורך), לרשות מעבד 
ה-386. מעבד ה-856 מבצע בין השאר המרה מתסדיר 120 לתסדיר 850 (כולל 
הוספת תווילם כמו א51, א51 וכד'). למתקן 850 אין יתידה פיזית (20) 
ולחידה לוגית (1₪) בתוכו, ולכן שרותים אלה מבוצעים בעבורו באמצעות 
מעבד ה-850 שבתוך 62א בבקר התקשורת. 


לשנם מסרים המגלעים לבקר התקשורת בתסדיר 7121 או 7128 וכתובת האלמנט 
שלהם הלא 0 (אפס) וכתובת האיזור הינה זהה לכתובת בקר התקשורת. מסרלם 
כאלה מלועדים לשרותים הפיזיים של הלחלדה והם מאפשרים להפעיל מטלות 
שונות לביצוע על ידי רכיב השרותים הפלזיים. בין המטלות האלו אפשר 
למנות מטלות כמו: אא40101 ו-1461א00 (ראה שרטוט 4-3 - הקמת רשת 
אר"מ) ואחרות. 


שרטוט 8-6 מציג כיצד מטפל 62א בהמרת מבנל מסרים. 


|08 


קא/ 0 
- - - - -1060" 


כניוכויוה צהמת בלפלזם 


5104 >--->]101 >--+ ]102 - - -- 


- -103/ ו צומת קצה 


- - - שַז8 <+--- 100]+--=> 104 





שרטוט 8-6 - העברה והמרה של תסדירי נתונים ב-ק₪6 


השרותים המסופקים על ידי היחידה הפיזית בבקר התקשורת הם שרותים ברמה 
4 (80 סוג 4) שהיא הרמה השנייה במלדת המורכבות שבאר"מ. 


השליטה של 62א ברשת שבאיזור שלו, והידיעה "מי נמצא היכן", נגזרות מן 
הטבלה הנמצאת בכל צומת ואשר מתארת את כל הצמתים והקווים הקשורים 
אליו. קיימת גם רשימה של כל האיזורים שניתן להגיע אליהם, כולל כתובת 
קבוצות התמסורת וכתובת הצומת הבא בדרך. בנוסף מכיל ה-602א טבלת נלתוב 
לכל האלמנטים השייכים לאיזור שלו. 


8.3 בקרת תמסורת ב-602א 


בקרת התמסורת כוללת פונקציות רבות, אשר חלק מהן מבוצעות גם בבקר 
התקשורת ע"" נדבך בקרת הנתיב ונדבך בקרת התמסורת. הפעילויות 
שמבוצעות בבקר הן: 


א. חלוקה לקטעים 


נדנך בקרת הנתיב ב-62א יכולה לבצע חלוקה לקטעים (סגמנטציה) 
כמתואר בפרק 2.5. 


ב. האטה מכוונת 
ברשת תקשורת יכול לקרות מצב, שבו בקר התקשורת אינו מצליח לשחרר 
מהמאגרים שלו מסרים בקצב מהיר, או לפחות שווה, לקצב בו הוא קולט 
מסרים מבחוץ. במצב כזה מתחילים המאגרים של %65 להתמלא, ועלול 


159 


להגיע מצב שב לא ניתן יותר לקלוט, גם לא מסרים בעלי עדיפות 
גבוהה. כדי למנוע מצב כזה, יכול מתכנן המערכת להציב רמות סף 
שמעבר להן לפסיק 62א לקלוט מסרים רגילים ויקלוט רק מסרים בעלי 
עדיפות גבוהה, עד אשר יוקל העומס על המאגרים. פעולה זו קרויה 
האטה מכוונת (תשס6טס51) והיא *כולה להשפיע על אופן הפעולה של 
הרשת כולה. כדי להמנע עד כמה שאפשר ממצבים כאלה, נדרש כוונון 
לעיל של הרשת, בין היתר על ידיל שימוש נכון בתיקצוב. 


תיקצוב 
קילמות שתי דרגות של תיקצוב (8ח2861). האחת מבוצעת על ידי אגאדע 


וקרויה - אַת2861?% והשנייה נעשית על ידי 05א וקרויה - 8ַת2801. 
תיאור של פעולת התיקצוב ניתן למצוא בפרק 4.4. 


ן ספות 


בקרי ה-5א37 יכולים להפעיל תוכנות נוספות ל-62א ול-82. על כמה מהן 
יורחב הדיבור בפרקים 13 ו-18. 


10 


. פעת (508980? ה18510טחת 66ת84261510ק) 


מוצר זה מאפשר לבקר תקשורת אחד לפעול בו-זמנית גם בסביבת אר"מ 
(פ0א) וגם בסביבת טרום-אר"מ (5), ראה שרטוט 8-7. לא קיים שלתוף 
משאבים בין שתי צורות העבודה, כלומר מסופים שפועלים בשיטה אחת 
אינם לכולים לפעול בשיטה אחרת. המטרה העיקרית של 282 הלא, אם כן, 
לאפשר למשתמשים לעבור הדרגתית מסביבת טרום-אר"מ לפעולה באר"מ. 
סצא 

ראה פרק 18. 

פא 

ראה פרק 18. 

לע 

מטרת מוצר זה לאפשר לכניסת 55232 בודדת לתמוך במספר קצבי מהירות 


שונים בתקשורת אסינכרונית בחיוג (דומה ל-4282 - 6ש28 8%16ח0:ט2 
ת26066:10 2856). הוא פועל בקצבים של עד 1200 סל"ש. 


מחשב מארח 





שרטוט 8-7 - קשק 


ה. 4סק] 
ראה פרק 13. 
ו. אתא (גַתא) 
ראה פרק 13. 


אחד היתרונות של מערכת הפועלת באר"מ הוא העברת אחרלות מסוימת מהמחשב 
המארח לבקר התקשורת. ניתן היה להסיק מכך שהעומס לרד מהמחשב המארת. 
אם נשווה את המצב היום למצב שהיה קיים לפני אר"מ נראה, שהתקורה 
במחשב המארח הפועל בסביבת אר"מ, לא רק שלא פחתה אלא להיפך, היא גדלה 
באורח ניכר. הסיבה לכך נובעת בעיקר משני גורמים: האחד הוא שיתוף 
המשאבים שלא היה קיים קודם לכן, והגורם השני הוא השינוי הארכיטקטונל 
במבנה הרשת והמעבר לארכיטקטורת נדבכים. שני גורמילם אלה מוסיפים 
תקורה רבה למחשבים המארחים. 


העברת אחרלות אל בקר התקשורת גרמה לכך שבקר הפועל בסביבת אר"מ דורש 
זיכרון גדול מאשר בסביבת טרום-אר"מ. זיכרון זה דרוש עבור התוכנות 
החדשות המאפשרות ביצוע פעילויות תקשורת רבות מבעבר ובעבור המאגרים 
המיועדים להחסנת המסרים בבקר התקשורת. 


11 


פרק 9 
תת-מערכות היישום 


4 הקדמה 


תת-מערכות היישום כדוגמת 6105 ו-185, מהוות את האמצעי המאפשר 
לתוכנית המשתמש לקבל שרותים מרשת אר"מ. תת-מערכות אלו מבצעות חלק 
מהתפקידים של הלחידה הלוגית, כשהחלק האחר שלה מלושם בנוהל בקרת 
הגישה לתקשורת. החלוקה של הלחידה הלוגית בין תת-מערכות היישום לבין 
נוהל בקרת הגישה לתקשורת אינה קבועה והיא שונה בין תת-מערכת יישום 
אחת לשנייה (ראה שרטוט 2-13). 


שרטוט 9-1 מתאר בצורה כללית את היחסים שבין תת-מערכת יישום כמו 6165 
או 185 לבין נוהל בקרת גישה לתקשורת כמו 2%ג407/%71 ולבין נדבכי 
אר"מ. 


קודם שניתן לבצע שיחות בין תת-מערכת יישום לבין יחידות לוגיות ברשת, 
יש לקשר בין תת-מערכת היישום לבין נוהל בקרת הגישה לתקשורת. נתבונן 
לדוגמה בתהליך המתבצע ב-%148 (שרטוט ‏ 9-2). התהליך מתחיל בהוצאת 
פקודת א8ת02 על ידל תת-מערכת היישום. פקודה זו מתילחסת ל-408 (40665%8 
א8106 0008501 06ת866) המייצג את תת-מערכת הלישום כלפי אג%7 בעזרת 
שם סימלי המוכר לו. רק לאחר השלמת חלק זה יכבד אגך% בקשות לקלשור 
מיחידות לוגיות אל תת-מערכת היישום. ה-268 יכול להצביע על כתובת של 
רשימת שגרות ש-%141 נעזר בהן במקרים מלוחדים, כמו מצבי תקלה 
ו-חספסם. 


הקמת השיחה בין תת-מערכת היישום לכתובות הלוגיות מתבצעת בראש 
ובראשונה באמצעות פקודת מקרו 51א02 של תת-מערכת היישום. המקרו 
1 מתללחס ל-222 (2185 מ8?806065/ 86)0655), שתפקידו לתאר ל-אגך7 
את הפעולה | המתבקשת. ה-820 מצביע על ה-468 ועל 18א (66סא 
106% ח18181128%10ה1), או קבוצת 18'5א. ‏ כל 18א/ מזוהה עם *חידה 
לוגית ברשת, שניתן להקים עמה קשר יזום על ידי תת-מערכת היישום, או 
על ידי חסא8ָס] מהיחידה הלוגית. ה-18א יכול להצביע על רשימת שגרות 
שניתן להעזר בהן במקרים מלוחדים בזמן ביצוע השיחה בין מערכת היישום 
לבין היחידה הלוגית המזוהה עם ה-8[א. 


112 


נוהל בקרת גישה לתקשורת 


מנהלן שרותי 
הכתובות ברשת 


רות הנתונים 
לניהול פעולות 


בקרת זרימת 
הנתונים 


בקרת 
התמסורת 


בקרת אפיק 
הנתונים 





שרטוט 9-1 - קשרים בין תת-מערכות יישום 
לבין נוהל בקרת גישה לתקשורת 


לאחר שהוקם הקשר בין היחידה הלוגית לבין תת-מערכת הללשום, לכולה 
האחרונה להוציא פקודות פא58 ו-8051%8ת המתבססות אף הן על מפת. ה-תקת 
מתאר את הפעולה ומצביע על ה-408 המתאים, ‏ ויכול להצביע על שגרה, 
שאליה תפנה המערכת לאחר השלמת הפעולה המבוקשת. לאחר ביצוע ההתקשרות 
בין תת-מערכת היישום לבין היחידה הלוגית ניתן לסיים את השיחה ולשחרר 
את הלחידה הלוגית, או להעבירה לרשות מערכת יישום אחרת. 


את תת-מערכות היישום ניתן לסווג בשלוש קבוצות: 


א. משגוחי מסופים (5ע150תחסא 1 ), או תת-מערכות לעיבוד תנועות 


( 5ח506ע505-5 8ת066551ת2 ת586%10ת8ת17). 

בקבוצה זו אפשר לכלול את מערכות היישום 6105, 5א1% ו-150. מוצרים 
מקבוצה ‏ זו מפקחים על הידברות אינטראקטיבית בין מסופים לבין 
תוכניות לישום. 


ב. תת-מערכות יישום לעיבודי אצווה. 


בקבוצה זו אפשר לכלול מוצרים כמו: 8סא20, פעת, 852 ו-1853. 
מוצרים בקבוצה ‏ זו מאפשרים שיגור עבודות ממתקנים מרוחקים אל 
מערכות מרכזיות לצורכי עיבוד. 


ג. מערכות יישום לניהול רשת התקשורת. 
בקבוצה זו נמצאות מערכות יישום כמו 66א, גכסא ו-אפמא. 


13 


בהמשך נדון בקצרה בשתי הקבוצות הראשונות. 
יתוארו ביתר פירוט בפרק 13. 








68 


שרטוט 9-2 


מוצרל 


הקבוצה השלישית 


פקודות מקרו 


אל 
ס 


ס 
דאקס 


ס 


ס 
בי 


ס 
ס 


זו 


056 


9.2 165 (ת566צ5 1 ת0ס8610תעס+תך ) 


תת-מערכת היישום 6105 נמצאת בשימוש מאז 
העלקריות שלה ניתן למנות (שרטוט 9-3): 


* פיקוח על גישה למסופים. 

* פיקוח על שירותי ההצגה. 

* פעולה בריבוי מטלות (8ת185%1 161שא). 
* טיפול בקבצים. 

 *‏ תיזמון עיבודים. 

 *‏ גיבוי והתאוששות. 

* אבטחת נתונים. 


1348 


שנת 1966. בין התכונות 







/ 1 | 


נוהל בקרת גישה לכונני דיסקים גו 
גם, הפע 15% 
. 0 4 
₪ 0 
טיפול בקבצי"נתונים 


משגות 
"ס6וחסון 








תת-מערכת 
יישום 
אחרת 










שרטוע 9-3 - 61065 


המערכת מבצעת פעולות שונות כמו: 


שאילתות. 
עדכון. 
קליטה. 

מלתוג מסרים. 


מערכת 6105 פועלת תחת מערכות הפעלה: 205/%58, 58/52, 05/52), 
גא/5/א ו-05/%591. הלא גם פועלת בצורה מוגבלת תחת 4/52/. 
היא פועלת עם נוהלי בקרת גישה לתקשורת הבאים: אגעט, 71646, אגד2. 


15 


מערכת 6105 תומכת ביחידות הלוגלות מהסוגים הבאלם: 
0, 01ם, 102, 103, א104, 206.1, 206.2. 


9 5 (566ץ5 6תסתסקבתה% ת0ס851ת?ס+ת1) 


למערכת 1845 יש שנ רכלבים עלקריים: 15/28 המטפל בניהול בסיסי 
נתונים ו-45/26א1 המטפל בניהול התקשורת של רשת המסופים. 


התכונות העיקריות של 5/26א1 הן: 


 *‏ עלבוד תנועות ממסופים. 
 *‏ טיפול במסרים. 

.1%5 שרותי הידברות בין מערכות‎  * 

* שרותל הידברות בין מערכות 145 ו-61605. 
 *‏ ניתוב הודעות וטיפול בתורים. 


המערכת מבצעת פעולות כמו: 


שאילתות. 
עדכונים. 
קליטה. 

מיתוג מסרים. 


תוכנת 145 פועלת תחת מערכות הפעלה: 05/051, 5/52/ץ, גא/05ון. 
היא תומכת בנוהלי בקרת גישה לתקשורת: אגדט, 1648, אגדת. 
היא גם תומכת ביחידות הלוגיות מהסוגים הבאלם: 
0, 01ע, 202, 08ע, 1.ש6שע. 


8, 0 (ת00510 את1ע8ת5 7186) 


מערכת זו משמשת ככלי שרות מקוון לצרכל: 


 *‏ פיתוח תוכניות. 
 *‏ הכנת נהל? 102. 

* שיגור עבודות. 

 *‏ איחזור עבודות. 

* תהזוקת ספרלת תוכנלות. 
* קליטת נתונים. 


תוכנת 150 פועלת תחת מערכות הפעלה: 5/55טא, גא/5/ו. 


היא תומכת בנוהלי בקרת גישה לתקשורת %144 ו- 1044 וביתידות לוגיות 
מהסוגים הבאים: 101, 2ש1. 


1456 


5 20808/8 
(2680675 תטקת1 0ת8 5ע66550סטק ה600810את ,0215605 מטקפט0 ץ16ע10שק) 


התוכנה 8ת20%5 הלא מערכת לנלהול עבודות, אשר: 


* מקבלת נתונים. 
* מתזמנת עיבודים. 
 *‏ מנתבת פלט. 


מטלותיה החשובות הן: 


* קליטת נתונים. 

* ביצוע 52002 לעיבודים. 
* | ביצוע 5200 לפלט. 

* | ניטור מצב. 


תת פועלת תחת מערכת הפעלה 205/058. 
היא תומכת בנוהל בקרת גישה לתקשורת %128 וביחידות לוגיות מסוג 101. 


6 9 5 (1665ט560 צעשהם 66סת6ת) 


התוכנה ₪5 הלא מערכת לניהול עיבודים מרוחקים, אשר: 


= קולטת נתונים. 
* מתזמנת עבודות. 
* מנתבת פלט. 


מטלותיה החשובות הן: 


* משלוח עבודות. 

= נלתוב הודעות למשתמשים אחרים. 

= נלטור מצב. 

.= ביצוע 52005 לעבודות. 

. ביצוע 52002 לפלט. 

= פעילות עם תתנות עבודה לא מאויישות. 


המערכת פועלת תחת מערכת ההפעלה 05/51. 
תומכת בנוהלי בקרת גישה לתקשורת אאעט ו-אגזת וביחידות לוגיות מסוג: 
1נטע, 08ע. 


17 


97 2, 1253 (5660צ5 עממחם פסנ) 


תוכנות אלו הו מערכות לניהול עבודות, אשר 


* קולטות נתונים. 
* מתזמנות עבודות. 
* מנתבות פלט. 


2 מבצעת: 


 *‏ ניתוב של עבודות בין יע"מים. 
 *‏ תקשורת בין יישומים. 

* ביצוע 52002 לעבודות. 

*" ביצוע 520020 לפלט. 

 *‏ ניטור מצב. 

* דורשת קונסול בתחנת העבודה. 


3 מבצעת: 


* שיבוץ של העבודות לתורים. 

* הכנת עבודות. 

* תיזמון עבודות. 

* תיזמון לפי לוח זמנים (8ת11 2686). 
* הקצאת ושחרור שטחי החסנה, 

* דורטת קונסול בתחנת העבודה. 


שתי המערכות פועלות תחת מערכות ההפעלה: 05/55א, בא/5עק. 
שתיהן תומכות ב-א%ג1? וב-100 ו-101. 


- 
ח6ו6557חו5ש0 \2/:א 
/ 


4 


8 





18 


חלק ג': 


ארכיטקטורת רשת מערכות 
-- העיצוב - 


בחלק זה של הספר נמצא את הפרקים 10 עד 16 שדנים בנושאים, אשר מעצבים 
את האופי? המלוחד של אר"מ. 


הוא פותח בפרקים 10 ו-11, הדנים בנושאים אחדים, כמו פרוטוקול 5200 
לקוול תקשורת, תיאור תהליך העברת מסרים וניתוב בין צמתים איזוריים. 


פרקים ‏ 12 ו-13 דנים בניהול ובקרה של רשתות תקשורת | - | 4א6 
( 88060 118 %מסשם6א 168510תטתה00), ושמים את הדגש על המוצרים 
פ6סא, גפפא, אפתםא ואחרים. בסופו של פרק 13 וגם בפרק 14 נלתן תלאור 
של מוצרים חשובים נוספים, אשר פועלים בסביבת אר"מ ומשלימים את 
הטלרותים השונים. ביניהם נמצא את 1א5, 51תא לתמיכה ברשתות 25.א, 
מודמים ועוד. 


פרק 15 מציג תהליך עבודה להגדרה ולחילול (ת8%8510ה06) של הרשת ושל 
המוצרים העיקריים בה: א148ץ ו-פסא. 


פרק 66 הוא פרק סיום שבו כלולים מספר נושאים: השוואה של ארכיטקטורות 


הרשת של אר"מ (4א5) ו-0591, השפעת אר"מ על הארגון וצפייה אל כלוונל 
התפתחות אפשרללם. 


1-9 


פרק 10 
פרוטוקול התקשורת 506 


1 תילאור כלל? 


פרוטוקול התקשורת 5216 (01ש5ת00 א%ת11 2888 פטסתסטתסתץ5) משרת את 
נדבך בקרת אפיק הנתונים להעברת מסרים בקווי התקשורת. קו התקשורת 
יכול להיות זוג חוטים, קרן מיקרוגל, קרן לייזר וכיוצא באלה. הגישה 
מהצומת לקו התקשורת נעשית דרך מלשק 52326ת גזק. 


0 שללך למשפחת הפרוטוקולים הפועלים על סיביות (580ח16ת0 21%) כמו 
06, 2005א, 002כ22, 6עפט, 6כ-68א ואחרים. 


0 הוצג לראשונה על ידל יבמ בשנת 1973. כאשר תוכנן 59206 נדרשו 
המתכננים לענות על מספר מטרות, שביניהן ניתן למנות: 


א. הקמת פרוטוקול אחיד עם היכולת ל: 


* שידור בו-זמנל דו-סיטרל (א16קטע 11שת), אשר משלב נתונים 
ובקרה. 

* שלמוש באמצעי תקשורת דו-סיטרי לחילופין (א16קטת +8181). 

* פעולה אלנטראקטיבית לצורכי ביצוע שאילתות ולצורכי שיחות. 

* ביצוע פעולות אצווה בצורה יעילה. 

* פעולה באמצעי תקשורת בעלל שיהול גבוה. 

* התאוששות מתקלות ושגיאות ברמת קוו? התקשורת. 


ב. שיפור ב: 
* אמלנות. 
 *‏ זמינות. 
* שרות. 


פרוטוקול 6 מאפשר העברה של כמות מידע מקסימלית בפרק זמן מינלמלל 
וברמת אמינות גבוהה. הוא אינו מעכב את המלדע ואלנו שולח מסרילם 


כפולים. 


1|0 


0 הלנו פרוטוקול סלנכרונל המשמש להעברה סידרתלת של סלבלות, ועל 
לדל כך הוא הופך את שדה הנתונים לשקוף לגבי? הפרוטוקול. האמצעל 
להעברת המלדע נקרא מסגרת (6ח728). השלמוש בה מחללב קלומם של אוגרלם 
בתחנות הקשורות לקו, כד? לאגור בתוכם את המסגרות (ראה פרק 2.5). 


פרוטוקול 5210 אלנו תלול באופל צלוד הקצה ולכן נלתן לחבר לאותו קו 
תקטורת סוגיל ציוד קצה שונים בתנאל שכולם פועלים בפרוטוקול 5206. 
0 מטתמש בבקרה מרכזלת, פועל בנל"ן (272 - 5מ201 10 6מ201), 
בחיבור רב-נקודת? (00ע01616/) ובתיוג (2181). 


התקטורת בלן הצמתלם בשנל קצוות קו התקשורת הלא בלתל מאוזנת 
(000מ5818ת0). פלרושו של דבר, שלש תחנה ראשלת (ם558510 שע8ת1ע2) ולש 
תחנה משנלת (ת8%8%10 7ץ2ע68ת5660) אחת או *ותר, הקשורות אל התחנה 
הראשלת (שרטוט 10-1). 








מסגרת פקודה 


- : 
/ מסגרת תגובה 


מסגרת פקודה 
מסגרת תגובה 


חיבור רב-נקודתי 








חיבור נל"ן 


שרטוע 10-1 - חיבורים שונים של תחנות 


בכל קו תקשורת קללמת תחנה ראשלת אחת בלבד, אשר אחראלת לנלהול ולבקרה 
של הקו. כל המסרלם הנשלחלים מהתחנה הראשלת הם מסגרות פקודה ( 0086 
8) ואללו המסרלם הנשלחלם מהתחנות המשנלות הם מסגרות תגובה 


( 728068 58ת0ק65ת2). 


1:1 


קלימות מספר תצורות בסילסיות לקישור תחנות הפועלות ב-5226 (שרטוט 
2) חיבור נל"ן, חיבור רב-נקודתי, תיוג, תצורת לולאה (ק100) 
ותצורת הזמנה לשידור מהטבור (פַםת20111 פטם). 





נל"ן דו-סיערי לחילופין 





----חח 
₪ - 








(כל תחנה בודקת אם המסגרת שייכת לה, 
אם לא, היא מעבירה אותה הלאה לתחנה הבאה) 








חיבור רב-נקודתי דו-סיערי לחילןפין 
רק תחנה אחת פעילה בזמן אחון 





או 


משגנית 





4 
רב-נקודתי,דו-סיטרי ובו-זמני 
(התחנה הראשית שולחת לאחת מהתחנות המשניות 7 
שאחת מהתחנות המטניות שולחת לתהנה הראשית 


זי | התע 


9.9% 
הזמנה לשידור חיוג: היבור דו-סיטרי לחילופין 


(תחנה ראשית טולחת לאחת המשניות, 
בעת שאחת המשניות שולחת לראשית) 





9 ד כיום, תחנות בחיבור רב-נקודתי 
פועלות בצורה דו-סיטרית לחילופין בלבד 


שרטוט 10-2 


1412 


2 ממסגרות 50216 


בפרוטוקול התקשורת 5206 קלימות מסגרות בשתי צורות בסילסיות: 


א. מסגרת סטנדרטית המשמשת לצורכי העברת נתונים ובקרה, אשר נקראת 
מסגרת מידע (79806 הס1חמס+ת1), 


ב. מסגרת מקוצרת המשמשת לצורכל בקרה בלבד, אשר נקראת מסגרת פיקות 
( 22888 ץ1502טע6קט5). 


כל מסגרת, בין שהלא סנטדרטית ובין שהיא מקוצרת, מורכבת מקידומת (8]) 
ונגררת (1), שמוסיף לה נדבך בקרת אפיק הנתונים. מסגרות מידע מכילות 
בנוסף לקידומת ולנגררת גם את יחידת התמסורת הבסיסית, ה-810, שמגיעה 
אל נדבך בקרת אפיק הנתונים מנדבך בקרת הנתיב. 


המסגרת כולה נקראת יחידת אפיק בסיסית - 810 (16ת0 את11 28516), או 
מסגרת 0פ5. 








> 


)) מסגרת מידע 
(( 


6--7- 28 ---<6- 810 -<>-- 27 --< 


60-19 


ש 





> 0 


מסגרת פיקות 


>6--- 18 ---2%-- 21 --< 





שרטוט 10-2.1 - מסגרות 50/6 


ההסברים של התגים השונים שבמסגרות מתייחסים לשרטוט 10-2.1. 


1 ע* - שדה הדגל (7188) 


כל מסגרת נפתחת ונסגרת בדגל. מבנה הדגל הוא ייתודי ב-5210 ומופיע אך 
ורק בראש ובזנב המסגרת. הוא מורכב משמונה סיביות במבנה הבא: 

0 ( > 78 אאה) , 
מבנה הדגל ב-5216 זהה למבנה הדגל בפרוטוקולים דומלם כמו 06כ4, 40662 
ואחרים. 


143 


2 ג - שדה הכתובת (4002655) 


שדה זה מצביע תמיד על הכתובת של התחנה המשנית, או על קבוצת כתובות 
של התחנות המשניות. 

במסגרת פקודה - תהיה זו תחנת (או תחנות) היעד. 

במסגרת תגובה - תהיה זו התחנה השולחת. 

אורך שדה זה (כיום) ב-5216 הוא 8 סיביות. בפרוטוקולים דומים אחרים 
שדה זה לכול להלות ארוך יותר (בכפולות של 8 סיביות). 


תוכן שדה 3 יכול לייצג את אחד מסוגי הכתובות הבאות: 


מספר סיבית 
כתובת כוללת (610981) 
כתובת קבוצת תחנות (קט0ץ0) 
כתובת לא קיימת 


כתובת תתחנה בודדת 








א. בכתובת כוללת, ההודעה תופנה מהתחנה הראשית לכל התחנות המשניות 
המחוברות לקו התקשורת. 

ב. בכתובת קבוצת תחנות פונה התחנה הראשית אל מספר תחנות משנלות 
המאוגדות כקבוצה לוגית בק התקשורת. תחנות אלו אינן חייבות 
להיות ממוקמות ‏ יחד. פנייה כו יכולה לבוא לצורכי הפצת מידע 
 )20080085%(‏ או לצורכי טעינה מקוונת מרחוק (68₪8ע:5 | משסם 
8ח10801) וכיו"ב. 

ג. כתובת לא קיימת הינה כתובת המשמשת לעתים לצרכל דיאגנוסטיקה. 

ד. כל צורה אחרת של מתן כתובות תהווה פנייה לכתובת של תחנה משנית 
בודדת בקו התקשורת. 


כאן המקום להדגיש, שכתובת התחנה ב-5016 אינה זהה לכתובת הלחידה 
הלוגית הנמצאת בקידומת התמסורת (!]1), ואין לערב בין השתים. 


3 660 - שדה הבקרה (01ע?56ת60) 


שדה הבקרה הינו השדה החשוב ביותר במסגרת 52]6. יש לו מספר תפקידים: 


144 


א. זיהוי של סוג המסגרת 


בנוסף להבדל שבין מסגרת סטנדרטית או מקוצרת, קיים גם הבדל בין 
מסגרות ממוספרות (28065? 66ע6פתטא) ומסגרות לא ממוספרות (66ש6פתטתחט 
5 שיכולות להיות מקוצרות או סטנדרטיות. קיימת, אם כן, הבדלה 
ביןו שלושה סוגים של מסגרות: 


* מסגרת מלידע - 1 (6ת8ע? מ8%10תת0+ת1) 
* מסגרת פיקות - 5 (806ע2 צֶע150טע6קט5) 
* מסגרת לא ממסופרת - 0 (6ת8ל? 66ע6סתטתח0) 


מסגרות המלדע משמשות להעברת נתונלם בצורה מסודרת וממוספרת, כדל 
שניתן יהיה להבחין באיבוד מסגרת וניתן *היה לשחזרה. 


מסגרות הפיקוח משמשות לעזר ולסיוע בבקרה ובמשלוח מסגרות מידע. הן 
משמשות לאלשור של משלוח מסגרות מלדע, מסייעות בהתאוששות מתקלה 
ובהזמנה לשידור. אין חובה להשתמש במסגרות פיקוח כדי לבצע פעילויות 
אלה, כיון שמסגרות המידע יכולות לבצע אותו סוג של פעילות. עם זאת לש 
לזכור, שכל נדבך באר"מ יכול לייצר מסר כחלק מאתריותו כדי להלדבר עם 
הנדבך המקביל לו בצומת השכן. בצורה דומה גם נדבך בקרת אפיק הנתונים 
יכול לייצר מסר המלועד לנדבך המקביל בצומת השכן. כל המידע שנדבך זה 
צריך, יכול להיות מוכל בשדה הקידומת 18, ואז שדה הנתונים ‏ 1 *כול 
להתכווץ לאפס. כתוצאה, המסגרת שמקבלים בפועל היא מסגרת פיקוח - 5. 


מסגרות לא ממוספרות משמשות למגוון רחב של פעילולות, בלניהן גם פיקות 
על מצבי תחנות משנלות. ניתן להעביר נתונים גם בעזרת מסגרות לא 
ממוספרות, ‏ אך אז קיימת הבעיה שלא ניתן יהיה להבחין באובדן מסגרת 
ברמת 5216. מסגרות אלו מאפשרות להטעין תחנה במערכת הפעלה בסיסית, 
שתאפשר לה (לאחר שתושלם ההטענה הראשונית), לטפל במסגרות מידע רגילות 
ממוספרות ולהמשיך מכאן ואילך בקליטה ומשלוח של מסגרות מידע רגילות 
לצורכי העברת נתונים. 


זיהול סוג המסגרת נעשה על ידי סיבית 7 או ע"י? סלביות 6 ו-7 בשדה 
בקרה בן 8 סיביות. הזיהוי הזה נעשה ע"י סיבית 15 או ע"? סיביות ‏ 18 
ו-15 בשדה בקרה בן 16 סיביות (ראה שרטוט 10-3). 


ב. הזמנה לשידור והודעה על מסגרת אחרונה 


הזמנה לשידור (8ם70113) נעשית מהתחנה הראשלת אל התחנה המשנלת, 
והודעה על מסגרת אחרונה (6ח8ל? 81ת721) נלתנת מהתחנה המשנית לתחנה 
הראשית. המסגרת האחרונה נועלת קבוצה של מסגרות שנשלחו בתגובה להזמנה 
לשלדור. ציון מסגרת אחרונה נעשה על ידי סיבית 3 בשדה בקרה בן 8 
סיביות, או על ידי סיבית 7 בשדה בקרה בן 16 סיביות (החל מ-023א/107) 
- (שרטוט 10-3). סיבית ‏ 3 (או 7) במסגרת פקודה נקראת 2 (2011) 
ובמסגרת תגובה היא נקראת 1% (81ת71). מצב 2=1 מציין שעל התחנה המשנית 
להגיב בי שיש לה נתונים ובין שאין לה. 1=? מציין שזו המסגרת 
האחרונה בקבוצת מסגרות (שרטוט 10-3). 


ג. מיספור של המסגרות במספר סידורי 


מיספור המסגרות אינו קיים במסגרות מסוג /. 


15 













שדה בקרה בן 8 סיביות 





סיביות 






הסיבית הנקלטת ראשונה על ידי יחידת הקצה היא הסיבית המצביעה על סוג 
המסגרת, סיבית מספר 7. 





שדה בקרה בן 16 סיבי 





ות 





ס יב יל ות 
0 . .4 6 7 8 - 11 12 13 18 15] סוג המסגרת 


רו מ צנ 
0 


סיבית ההזמנה לשידור/סיום. 
מספר המסגרת הנשלחת. 
מספר המסגרת שנתקבלה פלוס 1. 






















וה הח 
= 
₪ 


מצב 


ה 

5-4 כינוי תיאור מצב 
9 | ₪ | פסה תלתה ו מאה | 
ו 


קוד מצב ידון בהרחבה בהמשך הפרק (10.8). 




















קוד פעולה 


נושא זה ידון בנפרד בהמשך הפרק (10.8). 


שרטוט 10-3 - תיאור של שדה הבקרה 6 


14616 


קיימלם שנל סוגי מספרים סלדורלים: ; 

* מספר המסגרת הנשלחת - פא (6ת56 עפפתטא), קיים רק במסגרות 1. 

* מספר המסגרת הנקלטת - תא (6081066 עשפתטא). ‏ זוהל מסגרת המידע 
(1), אשר התחנה המקבלת מצפה לקלוט. בפועל, התחנה המקבלת מציינת 
על ידל המספר תא שכל המסגרות אשר הגלעו עד מספר זה (פחות 1) 
נקלטו באורח תקין. 


לדוגמה, ננלחה שתחנה א' שידרה מסגרות עם 5=0א, 5=1א, 5=2א אל תחנה 
ב'. עתה תחנה ב' מחזירה שידור עם 3=תא. משמעות הדבר שהלא מאשרת שכל 
המסגרות (עד וכולל המסגרת עם 5=2א), הגלעו אליה במצב תקין (3-1=2). 
עתה מצפה תחנה ב' לקליטת מסגרת שה-5א שלה להיה 5=3א. 


יש לשים לב לכך שבשיטה זו על התחנה המשדרת לבקש תגובה לאחר שידור של 
עד 7 מסגרות 1, אם שדה הבקרה הוא בן 8 סיבלות, או 127 מסגרות 1 
כשאורכו של שדה הבקרה 16 סיביות. את הסיבה לכך נוכל להבין מהתאור 
הבא: 

נניה ששדה הבקרה הוא< בן 8 סיביות ומשדרים 8 מסגרות 1 בסדר הרצוף 
הבא: 5=1,0,7,6,5,4,3,2א. נניח שהתחנה המקבלת החזירה תגובה של 2=תא. 
עתה ‏ יש לבדוק אם פירושו של 2=תא הוא, שהתחנה הקולטת קלטה את כל 8 
המסגרות והלא מצפה למסגרת הבאה שבה 5=2א, או שהתחנה הקולטת לא קלטה 
אף אחת מהמסגרות והמשמעות של 5=2א הלא, שהלנה מצפה עדלין למסגרת 
הראשונה בקבוצת 8 המסגרות הללו. 


נתבונן בדוגמה נוספת: 

משדרים מסגרות בסדר הבא: ‏ 85=2,1,0,7,6,5,4,3,2,1,0 וקולטים 3=תא. 
האם פירושו של דבר שנקלטו 11 מסגרות או אולל רק 3? בגלל הסלבות הללו 
על התחנה המשדרת להמתין לתגובה לאחר מספר המסגרות השווה לערך 
המקסימל" של המספר הסלדורי מלנוס 1. במקרה זה: 8-1=7, אם שדה הבקרה 
אורכו 8 סיביות, ו-128-1=127 כשאורך שדה הבקרה 16 סיביות. 


לטדה הבקרה יש שני תפקידים נוספים הקשורים בקוד המצב במסגרות 5 
ובקוד הפקודה במסגרות 0. שנל תפקידים אלה ידונו בהמשך. 


4 088 - שדה בקרת המסגרת (06מ5606 060% פתאעק) 


שדה זה משמש לבקרה של הנתונים שבין הדגל הפותח לבין שדה הבקרה עצמו. 
בעזרת 205 ניתן לזהות שיבוש בתוכן המסגרת. אם התחנה הקולטת מזהה 
מסגרת ‏ 1 שגויה, הלא אינה מקדמת את ה-תא שהלא שולחת לתחנה המשדרת. 
האורך של השדה הוא 16 סיביות ותוכנו הוא ערך הפולינום הבא 


1+ לא + 12א + 16א 


אשר פרוטוקול 250 משתמש בו בעבור בקרת 020. 


בנוסף לבקרת 205, קיימים לפחות ‏ 2 כללים נוספים לאבטחת תקינות 
המסגרת: 


* מבנה הדגלים, שהינו ליחודל. 
* מינימום של 32 סיביות במסגרת, בין הדגלים. 


17 


8-8 16 


ובו 


|>--- 98 ---%| 





בהדמייה (סימולציה) שבוצעה בארה"ב לבדיקת מידת האמינות של בקרת 705 
נמצא, שבמשלוח נתונים בקצב של 64800 סל"ש על קו תקשורת רגיל עם 
מסגרות נתונים באורך 400 תווים - נתקבלה תקלת תמסורת אתת לכל 
100 סיביות. תקלה זו זוהתה ע"י 5. אם נתמיד בצורת תמסורת זו 
8 שעות ביממה במשך 365 ימים בשנה, אזי צפויה תקלת תקשורת ש-765 לא 
לצליח לזהות אותה - אחת ל-15 אלף שנה. 


בקרה דומה לזו שקיימת ב-765 נמצאת בשימוש מזה שנים מספר גם ב-856 
וגם בפרוטוקולים דומים ל-5216 כמו 8206 ואחרים. 


5 1 - שדה הנתונים (ם510תהזס+ה1) 


שדה הנתונים יכול להיות באורך משתנה, בכפולות של 8 סיביות. זוהי 
לחידת התמסורת הבסיסית - 210, המגיעה מנדבך בקרת הנתיב. 


אין כל סיבה להגביל את האורך של שדה הנתונים 1. מקובל שהאורך של 
שדה זה ב-5226 הוא עד 265 בתים (עד 6 בתים של נתונים - שת, פלוס 9 
בתים של קידומות - 54 ,78). אחת הסיבות להגבלה היא גודל האוגרים 
בצמתים השונים. 


בשרטוט 10-84 מתוארות שתל דוגמאות להעברת מסגרות מידע ‏ 1 בין שתל 
תחנות: 


* פעולה דו-כיוונית לסירוגין - 104 (866ת:4150 08 סשך). 
* פעולה דו-כלוונית בו-זמנית - 108 (6065ת168שח51 ₪8 סשך). 


אא 


פעולה דו-כיוונית לסירוגין - אאך 





פוג 
7 מסגרת 


- ]1-6. -9[ 


החנה 
משנית 









פעולה דו-כיוונית בו-זמנית - פאד 


זמן 


תחנה 
ראשית 





תחנה 
משנית 


שרטוט 10-4 - העברה של מסגרות מידע בין תחנות 


108 


6 ששילוב של דגלים בין מסגרות 


דהה ה ה ה == = 


כאשר מסגרות משודרות ברצף, האחת לאתר חברתה, ‏ ניתן לשלב את הדגל 
שבזנב המסגרת המובילה עם הדגל שבראש המסגרת העוקבת. שילוב זה יכול 
להתבצע במספר דרכים: 


א. שימוש בדגל אחד משותף 





דגל משותף 


ב. שימוש בסיבית אחת מטותפת של הדגל בזנב המסגרת המובילה והדגל 
בראש המסגרת העוקבת. 


, ( 
) ג [ וס 5 
/ | ( 


סיבית משותפת 


7 מנלפעת הופעה של דגלים באמצע המסגרת 





כדי להבטיח את ייחודיות הדגל ואת שקיפות תוכן המסגרת, אסור שיופיע 
דגל בין השדות הסמוכים, כפי שמוצג בציור: 


מסיבה זו, התחנות המשדרות מחדירות סיבית ‏ "0" בכל עת שהן נתקלות 
בסידרה רציפה של חמש סיביות "1". לעומתן, התחנות הקולטות מסירות 
בזמן הקליטה את הסיבית "0", שהוחדרה על *די התחנה המשדרת. 


לדוגמא ננלח, טישנם שני תווים רצופים בתוך המסגרת שהשילוב ביניהם 
יוצר תבנית של דגל: 


התווים שרוצים לשדר: 


תו תו 






( 
) 11000011|11110001 ( 
) 


<-----67 
תבנית דגל 


1|.9 


התחנה המשדרת מחדלרה "0": 






( 
) 11000011|111010001 ( 
,) | 


החדרת "0" 


התחנה הקולטת מסירה את ה "0" שהוחדר: 
תו תו 






) 11000011|11110001 ( 


שרטוט 10-4.1 


הדגל הוא, ‏ אם כן, המבנה הבלעדי במסגרת שבו נקבל שש (6) סיביות 
רצופות של הסיפרה הבלנרלת "1" 


ל ח ות 


תחנות משניות לכולות להלות באחד משלושה מצבי פעולה: 


* מצב ניתוק לוגי. 
* מצב תלחול. 
* מצב העברת נתונים. 


ב-5216 התחנה מתנהגת בכל מצב ומצב בנוהל התנהגות נורמלי (1אתטסא 
6). בפרוטוקולים דומים אחרים מקובלים נוהלי התנהגות נוספים. 


1 מצב נלתוק לוגל 


כניסה למצב נלתוק לוגי (558568 66586תת21560 ץ10816811) יכולה לנבוע 
מהסיבות הבאות: 

* הפעלת התחנה. 

נפילה זמנית של מתח חשמלי. 

* פעולת 656% ידנית. 

* קבלת פקודת 60%5מת21500 של 06כ5. 


במצב זה התחנה המשנית מתנהגת בנוהל ניתוק נורמלי (80%6תה21560 81תצסא 
6). תהתחנה אלנה מנותקת פיסית מהקו, אלא אם כן זה קו חיוג. הלא 
יכולה להגיב על פקודות 5210 מסוימות (1851, כ1א, 08ע02, אתא5, א51), 
אך אינה לכולה במצב זה לבצע העברה מסודרת של נתונים. בדרך כלל התחנה 
תגיב לפקודות 5216 בתאור מצבה הנוכחי. התחנה יכולה לצאת ממצב זה גם 
על ידי פקודות 5220 מסוימות שיתוארו בהמשך. 


120 





תחנה משנית הקשורה בק נל"ן נמצאת במצב סרק (58856 1816) כשהלא 
מבצעת ניטור (8ת160%1ת0) על קו התקשורת. תחנה משנית המחוברת בקו 
היוג נמצאת במצב סרק כאשר שפופרת הטלפון סגורה והלא ממתינה לחלוג 
(בציוד חיוג אוטומטל ולדני), או כאשר שפופרת הטלפון פתוחה ויש 
להשיבה על כנה (מצב זה יכול לקרות בחיוג לדנל). 


התחנה המשנית נמצאת במצב תלהול (55856 מ15181128510מ1) כאשר היא 
מבצעת תהליך כניסה לסבלבה, שבה היא תוכל לבצע פעילויות תקשורת 
מלאות. 


כניסה למצב תיחול יכולה להיות על ?די פקודה מתאימה מהתחנה הראשית. 
כאשר התחנה נכנסת למצב זה הלא יכולה להתחיל בטעינת תוכנית, בין 
באורח מקומ בתחנה המשנית עצמה ובין על ידי טעינה דרך קו התקשורת 
בפיקוח התחנה הראשית. יציאה ממצב תיחול תתבצע על ידלי פקודה מהתחנה 
הראשית. 


3 מצב העברת נתונים 


כאשר תחנה משנית נמצאת במצב העברת נתונילם (5+65ת8ת15 ת8610תעס+ת1 
6) היא פועלת בנוהל התנהגות הקרוי נוהל תגובה נורמלי (1החצסא 
46 956%6ה6500ת). בנוהל התנהגות זה התחנה המשנלת עונה רק אם קיבלה 
הזמנה לתגובה מהתחנה הראשית. 


קיימות שתי דרכים שבהן ניתן להזמין תגובה מתחנה משנלית: 
+ הזמנה לשידור המבוצעת על ידיל סיבית 2 בשדה הבקרה של מסגרת 
הפקודה. מצב 2=1 פירושו הזמנה לתגובה. 


1 הזמנה לשלדור 2=1 
(מסגרת פקודה) 






2 (מסגרת תגובה) 
. משלוח פקודת הזמנה לשידור בלתי ממוספרת (במסגרת 0), שתידון בהמשך 
הפרק. 


כאשר התחנה המשנית נמצאת במצב עבודה הלא חייבת להגיב. ‏ יצלאה ממצב 
העברת נתונים יכולה להתבצע על *די כיבוי התחנה או על ידי פקודת 
נלתוק (6מ00008 605מ215008). 


11 


4 קוד וקוד פצולה 


נעיין שוב בשדה הבקרה 6 (שרטוט 10-3), ונדון תחילה בקוד המצב שמוכל 
במסגרת הפיקוח 5. בנוהל 5206 תחנה יכולה להוד?ע לחברתה על שלושת 
סוגי מצב בהם היא נמצאת, כפי שמוצג בטבלה ובהסבר הנילווה: 


סילביות תיאור 
4 5 מצב התחנה 


מוכנה לקליטה 


0 
0 לא מוכנה לקליטה 
1 דחיה 





א. מוכנה לקליטה - תת (ץ6806ק7 6ט8766061) 





על ידי קוד מצב זה תחנה אחת מודיעה לרעותה שהיא מוכנה לקבל מסגרות 
מידע (1). לדוגמה, התחנה הראשית שולחת לתחנה המשנית מסגרת פיקוח (5) 
עם קוד מצב תת ו-2=1. בכך, התחנה הראשית מודיעה לתחנה המשנית שהיא 
מוכנה לקבל מסגרות מידע ומחייבת אותה להגיב מכיון ש-2=1. אם לתחנה 
המשנית אין נתונים לשדר, היא תגיב בדרך כלל על ידיל משלוה מסגרת 
פיקוה עם ‏ 2=1, ואם היא מוכנה לקבל נתונים - קוד המצב באותה מסגרת 
ילהיה תת. אם לתחנה המשנית יש נתונים לשדר היא תתחיל לשדר מסגרות 
מידע. 


ב. לא מוכנה לקליטה - תאת (צ8686 05 6ט6061ת) 


בעזרת קוד מצב זה תחנה אחת מודיעה לרעותה שהיא עסוקה ברגע מסוים זה 
ואינה מוכנה לקלוט מסגרות מידע, אך היא תמשיך לקלוט מסגרות פיקוח. 
השימוש ב-אאת נעשה בהזדמנויות שונות. לדוגמה, כאשר תתחנה ראשית בודקת 
את מצב תא (מספר המסגרת שנקלט) בתחנה המשנית ואינה מעוניינת לקלוט 
נתונים, היא תשלה מסגרת פיקוח עם [2=1 וקוד מצב תאת. דבר זה מאלץ את 
התחנה המשנית להגיב במסגרת פיקוח הכוללת בתוכה את ה-8א המבוקש. 


דוגמה נוספת: תחנה ראשית שאינה מעוניינת עדיין להתחיל בקליטת 
נתונים, אך רוצה לבדוק אם תחנה משנית כלשהי עסוקה. גם במקרה זה היא 
תשלח מסגרת פיקוח עם 1=ק ו-אאא. תהליך כזה מבוצע בדרך כלל לפני 
שיגור פקודה לשינול מצב של התחנה המשנית, כדי לוודא שכל מסגרות 
המידע ששלחה התחנה הראשית שנמצאות עדיין בהמתנה, ‏ יקבלו תגובה 
חיובית. 


תחנה שמשדרת תהאת יכולה להמשיך ולשדר מסגרות מידע, אך היא אינה מצפה 
לקבל מסגרות כאלה. 


כאשר תחנה רוצה להודיע שהיא מוכנה שוב לקליטת מסגרות מידע, היא 
יכולה לעשות זאת במספר דרכים: על ידי שידור תת, שידור [ש8, או שידור 
שדה 1 עם 1=" או עם [=ק. תזכורת: תחנה משנית יכולה לשדר ‏ רק לאחר 
הזמנה מהתחנה הראשית. 


12 


ג. דחייה - שא (61605ק) 


קוד מצב זה מילועד לפתור בעיה חשובה הקשורה בפעולה דו-צדדית בו-זמנית 
(105), כאשר שני הצדדים משדרים נתונים אחד לשני בעת ובעונה אחת. 
במקרה ‏ כזה רצוי שכאשר אחד הצדדים נתקל במסגרת שגויה הוא יעביר 
תגובה מלידית ככל האפשר לתחנה ששידרה אותה, כדי שזו תוכל להפסיק את 
מהלך השידור שלה ולהתחיל מחדש מהמסגרת השגויה. תאור של תהליך זה 
ניתו בשרטוט 10-5. 


אם קוד מצב נע8 לא היה קיים, היו נדרשים זמן ושידור? סרק רבים עד 
אשר התחנה ששידרה את המסגרת השגויה היתה מקבלת הודעה מתאימה כדל 
שתחזור ותשדר שוב מן המסגרת השגויה. 





מסגרת 


או 
שגויה קוד מצב 
ו 1-2 


| בי / 








שרטוט 10-5 - שימוש בקוד מצב - דחייה (860) 


2 קוד פעולה 


קוד פעולה קיים רק במסגרות לא ממוספרות (0). הוא מורכב מ-5 סיביות: 
00 אשר מאפשרות 32 צירופים שונים. מתוך מגוון אפשרל זה משתמש 
פרוטוקול 5006 ב-14 צירופים בלבד לשם ציון פקודות ותגובות. פרוטוקול 
6 לדוגמה, משתמש ב-18 פקודות/תגובות. 


קוד פעולה 


הפקודות והתגובות הלל מיועדות לסייע בבקרה ופיקוח על הקו ועל 
התחנות המשניות. הטבלה שבשרטוט 10-5.1 וההסברים שבהמשך מציגים את 18 
הפקודות והתגובות השונות במסגרות /. 


13 


18 






קוד הפעולה 
סיביות 










תיאור 





הפקודה 








המסגרת מכילה מסגרת מידע לא ממוספרת 
וגח ) 


(הסן:ההץ0/ה1 












הכנס לנוהל תגובה נורמלי 
656 [בהעסא 568) 
( 14006 


)21560000866 ( 






מבקש ניתוק 
(2156000606 8600656) 


פועלת בתצורת 















הזמנה לשידור לא ממוספרת 
(2011 66ת6פתטהה0) 





אישור לא ממוספר 
תטח ה ) 
( 66 166 שסוואסת 





המסגרת יכולה 
להכיל שדה 1 








)1656( 















בקשה למעבר למצב תיחול 
הס1518112851ה1 656טף06) 
( 14066 





הוראה לכניסה למצב תיחול 
ה15181128510ה1 5868) 
( 14008 






המסגרת מכילה 
שדה 1 


דחיית מסגרת 
(86[00% 806ץ?) 





פועלת בתצורת 
לולאה 
(0ק100) 



















(8ש6001180) 






מצב ניתוק 
(10668 066886ת01560) 


-= 
- 
(= 
5 
כ 


המסגרת מכילה 
שדה 1 


העבר זיהוי תחנה 
(10 ה558510 6פַה8ת6אש) 





פ5/ת | פא 





=- 
- 
- 
= 
- 








פועלת בתצורת 
לולאה 
(1000) 


1 1 (ח86860) 


(*) פ - פקודה נשלחת מתחנה ראשית לתהנה מסנית. 
ת - תגובה נסלחת מתחנה משנית לתתנה ראשלת. 


שרטוט 10-5.1 פקודות ותגובות במסגרות 





א. ‏ 01 - ת8610תטס+ת1 66עס6פתטתתע 


פקודה זו מציינת מסגרת המשמשת ככל? להעברת נתונים ללא מיספור סידורל 
(תא, 5א). לא קיים כאן תהליך של אלשור ברמת 526. אם מסגרת ₪01 מתוך 
קבוצת מסגרות הולכת לאלבוד, אין ל-5216 כלים כדי לאתר ולשחזר את 
הבעיה. הטלפול בבעיה מסוג זה - חייב להיות ברמה גבוהה מ-52/0. 


דוגמה לשימוש במסגרות 01 הוא במצב תיחול, כאשר טוענים תחנה משנית 
במערכת הפעלה דרך קו התקשורת. במצב בו התחנה המשנית נמצאת, הלא 
עדיין לא יכולה לטפל במסגרות מלדע רגילות ממוספרות. אם הטעינה לא 
הסתיימה כראוי, התחנה המשנלת מגיבה בדרך כלל בפקודת 14ת8. על ידי כך 
הלא מציינת, שהיא מבקשת טעלנה מחודשת. 


ניתןו גם להשתמש בשיטות אחרות כדל להגיב על טעינה לא מוצלחת. 


ב. 4תא5 - 4006 58ם6520ת [8תעסא 566 


פקודה זו מעבירה את התחנה המשנלת ממצב תיחול למצב העברת נתונלם 
בנוהל תגובה נורמלי - 8%א (40066 58ת0ק65ת 81תצסא). 

מכילון ש-2=1, התחנה המשנית חייבת להגיב - בדרך כלל תהיה התגובה 08. 
אם התחנה המשנית נמצאת במצב ניתוק לוג? וזקוקה לתיחול, הליא תגיב על 
פקודת %תא5 בתגובת 81%, אך אם היא כבר נמצאת במצב העברת נתונים, הלא 
תגיב ב-0 ותאפס את תא ו-5א. 


ג. 2150 - 605תת21500 


פקודה זו מכניסה את התחנה המשנלת למצב של ניתוק לוגי. כשמדובר בקו 
חילוג, פקודת 21586 יכולה לגרום לסגירת השפופרת (800% ם0). התגובה 
המצופה מהתחנה המשנית לפקודת 2150, היא תגובת ג0. 


ד. ‏ 2% - 606תמ21500 600656ת 


תגובה זו משודרת על ידי התחנה המשנית כבקשה לתחנה הראשית לשלוח חזרה 
פקודת ניתוק 2156. אם התחנה הראשית משדרת פקודה שונה מפקודת 2150, 
על התחנה המשנית לקבל אותה (אם היא יכולה). אם הלא עדיין מעונלנת 
בניתוק, עליה לשלוח שוב פת. 


