Skip to main content

Full text of "הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי"

See other formats




הפריצה אל התעשייה 
והעתיד הדיגיטלי 


תעשיית התוכנה הישראלית - לעצב את חיינו ביצירה טכנולוגית 


עמירם שור 


עם 
ד"ר ישראל בן דור 


הוצאת אפי מלצר בע"ם (2018) 





הספר הזה מוקדש לזכרם של הוריי היקרים זליג והניה 
לרעייתי, שותפתי לחיים, פנינה 
לילדיי, לימור וארי, ולבני זוגם אדיב ועדי 
ולנכדיי שירן, קרין, בן ועילאי 


הפריצה אל התעשייה 
והעתיד הדיגיטלי 


תעשיית התוכנה הישראלית - לעצב את חיינו ביצירה טכנולוגית 


עמירם שור 


עם 
ד"ר ישראל בן דור 


הוצאת אפי מלצר בע"ם (2018) 


6 ו 
.4 0 ת06 157861 זנ 


ץז01051: [10169כ1 6110 01 6יזט)] 6+ 40ת1 שת1 63 
- 600511מ1 5000/9176 1518911 הי 
ת076010 [0108108ת1600 ת! 11/65 טס 58108 


העורך: אפי מלצר 

עריכה לשונית: נילי גרבר 

עיצוב וביצוע גרפי: רפי איל 

עטיפה: רפי איל 

צילום עטיפה: (ז1166016.00./ואוש 


הדפסה: משה אסייג בע"ם 
מסת"ב: 978-965-7195-45-1 
מהדורה ראשונה 2018 


9 כל הזכויות שמורות למחברים. 


אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל 
דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה. 


שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת 
בכתב מהמחבר. 





הוצאת אפי מלצר בע"ם, מתחקר והוצאה לאור 


תודתנו נתונה ליגאל בן-אהרון, מחבר הספר עסקים טובים בניהול ישראלי, עתרת, 
תל אביב (1988) על הרשות לכלול בספר זה את מרבית הפרק "מ.ל.ל. תעשיות 
תוכנה ומחשבים בע"מ: מעטפת פתרונות ללקוח, מנהיגות מדרבנת לעובדים", 
עמ' 141-133, 150-147. 


תודתנו נתוגה להוצאת הוד עמי על הרשות לפרסם בנספח בספר זה הגדרות 
למונחים בתחום המחשב שנלקחו, בשינויי עריכה קלים, ממילון הוד עמי למונתי 
מחשב בשיתוף מכון התקנים הישראלי, בעריכת יצחק עמיהוד, שפורסם בשגת 
0. 


תוכן העניינים 


ציונות, היי"טק ותוכנה - הפריצה אל העתיד .,. 
אין חיים בלי זיכרון ו 





פרק ג: הסנוניות הראשונות 0 
פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין-לאומית 





פרק ה: ממכונות מחשבות למחשבים חושבים .... 

















פרק ו: מנהיגות במוקד הניהול 0 0 2 
פרק ז: ה"בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 27 
פרק ח: המאבק להכרה בתעשיית התוכנה כתעשייה .... 208 
פרק ט: קידום חדשנות ומו"פ כיעד לאומי .. ו 0 .6 3007 
פרק י: המחשוב ועתיד החינוך ו 0 0 399 
פרק יא: בנתיבי היְזְמוּת לאופק השלום ... 0[ 0 0 0-ו 
פרק יב: מסביב לעולם .... ו 41 
פרק יג: שחר של יום חדש במזרח אירופה 0 0/0 
פרק יד: הדרקון המתעורר ו || 
פרק טו: הלם העתיד --2]00.|,0-0-0נע- ב ל ו 
סוף דבר . 5-7 --|/]|]|-]-------| | 2 - 
תעודות הוקרה והערכה /]/]-/-/-/- ...0 
נספחים ...| /-//-/-/- 7 תע תרר,-- ‏ -- 
נספח א: קורות חיי .... 20/0 - כ 
נספח ב: מ.ל.ל. תעשיות תוכנה ומחשבים בע"מ (1988) ... 56 
נספח ג: 25 שנה לאיל"א . 

נספח ד: חידושים טכנולוגיים ואחריותו של מנהל ענ"א בארגון 0 
נספח ה: תקופת חירום היא שעת מבחן למערכות המידע ו 
נספח ו: מבחר מונחים בתחום המחשב 2 
נספח ז: ראשי תיבות 0 


רשימת המקורות ---------.--- -- 


התוחחת התעטטייעם כיעטראל 06 6 הסוזםו506 השח ד)משחטר 


פרי מע שייה יוחד 
על מה החדת לתעששיית התוכנה בישראל 
לשנת תשע"ו - 2016 





מוענק בזאת ל 


עמירם שור 


מנכ"ל ויז"ר (,1.66 660108165 ד שסא! 6066061008 ) ד.א.5 


כאות הוקרה על תרומתו רבת השנים להקמתה, ביסוסה והאדרתה של תעשיית התוכנה וההיי טק והפיכתה 
לתעשייה המובילה בקרב תעשיות היצוא של מדינת ישראל. 


על היותו אחד מעמודי התווך של תעשיות הטכנולוגיה והסחר הבינלאומי, מנהל-מנהיג בעל חזון, מעוף, כושר 
המצאה והצלחות מוכחות מרשימות ביותר. 


על שהשכיל לשלב את קהילת המיחשוב הישראלית בקהילייה הבינלאומית, מה שתרם רבות להעצמת החוסן 
הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל. 


על היותו "שומר הסף של תעשיות התוכנה בישראל" שהביא במו ידיו לשגשוגה של תעשיית התוכנה 
ולמיצובה כתעשיית עתיד מובילה של מדינת ישראל. 


ולראיה, באנו על החתום: 


ל 5 / / 


- 


-/ 
- 








2 
ב : 8 ל = 
שרגא ברזשו דן פרופר 
נשיא התאחדות התעשיינים בישראל יו"ר חבר השופטים 


הוענק בתל אביב, ג' שבט תשע"ז, 13 בינואר 2016 


ד וד הד ד לד וי 0 





פרס התעשיה מיוחד על תרומה מיוחדת. 
לתעשיית התוכנה לעשנת השעו - 220 
מועגק לעמירם שור | 
| מוכיל אא טי: סכנלגשת הדשלות החדת בערנ. 2 | 








עמירם שור: "לאורך עשרות השנים שבהן אני פעיל בתחום ה-ז1 [טכנולוגיית 
המידע] כיזם וכשותף בהקמתן של עשרות חברות, השאיפה שלי הייתה תמיד 
להיות צעד אחד קדימה - הן מבחינה מקצועית וניהולית והן מבחינת התרומה 
ליעדים הלאומיים של מדינת ישראל... הדבר היחיד שאני מצטער עליו הוא על 
השעון הביולוגי, שימנע ממני להמשיך ולהשתתף בחוויות הטכנולוגיות עוד 40-30 
שנה. אני משוכנע שעוד נכונו לנו אתגרים טכנולוגיים שלא ידענו כמותם בעבר, 
אנחנו עכשיו רק בראשית הדרך של המחקרים והעשייה בתחום הגנו-טכנולוגיה 
והביו"טכנולוגיה, שאת תוצאות המו"פ שלהן נראה רק בעוד שנים"'. 