ה. 05 - 2011 60ע6סתטתתע 


בפקודה זו משתמשים בתצורת לולאה (קְ100). התחנה הראשית מזמינה תגובה 
מתחנה משנית אחת, או מקבוצה של תחנות משנלות. אם 2=1 - התחנה המשנית 
חליבת להגיב. אם 2=0 - התחנה המשנית רשאית להגיב, אך היא אלנה חללבת 
לעשות זאת. 





בכל מקרה, התחנה המשנית תגיב במקרים הבאים (גם אם 2=0): 

* אם קודם לכן קיבלה מסגרות 1, אך טרם שלחה אישור בעבורן. 
* אם חל שינול במצבה (למשל מעבר ממצב תת למצב תאת). 

= אם יש לה מסגרת 1, או 01, למשלות. 


15 


ו. ‏ 04 - 16026שסת46% 66ש6פתטתתע 
זוהל תגובה תחיובית לפקודות כמו אתא5, 2156 ו-518. 


ז. 51סך 


התחנה הראשית שולחת פקודת 1851 אל התחנה המשנית ומצפה, שהיא תגיב 
בהתאם. ‏ נלתן להוסיף למסגרת המשודרת על לד? התחנה הראשית את השדה 1 
ואז התחנה המשנית תחזיר אותו בתוך מסגרת התגובה שלה. 


ח. 1%ת - 8066 ת15181128610ת1 600656ת 


תחנה משנית שנמצאת במצב ניתוק לוגי תבקש בהזדמנות הראשונה שתתאפשר 
לה, לעבור למצב תיחול. הלא תוכל לשלות את הבקשה א1א, כאשר התחנה 
הראשלת תשלח אליה פקודה 5216 כלשהי שבה ‏ 2=1, למעט פקודות 51% 
ו-2156. פקודות אלו ייענו על ידל התחנה המשנית בתגובה ג0/. 


ט. ‏ 51% - 8066 מ15181128:10ת1 565 


פקודה ‏ זו תגרום לתחנה המשנית לעבור למצב תלתול. היא תבוא בדרך כלל 
כתוצאה מבקשת א1ת. התיחול עצמו יכול להתבצע על ידי הטענת התוכנית 
מהתחנה הראשית לתחנה המשנית בשידור דרך קו התקשורת. 


י. תאתק - 386[668 6ההטץ 


התחנה המשנית תשלח תגובה זו, כאשר היא נמצאת במצב של העברת נתונלם 
וקולטת מסגרת פקודה לא תקינה. ראה שרטוט 10-5.2. 


מסגרת לא תקינה תיחשב כל מסגרת, אשר בה: 

* שדה הבקרה 6 אינו תקין עקב גורמים כמו קוד הוראה לא מוכר, או 
ש-תא שנתקבל מצביע על מסגרת שאינה במקומה. לדוגמה, נניח שהתקבל 
5=תא, נשלח 5-5 וכתגובה נתקבל 3=אא או 7=אא, ששניהם אלנם 
במקומם. במקרה ‏ זה צריך היה לקבל 6=תא, או 8=5א אם המסגרת היתה 
שגויה. 

* שדה 1 ארוך מהמקסימום שנקבע מראש (עלול לגרום לגלישה מהאוגר). 

* שדה 1 נמצא במסגרת שאסור שלהיה בה. 


תגובת ת%ת? כוללת בתוכה שדה 1 באורך קבוע של 3 בתים, המשמש כשדה 
לתיאור הסיבה למשלוח תאתץ. 


כדי שהתחנה המשנית תוכל להמשיך ולפעול בצורה תקינה, התחנה הראשית 
חליבת לשלוח לה פקודה שמשנה מצב, כמו: אתא5, 2156 או 578. 


לא. 0202 - 6עשק51ַת00 


פקודה זו נחוצה בתצורת לולאה, לשיגור פעולות לבילצוע מהתחנה הראשית 
לתחנה המשנית. כתגובה תשלח התחנה המשנית אלשור על ידי 6708 משלה. 


156 





6 של המסגרת ְ 
שנדתחתה מסגרת 


אא לא 
תקין ט 
= לא של התחנה 
המשנית תאתתע ‏ [=ע 
שדה 1 פקודה לא 
ארוך חוקית 
מהמוסכם =1 =1 


שרטוט 10-5.2 - התגובה א8%ק8] 


לב. ‏ 24 - 4086 605תת21560 


תגובה זו תשלח על ידי התחנה המשנית כדיווח על מצב בלתל פעיל. בדרך 
כלל היא תציין שהתחנה המשנית עברה תיחול, אך טרם הוכנסה למצב העברת 
נתונים. רק במצב של העברת נתונים התחנה *כולה להלות פעילה ברשת. 
הכניסה למצב פעיל מבוצעת על יד? פקודת אתאפ. 


לג. כ1א - ם51116810ת166 6קתהתסאם 


התחנה הראשית שולחת פקודת פ1א כדי לבקש מהתחנה המשנלת את סלמנל 
הזיהול שלה. התחנה הראשלת יכולה לכלול בשדה 1 באותה מסגרת את סימן 
הזיהוי שלה. התחנה המשנית מגלבה בהחזרת כ1א עם סימן הזיהוי שלה בשדה 
1. החלפת סימנל זיהוי אלה מבטיחה שהוקם קשר בין התחנות הנכונות. 


לך. א80 - ת26800 
בתגובה ‏ זו משתמשים בתצורת לולאה. כאשר תתחנה משנלת מזהה מצב נתק 


בתקשורת היא מתחילה לשדר איתות, שמטרתו לאפשר לתחנה הראשלת לזהות את 
מקום התקלה. 


גמאו ל לה שו1?ם 


הדוגמאות הבאות מציגות מצב דו-שלחה שונים בין תחנות. בכל קבוצת 
דוגמאות מתוארים מצבים תקינים ומצבי תקלה שונלם. 


17 


המקרא לכל הדוגמאות בסעיף זה הוא כדלקמן: 


0 תע/ת, 0 -תת - ג 
ו 
תא 21 פא | 0 
או קוד מצב, התחנה 


1ע או קוד פקודה, 
או סוג מסגרת 


1 פעולה דו-כיוונית לסירוגלן (4א7) 





א. החלפת מידע על מצבי תחנה 


0 הראשית פוקדת 














התחנה המשנית התחנה הראשית 
הכנס למצב של מזמינה לשידור 
העברת נתונים את התחנה המשנית 
תחנה 
-ק, -80%א8-5 ראשית 
תחנה 
משנית 
התחנה המשנית נכנסת התחנה המשנית 
למצב העברת נתונים מדווחת שאינה 
ומאשרת את מצבה פעילה 
התחנה הראטית מבקטת 
התחנה הראשית פוקדת דו"ה מצב מהתחנה 
ל התחנה המשנית המשנית (אינה 
הכנס למצב של מעוניינת בקליטת תחנה 
ניתוק לוגי מסגרות מידע) האש קת 
תחנה 
משנית 
התחנה המשנית מִאֶשַר התחנה המשנית 
קבלת פקודות ל ונכנסת מדווחת שהיא 
מצב של ניתוק לוגי מוכנה לקליטה 





108 


ב. תגובה שלילית להזמנה לשידור התחנה הראשית מזמינה 

לדיוע- שד ל הש שת 7 לשידור את התחנה 
המשניה (שנמצאת במצב 
העברת נתונים) 


























תחנה 
ראשית 
תחנה 
משנית 
התחנה המשנית מדווחת 
שאין לה נתונים לשדר 
זמן 
ג. תגובה חיובית להזמנה לשידור 
התחנה הראשית מזמינה 
התחנה הראשית מאשרת לשידור את התחנה 
את קבלת המסגרות המשנית (טנמצאת במצב 
ומבקשת מסגרות נוספות העברת נתונים) 
תחנה 
ראשית 
0- 0 ,4-1-1 [ 0-0 | תחנה 
משנית 
התחנה המשנית מדווחת (מסגרת מידע התחנה המשנית מגיבה 
שאין לה נתונים אחרונה בשידור של מסגרות מידע 
נוספים לשידור בקבוצה) 
זמן 
ד. העברת נתונים בשני הכיוונים 
ד. העברת נתונים בשב- כ-ררת ם 
התחנה הראשית משדרת מסגרות ה "" 
מידע, ומאשרת את קבלת דמינה לטלדור את 
המסגרוה מהתחנה המשנית התחנה המשנית 
תחנה 
ראשית 
[ 
= ן-ז- תחנה 
התחנה המשניה מאשרת התחנה המשנית משדרת 
אה קבלה מסגרוה המידע מסגרות מידע 


מהתחנה הראשית 
רו 
זמן 





1|9 


100 


ה. התאוששות מתקלה 





התחנה הראשזת מָאשָרת את קבלת 
מסגרות המידע 2,1 מהתחנה 
המשנית ומתחקרה אותה לקיום 
נתונים נוספים 


3, -א4-8 


2-88- ,3 


התחנה המשניה חוזרת 
אה מסגרוה המידע 2.1 ומאשרת 


אה קבדת מסגרות המידע 2,1,0 
מהתחנה הראשלת 


שאין דה נתונים 
נוספים לשדר 


זמן 


ו, התחנה המשנית מדווחת שהיא עסוקה 





זמן 


3 


התחנה הראשית משדרת מסגרות 
מידץ 2,1,0 ומאשרת אה קליטת 
מסגרה 0 בלבד, מהתחנה המשנית 


1 





ומשדרת 


התחנה הראשית 
משדרת מסגרות 
מידרע 


0 


0, -אה-8 


התחנה המשנית מודיעה 
שעכשיו היא מוכנה 


לקליטת נתונים 





התחנה הראשית 
מזמינה לשידור 
את ההחנה המשנית 


מסגרה שגויה 





התחנה המשניה משדרת 
אה מסגרוה המידע 2,1,0 


התחנה הראשית / התחנה הראשית 
מזמינה לשידור / מזמינה לשידור 
את התחנה המשנית את התחנה המשנית 






0, -אוח-8 


התחנה המשנית מודיעה 
שאינה מוכנה 
'רקליטת נתונים 








תחנה 
ראשית 


תחנה 
מטנית 


תחנה 
ראשית 


תחנה 
משנית 


11 


0ום וטא 
















הזמנה לטידור של הזמנה לשידור של הזמנה לשידור של 
המשך התחנה המטנית 6 התחנה המשנית 8 התחנה המשנית 2( 

7 
= מסגרת שגויה 5-4 --] ראשית 
- -ן- - ]= ₪ ]= -], -88- - 21 = 5 תחנות 

0 ,2-]-6 0 ,6-1-1 0 ,06-1-0 5-9 -] 0 0- ,4-1-1 [9- +1-0-א ] משניות 





תחנה 6 משדרת נתונים לתחנה 8 התחנה המשנית 4 משדרת נתונים 
מסגרת מידע 2 מגיעה שגויה אין נתונים 








אישור לתַחנָה 6 על אישור לתחנה 


4 על 
מסגרות 1,0 בלבד, מסג 
והזמנה לשידור של התחנה הראשית משדרת נתונים לתחנה 8 ו ל שמ 


נתונים נוספים נתונים נוספים 


]המשך המשך 
-ז ן-]- -], -88- תחנה 
ב מש 6 








תחנה 8 משדרת נתונים לתהנה לתחנה ( 
הראשית ומאשרת את קבלת אין נתונים 
מסגרות המידע ל 








הזמנה לשידור הזמנה לשידור הזמנה לשידור 
של תחנה 6 של תהנה 8 של תחנה 8 


תחנה 
ונו' ס 0 0 6 המטך 
י 
משניות 





לתחנה 6 לתחנה 8 לתחנה 1 תחנה 6 משדרת שוב את 
אין נתונים אין נתונים אין נתונים מסגרות המידע 3,2 


זמן 


102 


ח. פקודה לא חוקית 





יציאה מהמצב קוד פקודה 
לא מזוהה 


-?, -88א8-5 





-?, -8-08 -1, -88]-8 
אישור ליציאה דחיית המסגרת 
מהמצב 





זמן 


2 פעולה דו-כיוונית בו-זמנית (7%5) 





א. העברת מסגרות מידע בין טתי תחנות 









התחנה הראשית התחנה הראשית 
מזמינה שוב לשידור התחנה הראשית ממשיכה לשדךר מסגרות מידע מזמינה לשידור 
את התחנה המשנית ( ומאשרת מסגרות שנתקבלו) את התחנה המשנית 


התחנה המטנית התחנה המשנית משדרת מסגרְות מידע 
מודיעה שאין לה ( ומאשרת מסגרות שהתקבלו) 
נתונים, ומאשרת 

את המסגרת האחרונה 


זמן 


תחנה 
ראשית 


תחנה 
משנית 


תחנה 
ראשית 


תחנה 
משנית 


13 


ב. העברה מסגרוה מידע בהיבור רב-נקודתי 








תחנה 
ראטית 
מטנית 4 
0 תחנה 
מטנית 8 
זמן 
3 פעולה בחיוג 








זמן 


0 לך?ל 7 -5516 


בסעיף זה נדון בנושאים הבאים: 
* מצב? בינלים (568865). 

 *‏ תהליך ביטול (6שספ)1). 

* קוצב? זמן (5ש6ת71). 

* שידור באמצעות לווינים. 


1 מצבל ביניים 


בתקשורת קיימים מצבים (59686868) של חוסר פעילות על קו התקשורת לאורך 
פרק זמן מסולם. פרוטוקול 5210 מכלר בשלושה סוגי מצב כאלה: 


* מצב מעבר רגעי (595868 6ת516ת8ת7). 
* מצב סרק (5%856 1418). 
* מצב פעיל (56868 8ט4061). 


להלןו הסבר על שלושת המצבים האלה: 


א. מצב מעבר רגעל 


זהו פרק הזמן שבו תחנה מכינה עצמה לשידור. הוא מתחיל בדרך כלל, כאשר 
התחנה מודיעה למודם ע"י 15ת, שהיא מוכנה לשידור. הוא מסתילם - כאשר 
המודם מחזיר לה 615, לשם אישור לשדר. 


ב. מצב סרק 


מצב זה מזוהה על ?די שידור של לפחות 15 סיביות "1" רצופות. 


) 
1 + | ץ | 05 | 1 ) ===> 
) 


לפתות 15 * "1" 


מצב זה מיועד בעיקר למטרות הבאות: 

* תהנה הפועלת בקוול חיוג מציינת שהלא מוכנה לסגור את הקו. 

* תחנה משנית הפועלת בחיבור רב-נקודתי מודיעה בצורה זו שהלא משחררת 
את הקו לאחר שסיימה לשלוח את כל המסגרות שהיו ברשותה. 

* שתי תחנות הפועלות בחיבור נל"ן על זוג חוטים מודלעות האחת לחברתה 
על פינוי הקו. 


168 


ג. מצב פעלל 
מצב זה מתקללם כשתחנה משדרת מסגרות מלדע. בשידור קבוצת מסגרות מלדע 
ברצף קורה לעתלם, שלאחת התחנות לש שלהול זמנל במשלוח המסגרות. אם 


התחנה אלנה מוכנה לוותר על זכותה להמשיך ולהחזלק בקו - עליה למלא את 
זמן הבלנלים בשידור רציף של דגלים. 


( ) 
( מללול זמן ) 
בינילם בדגלים 


2 תהללך בלטול 





תחנה המשדרת מסגרת לכולה להפסלק את השלדור, ולהודלע לתחנה המקבלת 
להתעלם מהמסגרת הבלת שלימה שנשלח אללה. לשם כך הלא משדרת ברצף 
שמונה סלבלות "1". לאחר שהתחנה המקבלת תזהה ‏ 7 מתוך 8 הסלבלות 
הרצילפות הללו, הלא תבטל (45026) את קללטת המסגרת. 


111 1 |>|,|ז ===> 


8 סלבלות 
של "1" 


3 קוצב זמן 


קלימלם שנל קוצבל זמן (625ת11), אשר מופעלים ע"? התחנה הראשלת. 
נסבלר את התפקידים שלהם במערכת: 


> זלהול מצב של חוסר תגובה - זיהוי סרק (26%6666 1616). 
= ץלהול שלדור חסר משמעות - קללטת סרק ( 2606106 2206065108 מסא). 


א. זיהול סרק 
קוצב הזמן לזיהוי סרק צרלך להבטלח שתחנה משנית תשלה תגובה בתוך 
פרק זמן קצוב. הוא מתחלל לפעול כאשר נשלחת מסגרת פקודה עם 2=1. 
אורכו של פרק הזמן צריך לקחת בחשבון שלהול בקוול התקשורת ואת משך 
הזמן הדרוש לתחנה המשנלת כדל להגיב. אם פרק הזמן שהוקצב חלף ולא 
הגלעה תגובה מהתחנה המשנלת, מוטל על התחנה הראשית לבצע תהליך 
התאוששות. 


ב. קללטת סרק 
התחנה הראשית *כולה לקלוט סלבלות שמשודרות על *דל התחנה המשנלת 
ואלנן מהוות מסגרת. אם משך הזמן שסיביות אלה משודרות ארוך מדי, 
קלימת סבירות גבוהה שקרתה תקלה בתחנה המשנלת. 


15 


08 שדלדור באמצעות לווינים 


לווינל תקשורת מרחפים בחלל, בגובה של כ-36000 ק"מ מכדור הארץ. כאשר 
תחנת קרקע אחת משדרת באמצעות לווין לתחנת קרקע אחרת נוצר שלהול של 
כ-30005 (אלפיות השנילה). זהו פרק הזמן שבין תתילת השידור בתחנה 
האחת לבין תחילת הקליטה בתחנה האחרת (שרטוט 10-6). 


שרטוט 10-6 


אם אורך המסגרות יהיה קטן, ידרש זמן רב עד אשר התחנה המשדרת תקבל 
אישור מהתחנה הקולטת, שכל המסגרות נקלטו והן תקינות. רק לאחר אלטור 
זה, לכולה התחנה המשדרת לשחרר את האוגרים לשם קבלת נתונים נוספים 
לטידור דרך הלווין (שרטוט 10-7). 


דרך אחת להתגבר על בעיה זו היא לשלוח מסגרות ארוכות יותר, אשר 
דורטות הקצאת שטחי זיכרון גדולים בצמתים. המסגרות המשודרות עוברות 
בחלק מדרכן בקווי תקשורת רגילים, מהמקור ועד לתחנת הלוולנלם המשדרת 
ומתחנת הלווינים הקולטת ועד ליעד. מסגרות ארוכות המשודרות בקוול 
תקטורת רגללים פגיעות יותר ממסגרות קצרות. לפיכך יש לחשב את אורך 
המסגרת האופטימלי, שיענה על ההסתברות לטידור חוזר של מסגרות ארוכות 
בקווי תקשורת רגילים ועל השלהוי שנגרם בתקשורת באמצעות לווינים. 


דרך נוספת להתגבר על הבעיה היא ע"י הגדלה של מספר המסגרות המשודרות 
ברצף אחד. לשם כך שינו החל מ-023א/407 את שדה הבקרה ‏ 6 מ-8 ל-16 
סיביות. על ידי כך ניתן לשדר 127 מסגרות ברציפות לפנל שנדרשים לעצור 
ולהמתין לאישור, לעומת 7 מסגרות במהדורות שקדמו ל-023א/407. 


16 


הנחה: לתחנה הקולטת יש מאגר של 3 אוגרים בלבד (לכן מְשודרות 
לכל היותר שלוש מסגרות ברצף, לפני קבלת אישור). 








זמן 
== זמן התה כ א' 
] ל" -->: 5-3 <->א   [‏ 1=פא ‏ [1-ל 50| | משררת" 
| 
| 
| 
ן | 
| תחנה ב' 
| קולטת 
| 
| | 
| 
ן 
ן תחנה ב' 
| אל , משדרת 
| | ד מסגרת 5 
| [ 
| | | 
300 
1 2 





תחנה א' 
קולעטת 


האישור שהגיע למסגרת "0" 
מאפ פשר שידור מסגרת נוספת, 
(עד 3 מסגרות רצופות ללא אישור) 


* מסגרת 5=0א: 1=? מציין הזמנה לתחנה ב' לשדר נתונים. 


* מסגרת 5=3א: 7=1/ מציין בקשת אישור למסגרות שנשלחו עד לשלב זה 
וטרם קיבלו אישור. 


שרטוט 10-7 - תקשורת באמצעות לווין 


לק ל ים 


פרוטוקול 5216 הוא פרוטוקול תקשורת סלנכרוני, אשר פועל בקצבים. הקצב 
לכול להינתן על ידי המודמים (208) או על ידל מתאם התקשורת (ב-278). 
בכל מקרה, חליב להיות תאום קצב בין הצד המשדר לבין הצד המקבל, כדל 
שהנתונים הנקלטלם יהיו זהים לאלה המשודרים. את הנתונים אפשר לשדר 
באחת משתי שיטות: 

* שיטת 2תא (0ע28 0ם תעטס6ת מסא). 

* שלטת 21תא (666ע6טת1 2620 50 מעט66ת תמסא). 


107 


בשילטת 2תא חובה להשתמש במודמלם סינכרוניים המספקים את הקצב. בשלטת 
1 נלתן להשתמש במודמים סלנכרוניים או במודמים א-סינכרוניים. 
במקרה השני, הקצב ינתן על לד? מתאמי התקשורת. 


שיטת תא פועלת כך: 


0 10 1000110 111110 00 0 0 


4 0-1 [| 


ב-5216 השדה הארוך בלותר במסגרת שמכי?ל סלבלות ‏ "1" ברצף, . הוא שדה 
הדגל (ע2), שבו 6 סלביות "1" רציפות. לעומת זאת, השדה הארוך ביותר 
שמכלל סיבלות "0" ברצף אינו מוגבל. משמעות הדבר ב-2תא הליא, שכאשר 
נשלח שדה המכיל סיבלות ‏ "0" ברצף, לא להיה שלנוי ברמה החשמלית של 
הקו. 


כשמשתמשים במודמלם א-ס?נכרונלים, חייבים מתאמי התקשורת בתהנות לתת 
את הקצב. מתאם תקשורת, אשר קולט נתונלם, הייב לגלות שלנויים ברמת 
הקו כדי שלוכל לכוונן את התיזמון ולהתאים את הקצב שהוא מספק לקצב 
המקורי ולמנוע סטיות. אם מתאם התקשורת יקבל שדה רצלף עם מספר רב של 
"0" ב-2תא, לא תהיה לו אפשרות לכוונן את התיזמון. הסיכול לשגיאה 
במקרה כזה הוא גדול מאד. מסלבה זו, שידור ב-2אא מחייב שימוש במודמים 
סלנכרונילים המספקים את הקצב ודואגים כל הזמן לתיאום, ללא תלות בכמות 
הסיביות הזהות ("0" או "1") המשודרות ברצף. 


שיטת 21תא פועלת כך: 


0111000110 11111000 0 0 


1-ב - ]ו 


בשלטה זו מבוצע שינוי רמה בכל סיבית "0" שמשודרת. פירושו של דבר, 
שמשך הזמן הארוך ביותר בתוך מסגרת בו לא יתבצע שינוי כלשהו, הוא בעת 
שלדור שדה הדגל, כאשר משודרות 6 סיביות "1" ברצף. בתוך השדות שבין 
הדגלים משך זמן זה לא לעלה על 5 סיביות "1". שיטה זו מאפשרת להשתמש 
במודמים | סינכרוניים | או א-סינכרוניים לשידור בטוותים ארוכים, 
ובטווחלם קצרים - גם ללא מודמים כלל. בשידור א-סינכרוני קצב השידור 
להיה מוגבל. 


כאשר משתמשים במודמלים א-סינכרונלים או ללא מודמלם, על המתאמים לספק 
את הקצב למערכת. שתי התחנות (המשדרת והקולטת) צריכות להשתמש בשיטה 
זהה ובקצב זהה. 


קיימים משדרים הנוהגים לשדר 16 סיביות "0" לפני משלוח המסגרת עצמה, 
כדי לאפשר לצד הקולט להכנס לסינכרוניזציה טובה ?ותר עם הצד המשדר. 


18 


2 וואה ל-06סא 


פרוטוקול 5216 שייך למשפחת הפרוטוקולים הפועלים על סיביות כמו 
פרוטוקול 06. הטיפול של פרוטוקול 8216 בשגיאות עדלף על צורת 
הטיפול של פרוטוקול 5216, בעיקר בגלל היכולת לשגר קוד מצב תפ 
(38160% 8ש56106061), שאינו קיים ב-5216. בזמן שידור 58 התחנה 
הקולטת שולחת את מספר ה-תא של המסגרת השגויה. התחנה המשדרת, משדרת 
מחדש ‏ אך ורק את המסגרת השגויה ואלנה צריכה לשדר גם את המסגרות 
העוקבות, כפי שקורה ב-5216 (שרטוט 10-8). 


מסגרת טגוייה 
8 
ו ו ו 1 





שרטוע 10-8 - שימוש ב-5580 


0 מאפשר חלבור תחנות מסוגים שונים לאותו קור תקשורת מבלל שאופל 
התחנה ישפיע על פרטוקול הקו. 


הנתונים ב-5010 מסודרים בכפולות של 8 סיביות אך הם שקופים לפרוטוקול 
ואינם משפיעים עליו. 


6 כולל פקודות לולאה כמו 0265 ו-א20 שאלנן מוכלות ב-6:ע8. 


יט מספר מוצרי תוכנה של יבמ שאינם תומכים עדיין בכל קודל המצב וקודל 
הפקודות של 5210 (למשל, נש או פת). 


6 פועל בסביבת פעולה בלתי מאוזנת (066ת2818ת0) ובנוהל תגובה 
נורמלי (אתא) בלבד. פירושו של דבר, שעל קו התקשורת יש תמיד תחנה 
ראשית אחת וילש תחנה משנלת אחת, או לותר. התחנה הראשית אחראלת לניהול 
ובקרת קו התקשורת. 

60 לעומת זאת, יכול לפעול גם בסביבת פעולה מאוזנת (666ת2818) 
ובנוהלי עבודה אחרים, כמו: 

* נוהל מאוזן אסינכרוני - 48% (%066 086ת2818 פטסתסעתסתץ15), או 
* נוהל תגובה אסינכרוני - 25% (%4006 2652056 פטסתסעתסתץ5). 


1.9 


תחנות מסוימות באר"מ יכולות למלא בעת ובעונה אחת גם תפקיד של תהנה 
ראשית וגם תפקיד של תחנה משנית. ראה שרטוט 10-9 לדוגמה: 







מחשב 
תחנה ראשית 






מחשב (*) 
תחנה משנית 













בקר מסופים 
תחנה משנית 





(*) כגון 8100 
16 
ועוד 


בקר מסופים 
תחנה משנית 


בקר מסופים 
תחנה משנית 










שרטוט 10-9 


1200 


פרק 11 
זרימת הנתונים ברשת אר''מ 


מספר גורמים שותפים לדו-שיח המתקיים בין מסוף לבין תוכנלת ילשום. 
כמה מהם הוזכרו כבר בפרקים הקודמלם ועתה נשלים את החסר ונצלג הלבט 
כולל של הנושא. נעשה זאת ע"י תיאור של השלבים הכרוכים בשידור שאללתה 
על ידיל משתמש במסוף אל תוכנית יישום והשלבים הדרושים לקבלת התשובה. 


שרטוט ‏ 11-1 מתאר את רכיבי החומרה והתוכנה המעורבים בדו-שיח שבדוגמה 
זו. שאללתה אשר לזומה על ידי משתמש במסוף, תועבר מהמסוף אל בקר 
המסופים ומשם לקו התקשורת (5206). באמצעותו הלא עוברת אל בקר 
התקשורת שבו פועלת תוכנת ₪62 וממנו דרך ערוץ המחשב אל מערכת ההפעלה 
במחשב המארח. ממערכת ההפעלה מועברת השאילתה אל אגעץ, מ-72%8? ל-0105 
ומכאן לתוכנית היישום. נתיב התשובה שתישלח מתוכנית הלישום אל המשתמש 
להא זהה, אך בסדר הפוך. 


כדי שאפשר להלה לשלוח שאילתה ולקבל תשובה, יש להקים תחללה קשר בין 
שתי הלחידות הלוגיות המליצגות את משתמשל הקצה: הלחידה הלוגית 
שמייצגת את המסוף והלחידה הלוגית שמליצגת את תוכנית היישום. 


תנא? ראשון להקמת קשר בין 10 לבין 10 הוא הקמת הקשרלם הבאים (שרטוט 

:)2 

. עת-5502 - קשר בין %ג%1 לבין בקר המסופים. 

= /[ק-5502 - קשר בין ₪4 לבין היחידה הלוגלת שמללצגת את תוכנית 
היישום. 

₪0 - קשר בין אצ לבין הלחידה הלוגלת שמללצגת את המסוף. 


לצורכי תלאור הקשר, נסמן ב-106 את היחלדה הלוגלת שמילצגת את המסוף 
ונמצאת בתוך בקר המסופים, ונסמן ב-108 את הלחידה הלוגית שמייצגת את 
תוכנית היישום ונמצאת במחשב המארח, כשחלקה ב-74%4/ וחלקה ב-6105. 


1-1 


172 












מחשב מארת 


מערכת במ 6 = 
הפעלה 
5) 






5 


תוכנה בסיסית לניהול 
|| ערוץ המחשב ערוץ המחשב 
2 


בקר 
מתאם לתפעול = תקשורת 








מתאם לתפעול 
הקו 


מתאמים 
לקו התקשורת קו תקשורת 50)6 


בקר 


2 מסופים 


כבל תקשורת 
(מותאם 'למוצר) 


שרטוט 11-1 - רכיבי חומרה ותוכנה (דוגמה) 






מחשב מארת 


תוכניות יישום 


בקר תקשורת 


בקר מסופים 
סדר הפעולות: 
1 טקז0ג 0ק-5507 
זא (183) 550-018 מסוף 


סא (106) 5502-5140 
סאן | (3-106ש1) 510-ט)ק 
זספ 


9 ₪ = כת) 


שרטוט 11-2 - דוגמה להקמת קשר (ש?חה) 


לאחר שמקימים את הקשרים שבין 5502 ל-0ע2, ל-0ת2 ול-5120 אפשר להקים את 
הקשר בין 108 ל-106 באמצעות פקודת פא81. לאחר ה-2א81 יש לתת פקודת 
תפ כדי לציין בין השאר, שתהליך הקמת הקשר בלן 108 לבין 206 הושלם 
וניתן להעביר נתונים. נדגיש שוב שגם תוכנלת היישום וגם המסוף נמצאים 
מחוץ לתחום אר"מ ונחשבים כמשתמשי קצה. 


מסר המועבר ברשת אר"מ משנה את מבנהו בתוך כד? המעבר ברשת ונוספים לו 
נתוני בקרה למיניהם. בשרטוטים 11-3, 11-4 ובהסבר שבהמשך, ניתן לעקוב 
כיצד שאילתה היוצאת מהמסוף משנה את המבנה שלה במהלך המעבר ברשת, עד 
אטר הלא מגיעה אל תוכנית הלישום. מראי-המקום אל השרטוטים צולינו 
בסוגריים מרובעים. 


13 








לשרטוט 11.4 















ערוץ מחשב 





בקרת אפיק נתונים 
(לערוץ) 


צומת ביניים 


צומת קצה 


בקרת אפיק הנתונים 
(לקו תקשורת) 









טרותי היחידה 


הפיזית 


מסופים 


2 


שרותי 
היחידה 
הפיזית 


שָרותִי היחידה הלוגית 
(כוללים את שאר נדבכי 
אר"מ. ראה שרטוט [-4) 


-- 
ץא] פריז |אא[10.7.85]??] מקומות |%*| טיסות |%א (8) 


,יעד תאריך סוג זיהוי 
/ 


1|8 


הבקשה היישום \ 












ו > תווי בקרה 


\ 





- מקומות - 


חאריך: 5( 
יעד 





: פריז 


שרטוט 11-3 


מחשב מארח 








קריאת פרמטרים משטחי 
המשתמש ב-65 


0 


א| פריז )א|10.7.85|גא| מקומות |%א| טיסות %* 


תִבָנִית היישום 
("טיסות") 


69 


600[6%ת56 6165 


שטחי משתמש 
ב - 6165 





| 

ן 
| אגזצ 
[7"0ת600 
| 05 
| 
ן 
| 


תוכנה בסיסית לניהול הערוץ 


ערוץ מחשב 





11-3  עוטרשמ‎ / 


שרטוט 11-4 


15 


בדוגמה שבשרטוטים אלה מתוארת שאילתה, אשר יזומה ע"* סוכן נסיעות. 
הוא מבקש מידע הנוגע להזמנת מקומות טיסה ליעד מסוים בתאריך מסוים. 
השאללתה המוקשת על ידי המשתמש (הסוכן) [] ומתורגמת על ידי המסוף 
למחרוזת תווילם הכוללת גם את הנתונים וגם את תווי הבקרה. היא מועברת 
אל הלחידה הלוגית שבבקר המסופים [8]. שרותי הלחידה הלוגית מעצבים את 
השאילתה למסר - טת [6] ומוסיפים לה קידומת 38 [2]. משרותל הלחידה 
הלוגית מועבר המסר אל בקרת הנתיב שמוסיפה לו קידומת 78 בתסדיר 122ע 
(ראה פרק 3.2) [5]. קידומת 18 כוללת את כתובת היעד ואת כתובת הלתידה 
הלוגית בבק המסופים. מכאן מועבר המסר לבקרת אפיק נתונים שהופכת 
אותו למסגרת 1 לצורכי משלוח על קו 526 [ת]. 


המסגרת שנוצרת נשלחת מבקר המסופים אל בקר התקשורת. בנדבך בקרת אפיק 
נתונים שבבקר התקשורת מסירים את מעטפת 5206. בצומת הקצה מוחלפת 
הקידומת 181 של המסר מ-152ע ל-14ע [6]. 7122 מכיל כתובות מקומלות 
בלבד, בשעה ש-124ת מכיל גם את כתובת האלזור, ולכן יש צורך בהחלפה זו 
(ראה פרק 8.2). 


המסר (810) מועבר אל בקרת אפיק נתונים (דרך צומת הביניים) לשם שידור 
אל ערוץ המחשב. ‏ ערוץ המחשב שולח ומקבל מסרים מבלי להתייחס למבנה 
ולעלצוב שלהם. המסר מוצג בשלב זה כשדה נתונים ולא כ-810 [א]. 


עתה מועבר המסר מהתוכנה הבסיסית המטפלת בערוץ אל אוגר ב-אג1 [א]. 
כאן הוא חוזר להלות מוכר כיחידת תמסורת בסיסית (ט857). 


תוכנת %14% מפרידה בין הקידומות 18 ו-88 לבין הנתונים שא, אשר 
מטופלות גם על ידי אג?%1 וגם על ידי 6105. %ג%1 מעבירה את 80 ל-0105 
[,1] ומצביעה על המקום בזיכרון שבו מצול המלדע של אך ו-את, [א]. לאתר 
שהמסר הועבר לרשות 6105, הוא מפעיל את תוכנית ה?ישום המתאימה (במקרה 
זה: "טלסות"). 


תוכנית היישום בודקת את השאילתה המוחסנת בשטח הזיכרון של 0105, 
ומחללטה בהתאם לנתונ* השדות השונים מה עליה לבצע [א]. השאילתה אינה 
מועברת כלל לתוכנית היישום, אלא נשארת בשטח? ההחסנה של המשתמש 
ב-6105 עצמו. התוכנלת מעבדת את נתוני השאילתה ומכלנה את התשובה, אשר 
כוללת את רשימת הטלסות לתאריך המסוים ומידע נוסף המתייחס לטיסות אלו 
(כמו תחנות בדרך וכד'). לאחר שתוכנית היישום מסיימת לעבד את התשובה, 
הלא קוראת ל-6105 כדי לקבל שרותים נוספים. 


כדל לעקוב אחר מסלול התשובה ברשת, נתליחס מעתה לשרטוטלם 11-5 
ו-11-6. 


58 לוקח את הנתונים [0] מתוכנית היישום, מעצב אותם כדי שיוצגו על 
מסך המשתמש בצורה נאותה [2], ומעביר אותם לשטחי ההחסנה המשותפים 
(088 - 2268 55028886 מסתת60) לו ול-74/. 


8 קורא ל-א%718 ומציין היכן נמצאים הנתונים באמצעות פקודת כא58 
(ראה פרק 7.2). אג1/ בונה את קידומות 88 ו-18 מנתונים שלו ושל 0105 
(0ת) [0] ומעביר את המסר לתוכנה הבסיסית המטפלת בערוץ המחשב [8]. 
מכאן מועבר המסר דרך הערוץ אל ה-62א שבבקר התקשורת, אשר מעביר אותו 
לצומת הקצה. בשלב זה מתבצע שלנוי קידומת ה-18 מ-2124 ל-102ע [5]. 


16 


מחשב מארת 


)' 






ו 
5 מעצב את הנתונים 





מספר מקומות 
%א| עיסה [*%| חברה \א| תטובה || טיסות |אא 











טעת 
[ אל-על | 4 4 4\[יציאת] 
4 3 ;)| אא |;א| 0705 |אא[ ‏ 010 |אא 
- 
הלל 
ג" 9-ה 


איזור החסנה משותף (658) 


| [ אד 
(104]) מאגרי פלט 
גזצ 


של 
ד ₪ ףך7 6 
| 
(69 חוכה ית לבלהול 


5 ערוץ מחשב 
בקר תקשורת 2 


ן 

| | 
| | 
| | 


בקרת אפיק הנתונים 
'לערוץ ' "7 4 
|| 

א 
1 5 
5 
ה ₪ |" 2 
5 
| 5 
₪ 
ב 9 -- | 5 
אד : 
| ₪ 
------ 
בקרת או הנתונים 
₪ 6 לק 





קו תקשור 
לטרטוט 11-6 ו 


שרטוט 11-5 


177 


משרטוע שר 


1|8 





-מקומות- 
שעת יציאה מספר טיסה 


שרטוע 11-6 


קו חקטורת 


בקר מסופים 


בקרת אפיק הנתונים 


שרותי 


בקרת הנתיב היחידה 


הפיזית 


שרותי היחידה הלוגית 








המסר מוכנס למסגרת 5206 [1] ונשלתח דרך קו התקשורת לבקר המסופים, שבו 
מסירים ממנו את כל העטיפות: נדבך בקרת אפיק נתונים [0] מסיר את 
מעטפת 58216, נדבך בקרת הנתיב מסיר את קידומות 18 ושרותי הלחידה 
הלוגית מסירים את 58 [%]. משרותי הלחידה הלוגית נשלח המסר אל המסך, 
שעליו הוא מופיע כפי ש-6165 עיצב אותו [ץ]. 


אם המסר אשר נשלח מתוכנית היישום אל המסוף היה מסר ארוך, סביר שהוא 
שודר כשרשרת מסרים (ת0(81 655886), או שנדבך בקרת הנתיב חילק אותו 
לקטעים (סגמנטציה) ושידר אותו בחלקים. 


השאילתה וגם התשובה יכולות להיות חלק מקבוצה מתוחמת (65א286%) 
שתושלם רק עם השלמת ההזמנה (של מקומות הטלסה) על ידי הסוכן. לשם כך 
הסוכן ישדר לפחות מסר אחד נוסף הבוחר את החברה ואת המושב במטוס 
ויקבל כתשובה אישור מתוכנית היישום. 


7 7 ל ורלל רשת 


כאשר ‏ דנים בערוצי תקשורת מרכזיים המקשרים בין צמתים איזוריים, לש 
להביא בחשבון מספר דרלשות: 


א. יכולת לבצע ניתוב חלופי במקרה של תקלות שידור בנתיב. 
זמינות נתיב התקשורת בין צמתים נשענת על הזמינות הפלזית של 
הקווים. תקלה באמצעים אלו יכולה לגרום לניתוק הנתיב. 

ב. יכולת לאזן עומס על קווי תקשורת ולהביא לניצול יעיל לותר של 
קווים. 

ג. יכולת לטפל בהעברת מסרים בעלי רמות עדיפות שונות. 
ברשת תקטורת קיים בדרך כלל הצורך לשלב תנועות אלנטראקטיביות *חד 
עם תנועות אצווה, כדי לנצל יותר טוב את אמצע? תקשורת. 

ד. יכולת לבצע אבטחת נתונים. 


עד לסוף שנות השבעים היו רשתות מעטות בעולם שהשקיעו מאמצים 
משמעותיים ביישום דרישות אלו. הדחיפה הגדולה באה בראשית שנות 
הטמונים, כאשר חלה התרחבות דרמטית במספר המתקנים הקשורים לרשתות 
והופיעו אמצעים מהירים להעברת נתונים כמו לווינים וכבלים אופטיים. 


באר"מ הוצגה תשובה לדרישות אלו עם הכרזת 2073 (4.2 א5), אשר כללה 
מנגנון חדש של ניתוב. מאוחר יותר הורחבו השרותים עם הוספת 1א5 


למערכת. 


עיקרון הניתוב באר"מ הוא ניתוב מקצה לקצה (6ח2 60 6מם8). משמעותו 
הלא, שתחילה ‏ יש לקבוע את הנתיב כולו מהמקור ועד ליעד ורק אחר כך, 
ניתן לבצע את שלדור הנתונים עצמם. מנגנון הניתוב מקצה לקצה שאר"מ 
משתמטת ‏ בו כיום הוא מנגנון נלתוב סטטי, שבו כל הנתיבים האפשרלים 
חייבים להיות מוגדרים בטבלאות מוכנות מראש ולא ניתן לבצע שינול 
דינמי של ניתוב בעת פעולה. לדוגמה, אם מוסיפים לרשת צומת חדש או קו 
תקשורת חדט שאינם מוגדרים בטבלאות, יט צורך להגדיר ולטעון מחדש את 
הטבלאות בכל הצמתים הנוגעים לשלנול. 


19 


מנגנון הניתוב הופעל לראשונה בגירסה 3 במהדורה 1 של תוכנות 67 
(3. נאגדצ/ 0 ו-021.3א/107). הוא מתבסס בראש ובראשונה על היכולת 
לחבר במקביל מספר קוול תקשורת בין שני צמתים אלזוריים. המנגנון זה 
כולל בתוכו שלושה מרכיבים חלוניים לענין הניתוב: 


* קבוצות תמסורת - 10 (8קט0ע0 ת15510ת5ח8ץ7). 
* נתיבים מוגדרים, או נתיבים פלזיים - תס (200508 מ1161קאם). 
* נתיבים בפועל, או נתיבים לוגיים - 08 (00568ת 8081ת71/). 


מנגנון הניתוב איפשר הקמה של עד 8 נתיבים פיזיים בין צמתים 
איזוריים. על ידל נתיבים מקבילים אלה ניתןו לפתור את בעית הנתיב 
החללופל שבין שני צמתים איזוריים, לאזן טוב ילותר את העומס על הקווים 
ברשת ולהפריד בין תעבורה אינטראקטיבית לתעבורת אצווה. 


1 קבוצות תמסורת (76) 


תפישה זו עונה על בעית הניהול של מספר קווי תקשורת מקבילים. אלה הם 
מספר קווים פיזיים מקבילים הקשורים יחדיו באופן לוגי ומוצגים למערכת 
כערוץ לוגי אחד. 


קבוצת תמסורת אחת (16) כוללת אחד או יותר קווי תקשורת 5206 בין שנל 
צמתי פ6א, או ערוץ מחשב מארח (שרטוט 7). בין שני צמתים של ת6א 
ניתו לחבר עד 8 קבוצות תמסורת. 


בקר תקשורת גקר תקשורת 





שרטוט 11-7 - קבוצת תמסורת 


התעבורה דר קבוצת התמסורת מחולקת בין קוולי התקשורת הפעילים 
שבקבוצה, כדל לנצל את מקסימום הקיבולת שלהם ע"י איזון העומס. לפיכך, 
בעזרת קבוצת התמסורת ניתן להרחיב את קיבולת התעבורה (רוחב פס 
הנתונלם) בין שני צמתים. תקלה באחד הקווים בקבוצה תגרום לירלדה 


10 


בקיבולת, אך היא לא תנתק את הקשר ותהיה שקופה לכל המשתמשים המנצלים 
באותה עת את קבוצת התמסורת המסולמת הזו לנלהול השיחות. קבוצת תמסורת 
תפסיק לתפקד רק אם כל הקווים הפיזיים שלה להיו במצב תקלה. כל קוול 
התקשורת בקבוצת תמסורת אחת צריכים להיות בעלי אופ פיזל זהה, אשר 
מתבטא בסוג ובמהירות הקווים, אמצעי השלדור קרקעיים או באמצעות 
לוויינים, איכות הקווים וכד'. 


קבוצת תמסורת מאפשרת לצומת לקבל מסרים לאו דוקא בסדר שבו הם נשלתו. 
מכיון שהדו-שיה בין היחידות הלוגיות מחי?יב שמסרים יגיעו בסדר הנכון, 
משמש המספר הסידורי בקידומת ה-18 ככלי עזר לסידור מחדש של המסרים על 
ידי מערכת הבקרה של קבוצת התמסורת. שילטת פעולה זו מאפשרת הפרדה בין 
סוג?ל תעבורה שונלם. כמו לדוגמה, תעבורה אלנטראקטיבית בקבוצת תמסורת 
אחת ועיבודי אצווה בקבוצת תמסורת אחרת. 


2 נתלב מוגדר, או נתיב פיזי (א0) 

נתיב מוגדר הוא הנתיב הפיזי המקשר בין שנלי איזורים ברשת. הוא כולל 
קבוצות תמסורת וצמתים אלזוריים (בקרל תקשורת ומחשבים מארתים), שדרכם 
מתבצע הקשר. הנתיב הוא< חד-כיוונ ולכן משתמשים בדרך כלל בזוג 
נתיבים, כאשר כל אחד מוביל בכיוון ההפוך לחברו. 


הנתיבים המוגדרים רשומים בטבלאות הנמצאות בנדבכל בקרת הנתיב, אשר 
מכילות את כתובת איזור המקור, כתובת אלזור הלעד ואת מספר הנתיב 
המוגדר. בין שנל איזורים יכולים להלות עד 8 נתיבים מוגדרים. אלה הם 
8 נתיבים דו-כיווניים, שהם בפועל 16 נתיבים חד-כוונלים. 


היחידה הלוגית אינה לודעת באיזה נתיב מוגדר ישודרו המסרים שלה, כל 
הנתיב מוקצב עבור כל שיחה על ידי נקודת הבקרה לשרותי מערכת (5502) 
בזמן הקמת הקשר בין היחידות הלוגיות. 


מפעיל? רשת אלינם יכולים להפעיל או לסגור נתיב מוגדר, אך הם כן 
לכולים להפעיל או לסגור צמתים וקווי תקשורת. הנתיב המוגדר נחשב 
לפעיל כאשר כל החלקים החיונלים שלו מופעלים. 

הנתיב בין צומת המסופים לבין הצומת האיזורי מכונה הארכת נתיב (6סטסת 
תסנפת6:אם). צמתים איזוריים אשר אינם משמשים כמקור או כיעד אלא רק 
נמצאים בנתיב (כמו צמתים   ,2‏ 3, ו-4 בשרטוט 11-8) נקראים צמתכ 
ביניים. 


3 עדיפויות בתמסורת, סוג השרות 


בטרם נעבור להגדרת נתיבים בפועל, נבהיר שני מושגים נוספים הקשורים 
לניתוב: 


1|1 





12 










אי 
ל 
צי 
א של 
'% 
ספסך 
בקר תקשורת 
צומת איזור 4 
[| 
/ / 
ד 
א 
/ 
6/ / 
/ 
/ 
קבוצת תמסורת = 6ך 
נתיב מוגדר | > 8₪: 
צומת איזור | = 5 


6 


2 


מחשב מארת 
צומת איזור 1 


בקר תקשורת 
צומת איזור 2 


/ 
/ 4 
ש. 
ד ,2 


% 


אי 


אי 


בקר תקשורת 
צומת איזור 5 


בקר מסופים 





בקר תקשורת 
צומת איזור 3 





דוגמאות לטבלאות של נתיבים מוגדרים (בתוך נדבך בקרת הניתוב 
65 ,768 ,760 ,707 ,51 > 881 נתיב 
חד-כיוונל 
41 ,ד רו ,5 = 502 | נתיב 
חד-כיוונ?ל 
55 5 760 ,108 ,541 > 883 נתלב 
1 ,765 ,60ך ,5095 > 284 | דו-כיווני 


צומת איזורי מס' 5 





צומת איזורי מס' 


שרטוט 11-8 - נתיב מוגדר 


2 





א. עדלפויות בתמסורת 


ברשת אר"מ הוגדרו ארבע עדלפולות תמסורת (צ10231%ת25 מ15510תפתבל7): 
0 - נמוכה 

- בינונלת 

- גבוהה 

- משמשת לבקרת רשת בלבד. 


כ ₪ 


מנגנון זה מאפשר לתת עדלפות לתנועה אינטראקטיבית על פני תנועת 
עלבודל אצווה. בתוך כל אחת מרמות העדלפות זורמת התנועה לפל כלל 
"ראשון בא - ראשון יוצא" (0ע1ַת). 


ב. סוג השרות 


כאשר ‏ בלן שנל צמתים קללמלם מספר נתיבים אפשרלים, לתכן שבעבור ללשום 
מסוילם עדיף נתיב אחד על משנהו. את ההבדלים בין הנתיבלם נלתן להציג 
ע"ל המאפיינים של סוג השרות (166טע:56 +0 01858) (שרטוט 11-9): 


* אבטחתת הנתלב. 

* רמת עדיפולות בתמסורת. 
* קיבולת (רוחב פס). 

* סוג התעבורה. 

* אמלנות. 
* מחיר. 

* מהלרות. 





אמינות גבוהה 


שרטוט 11-9 - דוגמה לא?פיונים בסוג השרות 


13 


על ידי בחירת סוג השרות ניתן לקבוע את הנתיב, שדרכו תתקיים השלחה. 
סוגי השרות השונים והקשר שלהם לנתיבים השונים, מרוכזים בטבלה הנמצאת 
בתוך נוהל בקרת הגישה לתקשורת. 


הגדרת סוג השרות הנדרש יכולה להעשות בכמה דרכים: 


* על ידי משתמש קצה, בזמן הקמת שיחה (סוג השרות לא ישתנה עד לסיום 
השלחה). 

* בהתאם לסוג ה-ת1080. 

* כברירת מחדל הניתנת על ידי נקודת הבקרה לשרותי מערכת (5862). 

* בהתאם למלקום המסוף. 

* בהתאם לשם התוכנית. 


11408 נתיבים בפועל, או נתיבים לוגיים (8?) 


נתיב בפועל, הינו נתיב לוגי דו-סיטרי מקצה לקצה, מצומת איזורל מקור 
לצומת איזורי יעד ברשת (שרטוט 11-10). נתיב בפועל מזוהה על ידלי 
כתובת איזור היעד והנתיב המוגדר, ולכן חלק ממאפיניו חופפים את 
המאפיינים של הנתיב הפיזי בו הוא משתמש. 


בין שני צמתים איזורים יכולים להיות עד 8 נתיבים לוגיים בעלי 3 רמות 
עדיפות לכל אחד. מכאן, שיש 28 נתיבים בפועל (3%8=24) בין שנל צמתים 
איזורילים. לכל סוג שרות קיימת קבוצת נתיבים לוגיים המזוהים עמו 
ומוגדרים בזמן הקמת הרשת. 


צומת ביניים (004) 





נתיב מוגדר 
הלוגי) (הנתיב הפיזי) 


שרטוט 11-10 - נתיב בפועל 


נתיב בפועל מוגדר באמצעות הנתונים הבאים: כתובת איזור מקור, כתובת 
אלזור לעד, מספר הנתיב בפועל (אחד משמונה) ורמת העדיפות (אחת 


מטלוש). בנתיב בפועל מסוים יכולות להתבצע מספר שיחות בעת ובעונה 
אחת. 


18 


היכולת לתת סוגי שרות שונים מאפשרת למספר נתיבים בפועל להשתמש באותו 
נתיב מוגדר כאשר הנתיבים השונים יכולים לפפק קצב שונה של בקרת זרלמת 
נתונים ורמות עדיפות שונות. משתמש המבקש (בזמן מ1080) סוג שרות 
מסוים, מקבל את הנתיב בפועל הזמין הראשון מתוך קבוצת נתיבים בפועל 
בעלי אותו סוג שרות. אם אין נתיב בפועל זמין - היחידה הלוגית תקבל 
הודעה על תקלה. 


הנתיב בפועל צריך לתאם את קצב זרימת הנתונים בין שני איזורל קצה, 
כדי למנוע את סתימת הרשת בגלל הצפה בנתונים. הוא עושה זאת על לדל 
שימוש בתיקצוב. 


כל אחד מהצמתים לאורך הנתיב יכול לאנ'ן הצפה ולהודילע זאת על לדל 
הדלקת סמן (016850%ת1) | בקידומת 18 (2124). כאשר צמתי הקצה מזהים 
סמן זה, הם יכולים לעצור את משלוח המסרים בנתיב, עד אשר הוא לשתחהרר 
מהעומס. האטה זו דומה לדרך בה מבוצע התיקצוב בין יחידות לוגילות (ראה 
פרק 4.4). 


לחידות המידע לנתיב (210'5) משודרות בקבוצות, אשר ניתן לשנות באופן 
דינמ את גודלן בהתאם לעומס. לאחר גמר משלוח של קבוצה, הצומת השולח 
ממתין לקבלת אישור לפני שהוא שולח לנתיב את הקבוצה הבאה של יחידות 
מידע. הגודל המלנימלי של הקבוצה למשלוח, נקבע בדרך כלל כמספר קבוצות 
התמסורת מהם מורכב הנתיב המוגדר. הגודל המקסימלי יכול להיות פל 3 
מהגודל המינלמלי. 


כאשר צומת קצה איזורי הקולט נתונים מתחיל להחסם מרוב תנועות, הוא 
יכול להורות לצומת הקצה האיזורי המשדר להקטין למלנימום את גודל 
קבוצת המשלוח. הוא< גם יכול לעצור את החזרת הסמן המאשר את משלות 
הקבוצה הבאה. בדרכים אלה יוצר הצומת לעצמו מרווחה זמן המאפשר לו 
לשחרר אוגרים לצורך המשך קליטת הנתונים. 


5 ססיכום 
הקטע שלהלן מסכם בקצרה את גורמי הניתוב שהוזכרו קודם לכן: 
א. קבוצת תמסורת 
קבוצה הכוללת אחד או יותר ערוצי תקשורת (קווי 526 או ערוצל 


מחשב) המקשרים בין שני צמתים איזוריים שכנים. 


ב. נתיב מוגדר 
קבוצה מסודרת של צמתים וקבוצות תמסורת. 


ג. עדיפות תמסורת 
רמת העדיפות הניתנת למסר הנשלח בקבוצת תמסורת. 


ד. סוג השרות 
תכונות הנתיב הנדרשות עבור הדו-שיה. 


ה. נתיב בפועל / 
נתיב לוגל בין שני איזורים התומך בסוג שירות מסוים. 


15 


ו. בקרה 
 -‏ נתיב בפועל מספק בקרה מקצה לקצה. 
 -‏ נתלב מוגדר מספק את הנתיב הפיזל. 
- זרימת תנועות ברשת מבוקרת ברמת הנתילב הלוג על *דל בקרות 
זרלמה שונות ועל לד? רמות עדיפות שונות. 


שלטת הנלתוב של מסרלם בנתיב מסוים הינה נלתוב מצומת אחד לעבר הצומת 
הבא. כל צומת מכיר את המשך הנתיב ממנו ועד לצומת השכן הבא אחרלו 
בנתיב על פל טבלאות ניתוב שנמצאות בכל צומת. טבלאות אלו מכללות 
בעבור כל נתיב לוגי את כתובת צומת הלעד הסופל (צומת אלזורל), את 
מספר הנתלב המוגדר, את כתובת צומת האיזור הבא בנתיב ואת מספר קבוצת 
התמסורת להמשך הנתיב. אלן צומת אשר מחזלק תמונה כוללת של כל הנתלב 
מקצה לקצה. בדרך זו נתסך מקום רב בזיכרון של הצמתלם האלזורללם. 


צורת ארגון פשוטה זו מסייעת למשתמש בעת שלנויל תצורה ברשת. 


מחשב מארת מחטב מארת מחשב מארת 






בקר תקטורת 
לסו 


בקר תַקטורת 
' סא 


שרטוע 11-11 


166 


בשרטוט ‏ 11-11 מתוארים מספר נתיבים, אשר פעילים בעת ובעונה אחת. בכל 
נתיב מתקיים סוג פעילות שונה, לכל סוג פעילות ניתנת רמת עדיפות 
שונה: הנתיב למערכת התוכנה 1%5 נמצא בעדיפות הגבוהה ביותר, הנתיב 
ל-150 נמצא בעדיפות שנייה והנתיב ל-818 נמצא בעדיפות הנמוכה ביותר. 
בשרטוט מתוארים גם נתיבים חללופיים למקרה שנתיב פיזי יצא מפעולה. 


רשת אשר מכילה גורמים רבים מאד כמו מסופים, תוכניות יישום, אמצעל 
תקשורת וכד', מחייבת תכנון ‏ זהיר וקפדני. על המתכנן לצפות מראש 
דריטות עתידיות כדי שניתן יהיה לבצע בעתיד טינויים כמו הוספת ציוד, 
שינוי מבנה ארגוני וכד' ללא גרימת זעזועים לרשת ולארגון, המפעל או 
המוסד שאותו היא משרתת. 





ל 


7. 


5 7 


אי 6 [ 
0 


₪ 


= 1 





אאדצ/]6 


17 


פרק 12 
רישות וניהול רשת 


1 י ניהול בשתות תקשורת 


חברת ילבמ משקיעה מאמצים ניכרים בנושא הרלשות, כאשר המטרה העיקרית 
היא להרחלב יותר ויותר את שלתוף המשאבים ברשתות התקשורת. שלתוף זה 
עוסק במסוף הבודד ברשת, ביכולתו לגשת למשאבים שונים בתחום שאליו הוא 
שייך ולכאלה המצויים בתחומים אחרים שאליהם הוא אינו שלייך, וביכולתו 
לגשת למשאבים שברשתות אר"מ אחרות. 


המטרה היא לגשת למשאבים בכל רשת אר"מ שהיא ובאותה עת ‏ - לשמור על 
עלות נמוכה ככל האפשר של אמצעי תקשורת כמו קווים ומודמים ועל פשטות 
הביצוע למשתמש הקצה. יכולת רישות מעין זו מביאה את המשתמש לסמוך 
יותר ויותר על הרשת, על אמינותה ועל זמינותה. מכאן, שמוטלת על מנהל 
הרשת אחרלות רבה בסיוע למשתמש על ידי אחזקה נאותה וניהול מערך אלתור 
תקלות ברשת. 


ניהול רשת (%6ת606ק82ת8 אץסטם6א) כולל פעילויות שונות: זיהוי של 
הפרלטים שמהם מורכבת הרשת והכרה של דרך פעולתם, מעקב אחר מספר 
התנועות המלוצרות וזמנל התגובה לכל סוג תנועה וסוג משתמש, איתור 
תקלות וטלפול בפתרונן. בנוסף, יש לדעת ליישם בקלות (יחסית) שלינויים 
הנדרשים בגלל צורך בשינויי תצורה, שיפור ביצועים, או בגלל תקלות. 
כדי לאפשר למנהל רשת לבצע את עבודתו בצורה נאותה, על המערכת לספק לו 
כלים מתאלמים, שנלתן יהיה בעזרתם לגלות מתי מתחילה בעיה ברשת, לאתר 
את הגורם לה, להבין את מהותה ואת מלדת השפעתה על הרשת ולדעת כלצד 
לעקוף אותה עד לתיקונה. 


ניתן להגדיר מערכת ניהול זו - כמכלול שיטות לפיהן הארגון מכוון את 
פעילויותלו ומפקח עליהן, בכוונה להשיג את המטרות שהציב לעצמו. 


בעיות ברשתות תקשורת לכולות לקרות ואכן גם יקרו ולהיו ביניהן כאלו, 
אשר לשפיעו ישלרות על זמינות ואמינות המערכת. קיים קשר מתזורי הדוק 
בין שינויים שמבוצעים ברשת לבין בעיות המתעוררות בה. מחד, בעיות 


108 


מטבען גורמות לצורך בביצוע שילנוילם (ולו גם זמניים) ומאידך, שינויים 
שאינם מושלמים - גוררים בעקבותיהם בעיות. 


תמיד תעמודנה בפני מנהל הרשת שאלות, כגון: 


* האם הרשת זמינה כאשר המשתמש צקוק לה? 

* האם בעיה במערכת יכולה להפתר בזמן סביר ובהשפעה מינימלית על 
המשתמש? 

* האם המערכת מספקת זמנל תגובה לציבים? 

* האם המשתמש יכול לצפות לזמני תגובה סבירים מהמערכת? 
וכיוצא באלה. 


קיימים פתרונות שונים ודרכים שונות לענות על שאלות כאלו וכל ארגון 
יכול לפתח כלים, שיתנו את התשובות הטובות ביותר האפשריות. עם זאת, 
אין ספק שיצרן החומרה והתוכנה יכול לספק כלים יותר לעילים כדל 
שהתשובות לשאלות תהיינה יותר פשוטות, אמלנות וטובות. 


למשימות אלו דרושים כלים שונים שנועדו לסייע בנושאים הבאים: 


* תפעול רשת - בקרה ותפעול יומלומלים של הרשת. 
 *‏ איבחהון תקלות ‏ - זיהוי, רלשום, מעקב, פתרון ודיווחת על בעלות 
ברשת. 


 *‏ ניהול שינויים - סיוע בשידוד מערכות (מ1001+168610 ת566ץ5) על 
לדי תכנון מראש, תאום ומעקב. 

* שינויל תצורה - רישום, עדכון ופיקוח על התצורה הלוגית והפיזית 
של הרשת. . 

* בדיקת ביצועים - מדידה כמותית, נלטור, תיקון, כלוונון ודיוצח על 
ביצועי הרשת. 


באמצעות כללם אלה והתארגנות מתאימה של אנשים, כלים ונוהלים, יכול 
ארגון להקים לעצמו מערכת נלהול. ברשתות גדולות מומלץ להקלם מרכז 
לסיוע המקבל אליו את כל הדיווחים והקרלאות ממשתמשל הקצה ואם יש צורך 
בכך, הוא מעבירם הלאה לקבוצות מומחים מתאלמות להמשך הטלפול. 


ממחקרים שבוצעו בנושא מתברר שכ-85% מכלל הקריאות שהגיעו למרכזל סיוע 
מסוג זה הלו בעיות נוהליות או יישומלות, שנפתרו לשירות על ידל הצוות 
במרכז ‏ הסיוע. 10% נתגלו כמגוון של בעיות תפעוליות ורק 5% מהבעלות 
נתגלו כבעיות טכניות ממשלות. צוות מרכז הסלוע יכול להכיל אדם אחד או 
לותר, לפי הצורך. 


מבתינת ניהול הרשת עדיף לזהות את הבעיות בלידתן ולקבל על כך התראות 
מתאימות במקום להמתין ולצפות שהבעיות תהפוכנה למטרד. בדרך זו יש 
מספיק ‏ זמן לגשת לרלשומים היסטוריים כדל לבדוק אם בעיה כזו כבר קרתה 
בעבר באותו מתקן (או במתקן אחר). בדרך זו ניתן להגיע יותר מהר אל 
המסקנות הנאותות לגבי צורת הטיפול בבעיה שנוצרת. כל בעיה יש לרשום 
ולתעד כדיל שתשמש מלדע מסייע לאיתור בעיות עתידיות. 


רטשת תקשורת מורכבת ממספר גדול וממגוון רב של פרלטים, הן פרלטי תוכנה 
והן פריטל חומרה, אשר קרוב לוודאל בנו?ים מכמה טכנולוגיות ופרוסים 
על פני מרחבלם ניכרים. המורכבות והפריסה הרחבה מהוולם גורמלם 


1|9 


מרכזיים במידת הקושלי והסיבוך בניהול הרשת ובאיבחון בעיות שקורות בה. 
לכן נדרטים אנשים בעלי מיומנות ומומחיות בנושא, הלודעים לנצל את 
הכלים העומדים לרשותם. 


ניהול רשתות תקשורת - 1א0 (6תסחס6קַבת48 85 ת 168510 תתו 00), 
הינו שם כולל לתפיסה, אשר מתייחסת לחמישה סוגי פעילויות: 


* ניהול פעילות יומלומית (6ת82006ת48 8ת2:006551). 


* ניהול בעיות ( 5ה6ת388886 5160פסץק). 
* ניהול שינויים ( 6ה18088006 סִאַהַ8ת6). 
* ניהול ביצועים (%ת6ת180870/ 08ת008+ץ6ק). 
* איבחון בעיות (מ8%10ת1ת26%6% מ16פסץק). 


פעילויות אלה מתבצעות על ידי שני סוגי כלים: 
 *‏ תוכניות יישום לנלהול רשתות במחשב המארתח. 
* שרותים מבוזרים ברשת. 


מערכת השרותים המבוזרים ברשת אוספת מידע ומעבירה אותו למחשב המארת 
בעוד שתוכניות היישום רושמות את המידע ומנהלות את הרשת בהתאם לו. 
בדרך כלל, תוכניות היישום תבקשנה מהיחידות ברשת את המלדע שנאסף על 
ידן. קיימים מקרים מלוחדים בהם הלחידה הפיזית ברשת תטלחה מידע אל 
תוכנית היישום מבלי שנתבקשה לכך, במטרה להעביר אתראה (116?5) מללדית 
אל תוכנית היישום. המשך הפרק ידון במערכות האלו ביתר פירוט. 





פעילות נוספת הנוגעת לניהול רשתות תקשורת הלא ניהול התוכנה ברשת. 
ארגונים ומוסדות רבים מעוניינים בשליטה מרכזית על הפצת תוכנות 
למתקנים הטשונים ברשת. יכולת זו מאפשרת לארגון לתכנת את כל מערכות 
היישומים במרעז פיתוח אחד, לשלוח דרך הרשת את תוכניות הייטום שפותחו 
אל מרכז הרשת לשם החסנה ולטשלוט ממרכז זה בכל התוכנות הדרושות 
למתקנים השונים ברשת. ממרכז כזה ניתן, ע"י גישה באמצעות הרשת לבצע 
משימות שונות: להתקין מערכות תוכנה באתרים השונים ולהפיץ גירסות 
חדשות בהתאם לצורך, לבדוק תוכנות וגירסות חדשות באתרים נבחרים ולפקח 
על הפעללות בהם. 


קלימלם מספר מוצרלם שמשווקים ע"י יבמ לטיפול בנושאים אלה. אין ספק 
שמוצרים נוספים ישווקו כאשר תהיה הבנה טובה יותר של תיפקוד הרשתות, 
וככל שהן תכלולנה פונקציות ואפשרויות חדשות. 


אחד המוצרלם החשובים שעליו מתבסס ניהול הרשת הוא תוכנת עא45, אשר 
מהווה היום חלק אינטגרלי של אגךש/07. תוכנה זו מאפשרת לנקודת בקרה 
לשרותי מערכת (5502) אחת להידבר עם נקודת בקרה לשרותי מערכת שנייה 
(ראה פרק 4.3 - שיחות בין תחומלם). עאפא מניחה את התשתית לביצוע 
תוכניות התאוששות. 


מוצר הטוב נוסף הוא ע0ס6א - המשמש כבסיס למספר תוכניות עזר שנועדו 
לתיפעול ולתחזוקת רשת, כמו גפתא, אפתא ו-0002. 


מוצר אחר הוא זא9פ - המשמש כשער קישור בין רשתות אר"מ נפרדות. שימוש 
ב-1א5 מאפשר לכל רשת להלות עצמאית בניהול ויחד עם זאת, ניתנת אפשרות 
למשתמש השייך לרשת אחת לגשת לנתונים ברשת סמוכה. 


100 


4א5// הינו מוצר נוסף אשר סופק לשוק בשנת 1985. עד למועד ‏ זה היתה 
מערכת ההפעלה %4 מעין "בן חורג" ברשת אר"מ. הפתרונות שנלתנו לקישור 
לרשת אר"מ היו פתרונות עקיפים (כגון על ידי שימוש במערכת הפעלה 
"אורחת" שפעלה תחת א4, כמו %58 או [%5 ומוצר התוכנה גא%4/00). 


ניתן להוסיף לרשימה ‏ זו מספר מוצרים אחרים, שפותחו במשך השנים 
האחרונות ושנועדו לסייע למערכות השליטה והבקרה ברשתות אר"מ. רובם 
יוזכרו בהמשך פרק זה ובפרק 13. 


2 2| עא5 (ע261111? אמסטמסא ת516ץ5 ג15ט]) 


מוצר תוכנה זה הוכרז בשנת 1976 ככלי עצמאי, ובשנת 1982 הפך להיות 
חלק אינטגרלי מ-4067/0144. הוא מאפשר קשר בין תחומים על ידי כך 
שנקודת הבקרה לשרות? מערכת (550) בתחום אחד יכולה להתקשר אל נקודת 
הבקרה לשרותי מערכת בתחום אחר. קשר זה מאפשר שיחה מלחידה לוגית 
(מסוף או תוכנית יישום) השייכת לתחום האחד, אל יחידה לוגית (תוכנלית 
יישום) השליכת לתתום אחר. 


תכונות "א45 העיקריות תוארו בפרק 4.3 (שדן בקשר בין תתומים). *א8) 
מאפשר קשר בין תחומלם בעבור משתמשי הקצה הבאים: 


 *‏ בין מסוף לבין תוכנית יישום. 
 *‏ בין תוכנית יישום לבין תוכנית יישום. 


נחזור כאן בקצרה על תהליך הקמת שיחה בין שתל יחידות לוגיות השיכות 
לתחומים שונים: 


היחידה הלוגית בתחום האחד פונה אל נקודת הבקרה לשרותי מערכת (5502) 
של אותוי תחום בבקשה להקמת קשר עם היחידה הלוגית בתחום האחר. נקודת 
הבקרה לשרותי מערכת בתחום הראשון בוחנת את הטבלאות שלה, פונה אל 
נקודת הבקרה לשרותי מערכת בתחום השנל ומעבירה אליה את בקשת 
ההתקשרות. נקודת הבקרה לשרותי מערכת בתחום השנל בודקת אף הלא 
בטבלאותיה ומתקשרת אל הלחידה הלוגית המשמשת כליעד, כדי לוודא שהלא 
מוכנה להקמת הקשר. לאחר ששנל התחומים מאשרים את הקמת הקשר, מוקם 
נתיב שיחה בי שתל" הלחידות הלוגיות, שדרכו שתל היחידות לכולות 
להעביר ביניהן מידע. 


בזמן כתיבת שורות אלה עדיין לא ניתן לבצע קשר בין מסוף למסוף, אלא 
דרך מערכת יישום. %ג40?/%1 תומך כיום במסופי 5016/\א5 ו-3270 850 


בלבד. 


1 קשר בין יחידות לוגיות ראשלות 


מערךר התקשורת של א407/012 מבוסס על נוהל עבודה הירארכי כלומר, בשיחה 
המתקיימת בין שתי לחידות לוגיות האחת מהן היא ראשית (10?) והשנייה 
היא משנית (510). המיגבלה בקשר שבין תוכניות יישום נובעת מכך, שהן 


11 


ועו יקי ריוור ריוור יור קיקיווררייי ורי אבצ א > ש - 





0 קאז 


שרטוט 12-1 


קאז 


קאז 





ח0[6ה3 0655806 תסו63%ווסק = חאה 
₪3800[6% 655896 064166 = האס 
שרטוט 12-2 


12 








מוצגות תמיד כ-200. כאשר מנסים להקים שיחה בין שתי מערכות יישום, 
מנסים להקים למעשה שיחה בין 210 אחד למשנהו, דבר הנוגד את כללל 
ההלרארכיה באר"מ. הדרך בה ניתן לעקוף מיגבלה זו, היא על ידי הוספת 
תוכנית מימסר (צ2618) בין שני ה-0'5/ת (שרטוט 12-1). היא מדמה 51/0 
כלפי כל אחד מה-210'5 ובכך יוצרת שתיל שלחות מסוג ש%ק-510 (יחידה 
לוגית ראשית ליחידה לוגית משנית) ו-210-500 (יחידה לוגית משנלת 
ליחידה לוגית ראשלת). 


כדי לקיים קשר בין מערכות לישום כמו 0105 ל-0105 או ל-145, 145 
ל-145 ו-009א ל-007א, משתמשים בתוכנית מימסר כמו 156 (566₪8צ5ע66ת1 
פַתגןקטס0) לצורך קשר בין 0105 לבין 0105, או בתוכנית 150 (151216] 
0008 ת568ע5) לצורך קשר בין 145 לבין 1685. 


להקמת הקשר בלן מערכות יישום אחרות צריך המשתמש לכתוב בעצמו את 
תוכנית המימסר. הפתרון ב-402/1644 הוא פשוט לותר, כאשר אאכע ו-201 
הופכים להלות 510'5 (שרטוט 12-2 וכן פרק 7.3). 


2 0 ר"מ 


רשת אר"מ מספקת שרותים המתחלקים לשתל קטיגוריות (שרטוט ‏ 12.3). 
שרותים אלה נימצאים במקומות שונים ברשת, כפל שנראה בהמשך: 


א. שרותי קצה לקצה 


שרותים אלה מספקים את הצרכים של צמתי הלעד והמקור הקשורים בלניהם 
בדו-שיה. מערכת השרותים משתנה בהתאם ליכולת של הכתובות ברשת (טגא) 
הנמצאות בשלתחה. שרותים אלה חופפים מבחינה ארכיטקטונית את הכתובות 
ברשת ונקראים גם שרותי כתובות ברשת (1665עע58 שגא), אשר כוללים את 
כל שלושת סוגי הכתובות ברשת: 5562, טק ו-10. 


ניתן לחלק את שרותי קצה לקצה לשתי קבוצות משנה: 
* שרותים לצורכ? דו-שלת 
שרותים אלה מותאמים לצורכ דו-שילה של כתובות ברשת. צמתל 
ביניים אינם משפיעים על שרותים אלה. 
* שרותי מערכת 
השרותים ניתנים לטובת הרשת ומסייעים בנלהול משאב? הרשת, משאבל 
הצומת וכתובות ברשת. 


ב. שרותי תמסורת 


שרותים אלה אחראים להעברת המסרים מהמקור ליעד, ולניהול הקשרים שבין 
הצמתים. הם פועלים לטובת כל הכתובות ברשת. 


13 













טרותי 
רטת טיחה 














שרותי 
תמסורת 


שרותים 
לצורכי 
דו-טיה 


שרותי קצה לקצה 






דוגמה לכתובת ברטת - 
שרותי מערכת 







שרות 
ב 






טרותים 
מטותפים 









נתונים 
לניהול 
ות 
(סאז) 











ותים פרטיים 


שרותים פרטיים 
לטיחה 


לטיחה 





שרטוט 12-3 - שרותים ברשת אר"מ 


14 





חלק מהשרותלם הוצגו בפרקים הקודמים ועל כן הם יוזכרו כאן בקצרה, ‏ או 
שלא יוזכרו כלל (כמו שרותי התמסורת). הפרק יידון בעיקר בנושאים אשר 
טרם נידונו קודם לכן. 


1 שרותים לצורכי דו-שלת 


שרותי דו-שלח ניתנים על יד נדבכי בקרת זרלמת הנתונים ובקרת 
התמסורת. מטרתם לשמור על שלימות זרימת הנתונים בשיחה המתנהלת בין 
שתי כתובות ברשת. 


מבין השרותים הניתנים על ידי נדבך בקרת זרימת הנתונים ניתן למנות: 

* אישור קבלת מסרים. 

 *‏ הלענות למצבי תקלה. 

* בקרת כיוון זרימת הנתונים על ידי שליטה במצבי מ86010ת/פא58. 
הכתובת ברשת יכולה לשדר על ידיל פעאמ5 או לקלוט על ידי ₪01%8ת2, או 
לבצע את שתיהן בעת ובעונה אחת. 

* שירשור מסרים. 

* משלוה קבוצות מתוחמות (2%:86%655) של מסרלם. 

* קביעת הקשר בין בקשות ותגובות. 
וכדומה. 


במסגרת השרותים הניתנלם על ידי נדבך בקרת התמסורת ניתן למנות את: 
* התאמת קצב זרימת הנתונים בשיחה בהתאם לצרכלים. 
* אבטחת הסדר הנכון של המסרים בשיחה. 
* יכולת להצפין ולפענח נתונל משתמש. 
וכדומה. 


2 שרותי מערכת 


את שרותי המערכת ניתן לחלק לשני סוגל שרותים ראשיים. השרותים 
המסללעים בהעברת נתונים בין משתמשי קצה נקראים שרותי משתמש קצה. הם 
ניתנים על ידי יחידות לוגיות בלבד (10). השרותים המשמטים לתאום 
הפעילויות של הכתובות ברשת נקראים שרותי רשת שלחה - 5א5 (ת565510 
8 א חמסש66א). הם נלתנים על ידי שלושת סוגי הכתובות ברשת ‏ - 
טע ו-10 (ראה שרטוט 12.3). 


א. שרותילם למשתמש קצה 
הלחידות הלוגיות נותנות טרותים למשתמשי קצה לשם החלפת מלדע בלניהם 
בזמן שיחה. 


קלימלם סני סוגי שרותים למשתמשי הקצה: שרותי תצוגה לשלחה (ם568510 
68% תם58510מ22656) ושרותל יישום לילשום (50 ת1168610פק4 


מ1168%:0ק). 


טשרותי תצוגה לשיחה מסייעים בעיצוב הנתונים והצגתם למשתמש הקצה בהתאם 
שרותי תצוגה לשיחת 
לאופי הציוד טנמצא אצלו. על ידי כך פטור המשתמש מלכתוב את קטע עיצוב 


15 


הנתונים בתוכנית היישום והוא מקבל שרות זה משרות? התצוגה. שרותים 
נוספים הניתנים במסגרת זו הם דחיסה וצלפוף (ראה פרק 4.4). 


שרותי יישום ליישום מאפשרים למערכות יישום לעיבודי תנועות (כמו 6108 
ו-185), הנמצאות בצמתים נפרדים, להתקשר האחת עם רעותה מבלי שתעסוקנה 
בפרוטוקול הרשת. שרותים אלה מאפשרלים גם גישה לבסיסי נתונים ברשת 
מבלי שיהא על תוכנית הילילשום לדעת באילזה מהצמתים נמצא בסיס הנתונים 
הנדרטש. שרותים נוספלם אחרלם הם שימוש בקבוצת פרוטוקולים לשם תיאום 
פעילוילות בין תוכניות יישום התלויות הדדלת זו בזו. 


ב. שרותל רשת שלחה 


שרותל רשת שלחה (1065טע56 אעסטם6א\ מ5685510) נמצאים בתוך הכתובות 
ברשת ‏ - 5502 ,טע ,10. הם דרושים לבקורת ולתחזוקה של רשת, צומת 
ושלחה. חלק משרותים אלה נמצא בתוך מנהלן שרותי הכתובות ברשת (טגא 
ע6ק8ת8) וחלקם נמצא בנדבך נתוני ניהול פעולות (כאע-1ע), ראה שרטוט 
3. 


הטשלמוש בשרותי הרשת נעשה עבור שלחות מהסוגים הבאים: 
= 5802 ל-5502 


 *‏ 5505 ל-20 
* 5802 ל-10 
= טק ל-20. 


קבוצת שרותי הרשת כוללת מספר שרותים: 
* שרותל תצורה, 

* שרותי מדידה, 

* שרותי תחזוקה, 

* שרותל שלחה, 

* שרותי מפעיל רשת. 


שרטוט 12-4 מתאר את המלקום של השרותים השונים בכתובות ברשת, ב-5502, 
ב-20 וב-10. התיאור שלהם נילתן בהמשך. 


* שרותי תצורה 
שרותים אלה אחראים לבקרת המשאבים הקשורים בתצורה הפיזית של הרשת. 
הם נתמכים בשיחות 5502 ל-21 ומשמשים להפעלה ולסגירה של ערוצים. 
בעזרתם ניתן להטעין תוכניות ולקבל הלטל זיכרון (קתטכ 550:888), 
לשנות טבלאות נלתוב ולהקצות כתובת מקומית לכתובת ברשת. מפעיל רשת 
יכול לשנות בעזרתם את תצורת הרשת. 


* שרותי מדידה 
נתמכים בשיחות 5502 ל-20 ו-5502 ל-10 ומסייעים למדידה של מידת 
השימוש של משאבים מסוימים ברשת. שרותים אלה טרם הוגדרו במלואם. 


* שרותי תחזוקה 
נתמכים בשיחות 5502 ל-20 ו-5502 ל-10. משמשים לבדיקה וניטור של 
צמתים וערוצים ומספקים ל-5502 רישומים סטטיסטיים על משאבי הרשת. 


106 


שרותי רשת 5507 





58 חסו0"45ף1+ת00 

6 ש=הח16350"06] 
656 608866:ה31 

' 68 ח565510 

8 "00673500 6%00%%א 


שרותי תצורה 
שרותי מדידה 
שרותי תחזוקה 
שרותי טיחה 
שרותי מפעיל רשת 


וו 
-=6- 
= 
0 
וווהההו 


שרטוט 12-4 - שרותים מבוזרים ברשת 


107 


* שרותי שלחה : 

נתמכים בשיתות 5502 ל-58502, ל-20 ו-5502 ל-10. מסילעים 
ליחידה הלוגית בהפעלת שיחה בין 10 ל-18 על לדי המרת שמות 
וכינויים שניתנו על לד היחידה הלוגית (10) לכתובות מתאלמות 
ברשת. בעזרת שרותים אלה ניתן לבצע בדיקגת אבטחה שונות, כגון 
בדיקה של מללות צופן (285590265) והרשאה לגישה למשאבים. נלתן 
בעזרתם לפקח על הקצאה של מספר השיחות שיתנהלו בו זמנית מליחלדה 
לוגלת, אשר לכולה להשתתף בו זמנית במספר שיחות. מספר זה מוגבל 
בהתאם לזמינות המשאבים. 


* שרותי מפעיל הרשת 
משמשלים למפעיל הרשת לצורכל התקשרות אל נקודת הבקרה לשרות? מערכת 
(5509) כד? לגשת לשרותים כמו שרותל תצורה, תחזוקה ושיחה. משמשלם 
גם מערכות יישום כמו 602א, גכפא ו-אפעא. 


3 שרותל הרשת והכתובות 


מנקודת המבט של הכתובות ברשת ניתן לחלק את שרותי הרשת השונים בצורה 
הבאה: 


* שרותל רשת בנקודת הבקרה לשרותל מערכת - 55902 
אחראלם לפעללויות שונות כמו למשל, ‏ "פתיחת לום" הכוללת טעלנת 
צמתים והפעלתם; "סגירת לום" הכוללת סגירה מסודרת של המשאבלם 
ואיסוף סטטיסטיקות; שינויי ניתוב ברשת; סגירת צומת ובחלרת צומת 
חילופי; בדיקות רשת; ניתוח תקלות ובקרה לאבטחת הרשת. 


* שרותל רשת ביחידה הפלזית - טק 
מפקחים על מערכת התמסורת בהנחיית נקודת הבקרה לשרותי מערכת, על 
לדל הפעלת ערוצים, תיוג וטעינה ראשונית. הם מתקשרים אל מערכות 
ההפעלה המנהלות את המשאבים הפיזיים בצמתים השונים; מטפלים בתקלות 
על ידלי ביצוע נסיונות התאוששות ושידור הודעות מתאימות לנקודת 
הבקרה לשרותי מערכת ולצמתלם הסמוכים; אוספים נתונים סטטיסטיים על 
ביצועל המערכת ומעבירים אותם לנקודת הבקרה לשרותי מערכת. 


* שרותי רשת ביחידה הלוגית - 10 


אחראים להקמה ולסגירה של שלחות בשלתוף פעולה עם נקודת הבקרה 
לשרותל מערכת. , 


במסגרת חלוקה זו של שרותל הרשת, מן הראוי להזכיר את המודמים תואמל 
אר"מ אשר מדווחים על תקלות ומבצעים דיאגנוסטיקה עצמית. 


7 2 2 4 


העברת הנתונים מהשרותים המבוזרים ברשת אל תוכנלות היישום מבוצעת על 
ידי טידור של מסרים. מסרים אלו שייכים לקבוצת המסרים הרחבה לותר 


הנקראת שרותי נתונים לניהול פעולות ושרותי רשת - פא,עא%ת (ם6610תטח 


6 א :6000( 6חה 2868 שת6ת6ק4ת8(). 


|18 


קבוצת המסרים 5א,2%0 מחולקת לשש קבוצות-בת: 


* שרותי תצורה (5)6א, פאק (ת118028%10ת00 = 6) 
* שרותל תחזוקה ( 8 )5א, פא ( 06מ8ת66ת31 = הּת) 
* שרותי מדידה ( 5)6א, פא ( %ה12000ו11685 = 06) 
* שרותי ניהול (ת)פא, פע ( 6מ00ח420ת3!! = תת) 
* שרותי מפע?ל רשת (סת)פ5א,פאק (ע628%0ק0 אמסשם6א = סת) 
* שרותי שיחה (5)5א, פאק (מ888810 = 8) 


שתל קבוצות-בת מתוך השש הכרחיות לצורכל העברת מלדע בין השרותים 
המבוזרים ברשת לבין תוכניות היישום לניהול רשת. אלה הם שרותי הנלהול 
וטרותי התחזוקה. מסר? שרותל התחזוקה (20'5) זורמים בשלחות שבין 
הילחידות הפיזיות (20) לבין נקודת הבקרה לשרותי מערכת (58502), ובין 
נקודת הבקרה לשרות מערכת לבין היחידה הלוגית שבתוכנלת הילישום 
(שרטוט 12-5). 








אס 
תוכניות יישום לניהול רשת 





-5507 א דט 0 


יי 


ניהול שרותים 
מבוזרים 


שרעטוט 12-5 - 08% 


1.9 


בדו-שלת שבין נקודת הבקרה לשרותי מערכת לבין הלחידות הלוגיות 
משתמשלם בשנל סוגי מסרים: פתגאתסע (10 ל-5502) ו-תמט1תטת (5905 
ל-10). בין %געט/07 לבין תוכנית היישום נמצא המלשק לגביהול רשתות 
תקטורת (41א60), אשר משמש להעברת הנתונים הדרושים לצורכ? ניהול רשת 
בלבד, כמו מסרי כת495את0ע ו-תמ/1עכ. תוכניות יישום מסוימות בלבד כמו 
4פעא ו-א5א <כולות להשתמש בו. 


בדו-שלח שבין הילחידות הפלזיות לבין נקודת הבקרה לשרותל מערכת קילמים 
מספר סוגים של מסרל שרותי תחזוקה. השנלים החשובים יותר הם: 0%5פת 
(8585155108 16 2000656) ו-2207%5 (201085566 | 6עסססת 
658 פפ6פםןת8מ50ת11)81) . למעט במקרה של אתראה, תוכנית היישום שולחת 
בקשה (08ע3) ומקבלת נתונים מתאימלם כתגובה (פאַקס6חַת). 


קילמים מספר סוגים של מסרי פא0%עת ו-פאתסת כפי שמוצג בטבלה להלן: 


נתוני אתראה (6ע1162) 
בדיקת 5506 
נתוני סיכום תקלות 


סטטלסטיקת תקלות במתאם תקשורת 
נתוני טשע/טק 

שלנויים טכנילם 

נתוני קישור לקו 





כאשר הרשת מכללה יותר מתחום יחיד, העברת המסרים בין התתומים מבוצעת 
על ידי דו-שיח.בין 9 ל-5502 ובין 10 ל-10 (שרטוט 12-6). 


7 7 יות 


בנוסף לתוכנלות היישום כמו ע00א, גפפא, אפ/א ו-108 הנמצאות במחשב 
המארח ותוכניות העזר כמו 1228 ו-אעא הנמצאות בבקר התקשורת, קלימת 
קבוצה של כלל עזר נוספים כמו: מעקבים (1:8685), טעינות (108865) 
והיטלי זיכרון (פפחטפ). נצכיר בקצרה כמה מהם: 


* מעקב לתוכן מאגרלי אגתץ. 

* מעקב ביצוע של פקודות קלט/פלט על ידי מערכת ההפעלה. 
* מעקב 62א לקו תקשורת. 

* מעקב אחר קבוצת תמסורת. 

* מעקב אחר מלדת השימוש באוגר? א4דץ. 

* תוכנית טעינה לבקר תקטורת. 

* היטל הזיכרון של בקר התקשורת. 


200 


תחום ב' תחום א' 






בקר תקשורת 


4פ-5507 0ק-5567 


כ 


שרטוט 12-6 - 6% ברשת בת מספר תחומים 


201 


פרק 13 
תוכנות לרישות, שליטה ובקרה 


1 5 | א - ץ7861116 01ש5ת00 מ168610תטתת60 אעסששבא 


תוכנת א60א הוכרזה בשנת 1978. זו היא תת-מערכת יישום, אשר בדומה 
ל-60105, מפעילה תחתיה מספר תוכניות. שלא כמו ב-6105, תוכניות היישום 
הפועלות תחת ע66א מיועדות לניהול ובקרת הרשת, ולא בעבור משתמשל 
הקצה. 


א נותנת בידי מפעילי הרשת את היכולת לפקח על הרשת ולנהל אותה, 
בין אם הלא כוללת תתום להיד ובין אם היא כוללת מספר תחומלם. העוצמה 
שמקנה 00א למפעילי הרשת מחייבת, שהמפעיל להיה אדם בכיר בעל ניסיון 
וידע בתקשורת ובאר"מ. עליו להכיר היטב את מבנה הארגון שבו הוא פועל 
ואת צרכלו השונים, כדי שהחלטה ניהולית או תפעולית שלו תתבסס על מירב 
הנתונלם. 


מסופי ע0ס6א, שמהם מתבצעת השליטה והבקרה, הם מסופים ממשפחת ה-3270. 
הם לכולים להיות קשורים גם דרך ערוץ המחשב וגם דרך בקריל התקטורת 
(שרטוט ‏ 13-1). רצול שברשת תהלינה לפחות שתל עמדות בקרה של 60א, 
כשכל אחת מהן מחוברת בדרך שונה. כ ניתן למנוע את נפילת מערכת 
השל לטה והבקרה מחמת תקלה של רכיבים מסוימים ברשת. 


7 תומך ביחידות לוגיות מסוג - 100, 101 ו-02. 


בנוסף לניהול תוכניות הללשום הפועלות תחתיה במחשב המארה, שולטת 667א 
גם במספר מוצרל תוכנה, אשר נמצאים בבקר התקטורת. למשל, התוכנה אפא 
אשר אוספת סטטלסטיקות המתייחסות לתפקוד של כל אחד מקוול התקשורת 
בנושאים כמו: מספר המסרים שנשלחו, סוג השגיאות שנתגלו וכד'. תוצאות 
האלסוף נשלחות אל א להתסנה בקבצים המנוהלים על לדה. 


ל-6002א יכולת גישה לשלרה הן ל-%14%4 והן ל-104%4 באמצעות. תוכנלת המישק 
1 (806+ת66ת1 ת0628%0 88(060עק0ע2). המלשק מאפשר למפעיל נקודת 
הבקרה של 6007א לשלוח ל-101 את הפקודות ששולח בדרך כלל מפעיל מקומל 


202 


של 148/, והוא מאפשר למסר? 012% להשלת אל ת00א. יכולת זו מאפשרת 
למפעיל עמדת בקרה של ת60א לשלוט בנוהלי בקרת הגישה לתקשורת שבמחשבים 
המארחים השונלם הפזורים ברשת. 


תוכנת ?606א הינה אחת מחמש תוכנלות ילשום, אשר מאפשרות למפעיל במרכז 
לבצע פעילויות שליטה, בקרה ונלהול במחשב מרוחק. תוכנות אלו נציג 


בהמשך: 


 *‏ ע00א - לשליטה ופיקות על תחום המחשב המרוחק. 
* תתא - לביצוע תוכניות בדיקה וקבלת דו"חות תקלה מהיחידות שבתחום 
המחשב המרוחק. 


* אפעא - לבקרה על שלחות המתנהלות בתחום המחשב המרוחק. 
 *‏ תע00ת - לטעינה ראשונית של המחשב המרוחק. 
* 0005 - לתפעול המחשב המרוחק. 












נוהל בקרת 


נוהל בקרת 
גישה לתקשורת 


גישה לתקטורת 










ב 
ו אק 





עמדת. - ובקרה 
(]66א) 


ת טליטהָ 
גבקרה (66א) 


קז 


עמדת 0 ובקרה 


שרטוט 13-1 - 66 


203 


1 שרותים למפעלל הרשת 


מפעלל הרשת יכול להפעיל ולהפסיק משאבים ברשת, להפעיל תוכנלות גיבול 
והתאוששות. הוא עושה זאת על ידי פקודה, אשר גורמת לקריאה של טבלאות 
משאב? תחום חדשות וטבלאות המתארות קשר בין תחומלם, אל המקומות 
המתאלמלם, כמו למשל ל-02א ונתינת הוראה לנקודת הבקרה לשלרותי מערכת 
להפעיל את התחום ה"חדש". בדרך ‏ זו ניתן לנטרל את הגורמים שאלנם 
תקלנים ברשת ולאפשר לה להמשיך ולתפקד בלעדיהם. 


כדי להפעיל תוכנלת התאוששות מסוימת, הלא חייבת להלות מוכנה מראש 
וזמלנה על כונני הדיסקים. לשם הכנתה, לש צורך לצפות תחילה את הצורך 
בתוכנית זו (ובתוכניות דומות אחרות), בהתאם לסוגי התקלות הצפויות 
ומלדת השפעתן על פעולת הרשת. ‏ יש לקבוע מראש כיצד לתבצע תהליך 
ההתאוששות ולבדקו בניסוי מתאים, שאכן הוא עונה על הצרכים ופועל 
בהתאם לדרלשות. ‏ יש צורך לאמן את האחראים לבלצוע תוכניות התאוששות 
ולהדרילכם מתל וכלצד עליהם להפעיל אותן. תוכנת ע00א מאפשרת לאדם בעל 
סמכות מתאימה לבצע תוכניות התאוששות אלו. לעתים לש צורך לבצע תוכנית 
התאוששות שנייה לאחר שתוכנית ההתאוששות הראשונה לא עצרה את הידרדרות 
המצב ברשת. 


בידל מפעילי הרשת ‏ יש היכולת לשנות את תצורת הרשת, לפקח, להשתמש 
ולקבל דו"חות מ-גפעא, אפעא, ת000, 2008 ותוכנות 4א6 אחרות. הם 
לכולים להתקשר למפעילי רשת אחרים הנמצאים בתחומים אחרלם, דרך עמדות 
הבקרה של א60א. 


הדרך בה מתקשרות עמדות הבקרה ל-ע66א היא על ידלי הקמת שיחה בין 
הלחלדה הלוגית של עמדת הבקרה לבין היחידה הלוגית של 667א. ניתן לבצע 
מספר שיחות במקביל על ידי שימוש בתכונה של 00% הקרולה תַגך 
(ץ7801116 006655 81ת1תש76). 


מפעיל עמדת בקרה יכול להתקשר על ידי מ1080 לכל אחד מהמחשבים המארחלם 
ברשת. צורת התקשרות כזו מחייבת לבצע בכל פעם 1080 כדל להתקשר, 
ו-108015 כדי להינתק. בכל פעם שמפעיל הרשת מתקשר למחשב מארח בצורה 
זו, הוא לכול להתבונן בקטע מסוים בלבד של הרשת, אשר שייך לתחום 
המחשב המאר שאליו בוצע תספס1. כדי לאפשר למפעיל לקבל תמונה כוללת 
של כל הרשת מבלי שיצטרך להתקשר באופן מכוון לכל מחשב מארח, עללו 
להסתליע ביכולת של ע00א להקים שלחה בינו לבין תוכנות 602א שבמחשבלם 
מארחלם אחרים ברשת. בדרך זו מפעיל ‏ עמדת בקרה יכול לבצע ת1080 אחד 
בלבד ל-00א שאליו הוא קשור ודרכו לשלוט ברשת כולה ולהגיע לכל 608א 
אחר ולכל נוהל בקרת גישה לתקשורת. יכולת זו הופכת את עמדת הבקרה של 
2 לכלל שללטה מרכזי ברשת. 


2 פפסקודות מפעיל ע6סא 


את מלגוון הפקודות העומדות לרשות מפעיל רשת נלתן לחלק לשתי קבוצות 


עיקריות: 

א. פקודות לנוהל בקרת הגישה לתקשורת, כמו: צג1521כ, צע1פס, צזקתת, 
צתגט. 

ב. פקודות המלועדות ל-ת60א, כמו: א1000, ?7 מעטסת, א01, 
1 , 02ץ5. 


208 


כאשר מפעיל רשת רוצה לבצע התאושטות ממצב תקלה מסוים, הוא לכול 
להטתמש באוסף הפקודות הרבות העומדות לרשותו. נוהל כזה הוא ארוך, 
מסובך וחשוף לטעויות. ניתן לקצר את התהליך ולבצעו בצורה אמלנה לותר 
במספר דרכים אחרות. אחת מהן הלא על לדל שימוש ברשימות פקודות 
5 (121565 6מ00808) אשר ניתן להגדירה מראש ב-008א. קבוצת 
הפקודות יכולה להתבצע בהוראת מפעיל אחת, כתוצאה מאלרוע ברשת, או 
מתוך קבוצת פקודת (02151) אחרת. 


2, | 8פקא - ת1168%10קק4 מ8%10מ2666201 (ַ16ססץק אעסטפבא 


התוכנה כתא, אשר הוכרזה בשנת 1978, הלנה תוכנית לישום הפועלת תחת 
בקרת ע00א. היא מאפשרת נוהל גישה מסודר למפעיל במטרה לבודד ולנתת 
בעילות ותקלות שהתפתחו בעבר, או קיימות בהווה, ברשת הפיזית. גכפקא 
מזהה, מנתחת ונותנת המלצות לפעולה ולטיפול בבעיות חומרה ברשת במטרה 
לסייע באיתור התקלה עד לרמת הרכיב הלקוי. גתתא/ אוספת רלשומלם על 
תקלות שנתגלו ברשת ומציגה אותם לפי בקשה על מסוף ה-607א. נלתן גם 
לקבל בעזרת תוכנית זו התראות למצבי תקלה אפשרלים. 


כדי להפעיל את ?א מעמדת הבקרה של 60א, "יש לבצע תחילה תספס1 
ל-002א ולאחר מכן - להזין פקודות גכ?א. פקודות אלו מזוהות על לדל 
א ומועברות על ידה אל גפפא לבלצוע. 


4תפא פועלת לפ תפרלטים. היא תוכננה לאסוף נתונים גם ממשאבים 
מקומיים הקשורים לערוצי המחשב (כמוּו כונני סרטים, כונני תקליטים 
ומשאבי תקשורת) וגם ממשאבים מרוחקים הקשורים לבקרי תקשורת. 


1 אלסוף הנתונלים ונלתוחם 


הנתונים הנאספים הם משלושה סוגים בסיסיים: 


א. אלירועים - אלו הם אירועים חרלגילם שזוהו על לד?ל מתקנים או 
תוכניות יישום (תקלות קבועות או אירועים חוזרים, שחרגו מעבר 
לרמת סף מוגדרת). 


ב. סטטיסטיקות - נתונים אלה מספקים מידע המתלייחס לכמויות התנועה 
שעברה דרך משאב מסוים ברשת, והחלק היחסי של התקלות שנתגלו בעת 
העברת תנועה זו. 


ג. אתראות - אלו הן אזהרות לגבי אלרועים מתפתחים העלולים להפוך, או 
שכבר הפכו לאירועים קריטיים ברשת ודורשים התייחסות מלידית. 


כל המידע הזה מועבר אל פא לצורכי איסוף, החסנה ונלתוח. 

נתבונןו לדוגמה בבעיה המתפתחת בבקר מסופלם באתר כלשהו ברשת. ננלת 
שהבעיה גורמת לכך, שמשתמש הלושב ליד מסוף נתקל בקשיים בנסיונותיו 
להידבר עם מערכת היישום והוא מקבל זמנ? תגובה גרועים. בדרך כלל, 


205 


לאחר מספר נסיונות, המשתמש יפנה אל מרכז הסיוע לעזרה. מפעיל הרשת 
לשתמש בשירותי פא כדי לנסות לאתר את הבעיה והוא יבקש תחילה את כל 
הדו"חות האחרונים המתייחסים לבעיות בבקר המסופים שאליו קשור המסוף. 
היחידה הפיזית (20) של אותו בקר מסופים מדווחת לנקודת הבקרה לשלרותל 
מערכת (5502). נקודת הבקרה לשירותי מערכת מעבירה את הדו"חות ל-ע60א, 
שמחסין אותם בקבצים שלו ומשם הוא מעביר אותם ל-גכע2א. מתוך הדו"חות 
המוצגים, מפעיל הרשת יכול לבקש את "חוות הדעת" של גתקא בלחס לגורם 
האחראל. לתקלות המוצגות לפניו. תוכנת גכתא תציג לפנלו את "חוות דעתה" 
באטר לזהות הגורם לתקלה. 


עמדת בקרה ב 


= יישומי מחשב ---] 


ז 1 


5 






ר- 

1 

1 

| 

| 

| 

| 

1 

| 
ודם 
קומל 


תקשורת 


=-קו תקשורת 
1 


- .\מודם 


ומרוח 


1 


בקר מסופים 


- 


שרטוט 13-2 - רשת התקשורת מנקודת המבט של גסקא 


206 





הנקודה החשובה בתהליך זה היא הצגת גורם אפשרי לתקלות, כמו קו 
תקשורת, מודם, בקר מסופים וכד'. בנוסף לכך, תוכנת גפקא יכולה להצלג 
המלצה כלצד להתגבר על התקלה. 


ניתן גם להציב רמת סף לתקלות עבור גורמים מסוימים ברשת, ולקבל דיוות 
אוטומטי אם כמות התקלות עברה את רמת הסף שנקבעה. הדבר חשוב במיוחד 
לגבי תקלות שהמערכת יכולה להתגבר עליהן בעצמה בתוך כדי פעולה. 


הצורה בה רואה גכ2קא את הרשת מתוארת בשרטוט 13-2. 


בין המונחים של כ2?א נמצא את המלנוחים הבאים: 
* ראשי (ץ8%ת721) - משאבי הפיקוח הקרובים ל-גכקא. 
* משני (ץ68%ת5600) - משאבים המרוחקים מ-2כתא על אפיק התקשורת. 


הדגמה לענין זה מוצאים בשרטוט ‏ 13-2. אם מתייחסים לאפיק התקשורת 
כאפיק המתחיל בערוץ המחשב ונגמר בבקר המסופים, אזי "ראשי" מתייחס 
ל-62א ו"משני" - לבקר המסופים. 


נתונים יכולים להגיע אל 4פ?א באחת משתי דרכים: לפי? בקשה שנעשית בדרך 
כלל על ידי מפעיל גכתא המבקש נתוני תקלות הנשמרים בבקרל התקשורת, או 
באורח אוטומטי כתוצאה מתקלות מסוימות. התקלות יכולות להיות לדוגמה, 
חוסר תגובה של בקר מסופים להזמנה לשידור הנשלחת אללו על ידי ק6א, או 
אירוע אחר כלשהו, שגורם ל-62א ליצור דו"הח תקלה המועבר אוטומטית 
למחשב המארח. 


לשם העברת המלדע למרכז הבקרה תתא משתמש בשירותי התחזוקה המבוזרים 
ברשת ובהודעות 0458פ3, 38005 ו-9202%5 (ראה פרק 12.3). 


ככל שרשת התקשורת גדולה יותר, קיימת נטייה להעביר כמויות נתונים 
גדולות יותר אל כ?א. נטייה זו משפיעה על שני גורמים: האחד הוא גודל 
בסיס הנתונים המוקצה לצורכי החסנת הנתונלם, והשני ‏ - כמות המלדע 
המוצגת בעמדת מסך הבקרה. "הצפת" עמדת המפעיל במידע יכולה לגרום לכך, 
שהמפעיל לא יוכל לטפל בנתונים המגיעים אליו ובכך להפוך לגורם שלילל 
בניהול רשת התקשורת. נלתן למנוע זאת על לדי סינון הנתונים המגליעלם 
לעמדת הבקרה, כמו למשל בדרך של מתן הוראה להעברת נתונים רק ממוקדים 
קרלטלים, הצגה של תקלות בלבד ולא הצגה של מידע שוטף, או הצגת תקלות 
הנוגעות רק לקטע מסוים ברשת וכיוצא באלה. 


2 בבדיקות אפשריות 


בעזרת גכ?א ניתןו לבצע בדיקות שונות של קטעים מסוימילם ברשת, כפל 
שמוצג בשרטוט ‏ 13-3. לכמה מהבדיקות שניתן לבצע במסגרת זו דרוש מוצר 
תוכנה הקרוי 122, שנמצא בתוך בקר התקשורת (ראה גם סעלף 13.5): 


586% בדיקת מודם - מלועדת לבדיקה של מודמלם של יבמ מדגמי א386,‎  * 
לסוגיהם. בבדיקה זו המודם מבצע בדיקה עצמלת.‎ 

 *‏ בדיקת 218 - קריאת מצב ושינויי מצב של כנלסות/יצילאות 85232 בתקע 
התקשורת המחובר למודם מכיוון הבקר. 


207 


* בדיקת קו 5226 - בבדיקה זו נשלחים נתונים מ-62א לבקר מסופים 
ומוחזרים חזרה מהבקר אל פ6א. 

* בדיקת כרלכה למודמים - בבדיקת הכריכה (1655 קְ098) ניתן לשלוחה מסר 

ממודם אחד למשנהו ולקבלו חזרה אל המודם השולת. 

בדיקת ערוץ תקשורת. 

בדיקת אפלק תקשורת. 







.₪ 
- 
5 
₪ 
5 
כ 
2 
- 
-> 
5 
₪ 
פּ 
2 
5 
ה 5 ₪ 
- שח 
5 ₪- 
₪ בם 
5 5 
4 | | 
5 - ₪ 2 7 כ | כם 
3 ות חי 
5 שה 
5 ח -] 
ור ב 
= -- - 7-07 - 
= תת 
- מף 
- ,+ 
4 -ת 
יז מםם 
= ם 
5 פם 
-, 
= -זח 
- שמ 
0 5 קו תקטורת 
8 5 
= >= 
6 
3= 
= 
ו רקו 
ב 
0 
ה-5₪8. - 
גו-ז 
בת ן 
ב 
== == ג ו 


שרטוט 13-3 - דְוגמאות לבדיקות המבוצעות על יד? הסקא 
(חלקן בסיוע גסק|) 


? עססא ן-גפקא 72 


בהמשך נציג מספר דוגמאות למסכ? תצוגה של ע00א ו-גכפא, אשר מפעילל 
רטת יכולים לקבל בעמדות הבקרה שלהם. הדוגמאות מציגות טיפול באירוע. 
המסך הראשון המוקרן על ידל 002א מתואר בשרטוט 13-4. 


208 












צז 61 !₪0 זא60 5א10דה16א1טואאס6 אמסאדפא 
א1הוסס : א[אסס 
:אס דסא א1060% השזאם 56ה6וק 
(106071 08) 


:0 5 0ד תק 
: 550080 
:0115 
: 060165 06 צק60סחגת 
(0א 08 55+) : סא\גו60% )הזדזא] =דט6םאם 





שרטוט 13-4 - 66א 


מסך זה מאפשר למפעלל המסוף לזהות עצמו כלפי ע00א כמפעיל רשת. ת60ס6א 
בודק את הנתונלם המוקשים כנגד הגדרות שהוכנו מראש בזמן התקנת המערכת 
ומחליט אם לאשר את בקשת ההתקשרות אם לאו. אם ההחלטה הלא חיובית, 
המסוף הופך להיות עמדת בקרה והשלחה בינו לבין א00א יכולה להמשיך. 
מפעיל עמדת הבקרה יכול עתה לשלוח לרשת פקודות שונות, שביניהן נלמנות 
גם פקודות פתעא. 8002 מזהה פקודות אלה ומנתב אותן אל תוכנת גכפא 
(שרטוט 13-5). 