1 סימונה ברונפמן, "צעד אחד קדימה", אנשים ומחשבים, 4 בדצמבר 2006. 


ציונות, היי"טק ותוכנה - הפריצה אל העתיד 


במהלך 70 השנים האחרונות, החברה האנושית נמצאת בעיצומה של מהפכה 
טכנולוגית ששינתה את פני המחקר המדעי, שיטות הניהול, החברה, הכלכלה 
והעולם כולו. במוקד המהפכה - המחשב והתקשוב - שהם גם מחוללי ההמצאות 
והחדשנות, גם המנוף והמאיץ המרכזי של המחקר המדעי והיישומי וגם ארגזי 
הכלים לניהול מתקדם. כך הפכו המחשב והתקשוב לסם החיים בכל אחד מתחומי 
חיינו. החדשנות וההמצאות שהן תוצרי המחקר המדעי והטכנולוגי של צפונות 
הטבע הקוסמי, האדם והחברה האנושית, מעמידות לפנינו אתגרים אינסופיים. 
הבנתם ויישומם ימשיכו לקדם ולשנות את עולמנו ואת תרבות חיינו בקצב הולך 
וגובר. 

ניתן לדמות את אנשי המדע והחוקרים ל"נביאיה" של תעשיית המידע, ובעוד 
אלה חוזים את העתיד, "כוהניה" של התעשייה הם יזמיה ומפעיליה של התעשייה 
הטכנולוגית החכמה, המתקדמת, על רבדיה השונים, והם המיישמים את חזון 
ה"נביאים". החבירה של אנשי המדע והיזמים אלה לאלה מניפה ומקדמת את 
החברה האנושית והעולם כולו אל הישגים ואופקים חדשים. 

ספר זה מגולל ומתאר את הפריצה אל התעשייה הדיגיטלית, התוכנה וההייטק 
ואת תרומתו רבת ההיבטים וההישגים של עמירם שור, מחלוציה ומייסדיה של 
תעשייה זו למעלה מיובל השנים האחרונות. 

הספר מתאר את חזונו של עמירם שור ופועלו להקמתה, לפיתוחה ולמיסודה של 
התעשייה הדיגיטלית ולהפכה יחד עם יזמים ואנשי מעשה אחרים למנוע הצמיחה 
של כלכלת ישראל ולאחת התעשיות המפוארות והמבטיחות. 

עמירם שור הטביע את חותמו האישי על התפתחות תעשיות המידע והתוכנה 
ובכך גם על תולדותיה של מדינת ישראל. פעילותו מהווה בסיס איתן גם היום 
להעצמת התעשייה ולהאדרתה בעתיד. 

בראשית שנות ה-60 הייתה תעשיית עיבוד הנתונים והתוכנה בגדר תינוק יונק 
שאינו מוּכָּר. הניצנים הראשונים נזקקו לטיפוח על ידי הכרה וחקיקה מתאימות, 
חינוך מקצועי ואקדמי, ופיתוח המוּדעות לשימוש באמצעי המחשוב כמנוף לניהול 
מתקדם. עמירם שור נטל על עצמו את המשימות האלה ובתוך העשייה במהלך 
השנים, נענה ברצון גם למשימות לאומיות ובהן קליטת עלייה, הקמת מפעלי 
תעשייה השלובים בתעשייה המתקדמת, ביטחון המדינה וחיזוק ההתיישבות 
באזורי הפריפריה. 

בתפקידיו הציבוריים שימש עמירם שור, במשך שנים רבות, יושב ראש 
איגוד החברות לעיבוד נתונים, יושב ראש ארגון בתי התוכנה, יושב ראש אגף 


171 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


האלקטרוניקה והתוכנה בהתאחדות התעשיינים בישראל, יושב ראש האגף לסחר 
חוץ ויחסים בין-לאומיים בהתאחדות התעשיינים, וחבר נשיאות התאחדות 
התעשייגים בישראל ונשיאות איגוד יצרני האלקטרוניקה והתוכנה. 

בשנים האחרונות הוכתרה ישראל בתואר "אומת הסטרט-אפ", תואר המבטא 
את הכרת העולם כולו בפלא שהתחולל כאן בתחום תעשיית המידע וההיי-טק 
ובתנאים מורכבים ולעיתים אף קשים מבחינה כלכלית, חברתית וביטחונית. 
בפעילותו רבת-השנים היה עמירם שור בין החלוצים שהפכו את מדינת ישראל 
לאחד ממרכזי המחקר והפיתוח החשובים בעולם ובכך חוללו את הפלא. 
במשך השנים זכה עמירם שור בפרסים ובתעודות הוקרה רבות מראשי המדינה 
ומארגונים בין-לאומיים, על הישגיו ועל תרומתו להפיכת תעשיות התוכנה 
וההיי"טק לאחד ממנופי היצוא של ישראל ולהעצמת הניהול בכלל והניהול 
התעשייתי בפרט. בין הפרסים ואותות ההערכה שקיבל ניתן למנות את "פרס 
קפלן" על שם אליעזר קפלן, שר האוצר הראשון במדינת ישראל, להעלאת פריון 
העבודה והייצור לשנת 1988; באותה שגה פרסם יגאל בן-אהרון מנכ"ל "להב", 
מוסד ההשתלמויות ולימודי החוץ של אוניברסיטת תל אביב, את הספר "עסקים 
טובים בניהול ישראלי", בו נבחרה חברת מ.ל.ל. תעשיות תוכנה ומחשבים בע"מ, 
חברה אותה הקים וניהל במשך 45 שנה, כאחת מחברות הדגל של מדינת ישראל; 
חברות כבוד באיגוד מהנדסי הייצור הבין-לאומי (8/א5)? בשנת 1990; פרס השיווק 
מטעם התאחדות התעשיינים בשנת 1993; תעודת הערכה מיוחדת על ידי קומון 
אירופה ארגון הלקוחות והשותפים העסקיים של חברת יבמ באירופה 1994, עם 
סיום תפקידו כנשיא האירגון באירופה; פרס על מפעל חיים מהאיגוד הישראלי 
לטכנולוגיית המידע בשנת 1998; תעודת הוקרה מיוחדת על ידי לשכת מנתחי 
מערכות בישראל בשנת 2007; אות יקיר התעשייה הישראלית בשנת 2009; פרס 
התעשייה הישראלית (אוסקר התעשייה הישראלית) בשנת 2016. 

בשנת 2012 זכה עמירם באזרחות כבוד של עיר הבירה ההיסטורית של סין, 
העיר ננג'ינג (פחו[חאאז), בירת מחוז ג'יאנגסו (ט1:8285), על תרומתו במשך עשור 
לבניית הקשרים והגשרים העסקיים והטכנולוגיים בין ישראל לסין. ההערכה באה 
לידי ביטוי גם בתעודות רישום על שמו בספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל. 
התעודות ניתנו על ידי עובדי מ.ל.ל. בשנת 1993 לכבוד מלאת 30 שנה לחברה ועל 


2 בשנת 1991 הוענקה לעמירס שור חברות כבוד בארגון הבין-לאומי של מהנדסי הייצור. תעודת 
החברות וההוקרה ניתנה לו עס חמישה אישים בולטים בתחוס התעשייה הביטחונית: בן עמי גוב 
ועמנואל ליבן, סמנכ"לי שיווק בחטיבת בדק מטוסים של התעשייה האווירית; גוריון מלצר, מנכ"ל 
תדיראן; גיורא שלגי, ראש חטיבת הטילים ברפא"ל; נפתלי אביטל, ראש מחלקת הדרכה בתעשייה 
הצבאית. הטקס התקיים במלון הילטון תל אביב ואת התעודות העניקו יושב ראש האגודה בישראל, 
פרופסור יצחק יודילביץ וחבר הכבוד שלה, התעשיין סטף ורטהיימר. 


12 


ציונות, היי"טק ותוכנה - הפריצה אל העתיד 


ידי ארגון "אמצ"י", ארגון הלקוחות והשותפים העסקיים של חברת יבמ בישראל 
בשנת 1994 כאות הוקרה עם סיום תפקידו כיו"ר האירגון. 

רבים מתלמידיו ועובדיו של עמירם שור, שקיבלו את הכשרתם המקצועית 
במסגרת מפעליו השונים, בעבר ובהווה, היוו ועדיין מהווים את השדרה המרכזית 
של מנחיגי תעשיות המידע והטכנולוגיה בישראל ומוביליהן. במהלך השנים שימש 
עמירם שור (ומשמש גם היום), יועץ מטעם מדינת ישראל למדינות שונות בעולם 
שרוצות לחקות את המודל ואת ההצלחה הישראלית. 

התובנות, ההישגים, הכישלונות והמסקנות הנסקרים בספר זה, המתאר את יובל 
שנות פעילותו בתעשייה בישראל, עשויים לשמש השראה ומורי דרך לכל אותם 
יזמים ישראלים בארץ ובעולם שימשיכו להעמיק חקר ולהגיע להצלחות פורצות 
דרך בתחום, שיעצימו ויבססו את חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל בעתיד הרחוק. 
בדרך זו ימשיכו הדורות הבאים לשמר את מקומה ומנהיגותה של ישראל כמדינת 
ה"סטרט-אפ", ההמצאות והחדשנות. 

חזונו של עמירם שור טבוע במשפט "כי מציון תצא תוכנה וטכנולוגיה", אותו 
טבע כבר בראשית שנות ה707 של המאה הקודמת, על משקל הפסוק "כִּי מִצִיוּן 
מָּצָא תורה" (ישעיהו ב ג). החזון, בדומה לחזון הגביאים, הוא לאומי ואוניברסלייגם 
יחד - לתפארת מדינת ישראל, לרווחת האדם היוצר באשר הוא, בעולם משתנה 
ומרתק, המשופע באין סוף הזדמנויות ליזמים ויוצרים. 


פרופסור דני דולב 

בית הספר להנדסה ומדעי המחשב, 
האוניברסיטה העברית בירושלים 
יו"ר הוועדה הלאומית לתשתיות 
מידע ותקשוב בשנים 1998-1994 


13 


אין חיים בלי זיכרון 


במחצית השנייה של המאה ה207 הומצאו וקמו חברות המידע והידע. ההמצאה 
הולידה תעשייה חדשה שמוצריה הם טכנולוגיות של מידע. שילוב הכוחות בין 
התעשייה הזו לתעשיית האלקטרוניקה, התוכנה והתקשורת, הוליד את תעשיית 
ההיי-טק בעולם ובישראל. 

המיזמים של התעשייה, אותן חברות הזנק, על תחומיה השונים (עיבוד נתונים, 
תוכנה, תקשורת נתונים ואלקטרוניקה), הונהגו תמיד על ידי צעירים חסרי מנוח, 
עמוסי רעיונות, יוזמות, תשוקה וחזון, ששאיפתם היא לשנות את העולם. 

היישוב היהודי בארץ ישראל, בשנים שקדמו להקמת המדינה ולאחר הקמתה, 
הונהג על ידי מנהיגות פוליטית וכלכלית של אנשים בוגרים, ציונים, בעלי חזון 
לאומי, שבנחישותם ובאמונתם הקימו את המדינה על מסגרותיה הפוליטיות, 
הציבוריות והכלכליות. דפוסי חשיבתם ועבודתם נוצקו בארצות מוצאם או בארץ 
ישראל והם נשענו על שיטות הניהול המסורתיות שהיו נהוגות אז. 

בדרך כלל השיטות והאמצעים של הניהול בעולם העסקי מותאמים לגודל 
העסק או הארגון אותו יש לנהל. יש לשאוף ששיטות הניהול תהייגה חדשניות 
ומתקדמות ככל האפשר וכי האמצעים יאפשרו את השליטה, הבקרה, והניהול של 
מערכות עסקיות או ציבוריות ההולכות ומתרחבות, כדי לעמוד בציפיות הלקוחות 
או האזרחים הנהנים מהשירות הציבורי. 

אחד מלקחי מלחמת העולם השנייה היה הצבת אתגר הניהול הלוגיסטי של 
הצבא בעת מלחמה כאתגר מהמעלה הראשונה לקראת הבאות. אתגר זה האיץ 
את פיתוחן של מכונות אלקטרו-מכניות ואלקטרוניות בעלות מערכות פיקוד 
מחגנֶטוּת, מבוססות נתונים הנקלטים על כרטיסי ניקוב בעלי 80 או 40 טורים, 
שהיו לתשתית ולפלטפורמה של המיכון ועיבוד הנתונים. באותן שנים גם הופיעו 
המחשבים הראשונים שהיו מסורבלים, גדולי ממדים ושימשו בעיקר לצורכי 
ביטחון, מודיעין ומחקר בבריטניה ובארצות הברית. 

בראשית שנות ה-60 הופיעו המחשבים האלקטרוניים המתוחכמים שהופעלו 
באמצעות שפות מכונה וכלי תוכנה מתקדמים אחרים. בתחילה היו אלה מחשבים 
גדולים ויקרים ובהדרגה פותחו ונכנסו לשימוש רחב יותר ויותר מחשבים קטנים, 
זולים ויעילים יותר. המהפכה הגדולה החלה עם המחשבים האישיים בשנות ה807 
הראשונות ואחר כך התגלגלה אל הטלפונים החכמים. 

בזכות החיבור של המחשבים לתשתית התעשייה האלקטרונית ובזכות ההישגים 
המקצועיים ולצד התפתחות כלי התוכנה, היינו עדים להתפתחות מרשימה 
של טכנולוגיות מחשבים ושל שיטות הניהול באמצעות מחשבים אלקטרוניים. 


155 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


ההשפעה המצטברת של כל אלה על חיינו, בכל תחום אפשרי, היא דרמטית. 
העולם שבו אנו חיים הוא זירה אחת, הכלכלה גלובלית ומהלך החיים הוא מהיר - 
הכול מתנהל בזמן אמת. הטכנולוגיה הפכה למנוע המניע את עולמנו בקצב שלא 
ידענו כמותו בעבר והיוזמה היא מפתח להתרוממות הרוח האנושית שמאפשרת 
קְדְמָה ושגשוג. 