טאפו גסקא 
5 
א 65א | סאה 5א37% || 08 588085 |אזסד קסא +וג (1) 
= 1865 סא 37%5 \|ג ה0] 5הסחה5 \אזסד ₪ א (2) 
5 006 0681 08] 588085 |האזדסד | |068] \\א (3) 
)אאןאת:ד מט0ץ 08] ₪0₪5ה= זא66שח זדפסא | 4השז הטסצ (4) 













5 5םאדזה ק6א 08 0005 קסא (5) 
5 5םה דד קם 08] 6005 (6) 
5 5 זזה |שאאגת6 0 6005 0 (7) 
ץק (8) 


ףד 


שרטוט 13-5 


209 


מפעיל הרשת יכול בשלב זה לבחור הצגה של נתונים מסוימים, לדוגמה: 
הקרנת תמונת מצב של כל התקלות שנרשמו הנוגעות לבקר תקשורת מסוים 
ולקוול התקשורת המחוברים אליו (ראה שרטוט 13-6). 









א * 588005 |אזסך * 
5 650 ה6אדזה סאג 3785/8025 || ה0? 
הדסא: פויואא ק6א 
א 5 
5 סקסא )הזסד (1) 


1\א-4סקא 









אסםז 65 פ5פתת;-אהםק 6ן;;החד תאאאשאןן 





0 27/64 08:00 15/4 11 17 8 01)שזא] (2) 
4 25/4 10:21 17/8 4 0 1012 2 זא (3) 
ץ 1 25/4 12:34 19/4 88 4 200 1 ואו (4) 
טאו 60 08 א 560 הפזאם 








= לא 


שרטוע 13-6 


לאחר שהמפעיל ראה ובחן את תמונת המצב הכוללת, הוא לכול לנסות ולבחון 
את הבעלה. הוא *עשה זאת בדרך כלל על ידי בחירת קו תקשורת שנראה 
בעיליתיל לותר מהאחרלם, וּלצלג את כל התקלות שקרו על בקרל המסופים 
המחוברים אללו (שרטוט 13-7). 









5 א * 88085 |אזסד * 
= א10ז50 551 05 סאם צהגאזהק 08 








=א1|-אסקא 








5 : אאא 185 אדפא : פאאא קסא 






0 27/4 10 08:00 15/4 א80] 508085 שא1! |הזסד 
1 5חח6-קאפז 37 5הה6-אה2ק 12318 16ן:;אהד 





56 0ד יו 5 ופד 6805-אהק 16]?ההד א10זהד5 . 551 








5 15/4 08:00 15/4 3 פאז (1) 
א 22:30 27/4 08:30 15/4 208 2 6 1 (2) 
2 25/6 09:45 17/4 143 5 5002 2 (3) 













---- 8ז08 0 580 הדדח 







סאאאיו0ס 08 א |56 השזאם 





= אסקא 


שרטוט 13-7 


20 








כדי להבין בצורה טובה לותר את המתרחש בדרך כלל לבקש עתה מפעלל הרשת 
לראות ביתר פירוט את התקלות האחרונות שקרו לאחד מאותם בקרל מסופים 


(שרטוט 13-8). 












5 * 268085 זא₪565 05 * ז6-אסקא 


א10דהד5 50ז55150 :0 סאם צהאאןהק 05] 





1 :ותא אס]זהז5 6א1||פז:תההאפא1| | אזדשא:םאהאקסא 


0 27/4 0ד 08:30 15/4 80%] 32 :60005 אחפק \אזסד 









סז אד זא א 560 





אס 055091 התש 0055 = |8ה08חפ 








זט סוד 560 0 27/4 (1) 


זטס6זד 60/5 0 27/4 | (2) 
5 ב 5 26/64 | (3) 









** 66ק דאפא 08; צזא תפדאם 678655ם ** 
סא 60 0 8 561 מפזאם 
= ₪04 


שרטוט 13-8 


כבר בשלב זה נלתן לראות במסך המוקרן תחת הטור '62058 מַתג08ת2' את 
"חוות הדעת" של ?א בלחס למקור התקלה. מפעיל הרשת *כול להמשיך 
ולבחוןו כל תקלה בפני עצמה. הוא עושה זאת על לדי בקשה להצגת מסך 
זזדטת-ת?א שנותן לו פירוט רב לותר (שרטוט 13-9). 









5 א * זא05? 60ז55|0 :0 1[אזשם * ז6- סקא 


אס דה ז5 5016 פאז ה0] 
1 :הא אסנזהד5 | 6א]|)>ז:]אהאשא11| | אזשא:=אהא קסא 


0 27/4 שא]ז/=זהס 













א0 5א10דהח5ק0 605105 סא56 \אאחסא 65זג1דזא1-אעה אס1זהה6ק0 
דא 5 5016 05 'דא55 דהאה0?-1 5016, 1186 5016 





וז ץצ 56600 :64055 ₪ 708481 


יב ו - ד600א1ז :א10זק055081 50808 
5 068 מז 64015 


אאאאאאאא | \אא%אא\אאאא אאאא%אאאא%א%אר א%אאא%א%אאאאאר 






ץג \0157 28501005 סד אהטדטה סד 'ת' הפזאם 
סקא 


שרטוט 13-9 


21 


לבסוף, מפעיל הרשת יכול לבקש את המלצת גספעא לצעדים שעליו לנקוט לשם 
תיקון הבעיה (שרטוט 13-10). 


בתהליך כזה מפעיל הרשת *כול לבחון כל קטע ברשת, לאתר בעיות ותקלות 
ולהביא לתיקונן. 





* זא;=טם 50ד60 561 08] 1085ד46 0םסא5606ה * | אסזזשא אסקא 















0550 005 = סופת 08 060106 - 60560 66פט 
זסא 6/1606 
(0001) צתזשח אההז ז 008860‏ - 5א10ז40 
1 555הססא 00166 - 60555 ||אזפא1 
זתה60א] השזםאהחהק א65 שא11 
0 זסא 6א1 | אס1דה16אטויז 0 
(0006) 7808156 א0ןזהה6א65 ז 008860‏ - 8א0נדסה 
שא - 60פש6 =פט|זא: 
ז 0 ץצ 50000 
ודו 100 
(0004) 5ז₪5ד צהה0א5560, (0003) 5ד5שד 6א1\ אטת 
(0002) 5ד65ד אפססא אטם 
צה\ק15ס 2/1005 סד אתטדפה סד 'ת' הפזאם 







5 








= אסקא 


שרטוט 13-10 


84| פא - 8205ת%8 28%8 1021681 אטסשספא 


תוכנת אפעא, שהוצגה לראשונה בשנת 1982, הינה תוכנית יישום הפועלת 
תחת 0062א. תפקידה להוסיף על השירותים של גפעא לבקרת רשת תקשורת ולכן 
ניתן לראות בה מוצר משלים לתוכנה זו: 


* תוכנת 228א מטפלת בדו"חות תקלה המתייחסים לרשת הפלזית ולנדבכים 
הנמוכים של אר"מ (בקרת אפיק נתונים, בקרת נתיב ובקרת תמסורת). 

* תוכנת 2%א< מטפלת ברשת הלוגית ובנדבכים הגבוהים יותר של אר"מ 
(בקרת זרימת נתונים, שלרותי תצוגה וילשום). 


לאחר ש-4פפא הוכנסה לשימוש נעשה מחקר, אשר בדק תקלות שונות ברשתות 
אר"מ ואת היכולת לאתר את הגורמים לתקלות כתוצאה מנלתוח הנתונלם 
המתקבלים מהכלים שהיו קללמים באותה עת. כתוצאה מהמחקר התברר, שכדל 


212 


לקצר את תהליך אליתור התקלות ברשת דרוש כלי נוסף ל-22?א, אשר יעשה 
זאת מנקודת המבט של הרשת הלוגית. עם ההפעלה של קבוצת התמסורת 
והנתיבים בפועל (44.2א5), הפך המעקב אחר הנתיב הפיזי שבו מתבצעת 
השלחה ללותר קשה ומורכב. עתה, השלחה יכולה לעבור באחד משמונה נתיבים 
שונים בין צמתי קצה איזורלים ואינה צמודה לנתיב פיזי מסוים, אלא 
לנתיב לוגי. שלנוי זה ערם קשיים רבים בפני מפעילי? רשת בעת צורך לאתר 
את הנתיב הפלזי שדרכו היא עוברת. גורמים אלה הביאו לפיתוח של אפתא. 


1 אלסוף הנתונים, ניתוח ודיווה 


ניתו להתייחס אל רשת אר"מ כאילו היתה מורכבת משתל רשתות המורכבות זו 

על גבי זו: 

* הרשת הפלזית - הצמתים וערוצל התקשורת המחברים בלנלהם, 

 *‏ הרשת הלוגית - היחלדות הלוגיות המליצגות את משתמשי הקצה והשיחות 
המקשרות בלניהן, שנמצאת על גבי הרשת הפלזית. 







עמות בקרה 





נתוני הקמת מעקב 
שיחה ונתוני אחרי נתוני ב 
ו יזי 0 
תצורה פיזית שיחה תקשורת 
| | שיחה בין 


|| משתמשי קצה 


שרטוט 13-11 - 10% 
203 


תפקיד 2% (שרטוט 13-11) הוא לאסוף נתונים ביחס לשיחות המתנהלות 
בין כתובות ברשת, ולספק אמצעי גישה אלנטראקטיביים לנתונים אלה. 
הנתונים כוללים מידע על הפעלת שיחות, זיהוי השותפים לשלחה, התצורה 
הפיזית בה מתנהלת השלחה ותוכן יחידות המידע לנתיב (210), כפי שהן 
נראות לנוהל בקרת הגישה לתקשורת ולתוכנת עסא. 


בדרך כלל ניתן ליחס תקלה לוגית ברשת לתקלת תוכנה. ניתן לסווג תקלות 

לוגיות לשני סוגים: 

א. תקלות שניתן לזהות, כי הן משאירות "עקבות", בדרך כלל על ידי מתן 
הודעה מתאימה, 

ב. תקלות שקשה לזהות, כל אלנן משאירות עקבות, אלא גורמות למשתמט 
הקצה לחשוב שהרשת "נרדמה". 


תוכנת 2%( מכוונת לסילע באיתור תקלות מן הסוג השני. היא מאפשרת 
לבחון את הנתונים בעת הפעולה ובכך הלא הופכת לכלי בעל עוצמה רבה. לש 
המתילחסים אל פא ככלי למעקב דינמל. 


את הנתונים שאוספת אא ניתן לחלק לשתי קבוצות כלליות: נתוני מידע 
על שיחה ונתונל מעקב אחר תוכן שלחה. 


נתוניל המידע כוללים: 

א. איסוף נתונים היסטוריים של שיחות - במסגרת זו מבצעת אא מעקב 
אחר כל שיחה שמתחילה או מסתיימת ברשת. 

ב. איסוף נתונים תפעוליים של שיחות - בתהליך הקמת שיחה בין שני 
משתמשל קצה מוחלף ביניהם מלדע המשמש לצורכי תפעול השלחה (כמו 
נתוני פקודת ה-פא591). 0% עוקבת אחר הנתונים המוחלפים בתהליך. 

ג. תצורת שיחה - אתא יכולה להציג נתונים הנוגעים לנתיב הפלזי, בו 
מתנהלת שיחה בין שני משתמשי קצה. 


נתונ המעקב מאפשרים לתוכנת 4פ1א לעקוב אחר תוכן שלחה המתנהלת בין 
שני משתמשי קצה ולשמור קטעים מתוך יחידות המידע לנתיב ה-פ'טזַק 
(קטעים כמו חת, 718 וחלק מה-80). כל הנתונים הללו לכולים להיות 
מוצגים בפני מפעיל הרשת בעמדת הבקרה שלו. 


המערכת מעבירה את הנתונים של אע/א בשני נתיבים: 

א. דרך %1א0, המשמש כמישק בין ע06א לבין אג1צ/402, או 67/7048 (ראה 
פרק 12.4 וכן שרטוט 13-12), 

ב. באמצעות שיחה בין 20 ל-20: 20 ב-ע00א ל-10 ב-א407/01. כדי לאפטר 
זאת הוגדרה ב-402/07144 היחידה הלוגית 1812201₪, אשר מעבירה אל 
אא את נתוני המעקב מתוך אוגרים ב-%14% (בדרך כלל זוג אוגרים) 
האוספים אותם. 


בנתיב העובר דרך %1א0 הועברו ב-א12%א מהדורה ‏ 1 הנתונים המתללחסים 
למידע על השלחה והוראות לנקודת הבקרה לשירותי מערכת (5562) להפעלת 
והפסקת המעקב, ואילו בנתיב השני הועברו נתונל המעקב אחר תוכן 
השלחה. 


השלטה להעברת הנתונים שונתה במקצת ב-אפתא מהדורה 2 (ראה סעיף 
2.).. 


234 





מחשב מארת 





בקר תקשורת 


שרטוט 13-12 - נתיבי העברת מידע - %כ|א מהדורה 1 


מכיון שנקודת הבקרה לשלרותי מערכת היא זו שמחזיקה את נתונל המלדע על 
השיחות, מחייב הדבר לשים תוכנית אכ"תא בכל מחשב מארח ברשת. נעיין 
בשרטוט 13-13: משתמש המסוף, שמוגדר בתחומו של מחשב מארח ב', רוצה 
להתקשר לצורכ שלחה עם תוכנית היישום שנמצאת במחשב מארח א'. בהקמת 
הטיחה בינו לבין תוכנית היישום, מעורבות נקודות הבקרה לשירותי מערכת 
(5502'5) של מחשבים א ו-ב'. לכן, אם מפעיל הרשת שנמצא ליד עמדת 
הבקרה הקשורה למחשב א' רוצה לקבל נתוני מידע על הקמת השיחה, עליו 
לפנות גם לנקודת הבקרה במחשב א' וגם לנקודת הבקרה במחשב ב'. כדל 
לאפשר הידברות זו מוקם קשר בין שתי ה-₪002/ בשני המחשבים ודרכו 
יכולות שתי תוכנות 24תא להעביר מלדע האחת לרעותה, ומפעיל הרשת שליד 
עמדת הפעלה מרכזית יכול לקבל תמונה כוללת של הרשת כולה. הקשר בין 
תוכנות 1224א/ בתחומים שונים לקבלת נתוני המלדע על השיחה שמתק:ימת 
תבוצע באורח אוטומטל. מפעיל רשת לכול להשתמש בפקודת 30078 כדל לקבל 
את כל הנתונלם השליכים ל-אכ12א בתחום אחר, כאילו הלה קשור לשלרות 
לאותה תוכנה. . 


2 ותא מהדורות 2 ו-3 


ב-אפא מהדורה 2 בוצעו מספר שינויים פונקציונליים לעומת מהדורה 1. 
בתוכם, נוספה היכולת לבצע בדיקת נתיב ובדיקת התחברות (165%6 66טסת 
ו-168% ץ15ט6051תת00) כדי לוודא את תקינות הנתיב מקצה לקצה, גם כאשר 
הוא עובר דרך מספר רשתות (בעזרת 1א5). 


215 


מחשב מארחה ב' מחשב מארח א' 













נוהל בקרת 
גישה לתקשורת 





נוהל בקרת 
גישה לתקשורת 






בקר 
מסופים 


מסוף 


שרטוט 13-13 - שליטה מרכזית ברשת (עם %ס)א) 


נוהל בקרת | 


גישה לתקשורת 
| | 5507 


נתוני בקרה ותצורה | נתוני מיד 
והוראות להפעלה על הטיחות* 
והפסקה של מעקבים 


שרטוט 13-14 - 08| מהדורה 2 


כדי לאפשר בדיקת נתיב זו, היו דרושים שינולים בדרך ההעברת הנתונים 
בין אפ1א לבין נוהל בקרת הגישה לתקשורת (שרטוט 13-14). 41א0 משמש 
עתה להפעלת וסגירת השיחות בין 800 לנוהל בקרת הגישה לתקשורת 
ולהפעלה של בדיקת הנתיב (1656 0₪66ת) ולקבלת תגובה ממנו. נתונל 
המידע על השלחה מועברים עתה בשלחה מקבילה לנתוני המעקב אחר תוכן 
השלחות. 


בשנת 1984 הוכרזה מהדורה 3 של אפתא, אשר הרחיבה את הטיפול בנושאלם 
הבאים: 


א. מילדע הנוגע לתקלות בהקמת שלחה ולסילום לא תקין של שיחה. 
אתא מהדורה ‏ 3 בשילוב עם 402/014%3 מספקת מילדע נוסף המתילחס 
לתקלות אשר חלות בהקמת שיחה ובעת סיום לא תקין שלה. המידע כולל 
נתונים מפקודות ה-פא81 וה-פא81א0 ונתוני תצורה ופרמטרים נוספים 
הנוגעים לשיחה שנכשלה. 


ב. רישום מלדע לצורכי התחשבנות, זמינות ותכנון עומסים ברשת. 
הנתונים לגבי תחילת וסלום שלחה לוחתמו בחותמת *ום ושעה. הם לכללו 
את שמות השותפים לשלחה, נתונים לגב? סוג השירות שבעזרתו מתקיימת 
השיחה, את מספר יחידות המידע לנתיב (210'5) ואת מספר הבתים 
שנשלחו ונתקבלו בזמן השיתה. 


ג. הצגת נתיבים מוגדרים (565ש0ת 11616קא5) פעילים ברשת. 
מפעיל רשת יכול לקבל בעמדת הבקרה שלו תמונה של כל הנתיבים 
המוגדרים הפעילים ברשת ברגע מסוים, ואת מספר השיחות המשתמשות בכל 
נתיב ונתיב באותו זמן. בהצגה זו יכול המפעיל לדעת את מלדת השלמוש 
בנתיבים המוגדרים ברשת. הוא יכול לבחור בנתיב מוגדר מסוים כדל 
לקבל אודותיו פירוט נוסף כמו למשל, תצורת הנתיב ורשלמת השלחות 
המתנהלות בו ברגע זה. 


ד. הפעלת מעקבים גם בטרם הוגדרו המשאבים. 
ניתןו לבקש מעקב אחר משאב מסוים ברשת, גם טרם הגדרתו על לדל 
אגצט. 


ה. הצגת נתונל מעקב ב-1א5. 
בעבור כל שיחה ניתן לקבל דלווה על ארבע להלדות המלדע לנתיב 
(210'5) האחרונות שחצו בין שתי רשתות אר"מ. 


ו. תמיכה במערכות א/05]. 


3 דוגמאות למסכ:י אפזא 


בהמשך מובאות מספר דוגמאות למסכי תצוגה של אכ"א. מסכים אלה נלתן 
להציג בעמדת הבקרה של מפעיל הרשת הנמצאת בפיקוחו של ת60א. כדי לקבל 
אותם, על מפעיל הרשת להקיש 'אפתא' וכתוצאה יוקרן לפניו המסך המתואר 
בטרטוט 13-15. 


27 











טאו 65₪האהו הזהם 1א10616 אהסאדשא | טאשא.אם וא 
1 ז66א א1 וס 
55 


ז5]) >אאאט) (1) 


א 
5 זן1אט 1061601 16 05 1157 








5 ז1אט 1061681 ץ08א5660 ]0 ז118 ז15) =אאאעו5 (2) 
5 ז1אט 106168 צהגא]אק :0 ז5זן ד15) ₪אאאטוק (3) 
5 ז1אע |5164צא2ק ]0 ז115 15 =גאטק (4) 

5 5500 06 1157 ז 1 556 (5) 


5 0 א10 דהא וקא קפ (6) 






600 08 א 551 ה=זאם 


שרטוט 13-15 


התחום שמוצג בשרטוט הינור התחום הנמצא תחת הפיקות של תוכנת 66א 
המפקחת גם על עמדת הבקרה. אם מפעיל הרשת מעוניין לגשת לתוכנית אפמא 
הנמצאת בתחום אחר, הוא לכול להשתמש בפקודת 80018 שתנתב אותו לתוכנית 
ה-א המתאלמה, ורק לאחר מכן להקיש 'אפעא'. 


מפעיל הרשת יכול לבחור לו עתה רשימה של שמות של הכתובות שברצונו 
להצלג, ובתגובה הוא יקבל מסך כדוגמת התיאור בשרטוט 13-16. מרוכזים 
בו השמות של כל הכתובות ברשת (5'ע1א) השייכות לסלווג השמות שבחר 
מפעלל הרשת. ליד כל כתובת מופלע הציון של סוג הנתונים שניתן להציג 








זז אס .וא 
ז ]| ₪אאא טגא 





>"\אהאט| +קצד ז15ן 
טזגזפ 6אגא 8 56 
=זסא 1\קקג ‏ (1) 
דסא 1אתפד (2) 
6שנזסא 2אמפד | (3) 
זסאאז | 843;ד | (4) 
זסגא] | 42קא | (5) 
זסאא] | 8%4]ד | (6) 
זסגא | 5אחפד ‏ (7) 
וו 60 08 ₪ 566 ה6זא; 


1 אזסם 













שרטוט 13-16 


208 


בעבור הכתובת. הסימון 401א1 מציין שהנתונלם שיוצגו עבור הכתובת ברשת 
הינם נתונים היסטורלים, מכיון שהשיחה כבר הסתיימה. הסימון 10118 
מציין ש-אס"]א "יודעת" שמתקלימת שלחה פעילה עם הכתובת ברשת, ולכן 
הנתונילם שיוצגו יכללו נתונים עדכניים בנוסף לנתונים היסטוריים. 


בשלב ‏ זה מפעיל הרשת יכול לבחור להקרנה את אחת הכתובות ברשימה כדל 
לקבל את פירוט השיחות האחרונות שהיא נלהלה, ‏ או עדיין מנהלת, עם 
כתובות אחרות ברשת (שרטוט 13-17). גם במסך זה הסימון 011%8 מציין 
שהשיחה ממשיכה להתנהל בזמן ההקרנה של הנתונים. 








5 וא 
5 561055 08? צ08ז₪15 א565510 







1 א1וסס אד שאגא 
*** ץ8ה0א5200 **א* *** ץהגאןהק **א* 
ד את זז זפ אסם 6קצך 6אגא ‏ 0%ם זז שאגא א5660 
**ששןז6\** 0 04/03 60:1א ‏ 18 1[אה=ז 660:1א ע) ן1ןוקקא (1) 
**:ט[ז0** 0 04/03 0071א ‏ 0| [א88ז 60:1א 5502 אגזץ (2) 







10 3 08:12:10 04/03 601א ‏ 1 1אהשד 60:1א ₪ 0101 (3) 
0 04/03 01:45:12 04/03 60:1א ‏ 10 גאהשזד 660:1א ₪ 6102 (4) 
0 03/03 20:09:15 3 [6061א ע1 [אאד 60:1א שן 5 (5) 





א 5 מפזאם 


שרטוט 13-17 


כעת עומדות לפני מפעיל הרשת מספר חלופות לבחירה. הוא לכול לבקש הצגה 
של תצורת הקישור של הכתובת ברשת, או במילים אחרות, הצגת נתיב השלחה. 
הוא גם יכול לבקש הצגה של נתוני מעקב של כתובת ברשת (שרטוט 13-18). 
בהצגה של תצורת הקישור של הכתובת ברשת הנמצאת בשלחה, נלתן לזהות גם 
את הנתיב הפיזי וגם את הנתיב הלוגי שדרכם עוברת השלחה. 


הצגת נתוני המעקב של כתובת ברשת הינה ההצגה השימושית ביותר ב-אפתא. 


בעזרתה ניתן לעקוב אחר מהלך זרימת הנתונים בין משתמשל קצה השותפלם 
לשיחה. תצוגה זו מאפשרת להבחין בסטיות מפרוטוקול שלחה תקין. 


209 









אדאם =6אחד א565510 5060116 6ד. א וא 
הלְהההההההה-- דההההה7777777--------- ]28198 הדדדהדרדדרר--- 
1 אי ןוסקה שאגא 


אאא 6פצד זווס 
דה 10 
 . 38‏ ... זא 7-5 0031 13:45:11 (2) 
31 0 2" אזאם 7-5 0032 13:45:12 (3) 
5 6 וו הזה 0 
0 שו 601% 11 




























600 08 0 |56 השזאם 


(המסך המוצג כאן מתייחס לדוגמה שבפרק 4.4 
בקטע הדן בקבוצות מתוחמות, דוגמה א') 





שרטוט 13-18 


במסך שבשרטוט 13-18 מוצגים לפנינו כמה נתונים, ביניהם: הזמן בו 
הועברה כל יחידת מידע לנתיב; כיוון השידור (מהתחנה הראשלת למשנית 
858, או להיפך 5-2); תיאור כללי של יחידת המידע לנתיב ‏ - האם הלא 
לחידת נתונים, פקודת אר"מ או תגובה (חילובית או שלילית); פענות 
קידומת ה-88 שבעזרתו ניתן לזהות אם יחידת המידע לנתיב הלא חלק 
משרשרת, או חלק מקבוצה מתוחמת; האם סמן משנה הכיוון (62) דולק, והאם 
סמן התיקצוב דולק; נתונים נוספים מתוך קידומת ה-28; אורך יחידת 
הבקשה (0ת) ועוד. 


ניתו לבחור מתוך מסך זה כל יחידת מידע לנתיב ולקבל מסך נוסף המפרט 
בפירוט מעמלק יותר את הנתונים הכלולים בה. לדוגמה ננלח, שאחת 
מיחידות המלדע לנתיב המוצגות במסך 13-18 הלא פקודת אר"מ - פאזת. 
מפעיל הרשת לכול הלה לבחור יחידת מידע לנתיב מסוימת זו ולהציג את 
פרטלה. בהצגת הפרטים נלתן לקבל מלדע לגבי כל הנתונים שהוחלפו בין 
משתמשל הקצה בשעת ה-0א21. בעזרתם גם ניתן לזהות את הפרוטוקולים 
שהופעלו ע"*י שנל משתמשי הקצה בעת השלחה בלנלהם. 


כאן המקום להדגיש שהנתונים המוצגים על :די 24א נלקחים מתוך מאגרל 
8% ועל כן התמונה המצטיירת משקפת את המידע המצטבר בהם במקום זה 
ברשת. אם מפעילי הרשת מעוניינים בהצגת נתונים מנקודות מבט אחרות 
ברשת כמו למשל מנקודת המבט של בקר מסופים, לתכן ויהיה עליהם להיעזר 
באמצעים נוספים אתחרלם. 


220 


2 קרה - קת ן-אפא 


1 (ְ(;ִ22 - 416 ת8610ת26%6201 הת16פסץת %ת1ע 


תוכנת 12224 הוצגה לראשונה בשנת 1980. היא נמצאת בבקר התקשורת לחד עם 
תוכנת 62א/302 ופועלת תחת בקרת געעא, אשר נמצאת במחשב המארח. תפקידה 
לסייע במיקום המדוייק של תקלה המדווחת על קו תקשורת. שרטוט 13-19 
מצילג את ההבדל באיתור מיקומה של תקלה כאשר פועלים עם גכפעפא בלבד, 
לעומת שללוב של ספא ו-1224 לחדיו. 


מחשב מארת 


זט ]א 


סקא 
ללא 08ק| 
בקר תקשורת 


(-/- ב לבט קנ (בבם) .לכשמ בב בשם ככ ב 2 נבם) שש 222-ה =>---=-רר 12 


אס | סא 


סורקי תקטורת 


מתאמים לקווים 





טוט 13-19 - שימוש ב-%0708 בלבד 
" לערמת קימ וש ב03ק)( בשילוב עם אסקן 


21 


אתץ, בהנחייתה של גפעא% יכולה לשגר פקודות למודמים מדגמי א386 
ו-586% לסוגלהם (מודמל - ע120), לשם: 


*" בדיקת תקלנות הפעילות. 
* בדיקת איכות השלדור. 
* בדיקת המישק בין ציוד הקצה לבין המודם. 


לצורכי הבדיקה משתמשת 1224 במסגרות 5216, גם כאשר פרוטוקול הקו הוא 
6 (כמו ב-380/3270). ניתן לקבוע רמת סף להתראה בעבור כל מודם. 
כאשר רמת התקלות או איכות האותות עוברים את רמת הסף, מתקבל דלוות 
דרך 1228 ו-002א ל-4פתא (ראה פרק 14.4 - מודמים). 






קבצי 5% 


עמדת בקרה 
(מערכת מחשב) 


שרטוט 13-20 - אקא 


222 


2 80% - ש160תס 66ת8ת09+ץ26 אמעסשספא 


תוכנת | אתא המוכרת גם בשם הקודם, 824 (06ת%0:08ת26 אעסטססא 
7269ץ81ת4), מטמשת ככלי לבדיקת ביצועים. התוכנה מורכבת משנל חלקים: 
תוכנית יישום שנמצאת במחשב המארח, ותוכנה שנמצאת בבקר התקשורת תחת 
פסא. החל מ-6022א/207, הפכה תא שבבקר התקשורת לחלק אינטגרלי של 
פא 0. 


אאא מבצעת נלטור על בקרל התקשורת ובודקת את ניצולת הקווים. הלא 
אוספת נתונים סטטלסטיים על ת6א, על תעבורת המסרים ועל הקווים ויכולה 
לטגר התראה למפעיל הרשת אם מספר התקלות עובר את רמת הסף שנקבעה. 
בעזרת אעא ניתן לאתר סיבות לירידה בתפוקה של מערכת התקשורת כמו 
למשל, עומס *יתר במערכת בזמנים מסוימים, מחסור בקיבולת קווים וכד'. 
ניתו על כן להסתייע ב-אתא בכלוונון ואיזון טובים יותר של הרשת 
וכמובן - לתכנן קיבולת של רשת (ראה שרטוט 13-20). 


6 שרותלם למפע?ל - 0005 ן-002ת 


1 000 - צ61116ב7 1 ת168610ת00000 02628608 


7 הלא תוכנית לישום הפועלת תחת בקרת ע06א במחשבים עם מערכת הפעלה 
5 ו-188 ומאפשרת למפעלל במרכז הרשת לפקח על מחשבים מרוחקים. נלתן 
לומר, ש-0007 מרחיבה את מערכת השליטה והפיקוח מאתר אחד אל אתרים 
רבים. 


בארגונים גדולים נלתן למצוא מספר מחשבים, בהם גדולילם וקטנים, 
המבוזרים באתרים שונלם, כמו מפעל ילצור, מעבדות, מרכזל פיתוה, 
מחסנלם, מחלקות מינהל וכד'. ארגון כזה שואף בדרך כלל לצמצם 
בהוצאותיו ולחסוך בהוצאות תפעוליות מיותרות. בפרלסת מחשבים בארגון 
איו צורך להציב מתכנתים בכל מתקן ומתקן ובחלק מהם אף נליתן לחסוך 
במפעילים. לעתים מתבטלת כדאלות הכנסת מחשב קטן לאתר בגלל עלות כוח 
האדם הנדרשת לתפעולו. 000 היא אחת התוכנלות הללשומלות המאפשרות 
קיצוץ בעלות כח אדם בהתקנות כאלה. 


בשרטוט ‏ 13-21 מתואר מרכז מחשבים ובו מחשב מארח אהד ואתר נוסף מרוחק 
ובו מחשב מארח נוסף. בדרך כלל היה צורך להעמלד מפעיל מערכת ליד כל 
עמדת הפעלה של מחשב מארח. בעזרת 0007 ניתן לוותר על מפעיל המערכת 
באתר המרוחק ולהעביר את השליטה עליו למפעיל עמדת הבקרה באתר המרכזי. 
כאשר מתפתחת בעיה כלשהי באתר המרוחק - המפע?ל באתר המרכזל לכול 
לטלוח פקודות והוראות תפעול, כאילו נשלחו מעמדת ההפעלה באתר עצמו. 


שליטה מרחוק בדרך כזו, אינה מחליפה לגמר את כל פעללויות התפעול 
באתר. עדי?ין צריך להטעין סרטלם על כונני סרטים ותקללטים מגנטיים על 
כונני תקליטים נתיקים (לרוב, התקליטים קבועלים), להזין נייר במדפסת 
ולהחליף סרט הדפסה שהתבלה. פעילולות אלו *כולות להתבצע על לדל 
המשתמש עצמו או על ידיל מפעיל זוטר ואין צורך בשירותיור של אדם 


מיומן. 
23 


אתר מרוחק אתר מרכזי 


- 2 


נוהל בקרת גישה לתקשורת 


קאז 







בייי 
2 


נוהל בקרת גישה לתקשורת 


א ]6 






שרטוט 13-21 - 066 


2 700 - ץ7861116 605018 00628502 66סחשת 





תוכנת 3002 מרחיבה את יכולת השליטה והפיקוח ממרכז שליטה ובקרה בכך 
שהיא מאפשרת, ע"י הוראות מפעיל במרכז, לבצע טעינה ראשונית של המחשב 
המרוחק. 


7 | אפ - 606םת0סעספת1 אצסש6שא אפ 


מוצר התקשורת [א5 הוכרז על ידי יבמ בסוף שנת 1983. מטרתו להרחיב את 
הקשר ואת שיתוף המשאבים בין משתמשי אר"מ, על לד מתן אפשרות לשתי 
רשתות עצמאיות, או יותר, להידבר זו עם זו. כל רשת שומרת על עצמאותה 
מבחינה תפעולית וניהולית במידה כזו, ששינויי תצורה ברשת אחת אלנם 
דורשים כל שינוי ברשת השכנה. לפיכך, יש המכנים מוצר זה "שער הקלשור" 
( 685608 (5%8). 


תוכנת 1א5 מאפשרת לארגון גדול לפצל את הרשת שלו לרשתות קטנות, למשל 
בהתאם לחטיבות השונות או המפעלים, כאשר כל אחת מהן עוסקת בנושא 
הייחודי לה. לש ארגונלם הרואים יתרון בצורת פיצול זו מכיון שקל 
ופשוט ילותר לתחזק ולנהל כל רשת בנפרד, ולבצע שינויים ברשת האחת מבלי 
לפגוע ברשתפות אחרות סמוכות, או קשורות. למרות פיצול זה ניתן להגיע 
מכל אתר בארגון אל מערכות יישום משותפות ואל בסיסי נתונים משותפים. 


סיבה נוספת לחלוקתה של רשת גדולה לרשתות קטנות יותר הלא, כאשר מספר 
הכתובות ברשת גדול מכדי יכולת הטיפול שלה. היכולת לחלק רשת גדולה 
למספר רשתות מאפשר חיבור מספר בלת? מוגבל של כתובות. 


208 


מנקודת המבט של משתמש הקצה אין הבדל אם הוא ניגש לתוכנית ילשום ברשת 
שאליה הוא שייך, או שהוא ניגש לתוכנית ?לשום הנמצאת ברשת אחרת. ‏ אין 
צורך ליידע את משתמש הקצה לגבל מלקומה הפלזי של תוכנלת הלישום. 
התהליך אשר עליו לבצע *להיה זהה כאשר הוא ניגש למשאבים ברשת ‏ לה הוא 
שליך, או למשאבים ברשת אחרת. 


1 תלאור התוכנה 





המוצר מורכב משני חלקים: 


א. נקודת הבקרה לשירותי מערכת של שער הקישור (ץ085808 5502), אשר 
נמצא במחשב המארח תחת מערכת הפעלה 05 ונוהל בקרת גישה לתקשורת 


402 (מהדורה 2 ומעלה). 


ב. צומת שער הקישור (086008), אשר נמצא בבקר התקשורת (023א/207 
ומעלה). 


נקודת הבקרה לשירותי מערכת של שער הקישור יכולה להיות חלק מנקודת 
בקרה לשירותי מערכת (5505) רגילה ברשת. צומת שער הקישור לכול להמצא 
בבקר תקשורת המקושר ישירות לערוץ המחשב המארח, או להמצא בבקר תקטורת 
מרוחק המקושר דרך קוול תקשורת. 


כאשר שת רשתות, או יותר קשורות יחדיו, לתכנו הבדלים בשיטת המעינה 
שלהן ואף יתכן, ששמות זהים ימצאו בשתי הרשתות. היחס בין אורך מעך 
האלמנט (4002655 6מ51606) ואורך מען האיזור (662855 68ע8פט5) יכול 
להלות שונה בכל רשת ורשת. בנוסף, עם הגידול האפשרל במספר הכתובות 
ברשת (הגדלת אורך המען מ-16 סיביות ל-23 סיביות) ב-024א/407 
ו-407/%14%3, נמצא בעתיד רשתות, אשר באחת מהן משתמשים עדיין באורך 
מען של 16 סיביות לכתובת ואילו בשנייה משתמשים באורך מען של 23 
סיביות. 


:אפ עונה על כל ההבדלים הללו על יד? תרגום כתובות מרשת אחת לרעותה 
ועל ‏ יד מתן אופציה לשמות נלווים, אשר ניתן להשתמש בהם בעת מעבר 
מרשת לרשת. בכך נלתן למנוע כפילות בין שמות ברשתות שונות. 


למרות הקישור בין הרשתות, אין תקלה ברשת האחת צריכה להשפיע על 
תיפקודה של הרשת השכנה. אמנם לא ניתן לנהל רשת אחת מרשת אחרת, אך 
ניתן לאתר את מלקומה של תקלה בשיחה המתנהלת בין שנל משתמשי קצה, אשר 
כל אחד מהם שייך לרשת שונה. כל אחת מהרשתות הקשורות אל שער הקישור 
רואה אותו כחלק ממנה והשיתוף שלו ברשתות אחרות נעלם ממנה. למעשה, 
שער הקישור הוא איזור קצה בכל אחת מהרשתות. 


בשרטוט ‏ 13-22 מתוארות שתי רשתות הקשורות ביניהן בעזרת שער קלשור. 
ניתן להגיע אל 5502-ב' ואל 101 על ידלי שמות נלווים כמו ב'?550 
ו-'101, אשר שייכים לרשת א' ולאיזור של "שער הקישור". בצורה דומה 
מלוצגות 5507-א' ו-ג20 ברשת ב' על ידי שמות נלווים כמו א'5507 
ו-'104 הנמצאים בשער הקישור, בחלק השייך לרשת ב'. 


205 


רשת ב' רשת א' 
שער הקישור מחשב מארח א' 
= == 7 


מחשב מארח ב' 








נקודת 0 
הבקרה לשירותי 
מערכת. שד ב בי 
שער הקישור" , 


0 דט זסת אד 
0 


1 
צומת שער הקישור 


1 
0/0 ₪ 


- 
א | 


0 


שרטוט 13-22 - 5%1 - שמות נלווים 


בשער הקישור יש *יצוג לנקודת הבקרה לשירותי מערכת (5562) וליחידה 
הלוגית (10), אך אין ייצוג ליחידה הפיזית (20). מספר הכתובות שניתן 
לייצג ברשת מוגבל - בגלל צורת הייצוג של 1₪ ו-55862. נלתן להתגבר על 
מגבלה זו על ידי שימוש דינמי במצבור של כתובות קצה (אלמנט) בשער 
הקישור. כתובת ייצוג פנויה תיבחר עם הקמת שיחה מתוך מצבור הכתובות 
שבשער הקישור ותייצג כתובת ברשת האחרת. בגמר השיחה תשוחרר הכתובת 
ותהיה פנוייה לשימוש מחדש על ידי כל שיחה אחרת בין הרשתות. אופן 
הקמת שיחה בין משתמשיל קצה דרך שער הקישור, מזכירה במלדה רבה את הדרך 
בה מוקמת שלחה בין משתמשי קצה השייכים לשני תחומים ברשת אחת (ראה 
פרק 4.3). 


112 הקמת קשר בין משתמשל קצה 


בשרטוט 13-23 מתואר תהליך של הקמת קשר בין שנ? משתמשי קצה דרך נקודת 
הקישור שבין הרשתות. התהליך מתחיל על ידי בקשה ממסוף 101 [1] להתקשר 


206 


אל תוכנית יישום '104 שהלא השם הנלווה ברשת ב' לתוכנית הילשום 
המיוצגת על ידי 10 ברשת א'. נקודת הבקרה לשלרות? מערכת (5502) ברשת 
ב' שולחת בקשה לקשר בין תחומים [2] אל "נקודת הבקרה לשירותי מערכת 
של שער הקישור". נקודת הבקרה לשלרות? מערכת של שער הקישור מזהה 
שזוהי בקשת קישור לרשת אחרת, וש-'104 הינו השם הנלווה ל-104. הלא 
שולחת אל "צומת שער הקלשור" בקשה להקצאת כתובות ברשת - גגאת 
( 1551880606 8 65006 28600856) [3], במטרה להקצות זוג שמות 
נלווים עבור השיחה. סימנל זיהוי של הרשתות המעורבות ושמות היחידות 
הלוגיות כלולים בבקשת ההקצאה (גַגאת). 


צומת שער הקישור מקצה כתובת ברשת ב' שתייצג את 10 וכתובת ברשת א' 
שתייצג את 1₪1. כתובות אלו מוחזרות לנקודת הבקרה לשלרותי מערכת כאשר 
נשלחת התגובה [4] מצומת שער הקישור. בשלב זה שולחת נקודת הבקרה 
לשטירותי מערכת של שער הקישור בקשה לקשר בין תחומים [5] אל נקודת 
הבקרה לשירותי מערכת של רשת א'. הכתובות הנשלחות הן אלו התואמות 
לרשת ‏ א': 10 ככתובת *עד ו-'101 ככתובת מקור. 5505-א' מחזיר תגובה 
[6] לנקודת הבקרה לשירותי מערכת של שער הקישור, אשר כוללת את הכתובת 
של 0]. עתה, נקודת הבקרה שולחת בקשת 58104 (766608 01ע5ת60 566) 
[?7] אל צומת שער הקישור. הבקשה כוללת את כתובת 102ם, את הכתובות 
הנלוות ואת רשימת הנתיבים בפועל אל הצומת. מידע זה :היה דרוש לצומת 
שער הקישור בעת ביצוע פקודת ה-פא21. 


כעת מתחילה שרשרת תגובות [8], [9], [10]. תגובה [8] הלא תשובה 
ל-58100 [7], תגובה [9] מתייחסת ל-11א021 [2] ותגובה [10] מתילחסת 
ל-71418זא1 [1]. לאתר השלמת שרשרת התגובות שולה 5902-ב' פקודת 
דזאזסעת [11] שמגיעה לבסוף אל 5505-א' [12]. מטרתה להעביר מלדע 
אודות היחידה הלוגית המשנית (510) מ-5502-ב' האתראל ל-810, אל 5502 
א' האחראל ליחידה הלוגית הראשית (200). באמצעות פקודה זו מתבקש 
-א', האחראי ל-10ע, לשלוה פקודת 11א061 אל הליחידה הלוגית הראשית, 
אשר בשרטוט 13-23 היא מסומנת 104. היחלדה הלוגית של תוכנית הילשום 
היא הלחידה הלוגית הראשית, ואילו היחידה הלוגית של המסוף היא היחידה 
הלוגית המשנלת. 5502-א' מחזיר תגובה [13] ושולח פקודת 11א61 אל 108 
[14], המחזיר תגובה [15] ל-5502-א'. 


בשלב זה מופעל הנתיב ואז שולח 10 את פקודת ה-פא21 [16] אל 01ע, 
במטרה לקבוע את כללי השלחה בין שני משתמשל הקצה. 201 מחזיר תגובה 
[17] המאשרת את כללי השלחה. כעת מקבלות כל נקודות הבקרה לשלרותל 
מערכת הודעות על התחלת שיתה, על ידי צעדעסא [18], 588881 [19] 
ו-[20] וע"י 02585551 [21] ו-[23]. לאחר קבלת התגובות המתאימות, 
הוטלמה למעשה הקמת הקשר בין שני משתמשי הקצה וניתן להעבלר בלניהם 
מסרים. 


כאשר מסר עובר בצומת שער הקישור מרשת אחת לרשת אחרת, הוא משנה את 
קידומת התמסורת (18) שלו ומתאים אותו לרשת שהמסר נכנס אליה. בהעברת 
המסרים בין משתמשי הקצה מעורב רק צומת שער הקישור, ולא נקודת הבקרה 
לשירותי מערכת של שער הקישור. זו חוזרת להיות מעורבת כאטר מגיע מועד 
סגירת השלחה. 


207 


שרטוט 13-24 מתאר בצורה שונה את תהליך הקמת השלחה. בשרטוט זה 
מתוארות יחד כל נקודות הבקרה לשלרותי מערכת כנקודת בקרה לשירותל 
מערכת (5502) אחת כוללת. נקודת בקרה זו מחולקת בתוכה למספר תת 
נקודות בקרה לשלרותי מערכת המנהלות דו-שיח בינן לבין עצמן לצורכל 
הקמת הקשר. 


8 


7 א' 


טער הקישור 


וכ 






נקודת 













צומת טער הקיטור 
(פ6ו/ ז6) 


קאז 






| 
| 
| 


י (יגטש) זנאוס6 (יאע)) >זגנזנןאן 


| )1( 


| 
| 









אגאת 
(3) 
תגובה 












0 


(גע1) זואוס6 


(66) ₪ 
[ תגובה | [7) 


זןא 60 


שרטוט 13-23 - הקמת קשר בין משתמשי קצה 


208 


צומת טער 
(5) זזאזס6 הקיטור 
נקודת הבקרה 


2 זז 6 לטרותי מערכת 


(16) סא81 





שרטוע 13-24 


3 ספסיכום 
לסיכום, נלתן לומר שתוכנת 1א5 מאפשרת: 


* לשתי רשתות עצמאיות, או ילותר, להידבר זו עם זו. 

* לבצע שלנויי תצורה ברשת האחת (כמו הוספת או גרלעת מסופים, מחשבלם 
וקווי ערוץ, ביצוע שלנויים טופוגרפיים וכד'), ללא צורך בשלנול 
כלשהו ברשת השכנה. 

* לשתף משאבים בין רשתות עצמאיות ללא צורך בתאומים כלשהם. 

= להקים תת-רשתות מבוזרות במסגרת רשת גג כוללת, מתוך סיבות: 
 -‏ גיאוגרפיות. 

- ארגוניות. 
- פישוט בתפעול הרשתות. 
- צורך בגידול הרשת. 


ניתן לראות ב-1א5 מעין מחשב מארתח של תא45, מכלון שהוא תומך 


בפרוטוקול *א5 ודורש מידה זהה של מלומנות בעת ביצוע חילול (ת66) 
של רשתות. 


209 


פרק 14 
מוצרי תוכנה וחומרה שונים 


₪ 0 - 02610 1620181 אעסשספא 


מוצר התוכנה 10א הוכרז בשנת 1979 כחלק מ-44א5. הוא מחליף את השרות 
אשר הליה קלים ב-%144 לנוהל הבסיסי (%066 288516 ,0כ1ק). אגעץ תומך 
עתה רק במתקנים מסוג 4/5206א5 ובמסופי 850/3270 וחדל להכיר במסופל 
06 אחרלם ובמסופים אסינכרוניים. כדי למלא את הצורך לתמוך עדיין 
במסופים אלה, הוכרזה תוכנת 0עא. בתחללה | הלא תמכה ‏ במסופים 
אסלנכרונילם בלבד (ב-101א) ואח"כ (ב-102א) התמלכה הורחבה גם למסופל 
06 מסולמלם. 


ניתןו לראות ב-10א ממיר, המבצע המרה ממסופים אסינכרונים או 8850 
למסופי אר"מ. ל-%14% נראים המסופים כאילו היו מסופי 5216/3767 (1טת, 
1, 753, 3את, 1כ12ת). מסוף 3767 הינו מסוף לא מתוחכם הכולל אמנם את 
כל נדבכי אר"מ, אך לש בהם המינימום הנדרש. 


תוכנת 10א נמצאת בבקר התקשורת הקדומני (עעע) תחת הפיקוח של ק0א/407. 
תפושת הזיכרון ש-10א משתמשת בה בבקר התקשורת היא בין 4585 לבין 
8, בהתאם לכמות המסופים הנמצאים בשליטתה. 


0א מאפשרת (בעזרת 4ג407/%1) למסופים שאלנם מסופי אר"מ לנצל את 
שלתוף המשאבים ברשת. על המשתמש לזכור, שמערכות היישום אינן תומכות 
בכל דגמ המסופלם ולעתים משתמש הרוצה לנצל את 0עא, צריך לשנות את 
תוכנלות הלישום שלו ולהתאלמן למסופים השונים. 


להלן טבלה המתארת את סוגל המסופים הנתמכים על ידל 10א, ואת מערכות 
היישום התומכות בהן: 


20 





תמיכת מערכות יישום 


\אסץ/א 06 105% סוג המסוף 


7 המדמה 2741 
0 דגם 1 


20011 
5 א 
ציידוו 
2201 
ידי תוכניות משתמש בלבד 0 5850 (נל"ן בלבד) 





מחשב מארת 


מערכת יישום 


א זט ]0 


\ מעבד 
\04]] | 856 ו-5/5 


\.או 7 
\ 103] ועד / 





מסוף אר"מ 
6 מסוף מסוף אסינכרוני 


856 0 


שרטוט 14-1 - 0[ 
21 





הדרך בה פועלת 0תא מתוארת בשרטוט 14-1. מסר היוצא לדוגמה, מהמסוף 
האסינכרונ? והמלועד להגיע אל תוכנלת הילשום במחשב המארתח, נאגר תו 
אחר תו בבקר התקשורת עד אשר כל התווים שלו נקלטים. 10א מוסיפה למסר 
את הקידומות הנדרשות (חת ו-718) כדל לדמותו למסר שהגיע כביכול ממסוף 
אר"מ. כל מסוף שמתקשר אל 10א מופיע כלפי א74ש/407 עם דילמוי של לחידה 
פיזית (20) ויחידה לוגלת (10), אשר ₪20 מילשם בעבורו. המסופים 
חייבים להיות מוגדרלם גם ב-02א/2407 וגם ב-0ע2א. 1%1?, לעומת זאת, 
מכיר רק את היחידות הפיזיות והלוגיות. 


מהדורת התוכנה 103( שהוכרזה לאחרונה מותאמת ל-024א/202 ותומכת 
בכתובות בנות 23 סיביות. 


2 14 5" יְ ?לו מ ך אש ברשת אר"מ 


מוצר התוכנה א%4/5 שהוכרז בשנת 1984, מיועד לתת פתרון לעיל ופשוט 
לשילוב של מערכות א% בסביבת אר"מ ולפטור את משתמש? %% מהצורך בשלמוש 
במוצרלם נילווים, אשר שנילם מהם נזכלר כאן. 


א. ‏ 2%% - תקטסצת1 2855 4/370 


המוצר מאפשר למחשב %%, לחד עם בקר התקשורת הקדומני שלו, להופיע ברשת 
כאילו היו בקר מסופלם ממשפחת מסופי 9350/3270 (שרטוט 14-2). מסוף 
סינכרוני או מסוף אסינכרוני לכולים להתקשר אל מערכת 4 ובעזרת אק 
להידמות כלפי מחשב מארח אחר כמסוף א327. 







ו 5 
| הפטסתתדך 
1 


בקר [ ! 
תקשורת ן | 
1 


יישום של 
בקר מסופים 
0 856 


שרטוט 14-2 - (20%) תפטספת] 0355 370/א/ 
222 








ב. א%0 - מ11063%10קק אמסשססא ת168%10תטתח0ס0 אגאדץ 


עס המעבר למערכת הפעלה 52/%/ הופיע מוצר זה, שאיפשר לקבל את שרותל 
אר"מ על ידי שילוב של מערכת הפעלה אורחת תחת אצ (058 או %051) לחד עם 
אאעצ. גאס0 הלא תוכנת הקשר בין א\ לבין א4ג1ץ (שרטוט 14-3). 


השללוב הזה מאפשר קשר דו-סיטרל: מסופלם הקשורים למחשב? אר"מ אחרים 
לכולים להתקשר אל מחשב %/, ומכונות בפועל כמו 085 ומסופים הקשורים 
אל מחשב %4, יכולים להתקשר למחשבי אר"מ אחרים. מסופ אר"מ מוצגים 
במערכת %% בשתי דרכים: הם מוצגים כעמדות מפעיל עבור מכונות בפועל 
ללא %אגתץ, והם מוצגים כמסופי אר"מ עבור מערכות יישום שפעלו במכונות 
בפועל עם אגזצ בתוכן. 










לא 


מכונת אאזץ 
בפועל 





2 





ו 
ו 
ו 
[ 
ו 


פסא/ זא ו 


שרטוט 14-3 - 46/4682 


ג. א5/א 


תוכנת \א5/%% מאפשרת להעביר את התפקידים של א%0 עם מערכת ההפעלה 
האורחת וה-%14% שתחת פיקוחה, אל 4ג7ל/207. גא5/וט עושה זאת על לדל 
לצירת סביבת עבודה חדשה הנקראת %1/605 (ת57566 01ע5מ00 קטסל0/0), 
כפי שמוצג בטרטוט 14-4. בסבלבה זו מוגדרים מוצרים כמו 8ג207/1, 
סא ואחרים בקבוצה משותפת אחת. המוצרלם לכולים להתקשר זה לזה דרך 
שטח החסנה משותף, כשכל אחד מהם פועל כמערכת בפועל כפל ששאר המוצרים 
פועלים תחת %%. המסופים מופלעים כעמדות מפעלל בפני מכונות בפועל 
אחרות שב-%% ואשר אין להן %14%, כאשר הקשר נעשה דרך שרותל עמדות 
ההפעלה של 4א5/א%. ניתן לומר, שבדיעבד גא%0 הפכה להיות חלק אלנטגרלל 
של 207/074%3 עבור א%. 


213 












צּ 







4 
שטח החסנה משותף 


א זט זסה ]א מוצר 
אחר 


קבוצה משותפת 
005 


מכונה בפועל 
אחרת 





את השללוב של מערכות לבמ ברשתות 25.א ניתן לחלק לשתי תקופות: עד שנת 
1, ומשנת 1981 ואילך. הפעילות בתקופה הראשונה כללה חיבור לרשתות 
5 באמצעות אביזר חומרה ייעודי (ג1א), מתן פתרונות *יחודללם לפי 
דרישת לקוחות (0'5קת), ופעולה מסיבית יותר במדלנות נבחרות כמו צרפת 
וקנדה. התקופה השנייה מתחילה למעשה עם ההחלטה להטתלב ברשתות 25.א 
באורה סטנדרטל על לדל חיבור ילשיר של רשתות אר"מ לרשתות 25.א 
(ו-21.א). 


רשת 25.% מבוססת אף הלא על נדבכים, והילא מיישמת למעשה את שלושת 
הנדבכים הנמוכים של 081 (605מת00ץ56ת1 תח556ץ5 מ6ק0). בפרק 16.1 יש 
השוואה בין 051 לבין אר"מ. אין בכוונתו של פרק זה לפרט את המבנה של 
רשת 25.א, אלא להראות כיצד רשת אר"מ מתקשרת אליה. 


1 (ג(גבא 


המוצר הראשון של יבמ שאיפשר קשר בין רשת אר"מ לבין רשת 25.א הלה 
מוצר החומרה 1א (ע408060 686 אש0א60א), שהופעל לראשונה בשנת 
7. בעזרתו אפשר היה לחבר בקר מסופים 4/5210א5 אל רשת 25.א (שרטוט 
5), ולהעביר דרכה מסרים אל ג1א אחר המחובר לבקר תקשורת. 


2108 





בקר תקשורת 
קסא/ 6 





רפ שרטוט 14-5 - 01 


אביזר ה-12א פועל למעשה כממלר פרוטוקולים מ-5206 ל-60ם82, ולהיפךר 
(שרטוט 14-6). 








כותרת 
6 


| יט |א|א9|אד| 6 |א|*] 


ומם 
כותרת 


5 כותרת 
6 6 


שדה נתונים של חפיסת 25.א 


(*) 6)) שדה בן 2 בתים המכיל מידע לאיפיון מסגרת ה-50)6 





שרטוט 14-6 - המרת פרוטוקול ב-81 


כדל למנוע תעבורה מלותרת ברשת 2.25 מבוצעת הזמנה לשידור מבקר 
המסופים על ידלי אביזר ה-14א ולא על ידי ה-ת02א. לבקר המסופים לכולים 
להיות מחוברים מספר מסופים, ולהלכה לכול כל מסוף להתקשר למחשב מארח 
שונה. בפועל, המכלול כולו, אשר מכיל את הבקר עם המסופלם, מחוברים 
בו-זמנית למחשב מארת אחד בלבד ברשת. הסלבה לכך הלא, שאביזר ה-גזא 
מחובר במעגל בפועל (06) אחד בלבד אל רשת ה-25.א. אללו ה-1א הלה 
מחובר לרשת 25.%< במספר מעגלים בפועל, אז? מסופים שונלם המחוברים 
לאותו בקר יכולים הלו להתקשר בו-זמנית למחשבים מארחים שונים. 


מיגבלה נוספת של ה-1א הלא, שלכל קו הנכנס מרשת 25.א אל בקר התקשורת 
- דרוש 1 נפרד וקו כנלסה נפרד. כלומר, כדי לאפשר למספר גדול של 
בקרל מסופים לכולת הידברות בו-זמנית עם בקר התקשורת דרך רשת 25.א, 
יש צורך במספר רב של כניפסות בבקר ושל אביזרל ג1א. 


255 





2 פא 


המוצר השני של יבמ - 581ק2א (5621806ת1 8ת1ת59166 280868 ע0א), יישם 
את היכולת להכנס מרשת 25.א באופן ישיר לבקר התקשורת ללא צורך באביזר 
ה-14א. לשם הבנה, נשווה בקווים כללים בין נדבכי אר"מ לבין נדבכי 0851 
(הטשוואה מפורטת לשנה בפרק 16.1), על פי שרטוט 18-7. 






יישומים 
שרותי התצוגה 


שיחות 
בקרת ההיסעים 
בקרת הרישות 
בקרת אפיק הנתונים 


הקשר הפיזי 


שרטוט 14-7 - נדבכי אר"מ לעומת נדבכי 25.א ו-051 


משתמשי קצה 


שרותי ההצגה 


בקרת זרימת הנתונים 
בקרת התמסורת 


בקרת הנתיב 
בקרת אפיק הנתונים 


! הקשר הפיזי 

















01 אר"מ 


5 


שלושת הנדבכים התחתונים של 051, תואמלם מבחלנה תיפקודית לנדבך וחצל 
התחתונים ולקשר הפיזל של אר"מ. למרות הדמיון הרב בין הנדבכים בשתל 
הארכיטקטורות, לא ניתן להחליף נדבך של אר"מ בנדבך 051 העומד בתקני 
0. הסיבות העיקריות לכך הן, שהפרוטוקולים, מידת האחרלות של כל 
נדבך והתגובות הצפויות - הינם שונים בשתי הארכיטקטורות. 


שרטוט 14-8 מתאר כלצד פועל בקר תקטורת הממלר מסרים מרשת אר"מ לרשת 
5 ולהלפך. 


בתוך בקר התקשורת שבשרטוט אנו רואים את נדבכ? אר"מ וגם את נדבכל 
5. בילן שתל הרשתות פועלת תוכנית ממסר המספקת את שרותל ההמרה 
מצורת תקשורת אחת לחברתה. המוצר הפועל בבקר התקשורת לביצוע המרה זו 
מורכב ממספר מודולים (כיום 7), אשר פותחו בשלבים, החל משנת 1980. כל 


שבעת המודולילם *חדלו מוכרים בשם 8251 (אַת1ת59150 26865 תפסא 
68 ד). 


הלכולת להכנס מרשת 25.א באופן בלתי אמצעי לבקר התקשורת מסלרה את 


הצורך באביצרי ג1א ליד בקר התקשורת, אם כי צורך זה עדיין קיים ליד 
בקרל מסופים מסוימים. 


26 


מחשב מארח 


]זו 


בקר תקשורת 


ו 
אר מ בקרת אפיק הנתונים 


הקשר הפיזי 





שרטוט 14-8 - נדבכי אר"מ ו-25.א בבקר התקשורת 


שבעת המודולים של 51פא הם: 


= מ5א0ק - 
+ 2580 - 
- 000 - 


- 8 
- ₪ 


(6תפתק1טףם גא5 מסא\ ע0+ ע6םעשטת00 050601ת2) 

(0008 1680665 106שע56 1641ַ5עת2) 

(06005201 א%הת1] 1081081 811+166ט0) 

06-א - (8066-0110 %עסש66( 5620661856ת1) 

6 - א - (066-011.6א 08%ש65א עע6תטסם) 
(ח510ח66א5% 0%6ק5ה1?8 25-% סם 460655 67811206ת06) 
(ת510ת56א8 מצסק5ה158 25-% 50 106655 280168586) 


4 156808666 
4 סתס6טבקפת7:8 


נסקור בקצרה את התפקידים של כל אחד מהמודולים האלה, וראה 
בשרטוט 14-16.1. 


א. מא6ע 


מודול זה 


(שרטוט 14-9) 


מאפשר לקשר דרך רשת 25.א מתקן, שאינו מתקן אר"מ, 


אינו מכיל בתוכו את נדבכי? אר"מ, אל ייטומים ברשת אר"מ. על 
להיות בעל יכולת להתקשר ישלרות לרשת 25.א ולא דרך מקבץ מנות (5ג?), 


סיכום 


כלומר 
המתקן 


27 


מתקן זה מוכר בכינוי: 278 25.א גא5-אסא. 5א0ע מאפשר למתקן להתחזות 
כלפל מערכת היישום כמסוף אר"מ 3767 (01ע, 101). 2/6 מופיע בפני 
מערכת היישום כקו תקשורת נל"ן 5200, ו-5%6 מופיע כקו חלוג 6מ52. 
המעגל בפועל (6) מכונה %6 סוג 0 ומלוצג על ?דל תוכנה בבקר התקשורת 
ומכיל בתוכו לחידה לוגית הנקראת 018 (20 0016ש01 7128081). 


מחשב מארת 







נוהל בקרת 
גישה לתקשורת 


ש- 0ק-5500 


"0 


מעגל בפועל 
סוג 0 = -- ----- 


מתקן 25.א 
שאינו מתקן אר"מ 


שרטוט 14-9 - 6%6ק 


במערכת מתנהלות שלחות משלושה סוגים: 

= 55802 ל-20 לשם הפעלה וסגירה של המעגל בפועל. 

= 5502 ל-10 לשם הפעלה של היחידה הלוגית ולצרכי הקמה וסגירה של 
הקשר בין משתמשל קצה. 

= 10 ל-10 להעברת נתונים בין המשתמש לבלן תוכנית היישום. 


יו 20 --%ן . (= ה יקייר ש.י 


ב. 2586 (שרטוט 14-10) 





מודול זה מאפשר לקשר בקר מסופים של אר"מ דרך רשת 25.א% אל יישומים 
ברשת אר"מ. כדי לבצע קשר זה דרוש בדרך כלל האביזר 1 (5793-202), 
אשר בבקרל מסופים מסוימים אפשר להתקלן אותו בתוך הבקר. המעגל בפועל 
בו משתמש 25806 קרול %60 סוג 2. 


6 מבטל את הצורך להשתמש באביזר 1א בצד בקר התקשורת. מנקודת המבט 
של תוכנית היישום, בקר המסופים מחובר דרך ערוץ 526 והמעבר דרך רשת 
5 שקוף לה. 2/6 סוג 2 נראה לתוכנית היישום כקו נל"ן 5506, ו-5%6 
סוג 2 נראה לה כקו חיוג 52120. בניגוד ל-8א20, אין 2586 מכלל יחידה 
פיזית (20) ויחידה לוגית (10) ולכן הוא אינו שותף קצה לשיחות אר"מ. 


מחשב מארת 









מערכת ‏ יישום 


נוהל בקרת 
גישה לתקשורת 








בקר תקשורת 


0 









1 

1 

1 

1 , 
/ 1 
ו" 1 
1 ו 
ו ן 
1 [ 
1 10-60 ְ 
/ 1 
וו ו 
וו ו 
שש | 
3 | | | 
ו 1 שפ-5507 ו! 
1 || מעגל בפועל / 1 
1 סהג 2 --- 7 0|-5560 11 
1 1 ו 5 [ 
0 1 : ןְ 
/ | 1 
1 [ 1 
| 1 
[ 1 , 
וו ו ו 
!ו 1 1 
!ו / ו 
/ 4 ו 
/ 1 פרוטוקול ו 
1 51-116קא 1 
[ 1 , 
/ 0 ]ו | 5 בצ "ון 
[ . וש ?= ה מ ו 
/ ו 
ו [ 
4 [ 
1 | 
ו ו 
| ה ו כ ה רו ר- תהפייכ קוו ורוו ו 


בקר מסופים אר"מ 


שרטוט 14-10 - 7586 
209 





06 ו-14א מדברים ביניהם דרך רשת 25.א בפרוטוקול הקרול "בקרת אפיק 
לוג:י" - 100 (01ע5ת00 א%תמ1/ 1081081), כדי לסייע במעבר מאפיק 5006 
למעגל בפועל של 25.א. על מנת לאפשר מעבר זה, נעזר פרוטוקול ה-16 
בקידומת בת שנל בתים המהווה חלק משדה הנתונים של המנה המשודרת 
ב-25.א (ראה שרטוט 14-6). 


ג. 0106-אא1 (שרטוט 14-11) 


מודול זה מאפשר לשני בקרי תקשורת להתקשר ביניהם דרך רשת 25.א. המעגל 
בפועל בו משתמש 0206-אא1 הינו %60 סוג 3. המודול מאפשר להמיר קו נל"ן 
0 שבלן שני בקרי תקשורת בקו 6עק2 (הערה: 0 בלבד, לא 5%6), דרך 
רשת ‏ 25.א. כלפל הנדבכים הגבוהים יותר של אר"מ קו זה יופיע כקו נל"ן 
06 והקשר דרך רשת 25.א יהיה שקוף עבורם. מכיון שהקשר הלוגי שנוצר 
הוא בין שתי יחלדות פלזיות סוג 4 (204), ה-01160-אא1 אלנו שותף קצה 
לטיחות המתנהלות בקו ולכן גם אינו מכיל יחידה פיזית משלו ולחידת 
לוגית משלו. 06 משתמש ב-סיבית ה-0 (0-217) כדי להבדיל בין 
מסגרות המכילות פקודות 5210 לבין מסגרות נתונים (בניגוד ל-2986 
שנעזר בקידומת 110). למעשה רשת 25.א פועלת כאן כקבוצת תמסורת. 


מחשב מארת מחשב מארת 





תוכנית יישום תוכנית יישום 


נוהל בקרת 
גישה לתקשורת ו 


קר תקשורת : בקר תקשורת 


א 0 וי 


רטת 25.% 


₪ וי 


שרטוט 14-11 - 011)6-אא1 
200 


ד. 006-אאת (שרטוט 14-12) 


מודול זה מאפשר לבקר תקשורת להתקשר דרך רשת 25.א למתקן אר"מ המכיל 
בתוכו מתאם 25.א. בשלב זה התמלכה הלא בבקרל מסופים מדגם 3278 
הכוללים תכונה הנקראת: 2 סעסקקטפ5 ת8%10שט18+ת00, המאפשרת הידברות עם 
0 את. לצורכל בקרת המלדע משתמש מודול ה-01060-אא2 | בסיבית 
% 2858 811%166ש0, שבמסגרות ‏ 3.25 (בניגוד לדרך בה משתמש 1א על 
לדי קידומת 110). המעגל בפועל לכול להיות מסוג קו נל"ן (20%6) או קו 
חילוג (5800). שניהם מופלעלם בפנל תוכנית היישום כקווי 5210, קו נל"ן 
או קו חיוג בהתאם. 


בקרי מסופים הנעזרלם ב-016-אא25, אלנם יכולים לנצל את רשת 25.א 
לצורכ? מיתוג למחשבים מארחים שונים. עליהם להתקשר תחילה אל נקודת 
הבקרה לטרות? מערכת (5505) שאליה הם שייכים, ורק דרכה לבצע קשר בין 
תחומים. 


מחשב מארח 







נוהל בקרת 
גישה לתקשורת 


0ק-5562 


0-0 


מתאם 25.% 
אינטגרטיבי 





שרטוט 14-12 - 0116-אא8 
21 





ה. 6415 (שרטוט 14-13) 


מודול ‏ זה מאפשר לתוכנית לישום במחשב מארח לטפל באופן מלא בתפעול 
מעגלים בפועל (5 .70) של רשת 25.%. המשתמש לכול לכתוב תוכנלת ללשום 
זו, להגדיר בה פרוטוקולים שאלנם פרוטוקולי אר"מ ולקבוע את תזמון 
הקו. כך מתאפשרת הידברות של תוכנית היישום עם מתקנלם שאינם מתקנל 
אר"מ. תוכנלות יישום כאלה נקראות תוכניות בקרה לתמסורת התקשורת - 
7 (תהעקסץ? 01ע%6ת00 מ5015510ת1?8 מ168510תטתה00). 0102 יכול 
להורות בעזרת 5 ל-1פ5קא לשלוח סוגים מסוימים של מנות בקרה, אשר 
תפקידן להפעיל ולסגור מעגלים בפועל (00'5). סוגי המעגלים שבהם משתמש 
8 הם מעגללם בפועל מסוג 4. 


8 כולל בתוכו לחידה לוגלת אחת הקשורה לאפיק 25.א (2020), ויחידה 
לוגית אחרת הקשורה לכל מעגל בפועל (ט%010) מסוג ‏ 8. שתל הלחידות 
הלוגילות הן מסוג 1. השלחה המתנהלת בין הלחידה הלוגית האחת של 0702 
לבלן 2010 של 0478, נערכת לצרכי הקמה וסיום של פניות (08115) 
במעגלים בפועל מסוג ‏ 4. הפרוטוקול בו מתנהלת שלחה כזו קרול 
607₪. השיחה המתנהלת בין הלחלדה הלוגית השנייה של 0702 
לבין 0000 של 02078, מיועדת להעברת נתונים בין 6102 לב:ן המתקן 
המרוחק (דרך רשת 25.%). הפרוטוקול בו מתנהלת | השלחה | מכונה 
0-0 


שני הפרוטוקולים הללו משתמשים במסרים המועברים כלתחידות בקשה/תגובה 
(5'טת) של נדבך נתוני נלהול פעולות (פא%ת). הפקודה הנמצאת בבית 
הראשון של לחידת הבקשה (80), מזהה את התפקיד של לחידת הבקשה. במרבית 
המקרים קשורה פקודה זו למנה או קבוצת מנות של 25.א. בין הפקודות 
המועברות בצורה זו ניתן למצוא פקודות כמו: 

צפמטססת .641-6040 6א01ס6א1, ד 0 6411-פמד80אא00 600 וכד'. 
פקודות אלו נשלחות בשלחות שבין הלחידה הלוגית האחת של 01605 לבין 
שעת של 678 (6010ע - ע01027). ניתן למצוא פקודות אתרות, כמו: 

גאפ פפדע1תגטסאט ‏ / פפנעןתהטס ,צתפמת וכד', הנשלחות בשיתות שבין 
היחלדה הלוגלת השנייהישל 7 לבין 7610 של 0478 (טעסט - 010200). 


קיימים מספר הבדלים בין 6418 לבין 8א20, אשר החשוב שבהם הוא< מלדת 
הפיקוח על ההקמה והסיום של שילחות ברשת 25.א%: ב-0218 מבצע זאת 0102 
במעגל בפועל מסוג 8, בעוד שב-5א20 מבצע זאת 51קא במעגל בפועל מסוג 
0. הבדל נוסף הוא בהעברת הנתונים: ב-8א0ת מועברלם הנתונים ישירות אל 
תוכנית הייטום בעוד שב-6418 מועברים הנתונים תחילה אל 6102. 


משתמש הרוצה לנצל את 6415 ולהשתמש בו חייב להכיר היטב פרוטוקולים של 


5 ושל מקבצל מנות (22'5), כלון שמוטלת עליו כתיבת תוכנית הבקרה 
במחשב המארח. 


222 








1 ==... 


203 


שרטוט 13 


6075 - 4 



















/ 
וו 
1 = | 
כ 2 ו 
1 4 ₪ 1 
| 0- = 
| <= ם | ן 
רת 5 
1 -]|> 2>- 1 
ְ - ם 
1 סשת ם 1 
[ 3 
1 א 1 
/ ₪ ו ו 
25 בכ%מרתבשבב-, | 
5 
7 == | ה 
/ ₪ 
| ב 5 
3 פ מרת 
= 
5 ה וי 5 מ 
. ₪ ו 5 ₪ 
;-., | ה ב 
פם *ת 5 
ם ם - 5 
₪ם ב 
₪₪ 
1+ . 
ב 
םרה 
₪ 


ו 
ו 
0 / 1 
₪ / | 
\\ 2 וו ב 
ו 5 -2- / ו[בק 2 
ו 5 ₪ וו = ₪ 
/ 2 ד 6% [|56 - ₪ 
ן 5 5 || ו|8ם 5 
4 ₪ 5 ה | פ< 252 
ו ₪( ₪ וו ||2 2 
1 ש-- ב ₪ כ ם 
1 ו וש 5 
11 ב כ 6 +- 6 
ל=- .)"ב"( 5 
ב ד 2 ד א 


מחשב מארת 


ו. 5תעגת (שרטוט 148-14) 


מודול זה מאפשר למחשב מארח להוסיף אמצעי בקרה על אפיקי 8.25 ועל 
מעגלים בפועל המופעלים על ידי מודולים כמו מא0ת, 580ע2, 026 וע"י 
82 6ת6ש8ק5ת128. המשתמש יכול לכתוב תוכנית 0102 להפעלה וסגירה של 
אפיק 25.%< ולשם הקמה וסגירה של פניות (08115) במעגלים בפועל. 
ל-0102 היכולת לעבד מנות טלא עברו עיבוד על ידל אחד המודולים של 
1,, אשר הוזכרו לעיל. התקשורת בין 0102 לבין תוכנית היישום הלא 


מחשב מארת 
















ב 

1 

[ 

0 נוהל בקרת 

1 גישה לתקשורת 

ו" 2 

: / 

ו ה 

1 1 

1 

1 

ו 

0 1 

וו או 

6 1 

0 רנ א 

0 

6 יארת מלשק 
(פרוטוקול) למנ ות מוכללת 







(610ק-67ז6 =זהס) 


קסא/ 0 





/ 9 
?, מעגל בפועל 47 
מעגל בפועל/ / לג . 
סוג 0 א 






למנות 
אפשרית 


מתקן שאינו 
מתקן אר"מ 


שרטוט 14-14 - 6זַ8ס 















מתקן 25.א% 
שאינו מתק 
אר"מ 


24 





באחריות המחשב המארח. תוכנית הלישום יכולה לפעול מבלי לדעת על קיומו 
של 2218 בבקר התקשורת, מכיון ש-0102 לכול למסך את 22718 כך, שלהלה 
שקוף לתוכנית היישום. כמו ב-6218, גם עבור שימוש ב-2218 יש צורך 
במומחיות וידע בפרוטוקולי 25.א. 


8 מכיל בתוכו 2010 המופיע כלחידה לוגית (1% סוג 1) כלפי 0102. 
פרוטוקול השלחות המתנהלות בין היחידה הלוגית של 0105 לבין היחידה 
הלוגית של 2078 קרוי פרוטוקול 0102-2010 18כ2. מטרת שיחות אלו הלא 
להפעיל ולסגור את אפיק ה-25.א ואת המעגלים בפועל. תפקיד נוסף הוא 
להעביר לעיבוד ע"י 0102 מנות, שאינן מועברות בשלחות המתנהלות בין 
ה-%010 של המודול האחר של 51קא לבין תוכנית היישום. 


+. מקבץ מנות מוכלל (שרטוט 18-15) 


מחשב מארת 















נוהל בקרת 
גישה לתקשורת 


0מ-500 
1-0 


ל 


מעגל בפועל 
סוג 5 


מקבץ מנות 
(סגפ) 3.% 
אסינכרוני 


שרטוט 14-15 - מקבץ מנות (240) מוכלל 


205 








מודול מקבץ המנות המוכלל ‏ - 7286 09828586ת1, מספק תמיכה למסופים 
אסלנכרוניים המשתמשים במקבץ מנות (786) 3.א ולכן הוא יכול לתרגם קוד 
1 לקוד 880210 ולהיפך. מעגל בפועל זה הוא מסוג ‏ 5 (דומה למעגל 
בפועל סוג 0) ויש לו לחידה פיזית (20) ויחידה לוגית (0701₪). המסוף 
המחובר למעגל מוצג לתוכנית היישום כמסוף אר"מ 3767, אשר קשור דרך קו 
נל"ןו או קו חלוג. 


המעבר דר רשת ה-25.% שקוף לתוכנית היישום. אילן שימוש בכותרות 
מיוחדות בפרוטוקול שבין תוכנית היישום למקבץ המנות המוכלל. נלתן 
לראות במודול זה מעין הרחבה ותוספת למודול ה-8א20. 


ח. מקבץ מנות שקוף (שרטוט 14-16) 


מחשב מארת 








1-0 
(פרוטוקול 


( 
(ש)6+-ז05) בקר תקשורת 


ו 
| 

| 
1 
1 

[ 
0ק-5507, ! 
5-0 | 
ו 

| 

ו 

ו 

1 

1 

/ 


תוכנית ייטום 
- למסוף 


חן ד 
| 
ו 


מעגל בפועל' \ 
סוג 5 !\ 
\ 













מקבץ מנות 
טאינו 3.% 


חן 
וו 
1 
| 


שרטוט 14-16 - מקבץ מנות (20?) שקוף 


2066 





מודול מקבץ המנות השקוף - 286 6ת6ש508ת1%8, מאפשר לתוכנית המשתמש 
במחשב המארח לפקתח על מקבץ מנות מרוחק לא סטנדרטל. משמעות הדבר ‏ - 
שהוא אלנו עומד בהמלצות תקני 00117 מסוג 3.א, 28.א או 29.א. בעזרת 
מודול זה מקבלת אליה תוכנית היישום את כל המנות המגיעות מרשת 25.א. 


המעגל בפועל הינו מסוג 5, אשר מופיע כלפ? רשת אר"מ כיתידה פלזית 
ויחידה לוגית (0610). פרוטוקול השיחות שבין היחידה הלוגית של תוכנית 
היישום (2]0) לבין היחידה הלוגית של המעגל בפועל (0010) נקרא 
פרוטוקול %010-8051. השיחות משמשות לצרכ? בקרה ופיקוח על מקבץ המנות 
המרוחק ולשם העברת נתונים. בית אחד בתוך לחידת הבקשה (80) משמש כקוד 
פקודה, ומטרתו לזהות את הפונקציה של יחידת הבקשה. הקמה וסליום של 
פניות נעשים על יךי קפא ולא על ידי תוכנית היישום (אין כאן 0702 
כמו ב-6415). ניתן לראות במקבץ המנות השקוף מעין תוספת ל-8א20. 


לסיכום, נציג את קבוצת המוצרים העוסקים בקישור של מתקנים שונים כפלי 

שמתואר בטבלה להלן. שני המוצרים 6218 ו-2418 מאפשרים למשתמש לילשם 

בעצמו קישור עם מתקנים אשר טרם הוגדרו: 

= םאת - נלהול של המעגל בפועל, אך משאיר את הטיפול בנתונים עצמם 
ל-51פא, 

 *‏ 618 - ניהול של המעגל בפועל וגם טיפול בנתונים עצמם על לדל 
תוכנית יישום. 


עד לכתיבת דברים אלה הוכרזו כבר 4 מהדורות של 251א. מן הראול להדגיש 
שהתכנות של המשתמש לשילוב ב-25.א של המודולים 6418 ו-2278 ומקבץ 
המנות השקוף הינו מורכב, ומחייב לדע טוב בפרוטוקולי 25.א. 


מיועד לקישור מתקן מסוג: מודול 51קא 


מתקן 25.א שאינו מתקן אר"מ 05 
מתקן אר"מ המחובר דרך 1א 06[ 
בקר תקשורת אר"מ 6- אא 
מתקן אר"מ עם מתאם 25.א מוכלל 6- אא 
מתקן אסינכרוני המחובר למקבץ מנות 3.א מקבץ מנות 
מוכלל 
מתקן שאינו מתקן אר"מ המחובר למקבץ מנות מקבץ מנות 
שאינו 3.א שקוף 
מתקנים שונים , 078 
מתקנלם שונים כ 





טבלת סיכום לקישור מסופים אל מודולי 51קא 


207 


ו 


3 ]8 - 6606מתססעשפת1 גא5 25.א 


מוצר תוכנה זה מאפשר העברה של תעבורת 25.א דרך רשת אר"מ. בכך נלתן 
לנצל את שרותל רשת אר"מ גם כרשת 25.א פרטית. 


4 מודמלם 


1 שללוב המודמים ברשת אר"מ 


חברת ילבמ משתדלת לספק פתרון כולל בתחומים שבהם היא עוסקת. גם בתחום 
בו דן ספר זה, תחום של תקטורת נתונים, היא מנסה לתת פתרון כולל. 
לכן, רק טבעי הדבר שהילא משווקת גם מודמים לרשתות אר"מ, כהמשך 
לפעילותה בטיווק מודמים לרשתות הטרום אר"מ. על החלק היחסי (מבחינה 
כלכלית) של המודמים בתוך מגוון מוצרי התקטורת אפשר ללמוד משתל 
דיאגרמות (שרטוט 14-17): האחת מליצגת את נתח המוצרים בשוק התקשורת 
בטנת 1981, והאחרת - את הצפוי באותו שוק בשנת 1986. 


טנת 1986 שנת 1981 

















מודמים 
5% 






מודמים 
5% 






מחטבי תקשורת 


מחשבי תקשורת 
2.06% 2.7% 


סה"כ 3,408,600,000 % סה"כ 1,531,900,000 % 


שרטוט 14-17 


מבחינה טכנולוגית, אין במודמים של יבמ חלדושים לוצאי דופן. 
טכנולוגיה מתקדמת בשטח המודמים הוצגה כבר קודם לכן על ידי חברות כמו 
קודקס, רקל-מילגו ואחרות. המסר העיקרי במודמים של יבמ הוא יכולתם 
לפעול תחת פיקוח ובקרה של תוכנות אר"מ כמו 002א, גפפא, ו-1224. גישת 
ילבמ לנושא הבקרה אומרת, שבקרת הרשת חליבת להיות בקרה מרכזית המטולבת 
לתוך ארכיטקטורת רטת המשתמש, או כפי שמכנים אותה: ת68ץ)פתוגו1ן 
1.. שלטת הבקרה הקרויה 01ע%ת60 195587 מקובלת על יצרנים 
אחרים. שרטוט 14-18 מתאר את ההבדללם שבין שתי שיטות הבקרה. 


208 


510650:630 .1 


ערוץ 


ערוץ 
דיאגנוסעיקה 


דיאגנוסטיקה 


2 ע(1 1000 32 12 102 


2. הג6ז50הוג! 


10002 112 2 


הערה: מרחב התדרים שבין 30082 ל-330082 הינו רוחב הפס של קווי הטלפון. 


שרטוט 14-18 - ההבדל בין 55%680הו08 לבין 510650"688 


2 המודמלם ותכונותיהם 
בתכנוו ובבנייה של המודמים הציגה יבמ מספר מטרות: 


א. תמלכה בבקרה מרכזית ללא צורך בהתערבות ידנית באתרים המרוחקים כדל 
לאתר תקלות. 

ב. מתן מידע ודיווחל מצב על תקלות קבועות לשם מעקב ובדיקה, כדל 
שבמרכז הבקרה ניתן יהיה לאתר במדויק את הגורם לתקלה באפיק 
התקשורת. 

ג. מתן יכולת לניטור תקופתי (למשל, כל שתי שנלות) של איכות האותות 
המתקבלים בקו. 

ד. מתן אפשרות למפעיל רשת לבצע בדיקות ולצפות בתוצאות הבדיקה 
מהמרכז. 

ה. טימוט במסגרות 5200 לצרכ? ביצוע הבקרה. 


209 


הייחוד במודמים אלה הוא אם כן, ביכולתם לבצע בדיקות ולאגור נתונים 
לצורכי שידור מאוחר יותר. הפעולות שניתן לבצע בפיקוח געפא ו-0ק] 
הן: 

 *‏ בדיקה עצמית של מודם. 

* בדיקות לולאה (286% 1000). 

* קבלת דיווחי מצב. 

* בדיקת המלשק שבין המודם המרוחק לבין ציוד הקצה. 

* איבהון הפסקת חשמל במודם מרוחק (ק685 פאַחגַּעְת). 


הדרך בה המודמים של יבמ מעבירים את הנתונים שונה באופן עקרוני מהדרך 
בה הלכו יצרנ? מודמים אחרים. יצרנים אחרים מעבירים את נתוני הבקרה 
בקצוות רוחב הסרט, בעוד שהנתונים עצמם מועברים במרכז. על ידי כך 
יכולים המודמים של היצרנים האחרים לשדר בו-זמנית נתונים רגילים 
ונתוני בקרה. צורת בקרה זו מחייבת הפרדה בנקודות הכניסה לבקרל 
התקטורת בי נתוני בקרת המודמלם לנתונים האחרים, וטלפול במודמים 
בנפרד משאר חלקי הרשת. 


נראה כי הסיבות אשר הינחו את לבמ לשדר את נתוני הבקרה במרכז רוחב 

הסרט ילחד עם הנתונים הרגילים, הן כדלקמן: 

א. מסרל הבקרה שמודמים אלה משדרים (מסרי בדיקה או מסר? דיווח מצב) 
הינם באורך קצר ולכן גם משך זמן השידור שלהם קצר יחסית. 

ב. כאשר הביצועים של קו תקשורת מתחילים לרדת בגלל תקלות סביר, 
שקצוות רוחב הסרט, התחתון והעליון, יפגעו ראשונה. על כן חלוני 
להבטיח העברה של נתוני בקרה במצבים כאלה. 

ג. בצורת העברה זו ניתן לרכז בעמדת בקרה מרכזית אחת את כל נתונל 
השליטה, הניהול והבקרה מכל רכיבי החומרה והתוכנה המרכיבים את 
הרשת. 


אלו הן בודאי הסיבות לכך שנתוני הבקרה הועברו למרכז רוחב הסרט. לש 
לציין שישנם אנשי מקצוע הטוענים, שהסיכוי לאבד את אחד מקצוות רוחב 
הסרט הינו זהה לסיכוי לאבד את מרכז רוחב הסרט או אפילו את כל 
רוחבו. 


3 דגמל המודמלם 

ב-1979 הוציאה יבמ לשוק שלושה דגמים של מודמלים: 

* 3863 המלועד למהירולות של 2400/1200 סל"ש, בקווי נל"ן וחיוג. 

* 3868 המלועד למהלרויות של 4800/2400 סל"ש, בקווי נל"ן וחיוג. 

* 3865 המלועד למהירויות של 9600/4800 סל"ש, בקווי נל"ן. 

למודם מדגם 3865 יש אפשרות להוסיף מרבב 10% בן 2 או 8 כנלסות (50116 


7680016 688ע95) וחיבור של מעגל זנב (16ש6ש 01‏ 1811) לכל סוגי 
המודמים יש אפשרות להוסיף חיבור רב-נקודתי ספרתל (ס5טסת8") והם 


יכולים לבצע גיבוי על ידי חיוג (5%80). ראה שרטוט 14-19. 


20 


2000 


0 סל"ש 





שרטוט 14-19 (1) - מודם עם ריבוב 










בקר 
מסופים 


בקר 
מסופים 


בקר 
מסופים 


מהירות א 
בקר 
תקשורת 


מהירות א 





מהירות א 


שרטוט 14-19 (2) - מודם עם חיבור רב-נקודת? 







0 סל"ש 











בקר 
תקשורת 






0 סל"ש 


בקר 
מסופים 


שרטוט 14-19 (3) - מודם עם מעגל זנב (61"601% ווך) 


211 


תקלה בקו תקשורת 
בקר בקר 
מסופים תקשורת 





שרטוט 14-19 (4) - מודם עם גיבוי בחיוג (5%80) 


בשנים 1983 ו-1984 נוספה לסדרת מודמים אלו סדרת מודמים מדגם 3868, 
החלופלים לדגמל ה-3863-1, 3864-1 ו-3865-1/2, המודמלם מסדרת ה-3868 
מזוודים לתוך ארון (3866). 


בסדרה זו הוכרזו המודמים הבאלם: 
* 3868-1 24800 סל"ש, כחלופה ל-3863 מודל 1. 
* 3868-2 4800 סל"ש, כחלופה ל-3864 מודל 1. 
* 3868-3 9600 סל"ש, כחלופה ל-3865 מודל 1. 
* 3868-4 9600 סל"ש, כהלופה ל-3865 מודל 2. 


ביונל 1985 הכרלזה יבמ על סדרת המודמילם החדשים מסוג אא58: 
* 5865 לקצב שידור של 9600 סל"ש. 

* 5866 לקצב שלדור של 14,800 סל"ש. 

 *‏ 5868-51 חלופי ל-5865 לצורכי זיווד בארון מודמים. 

 *‏ 5868-61 חלופל ל-5866 לצורכי זיווד בארון מודמלם. 


המודמלם החדשלם מכללים אמצעי בקרה נוספים על אלה שהלו בסדרת ה-א386. 
בתחילה, נתונל בקרה אלה לא דוווחו ל-24תא (כמו למשל, היחס בין רעש 
לאות). המודמים *כלו לפעול בחיבור נל"ן או בחיבור רב-נקודתי, אך הם 
חסרו כמה מהתכונות שהיו לקודמיהם מסדרת ה-א386. חלק מתכונות אלו 
הוכרזו בימים אלה (מאל 6), ואחרות בוודאי יוכרזו במשך הזמן. כדל 
לנצל את התכונות של המודמים החדשים, הוכרזה לאחרונה תוכנה חדשה 
2-, תפועלת במשולב עם מוצר נלהול ובקרה חדט הקרול ש66/16א. 


מודמלם נוספים בסדרה הם: 
* 5811-10 מודם לטווח קצר. 

* 5811-18 תלופי ל-5811-10 לצורכי זיווד בארון מודמלם. 
מודמלם אלה אינם תומכים בתוכנות ניהול רשת. 


202 


4038 בדיקות, איתור תקלות ודיווח סטטיסטל 


כל מסרי הבקרה נשלחים במסגרות 5206, גם אם צליוד הקצה המחובר לקו 
פועל בפרוטוקול 550. פירושו של דבר, שבקר? התקשורת הקולטלם נתונל 
60 חללבים לדעת לקלוט באותה נקודת כניסה לבקר התקשורת, ‏ גם מסגרות 
0. 


כד? לבצע איבחון ואילתור של תקלה במודמים, מערכת הבקרה חילבת להלעזר 
בשרותי 02א/202, אשר מזהה מצבים של התפתחות אלרועים באפלק התקשורת 
העובר דרכו. מערכת הבקרה משתמשת במערכת אלסוף סטטלסטיקות של תקלות 
על קווי 2ע06א/407 במטרה לזהות תקלות ונעזרת במלדע של 22ק1 כדל לאתר 
את מלקומן. 122 פועלת במשולב עם כתא כשהאחרונה מנתחת את נתונל 
הבקרה וקובעת את ה"גורם הסביר" בלותר לתקלה. 


ניתו לחלק את בדיקות 122 לשלוש קבוצות: 
* ניתוח תקלות קבועות. 

* איסוף נתונלם סטטלסטלים. 

* ביצוע בדיקות לפל הוראות מפעיל רשת. 


תקלות קבועות הן תקלות אשר גורמות ל-02א/407 להחליט (לאחר מספר 
נסיונות), שאינו לכול להתגבר בכוחות עצמו על התקלות שבאפיק התקשורת. 
במצב כזה מפעילה תוכנת ע0א/402 סדרת בדיקות איבחון של 120 ומדווחת 
את תוצאותיהן ל-כת2א, אשר תנסה לנתה אותן ולקבוע את ה"גורם הסבלר" 
לתקלה. 


הנתונים הסטטלסטיים שנאספים ע": 602א/407 כוללים מידע על הלחס שבין 
מספר המסרילם השגולים למספר המסרים הכולל לכל תחנה ותחנה באפיק 
התקטשורת. מלידע זה נאסף במונלם, אשר ניתן לקבוע להם רמות-סף שונות. 


כאשר הלחס בין מספר המסרלם השגויים לבין מספר המסרלם הכולל בתהנה 
מסוימת יעבור את רמת הסף, תפעיל 02א/ע20 בדיקות של 1224 (כמו בדלקות 
דיווחי מצב ממודמים), שתוצאותיהן ישלחו ל-כעא לצרכ? אלסוף, נלתות 
והסקת מסקנות. אם גכ?א תחליט שכמות התקלות היא מעבר למה שנקבע מראש, 
הלא תשלח התראה למפעיל הרשת. 


כדי לבצע את הבדיקות השונות, נעזרת המערכת בשלושה גורמלם: 

א. פלנים 18 ו-25 של מלשק ה-85823206: ( 
פין ‏ 18 -- 10 (01ע8ם00 165%6) משמש כאיתות מהבקר למודם הקרוב 
שעומדת להתחיל בקרה, 
פין 25 - 11 (ע610860ת1 1658%) משמש כאיתות מהמודם לבקר שהבדלקה 
הובנה ומתבצעת. 

ב. טימוש במהלרות שידור של 1200 סל"ש לצורכל העברת מסגרות הבדלקה 
בין המודמים. בדרך זו מודם אחד מאותת לחברו שהוא משדר ‏ לו נתונל 
בדיקה. 

ג. מסגרות 520 מלוחדות המשמשות לצרכל העברת הפקודות מ-1224 אל 
המודמים ולצרכי החזרת התגובות מהמודמים אל 08ק1. 


23 


מסגרת פקודה למודם תיראה כך: 


105 





קוד פקודת הבדיקה: 

1 = בדיקת מודם מקומל 
2 = בדיקת דיווחי מצב ממודם מקומל 

3 = בדיקת לולאה מקומלת 

9 = בדיקת מודם מרוחק 

8 = בדיקת דלווחל מצב ממודמים מקומ? ומרוחק 
8 = בדיקת לולאה מרוחקת 

6 = בדיקת מישק בין תחנה מרוחקת למודם מרוחק 


מסגרת תגובה ממודם תיראה כך: 


2 ונמנ 


תוצאות קוד פקודת בדרך כלל = 18 
הבדלקה הבדיקה במקרים מסולמלם = 08 


בשרטוט 14-20 מתוארות מספר דוגמאות לנוהל בדיקות של מודמים. 


מישק 05232 





סד (2) 


מסגרת פקודה 


)4( 5 


)5( 5 
)18( 6 


ד (25) 












שלב ההכנה |שלב 
לבדיקה הנתונים 


שלב משלוח 
הפקודה 


שלב שלב הסיום שלב הביצוע 
הנתונים 


(*) אם 5ז8₪ אקטיבי 






שרטוט 14-20 (1) - בקרת מודם קרוב 


208 


לקה תתה 


מישק ₪5232 
במודם קרוב 






5זה (4) 
5 (5) 
6 (18) 
זז (25) 
ו ו ו שידור מסגרת תגונה 77 שזו מפגרת פקודה ו יט קו תקטורת .7 
ו ו ינר | נין מודמים 
רגילה = = החטות. אדו רד החדה ההאוה=אה=גחה/ החקן הדחי מח דהעמחחו היד ייג הג ו החוכ אא הו | = כ לור 
מישק 85232 
במודם רחוק 
₪5 (4) 
5 (5) 
מודם מרוחק נכנס 
למצב בדיקה ד (25) 


שלב שלב הסיום שלב הביצוע שלב משלוח שלב ההכנה | שלב 
הנתונים הפקודה לבדיקה הנתונים 


(*) אם 5ז8 אקטיבי 


שרטוט 14-20 (2) - בקרת מודם רחוק 


למודמים יש יכולת אגירה של נתונים שונים, כמ אלכות הקו האנלוגל, 
לחס הרעש לאות, סוג הרעש וכיוצא באלה. נתונלם אלה מיוצגלם על לדל 
מספרים דלגיטליים. כאשר נשלחת פקודה לקבל דלווחי מצב, ניתן ,לשלוף 
נתונים אלה מתוך המודם ולהעבירם ל-24ק12 ו-גכת2א לצרכ? ניתוח. בין 
הנתונים שהמודם יכול לשלוח כלול גם המידע הקרול בשם 6852 פשתגעכ. 
במודם ישנו קבל האוגר בתוכו מתח וברגע שנלתקת אספקת החשמל אליו, הוא 
מטתמש במעט האנרגיה שנותרה בקבל כדי לשלוה "מסר אחרון" האומר: 
"אלבדתי את מקור האנרגיה". המסר נשלח על :דל שידור אות של 350 הרץ 
מהמודם המרוחק אל המודם הקרוב לבקר התקשורת ונאגר שם וממנו אפשר 
להעביר מידע חשוב זה למחשב. 


בסעיף ‏ זה יוזכרו מספר מוצרלם נוספלם של יבמ הפועלים בסביבת אר"מ. 
חלק מהם הן תוכנות הפועלות במחשב המארח או בבקר התקשורת, וחלקם האחר 
הוא מוצרי חומרה. 


205 











1 מוצרל תוכנה 


א. 28א - ץעסתע 105 אצסשספא 


חבילת התוכנה 18 מיועדת לרישות עבור מערכות 818 המשמשות להעברת 
קבצים. היא פועלת תחת מערכת הפעלה %5א, עם מערכות הילשום 88582 
ו-1853. הלא מאפשרת למשתמש הנמצא ליד מסוף באתר כלשהו ברשת, לשלותה 
נתונים אל מחשב מארח ברשת לצורך עיבוד ולהורות על משלוח פלט העלבוד 
אל מדפסת הנמצאת באתר כלשהו ברשת. 


ב. ‏ 127 - 7801116 206655 [בת01ע6ך 


התוכנה 747 הינה אביזר של 00א. הילא מאפשרת למפעלל רשת לפקח 
בו-זמנית על מספר מערכות יישום (כמו: 007א, ע80, 1850, 5א1, 0105) 
מעמדת בקרה אחת. היא חוסכת את הצורך לבצע א1000 ו-106089 מעמדת 
הבקרה לתוכניות היישום השונות בצורה סדרתית לשם פיקוח על הרשת. 


ג. ‏ 740% - 200658 260086 6ת8 515ץ81ת1 010ת65עתך 


התוכנה מספקת למרכז השליטה והבקרה אמצעים כד לאתר תקלות במסופים 
ובקרים השללכים למשפחת יבמ 4700/3600. 


התוכנה ?כולה לספק התרעות למפעיל ת00א במקרה של בעילות בלולאה של בקר 
ה-3600 (ירידה באמינות, ירידה בצמני תגובה, זיהוי תקלות על ידי בקר 
המסופים וכו'). המפעיל במרכז הרשת יכול לבקש ממערכות ה-4700/3600 
מלדע סטטיסטיל ומידע מלומן האירועים של הבקר, כאילו היה קשור אללו 
באופן ישיר. 71222 פועלת כתוכנית יישום במחשב המארח, בפיקוח טל 66א 
ו-4תפא: היא פועלת במשולב עם שרותי הרשת (%4א0) הניתנלם על לדל בקרל 
המסופים | 4700/3600 (בין השאר, על ידליל משגוח המערכת של בקר 
ה-4700/3600 הממוקם בתוך בקר המסופלם). 


ד. עתא - צ7801116 קתנ6טסת אעסטטפא 


מוצר התפוכנה תתא נמצא בתוך בקרל התקשורת. הוא תומך במלתוג מסרים 
עבור מסופי ליבמ מסוג 3650, 5298185/1 ו-3780 (במשולב עם סעא). מכיון 
שכל המסופים בתחום נמצאים בשליטת תוכנת 407/%12%, הלא . חללבת להקים 
תחילה שלחות בין המסופים ל-עתא. רק לאחר מכן, יכולה תוכנת עאא לבצע 
את מלתוג המסרים מבלי לערב בכך את המחשב המארח. המלתוג מבוצע בעזרת 
טבלאות המאפשרות: 

 *‏ ניתוב ליעד קבוע. 

* נלתוב ליעד בהתאם לתוכן שדה מסוים במסר. 

 *‏ נלתוב מסרי תשובה למקור. 

* ניתוב באמצעות שיגרת יציאה של המשתמש. 


ה. 5א712 - ע1860ט0ח51 אעסשססא קת16162:006551 


תוכנת הסימולציה 5א12 מיועדת לבדיקת תוכניות יישום, תוכנלות בקרת 
ורשתות תקשורת. היא מבצעת הדמליה לרשת הכוללת בקרלם, קוול תקשורת 
ומשתמטשל מסופלם. 5א712 משמשת גם לבדיקת ביצועים, תיפקוד ולכולת עמלדה 
של רשת בעומסלם. הלא מאפשרת להעריך את טלב תכנון הרשת ואת זמני 


206 


התגובה שנקבעו לה. חלק מהבדיקות מחיבות שילוב בקר תקשורת בביצוע 
ההדמלה. 


ו,. 851 - 8605תת00ע6פת1 5% תסא 





התוכנה 591א מאפשרת למסופי 850-818 מסוימים (כמו 3780 850) המקושרים 
בנל"נים ולמערכות לישום של עלבודי אצווה מסוימות (כמו 185 ו-2088), 
להשתמש בכמה משרות? הרשת של אר"מ. בין שרותים אלה ניתן למנות: שלמוש 
בערוצי 8216 בין צמתים אלזורלים (על ידי עטיפת נתוני 856 במעטפת 
0), נלהול טוב לותר של מסופי 18א 8580 (על ידל שימוש בכל? אר"מ 
סטנדרטיים) ויכולת לעבור ממערכת למערכת לצורכי גיבוי או לצורכל 
וויסות עומסים. התוכנה נמצאת בבקרי התקשורת. 


ז. עתא - 7801115 צמ62ט2600 666תבקאת 


התוכנה מאפשרת למשתמשי 185 לקבל גיבול אוטומטי מלא על ידי מערכת 1415 
חלופית, מבלי להפריע לפעולה השוטפת של משתמשי? הקצה. מנקודת מבטם של 
משתמש? הקצה קי?ימת מערכת 145 אחת בלבד, כל המערכת החלופית מסונכרנת 
כל הזמן עם המערכת המשרתת. לשם לישום של עתא דרושים מספר מוצרל 
חומרה ותוכנה, ביניהם מערכת ההפעלה %א/05/. עתא אינו מכוון לענות על 
בעיות ברשת התקשורת עצמה, כמו בעיות בבקרל התקשורת, בקווים או בבקרל 
המסופים, כי אם על בעיות זמינות מערכת 145 בלבד. 


בקר תקשורת בקר תקשורת 
וי 














ק ו 


אסינכרוני 


שרטעוט 14-21 - 3710 


27 


2 מוצרל חומרה 
א. 3710 


ניתן לראות ב-3710 מעין מרבב, בקר מסופים וממיר פרוטוקולים גם לחד. 
אפשר לחבר אליו עד 32 מתקנים שיכולים להיות מתקנל 5220 (ביניהם 3710 
נוסף), מתקני 8806 ומתקנים אסינכרוניים. בעבור המתקנים מסוג 856 
והאסינכרוניים, מבוצעת המרת פרוטוקולים בסגנון של 0דא. כלפ? רשת 
אר"מ ה-3710 מופיע כבקר מסופים המספק שרותל יחידה פיזית סוג 2 (2טק) 
ויכול להיות מחובר בקווי 5216 או בקווי 25.א. בקרי אר"מ המחוברים אל 
ה-3710 מופיעים כלפי הרשת כאילו היו מחוברים בחיבור רב-נקודתל עם 
ה-3710 (ולא דרכו, כפי שזה במציאות). 


ניתן לפקח על ה-3710 מהמרכז על ידיל תוכנות 667א ו-28?א, ומהבקר עצמו 
- על ידי תחנת עבודה מסוג 3101. גודל הזכרון המקסימלי שלו כלום הוא 
8. ניתן להוסיף לו מתקן הקרול 7426, שמבצע המרת פרוטוקולים 
ממסופים אסינכרוניים ובעיקר מסופי 3101 ומדמה אותם למסופי 3270. 


7171  .ב‎ 


ממיר הפרוטוקולים 7171 מבצע הדמייה לבקר 3274 המחובר לערוץ מחשב. 
ניתן לחבר אליו עד 64 קווים. מסופים אסינכרוניים מופיעים ברשת 
כמסופי 3277 או 3278 (לפי דגם המסוף). 


ג. 3728 


המוצר 3728 הינו מתג מטריצה אלקטרוני שנרכש על ידל יבמ מחברת אמךצפ. 
המתג מלועד להשתלב בין בקרל התקשורת לבין המודמים, ובין המודמים 
לבין קוו התקשורת. בעזרתו ניתן למתג קווי תקשורת דיגיטליים 
במהירויות עד 76.800 סל"ש מהמודמים לכניסות בבקרי התקשורת, וקוול 
תקשורת אנלוגיים מרשת התקשורת אל המודמים. ליחידה זו יש קונסול בקרה 
(יבמ 3161 עם מדפסת או 7א/260), שדרכו ניתן לבצע שינויל תצורה ולקבוע 
מצבי התראה, ניטור ובדיקות ברשת. 


ד. 3708 


המוצר 3708 משמש גם כמתג וגם כממיר פרוטוקולים. הוא מאפשר למסופל 
1 אסינכרוניים המחוברים אליו להתמתג אל מחשבי 45611 ללא המרה, 
להתחבר באמצעות רשת אר"מ ליישומים התומכים במסופי 3270 (60601סץק 
6 ת8"510טת ,)00‏ או ליישומים התומכים בעבודה עם 10א (601ס%סעק 
68 פתוקס1סטחם). 


החיבור לרשת אר"מ הוא בקו אחד או בשני קווי 5216, כאשר ה-3708 מופיע 


כבקר מסופים מסוג ‏ 202. ל- 3708‏ 10 קווי תקשורת המשמשים לחיבור 
המסופים האסינכרוניים, לחיבור למחשבי 45611 ולחיבור לרשת אר"מ. 


28 


פרק 15 


התקנה של רשת אר''מ 


15 תהלילך הח?ללול - ם6?8610ת006 


תהליך ההתקנה של רשת אר"מ מתחיל בשלב, שבו מבוצע תכנון כללל של 
הרשת. לאחר מכן ניתן לעבור לתהליך ההתקנה ולהתחיל בשלב המכין שלו, 
שהוא שלב התכנון המפורט. בשלב זה מגדירים את כל המשאבים העומדים 
להכלל ברשת. ההגדרות כוללות פרטילם שונים, כמו: כתובות המשאבים, 
איפיון המשאבים, אילו משאבים יש להפעיל אוטומאטית עם הפעלת הרשת, מה 
יהיו נוהלי ההתקשרות של משתמשי הקצה והגדרות נדרשות אחרות. במסגרת 
זו מוגדר כל אחד מהתחומים ברשת, כאשר לכל נוהל בקרת גישה לתקשורת 
מוגדרים כל משאבי התחום הנמצאים בשליטתו, ולכל 62א שבתחום מוגדרים 
כל משאבי האיזור שבשליטתו. 


בשרטוט 15-1 מתואר בצורה כללית תהליך מוצע של תכנון להגדרת רשת 
אר"מ. 


לאחר ‏ גמר שלב התכנון המפורט וההגדרות, מתחיל שלב הקידוד. אחריו 
מבוצע תהליך החילול (ח698%10ה06) המסתמך על ההגדרות שקודדו. 


תהליך התילול נעשה בעבור מוצרי התוכנה הבאלם: 
 -‏ אאזט. 

 *‏ ק6א. 

 *‏ 6608א. 

* גסקא. 

 *‏ א4פא. 

.)6105 תת-מערכות יישום (כגון‎  * 


ההגדרות המשמשות בתהליך החילול בעבור כל 865 שבתחום, משמשות גם 
בתהליך החילול עבור א%ג%1. נוספות להן מספר הגדרות, אשר אינן כלולות 
בתהליך החילול של פ6א. 


פרק זה דן בנושא הגדרות לחילול לצורכי התקנת רשת אר"מ בצורה תמציתית 
בלבד. מקוצר היריעה קיימים נושאים שלא הוזכרו בפרק זה כגון: קישור 
בחיוג, הכנת גיבוי לצורכי התאוששות מתקלות וכד'. כדי להגדיר רשת 
בצורה נאותה, מומלץ להשתמש בספרות יבמ המתאימה כמו: 

6 ח558118510ת1 ם6ט8סטץ 467 
ראה ביבליוגרפיה. 