אולם תמיד ישגם מרוויחים ומפסידים. המנועים הטכנולוגיים מכתיבים וכופים 
עלינו קצב ניהול והחלטות המצעידים ומפתחים את העסקים והכלכלה. אולם 
'בשדה הקרב' של המציאות נותרים 'קורבנות' רבים שלא עמד להם הכוח הניהולי 
והכלכלי להתמודד עם האתגרים החדשים והם 'שבקו חיים' מבחינה עסקית 
וכלכלית. 

מאז הקמת המדינה בשנת 1948 ובשנות ה-50 וה607, היו המנהלים במדינת 
ישראל במובנים רבים חלוצים ואידיאליסטים, אולם ניהולם נשען על שיטות 
מסורתיות שאבד עליהן הכלח. על רקע התקופה המתוארת בספר ומול הצורך 
המתבקש לשנות ולקדם את הניהול בעת שבה מנהלים ועובדים חששו, מטבע 
הדברים, לאמץ שינויים, יזמתי והקמתי עם אריה שָמָש, בהצלחה רבה, את מרכז 
החישובים העסקי המרכזי, שלימים הפך לתעשייה גדולה ומפוארת בישראל. 

אם מפתחי המחשבים האלקטרוניים היו נביאיה של התעשייה, אני נמניתי על 
כוהניה. כלומר, על אלו שיישמו והחדירו את המחשבים האלקטרוניים למען קידום 
הניהול, המדע, החינוך, הרפואה ובכל תחום אפשרי אחר. הייתי בין הראשונים 
שהפנימו את יתרונותיה של מהפכת המידע הטכנולוגי וכי צריך להיפרד מהאתמול; 
ההווה הוא בחזקת קפיצת מדרגה אל המחר ואילו העתיד צופן בתוכו הפתעות. 

"עידן המידע" הוא מושג מופשט. מדובר באוצר רוחני שעוצמתו הכלכלית אינה 
נמדדת בנכסים פיזיים כמו אוצרות טבע, חומרי גלם אורגניים ואמצעי ייצור, 
אלא ביכולות האינסופיות של המוח האנושי לדמיין ולהמציא יש מאין ולטוות 
רעיונות חדשניים שיתנקזו למאגרי מידע וטכנולוגיות, תחומים שונים שמקיפים 
את חיינו. מאגרים אלה מתיישנים ומתחדשים במהירות, לעיתים מרגע אחד 
למשנהו, ומסייעים בהמשך לתכנן אסטרטגיה וטקטיקה, לנהל ולתמוך בתהליך 
קבלת ההחלטות. 

לתפיסתי, העושר הכלכלי בעידן המידע יהיה שייך למי שיהיו מסוגלים לחקור, 
להמציא, לחדש, ולהטמיע תהליכים וטכנולוגיות פורצי דרך באמצעות טכנולוגיות 
המידע בכל תחום - מדע, חינוך, תעשייה, מסחר, רפואה, מְנהל ציבורי ועוד. 
האמנתי, ואני ממשיך להאמין, שהדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד היא ליצור 
אותו, להשתמש בדמיון, לחשוב על משהו שעדיין לא קיים, לרוץ קדימה ולהימצא 
בקדמת הטכנולוגיה והמדע. 


16 


אין תיים בלי זיכרון 


במשך השנים הללו התנהלתי מאחורי הקלעים של התעשייה הטכנולוגית 
בישראל בתחום עיבוד הנתונים, התוכנה וההיי-טק, ולפניהם. סיפורי, החל משנות 
ה207 לחיי, שזור בסיפור ראשיתה של תעשייה זו, מן התקופה הטרום-מחשבית 
ואילך. בראשית הדרך נשענה התעשייה על תהליך ייצור (עיבוד נתונים) באמצעות 
שרשרת של מכונות מחגוטות שכללו ממיינות, מפענחות, מכונות חישוב ומלווחות 
(מדפסות) כאשר רישום הנתונים נעשה על גבי כרטיסי ניקוב. 

עברתי מסע ארוך, מרגש ומייגע; לקחתי חלק בעבודת נמלים סיזיפית; הובלתי 
מאבקים מול מגזרים ממשלתיים בעלי סדר יום שמרני; לעיתים הובסתי ולעיתים 
ניצחתי. חיי הצטלבו בצמתים המרכזיים שעברה מדינת ישראל ב-70 שנותיה 
ובדרך הארוכה והמפליאה של תעשיית ההיי-טק המקומית, מההתחלות הצנועות 
ועד למעמדה הנוכחי כמובילת היצוא הישראלי וכמותג בעל שם עולמי. הייתה לי 
הזכות להימגות על מחוללי המהפכה הדיגיטלית בישראל. 

הספר הזה עוסק בהיסטוריה של תעשיית ההיי-טק הישראלית ובהשפעותיה 
הבין-לאומיות, מניצני עיבוד הנתונים והתוכנה בראשית שנות ה-60 ואילך. 
אולם הספר עוסק גם בהווה ובלקחים שניתן ללמוד מן העבר לטובת העתיד. 
הספר מספר את סיפורה של ההשראה והתשוקה ליזמות וטכנולוגיה ומבהיר את 
חשיבותה של הנחלת בינה מחשובית לדור הצעיר. אפזר את הערפל סביב הסייגים 
התוקעים מקלות בגלגלי התעשייה ואציג את כסילותה של הרגולציה שעוצרת 
ובולמת מיזמים פורצי דרך, חרף העובדה שרגולציה אינה בהכרח מילה גסה. 

בספר הזה הפקתי לקחים אישיים מהניסיון שצברתי ובתוך כך השתדלתי להתוות 
את עקרונות היסוד הראויים לקיומה של חברת המידע המודרנית. מטרת הספר 
הזה היא לסייע ולהביא לשחרור מלוא הפוטנציאל של מה שמכונה "התחכום 
הישראלי" (ובעבר נקרא "המוח היהודי") - כדי להשתלב בצמרת הכלכלית של 
העולם ואף להיות בין מוביליה. בתהליך זה, תעשיית ההיי-טק, בדומה לתעשייה 
שהקים היישוב היהודי מראשית ההתיישבות החדשה, תורמת ותתרום להגשמתו 
וביסוסו של החזון הציוני. 

בכל השנים עמדה לצידי משפחתי שנשאה בעבודתי המאומצת. מעבר לכך אני 
מוקיר תודה להולכים איתי בדרך הארוכה: שותפיי העסקיים, עמיתים, ידידים 
ואנשים שסייעו וגילו הבנה לכל אורך הדרך. 

נטלתי על עצמי בכל השנים תפקידים רבים והרביתי גם להרצות, לכתוב 
ולהתראיין כדי לקדם את תעשיית התוכנה והמחשוב למען עתיד מדינת ישראל, 
העם היהודי ואף טובת האנושות כולה. אני רק מצטער שהזמן קצר - והמלאכה 
מרובה - מכדי שאוכל לממש את כל מה שברצוני. 


17 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


[26/ 4 ₪46 ₪4א9 סמ6/ק0 כפת אמ ₪אכמ! 46 
מן6י₪ 6 !]| פכס 4"9, המק!קם 96/5 %0/ככ![[!: "מכ 
06פ0 מת4!א/מ 246 4/9060 '/מ2 אאספכ מפ/6סיע 246 - 
שמ 3שיכיי. (4' 6 9/9 מכפם מ4!אומ! 