209 

















הערך את דריטות 
ההחסנה (במחשבים 
המארחים, בבקרי 

התקשורת' ובבקר? 
המסופים) 


קבע את 
הגדלים המירביים 
טל יהידות הְמידרע 
לנתיב (ש1ק 

















בצע את 


תעד את תצורת 
הרשת תצורת הגיבוי 


















קבע את 
שיטת הפיקוח על 
ההתקטרות בין 

משתמשי הקצה 


החלט אם יט 
צורך בהגנה 
על מידע חסוי 


הגדר כתובות 
אִיָזְוְרִיִם, זיהו? 
55 ושמות 
המשאבים 

















תכנון והגדרה תכנון והגדרה תכנון והגדרה תכנון והגדרה 
טל זצ/ 6 טל ק₪6/ ]86 של ניהול הרשת של מערכות הייטום 

































קבע את השטח 
המירבי של 058 קבץ את גודל הגדר את נוהלי תכנן והגדר 
ט-אאז0 יבול להטתמט מאגר האוגרים הבקרה:פיקוח וניהול את תת-מערכות 
בו (עבור 5/) של ק6א/:46 הרשת במצב רגיעה הייטום לוט 














בחן וקבע את 
הנוהלים לתצורה 
דינמית 






תכנון והגדרה של 


קבע את תכונות 
בקרי המסופים 


אגר האוגרים 


קבע והגדר את 
חכונות החומרה 





תכנן והגדר את 
בקרי המסופים 



























מכ את מגדרות הגדר את הנוהלים 
ה ג 


קבע והגדר 
להפעלת גיבוי 


ערכי תיקצוב 
















תכנן והגדר נוהלי הגדר צמתים 
ים בטיי טל בעזרי. ניהדד רטת 
ועטבלאות ץק 



















קבע תוכנית 
טיפול במתקנים 
טאינם מתקני אר"מ 

(אם הדבר דרוש) 










קבץ והגדר את 
ערכי התיקצוב 


הגדר תהליכים 
לאיבחון בעיות 













הכנן תמיכה 
בְתצורה דינמית 
(אם נדרש) 






הגדר אופציות 
נוספות רטימוט 










בחן והגדר 
את הדרישות 
המיוחדות עבור 
שימוטַ ב-62א עם 
7 (אם נדרש) 


ו 


עבור לתהליך קידוד והכנה לחילול (א65) 


שרטוט 15-1 - צעדים בתכנון והגדרה של רשת אר"מ 


200 





1 סספרילות החללול 
1 ספרלות ההדכר> 


בתהליד החילול מעורבות שלוש ספרלות: 


- ספרילת מקרו (עש8:ס11 0.. 
- ספריית יעד (צ82:פ11 0 0). 
- ספרילת טעינה (עש8:פ11 פגס1). 


ספריית המקרו מכללה קבוצות של פסוקי מקור (%5מ5%8506₪0 6טס) שלש 
להוסיף להם פרמטרים, או שהם מנלחים ערכל ברירת מהדל. הפרמטרלם 
מציינים לכל רכלב ורכלב ברטשת את התכונות הלחודלות לו. לדוגמה: לכל 
לחידה פלזית ברשת צריך להגדיר מקרו הנקרא סא 20. לכל מקרו כזה 
נלווים פרמטרים המצללנים את תכונותיה של הלחידה הפיזית הרלוונטית. 
למטל, ביו הפרמטרים הנלווים נלתו למצוא הגדרה של גודל האוגרלם של 
היחידה הפלזית ואת סלמן הזיהול שלה. 


פסוקל המקור של המקרו עוברים תהליך אלסוף ( צ001ת4550), שבסופו מתקבל 
פלט בשפת המחשב, אשר נרשם בספרלית הלעד. פרט לפסוק: המקור של המקרו, 
נכתבים קטעים נוספים של התוכנלת בשפת אלסוף או במהדר כלשהו (למשל 
/[0080). הם עוברים אלסף או הידור והפלט שלהם נרשם גם-כן בספרללת 
היעד. 


עורך הקישור (ע261%0 218%886), או בקיצור - עורך, קורא את קוד היעד 
( 6006 05166%6) של המודוללם הדרושלם לבנלית התוכנלת. הוא "קושר" אותם 
זה לזה ולוצר תוכנלת אחת בשפת מכונה, אשר מוחסנת בספר:ית הטעינה 
ומוכנה לביצוע. 


2 שלבי החילול 


בכל רשת פועלת מתעורר מד? פעם הצורך לביצוע שלנויים, אשר <כוללם 
לבוא בגלל שינו" באוכלוסית המסופים, שלנוי בצמתים, החלפת תוכנלות 
לישום, שינוי במילות מפתח (2855%0265) וכדומה. 


הכנסת שינויים כאלה מחליבת בדרך כלל עדכון של טבלאות %14% ולעתים גם 
טבלאות 8. השלנויים מבוצעים לרוב על לדי מהלך הקרוי חילול בשלב 
אחד (א68 55886 86). הוא מורכב ממהלך איסף טבלאות (78516 
ץ01מ556) וממהלך הערלכה. גם א4ד וגם 0105 משתמשים בקבוצות טבלאות 
שיחדיו מללצגות את תצורת המערכת, ובעזרתן ניתן לעקוב אחר מסופלם 
פעילים ברשת, שיחות סמתנהלות וכד'. הרשת נעצרת בטבלאות אלו ומעדכנת 
אותן בכל שינול מצב. 


21 


אחד מהתפקידים של מתכנת המערכת הוא לקודד את ערכי הטבלאות ואת 
השינויים הנדרשים. ‏ הוא< משתמש למטרה ‏ זו בפקודות מקרו ובפרמטרים 
הדרושים ומשסיים, הוא מזין אותם כקלט לתהליך החילול. קלט זה עובר את 
תהליך איסף הטבלאות, כפי שמוצג בשרטוט 15-2. 


= 


ספריית מקרו 
(עצחג8זפו | 0 







שינוי טבלאות 






מֶהלַךְ איס 
(ע51ח4556) 


ספריית יעךְ 
כ-- 9% %5) 


מהלך עריכת 
הַקָשָרְים, , 
(%ו0] א%חז]) 


תרפיס 
מדורל ושגיאות 
ספריית 
ל 
(עז3זס1] 1086) 


0 


שרעוט 15-2 - חילול בשלב אחד (ח08 55846 6ְוַפָתו5) 


לעתים נדרש מהלך חילול מורכב יותר, בעיקר כאשר מדובר במוצרים כמו 
קסא. מהלך זה נקרא הילול בשני שלבים (א65 58886 סש1), כי כפי ששמו 
מעיד עליו, הוא מורכב משני שלבים. בשלב הראשון מוזנים לתכנית האיסף 
פרמטרים לתצורה ופקודות מקרו, ומטרתו לבדוק טעויות תחבילר (א58מץ5) 
וטעולות בסיסיות אחרות הנובעות מסתירה בין הפרמטרים לבין עצמם. שלב 
זה יכול להיות מורץ יותר מפעם אחת עד אשר הוא נקי מטעויות ושגלאות 
(ראה שרטוט 15-3). 





202 





תוצאות השלב הראשון הן קובץ פקודות מקרו בשילוב עם פרמטרים המוחסן 
על כונן תקליטים. קובץ זה משמש כקלט לשלב השני, אשר מורכב משנל 
מהלכים: מהלך האלסף ומהלך הערלכה. מהלך האלסף מליצר מודול יעד בשפת 
מכונה שאליו נתפרות התיחסויות חיצוניות על ידי מהלך ערליכת הקשרים. 
התוצאה הסופית שלו הוא מודול טעינה המוחסן בספרתית הטעלנה. אם מודול 
טעינה זה שייך ל-6105, הוא מוכנס לספרלית הטעינה של המערכת ואם הוא 
של 02א - הוא מוכנס לספרליה מיוחדת שממנה טוענים את בקר התקשורת. 


ב אפ 














ספריית 
מקר 
ו נתוני מקור 
תחביר 
(א4זאצ5) 
תדפיס 
שגויים 
ופלט 
ספריית 
מקרו 0% 
מַהלְךְ איס 
שלב שבי, 0 
ספרית 
אה תדפיס 
איסף 
מהלך עריכת 
קָשרִים , , 
(₪615 את1]) 
תדפיס ספריית 
פלט טעינה 


שרטוט 15-3 - חילול בשני שלבים (ח66 55886 סאך) 


23 


לסלכום - ניתןו לומר שכד? להגדיר רשת עם כל המתקנים הקשורים לה בצורה 
נאותה, זקוק מתכנת המערכת לכלים ולנתונים הבאים: 


* תצורת הרשת, 

*" תיעוד, 

*" ספריות, 

*" תכונות המתקנים, 
*" פרמטרים של אגדל, 
* פרמטרים של עסא. 


מעבר לרשימה זו דרושים נתונים נוספים, כמו פרמטרים בעבור 0165 
ובעבור מערכות הפלקוח והבקרה (כמו 007א וכד'). תיעוד תצורת הרשת 
משמש כאסמכתא למבנה הרשת, ויש לעדכן אותו עם כל שינוי ברשת. 


בהמשך הפרק נדון בהגדרת הפרמטרים עבור חילול הרשת. בדוגמאות המסכמות 
נתייחס לשרטוט 15-84 כמבנה אפשרל של רשת. הלות וההגדרות המשמשות 
לחילול 02א משמשות גם לח*לול אגדץ נדון תהללה בחילול פסא. 





שרטוע 15-4 - רשת (דוגמה) 


268 


2 5ן ם?לןל של 05א/407 


בתהליך החילול (א05) של 69א מתוארים יחסי הגומלין שבין 62א לבין 
נוהל בקרת הגישה לתקשורת, ותצורת קטע הרשת הנמצאת בפיקותו של עשא. 
קטע רשת זה כולל את קווי התקשורת הקשורים ל-02א, את בקרל המסופים 
המחוברים לקווים הללו ואת משתמשי הקצה. תאור הלחסים שבין תא ל-אגצעט 
ניתן ע"י המקרו 80112 שמגדיר את 02א כלפי נוהל בקרת הגישה לתקשורת, 
וע" המקרו ₪051 שמגדלר את 714% כלפי 02א. תיאור הרשת שבפיקוח פסא 
מוגדר בצורה הירארכית ע"י מספר הוראות מקרו. כל קבוצת קוול התקשורת 
בעלי איפיון זהה מוצגת כקבוצה ראשית. מתחתיה מוגדרלם קוול התקשורת, 
כל קו בנפרד, היחלדות הפיזיות (בקרל המסופים) הקשורות לאותו קו, 
והיחידות הלוגיות הנמצאות בפיקוח של יחידות פיזיות אלו. 


כל אחת מפקודות המקרו המופיעה בתהליך החללול מלווה בקבוצת פרמטרים, 
אשר מאפיינים את הקטע או הלחידה ברשת שמוגדרים ע"ל המקרו. בין 
אלפלונים אלה ניתן למנות: זיהוי ברשת, מהילרות קו, גודל אוגרים, מצב 
הפעלה ראשוני, תיקצוב וכד'. 


להלן רשימת המקרו, אשר משמשלם לחילול של ע6א, ותיאור קצר של כל אחד 
מהם. 


א. המקרו 20100 


מקרו זה מגדיר את 02א. המקרו 80112 מופלע פעם אחת בלבד. 
להלן דוגמה להגדרות: \ 


הערות 

חילול עס6א פסא=א6תקצך פזזטת 
גודל האוגרים 58 

מאפשר 2048 אלמנטלים 1 או 

כתובת איזור ה-ת62א 2 

שם ה-02א 1ססא=מו אופא 

מתאם הערוץ ( פמק צ)=04 


6 צ=\קא 


ב. המקרו ענ 


המקרו מגדיר את %14% כלפל פסא. מקרו אחד כזה דרוש בעבור כל איזור של 
מחשב מארח (014%8) ברשת. 
דוגמה להגדרות: 


הערות 
כתובת איזור 074% 1 0 
הקצאה ראשונית של אוגרים ב-עסא 8 
הקצאת אוגרים ב-144ט לקלט מ-62א 8טתע או 
גודל אוגרים לפלט ב-141/ 0= יאט 


+ : 
4 -- 


255 


ד. המקרו פא11 


ה 


המקרו מגדיר קבוצת קווים בעלי תכונות משותפות. 
דוגמה להגדרות: 


הערות 
סוג הקווים (כאן: נל"ן) סא=41זת 
פרוטוקול הקווים 1-6 
משך ה-711%₪001 בשניות 3=דץ קט 
משך הזמן בין הזמנות לשידור 2. 24052=0 


מצב התחלת: 18 


המקרו מגדיר תכונות של קו תקשורת בודד מתוך קבוצה 
דוגמא להגדרות: 


הערות 

כתובת הקו ורנ 
מהילרות הקו 2-00 
המודמים מספקים את הקצב 010001 
הקו פועל בנוהל דו-סיטרי לחלופין ע]4א=אםוסטת 
המספר המקסלמלי של יחידות 5= טאו 
פיזיות הקשורות לקו זה 

נוהל שידור הנתונים הוא 21אא 5 א 
קצב ההצמנה לשידור 2 4058=0 


למודם מהלרות שידור אהת בלבד 0א=520581 


הוה 
ג0: 


. המקרו טק 


המקרו מגדיר את היחידה הפיזית הקשורה לקו התקשורת. 
דוגמה להגדרות: 





הערות 
כתובת היחידה הפיזית 1 
סגירה אוטומטלת של הרשת = 
מצב התחלתל 18 
מספר הבתים שהלחידה יכולה 5= או 
לקלוט כסגמנט אחד 
המספר המקסימלי של קללטת 2=יטסאו 
58 לפנל החצרת תגובה 
המספר המקסימל? של פ'טשָת 55112 
במשלוח אחד 
בתצורה דינמית נלתן לבטל פמצ=תפטק 
לחידה זו 


סוג ה-20 2מת צדטתק 


6 


0 


.)08009( 


18 


0 


ו. המקרו ש1 


13 1 1) ---- 


המקרו מגדלר יחידה לוגית הכפופה ליחידה הפיזלת. 
דוגמה להגדרות: 


הערות 

כתובת היחידה הלוגית 15 10 
הנתונים אלנם נתוני אצווה סא=84708 

מצב התחלתל 5 

תיקצוב בין פס6א ל-ש1 (0=)2,1א2401 

תיקצוב בין אגדץ ל-ק6א (0=)3,1א01\קע 

נקודת כניסה לטבלה של 10 

נוהל ה-א1060 
שם הטבלה של נוהל ה-א1000 6 סו 


השם של טבלת 55ש 9-11 


בדוגמה הבאה נסכם את כל ההגדרות הדרושות לחילול 802 על פי 


תיאור 
הרשת שבשרטוט 15-8. 
...ו 
3 א 0 דא :ץכ פ 6 א א 
אבאב אב האב באכ אבצכ אבל בלאר אבאב א אבא אל לצאר 
,1 , פאק ץ=ם1 אופא , 118תקסא=9 ד 10 פנתזטת 
ע6א=א2000צ1 ,54=2ת5084 ,550=1א1 , 508=15א1א 
,.16=ת5ת5אתך = 0ק0א , (85קצדך)=6 
57212 ,128=פתק2 
,6 ,פפסא ,610פאק 01105 תדא90צ5 
(4ות , 0 , פא0סת 
011526 ,12=טתקפא\ן ,05=7ע8א1 ,5084804=1 1 057 


2=צ\ סכ , 5פצ=פסוו 51 , 0=פגקתקם 


0802 ,(2=)1,1חק , 5154=1 חזגת 2חדגע 
הערה: התלאור של המקרו 2018 מופיע בסעיף 15.3. 


,5 צ=21אא , 7אם=0א1 006% 1 , סא=/זת 0 


1 
, 14=265 א , 1 ת=אמןפטת , עפסא=מקצך ,0=3דע1קסת 
0=0א2\61/ ,201000 ,2058=0.2 , 1=7ט0אגא 
טא א 5=00א4 , 55021=תפאס 

207 


אא אאאאא+א+אא+אאאאאאאאאא+אאצאאאא\אאאאאאאאאאאאאאאאא אאא 


* * לטנ צטג-22ד - 10 5 א ד אאא א 
אאא אאא אאא אאא אאא א אצ א אאא אאא יא איאאאיאיא אאא אא וא אא אא אלא א 


, 0א=6א5 מא ,5282-2400 , (8₪55=)000כס עאזת 1017 


(00118)=תפפת0 5000105 


157705=0 ,2=מקצדטת ,01=תסכג טע( 007 
= ,1004208=2 0 7001 
= , 10642208=3 ₪ 7002 


אאאאאאאאאאאאאאי אאא אאא א אאא אא אאא אא אא אאא אא א אאא אאא אלא אא 


א *אא א 1 ג 5 שת 5 צ 70 8 א ד *אא % 
אא אאא אב אא הראל א לראב אבא אא אלא צר אב אב אר א א אב אר אר ראר אכ א לב אר אא א אבא אי 


סא=6אצ5פא ,52500=4800 ,(55=)001מ308 פא 10228 


(00218)=תמכת0 508/16 


1705 ,2=מקצעטת ,01=תפפג טש 00238 
1505 ,1002228=2 ₪ 48001 
15051 , 1062208=3 0 38002 
1570 , 1004008=4 ₪ 38003 
אא 
פא 


12 חילול של אגעץ/עסג 


כאשר מבצעים חילול והתקנה של %ג 402/%1‏ יש להתילחס אל הנושאלם 
הבאים: 


פרמטרים של מערכת ההפעלה. 

הגדרות הרשת. 

טבלאות לצורך הקמה וסגירה של שלחות. 
נתונלם הדרושים בזמן הפעלת הרשת (558:6). 
שגרות לציאה (65ת61טסת 16את). 


208 


1 פרמטרים של מערכת ההפעלה 
על ידי פרמטרים אלה מציגים את %14% כלפ? מערכת ההפעלה. לדוגמה: 


במערכת 55/: א שק 1 
במערכת 051 או 05ן: אגזט-1 0 | דסתהדאכ 


2 הגדרות הרשת 





רשת המנוהלת על ידי %14%4 מורכבת ממספר איזורים, שכל אחד מהם מכיל 
צמתים ראשלים (אחד או יותר) וצמתי משנה. כל צומת ראשי אחראל לפיקות 
ובקרה על צמתי המשנה השליכים לו. לכל צומת ברשת, ‏ גם אם הוא צומת 
ראשי וגם אם הוא צומת משני, יש שם ייחודי אשר מזהה אותו ברשת בצורה 
חד-משמעית. 


ההגדרות המבוצעות עבור 1407/9144 מאפשרות, בין השאר, לזהות את כל 
הצמתים הראשיים והמשניים שברשת ולציין את הקשר שבין צומת ראשי לבין 
צמתי המשנה הכפופים לו. מבנה זה של ההגדרות מאפשר למשתמש לפקח על 
קבוצת צמתים המורכבת מצומת ראשל אחד ומספר צמתי משנה, כאללו הלו 
לחידה אחת. 


צמתים ראשיים הם למשל, קבוצת מערכות יישום, קבוצת בקרל מסופים 
מקומילים המחוברים ישירות לערוץ מחשב, צומת 62א/407, קבוצת מסופים 
היכולים להתקשר בחיוג, קבוצות מנהלנים לקשר בין תחומים (028%'5), 
קבוצת משאבים לקשר בין תחומים (628'5) וכדומה. 


מהאמור לעלל ניתן להבחין שקיימות הגדרות מסוגים שונים: 


* הגדרות של צמתי יישומים. 

* הגדרות של צמתים מקומללם. 

* הגדרות צמת: 0א/407. 

* הגדרות נתיבים בין איזוריים. 
* הגדרות למשאבים בין תחומים. 


א. הגדרות של צמתי יישומים 


צומת יישומים מוגדר בעזרת שנל סוגל פסוקים (558ת5585006), האחד - 
2 מגדלר את הצומת הראשל, והשנל - 222 מגדיר כל יישום ולילשום 
בצומת. לדוגמא: 
* הגדרת צומת ראשל: 

5אתפא מפקג=מקצץ? פת1טפל מפסאוקג 


* הגדרה של צומת משני: 


* צומת משנל א' 
שם הצומת המשני (תוכנית הילשום) ,6105=ם(0א68 ככ \ 0165 


הרשאה לשלמוש בהוראת 1000188 ,(070=400 
שם טבלת נוהל ה-א1060 , 5=113276 סו 


62א0\01 


209 


> צומת משני בי 
צתדא=0 1000 ,,4070=150 , 15=1750\א68 מס 0 


ב. הגדרות של צמתים מקומיים 


בהגדרות אלה ניתן להבדיל בין שלושה סוגים של צמתים מקומלים. 

" צמתים מקומיים המקושרים למחשב ‏ דרך מתאם תקשורת (61מת8ת6 
:חסתת46686). 

* צמתי אר"מ מקומלים. 

* צמתים מקומלים שאינם צמתי אר"מ (בנושא זה לא נדון כאן). 


- צומת מקומל? המקושר למחשב דרך מתאם תקשורת 
צומת ראשי כזה מוגדר בעזרת כ%80122 והגדרות נוספות המזכירות במידה 


רבה את הגדרות ת6א/207 (ראה סעיף 15.2), כגון: 08002, 8א1ם, טע 
ו-10 וכן הגדרות כמו 6005188 ו-40א1א%א8ך. 


לדוגמא: 
64=מק צן זז 
1 0 
8 פאז 
ץד טש 


- צומת אר"מ מקומל 


צומת אר"מ מקומל (066א 4א5 10681) ראשי מוגדר ע":* 080112 ונלוות 
לו הגדרות 20 ו-10. 
דוגמה להגדרת צומת מקומל: 


מצד פתזטטע | 103270 


8 , 6042285041 0 8 
82קצדט0ת ,20=0105ק106 ,1-א0ק1/06 0 03278)] 
02תצד0ת ,10622/=6105 ,062008-2/ 0 032788] 


ג. הגדרות של צמת: 02א/207 


הגדרות אלו זהות ברובן להגדרות של 65א/26%, המתוארות בסעיף 15.2. 
בעוד שסעיף 15.2 דן בהכנת מודול טעלנה לבקר התקשורת, ההגדרות כאן 
מילועדות לשימוש של תוכנת 407/%14% שבמחשב המרכזי. להגדרת 744 דרוש 
מקרו הנקרא (2006, אשר מתוסף לכל חללול של ק6א. 2600 מגדיר את הלחסים 
בין 74% ל-02א, לדוגמה: 


לתבצע תהליך טעינה אוטומטל 5 0 
כתובת בקר התקשורת על הערוץ 1-ו 
תיאור ההשתלכות של 62א ל-744 0 אס 
כתובת האיזור וו 


ץצ 


ד. הגדרות של נתיבלם בלן אלזורילם 





כדי לאפטר ל-%1% קשר עם כל אחד מהאלזורים בתתום, יש להגדלר את 
הנתיבים המקשרים בין אלזור לאיזור (ראה גם סעיף 11.2). ההגדרות 
מטפלות בשנ? סוגי נתיבלם: נתיבים פלזיים - 88 (66סטסת 11016קאת) 
ונתיבים בפועל - 78 (668טס2 81ט0ש71). הגדרת הנתיבלם נעשית בעזרת 
המקרו 24181, כפי שמוצג בדוגמה הבאה המתללחסת לשרטוט 15-5. 






בקר תקשורת מרוחק בקר תקשורת קדומנ? 90 


סא 









7 
| 
ל ₪000 הבכ 
2 

0מצ מו 1 
3 קד 502 1 


שרטוט 15-5 - הגדרת נתיבים בין צמתים א?זור?ים 


הגדרה זו מלועדת לצומת המחשב המארח: 


3 אזגל [אדגק 
(0=)2,1ת 
0=0 


הגדרה זו מיועדת לבקר התקשורת הקדומנל: 
3 אזגע | גואדאק 


2980=)3,2( 


21 








הגדרה זו מלועדת לבקר התקשורת המרוחק: 
1>\דפטת אדג? 2דגץ 
(1=)2,2תע 
0=1ת 


הגדרה זו מיועדת לבקר התקשורת הקדומנל: 
1=ד5ת אדגת | 2מדאק 
(1=)1,1תם 


ה. הגדרות של משאבים בין תחומים 


הגדרות אלו מיועדות למנהלנל המשאבים לקשר בין תחומים (5'א028) 
ולמשאבים עצמם (68'5). במסגרתן מוגדרות לחידות לוגיות בתחום אחד, 
אשר יכולות לייצג יחידות לוגיות של תחום אחר. צמתים ראשיים מוגדרים 
על ידי הגדרות 50112 וההגדרות 628% ו-62856. 


3 טשבלאות לצורך הקמה וסגירה של שלחות 


ארבע טבלאות לכולות להיות מעורבות בהקמה וסגירה של שיחות: 


* טבלת 16865עע56 575560 0855606ע0+תט0 - 5 
* טבלת 6%עקע6פת1 - 18 
* טבלת נוהל תסאסם - גפסו 
* טבלת סוג השרות - 0055 


א. טבלת 055 5 


לטבלה זו מספר תפקידים, אשר העיקרל שבהם הוא< פישוט תהליכי 
ה-א1000 של מסופים (ראה סעיף 7.2), במיוחד כאלה הקשורים לבקרל 
מסופים לא מתוכנתים. היא גם יכולה לסליע בקשרים שבין מפעיל אגדל 
לבין 0144. בעזרת טבלת 055 מבוצעת המרה של א1060 מקודדי תוולם 
(מ1080 00666 828656%ת0) ל-א1000 מעוצבי שדות (08:660ת0? 71616 
מ1080) כפל ש-0121 מצפה לקבל. 


למשל, אם מפעיל המסוף מקיש 65 
הטבלה לכולה להפוך זאת לצורה הדרושה ל-7144/: 
(2458850082 )דג ( צ008)0059א106 (15)6105מפפג א1060 


ניתו להשתמש בטבלה המסופקת עם התוכנה וגם להוסיף טבלאות 055 
המותאמות לצרכ? המשתמש. 


נתייחס לדוגמה שתוארה לעיל, שבה מפעיל המסוף הקיש את המלה "6105" 


ונבחןו את ההגדרות הדרושות עבור טבלת ה-055 שצריכה לבצע את ההמרה 
המתאלמה עבור 74%ץ. 


22 


5 = 8 
015=0105 ו 
= 
008% =קת 
עז1קק=תגע | %ת5522 
5 
100028=אתק | 552226 
צתט0=ט עמ 
478ת=אתע | 524% 
5502 1=2טעטת 
פא 


בעזרת טבלת 055 נלתן להכין מסרים המיועדים למשלוח למסופים במצבים 
מסולמים. להלן מספר דוגמאות למסרים הלקוחים מתוך טבלת 055 
סטנדרטלת: 
תת ם60אפטסטפ 
פאטסת ?סא א5₪5510 
פפפאע א585510 
וכד'. 


ב. טבלת 66צקעשטתך (8גדַא1) 


טבלה זו תוכננה עבור המהדורות המוקדמות של 01%4. טבלת 055 מבצעת 
כעת את מרבית הפעולות שמבצעת טבלת 65ש66:2ת1. עדיין קליימים 
מקרים, בהם מערכות ילשום מצפות להודעת ה-ת1080 בתסדלר שאינו נתמך 
על ידלי טבלת 055, אך נתמך על ידיל טבלה זו. בעזרת טבלה כצו ניתן 
לשנות את הגישה מהיחידה הלוגית אל תוכנית היישום כך, שבמקום לגשת 
לתוכנלת היישום המקורית, תתבצע גישה לתוכנית ילשום חלופית או 
למהדורה חדשה שלה, וזאת מבלל שהמשתמשים יצטרכו לשנות דבר 
בנוהליהם. האופרנד 1006148 שנמצא בהגדרות 18 מקשר את טבלת 
ה-26%קע6שת1 אל היחידה הלוגית המסוימת. 


כדי להגדלר טבלה זו משתמשילם במקרו הבאים: 7258א1, תג.10008, 
ו-188א1פאם. 


ג. טבלת נוהל ת0קס] (45גד008) 


טבלה ‏ זו מספקת ל-%144 את המידע הדרוש לשם הכנת ה-כא21. כזכור, 
ה-פא51 משמש להשגת הסכם בין משתמשל הקצה על הנוהל והפרוטוקולים 
טהם עתידים להשתמש בהם בשעת השיחה. בין הנוהלים והפרוטוקולים 
הללו ניתן למנות את הפרופילים של %ע, 15 ו-25, כללי שירשור, כללל 
קבוצות מתוחמות, נוהלי תיקצוב, אורך מקסימלי של לחידות בקשה 
ועוד. התוכנה כוללת טבלה בסיסית מוגדרת מראש, התואמת למוצרים 
הטונלם של *במ. במקרים בהם הטבלה הבסיסית אלנה מספקת, ניתן 
לשנותה או להרחיבה על ידי טבלאות עזר. טבלת עזר זו מכללה את 
פקודות המקרו הבאות: 008125א, דאפפסס, פאמטפס. 


23 


דוגמה להגדרת הטבלה: 
:ו( ן 10 
0-00 דאמפפססו 
3=עסתקאץ 
1= זא 
0 ץך"""""""5"""-- ץע 
7כ=----ד-[]-- 
0-מ 
3 
פאטפססו 


ד. טבלת סוג השרות (005) 


בעזרת טבלה זו נלתן להצמיד שיחות לנתיבים בפועל. ההצמדה נעשית 
כדי לקבל עבור השיחות את נתיבי התמסורת בעלי האיפיון המבוקש, כמו 
רמות עדיפות וכדומה (ראה סעיף 11.2). ניתן לקבץ יחדיו בטבלה אחת 
קבוצות של נתיבים בפועל בעלי סוג שרות זהה. 


להלן דוגמה להגדרת טבלת 005: 
08 1-5 


((1,2) ,(0,2))=ת0 005 1% 
((0,1) ,(1,1))=ת0 005 58| 
60 


06 הנתונים הדרושים בזמן הפעלת הרשת 


הגדרות אלו מאפשרות לקבוע את התצורה ההתחלתית של הרשת עם הפעלתה 
(פעולת 7ת518) ואת *כולת הביצועים שלה. בהגדרות אלה כוללים את 
הצמתים המופעלים, גודל הזיכרון והמאגרים העומדים לרשות 772% ועוד 
פרמטרים | הנוגעים לביצועים, לקשרים עם מפעילי הרשת, לאלסוף 
סטטיסטיקות לצרכל כיוונון, לאיבחון בעיות (כמו הפעלת מעקבים - 
%6) ופרמטרים הנוגעים לזהותו של %12% ברשת. 


בין הגדרות אלה ניתן למנות את ההגדרות הבאות: 


- | הגדרות המשפיעות על נוהל ההקמה: 
7 , דשאסתתקסא/ דתקווסקת 
 -‏ זיהוי של 784% ברשת: 
8 |, 5082א1 ,550212 
- תצורה התחלתית של הרשת (מרביתם פועלים במשותף עם 1512105): 
6 , 57תמפסא ,6000/0488 ,מקקהאגא 
 -‏ זיכרון ואוגרים: 
אא ,אד ,17א51 
-| ביצוע? הרשת: 
5 ,1765 ,0285071 
 -‏ כיוונון הרשת: 
פא ,17דפאדסא 


228 


- קשר עם מפעיל %74%: 
0/0 ,055728 

 -‏ איבחון בעיות תפעול: 
אד ,7א101 , 115005 


קביעת התצורה הראשונלת של הרשת יכולה להתבצע מקובץ שהוכן מראש: 
8% תמ0ס0051 68צ558, או על ידי המפעיל מעמדת הבקרה שלו. 


קיימים שנל סוגים של שגרות לצלאה (65ת1>טסת 16א2): שגרות אשר מהוות 
חלק של מערכות הילישום ושגרות של ההתקנה שהן חלק מ-%1% ונכללות 
בתוכנה זו כמודולים. 


שגרות אלו באות לידי ביטוי במצבים מלוחדים והן מתייחסות לשיחות 
המוקמות ומתנהלות בין משתמש קצה, כלומר שיחות בין 10 ל-10, הן 
כוללות: הרשאה להקמת השיחה, מדלדה של משך השלתחה, בחירת נתיבים 
לוגיים ופענוח של א1000 (65צק?6פת1 ח1080), כמתואר בסעיף 15.3.3. 


לסלכום, ‏ נביא דוגמה לחלק מהגדרות 714% עבור הרשת המוצגת בשרטוט 


4: 
,1פת=מקצך מו 5לג 
5 , 85+=2485855 , 4078=200 , 415=6105א408 ככ 15 
, 85צ=4070002, 508485=1 , 604208=008 000 0 
פותותק6א=5תופ , 85צ= 070121 
01 (281=)2,1 ,2₪5754=2 אךגת - כסַאדַגת 


נוספות כאן הגדרות 62א כמתואר בסוף סעיף 15.2. 


8 פ חילול של 0105 


כדי שתת מערכת היישום 6105 תוכל לתפקד כראוי ברשת אר"מ, ‏ יש להגדיר 
את כל המשאבים העומדים לרשותה. במסגרת זו נכללות תוכניות היישום 
הפועלות תחת 6105, הקבצים העומדים לרשותה, המסופים הקשורלם עמה 
וכד'. הגדרות אלה מבוצעות בעזרת טבלאות. 


קיימות טבלאות רבות כאלו עבור 6165, ביניהן נלתן למנות את: 


1ז ‏ - 180168 ת15181128610ת1 תסספץ5 
1 -- 6 2086 ת1168610ס0ק4 
1 - 6 [0ע6ת00 7116 
7 - 86 [0ע6ת00 76208181 
ועוד. 


205 


הטבלה החשובה ביותר לאר"מ הלא טבלת ‏ 101, אשר מתארת ל-01058 את 
הלחלדות הלוגיות. היא אלנה מכילה מלדע על תצורת הרשת, אבל חלק 
מהפרמטרלם | שבה | מכללים | מלדע | הזהה | למלדע שנליתן ל-407/%12% 
ול-02א/407. 


קללמים מספר סוגים של המקרו 160%, בינלהם כאלה שמגדירים קבוצות 
קווים, קווים בודדים, נלתוב, מתקנל אר"מ ומתקנים שאלנם מתקני אר"מ. 
המקרו 228101 מגדלר מתקנ אר"מ. נלווילת לו קבוצת | אופרנדים 
(08מ628ק0), אשר כמה מהם מתילחסים לתכונות של ציוד הקצה. 


להלן דוגמה להגדרות של מקרו זה: 
אתמ =מק צך דועת -71ת0 


סלמן לזיהו? המסוף 1 =דאפ ותד 
הכלנול הלוגי של המסוף ברשת 1 = אאא 
מסר הקלט המקסלמלי המותר למסוף 6 =תתעעטת 
מסר בקשה/תגובה מקסימל? שלשודר 26 


פרמטר זה תלו? בפרמטר צ455א08 (71021=)1000,4000 
ומבלע את גודל המסרלם בשירשור 


משתמשלם בקבוצות מתוחמות תת 
הרכבת השרשרת לפני העברתה ליישום 5 = ץצ אס 
זיהול נוהל בקרת הגישה לתקשורת 0 
סוג הלחידה הלוגית 2 צידנ [=מק צדותיךד 
סוג המודל של הלחלדה הלוגלת 2 סע 
מצילין את המקום בטבלת נוהל 105 
ה-מ1080 שב-א4תץ 

תיאור של גודל המסך (80, 24)=א502מ2 
עם פתלחת הרשת המסוף מקושר 0 
אוטומטית ל-0105 

מלועד למדפסת (85צ/0א)=עע 

לפי בקשת מפעיל המסוף נשלת = 
דף בודד למדפסת 

5 לשחרר את הלתלדה הלוגית (פמצ, סא)=0פת1פת 


בהתאם לבקשתה 
זלהול סוג הפעילות של המסוף | 501/8א4ת571=1תד 


פרמטרלם אלה תלוילם =אןמתקזק 
בסוג =20 5 
הציוד =0אא745% 


כמה מהפרמטרלם המתוארים לעלל הכרחלים בהגדרות המקרו 224101 וכמה מהם 
רצוניים, בהתאם לצרכים. 


206 


פרק 16. 


אר''מ -- הסביבה וכיוונים לעתיד 


4 01 


1 תקלנה בלנלאומלת לרשתות 


הגידול במספר מערכות התמסורת הספרתיות ובמספר הרשתות שהותקנו במרוצת 
השנים, הביא לדרישה לתיקנון אחיד. מטרתו לוודא, שכל מוצר, בין שהוא 
מחשב מארח ובין שהוא מסוף משתמש, לוכל להתקשר אל מוצר אחר ברשת. ללא 
תקן אחיד *הלה עולם התקשורת כמגדל בבל, ותקשורת נתונים בינלאומית 
תיהפך למבצע קשה, או בלתי ניתן ליישום. 


תקנים בתקשורת חיילבים להתחשב באיפיונים פלזיים ובנוהלים תפעוליים 
הדרוטים לתמסורת נתונים. אחד הגופים הגדולים המעורב בתקינה כזו הוא 
איגוד מכוני התקנים הבינלאומי ‏ -- 150 (68265ת558 81ת8%10ת665ת1 
מ0:888128%10), שבו חברלם מכוני התקנים הלאומיים של מדינות שונות 
בעולם. בעיקר מעורבת בנושא ‏ זה הוועדה הטכנית מס' 97 (10-97), 
האחראית לתקני מחשבים. במסגרת וועדה זו פועלות מספר תת-וועדות, 
ביניהן תת-הועדה 6 (50-6), האחראית לתיקנון בינלאומל של תקשורת 
הנתונים, ולהערכה מתמדת של תקשורת נתונים דרך כל אמצעל וסוגי 
התקשורת הידועלם. 


מטרתה ארוכת הטווח של 150 היא לפתה תאימות מלאה בין מערכות, מוצרים 
ושרותים שונים, המסופקלם על ידי יצרנים וארגוני תקשורת ברחבי העולם. 
הצעד הראשון בכיוון זה היה בהגדרה של מודל ארכיטקטוני, הנקרא בשם 
1 - 605תת6200ה1 55560 תשק0, שפותח על *דל תת-הועדה מספר 16 
(506-16). תת-ועדה זו טינתה בשנת 1985 את מספרה ל-50-21 והעבירה חלק 
מתפקידלה ל-50-6. 


מאמץ התקינה שהחל בשנת 1977 הפך לתקן בינלאומי בשנת 1983 (בעבור 
ארבעת הנדבכים התחתונים) ומצפים, שהתקן יושלם במלואו עד סוף שנת 
7. מבחינה בלנלאומית, מעורבים כיום שלושה גופים גדולים במאמץ זה: 
גאסם | (איגוד ילצרני | המחשבים האירופי), 1850 ו-00177 (הוועדה 


207 


שריי ווויי וטייי רשייר שריי 


הבינלאומלת לטלפון ולטלגרף). כמו כן תומכים בפעיללות זו מספר גופל 
תקלנה לאומללם גדוללם אחרלם. 


בתחללה רוכז המאמץ סבלב הקמת המודל הארכלטקטוני, שבעזרתו נילתן היה 
לזהות ולאתר את כל הדרלשות הפונקצלונליות, להקים תבנלת להתקדמות 
מסודרת ולאפשר זלהול נושאים שכבר עברו תקינה, נושאלם הנמצאים בפיתות 
ואחרלם, שלש עדיין לפתהם. כל זאת - כדל ללצור את תקן 051. המודל 
הוקם, הוגדר ומלד הוחל בפלתוח מפרט? תקנים מדולקים לותר, לאור 
הנתונים שזוהו במודל. 


2 המודל והנדבכים של 051 


לפי תפישת 051, מערכת הלא קבוצה של מחשב אחד או לותר, הכוללת בתוכה 
תוכנה, צלוד הלקפל, מסופלם, מפעיללם, עיבודלם פלזללם, אמצעלם 
לתמסורת מלדע וכו'. כל הפרלטים הללו *חדלו מרכיבים גוף אוטונומל 
המסוגל לבצע עלבודל מלדע. המודל של 051 עוסק בהעברת מלדע בין מערכות 
ולא בפעללות הפנימית של המערכות עצמן. במללים אחרות, המודל של 081 
מספק ‏ את כלל?ל המסגרת לפלתוח פרוטוקולים לתקשורת בין שנל נדבכלם 
מקבילים, אשר נמצאלם בשנל מוצרים נפרדים. 051 אלנו עוסק בדרך בה כל 
מוצר מלישם את הפעולה בתוכו. 


מודל 051 מורכב משבעה נדבכלם, אשר מוצגים בשרטוט 16-1. 











/ הס6ו וקה 
2 
1 
1 

: הס 
וו 
0 
וו %סקפחה"ך 
וו 
]ו 6% 
/ א%תהו] ג%ג0 
1 


| 


= | יהידת נתונילם ו ב 
(דנאט 4זג0) 





א | | |---| מאה | - - 


- -] יחידת נתונים - ₪ 


3 רישות 








וו 
ו 

2 | אפיק נתונים |! 
1 
ָ 
וו 


תת-מערכת התמסורת 






1 | קשר פיזי 1 
וו 

1 
!ו 


שרטוט 16-1 - מודל 051 


208 








א. הנדבך הפיזי (שצ18 51081ק22) מספק את האיפיונים הפונקציונללילים, 
המלכנללם, החשמלילם והנוהליים הנדרשים כדל להקים, לתחזק ולקלים 


קשרים פיזיים בין קצוונים (218'5) לבין סילמנים (208'5), או בין 
שני קצוונים. 


ב. נדבך אפיק הנתונלם (62ע18 %ת11 28%8) מספק את הקשר לאפיק, מטפל 


בכתובות, מסנכרן את הנתונים ואחראל להתאוששות משגיאות בקו. 


ג. נדבך הרלשות (:8צ18 א*מסשססא) מספק בקרה בין שתי מערכות קצה 
הקשורות ביניהן. הפעילויות שלו כוללות בין השאר פעללויות ניתוב, 
מלדוע על תקלות ואחריות למתן האמצעים להקמה, החזקה וסלום של קשר 
בין שתל מערכות קצה. בקרה זו דומה במלדה רבה לבקרת קוול חלוג. 


ד. נדבך ההלסעים (69ץ18 %ע0ק5ת78) מספק בקרה מקצה לקצה, *כולת 
לבחור' סוג שרות לצורכל העברת המלדע ואת האמצעים הדרושים לבקרת 
זרימת הנתונלם. מטרתו הלא להסיר משותפל השלחה את טרחת הטיפול 
בדרך שבה תבוצע תמסורת הנתונים. 


ה. נדבך השיחה (ע76%ץ18 ם565510) מנהל את הדו-שלח בין משתמשל הקצה 
(תוכניות היישום). ניתן לחלק את פעילולותלו לשתי קבוצות: האחת 
היא ביצוע הוראות פא51 ו-פאפאט של שלחות בין תוכניות הילשום, 
והשנליה - בקרה על החלפת המלדע. נדבך זה מספק את השרותים 
הדרושים להקמת התקשורת, סלנכרון הנתונלם וסלום התקשורת בצורה 
מסודרת. במסגרתו הוגדרו שלושה סוגי דו-שלח: דו-סיטרל ובו-זמנל, 
דו-סלטרי לחללופין וחד-סיטרל. 

ו. נדבך ההצגה (ע8צ18 ת68610ת680ץק) מספק שרותלם המאפשרים לנדבך 
היישום לפענח את משמעות הנתונים המועברים בו. המודל מזהה שלוש 
דוגמאות של פרוטוקוללם לנדבך זה: פרוטוקולים של מסוף בפועל 
( 81ת1תש6ך 1), פרוטוקולים של קובץ בפועל (7116 1?6081/) 
ופרוטוקולים להעברה של עבודות (ע5+6מ8ת1 105). נדבך ההצגה מספק 
שרותי תרגום וערלכה לנתונלם המועברים. 


יישום בפועל 2 166 מודל 051 


בקרת אפיק לוגי 


בקרת גישה לאמצעים 


שרטוע 16-2 















יחידת גישה 
לתווך 





29 





ז. נדבך הלישומלם (:8ץ18 ת1163%510קק2) משרת את משתמשי הקצה ומספק 
שרותל מלדע מבוזרים המלועדים לתמוך ביישומים ולסליע בניהול 


התקשורת. תוכנלות הלישום עצמן אלנן חלק מהמודל. הן מתקשרות לרשת 
דרך נדבך הללשומלם. 


מתוך שבעת הנדבכים של 051, רק שלושה מלושמלם כ?ום בפועל ברשתות 


שונות. לדוגמה, תקן 802 1888, אשר כולל מספר תקנ? משנה ומלועד 


לרשתות מקומיות (א14) מתבסס על שני הנדבכים הנמוכים, 1 ו-2, של 051 
(ראה שרטוט 16-2). 


דוגמא אחרת לשלמוש בתקן זה אפשר לראות ברשתות 28.25 המיישמות את 
שלושת הנדבכים הנמוכים של 051 (שרטוט 16-3). 


נדבכים גבוהים יותר 
([6ש6] 286%66%) 
רמת המנה 


([606] 806ץ]) 













היסעים 


רישות 


אפיק נתונים 


הנדבכים העליונים יותר של 051 (נדבכים 7-8) עדיין לא מיושמים בצורה 
תיקנית. רק לאחרונה הושלמה הגדרתם של נדבכים 4 ו-5 (נדבך ההלסעים 
ונדבך השלחה). שני הנדבכים האחרלם (6 ו-7) טרם הוגדרו במלואם. 






רמת המסגרת 


([6ש6] [68וּ5עֶחק7) 


הרמה הפיזית 





שרטוע 16-3 


200 





3( השטוואה בין מודל 051 לבל 


מודל אר"מ 





מבנה הנדבכים של אר"מ דומה בעיקרון למבנה של מודל 051, אך בהחלט 
אינו זהה להם (שרטוט 16-4). בעוד ש-051 מגדיר שבעה נדבכים, מגדירה 
אר"מ ששה בלבד. הנדבך התחתון של 051, הנדבך הפלזי, אינו מוגדר כנדבך 


באר"מ ובפועל הוא נמצא מחוץ לה. 


בשתי הארכיטקטורות גם תוכנילות 


היישום וגם משתמשי הקצה נמצאים מחוץ למסגרת הנדבכים. 


מודל 051 


( יו ) 


בקרת יישום 
בקרת תצוגה 
בקרת טיחה 


בקרת היסעים 


בקרת רישות 








-- 





בקרת בקרת אפיק לוגי 
אפיק החח-------- 
הנתונים בקרת גישה לאמצעים 


ז הקשר הפיזי 


מודל 5% (אר"מ) 


משתמש קצה 


מנהלן השרותים 










1 
שרותי הצגה | שרותי רשת 
ו 


בקרת זרימת הנתונים 


בקרת 
נתיב 


בקרת אפיק הנתונים 


שרטוט 16-4 - מודל 150 ומודל אר"מ 


השוואה בין הנדבכים בשתי הארכיטקטורות מצביעה על כך, שנדבכי אפיק 
הנתונים ושרותי ההצגה דומים בשתיהן, אך אינם זהים, לדוגמה: נדבךר 
בקרת אפיק הנתונים ב-051 תומך באפיק אחד ויותר, בין שני צמתלס 
סמוכים. זו מטלה, אשר באר"מ מוטלת על המפקח על קבוצת התמסורת, שנמצא 
בנדבך בקרת הנתיב. גם שאר הנדבכים אינם מחהולקים בצורה זהה בשתל 
הארכיטקטורות, לדוגמה: נדבך בקרת הנתיב ב-אר"מ מכיל מטלות רבות לותר 


מאטשר נדבך הרישות במודל 051. 


21 


באופן כלל ניתן לומר, שהמטלות המבוצעות על ידי שלושת נדבכי 051: 
נדבך הרישות, נדבך ההיסעים ונדבך השיחות, מבוצעות באר"מ על לדל 
נדבכי בקרת הנתיב, בקרת התמסורת ובקרת זרימת הנתונים. נדבך ההצגה 
במודל 091 מקביל במידה רבה לנדבך הכולל את שרותי ההצגה ושרותי הרשת 
באר"מ. הפעילויות המבוצעות על ידי נדבך היישומים של 051 מבוצעות על 
ידי יותר מיישות (ע15:ח8) אחת באר"מ. ניהול ההידברות עם משתמש הקצה 
מבוצע על ידי מנהלן שרותי היחידה הלוגית באר"מ ואילו פעילויות נלהול 
רשת וניהול מערכת מבוצעות על יד מנהלן השרותים של נקודת הבקרה 
לשרותי מערכת (5505) בשילוב עם מנהלני השרותים של היתידות הפיזיות 
בכל צומת וצומת. 


הבדל נוסף בין אר"מ לבין 051 הוא בצורת ניהול בקרת אפיק הנתונים. 
התקן של 150 דן בפרוטוקול 8216 וביכולת עבודה בשתי הצורות הבאות: 
פא (066 56ח0ק65ק 1[התעסא), 
ו-480 (8006 0856ק65ת 5וסחסעתסהץ5/), 
לעומת פרוטוקול של אר"מ שהוא 5016 וצורת העבודה בו היא אחת בלבד ‏ - 
אתא (ראה פרק 10). 


בעבר הכרלזה יבמ על סדרת מוצרים התומכים בשלושת הנדבכים הנמוכים של 
מודל 051 ובאחרונה אף הוסלפה מוצר חדש ‏ - 0155 (580פץ5 ח8ק0 
ףטססקטפ ח568510 6ח8 מעסקפת1?8) התומך בנדבכים 4 ו-5 של מודל 051. 
החל מ-1984 חוזרת יבמ ומדגישה את מחויבותה הציבורית לתמיכה במודל 
1 במלואו. היא אף עומדת להקים מרכז מחקר בהיידלברג שבמערב גרמניה 
שיקרא "מרכז הרישות האירופאי", אשר בין היתר יעסוק במתחקרים בנושאי 
1 ולפתח מוצרים תואמים לתקן זה. ‏ יבמ החללטה גם להצטרף כחברה 
בארגון 605 (55605ע5 ח6ק0 שס] מ0%8%10ק"ץ00), בו שותפות כבר 480 חברות 
מחשבים ותקשורת אחרות. 





16.2 השפעת אר"מ על הארגון 


לאר"מ ‏ יש השפעה רבה על מערך של ארגון הרוצה לפעול בסביבת עבודה זו 
ולנצל את כל היתרונות שניתן לקבל מהארכיטקטורה. השפעה ‏ זור ניכרת 
במיוחד אצל משתמשים העוברים מסביבת טרום אר"מ לסביבת אר"מ. בסעיף זה 
ננסה לבחון את מידת השפעתה של אר"מ על גורמים שונים בארגון, החל 
ממערכות החומרה והתוכנה, דרך מערכי כח אדם וכלה בהשפעתו על צורת 
ההתנהגות של הארגון. מן הראוי לציין ולהדג:ש שהמעבר לאר"מ מלווה 
בדרןך כלל במתן שרותים נוספים למשתמשים. לפיכך, כמה מן הדברים 
שבהמשך, מתייחסים להשפעת תוספות אלו על דרישות האמצעים. 


כמה מן הדברים שייאמרו בהמשך מתייחסים גם למעבר של ארגון משיטה של 
עיבוד באצווה (א8ַת22066581 5866%), לשיטה של עיבוד מקוון (6ת11ה0 
8 ) ושרותי מרכז מלדע בתקשורת. 


1 משאבל חומרה הדרושים לענ"א 


כפי טלמדנו, לשימוש באר"מ לש יתרונות רבים, אך הוא גם מוסיף תקורה 
על אמצעי העלבוד ועל מרכיב הזיכרון במחשבים המארחים ובבקרי התקשורת. 


22 





לש הטוענים שבמעבר מטרום אר"מ ל-אר"מ במערכות בינוניות, יש לקחת 
בחשבון את התוספת בניצולת של המחשב המארח. מכיון שמחירל החומרה 
הולכים ופוחתים במהלך השנים באורח דרסטי נמצא, שלמרות הגידול בנצולת 
המחשב ובתפוסת הזיכרון, אין בהכרח גידול בהוצאה הכספית לעומת שנים 
קודמות וזאת - מבלי להתחשב בתועלת של הפעלת אר"מ. 


אחת הבעיות הינה בהפעלה בלתי מבוקרת, במחשב מרכזי אחד, של כל שרותל 
העיבודים, שרות בסיס הנתונים של הארגון, מערכת ניהול המידע (כמו 
65) ושירותים לכל מי שיש לו מסוף בארגון. העומס הכולל על מחשב אחד 
לכול להיות רב ויש לשקול הפעלה של מערכים מסוימים במחשב נפרד. מקובל 
מאוד הפתרון של ההפרדה בין שרותי מרכז המילדע (685ת66 ת08610ע10ם1) 
לבין מערכות הייצור המקוונות (םמ6510ט006? 6ת11ת0) ובין מערכות 
הנלסוי (5ת556ץ5 1655). בארגונים, שבהם יש רשתות תקשורת גדולות 
במיוחד אפשר להציב מחשב נפרד לניהול כל מערכי התקשורת בעבור כל 


מערכי העיבוד. 


ארגונים העוברים לאר"מ משתמשים בדרך כלל בכלים סטנדרטלים כמו ?60א, 
אפפא, אפתא ואחרים, המסופקים על ידי יבמ והמיועדים לסייע בניהול 
הרשת. כלים אלה נלזונים ממקור כלשהו, שהינו כח המיחשוב של המחשב 
המארח בו הם נמצאים. תוכנות שליטה ובקרה אלו מוסיפות על עומס המחשב 
ויש להקצות בעבורן את המשאבים הדרושים. 


אר"מ מספקת לכולת לווסת עומס על מספר מחשבים ולשתף את משאביהם. 
לכולת זו הינה חלק אלנטגרלי של הארכיטקטורה. משמעותה היא, שכל מסוף 
בארגון יכול להתקשר לכל תוכנית יישום ולכל בסיס נתונים ברשת, גם 
כאשר התוכניות, ‏ או בסיסי הנתונים הדרושים מבוזרים במספר מחשבים 
מארחים. היכולת לשיתוף משאבים ברשת מאפשרת לארגון לקיים משטר מבוזר 
עם יכולת לריכוז השליטה. היא גם מאפשרת לנצל כח מיחשוב עודף הקלים 
במחשב אחד, בשעה שנוצר עומס יתר על מחשב אחר ברשת. כך ניתן לאזן טוב 
לותר את הרשת ולגבות מערכות, אשר הגיבוי שלהן הינו דרישה חיונית. 
איזון רשת אינו מעשה פשוט. משך הזמן ומידת הצלחת המעשה תלויים במידת 


מיומנות אנשי המקצוע בארגון. 


המעבר לאר"מ משפיע גם על בקרי התקשורת. באר"מ מוטלים עליהם תפקלדים 
רבים לותר מאלה המוטלים עליהם ברשת טרום אר"מ. על הבקרים לבצע 
פעולות של הזמנה לשידור, תרגום קודים, שידור חוזר במקרה תקלה, המרת 
פרוטוקולים במקרים מסוימים (כמו 10א), פעולות בקרה וכיוצא באלה. 


משתמש העובר מסביבת טרום אר"מ לסכיבת אר"מ עלול למצוא שבעבור אותה 
רשת, באותו סדר גודל כמקודם, הוא זקוק לכח מיחשוב גדול יותר בבקרל 
התקשורת ולזיכרון יותר גדול. נשווה למשל את גודל הזיכרון בבקרל 
התקטורת מדגמל 5 שבתחילה היה 8א32 ועלה וגדל עד ל-8א512, לעומת 
בקרי ה-3725 המתחילים בזיכרון בן 256%8 ומגיעים כיום עד ל-8א3. מן 
הראוי לציין שגם הרשתות שבקרים אלה משרתים שונות בהיקפן והם נוטלים 
עליהם כמה מהמטלות שבעבר נעשו במחשב המרכזי. 


ג9] 


2 דרישות כח-אדם 
5 


מרבית המשתמשים העוברים לסביבת אר"מ, זקוקים לתקופת הכנה מסוימת, 
23 


במלוחד אם הם משתמשלם במסופים אסינכרוניים ומסופי 856 (למעט מסופל 
0), אשר אינם נתמכים ב-א%1. הם לכולים להשתמש בממלרל 
פרוטוקולים ובתוכנת 10א כדי לדמות מסופים אלה למסופי אר"מ. בסופו של 
דבר הם יקלטו מסופים חדישלם יותר, ויעדכנו ויתאימו בעבורם את 
תוכנלות הלישום במחשב המארח. במשך זמן המעבר מרשת הטרום-אר"מ לרשת 
אר"מ מבוצעת חפיפה בין שתי הרשתות, שבמהלכה ניתן לבצע את השלנולים 
וההתאמות הדרושים. 


תכנות מערכות הילשום ושילובן ברשתות התקשורת של הארגון מחייב קבלת 
שרותים של צוות מלומן ומנוסה. בולטים ביניהם מתכנתי מערכות תקשורת 
( 0678תת250898 5068ץ5). אלה הם בעלי מקצוע בתחום תכנות מערכות והנדסת 
מערכות, אשר מכירים את מערכות ההפעלה, את %7%, את 62 ואת שאר 
המוצרים. תפקילדם העיקר הוא< תכנון, הקמה וכיוונון של המערכת. הם 
אנשל המפתח להצלחה ברשת אר"מ. 


ארגון, שאין לו צוות מתאים ומיומן בנושאי תקשורת בכלל ובנושא אר"ם 
בפרט, עלול למצוא עצמו בלתי מרוצה מתיפקוד המערכת. מרבלת האלרגונים 
משתדללם להכשיר אנשים מתוך הארגון, אך יש לקחת בחשבון תקופת הכשרה 
ארוכה ותקופה נוספת לרכישת ניסיון מעשי בעבודה. 


בנוסף למתכנתי מערכת, יש צורך לתגבר את אנשי התילפעול בנקודות 

של הפעילות, כמו למשל מרכז (או מרכזי) הבקרה של הרשת. ממרכז 

ניתו לנהל ולשלוט ברשת באמצעות כלי אר"מ שונים המופעלים מעמדות 
הבקרה של 007א. בראש מרכז כזה חייבים לעמוד אנשים בעל כושר החלטה 
וסמכות. הם חליבים להכיר את תמונת המצב של הארגון בו הם פועלים, 
כיצד החלקים השונים של הרשת מצטרפים יחדיו לפסיפס אחד הכולל בתוכו 
מערכות יישום, מערכות תקשורת, מסופים וכו'. הם חייבים להבין משמעותה 
של בעיה בכל קטע וקטע ברשת ולנתח את מלדת השפעתה על הארגון. עליהם 
לדעת לבחור את תוכנית ההתאוששות המתאימה לעקיפת כל בעיה. חשוב 
להדגיש שלא ניתן לבצע תוכנית התאוששות שאינה קיימת ולכן הן חליבות 
להיות מוכנות מראש כדי שבעת הצורך, ניתן יהיה להפעילן מיד. פירושה 
של הכנה מראש הוא, שהכל מכירים בצורך בתוכניות ושהתוכניות נכתבו 
ונבדקו ושהוכנו נוהלים להפעלתן. 


החלקים השונים של רשת אר"מ אינם עצמאיים ומבודדים זה מזה, אלא ההיפך 
הוא הנכון. כל המרכיבים של הרשת קשורים ושזורים זה בזה והכל מבוקר 
ומנוהל ממרכזי השליטה והבקרה באמצעות עמדות הבקרה של ת60א. רטת 
גדולה פועלת בדרך כלל 24 שעות ביממה ומשמעות הדבר, שבכל משמרת עבודה 
לש צורך במפעלל אחד, או יותר, בעמדות הבקרה. פרט לכח האדם המלומן 
אותו הזכרנו, לצטרכו גם שאר צוותי התיפעול והצוותים הטכניים לעבור 
הכשרה מתאלימה כדי שיוכלו להבין את ההודעות המתקבלות מהמערכת, ידעו 
לבצע בדיקות ולאבחן תקלות ויוכלו לנתת את מהות המידע הזורם ברשת. 


3 נילהול ובקרה של הרשת 


כאטר ארגון עובר לאר"מ הוא נוטה לסמוך יותר ולותר על רשת התקשורת 
ולבצע את עיקר פעילותו דרכה. החשיבות של נושאים כמו זמינות ואמלנות 
הרשת הופכים להלות נושאים קרלטיים בתפקוד מערכת עיבוד הנתונים. 
ארגון יכול למצוא< את עצמו במצב תיפקודי בלתי נסבל אם רשת התקשורת 


28 


שלו אינה זמינה. עובדי הארגון, המשתמשים במסופילם לצורכ? עבודתם 
השוטפת, נוטים לסמוך על כך שבכל עת שיפנו למרכזי המלדע בארגון 
(באמצעות המסופים) לוכלו לקבל את המלדע הדרוש להם. 


מלדת האמלנות, הזמלנות ורמת השרות ברשת אר"מ תלולה בשלושה גורמלם: 
* כח אדם מלומן. 

* ציוד בדיקה ובקרה מתאלמים (ולא רק כלי התוכנה הסטנדרטיים). 

* מערכת נוהלים כתובה (נוהלים לתתזוקה מונעת ולתחזוקה שוטפת). 


אחד המאפלינים של מרכזי בקרה הוא, שהם פועלים בדרך כלל בתגובה 
למצבים שכבר קרו ודווחו, ואינם מנסים לאתר מצבי תקלה בעת התהוותם. 
תוכנות כמו 4כ2א ו-12228 מסילעות לאתר תקלה בהתהוותה, ובשילוב עם 
מערך נוהלים כתובים לתחזוקה מונעת ולדרכי? טיפול בתקלה המתפתחת הן 
מאפשרות להגיב על תקלות ולתקן אותן. 


כלי הבקרה הקיימים היום, כמו 007א ו-222א מתבססים בעיקר על תפריטים, 
ומספקים כמויות יתר של נתונים המקשים לעתים על פקתל הרשת לדלות 
מתוכם את המלדע הרלוונטי לבעיה המעסיקה אותם. צעד משמעותל לשלפור 
כלים אלה הוא ההודעה (מאמצע 1986) על מוצר חדש לנלהול ובקרת רשת 
הנקרא 6%%16%א, אשר משלב את התפקידים של ע660א, גפפא, אפעא ו-4ת5ג1 גם 
יחד. נוספו לו גם כלים ותפקידים חדשלם, אשר ישפרו את לכולת הנלהול 
והבקרה של רשת התקשורת, לפחיתו את מידת מעורבותם של מפעללל הרשת 
בתהליכי התאוששות ע"? שיהפכו תהליכים אלה לאוטומטלים ולקטלנו את משך 
הזמן הנדרש לאיתור תקלות. אמצעים אלו ישפרו את מידת האמינות 
והזמלנות של הרשת. 


קיימים ארגונים הרוכשים צלוד בדיקה ובקרה, אך אין להם כח אדם מלומן 
היודע כיצד להשתמש ולנצל אותו. לעתילם תכופות קורה, שאין משתמשים 
בצילוד זה ברציפות כד? לאתר תקלות בהתהוותן, אלא משתמשים בהם לבדלקת 
מצב רק לאחר שהתגלתה בעיה, או תקלה כלשהי. ציוד הבדיקה צריך להלות 
מחובר כל הזמן לקווים שונים ברשת לביצוע בדיקות יזומות מראש, גם 
כאשר הקווים לא פעללים בעומס מלא, או שאינם פעילים כלל כמו בלילות 
ובסופי שבוע. 


אר"מ מספקת סטטיסטיקות על פעילויות ברשת. יש צורך להפיק אותן באופו 
קבוע ולנתח את משמעות התוצאות כד? להפיק מהן את מלוא התועלת. 


רטשת תקשורת בדרך כלל אלנה סטטית. שינויים מבוצעים בה כל הזמן ולכן 
חטוב לעדכן את תוכניות ההתאוששות באופן קבוע, כלומר: להחליט מה 
לעשות, לתכנת את השינולים, לבדוק אותם, לעדכן את התיעוד ולאמן את 
האנשים בתסרלט הפעלת התוכנלת. 


אחת המעלות הגדולות של אר"מ היא, שהלא מכרלחה ארגון לתכנן מראש. מל 
שאינו עושה זאת עלול להתאכזב מרמת השרותילם אותם הוא מקבל מאר"מ. 
בתקופה הראשונה של הפעלת רשת אר"מ צפויות קובלנות ממשתמשים בנושאים 
שונלם כמו זמנל תגובה, מכלון שדרוש זמן ונלסיון לשם כלוונון וללצוב 
הרשת. לעתים לא ברורה למשתמש? הקצה המשמעות של שלתוף משאבים ברשת. 
לש משתמשים אשר צריך להדריך אותם להשתמש באפשרולות החדשות שאר"מ 
פותחת לפניהם כדל להפיק לותר משרותי הרשת וכדל לללעל את עבודתם. 


255 


לסיכום, ניתן לומר שאר"מ מוכיחה את הצלחתה באותם ארגונים הליודעים 
לתכנן לטווח ארוך, להכין תקציב ארוך טווח מתאים ויש להם כת אדם 
מיומן. בארגונים כאלה מקבלים המשתמשים מגוון רחב של שרותים, אמלנות 
הרשת עולה והמערכת יכולה להתאושש כמעט מכל תקלה אפשרית. ארגונים 


שאלנם מתכננים לטווח ארוך, או שאין להם כח אדם מיומן עלולים להתאכזב 
מהתוצאות. 


בשרטוט 16-5 מובאות תוצאות סקר שנערך בשנת 1984 בין כ-3000 חברל 
8 (קבוצה של משתמשי יבמ) על מידת השימוש באר"מ. 





הערה: יש המשתמשים גם 
ב-89ז8 וגם ב-אאז. 


אחוז 
/- | ₪ 
| 
| 00 
| 
[] משתמשי !81 | 
: [ 0 
/ משתמשי 13% ן 
4 | 
| 20 
| 
| 
ן 


1.1 14 


משחמשי ]60א 


משתמשי 25.% 


משתמשי מודמים 
ספס) של אר"מ 





שרטוט 16-5 


2006 


2 ככיווני התפתחות אפשר??ם באר"מ 


לש לצפות לכך שאר"מ תמשיך להיות הכלי המרכזי של *במ בתקשורת נתונים. 
נשיא יבמ, מר ג'ון איקרס, אשר קבל את התפקיד בראשית 1985, נתן ראיון 
לעתון 066% 655ת51ש8 ובו הוא צלין והדגיש את חשיבותה של אר"מ לֶיבמ. 


מרבית המוצרים העתידיים יתוכננו כך, שיוכלו להשתלב ברשת זו. אר"מ 
משתנה כל הזמן, בכלוון של הוספת אמצעים ושרותים, שילוב טכנולוגיות 
ורעיונות חדשים ולא בכיוון של התאמה למוצרים אחרים. נראה שהרעיון של 
ריכוזיות השליטה והבקרה ימשיך להתקיים. 


יתכן שבעתיד נראה יותר נדבכים באר"מ, אשר סביר שהם יהיו כתוצאה 
מחלוקת נדבך משתמש? הקצה למספר נדבכים. יש לצפות שתופענה מערכות 
לישום חדשות המיועדות לתעשיה ועמן גם לופיעו משפחות מסופים חדשים. 
ילבמ הודיעה לאחרונה על רשת מקומית - א18 (%פסטספא 2268 20081), 
המשתלבת באר"מ ומשתמשת בשיטה של העברת טבעת האסימון (8ת28881 מסאסך 
פַחות), שעליה נרחיב את הדיבור בהמשך. *תכן שיבמ עתידה להכנס גם 
לנושא של רשתות ספרתיות לשרותים משולבים - אכ152 (86828866ת1 
8ץסשם6/ 2181581 1068טע56). 


בהמשך נסקור את ההתפתחויות האפשריות בתחומלם שונים, כפי שהן מוצגות 
בספרות המקצועית. 


1 בקרל התקשורת 


לתכן ונראה שינול גישה לגבי בקרי התקשורת. בקר ה-3725 שהוכרז בשנת 
3 בא לסגור פער של כח מלחשוב, גודל זיכרון (שהורחב בהכרזות 
האחרונות עד ל-388) ויכולת בקרה, אשר נדרשים בעבור רשתות גדולות. 
הבקר 0 שהוכרז בימים אלה בא לתת פתרונות בעלות נמוכה לותר. לבקר 
זה 4 דגמלם, ניתן לחבר לו עד 60 קווי תקשורת, גודל הזיכרון שלו מגיע 
עד 288 והוא כולל כונן דיסק של 8א10% לצרכים תפעוליים. בקרי ה-3725 
וה-3720 אינם מהווים שלנוי מהותי בתפיסה לעומת קודמם, ה-3705. מזה 
מספר שנים רווחות שמועות בדבר מוצר, אשר יכלול בזיווד אחד גם מחשב 
מארח וגם בקר תקשורת. בין ההשערות השונות בנושא זה, ישנה אחת האומרת 
שיבמ תזווד לחדילו מחשב מסדרת ה-א%א43, בקר תקשורת דמול ה-5א37 
ומודמים. השערה אחרת אומרת שלבמ תלך בכיוון בו הלכה אטפאך, ותזווד 
במארז אחד מחשב שיכלול בתוכו את 14%/ ובקר תקשורת, כאשר לכל החלקים 
הקרלטלים במערכת הזו יהיה גיבוי דינמל על ידי יחידות שלזוודו באותו 


מארז. 


שתל הטערות אלו גם יחד מחזירות לתמונה גישה המוכרת בכינוי 686 
(ת%18008%10ה00 ו 3 חב 168%108ת00800). גישה זו אומרת, שאם יש 
רשת המכילה מספר רב של מסופים ומחשבים מארחים, עדיף לרכז את האחרלות 
לכל המסופים במחשב מארח אחד, במקום לחלק את המסופים לתחומים שונים 
שבהם כל מחשב מארח ברשת אהראי לתתומו הוא. עם ריכוז האחריות למסופלם 
במחשב אחד, יהיו שאר המחשבלם המארחים אחראים לתוכנלות היישום בלבד. 


27 


הלתרון הגדול בגיטה זאת הוא בגמלשות ובפשטות שבהם נ*תן לערוך שינויל 
תצורה ברשת. כמות העבודה ומשך הזמן המושקעים בעדכון הרשת יורדים 
בצורה משמעותילת. *תכן וניתן לראות חלזוק נוסף להשערות אלו בהכרזות 
יבמ על התפישה של מחשב נתונים מארת - 81055 2868 (022א/207 גירסה 2), 
כאשר ברשת אחת יש מחשב מארת - 040 ומחשב נתונים מארח (טרטוט 16-6). 


הכרזות כאלה יכולות להכין את הקרקע לקליטת מערכת חדשה שתחליף את 
ה-3725. 










מחשב נתונים מארת 
(אדאם) 





מחשב נתונים מארת 







ויו 


רשת בקרים ומסופים 


שרטוט 16-6 


2 בקרל מסופים 


מזה זמן מה רווחות שמועות אודות בקר מסופים חדלש, חלופ? למשפחת 
ה-3270. הדגש העלקרל בהנחות שהושמעו לגבל איפיוניו של בקר זה, הוא 
ביכולת הקישור הטובה יותר שתהיה לו. נראה שלבקר החדש תהיה הלכולת 
לשלוט ב-64 קוול תקשורת, היחידה הפלזית שלו תהיה 202.1 (כדל לאפשר 
שרותלם חדשלם) והיחידה הלוגית תהיה מסוג 206.2. 


הבקר יכול לשלוט במסופל 327% ו-%א31 ובמחשבים אישיים המחוברים אליו 
בצורה אסינכרונית. סביר להנלח שהבקר לבצע גם המרת פרוטוקולים, ממחשב 
אישל אסינכרוני למסוף דמוי 3270. תחנות עבודה מקומיות (בין מסופל 
0 ובלן מחשבים איש?ים), תוכלנה להידבר זו עם צו ברמה מקומלת מבלל 
להזדקק לשרותים של בקרל התקשורת ושל המחשבים המארחים (הידברות זו 
מתאפשרת כתוצאה מהשילוב של 202.1 עם 206.2). 


בקר כזה לוכל להתקשר במספר קוו" תקשורת, במקביל, למספר מחשבים 
מארחים, מבלי? שיהיה צורך לבצע נלתוב בין תחומים. תהלה לו גם אפשרות 
להתחבר לשירות לרשת 25.א%. המערכת החדשה תשתמש במערכת הכבלים החדשה 
של ילבמ ואולל גם נראה חיבור לערוץ מחשב באמצעות כבל אופטל. 


208 


3 חיבורי כבלים ורשתות מקומיות 


נראה שלבמ מכלנה את הקרקע לקללטה של מערכות חדישות שלה (בלנלהן 
רשתות תקשורת מקומלות - א14, וכנראה גם בקרי מסופלם חדלשים) על לדל 
מערכת הכבלים המשווקת על לדה. מערכת זו מאפשרת להכין תשתלת של רשת 
כוכב, שתשמש גם להעברת קול וגם להעברת נתונלם. מניסולים ראשונלים 
שבוצעו בה מתברר, שחסרונה העלקרל של המערכת כלום הלנה עלות הכבלים. 


פתרונות ראשוניים לבעית עלות זו נלתן לראות בהכרזה של לבמ על הוספת 
כבל המורכב מ-2 זוגות של חוטלם שזורים לא מסוככים, אשר מתאים לתקן 
כבלי טלפון סוג 3. כבל זה הוכרז בד בבד עם הכרזת הרשת המקומלת בשלטת 
טבעת האסימון (8ת1ת מ10%68). הוא אמנם נחות בביצועלו ממערכת הכבלים 
שהוכרצה ב-1984 אך עם זאת הוא מקטלן את עלות ההתקנה במלדה נלכרת. 
כיום ניתן לחבר למערכת כבלים זו בקרל 3274 (בעזרת מתאמלם הממלרלם 
מצורת היבור קואקסלאללת לצורת חיבור של זוג הוטלם שזור) ומחשבים 
אלשלים ברשת מקומלת. 


בשנת 1984 לבמ הכרלזה על רשת מקומלת לחלבור מחשבים אלשלים שלה 
(6%א 26) המשתמשת בטכנולוגיה של כבל קואקסלאל? (דמול כבל טלויזיה), 
עם מהלרות העברה של 2% סלביות לשנליה. הקשר מרשת מקומלת כזו אל רשת 
אר"מ מבוצע דרך שער קלשור (ץ6868%8) המבצע החקללה לבקר 3274. שער 
הקלשור נמצא באחד המחשבים האלשלים המשמש שרת תקשורת (מ168610תטה00 
06%ע56) ברשת המקומלת. 


בשנת 1985 יבמ הכרלזה על רשת מקומלת הפועלת בשלטת טבעת האסימון 
(8ת21 מ70%6). נראה שיבמ מעדיפה שלטה זו על פנל שלטות אחרות כל הלא 
ניתנת לשליטה ובקרה בצורה יעילה לותר מרשתות מקומלות אחרות. השליטה 
והבקרה ברשת מקומלת כזו תבטלח שהנתונלם יגיעו בשלמותם מקצה לקצה 
(ממשתמש למשתמש) ולא רק בין נקודות הכנלסה והיציאה מהרשת. בשלב זה 
תומכת הרשת המקומלת בשלטת טבעת האסלמון במחשבים אלשלים ובקישור לשיר 
לבקרל התקשורת מדגמל 3720 ו-3725 (ע"י 1480 ו-110, פַתנת תשאסך 
צ16קטס6 ע/1). סביר, שבעתיד נראה שילוב מערכות *במ נוספות ברשת 
המקומלת. השילוב של הרשת המקומלת ברשת אר"מ מבוצע בעזרת תוכנת מלשק 
הקרויה 2700/26 (26/מ168%610ת00000 ת8ע08:? 60 תהשקסץ? ת1108010קק2) 
המספקת יחלדה פלזלת סוג 2.1 ולחידה לוגית סוג 6.2. 


מן האמור לעיל עולה, שכדי לאפשר כנלסת מחשבים אלשלים לרשתות אר"מ, 
לבמ פועלת במספר כיוונלם מקב?לים כשבכל אחד מהם היא נוקטת בדרכים 
וטלטות שונות. למרות שכלום ישנה מלדת תמלכה זהה לשת? השלטות ואף 
הוצג מוצר תוכנה המאפשר לקשר בין שתל הרשתות, נראה שעתלדור של 
ה-1מא0ע אינו בטוח. יתכן והוא יהיה פתרון זמנל בלבד ש?וחלף בסופו של 
דבר בפתרון הרשת המקומלת בשלטת טבעת האסימון. 


ממחקר שבלצעה חברת 120 בנושא רשתות מקומלות מתברר, שהמורכבות הקללמת 
הלום בחיבור מחשבלם אישיים לרשת, עומדת בניגוד לפשטות וקלות השלמוש 
שהבלאו להצלחתם. זאת הלא הסיבה העיקרלת | למספר הקטן, *חסית, של 
מחשבים אלשלים הקשורלם לרשתות תקשורת מקומיות. במאמר שפורסם במרץ 
5 בקומפלוטרוורלד נכתב, שפחות מ-5% מכלל המחשבים | האלשללם 
המותקנלם בעסקלם ‏ - מרושתים. הבעיה העיקרלת אלנה ביכולת הרלשות 
הפיזית, אלא בלכולת הגישה לאמצעים משותפלם, ביכולת השליטה והבקרה 


209 


וביכולת אבטחת" המלדע. יש גם הסבורלם שהסיבה אלנה טכנולוגילת או 
תפעולית אלא סיבה אנושלת הנעוצה ברצון להיות עצמא ולא בשליטה של 
המחשב המרכצל. 


408 תקשתלת תקשורת לוולנים 


ילבמ משתדלת להפוך לספקית מלדע, בנוסף להיותה ספקית של חומרה ותוכנה. 
היא משקלעה מאות מלליונל דולרים במחקר על השלמוש בלווינים להעברת 
נתונלם ובשלמוש באמצעל הובלת מלדע מהלרלם אחרלם. בין הלתר הלא 
הודיעה על תמלכה (בשלב זה כשרות מלוחד) במוביל מסוג ‏ 71 של 2187, 
שהוא בעל מהלרות העברה של 1.544 מגה סיביות (שהם כמיליון וחצל 
סיביות) לשנללה. 


בשנת 1982 הלו ליבמ כ-400 תחנות קרקע להתקטרות דרך לוולנים, כאשר 
חלקן בעלות לכולת קליטה בלבד וחלקן לכולות גם לשדר. כבר אז הלו שצפו 
שבשנת 1986 יהלו ליבמ 3500 תחנות קרקע כאלה. כל המערך הזה פועל 
כאמצעל העברה לרשתות אר"מ ומאפשר לספק שרותל מלדע שונלם בצורה 
לעללה. בראשית 1986 יבמ מכרה את חלקה בבעלות על 585 (לווין התקשורת 
אטר 60% ממנו בבעלותה) לחברת 01 ובתמורה רכשה שליטה על 16% בחברת 
1, עם אופציה להרחיב שליטה זו עד ל-30%. חברת 801 הלנה החברה 
השנללה בגודלה בעולם באספקת שרותל תקשורת ארוכל טוות (אחר?ל 4787). 
לש הגורסים שכך תרכוש יבמ את הידע החסר לה בתקשורת כדל להתחרות 
ילשלרות כנגד 181 במתן שרות? תקשורת. 


5 מחשבלם מארחים 


לבמ מחשיבה לותר את לכולת השליטה ואת היכולת לספק את ה"תבונה" ברשת, 
מאשר את הבעלות על האמצעלם המשמשלם להעברת נתונלם. כדי ללישם תפלשה 
זו לש צורך במחשבים מארחלם חזקים ו"חכמלם" יותר. 


דו'ת שפלרסמה קבוצת לנקל (קטסע0 66אמ8+צ) בספטמבר 1984 מנסה לצפות את 
העתלד בנושא זה. המחקר טוען שתל טענות עיקרילות: האחת, שמחלר? החומרה 
למשלכו לרדת והלחס בלן הבלצועים למחלר ימשיך להשתפר. הטענה השנילה 
אומרת, שהנטלה למעבר מעלבוד? אצווה לעיבודים הידברותיים תלך ותגבר. 
לדעת המחקר מעבר זה לגרום להמשך הדרישה להגדלת כח העלבוד המרכזל. 
לפל דברל קבוצת לנקי, גדל כח העיבוד בסוף שנות השבעלם ובתחללת שנות 
השמונים בכ-25% והגלע באמצע שנות השמונים לגידול של כ-49%. הם צופלם 
שקצב הגידול בסוף שנות השמונים ?גלע לכ-70%. בהתאם לנתונלם בסלסלים 
אלו, הם בנ את הטבלה הבאה, אשר מצביעה על מספר המחשבלם המארחלם 
בשנים הקרובות: 


107 16 15 148 13 מערכת מחשב 





20 5 2,200 10 000 00 
338 4,000 200 2.00 10 10 

0 71,900 55,750 | 42,350 | 31,550 | א%א43% 
0 11,800 | 8,700 00 3,100 29000 


200 


מחקר זה צופה גם גלדול ניכר במערכות ההפעלה 0/5 ו-4עט. נתונים לגבל 
גידול זה ניתן למצוא בטבלה הבאה: 





17 13 מערכת הפעלה 
5 20,055 0% 
0 155 5 
15 20 א 5 
20 15 א 
00| 0 אזאט 
5 5 אחרת 


ממחקר אחר שביצעה חברת הללעוץ קבוצת גרטנר (קטסץ6 ע6מ0ש68) עולה, 
שהמחלר הצפול ל-812 במחשבים מסדרת 3090 ללך ויפחת בצורה משמעותית 
ולגיע בשנת 1988 למחצלת ממחלרו בשנת 1985. 


במאמרלם שונים בעתונות המקצועית, מוצאילם הד להתלבטות של משתמשל 
8 במערכות א%א43%, בשעה שהם עומדלם בפנל הגדלת המערכת שלהם. 
נראה שמשתמשלם רבים כאלה מעדלפים כיום, מסיבות כלכללות, לעבור 
למערכת הפעלה 05 על מחשבי 4381 מודל 13 ו-14. 


לסיכום, נלתן לצפות שבעתלד נראה מחשבים מארחים רבל עוצמה אשר יכולים 
לנהל ולפקח על רשת תקשורת מלאה ומסועפת. לתכן ונתזה בהפרדה בין מחשב 
המשמש לנלהול הרשת (0א0) לבין מחשב נתונילם (2858). קרוב לוודאל 
שהמחשב לנלהול רשת לזווד בלחד עם בקר התקשורת, כד? לקבל מחשב תקשורת 
חדש. רשתות תמשכנה להתרחב עד כדי כך שצפולה הגדלה נוספת של הכתובות 
ברשת מעבר ל-23 סלבלות (ליתכן ל-48 סלביות). יתכן ונראה נדבכים 
נוספים באר"מ. נראה הרבה צלוד חדש לשימושם של משתמשי הקצה ובוודאל 
למצא לבסוף פתרון אלגנטל וכלכל? לשללובם של המחשבלם האלשללם ברשת. 





21 


שאלות לחזרה 


פרק 1 

1. מה הן המטרות שיבמ רוצה להשיג על ידי אר"מ? 

2. מה הן אפשרולות הקישור שמספקת אר"מ למשתמש הקצה ? 

3 הסבר את ההבדל העקרוני בין רשת טרום-אר"מ לרשת אר"מ. 

4. מה הם ארבעת המרכיבים החדשים שהציגה אר"מ ? 

5. האם אר"מ מאפשרת שלתוף משאבים בין רשתות אר"מ נפרדות ? 

פרק 2 

1. לשם מה קבעו את החלוקה לנדבכים ? 

2. מה הם שלושת המלמדים של חלוקה לנדבכים באר"מ ? 

3 האם ניתן להשוות בין ארכיטקטורת מחשב לארכיטקטורת רשת תקשורת ‏ ? 
הסבר. 

4. מנה את היתרונות והחסרונות העיקרלים של ארכיטקטורה המבוססת על 
חלוקה לנדבכים. 

5. שרטט את נדבכי אר"מ. 

6. מה הן המטרות העומדות בפני נדבך בקרת אפיק נתונים ? 

7. מה הן שתי המטלות העיקרילות שבאחרלות נדבך בקרת הנתיב ? 

8. מהו תפקלד נדבך בקרת התמסורת ? 


22 


9. הסבר את המושג - משתמש קצה. 


0. שרטט והסבר את המרכיבים הטונלם של "לחידת אפלק בסיסית" ‏ -- 380 
הנטלחת על קו 16כ5. 


פרק 5 


1. מנה את שלושת סוג? הכתובות ברשת והסבר את תפקידיהן העלקרלים. 
2. הגדר את המונח פרופיל. 


3. הסבר את ההבדל בין מזהל התסדיר - 122ע, 3עדע ו-7108. 


פרק 4 


1. הסבר את ההבדל בין אלזור לתחום. 

2. הגדר מה? שלחה. 

3. תאר בקצרה תהליך הקמת שלחה בילן מסוף לבלן תוכנית לישום. 
4. תאר בקצרה הקמת שלחה בלן שנל תחומלם. 

5. הסבר מהו תיקצוב (6א2401). 


6. מהו ההבדל בין מסרלם מטורשרים לבין קבוצות מתוחמות ? 


פרק 5 


- צייר את המבנה ההיררכי של מוצר? התוכנה ברשת. 


פרק 6 


1. הגדר את תפקיד? מערכת ההפעלה. 
2. מנה את המאפילנים העיקריים של מערכת ההפעלה 205/7588. 
43 מנה את המאפלינים העלקריים של מערכת ההפעלה 105. 


23 


.8 


פרק 


במה שונה מערכת ההפעלה א/ ממערכות ההפעלה האחרות ? 


7 


מה הם התפקלדים העיקרלים של נוהל - גישה לתקשורת באר"מ ? 
ציין את ההבדלים העלקרלים בין אגדט לבין %ג10. 

מהו מאגץ ? 

תאר כיצד מטפל 14%/ במסרים יוצאים ונכנסים. 

הסבר את הלחסים בין 0קת, 05 ו-15א. 

באילו דרכים ניתן לבקש א1000 ? 

תאר כיצד מרכיב 714% את "יחידת המלדע לנתיב" (טדק). 


תאר בקצרה את התוכנלות מהן מורכבת 704%. 


פרק 8 


.1 
.2 
.3 


.8 


מנה את המטלות המבוצעות על ידי בקר תקשורת עם תוכנת ק6א. 
מה הם רכיבי ע0א העיקרללם ? 
מנה את תפקידי צומת הבלניים ב-ק6א. 


מנה את תפקידל צומת הקצה ב-עסא. 


פרק 9 


.1 


28 


ערוך טבלה המתארת את תמלכת מערכות התוכנה בסוג? הלחידות הלוגיות 
הטונות (כגוןו 6105 ב-200 וכד'). 


מנה לפחות שת? מערכות לישום השיכות לקבוצת "משגותל המסופים", 
ושתי מערכות לישום השיכות לקבוצת עיבודי האצווה. 


פרק 10 


1. מה הן המטרות העלקריות של 5206? 
2. שרטט מסגרת 52106 וצלין את חמשת המרכלבים העליקרלים. 


3 הסבר בקצרה את ההבדל בין מסגרות מלדע (1), פיקוח (5), ומסגרות 
לא ממוספרות (0). 


4. מנה את שלושת מצבי הפעולה של תחנה מלשנלת. 
5. מה הוא ההבדל בין קוד מצב 2% לבין קוד מצב תאת8? 
6. מה הוא התפקילד של פקודת 8%א5 ? 


7. האם נלתן להשתמש בטכניקת שלדור 2תא במודמלם אסינכרוני?ילם? הסבר. 


פרק 11 


1. מנה את הגורמים החשובים הנוגעים לתקטורת בין צמתים איזורלים. 
2. הסבר מהל קבוצת תמסורת. 

3. הסבר מהו נתיב מוגדר. 

4. מנה לפחות חמשה מאפיינים של סוג שירות. 


5. הגדר נתיב בפועל. 


רק 12 


1. אילו כלים דרושים לנלהול ושליטה ברשת תקטורת? 
2. מהל חשיבותו של מרכז סיוע טכני? 
3. מה הם התפקידים העיקריים של עאפא? 


4. מנה את השירותים הניתנים על ידל הרשת וציין את מיקומם ברשת. 


205 


פרק 15 


מהל חטיבותה של ע00א? 

מנה מה נדרש לדעתך לשם ביצוע תוכנית התאוששות. 
תאר בקצרה את תפקיד גספא. 

הסבר את ההבדל בין גפפא ל-אפ/א. 

במה מסייעת 12 ל-גפעא? 

הסבר את תפקידה של זא5. 


מנה את מרכיבי 1א5 והסבר את תפקידלהם. 


פרק 14 


.1 


.2 


הסבר את מטרות 0ע2א. 


מנה את שבעת המודולים מהם מורכבת 8251( ואת המתקנים להם הם 
נועדו. 


תאר את הקשר שבלין נדבכ? אר"מ לנדבכי 25-א בבקר התקשורת. 


הסבר את ההבדל בבקרת מודמים בין מודמלם של אר"מ לבין מודמים 
שאינם מלועדים לאר"מ. 


פרק 15 


206 


אילו ספריות מעורבות בתהליך החילול (א68) ומה הן מכילות? 


רסום את סוגי המקרו המשמשים לחילול 62א ותאר בקצרה את התפקלד של 
כל אחד מהם. 


מנה את סוגי הגדרות הרשת המוכרות לך, אשר משמשות לחילול 7%/. 
שרטט רשת הכוללת שני מחשבים מארחים ושלושה צמתלם אלזורלים 
ונתיבים המקשרים את כל הצמתים זה לזה. הגדר על ידלי המקרו 271 
את כל הנתיבים האפשרלים. 


הסבר מהי טבלת 101. 


פרק 16 


.1 


.2 


3 





שרטט את מודל 051 והשווה בלנו לבין אר"מ. 
מדוע כה אדם מלומן כה חשוב להצלחת רשת אר"מ? נמק. 


הסבר את חשיבות התחזוקה המונעת. 


ביבליוגרפיה 


הרשימה הביבליוגרפלת כוללת ספרים, חוברות ותקופונים בנושאלם שנדונו 
בספר זה. הצגנו כאן רק חלק קטן מן הספרות העניפה הקיימת באנגללת, הן 
בהוצאת חברת ילבמ והן בהוצאת יצרנים אחרים, או מוצלאים לאור שונלם. 
הקורא המעוניין להרחיב את לדלעותלו ללטלב לעשות אם לפנה אל ספקל 
המוצרלם והשרותילם של רשתות אר"מ לקבלת המלדע הדרוש לו. 


א. ספרות של ?במ 


7-2 (01) ת0:08%610+ת1 6781ת66 גא5 
2" 586 ש6ףםת8 0006268 58 
3 18%טע6שט0 1081תת766 .א5 
6>|-7 קשהתתטפ 06מ61626ת2 א5 15% 

1 0₪6מ26+6:0 2:060001 6ת8 6)התעסע בא5 
12" 6 81:ש20216600. 

- 7861116105 5ת168510ת007000 6686תאתתם אתד 
2-1 טס 168[1תת760 2 
08 5 ת265760 5מ565810 באפ אפך 
7-3 1 02086108+ת1 6%81ת66 526 מפד 
1 7 מ06006610מטת1 ע0116%ע6ת00 3704/5 18% 
0% ת628%10ק0 0% 2168ק61מ7221 3705 6תה 3704 אםך 
0-0 .0-4 - ש0116ע%ת00 8מ108510תטתת00 1 40061 3725 אפד 
0-1 .0 - ע0116ע6ת00 5ת108010תט0ת00 2 %0661 3725 אפד 
13|" 8 05 0121685ת2:1 3725 18% 
7 .120 0981ת06 - (209) מ10ססתטץ 5מ168%10תטתת60 666תב260 
09(" 8 - 20 
0-7 6 מְ5%8118610ת1 66ט6סלק 407 
7- 27 לצהתתטפ 068ת6+6:6ת כ<ט אגד 
955 ץנהתתנום 66ת6ש616ת 73 ההץ 
5" קת תהק סק 784 . 
2-1" מ1510ת28+1 65002086( 6ת8 מ5%8118610ת1 - אבס 


|08 


2"!'" 
3" 
08|(" 
00" 
10 
21" 
7-6 
9 
0 
1" 
99" 
7כ 
1 
01" 
0-55 
0-6 
7-4 
08 


6560128530 אהד 

8 - א 409/80 

2 .%0ם1 81ש6ת06 - (822) 22060665 תהצפסע? א*עסטספא 
3 .0+ת1 6%81ת06 - (822) 22060065 תהעפסע? אמסשספא 


2 קת1תתה1ק 
3 קמנתתחה18ק 
66%ם] %850600 8 עםק210110823 


ספא 
ספא 
פפא 


ת0:08%10+ת1 6%81ת66 007א 
ת08%10ע0+ת1 6%81ת66 גכעא 
ת0:88%610+ת1 81ל6ת06 אפתא 
מ8%610ת0+ת1 0181ת06 - 51קא 25.א% 


ת08%10ע0+ת1 6%81ת00 - 

6 .עשפסש? 6ת8 ת%10ק1ע2650% 15םמ0 01ע6מ00 3278 
ץזהותותט5 ת578%56 מ168610תט0ת608 6181ת8ת21 3600 
מ0:8%610+ת1 6%81ת06 78 3600 

6 58 'ע050 722 3600 

האפ - 1983 4 סא ,22 701 81מעטס1 55605צ5 

9 2 סא ,18 0701 81תעט0ס1 פחס56ץ5 


סא 
אד 
1% 
אפ 
אפ 
אפ 
אפ 


הערה: רטימה זו כוללת פרסומלם נבחרים בלבד של הספרות של ילבמ הנוגעת 


לאר"מ. 


ב, ספרות של נ.ס?.ר 





.5% 184'5 50 ב6%610ט6סמסחך 


.16טעפט0 


אפ 


. פַת6%90%1 ע66טק 00 

.)מסתסצ1טמם גא5 12% מ8 ת1 מ8%10ת201ע2666 ת016ס+ק 
. פמסחסצ1טתת 5% תה ת1 606%68סלק 

761660702168%1085 0068 . 

.ת00008%10 10681ת1662 5ת168%10תט0(ת761660 

.4 06166006 מ168610תטתח 60 


. 4007688 %ע0חם6א 00066 

00066 4067/8023 . 

.0 00₪ מ00066 

. %ת501%8ת00 ת00066 

00066 010558: 0+ 2868 720665818 46 


אסא 
אסא 
אסא 
תא 
אא 


.8 מ 168610 מנותות761660 
. 081ת18? ץ66%82111%6מת60 57550098 16861085תטתת00 181סְתהת71 תסא 


ג. ספרות כלל?ת 


> =ש-ר--=--- .27 


1. מכוןו התקנים - תקן ישראלל והצעות תקן 1080. 


ה10+168%מטתה00 ת1 662045]? 1[התדסק' 


, "5ת168%10 תטותות 0 8 +0 5ם2221168810 228061081" ,- 


.צ.א 6058-1111 


0 טסב 8 01 ,.תטתח00 .5ה128 1888 ,"ת26818 050601ץת 


1. 


' :.0 6ת1ג5מט5 6ת8 .6 מתהמתססת .2 


209 


646 ש 0+ 6ש1%6054%ת6ע2 ת168%610מטתת00" :.2.1 ע56כץ6 . 


3 
,ץ06151-ת468150 ,"56605ץ5 
ב(28508%0 0ת28582 ,"5ת168%610תטתת00" :5מ10מט501 0ע28587 .4 
.ץ16296 טסא ,מ26:18 ,מ8%10ת0קץ00 
."5755605 מ108%510תטמת0ס6" ,פ5ת2601510 2858 .5 
2 168585תסתס501 6םמ8 .1.ח% 166עק ,.2.1.4 עספצהת ,.ח%.כ2 פםבטהכ .6 
.4 צץ.א ₪116 תת10 ,"2205060015 ע61ת7 6ת8 פאעסאס6א שס6טקתס60" 
4 +.א ₪116 מם10 ,"5ת108510תטתת60 הסה" :.ת.ע 2011 .7 
.1 ,6166-1811ת220 ,"5אץ0סחם6/ עפסטקתס60" ,.4.5 תטהפתסת718 .8 
ד, תקופונ?ם וע?תובלם 
.610 5ת168510ת0ת600 ע6סטקת 00 .1 
.את15 84 %5ש0ש65) ע6סטקתח00 .2 
קת 00 .3 
.ת1168510פטת 860280-8111 2 ,ת168610תטתת600 28068 .4 
.ת21168610ש2 10681םמת1606 ,ת8510ת28%8 .5 
.16851008ת0ת00 תס 5ת586610ת8ע72 ממם1 .6 
.7616000168 .7 


. אנשילם ומחשבים, מגזלן למחשבים ולטכנולוגיה מתקדמת, לשראל פלד. 

9. אנשים ומחשב*לם, שבועון החדשות והטכנולוגלה, לשראל פלד. 

0. טכנולוגיות, כתב-עת ישראלי לטכנולוגלות מתקדמות. 

1. מחשבים, ירחון למחשבים ועיבוד נתונים, מלרב. 

2 מלדעון, כתב-עת למידע בעיבוד נתונים אוטומט?, מרכז ענ"א שללד 
, המכון לפרלון העבודה ואלגוד מנתחל מערכות. 

3. מעשה חושב, אלל"א. 

4. רשת מחשבלם, העלתון למלחשוב ולעלבוד נתונלם, מלרב. 









זםאסאק 
אהס/ודםא 


100 





אינדקס ומילון מונחים 


האלנדקס שלפנינו מציג את מראל המקום העלקרלים של הדלון בנושא, או 
במושג. משולב בו גם מללון, אשר :קל על הקורא בעת שהוא לומד או מעללן 
בספר. 


האינדקס ממויין לפל העברית תחללה ואח"כ לפ" האנגללת. בגוף הספר 
הטתמשנו בקיצורים המקובלים, וכך הם מופלעים באלנדקס. 


(אות של המודם לתחנה) 1% (6ת56 10 01688) 075 
(אלתות בלצוע בדלקה מהמודם) 253 (ע0ס6168%מ1 7688) ךך 
(איתות בקרה מהמודם) 23 (%5201מ00 168%6) 70 
(תוכנת משגוח \ 08%108ע0+ת1 55006%ט0) 0108 
התקשורת) 1348 (ת566ץ5 000%201 
(פקודה) 2086 א 
(פקודה) 7 פאז 
(פקודה) 227 זא 
(פקודה) 207 וי 
(פקודה) 16 (08גוק1+ת00) 0702 
(פקודה) 15 0 
(פקודה) 77 7זא6 
(פקודה) 15 7 
(פקודה) 5 0 
(פקודה) 15 (0606ת21560) 2150 
(פקודה) 2086 צ כ 
(פקודה) 227 זא 
(פקודה) 208 צעדססון 
(פקודה) 207 צעזיסא 
(( פקודה) 12 אפפס 
(פקודה) 12 ד'פפאס 
(פקודה) 15 (60%מה21560 3600656) פת 
(פקודה) 133 מטדסססת 
(פקודה) 200.07 תת 
(פקודה) 208 ספת 


21 





(פקודה) 207 
(פקודה) 20007 
(פקודה) 15 
(פקודה) 07 
(פקודה) 13 
(פקודה) 207 
(פקודה) 15 
(פקודה) 15 
(פקודה) 156 
(פקודה) 11 
(פקודה) 155 
(פקודה) 200 
(פקודה) 208 
(פקודה) 16 
(פקודה) 115 
(פקודה) 208 
(פקודה) 17 
(פרוטוקול תקשורת) | 140,169,235 
(קוד מצב) 199 
(שלטת קילדוד לאיתור שגיאות) 147 
(שיטת תמסורת) 111 
(תוכנה) 11 
אביזר חיבור קווים 11 
אוגר 15 
איבחון בעלות 1.9 
אלגוד המהנדסים באלקטרוניקה 

וחשמל 2,000 
איגוד התקנלם 

הבלנלאומל 7 
איזור 5, 7 
אלחוד לגושים 6.,(, 
אלחזור 1>6 
איפיון 19| 
אילרוע 2055 
אישור (של מסר) - 
אישור לא ממוספר 156 
איתות 17 
אמינות, זמלנות, 

שרותיות 5,,, 39 
אפיק (בתקשורת) 20,.20 
אפלק נתונלם 209 
אצווה 12, 17 
אר"מ (ארכלטקטורת רשת 

מערכות) 17 
ארגון החברות למערכות 

פתוחות 22 
אתראה 1-25 
1202 


05 

65 

( משטס6סטת5 60065%ת) פדטחפת 
(9182%006 מ585510) 589557 

פא 

(ע060%0 01ע6ת60 587) /8076 

( 00721666 65101600 5006 
( תוסקי'50) פיט 

(066] מ1%5181128510ת1 6566 אך5 
אס 

(066/ 8652056 1התעסא 6566 אתאפ 
7 

ב( 

פיד 

פאזפאט 

צתגצ 

(0ח%1+168%10ת126 86ת8ת6%0) פדא 
(01ע5ת00 א%ת11 2868 ת18ת) 6תסת 
(26[00% 6561005106 58071 

(0280% ץ0מ2660866 6076116 086 
(ק550 656896 5/5 

או 


(805 6ם11) 18 

ש6++טת 

מ8%610ת1ת26%67 168ססקץ 

1 065 5515₪56ת1) מסמך 
(28ע66ת21ת2 10ת0ע₪160% 6תה8 

85 81ת8510ת06ה1) 150 
( מ128%10ה0:88 

8 

310018 

1 

מ601+168%10ק5 

שתפט 

ב 

( 40%20%16026 66ע6פתטתמט) ₪08 

(ת26860) א20 

ץ11801116הט ,צ261180111%6) פגת 
(ץ1066821115ע567 

1% 

%תג] 868 

הר 

8600008 56005ץ5) גא5 
שנס 01560 

ת6ק0 ע0+ ם8610ץ0ק?00) 005 
( 05ת575%6 

1% 


בדיקה 3, 207 
בזק, תקטורת - 
ביטול 15 
ביצועים 174% 
בלת > 
בלוק בקרה של אגצץ 1312 
בלוק זיהול של לח' ברשת ‏ 110,132 
בלוק נתונל בקרה 11,569 
בלתי מאוזן 11099 
בסיס המלשק לחיבור קווים 121 
בסיס חיבור קווים לבקר 13 
בסלס נתונלם 1566 
בפועל - 
בקר 298 
בקר מסופים 9 
בקר תקשורת 

מרוחק 22 
בקר תקשורת קדומנל 209 
בקרה, פלקות 2,969 
בקרה חלצונית (במודם) 208 
בקרה משולבת (במודמים) 208 
בקרת אפיק נתונלם 1,, 37 
בקרת זרימת נתונלם 2,|11 
בקרת נתיב 2,271 
בקרת תמסורת 1, 1 
בקשה להקצאה של 

כתובות ברשת 207 
ברלרת מחדל 11 
גלבוי, העתד 3, 0 
גלבול בחלוג 20 
דגל 13 
דו-שיח 5 
דחילה 1133 
דחיסה 1 
דחף (סוג מסר) 200 
דיפדוף 7 
האלגוד האלרופ? של *צרנל 

מחשבלם 207 
הדובר הראשון 2 
הדמליה 1028 
הועדה המללעצת לשרותים 

הבינלאומלים לטלפון 

207 


וטלגרף 


הברו 

מ108610תטת 761000 

מעססב 

+ 6 

6סץ 

(1185 7282806668 מ60065ת2) מעת 

(21008 מ18181128610מ1 68סא) מא 

402 6406655 86506 0521 2100%( 

4 

(2886 1/2 6ת11) 118 

(2856 %ת006ת45%86 6ת11) 15 

6 מְ80₪כ 

1טסצנ 

00 

16% 0ע%מ00 01605062 

מ10+168%תטתתס0 6מסתסת) ק6ת 
(ע7?066550 

(ע2:066890 6ת₪ מתסטע) קתע 

0 1 

1 |ה|08ע51065% 

1 68ש56ת81 

(01ע5ת00 %מ11 2868) 26 

(%201מ00 7108 2858) 6עע 

(01ע%ת00 ת786) 0ק 

(%5201ת60 מ5015510ת728) 70 

6 א600( 2600656) גגאת 
( 6ת6תת25510 

מ02510 26180116 


הו 
( קט886% 66028( 66ת89156) טפא5 


6 
מ6:58510טת00 
00% 

מ65510עקת 00 
פתגתסץ 
פַתנפָהץ 


0066 מ68קסמטת) 0% 
(מ2550018%10 286602625תג]1 

ע68%8ק5 71286 

ת18%510טת51 

6 0 501%6106ת00) 00117 
16160006 [8מ10מהת:66ת1 תס 
([ק1616828 6ת8 


23 


הזמנה לקליטה 00 
הזמנה לשלדור 32,42,106,120,1485 
הזמנה לשידור לא ממוספרת 15 
הזמנה לשידור מהטבור 12 
הזנת עבודות מרחוק 7, 104 
החקללה 120 
היחלדה הפלצית 6, 57 
היטל (של מצב זיכרון) 1200 
היסע 209 
העברת אסלמון 207 
העתד, גלבול 3, 80 
הפצה (של מסרלם) 144 
התאוששות, שיקום 81,140,204,285 
התקשרות, פנליה 222 
התראה 1155 
זציהול היחלדה הלוגית 110 
זיכרון-מלקרו, מלקרו-זיכרון 66 
זמינות 2,9 
חיבור רב-נקודתי 11000 


חיבור רב-נקודתי ספרתי(מודם) 250 


חלוג 6, 241 141 
חילול 109 
חלוקה לקטעלם 9,066 
חפלסה, מנה 26 
טבלת משאב? התחום 29 
טבלת משאבים לקשר 

בין תחומלם 9 
טבלת שרות של אאחץ 203 
טבלת שרות של אגחץ 22 
טבלת שרות של 

\אדצ 1712 
טבעת האסימון (רשת) 209 
טעלנה, עומס 0, 22,000 
טעינה מקוונת מרחוק 148 
טעלנה ראשונית 0כ,9 


לומן אלרועים 5 
לחידה לוג' ראשית 73,171,191,227 


לחידה לוגית 7,, 59 
לחידה לוגית 
מלשנית 7 ,7 


93 
427 ,,56 


לחידת אפלק בסיסית 
לחידת בקשה/תגובה 


208 


0% 

1 

(2011 66ע6פתטתתט) עט 
8ַת111סע פמ 

(עעפתע 105 6מסחפת) חדת 
ת18%10טחע 

(0035 51681עם2) טע 
קתטכע 

]צסקפתהעך 

8ת8551ע מסאסץ 

80 

0% 

660 

11 

1% 


(ע61+16ת126 ת168%10תטתת00) 012 
6-ו 
ץ11801116הט 


קסש1616טו 

סע 

1 

(מ60%628%10) א00 
ת8%10+תסתקסס 
1% 


(18516 6500206 מ0081ע) דתתע 
מ083סע 02055) 0081 
(18216 650₪%06ת 
אד 
סו 
ה575%6 10208%68606מ0) 095 
( 5020710668 
8ת1ת ת70%6 
468 
7 ה68טספתטסע 
(10860 ת08%8?? 18181מ1) (קך 


1% 

(1%ת0 081681 עְשהת1שק) טזק 

(16ם0 61081081 10 

1 /ע560068) 510 
(16מט 

(16מ0 %ת11 628510 1₪ם 

(1%מ0 58ת2600065%/26520) טת 


לחידת מלדע בסלסלת 7 
לחידת מידע לנתיב 1,112 
לחידת תמסורת בסיסית 8נ,, 
לע"מ (לחידת עיבוד מרכזלת), 

מעבד 120 
ללשום 8 43,0 
יישות 2 
כיוונון 14 
כתובת, מעו 1,464 
כתובת ברשת, 

מען ברשת 0" 
לולאה 142 
מאסף 201 
מבוזר 10 
מבקש הרשות 2 
מודול 207 
מודול תוכנה של 51קא 22 
מודול תוכנה של 51עא 22 
מודול תוכנה של 

:ספא 209 
מודול תוכנה של 

תא 207 
מופרד (מצב) 17 
מוצר 7,, ,298 
מזהה תסדלר 08|( 
מחבר מלשק הקו 1% 
מחבר מלשק לרשת 25.% 258 
מחרוזת 06| 
מחשב מארח 11 
מחשב מארח לנלהול 

התקשורת ברשת 202 
מחשב נתונים מארת 208 


מטלה 

מידע 

מלפול 

מלשנ? (תחנה) 

מלטק 

מלתוג מסרלם 

מלפקן, מכשיר 

מכון התקנלם 
האמרלקאל 

מכונה בפועל 

מכונה בפועל 

ממיר 


2,948 


1-07 

34 ,60)0 
15 

5,237 ,7 


(1%מ0 ת8510ת:0+%ת1 658816 810 
(16ת0 ת610התש0+ת1 286) סדק 
(1%ת0 מ5018510ת128 688516 טדת 
8 81ע6ת06) 070 