עמירם שור 


"שים אמונתך בחלומותיך כי בהם חבוי שער הנצחה" 
(ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן) 


מבוא 


בין המחשוב והתוכנה לקְלָאוּ 


קְלָאוּ, במיתולוגיה היוונית, אחת מתשע המוזות, היא המוזה המופקדת על 
ההיסטוריה ועל שירת הגבורה. המוזות הן בנותיו של זאוס, ראש האלים ובנותיה 
של מִנְמוּסִינָה, אלת הזיכרון.3 היוונים הקדומים לא שיערו בנפשם שיבוא יום 
ומכונה מעשה ידי אדם תהיה בעלת יכולת שכלית העשויה לגבור על האדם. 
תחום המחשוב והתוכנה, גם אם ניתן לאתר לו אבות קדומים רחוקים, הוא 
צעיר לימים במונחים של ההיסטוריה האנושית. עידן המכונות המחשבות החל 
במחצית הראשונה של המאה ה-19 ועידן המחשבים האלקטרוניים החל כ-100 
שנים לאחר מכן, בשנות ה407 של המאה הקודמת (ראו להלן בפירוט). ספר זה 
מיועד לתרום חלק נוסף לתצרְף ההיסטורי של התחום המשנה את פני העולם 
במהירות שלא הייתה כמוה אי פעם בעבר. 

המטרה הממוקדת של ספר זה היא לתרום תרומה משמעותית לכתיבת 
ההיסטוריה של התחום בישראל על ידי תיאור פעולותיי משנות ה607 הראשונות 
ועד היום, כאחד מחלוצי תעשיית התוכנה והמחשוב בישראל, וכאחד 'האבות 
המייסדים' שהקימו את הארגונים המייצגים ונאבקו להכרה בתעשיית המחשוב 
והתוכנה בישראל כתעשייה לכל דבר. פעלתי לקידום מגזרים שונים בחברה 
הישראלית כגון עולים חדשים ועיירות פיתוח, ולמימוש מטרות לאומיות. נוסף 
על כך מתחילת הדרך הבנתי שפניה של תעשייה זו צריכות להיות ליצוא והזדמן 
לי לפעול לקידום יעד חיוני זה לישראל על ידי יוזמות פרטיות וסיוע לפעולות 
הממשלה במסעות רבים בכל רחבי העולם. בין היתר ייצגתי את ישראל בארגון 
'קומון אירופה' וכיהנתי כנשיא הארגון שלוש פעמים ובכך הייתי לאחד הישראלים 
הראשונים שמילאו תפקידים בכירים בתעשיית התוכנה והמחשוב הבין-לאומית. 
הייתה לי גם הזכות להשתתף ולסייע ביוזמות שונות לקידום תהליך השלום בין 
ישראל לירדן ולפלסטינים. 

בהתאם למטרה, בכתיבתו של ספר זה נעשה ניסיון לארוג יחד כמה כיווני מחקר 
וחשיבה כדי לתת לעניינים המתוארים את ההקשרים המלאים. הכתיבה נעה לפי 
הצורך מהמיקרו-היסטוריה, דוגמת תולדות חיי או תולדות הקואופרטיב וחברת 
מ.ל.ל., אל המקרו-היסטוריה, דוגמת תולדות מדינת ישראל ואף בממדים רחבים 
יותר, דוגמת ההיסטוריה של המאה ה-20 ובמיוחד ההתפתחות של המחשוב 
בעולם. מכיוון שמדובר באוטוביוגרפיה המתארת את קורות חיי השלובים 


3 אהרון שבתאי, המיתולוגיה היוונית, מפה, תל אביב (2000) עמ' 277. 


19 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


בתולדותיה של תעשיית ההיי-טק הישראלית, הספר מקיף גם את תחומי העשייה 
וגם את תחומי ההגות, מתייחס אל העבר כמקור ללקחים, אל ההווה ואל העתיד. 
לפיכך "האריג" שבספר זה נארג מכמה וכמה "חוטים", כפי שיתואר להלן. 

מבחינה היסטורית, הספר עוסק בתולדות המחשוב בעולם ובהשפעות של 
ההתפתחויות הדרמטיות בתחום זה על התעשייה והכלכלה של היישוב היהודי 
ומדינת ישראל מראשית ההתיישבות החדשה בשלהי המאה ה-19 ועד היום. בתוך 
כך, הספר עוסק בהתפתחות התחום בישראל מ'הניצנים' של עידן 'המכונות' 
בארץ, בימי המנדט הבריטי ואילך, בתחילת עידן המחשבים האלקטרוניים (עם 
הקמת ה'ויצאק' במכון וייצמן) ובהתקדמות אחר כך. בתוך כך הספר מאיר את 
הדרך שעבר התחום מן השוליים אל עמדת ההובלה של הכלכלה הישראלית כולה. 

הספר מתעד את דרך חיי המקבילה לדרכו של התחום מן ההתחלות הצנועות ועד 
למעמדו הבכיר כיום. במהלך דרך חיים זו, המשולבת בהקמה ושותפות בניהול של 
חברה חלוצית ובמילוי תפקידים ייצוגיים בכירים בתחום ברמה הלאומית והבין- 
לאומית, נצברו לקחים ותובנות. מצאתי לנכון לשתף את הקוראים בפירות הניסיון 
המצטבר מן העבר, אך גם להתייחס להווה ולהתוות לקחים וחזון לעתיד. לצורך 
זה שולבו בספר מאמרים שכתבתי במרוצת השנים ובהם, מעת לעת, חיוויתי את 
דעתי במישור הציבורי על התפתחות הענף והמלצותיי לגבי המדיניות הנדרשת. 
במבט לאחור מצאתי שרבות מהמלצותיי תְּקָפות גם היום. כך יוכלו רבים ליהנות 
מהגות והתבוננות שיש בהן עניין רב להתמודדות עם המציאות הנוכחית וגם ערך 
בגיבוש החזון לקראת העתיד. כך, לדוגמה, בין הסוגיות המרכזיות הנדונות נמצא 
את השפעת מהפכת המידע על אורח החיים, החינוך ושוק העבודה. לדוגמה, 
שאלה מרכזית שיש לה השלכות נכבדות: אם המחשוב והרובוטיקה גורמים 
לביטולם של מקצועות רבים, במה יעבדו הדורות הבאים? 

במהלך כתיבת הספר הודגשו הערכים המובילים אותי ובהם המחויבות לציונות, 
למדינת ישראל, לעם היהודי ולפיתוחה של חברה שוויונית בישראל הנותנת 
תקווה לכל אזרחי המדינה, ברוח מגילת העצמאות. ידה של ישראל מושטת 
לשלום עם עמי האזור והיא מחוברת ל"כפר הגלובלי" ופועלת לטובת האנושות 
כולה. המחשוב והתוכנה, עם כל חשיבותם, הם אמצעים. מן ההכרח שפיתוחם 
והשימוש בחידושים ייעשו תוך כדי שמירה על אתיקה נאותה ובהתאם לערכי 
המוסר ולחוק. השימוש האתי והראוי בכוחות שמעניקים המחשוב והאינטרנט 
הוא אחד מן היעדים למענם פעלתי רבות בדרך חיי, כפי שיתואר להלן. 


מהחשבונייה ועד הוויקיליקס 
כלי האבן, הגלגל ואמצעים אחרים, העניקו לאנושות את היכולת להשפיע 


20 


מבוא 


באופן פיזי על סביבתם. אולם יכולתו המיוחדת של האדם היא בכוח החשיבה 
המופשטת המאפשרת להפוך את העצמים למושגים ולבצע פעולות שונות במוחו, 
שהוא למעשה המחשב המופלא ביותר שהומצא מעולם. היכולת האנושית לספור 
ולבצע פעולות חשבוניות במספרים (חיסור, חיבור, כפל וחילוק), התפתחה עם 
הזמן והגיעה להישגים במתמטיקה, בהנדסה, במסחר ובאינספור תחומים אחרים. 
ייתכן שהחשבונייה (808009), מחשב חרוזים וחוטים אנלוגי, היא מכונת החישוב 
הראשונה. החשבונייה, אחת המכונות הקדומות של האדם והראשונה שהופעלה, 
ככל הידוע, כדי להשיג יכולת חישוב מהירה וחזקה יותר, הופיעה בצורתה הקדומה 
בשנת 3000 לפני הספירה במסופוטמיה (כיום עירק), כלוח מכוסה בחול, שעליו 
צוינו סימנים על ידי אצבע או מקל. השם אַבָּקוּס נובע מן המילה אבק המוכרת 
בשפה העברית. השיטה התפתחה ללוח עם חריצים ולבסוף קיבלה את צורתה 
המוכרת במצרים העתיקה, בסביבות 500 לפני הספירה. החשבונייה נמצאה 
בשימוש נרחב ביוון, בהודו ואף בסין, שם השימוש בה נפוץ עד היום. 

משחר ההיסטוריה השתמשו בני אדם במכונות כדי להעצים את כוחם. פעולות 
המכונה נחשבו לעיתים כקסם ממש ומרכיב המכונה נתפס כבעל כוחות כישוף. 
ההמצאות הבסיסיות (דוגמת המנוף, הגלגלת והבורג) עברו תהליכים של מזעור 
ושילוב עד שבשנת 999 לספירה הומצא השעון המכני הראשון. אולם מרבית 
המכונות מהעת העתיקה ומימי הביניים, בין אם נועדו לבנייה, למצור או לצרכים 
חקלאיים (כגון עצירת שמן וטחינת חיטה), היו גדולות בממדיהן ופעלו בכוח 
השרירים האנושיים, בעלי חיים, כוח המים וכוח הרוח. 

מהפכה שוות ערך לזו של האינטרנט במאה ה-20 התחוללה כאשר הדפוס 
המכני, שהומצא בסין במאה ה-11, הופץ למערב ואפשר ליצור עותקים רבים של 
יצירות בשפות שונות במהירות וביעילות. המהפכה הזו נזקפת לזכותו של יוהן 
גוטנברג, ממציא גרמני (חי בשנים 1468-1400), שיצר את תהליך הדפוס ובנה את 
מכבש הדפוס. הישגיו הגדולים היו בפישוט תהליך הדפוס מיצירת לוחות גדולים 
ומורכבים ליציקת אותיות עופרת. בשנת 1456 הדפיס גוטנברג את מהדורת 
התנ"ך בייצור המוני בשפה הלטינית.> 

הזמינות של המחשבות, הרעיונות והמידע שיצר הדפוס, שינתה את פני 
ההיסטוריה האנושית והובילה להרחבת ההשכלה, למהפכות חברתיות ופוליטיות, 
להקמת אוניברסיטאות וצבאות גדולים ולמלחמות, ואף בישרה את עידן מהפכת 
המידע שבו אנו חיים כיום. בעשור האחרון, הספר האלקטרוני (60008) תופס 


4 ראו בהרחבה על משמעות מהפכת הדפוס בפרק "הדפוס - תיעוש הכתב ושכפול המוני של מציאות 
מדומה", בספרו של יונתן מזרחי, מציורי המערות לטלפון החכם, האבולוציה של המציאות המדומה, 
סטימצקי, תל אביב (2017) עמ' 325-282. להלן: מזרחי, מציורי המערות לטלפון התכם. 


21 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


בהדרגה את מקומו של הספר המודפס ומספר הספרים וכתבי העת המתפרסמים 
רק במדיה הדיגיטלית גדל משנה לשנה. כיום מדובר במיליוני ספרים מסוג זה, 
הזמינים לכול. במקביל צמח הענף של קוראי הספרים האלקטרוניים, דוגמת 
86 תמסקהג., המסוגל להחזיק ב"מוחו" אלפי ספרים. קיימים כבר מקבילים 
בשפה העברית, המפלסים את דרכם בהדרגה. באותה עת מתרחש תהליך של 
סריקת הספרים המודפסים והעמדתם לכל דורש באמצעות המחשב. אחד 
המיזמים החשובים בתחום זה קרוי "פרויקט יוהן גוטנברג", כמחווה לממציא 
הדפוס ומטרתו לספק לקוראים ספרייה ממוחשבת של ספרות קלסית באנגלית 
ובשפות אחרות. בשנת 2015 היו במיזם 50,000 כותרים. במקביל, בשפה העברית, 
קם "פרויקט בן יהודה" (על שם מחדש השפה העברית, אליעזר בן יהודה) ובו היו 
0 כותרים בשנת 2013. 

המצאת הדפוס הייתה חלק מעידן הרנסנס, "התחייה מחדש" באירופה, 
שהתרחש במאות 16-14 לספירה. בעידן זה גוצר רצף ההתפתחות המדעית 
באירופה ואחר כך במושבות ב"עולם החדש" (ארצות הברית) הנשמר עד היום. 
דמותו של ליאונרדו דה-וינצ'י (1519-1452) מאפיינת את התקופה. ליאונרדו 
הקדים בכוח דמיונו פיתוחים רבים שהגיעו לידי מימוש רק במאה ה-20, כגון 
הצוללת, מכונות תעופה (ובהן המסוק), טנקים ומשוריינים. אולם הוא לא חזה 
את המחשב, שמיכן תהליכי חשיבה ובהדרגה הפך ל"מוח" של כל המכונות שחזה 
דה-וינצ'י ורבות אחרות וכיום הופך לחלק מכל מכשיר וסביבה במסגרת פיתוחים 
דוגמת המטוס ללא טייס, המכונית האוטונומית, הדיאגנוזה הרפואית ממרחק 
ואחרים. 

במאה ה-17 הומצאו מכונות החישוב הראשונות, שיכלו לבצע פעולות חיבור, 
חיסור, חילוק וכפל. המכונה האנלוגית, שהמציא בלייז פסקל (1662-1623), 
מתמטיקאי ופילוסוף צרפתי, בשנת 1645, נחשבת למכונה שבישרה את עידן 
המחשב. פסקל בנה מכונת חישוב לפעולות חיבור וחיסור עבור אביו, שהיה גובה 
מיסים. המכונה שבנה כללה מנגנון מכני, המבוסס על גלגלי שיניים וידית, שעם 
סיבובה הופיעו הספרות בתוך חלון קטן מעליה. 