(15תחט 
מ1168%10קק 
' צץ16פמע 


קתנתטץך 

58 
6 אשסשספא) טגא 

(16חע 


00 


55 

6ט עוקת 

106% 

6 

שג 

0% 

+16800 5620106 51681עת2) 2580 
(0068 

%תג 1081081 00811%166) 01106 
(6005901 

( 11066 606%6מ2ת21560) םע 

0 

(ע%1+16ת126 6אתטסץ) פדק 

(102קט00 1/7 6ת21) 70 

(שס%ק268 1/2 אצסאס6א) זא 

אַת1עספ 

% , ש66טקת00 38056 

ת168%10תטתת00) 00 
(מ118028%10ת00 סַתסתסְהַתג11 

808 1% 

7% 

ת8610תעס+תך 

קתנססון 

5008 

+6 

ק8ת5916001 1055886 

6 

1ס1)הא ת621608ת2) 51א4 
(5%1%0668ת1 558687065 

7126081 8616 

(8ת1ת886 67126081 א 

ע66עטתסס 


55 


ממלר פרוטוקולים לצלוד 


שאלנו אר"מ 207 
ממשל 6 
מנה, חפיסה 26 
מנהל נקודת תיבור 7, 22 
מסגרת 9,141 
מסגרת אחרונה 15 
מסגרת לא ממוספרת 113 
מסגרת מידע 1155 
מסגרת פלקות 15 
מסוף 9 ,14 
מסוף בפועל 209 
מסך, צג 9 
מספר המסגרת הנקלטת 127 
מספר המסגרת הנשלתת 107 
מסר 8 )', 427 
מעבד, יע"מ 01 
מעגל בפועל 205 
מעגל זנב (במודם) 200 
מעוצב שדה (ת080/) 102 


מען, כתובת 4 ,6 
מען ברשת, 

כתובת ברשת 4,099 
מעקב 9,, 189 
מערכת 5 
מערכת בפועל 908 
מערכת הבקרה ב-4א5/א4 23 
מערכת הפעלה 2, 
מערכת ההפעלה 51 9,099 
מערכת ההפעלה 758 55 
מערכת ההפעלה 15 99., 
מערכת ההפעלה 5/8 99 
מערכת ההפעלה אש 1000 
מערכת ההפעלה גא/א 933 
מערכת הפעלה - 205 08| 
מערכת לנלהול נתונים (בסיס נת' 

ומשגוח תק') 1046 
מערכת מרובת מעבדלם 

צמודים 12 
מערכת תוכנה להזנת עבודות 117 
מפתח הגנה לזיכרון 2 


מצב "אלנה מוכנה לקליטה" 146,152 


מצב "מוכנה לקליטה" 11 
מצב בקשת 

תיחול 156 
מקבץ מנות 6, 237 
מקבץ מנות מוכלל 25 
מקבץ מנות שקוף 26 
מקודד תוולם (מ1080) 1712 
מרבב 200 
1506 


עס+ ע6סעסטת00 2:080601) מאסק 
( סת6תק1טף בא5-מסא 

1 

0% 

עסקהתה) %מ201 ת66%10תמ60 

סתהעץ 

6הבעץ [התגץ 

86 66מ6פהטתחם 

6תהלץ ת0ס861העס+מך 

86 ץש150טע6קט5 

1ת 0 

0126081 1 

(6פ10 צץֶ28 06ת086) 087 

(26061066 עספתטא) תא 

(0מ56 עספתטא) פא 

6 

66550%סמק 

06 )%126081 0190₪18( 

1811 6% 

תסקס] 08%%66ת70 1616ע 

'8 

868 אשסטספא) טגא 
(16חע 

6 

ב 

ה866ץ5 [015608 

(.55ץ5 01ש%ת00 קט0ע04/02) 065/א 

(ה6ס5ץ5 8מ02628%51) 05 

1 

058, 

(ת57556 8081ש01 0151216) 5 

5 

וו 

ו 

(08 א235%) 205 

82060%ת8)] ת610בת07+ה1) 15 
(ח5%6ץ5 

-0151 0000166 ץ115261) 042ך 
(ע66550ס"0 

(ת502575%8 קעפתם 105) פש1 

ץפא 2005608 886ע5509 

(צ2686 05( 606106ת2) תאת 

(צ7680 606108ת2) תת 

ת15181128%10ת1 ם260065) את 
(11006 

34 

46 80606ע%62ת1 

48 מ ת50860ת8?ך 

מ80ס] 606606 008280682 

166 16ט 





מרכזילת טלפונלם צלבורלת 23 
משאבים, אמצעים 28 
משבץ 5 
משגות 23 
משגוח בלצועלם 

ברשת 3 
משגוח עלבודי תנועות 00 
משתמש 1,3 
משתמש קצה 5 
מתאם 120 
מתחלף 2 
נגרר 3 
נדבר 8 ,2 
נוהל, אופן 0, 1 
נוהל בסלסל 100 
נוהל בקרת גישה לתקשורת 

(לבזק) 2, 149 
נוהל בקרת הגישה לתקשורת 

בפועל 2332 
נוהל גלטה בסיסי לתק' 2.055 
נוהל גישה ונלהול 

נתונים בפועל 104 
נוהל הרשומה 15 
נוהל מאוזן אסינכרוני 19 
נוהל תגובה אסינכרונל 112 
נוהל תגובה נורמלל 2 ,1 
נלהול מסרל היישום (תוכנה) | 116 
ניהול רשתות תקשורת 

(תפישה ותוכנות) 1046 
ניתוב, לנתב 2|8 
ניתור 129 
נל"ן (נקודה לנקודה) 141 
נקודת בקרה 

לשרותי מערכת 5 
נתוןו לא ממוספר 156 
נתונים - 
נתיב 71,, 39 
נתיב בפועל 1, 61 


נתיב מוגדר,נתלב פלזי 61,180,217 


סדר בקרת המסגרות 127 
סוג השרות 122 
סורק 


120 

סלבלת (בלט) - 
סללמן נתונים (להמרת אותות 

(ביו הקצוון לביו הקו) 167,279 


מ6תב-8 116פ20) אמק 

85 

0 

ע1%0ת0ס 

6 תס + %עסט66א) אקא 
(ע0ף1תסא 

פסזאסא לד 

56+ 

(+056 6םת) 20 

08002 

פסנע 71105 


6868286 ( 


81166:ך 

1 

006 

88510 6 

8 ת76160000168610 
4 

ת168%30ת0תת161600 1 געט 
(00ת465] 4008655 

(עשסצתם אגדט) מאגע 

1 81 ג0ע01) 548 
(6%5206 400655 

36600660 6 

( 11006 6 .ס6מץ45) את 

( 11006 66 .6הע45) 1 

( 11006 6 1[אתעסא) אתא 

( 11300161 6 .1ספג) 101 

6690% ת168%10מטתתס0) א 
( 006% 38 ת118 

6טס 

+160תס 

(%ת201 70 %מ201) פדק 

68 ת5060ץ5) 5502 
(%ת201 0005201 

( ת0278610+ת1 46מטתתט) דע 

8 

8% 

(66טסת 0120081) ת/ 

(6פטסת 11616קאע) תת 


( 66מ56006 066% 6ת8עע) 065ע 

605 )01855 0% 56200108( 

ע6מת508 

377, 6% 

ב 628568 2608 
( %תסתק 1 


17 


סימון עשרוני בקוד בלנרל 

מורחב 22 
סמן 12.3 
ספרלית חילול 201 
סרק 1% 
עבודה 133 
עזר 06 
עלבוד 22 
עלבוד נתונלם "אנושל" 133 
עלבוד-רחק 2 
עיצוב 1, 42,427 
עמדת בקרה 2, 80 
ענ"א (עיבוד נתונים אלקטרוני) 13 
ערוץ 0 
פיקות, בקרה 9, 30 
פנייה, התקשרות 22 
פסיקה 108 
פעולה - 


פעולת אלתחול קשר למחשב ‏ 111,204 


פעולת נלתוק הקשר עם המחשב | 204 
פעיל 16 
פקודה, צו 921 
פרוטוקול התקשורת של אר"מ 
09, ,290 

צומת 3,099 
צומת בלנלים 56|>,, 
צומת בלנלים 

ברשת 200 
צומת קצה 126 
צומת קצה 

ברשת 221 
ציפוף 1 
קובץ 3, 96 
קובץ בפועל 209 
קובץ דפלם 7 
קבוצה מתוחמת 2,464 
קבוצת תמסורת 2,0 
קוד 22 
קוד אמרלקאל סטנדרטל לליצוג 

נתונלם 2 
קוצב זמן, מד-זמן 15 
קושחה 06 
קידוד 46 


1508 





4 קטשבת1 668ת66א0) 70כ6מע 
(0006 86מ028ת6סת1 2601081 

161680 

צע8ע110 מ678610ת00 

6 


פס 

צט1118אטב 

לק 

(8ת2:006551 2868 מהתטם) פס 
7616006551 

קת1םהתעסץ 

6 

(8ת22060951 8 01:6ת2160%) סכת 
01 


1 

011 

%קטעע66מ1 

מ0ס661תטץ 

10608 

10 

1% 

בו 00 

%ת 2868 פטסתסעת6מץ5) 500 
(000%5201 


סא 

1060601860 6 

%%סט6%( 662060618%6ת1) 016-אאד 
(66-01.,0סא 

6 קש6מטסת 

660%( ץ:6תט20) 011.6-אאת 
(66-011,6סא 

ת86%10 00 


₪ 

6 1אטסע71 

6 886₪ת 

3% 

קטסע6 מ7:85815510 

06 

86 68-6ת5%68 מ108ע6ת1) 45011 
( 86ת028ש1066 מ0:08%610+ת1 0+ 

16: 

6 בשת 1 

00108 


קידומת 6, 427 
קלדומת בקשה/תגובה 47,83,112,176 


קידומת תמסורת 2,, 9 
קישור מערכות פתוחות 2,.7 
קצב, תלקצוב (.,.2 


קצוון נתונלם (תחנת קצה) 167,279 
קשירות 23 


ראשי, ראשוני (תחנה) 1107 
רוחב פס, רוחב סרט 12000 
רישום (לא-:ילחוסי) מלדפק 107 
רישום סימנל 

מהופך 11,006 
רישטשות 20.0,88 
רמת סף 255 
רטומה - 
רטות לשדר (מהתחנה למודם) 1% 
רטשלמת פקודות 205 
רשת 1,3 
רשת משתמש- ללשום 13 
רשת ציבורלת 133 


רשת תקשורת מקומלת 2,207 


רשת תקטשורת נתונלם 133 
רשתות ספרתיות לשלרותלם 

משולבלם 207 
שאילתה 11 
שגרה 5, 12 
שדה בקרת המסגרת 17 
שטח החסנה 16 
שלדוד 19 
שידור סינכרונל 

של סלביות 0, 20,121 
שלהול 20,|00 
שלחה 79, 689 
שיתת? (באופן של דו-שלח) 599 
שלטת גישה בסלסית לתקשורת 

(תוכנה) 2,5 
שיטת גלשה לנתונים באמצעות 

אלנדקס 14 
טלטת גישה לתקשורת 

(תוכנה) 2,016 
שלטת גלשה לתקשורת 

(תוכנה בסיסית) 13 


שיטת גישה לתקשורת בפועל 


(תוכנה) 28 
שינוי כיוון 2 
שלרשור 64 


6 

( 1168601 6065/56 ) ות 

( :1168661 :5610 במפתה1') זא 

( 0008606ש10%66 5550 ת6ק0) 051 
הַת801ע 

( 6 מסותק 1גו 1 62468 טע 
0011 


2 

2301061 

(2000 60 תעטספת תסא) <אא 

280 50 מעט66ת מסא) 21אא 
( ₪86 :6טתד 

קתנאעסטטפא 

הככו 

ב 

(6מ56 10 600688ת) פעת 

(1,187 6מ8תת00) 01757 

%עסש6פא 

%מסא66/ מ01108%10ק4-:050 

%מסשספא 116פטק 

(8ץסש66) 4268 10681) 1 

%עסט6%/ ת1685610תטתה00 2868 

8 668:8666₪6מ1) א180 
( 60:85 2181%81 


ץע1טסתך 

גוסו 

6 060% סתהקץ 

5607886 8 

מ611168%10ס 

פסתסץםסתע5 עְעהת231) 850 
( מ168%10 מטותותס00 

צְהנסכ 

ת565510 

1ת58%10שטת00 

. תתס60 62608666 מג יע / 407 
(14118// מ6>10מטץ 

8 5060005181 860א66ת1) 1848 
( 1166206 

ת168%10 תטתת00 628082666 07/7046 
(1648/מ6%10מטץ 

תמ168610מ00תת161660 28616) אהדת 
(06ת1165 4000658 

ת168%10מטתת00 620982666 אה דש/ 07 
(4/ מס6>1תטד 

(ת21:60%10 586ַת008) 02 

ק8ַת1ת081 


109 


שלח (סוג מסר) 200 
שער קישור 225 
שפה לנלהול עבודות 55 
שפת אלסוף 21 
שרות 3, 39 
שרות שלתוף זמן 535, 104 
שרותי? אר"מ ב-4 233 
שרותל הצנה מרחוק 137 
שרותי הצגה 201 
שרותל מדידה 19 
שרותל מפעליל הרשת 1:06 
שרותי נלהול 1.99 
שרותל נתונים לנלהול 

פעולות 43 
שרותי שיחה 16 
שרותי תתזוקה 19 
שרותל תעבורה ושלתה 

במערכות פתוחות (051) 22 
שרשרת 2,108 
תבנית, תסדלר 1 
תגובה 2,999 
תגובה מוחלטת 3 
תגובה מותנית 3 
תו - 
תווך 209 
תוכנה לאיתור ונלתוח של מצבי 

תקלה במסופלם 206 
תוכנה להזנת עבודות מרשת 206 
תוכנה לניהול בקר 

תקשורת 5, 21 
תוכנה לניהול ובקרת רשת 252,285 


תוכנה לנלהול ופיקוח על 

רשת התקשורת 5, ,2 
תוכנה לניהול מסרים (1044) | 116 
תוכנה לנלהול מסרלם ליחלדות 116 
תוכנה לניהול של 

רשתות אר"מ 21 
תוכנה לניהול של הנתונלם 

הלוגיים ברשת 5, 30 
תוכנה לפלקוח על 

מסופל ללשומלם 202,0 


תוכנה לקישור בין מע' 0105 | 193 
תוכנה לקישור בין מע' 5א1 133 
תוכנה לקישור מסופי 880-8718 257 
תוכנה לקישור של רשתות 

אר"מ 2,244 
תוכנה של %% לשרותל 

23 | 


120 


תמטדטת 

ב 

( 13080886 5201ת00 105) 100 

6 ץ550051 

ץנ 

(ת00510 פַח1צה(5 6ת71) 750 

1/4 

( 1008ט0ע562 שֶצסתת 088ת26) פמת 

( 86901008 ת%68%10ת2:680) 5ק 

58 תש 1168 

58 ט 0060800 אצסשספא 

5 סמסתסתסקה תבו 

8 808200005 ת6510תטע) פא 
(01008ע502 

898 מ 568510 

8100608700 38 

6 סמסקפת128 55660 מ6ק0) 0155 
(ףעססקט5 מ5865510 

08 


\הותעסץ 
6 
(88ת0ק265 166ת26+1) תת 
(50ת00ק285 מ810ק66א2) תע 
0 
6010 
46 817515ת1 65016עת7) התגך 
(4606655 368066 
(צע6תת 05 %עסטמשא) מ[א 
מ168%10תטתת60 666ת4608) פ60א/407 
(802/מ6>10תטץ 
1 סא 
1686108 תטתת00 א%עסטס6א) ע60א 
(7ץ7801116 01ע6ת00 
(ת08%8ע2? 01ע6מ00 655888) 02 
(ע616מ18 6655826 106ט6ת) זוע 
ת168610תטתת60 666ת2008) 407/58 
(4א5/ת0ס6>1מטץ 
3 1081081 א%עסטס6א) אפזא 
( 11808802 
8 [81ת1תש76) קגך 
(ע7801116 
(8ת213ק000 55568 ע66םת1) 150 
(8ת000011 57566 161216ש1) 150 
(60%מת%62060מ1 4א5 מסא) 51א 
אצסשפפא 42א5) זא5 
( 8606ת68700ת1 
תמ168%10תטתת0ס 0‏ 78ל) באס 
(תס01168%1ק4 אעסטספא 


תוכנית איבחון (שגיאות) 207,253 


תוכנית העורך (עורך הקישור) 261 
תוכנית מלמסר 133 
תוכנית-מיקרו, מלקרו-תוכנלת | 96 
תוכנת "מפעלל מתוכנת" 22 
תוכנת אמולציה בבקר התקשורת 

למסופים טרום-אר"ם 120 
תוכנת בקרה לתמסורת 

התקשורת 22 
תוכנת ההפעלה בבקר התקשורת | 125 
תוכנת החקללה בבקר תל' 11 
תוכנת יישום לאיתור 

בעיות ברשת 5 
תוכנת מלשק ל-25.א% 176 
תוכנת עזר לאיתור תקלות 

בנתיב?ל התקטורת 3, 30 
תוכנת סימולציה 

לרשת תקשורת 206 
תוכנת פלקוח 15 
תוכנת פיקוח לשרות 

המפעלל 223 
תוכנת קישור ב-א 222 
תוכנת קישור של 25.א% ל-א5 | 248 
תוכנת שרות גיבוי ל-1%5 207 
תוכנת שרות לבלצור מסרלם 206 
תוכנת שרות להפעלה של 

מחשב מרוחק 224 


תוכנת שרות למסופי 250, 5/5 230 
תוכנת שרות לרשת 


מרובת מערכות 2.||1 
תחביר 2002 
תחום 6 
תחרות 22 
תיזמון 168 
תיחול 10 
תיעוד 1155 
תיקצוב, קצב 2,0 
תמסורת 1 
תמסורת דו-סיטרית 

לחילופין 390 


תמסורת דו-סלטרלת בו-זמנית 
(בעת ובעונה אחת) 39,42,81,140 
תמסורת חד-סיטרית - 


תנועה 2,3 
תסדלר, תבנית 1 
תפוקה 223 
תפריט 205 
תקנים 17 
תקשורת 5 


הה8צקסע? 05610מ2138 

0160%ע 6קבאת11 

תהצקסצתק צ36[18 

תצק 0 קס 116 

(1/2 00028604 66תתַ8ע2:08) 701 

מ3%10[טחת 66ת1610םעַ8ק) סחק 
( ת8:8סלק 

מ15510ת5ת1':8 מ168610תטהה60) 0702 
(08988?? 0086201 

(2208288 01ע%%ם00 אעסשפשא) ע6א 

(8ת22066551 מ18610טחם) סת 

ת016ס:? אעסש6פא) גספא 
(ת4201168%10 מ8%610מ1תע666ע 

(ע/1 8ַת1ת5%150 286866 ע6א) דפעא 

מ8610מ01ת2650 2202168 את11) 10 
(416 

%עס9ס6( 8ת7161672066551) פאסך 
(ע510₪1850 

עספ1טעסקטפ 

מ108%10מטתה00 0262860%) 0007 
(ץ7801115 01ש%מ00 

(תקטסעת1 2855 04/370) אע 

(0605מ6200סת1 א25-5%.א) דא 

(עץ7861115 שץ62ט0860 660ת28א6) עחא 

(ע2861115 פתנמטסת אעסטםפא) עתא 

1 ע8560ע6ק0 6260056 2007 
' (צ7801116 

(מ530ק0 81ת16701 %עסטסשא) 0דא 

6090% 5060ש10161-5) עאפא 
(ץ7801115 

חצפ 

1 סכ 

6006610 

8 

6 ץד 

ת8610)תהתטססכ 

קמגסהק 

5510 1תפמהתך 

א16קטכ +881) אס 
(( מ5015510מ28ך 

א6[קטת 11טע) אפץ 
( מ5015510מ8:ך 

ת5015510ת1:8 א16קת51 

ת580510ת8ץ7 

%המשסץ 

%וקתקטסצחץ 

ומ 

95 

ת168%610 תטוות 0 


211 





תקשורת דו-כלוונלת בו-זמנית 128 (.מח00 6085םמ158טת51 שבח סטך) פאך 
תקשורת דו-כלוונית לח?לופין 148 ( .המ00 8%66ת41600 ₪8 סקת') גאד 


תצורה 2 ,1 8010ע180+ת 00 
תת-מערכת 5,12 ת566ץ5פטפ 
תת-ערוץ 1068 11 







זו 


וגב גחו 











23 0 
יאר ה 
תל 


₪ 

וס 9-9 
ב (8,%> 
?= 

1-0 

הא 

2 | = 

ה 











12 








נוהל מאוזן אסלנכרונל 19 
ביטול 15 
בלוק נתונל בקרה 119 
תוכנה לניהול בקר 

תקטשורת 2,565 
תוכנה לניהול של 

רטשתות אר"מ 21 
שלטת גישה לתקשורת 

(תוכנה) 2.16 
שלטת גישה לתקשורת בפועל 

(תוכנה) 8, 2 
שיטת גלשה בסלסית לתקשורת 

(תוכנה) 2.55 
אישור (של מסר) - 
פעלל 166 
מתאם 120 
מען, כתובת 8 
(פקודה) 208 
אתראה 15 
ניהול מסר? הילשום (תוכנה) | 116 
מכון התקנלם 

האמריקאל 55|( 
ליטשום 8, 43,900 
נוהל תגובה אסינכרונל 12 
קוד אמריקאי סטנדרטל לליצוג 

נתונלם 22 
מאסף 201 
שפת אלסוף 21 
עזר 06 
צמינות 2",9 


(006 281820666 .0מצ45) 35% 

0% 

(8100% 0521 06ת468 6260688 408 

מ168%10תטתת00 626088666 ע0א/407 
(09א/ת6610תטץ 

ות 00 6 ) 07/58 
(4א5/תס6>1תטץ 


מ108%10תטתת60 626088666 07/7604 


(16486/ תס1>סתטץ 


168610 תטתתס6 62608660 )דע 07 


(748/תס661מטד 

.תת60 6868ת2608) 07/8 
(18// םס%3סמטץ 

68 

106 

4030%0+ 

858 

א 

1% 

(ש010ת18 8655886 .2201) ₪ 

1 מ1608עסת) 2851 
(5%6150%6ת1 56868265 

מ421168510 

(060)? 0856ק265 .6מע25) אתב 

6 5686826 מ05108ת2) 25011 
(( 86מ0(8ע56ת1 ת0708%10+ת1 עס+ 

55 

רטפתה 4550001 

צְעהנו[נאטב 

צ1181116הט 


[3 


גיבוי, העתד 3, 90 
רוחב פס, רוחב סרט 1200 
נוהל בסלסל 120 
אצווה 12 
אלתות 17 
מבקש הרשות 2 
(פקודה) 57 
סלבלת (בלט) - 
לחידת מלדע בסלסית 17 
אילחוד לגושים 0,166 
לחלדת אפלק בסלסלת 3 
צומת קצה 

ברשת 201 
צומת קצה 16 
קבוצה מתוחמת 264 
הפצה (של מסרים) 144 
שידור סלנכרונל 

של סיביות 90,,,, 20 
שיטת גלשה לתקשורת 

(תוכנה בסלסלת) 13 
לחילדת תמסורת בסלסית 08" 
אוגר 15 
בית - 
פנלילה, התקשרות 22 


הועדה המללעצת לשרותלם 
הבינלאומיים לטלפון 


וטלגרף 207 
שינוי כלוון 2 
(פקודה) 207 
טבלת משאבים לקשר 

בין תחומלם 9 
(פקודה) 207 
(פקודה) 106 
שרשרת 2568 
שלרטור 48 
ערוץ 4,120 
תו - 
מקודד תווים (תס8ס1) 112 
(פקודה) 15 
(תוכנת משגות 

התקשורת) 1048 
זיהוי הלחידה הלוגלת 110 
(פקודה) 7 
(פקודה) 115 
רטימת פקודות 205 
(פקודה) 115 
בקר מסופים 09 


מחשב מארח לנלהול 


218 


הו 

[0106%ת3 

88510 6 

850 

(ם56800) א56 

1662 

פאז 

%גת ,עדת 

(16ת0 מ8%10ת01+מ1 28516) טזם 

106%8 

(15ת0 א%ת11 28510) טזת 

אעסש60א צע6מט20) 11.6ס-אאת 
(66-011.0סא 

68 עעשמטסב 

0% 

5 

פסמסעתסתץ5 טְלַהַח51) 3586 
( ת168%10תטתותסס 

מ008168%10תת1616060 28510) אגדם 
(16506 4000685 

(16מ0 ת5015510ת7128 28516) טעם 

צ6++טת 

6 


1 

00-16 6005016106 0017 
1016 8%10081ת%567ת1 מס 
(ת716162280 6ת8 

(מ21760%10 608086 02 

071 

ת1התסכ 0%088) 7חכ0 
(18918 66ע6500ת 

0 

(18028+מ00) 0708 

08 

8ַת1ת081 

01 

0 

מ0ק0ס] 0006606 ע00828056 

85 

תמ8%10תעס%+ת1 6%ת550ש6) 0108 
(ת566ץ5 01ע5ת60 

(ע51118ת126 מ168%10ת00800) 610 

]זא 

0 

(1.181 6ת08ה00) 01197 

7 

01160ע0ת00 ע610556 

מס 168 מטותוס0) 606 


התקשורת ברשת 22 
ניהול רשתות תקשורת 

(תפילשה ותוכנות) 16 
קוד 2 
קידוד 46 
פקודה, צו 11 
תקשורת - 
ציפוף 1 
דחיסה 1 
תצורה 2, ,1 
מנהל נקודת חיבור 3,7 
קשירות 23 
עמדת בקרה 72,,, 0 
תחרות 2 
פיקוח, בקרה 9, 0 
בקר 8, 30 
דו-שלח - 
שילחתי (באופן של דו-שלח) 59 
ממיר 2200008 
ארגון החברות למערכות 

פתוחות 202 
סוג השרות 12 
לע"מ (לחידת עלבוד מרכזית), 

מעבד 120 
(טלטת קלדוד לאיתור שגלאות) 147 
מסך, צג 2,199 
תוכנת בקרה לתמסורת 

התקשורת 22 
(אות של המודם לתחנה) 16 
נתונים ₪ 
בסלס נתונלם 1>6/6 
רשת תקשורת נתונלם 3[ 
מחשב נתונלם מארה 208 
אפיק נתונלם 209 
מודול תוכנה של 1פ5עא 22 


סללמן נתונים (להמרת אותות 
(בין הקצוון לבין הקו) 167,279 


ברירת מחדל 11 
שלהול 20,|00 
שלח (סוג מסר) 200 
מיתקן, מכשיר 9,377 
בקרת זרימת נתונלם 1 
תוכנית אלבחון (טשגיאות) 207,253 
חלוג 6,,,,, 11 
(פקודה) 15 
(פקודה) 204 
מבוזר 10 
בקרת אפיק נתונלם 1,, 37 


( מ180178%10+ת00 סַתסתסְפַַת/1 

%ע86690 מ168610תטתת60) אא 
( ט הפס קַהת13 

06 

000188 

00 

10810 תות 0 

תס 00 

00 51 

מ8%10ץטק21ת00 

ע886ת8/ 5ת201 מ60%510תת00 

00 

0-68 

ה610ת6 00 

1 

0011 

00658510 

"1 

טח 00 

מ6ק0 ע0+? ת8510ע0ק:00) 005 
( 555005 

(0100ע98 0% 01888) 005 

2200655188 81ש0606) 020 
(1%תט 

(0(608 ע0ת66תט260 076116) 080 

(6פט1 28 06ת086) 087 

מ805015510ע1 ת168610מטתח00) 0702 
(80ע08ץ2 0005901 

(0מ50 10 ע0168) 019 


%8 

4808 6 

660% ת168%610ת600₪ 868 

08068 % 

את1] 2868 

מיזגכ 

02118 0120016 28%68) 208 
( 6תסתק1טסע 

00610 6+8₪016ע 

לוי 

תמטד זט 

6 


(5201ת00 ש0ס1? 28%8) 6עע 
ת8עק0ת22 13808616 
211 

(605מת21560) 2180 
ץצ 

46 

(01ע52ת60 א%ת11 28%8) 6תתע 


15 


מופרד (מצב) 17 
תוכנה לנלהול מסרלם ללחידות 116 
תיעוד 1155 
תחום 6 
מערכת הפעלה - 205 88|( 
טעינה מקוונת מרחוק 1484 
תגובה מוחלטת 3 
טבלת משאב? התחום 9 


קצוון נתונלם (תחנת קצה) 167,279 
הילטל (של מצב זיכרון) 1200 


סלמון עשרוני בקוד בינרל 


מורחב 22 
האלגוד האירופי של יצרנל 

מחשבלם 207 
ענ"א (עיבוד נתונים אלקטרונל) 13 
החקליה 120 
לילשות 222 
תוכנת החקייה בבקר תק' 1.11 
תגובה מותנלת 3 


נתיב מוגדר,נתיב פלזל 61,180,217 
משתמש קצה 5 
אלרוע 205 


חיבור רב-נקודתל ספרתי(מודם) 250 
סדר בקרת המסגרות 127 
תמסורת דו-סלטרלת בו-זמנית 

(בעת ובעונה אחת) 39,22,81,140 


בקר תקשורת קדומני 20,|9 
מזהה תסדיר 8+ 
מעוצב שדה (ת080) 112 
קובץ 3" 
מסגרת אחרונה 15 
קושחה 66 
הדובר הראשון 2 
דגל 13 
מתחלף 2 
שרותי נתונים לנילהול 

פעולות 3 
תסדיר, תבנלת 1 
עלצוב 42,471 
דחף (סוג מסר) 200 
מסגרת 1, 
שדה בקרת המסגרת 127 
פעולה - 
מודול תוכנה של 1פקא 22 
שער קיטור 2205 


116 


( 086 860%תת21560) אע 

(6102מ188 1655886 6260166 אאת 
63010 תהתטססכ 

מגאחסכת 

205 )215% 05( 

8ת10801 תה6ע6פתשסע 

(0088ק765 186ת26+1) תע 

(18218 26500006 ת1התסע) 7תכע 
( סמסתק1טם 8[1ת1ת:16 62868 מצת 
סותטכ 


4 קטעהת21 66866א2) 880210 
(0006 6 601081 

0066 תהסקסעטם) 0% 
(מ550018610/ 628ש8600+טת18 

(8ת220086581 2888 16ת0ע2180%2) פסת 

ת18610[טחו 

ץ16פת 

(8ת22006551 מ18610טתת) קת 

(56ת20ק265 ת610ק66אם) תם 

(6סטסת 1101%6קאע) תת 

(0562 6מע) טת 

%תפט 


"טסחגץע 
(06ת560₪6 066% 8ע7) 705 
א16קטת 11טע) אפץ 
( מ5015510ת8:ך 
(ע27006550 6ת2( 6תסעץ) פעץ 
(ע%51+16ת126 6אתמסע) פדץ 
ת1080 00108%666 218616 
₪ 
סתהצן 1את1ע 
6 שת 3 
5068%8% ספעגע 
6 
קתע כגנע 
8 מם60ַ6ק3ת18! מ6610תטע) פאק 
(5601065 
תס 
8ת61אתעסץע 
פתגותסע 
סתפטץ 
568 0260% 6תהעץ 
ת610סתטץ 


₪ 
ב 


חילול 109 
ספרלית חילול 21 
(פרוטוקול תקשורת) | 140,169,235 
עלבוד נתונלם "אנושנ" 133 
תמסורת דו-סיטרלת 

לחילופין 0, 39 
קלדומת 6, 47 
מחשב מארת 191 
הזמנה לשידור מהטבור 12 
סרק 108 
אלגוד המהנדסים באלקטרונלקה 

וחשמל 2100 


מערכת לנלהול נתונלם (בסלס נת' 


ומטגות תק') 16 
סמו 52,.3ּ 
מלדע - 
מסגרת מלדע 155 
תיחול 100 
(פקודה) 207 
צומת בינללם 

ברשת 200 
שאללתה 11 
טבלת שרות של 774% 23 
מקבץ מנות מוכלל 205 
מלשק 0, ,3 
צומת בינללם 16| 
פסלקה 18| 
טעלנה ראשונלת 20 


שלטת גלשה לנתונים באמצעות 


אלנדקס 146 
תוכנה לקישור בין מע' 0108 | 193 
רטתות ספרתלות לשלרותלם 

משולבים 207 
איגוד התקנלם 

הבלנלאומל 7כ|.2 
שפה לנלהול עבודות 55 
מערכת תוכנה להזנת עבודות 117 
עבודה 3 
בסלס חיבור קווים לבְקר 13 
רטת תקשורת מקומלת 2,007 


נדבר 8 
בסיס המישק לחיבור קוולם 11 


( מ00%8628%10) אס 
ץצהעפ1ם ת8610ת6ת00 


(%201מ00 את11 2868 ם818) 6תעת 
( 8קת220606851 2868 תהתמ) עסת 
א16קטם +841) אפ 

( מ8815510ת8:ך 
6806 
% , ש6סטקת 60 1056 
8ַת111סע סט 


86 

1 055 6105616066 מקטך 
(98ע006ת81ת2 0160620216 6ת8 

%ת130820) ה8610ת02+ת1) 195 
(ת5%6ץ5 

810860%תך 

ת610בת:0+חד 

שמהע ת8510תע0+חך 

6 ד 

זאד 

6%02% 6166601866 011.0-אאד 
(66-01.,0סא 

ץצנטףתך 

פּגאד 

106218666 4 

6 ד 

6 0601806ע10%02 

%קטעעססתך 

(1080 תהטקסע? 16181ת1) תעד 

8 560005181 66א66%מ1) 1548 
( 11606 

(8ת000013 8מ506ע5 ע6סמך) 150 

8 %6828066ת1) אפ18 
( ₪65000%8 2181681 

65 [8ת8510תע66ת1) 150 
(מ128%10ת0788 


(20886ה13 0005001 205) 102 
(ת556ע5מט5 שעסתע 05סנ) 5שך 
105 


(3856 46586000% 6ת11) 18 
( 6608 8 20681) 148 
ץע 

(3856 1/7 6מ21) 178 


27 


מחבר מלשק הקו 124 
אפלק (בתקשורת) 20020 
תוכנית העורך (עורך הקלשור) 261 
טעינה, עומס 0 39 
לומן אלרועלם - 
פעולת ניתוק הקשר עם המחשב | 204 


פעולת אלתחול קשר למחשב 111,204 


לולאה 112 
תוכנת עזר לאיתור תקלות 

בנתיבי התקשורת 3,, 
אבלזר חילבור קוולם 11 
יחידה לוגלת 99,277 
בקרה משולבת (במודמים) 2008 
שרותי תחזוקה 19 
שרותי נלהול 19 
מלפול - 
תוכנה לניהול מסרלם (1044) | 116 
שרותי מדלדה 199 
תווך 209 
תפריט 205 
מסר 8, 47 
מלתוג מסרלם 5 
תוכנית-מלקרו, מלקרו-תוכנלת | 96 
זיכרון-מלקרו, מלקרו-זלכרון | 96 
נוהל, אופן 0 
טבלת שרות של אד 222 
שידוד 19 
(פקודה) 204 
מודול 207 
משגוח 0,3 
נלתור 1-29 
תוכנה לקישור בלן מע' 1418 13 
תוכנת שרות לרשת 

מרובת מערכות 2.1 
(תוכנה) 11 
חיבור רב-נקודתל 112000 
מרבב 20 
מערכת ההפעלה פ/א 99 
מערכת ההפעלה א/1/5 99| 
מען ברשת, 

כתובת ברשת 3 
תוכנה לנלהול ופלקוח על 

רשת התקשורת 5,, 30 
תוכנת ההפעלה בבקר התקשורת | 125 


תוכנה לניהול ובקרת רשת 252,285 
רשת 13 


|58 


(000016% 1/9 6ת11) 110 

אמג 

ע061%0 886א%ת01 

468 

8 

17 

100% 

קס סז 

מ%10בת1ת-2660 מ16לס:ק אמ21) הפק 
(418 

(56% 6ת11) 15 

(16ת0 1081681) שת 


61 התתה6:ספת81 

8 ₪ 60םת6608ת81 

58 שמ ח6 3880 

8מנסקגון 

(ת08%8ץ? 01ע0006 0655886) 02| 

8 סףת10850:0060 

תט1601 

הבוצ 

6 

8ת5916001 1655386 

ותה8עקסטק 11100 

06 

06 

8 

מ10611+108%10 

עסו 

6 

(ם) עסס1תס)ן 

(ט) ע160תסא 

(8מ000011 575060 16ק00161) 50 

%%סאמ6א ת558ע161-5טא) עא8 
(ץם780111 

ד 

ק0ע1614ט 

ש6א16ת1ס1טון 

(מ556ע5 8081ת71 161016שא) פ 

5 


6 אשסשספא) שא 
(ף1+חש 

ת68510+מטתתס6 אעסש6פא) ע66א 
(ע786111%6 0008201 

(ת8ץקסע2 01ע5ת00 א%עסשסבא) ע6א 

16 שא 

אשסטספא 








שרותל מפעלל הרשת 106 
ריטות 20.,88 
מחבר מלשק לרשת 25.א 2028 


בלוק זלהול של *ח' ברשת ‏ 110,132 


תוכנה להזנת עבודות מרשת 206 
תוכנה לנלהול של הנתונים 
צומת 2,9 
(פקודה) 207 
תוכנת ללשום לאלתור 

בעיות ברשת 5, 30 
משגוח ביצועים 

ברשת 3 ,30 
תוכנת מלשק ל-25.% 11.06 
מספר המסגרת הנקלטת 127 
תוכנת שרות לביזור מסרלם 206 
נוהל תגובה נורמלי 112 
רישום (לא-ייחוס?) מידפק 117 
רישום סימני 

מהופךר 176 
מספר המסגרת הנשלחת 1277 


תוכנה לקישור מסופי 856-718 257 
תוכנת שרות למסופל 580, 5/5 230 


תוכנת פיקוח לשרות 


המפעיל 223 
(פקודה) 12 
(פקודה) 12 
מערכת הפעלה 2|, 
קישור מערכות פתוחות 7, 23 
שרותי תעבורה ושלחה 

במערכות פתוחות (051) 22 
קצב, תיקצוב 2,0 
מנה, חפלסה 26 
מקבץ מנות 6, 237 
קובץ דפים 7 
דיפדוף 7 
נתיב 21 
מרכזילת טלפונים צלבורית 23 
בקרת נתיב 2,,7,1 
ממלר פרוטוקולים לציוד 

שאלנו אר"מ 27 
תוכנת אמולציה בבקר התקשורת 

למסופים טרום-אר"ם 120 
ביצועלם 19,748 
יחידת מלדע לנתיב 12 


לחידה לוג' ראשית 73,171,191,227 
תוכנת "מפעלל מתוכנת" 202 


8% ט 0262800 אעסש6פא 
8ת1א:סשספא 
(ע50ק408 1/7 אעסטסטא) ג-א 
(2106% מ15181128610ת1 68סא) מא 
(צעטמע 105 אחסטסשא) אנא 
8 1081681 אשסא66א) אכא 
6 
צעזדסא 
ת0010:? אעסשסשא) גפעא 
(מ1168%10קק4 מ8%610ת2650:01 
6 )תע אעסטססא) אתא 
( צס תסו 
(1/7 8ַת1ת50156 286865 עסא) 1פקעא 
(60610860ת עספתטא) תא 
(צ7801136 קת1>טסת א*עסטסשא) עתא 
(1086] 28500858 81תעסא) אתא 
(0ע26 0\ תעטססת מסא) 2תא 
260 60 תעט6%ת תחסא) 21תא 
( 61:666שת1 
(60ת56 עספתטא) פא 
(800תת56:60ת1 א5 תסא) 1פ5א 
(ת0%10ק0 81ת16201 אעסחט6ס6א) 70א 


ת168%10 תטותות60 ע860ע6ק0) 0007 
(צ7801116 01ע5ת00 

אפס 

צפסאפס 

(ח575%06 קַת00678%1) 05 

(60%ת 1866:60‏ 5755670 מ6ק0) 051 

46 =עסקפ5ת128 55660 ת6ק0) 01755 
(ףעסקקט5 מ565510 


קַת1סק 

%% 

48 

6 סרק 

8ַחגפָהץ 

תסהק 

(88ה6%6(8 ם0ת228 116פט2) אמק 

(01ע%ת00 ת286) 20 

עס+ ש66ע6טת00 2060001ק2) מאסק 
( %ת₪6ק1טףת גא5-מסא 

ת18610טחת 66ת28561%10) קמק 
(תה8ע8סצק 

6 +ץ6ץק 

(1%ם0 מ0:08610ס+ת1 ת288) שדק 

(16ת0 1081081 עע8ת1צלק) טזע 

(1/7 ע8%0ע6ק0 66תה8ע8סתק) 201 


19 


הזמנה לשלדור 32,42,106,120,145 


ראשי, ראשונ? (תחנה) 11.07 
איבחון בעלות 199 
עלבוד 22 
מעבד, יע"מ 1 
מוצר 7, 8 29 
שרותי הצגה 201 
מודול תוכנה של 

פא 29 
נל"ן (נקודה לנקודה) 11 
הלחלדה הפלצית 6, 57 
רשת צלבורלת 13 
תוכנת קישור ב-4 222 
מודול תוכנה של 

פא 207 
אמינות, צמלנות, 

שרותיות 5, 108 39 
בקר תקשורת 

מרוחק 22 
(פקודה) 155 
ממשל 66 
(פקודה) 13 
(פקודה) 200.7 
(פקודה) 207 
רשומה - 
נוהל הרשומה 155 
התאושטות, שיקום 81,120,204,285 
דחלילה 13 
תוכנית מלמסר 13 
(פקודה) 208 
(פקודה) 200.7 
שרותל הזנה מרחוק 117 
משאבים, אמצעים 8, 21 
תגובה 92,099 
איחזור 1566 
קידומת בקשה/תגובה 83,112,176, 47 
מצב בקשת 

תיחול 156 
הזנת עבודות מרחוק 17 


בקשה להקצאה של 

כתובות ברשת 227 
מצב "אינה מוכנה לקליטה" 146,152 
תפוכנת שרות להפעלה של 

מחשב מרוחק 228 
ניתוב, לנתב 218 


120 


1 

צהאתנ1טעק 

ת8%10ת1ת:0606 168פסלץק 

8ַת060553ס:ע 

6550%ססטץק 

ץק 

( 5862010058 ת%8%10מ22680) 5ק 

86 5600106 בַהּסַפּעם2) 86פל 
(00068 

(6ת203 10 מת201) עדק 

(16ם0 51681ע22) סע 

אצסא60א 116פטע 

(מקטסמת1 2888 01/370) אק 


את1 1021081 0₪811+166) 0100 
(0005201 


צס1נן[11801הט ,7ץ261180111%) פגת 
(ע%+01668011ע50 

168610 מטתתס0ס0 2670%6) קסת 
(ש2:066850 

(606ה215000 6260656 כת 

1 

פצדפסטת 

מ 

5 

6 

6006 6 

ץטס6ססת 

1% 

ההטקסצק ץ618ת 

צ זקתת 

65 

(56201068 קצשתת 66סח6ת) פחת 

85 

6 

1 

( 1168001 6₪656/26500886ת) זות 

מ1%181128610ת1 2600656) הזת 
( 14066 

(עעפתע 100 60066ת) מדת 

5 600 260₪0686) גהגאת 
( %ת6תח17 458 

(7ץ2080 06( 2600106) תאת 

1 006860 8600%66) 2007 
(ע7806111%6 

ססטסת 


שגרה 5, 132 
בלוק בקרה של %אד? 132 
מצב "מוכנה לקללטה" 111 
(פקודה) 15 


רשות לשדר (מהתחנה למודם) 16 
לחידת בקשה/תגובה 6, 427 
(שלטת תמסורת) 11 
סורק 120 
משבץ 15 
תיזמון 1% 
פרוטוקול התקשורת של אר"מ 
9, 21 

מלשנל (תחנה) 107 
חלוקה לקטעים 066,, 
הזמנה לקליטה 00 
(פקודה) 13 
שרות 3, 39 
שלחה 9, 9 
שרותל שלחה 1.06 
(פקודה) 7 
(פקודה) 207 
(פקודה) 115 
(פקודה) 115 
בקרה הלצונית (במודם) 208 
(פקודה) 106 
(פקודה) 11 
תמסורת חד-סיטרלת - 
הדמליה 108 
לחידה לוגית 

מלשנלת 7 ,ךר 
אר"מ (ארכיטקטורת רשת 

מערכות) 177 
גיבול בחיוג 200 
תוכנה לקישור של רשתות 

אר"מ 2,208 
(פקודה) 155 
איפיון 19 
(קוד מצב) 199 
נקודת בקרה 

לטרות* מערכת 55 
תקנים 17 
(פקודה) 204 
(פקודה) 204 
שטח החסנה 1-06 
מפתח הגנה לזיכרון 2 
מחרוזת 06 
אלזור 5" 7 
תת-ערוץ 108 


סמנ6טסת 

(1,188 282806668 3600656) מפת 
(עצ2686 6ט60610ת2) תת 

( 5660 63600656 פדטחפת 
(0מ58 10 260068%) פדת 

(15ת0 56ת0ק60065%/265ת2) שת 


(8500 %6ע8558) 5/5 

50 

501 

8 

אמ 2868 פטסמסעתסתץ5) 5210 
(%201ת00 

ץ 0 

55810 

1% 

פאחפ 

ץנ 

568510 

858 תִ 5688510 

(5182600 מ509510) 585557 

(ע060%0 01ע6מ00 587) /8₪160 

( 6001666 ה507600) 6דטם 

( משספזט511) פדט5 

1 ,68₪ע51669% 

(1066] מ18181128610ת1 568) 51% 

00 

ת5015510ת1+8 א16כהגפ 

ה18610טת51 

1 ק7ע5600008) 510 
(1%חש 

%עס9מ6( 6556605 גא 
6 

( קט286% %86607% 866ת5%1606) טפא5 

%צסאטסא 4א5) זא5 
( 6000860%ש66ה1 

(110668 6 1תעסא 566) אתאפ 

ת601+108510ק 

508 )561606106 261006( 

8 מס6ם5ץ95) 5502 
(%ת201 006201 

בי 

ל 

0 

5602886 8 

צסא 0560%ע2 5509826 

8ַת1צסס 

8 

1 טפ 


31 





תת-מערכת 5,122 
תוכנת פלקות 15 
מסגרת פיקוח 15 
תחביר 22 
מערכת 55| 
תוכנה לפיקוח על 

מסופל ללשומלם 200,0 
מעגל זנב (במודם) 200 


תוכנה לאלתור ונלתוח של מצבי 


תקלה במסופים 2006 

הלוגלים ברשת 5, 30 
מטלה 948, 32 
(איתות בקרה מהמודם) 23 
בקרת תמסורת 1, 41 
מערכת מרובת מעבדלם 

צמודים 12 
בזק, תקשורת - 
נוהל בקרת גלשה לתקשורת 

(לבצק) 2, ָ1 
עלבוד-רחק - 
מסוף 9 9, 149 
בדלקה 3, 207 
(פקודה) 16 
קידומת תמסורת 9,,2 
רמת סף . 2055 
תפוקה 223 
(איתות ביצוע בדיקה מהמודם) ‏ 253 
קוצב זמן, מד-זמן 15 
העברת אסלמון 207 
טבעת האסימון (רשת) 209 
משגוח עלבודל תנועות 00 
תוכנת סלמולציה 

לרשת תקשורת 2006 
מעקב 199 
נגרר 3,", 
תנועה 2,3 
תמסורת 41 
קבוצת תמסורת 0 ,22 
מקבץ מנות שקוף 276 
היסע 209 
שרות שיתוף זמן 5, ,104 
כיוונון 1,718 
תקשורת דו-כלוונית לחילופין 188 
תקשורת דו-כיוונית בו-זמנית 148 
אישור לא ממוספר 156 
נתון לא ממוספר 156 


2 


50057560 
ש150טמסקטפ 

התע [1502טע6קט5 
א8פחץפ 

57566 


8 81ת161) תג 
(צ7861116 

7811 0% 

6 15פק1הת1 016ת65:ת7) בתגך 
(60655 6056 
( עסַפַהַתון 

5% 

(%201ת060 168%6) 76 

(600%5201 מ5015510מ7128) 6ך 

-61%1 0000166 ץ712061) פאסך 
(2:0668509 

מ168%310 תטותות ס 60 1 סי 

5 מ 68610 תטותות 0 6160 
68 

8ת+160:066553 

1ת 

7% 

דפס 

(ע168006 מ5015510ת7:8) מך 

בת 

%טסתפטסץח 

(016850%ת1 7658) ךך 

שפתנ 

8ת8551ת ת6א0סך 

8ַחגת ת6א70% 

תאדאס תק 

א%%ע60%0א% 8ת761622000551) פאקך 
(ע5100₪18%0 

6 

1% 

ת86610פת8ץ7ך 

ת15510תפתהץץ 

קטסעס ת15810תפת4ע7 

4 סתסעהקפת8?ץ 

ףעסקפתאץץך 

(מ510ק0 8ת8:1ת5 71₪6) 750 

שמגתטץך 

( .תח00 866מ21662 ע8 סשן') בו 

( .תוהס0 60₪5ת510₪168 עב סשך) פא 


(0016086ת16% 66ע6פתטתחט) גאט 
(מס1)התמס+ת1 66ע6מתטתתש) דט 





בלתל מאוזן 1-9 
(פקודה) 115 
מסגרת לא ממוספרת 113 
הזמנה לשלדור לא ממוספרת 15 
משתמש 13 
רשת משתמש-לישום 3 
טבלת שרות של 

אא 112 
(פקודה) 208 
מעגל בפועל 255 
תוכנה של %% לשרותל 

אצ 233 
בפועל 6 
קובץ בפועל 209 
מכונה בפועל 08 
מערכת בפועל 908 
מסוף בפועל 29 
מכונה בפועל 9048 
מערכת הבקרה ב-4א5/א 23 
שרותי אר"מ ב-א 23 
מערכת ההפעלה אצ 100 
מערכת ההפעלה %א/א 933 
נתיב בפועל 1 
מערכת ההפעלה 51 09|( 
נוהל גישה ונלהול 

נתונים בפועל 108 
מערכת ההפעלה 458 5 


נוהל בקרת הגישה לתקשורת 
בפועל 2, ,21,30,104 
נוהל גלשה בסלסי לתל' 2,555 


208 
17 
207 


תוכנת קישור של 25.א ל-גא5 


(פקודה) 
תוכנת שרות גיבו? ל-1%45 


בח 

פאזפאט 

6תהעץ 66ש6סתטתחם 

(2011 66מ6פתטמתט0) עש 

בו 

א%עס0שם6א\ מ1168%610קק4-ת056 

ת566ע5 66ם85תע0+תט0) ₪55 
(01088ע562 


צתהצ 

(012001% 81ט6ת%1) 76 

מ168%:0תטתה00 7%ל) האס 
(מ01168%10ק2 אעסשס6א 

1טסענל 

6 1אטסץ%1 

6ת1ת86)/ 8[1טםץ1 

0126081 5568 

%1:0081 16:11 

(6ת886(1/ 71:6881) אש 

(.55ע5 01ע6מ00 קטסע6/א) 1/6005 

1/4 

וי 

אא 

(66טסת 6081ת01) תע 

1 

1 01:6081) 548 
(00ת166] 100658 

058, 

מ168610ת00ח161660 01:5081) אגדל 
(00ת66 10600655 

(עשפחם אגנץ) פאגזט 


(668תת56:60ת1 25-5%4.א%) דא 
(מ611168%10ת126 6ק8ת6(8א6%) פא 
(ץ7801116 עְע6ט0ס0סשת 660ה08א0) עתא 





13 





מהי ארכיטקטורת תקשורת נתוניס מודרנית וכיצד היא התפתחה? 
מהי אריימ (5%4): האס אוסף מוצרים, קבוצת תקניס או מוצר יחיד? 
מהו התפקיד של התוכנות שואדע ו-פסא ברשת אריימ? 

מהו פרוטוקול התקשורת 806! 

מה הן יחידות פיויות (פ'טם) ויחידות לוגיות ('ש)! 

מה הן התכונות של המודמיס הפועליס בסביבת אריימ! 

כיצד מקימים רשת תקשורת נתונים! 

כיצד מנהליס רשת וכיצד שולטיס ומפקחיס עליה? 

כיצד משתלבת אריימ ברשתות ציבוריות! 


% % % % % % % % > 


אר'/מ -- 4א5, ארכיטקטורת רשת מערכות תקשורת 

מציג בפני הקורא תמונה מקיפה של מטרות, עקרונות ומבנה של 
ארכיטקטורת רשת תקשורת נתוניס מודרנית הפועלת בסביבת מערכות 
יבמ. הספר מתאר בפני הקורא את מערכות החומרה והתוכנה העיקריות 
המרכיבות רשת זו. הוא סוקר את ההתפתחות של הארכיטקטורה ומדגיס 
את היכולת שיש לה (ייפתיחותיי) להתאיס עצמה לשינויים הנדרשים, 
כתוצאה מהתפתחות הטכנולוגיה והסביבה בנושאי תיקשוב. 

הקורא *וכל לעקוב אחר התהליך שחל בעשור האחרון, שבו מערכות 
המחשב עברו מעיסוק בנתוניס לעיסוק במידע. תהליך זה הינו גס הגורס 
וגם התוצאה של המהפך בהתנהגות החברה בימינו, ההופכת מחברה 
תעשליתית לחברת מידע. 


ספר זה הינו הראשון בשפה העברית, אשר דן בארכיטקטורת רשת 
מערכות תקשורת מודרנית, והוא מיועד לכל מי שמעונין להכיר, ללמוד 
ולהבין כיצד היא מיושמת באריימ -- אאפ. הוא מתאיס לשימושס של 
אנשי המקצוע בעיבוד הנתונים --ביניהם מנהלים, מנתחי מערכות 
ומהנדסי מערכות לחומרה ותוכנה. 


הספר מותאם לדרישות תוכניות הלימודים של נושאיס מתקדמים 
בתקשורת -- באוניברסיטאות, במכללות למדעי המחשב ובמגמות ענייא 
בבתי-ספר מקצועיים. 


המחבר: 
בן ציון שחר יליד ישראל (1940), עוסק בנושאי עיבוד נתונים מאז שנת 1963 
בחברת נ.סי.ר -- <.א. מיטווך ובניו בעיימ. הוא נשא בעבר בתפקידים שונים 
וכיוס הוא משמש כמנהל היחידה לסיוע בשיווק וכמנהל המשרד הישראלי של 
נ.סי.ר לרכש בינלאומי. מר שחר חבר בועדות התקינה של מכון התקניס 
לתקשורת מחשביס ולהתאמת מחשבים לעבודה בעברית. הוא חבר הצוות הטכנל 


לתקינה בתקשורת של אילייא, מרצה בנושאי תקשורת נתונים במוסדות ומכונים 
שונים. 





/6קסזק .1.60 65וסס!סהה60ד הבוו