המאות ה-18 וה-19 היו העידן של המהפכה התעשייתית. בעיקרו, היה זה 
תהליך של "פיתוח חומרי גלם ומקורות אנרגיה חדשים".* תגליות מדעיות נחשפו 
ובאירופה התרחשה תנופה אדירה של תיעוש ופיתוח שבמסגרתה נבנו מפעלים 
שייצרו מוצרים רבים, פותחה רשת ענפה של רכבות, נחפרו מכרות והתפתח 
מסחר עולמי שהושתת על ניצול עמים רבים באסיה ובאפריקה על ידי האימפריות 


5 הררי, קיצור תולדות האנושות, דביר, אור יהודה (2015) עמ' 338. להלן: הררי, קיצור תולדות 
האנושות. 


22 


מבוא 


ובראשן בריטניה. בין התגליות הבולטות ניתן למנות את מנוע הקיטור (1774), 
הסוללה החשמלית (1799), הקטָר (1802), הצילום (1824), המנוע החשמלי 
והטלגרף (1838), מכונת הכתיבה (1867), הטלפון (1876), נורת הליבון החשמלית 
(1879), סרט הקולנוע (1891) ורבות אחרות.% 

בתחילת המאה ה197, כחלק מהפיתוחים וההמצאות, התקדמה בניית מכונות 
חישוב בצרפת ובאנגליה במקביל. פרופסור צ'רלס בבג' (28008980 6081166), 
מתמטיקאי וממציא בריטי, החל בשנת 1833 בתכנון מכונה אנליטית שכללה 
יחידת חישוב ויחידת זיכרון ובקרה והופעלה בעזרת קיטור. אומנם בגיית המכונה 
לא הושלמה, אך עקב התפיסה המכנית, היכולת לאחסן הוראות והשימוש שנעשה 
בכרטיסים מגוקבים, היא נחשבת לאם המחשבים המודרניים. 

דרך אגב, השימוש בכרטיסים מנוקבים היה נפוץ מאוד בתעשיית המחשוב עד 
סוף שנות ה607 של המאה ה-20. רק אז הוחלפו הכרטיסים המנוקבים בדיסקטים 
(615%606) וגם השימוש בהם פסק לקראת סוף המאה עקב ההתפתחות המואצת 
של התקשורת והתקשוב. 

בשנת 1887 המציא הסטטיסטיקאי האמריקאי ד"ר הרמן הולרית' (ח08וה116 
1ווזס![110) את מכונת הטבולציה מבוססת כרטיס הניקוב במטרה להכניס לתוך 
טבלאות נתונים סטטיסטיים שמקורם במיליוני פיסות מידע. בשנת 1890, 
במסגרת מפקד אוכלוסין בארצות הברית, השתמש הולרית' לראשונה במכונת 
חישוב אוטומטית ששילבה שימוש בכרטיסים מנוקבים עם מכשיר אלקטרו- 
מכני שיצר וקרא את הכרטיסים. הולרית' הצליח לקצר את פרק הזמן שנדרש 
לקבלת תוצאות מהמפקד משבע שנים לשנתיים וחצי. החברה שהקים מכרה את 
המכונות ללשכות אוכלוסין ולחברות ביטוח בעולם כולו. למעשה, ניתן לומר 
שזו הייתה חברת הסטרט-אפ הראשונה בעולם שמכרה מחשבים בזירה הבין- 
לאומית. בשנת 1911 התאגדה החברה של הולרית', עם שלוש חברות נוספות, וכך 
קמה החברה שבשנת 1924 שינתה את שמה ל-/18.? המחשבים מתוצרת ]18% 
היו בין הראשונים שהגיעו לישראל בסוף שנות ה507 ובראשית שנות ה-60. כיום, 
חברת א18 היא אחת הגדולות בעולם ובשנת 2013 הגיע המחזור שלה לכ-100 
מיליארד דולר לשנה. החברה מייחסת את ראשיתה ההיסטורית לשנות ה807 של 
המאה ה197, כאשר החל הולרית' בפיתוח הפטנטים וקמו החברות שהתאגדו יחד 
בשנת 1911. 

חידוש אחר, שהופיע בתחילת המאה ה207, היהישפופרת הריק שהתגלתה אף 


6 ביל יאנה, 100 המצאות ששינו את פני העולם, עופרים, כפר מונש (1993). להלן: יאנה, 100 המצאות 
ששינו את פני העולס. 
?7 =>ח801]\ 058ח18 [8ח810ות6ת1 :13/1. אתר חברת יבמ (11-16/תתס6. וחפ1.ושצע\//:קוו). 


23 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


היא כשימושית לבניית מחשבים. בשנות ה-30 וה407 של המאה ה207 נבנו בהדרגה 
המחשבים הראשונים שביטאו הסתמכות על אלקטרוניקה דיגיטלית (במקום 
אנלוגית) ואפשרויות תכנות נרחבות יותר. בשנת 1936 הגה המתמטיקאי הבריטי 
אלן טורינג (פמוזטי? 4188 ) את הרעיון לבנות מכונת חישוב שתהיה מסוגלת לבצע 
את כל הפעולות שמחשב מסוגל לבצע היום. 

התפתחות המחשבים זכתה לקפיצת הדרך בשנות מלחמת העולם השנייה. 
בשנת 1943 פיתחו שני מדענים מאוניברסיטת פנסילבניה את מחשב ה'אניאק' 
(5180), שחישב לוחות טווחים. המחשב פעל באמצעות 18,000 שפופרות ריק 
והוא ידע לכפול מספרים בני 10 ספרות בקצב של 3,000 פעולות בשנייה ולבצע 
0 פעולות חיבור בשנייה. ממדיו היו גדולים מאוד: אורכו כ-30 מטרים, גובהו 
שלושה מטרים ורוחבו מטר אחד. משקלו היה 27 טון. ג'ון פון ניומן, המתמטיקאי 
היהודי האמריקאי, יעץ לשני המדענים שפיתחו את ה'אניאק' ליצור במחשב 
מאגר זיכרון נפרד, שבו יאוחסנו התוכנות והוראות ההפעלה של המחשב. 
אולם רעיון זה מומש רק במחשבים מאוחרים יותר. זו הייתה תחילת הדרך של 
התכנות המודרני. במשך שנים רבות מקובל היה לחשוב שה'אניאק' היה המחשב 
האלקטרוני הראשון. אולם לאחר שנים רבות, כאשר נשברה הסודיות סביב פיצוח 
ה'אניגמה' ומכונת צופן אחרת ('לורנץ') (ראו להלן), התברר שהבריטים הקדימו 
אותם. 

ה'אניגמה' הייתה מכונת הצופן שבאמצעותה הצפינו הגרמנים את התשדורות 
בזמן המלחמה. למזלם של הבריטים, המכונה הגיעה לידיהם, אך פיצוח הצפנים 
דרש מאמץ מיוחד. בבריטניה הוקמה יחידה גדולה לפיצוח הצפנים הגרמניים. אחד 
השותפים העיקריים לפיצוח צופן האניגמה היה אלן טיורינג, מחלוצי המחשב, 
שהוזכר לעיל. לצורך פיצוח הצופן השתמשו המפצחים במחשבים אלקטרו- 
מכניים שכונו "פצצות" (5טמזסט). ב-17 בינואר 1940 הצליחו הבריטים לראשונה 
לפצח תשדורת של האניגמה. מכאן ואילך פענחו הבריטים את מרבית התשדורות 
המבצעיות של הצבא הגרמני. פיצוח הצפנים היה לאחד המפתחות שהובילו את 
בנות הברית לניצחון על גרמניה הנאצית. הגרמנים לא ידעו שהבריטים פיצחו את 
צופני ה"אניגמה" והעניין כולו נשמר בסוד עד שנות ה707. 

כאשר הסתיימה מלחמת העולם השנייה והבריטים עמדו לעזוב את הארץ, 
הם הציעו 30 מכונות "אניגמה" לצה"ל. אולם הם לא סיפרו שהצליחו לפצח 
את הצפנים וכוונתם הייתה, ככל הנראה, להמשיך ולעקוב אחר פעילות צה"ל 
והמודיעין הישראלי. צה"ל בראשית צעדיו שמח על ה"מתנה" ונערכו ההכנות 
להפעלתה, כולל תרגום לערבית. אולם בין העולים לארץ היה גם מתמטיקאי 
יהודי-בריטי שנמנה על הצוות של פרופסור אלן טיורינג במהלך המלחמה. העולה 


24 


מבוא 


שמע מסטודנט שלו על "המתנה" שצה"ל קיבל והוא חיפש אחר דרך להזהיר את 
צה"ל בלי לחשוף את הסוד הכמוס. לפיכך רמז לסטודנט שלו: "שמעת על הסוס 
הטרויאני?" המסר הגיע לצה"ל ולפי המסופר, דוד בן-גוריון בעצמו הורה להימנע 
משימוש ב"מתנח". כיום, הכינוי "הסוס הטרויאני" נועד לתוכנת מחשב מזיקה 
המאפשרת לאחרים לעקוב אחרי כל הפעולות של המחשב המותקף* 

קבוצה בריטית בהובלתו של טומי פלאוורס (פזסשס1 עתנס1) פיתחה 
בשנת 1943 גם את מחשב ה"קולוסוס" הנחשב לאחד המחשבים האלקטרוניים 
הספרתיים הראשונים. המחשב נועד לפצח הודעות מכשירי טלפרינטר של הצבא 
הגרמני שהוצפנו באמצעות מכונת הצפנה ייחודית שכונתה לורנץ 40/42 52. 
המחשב החל לפעול בשנת 1944. באמצעות ה"קולוסוס" פיצחו הבריטים את 
הקוד של קו טלגרף סודי בין המפקד הגרמני במערב, גנרל קארל פון רונדסטט, 
לבין ברלין וכך נחשפה ההיערכות הגרמנית לבלימת הפלישה של בנות הברית 
לאירופה, אותה "חזית שנייה", שהתאחרה כל כך. 

השימוש ב"קולוסוס" נשמר בסוד גם לאחר המלחמה, אולם הידע והניסיון 
שימשו היטב את תעשיית המחשבים הבריטית. כמה מהאנשים שהיו מעורבים 
במיזם מילאו תפקיד מרכזי בבניית המחשבים הראשונים בבריטניה. הסודיות 
הוסרה רק בשנת 1976. 

המונח "באג" הופיע גם הוא באותן שנים, בפעם הראשונה. מדובר בעש (אַגוּע) 
שהתעופף לתוך מחשב מארק ז1 של צי ארצות הברית ומצא בו את מותו. כאשר 
נעצר המחשב הענק, מצאו הטכנאים את הפגר והדביקו אותו בסרט הדבקה סמוך 
לקטע שתיאר את האירוע. אחר כך, בכל פעם שהמחשב התקלקל ותוקן תיארו 
התכנתים את התהליך במונח 8ח881טס26.* כיום, ה"באגים" נפוצים בשלבי פיתוח 
התוכנה והם שמונעים את הביצוע התקין של משימות המחשוב. 

לקראת שנת ה20007 רבתה החרדה בישראל ובעולם כולו מ"באג 2000". הכינוי 
התייחס לאפשרות של קריסת מערכות המחשב בעולם כולו עקב רישום חלקי של 


8 רון בן ישי, "הסוף לאניגמה: מכונת הצופן הנאצי בצה"ל", //6].60.1מץ.שושושו//:קטו) .66חץ 
[וחזת.4525304,00-,81116165/0,7340,1). יש הטוענים כי הפרופטור שבו מדובר היה פרופסור יוסף 
גיליס (1993-1911), יליד בריטניה, שהיה חבר בצוות המתמטיקאים בראשותו של אלן טיורינג ותרס 
רבות לפצוח הצפנים הגרמניים. בהיותו ציוני מסור, תרס ל"הגנה" ולצה"ל מניסיונו בתחוס פיצוח 
הצפנים. גיליס עלה לארץ בשנת 1948 ונמנה על מקימי הפקולטה למתמטיקה במכון וייצמן. פעל 
רבות לקידום החינוך המתמטי בישראל. חנה ושניאור ליפסון, "לוכרו של מתמטיקאי דגול ומורה 
מעולה", המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי (/80.(1. 09118 ו811ותח18ם//:קסות 
205 4818/8116%). 

9 איירה פלאטו, צחקו עליהם (בהתחלה...), אחיאסף, תל אביב (1998) עמ' 200-188. להלן: פלאטו, 
צחקו עליהס. 


25 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


השנה במערכות מחשב רבות. המערכות שמרו בזיכרון את השנים בשתי ספרות 
בלבד (כלומר ללא ציון המאה), בעיקר כאשר היה מדובר במחשבים ישנים, ששמרו 
בזיכרון את השנים בשתי ספרות ללא ציון המאה והמחשב לא ידע איך לקלוט 
שנה שכוללת ארבע ספרות. 

בשנת 2000 כבר היו מרבית מדינות העולם תלויות במחשבים לתפקודן התקין 
ומידת התלות הייתה גדולה ככל שהמדינה הייתה מפותחת יותר. ישראל אף היא 
הייתה כבר למדינה ממוחשבת ברמה גבוהה מאוד. מבקר המדינה סקר את תמונת 
המצב של המחשוב בישראל בדוח שבחן את ההיערכות לקראת הסכנה והגיע 
למסקנה שהתלות במחשבים חבקה את כל המערכות, מן המטה ועד יחידות 
הקצה.10 הכנסת מינתה ועדת משנה לנושא וננקטו צעדים רבים, כולל עדכון 
והחלפה של תוכנות ושמירת גיבויים למקרה הצורך. בסופו של דבר, החרדות לא 
התממשו, כנראה שגם עקב ההיערכות המוקדמת. 

בשנת 1945 בנו ג'ון פון נוימן וצוות ה'אניאק' את המחשב 'אדווק' (00%80)" 
במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (דזוא)1' מחשב זה ומחשבים נוספים שנבנו 
אז שימשו באוניברסיטאות לצרכים מדעיים ורק בתחילת שנות ה-50 החלו 
חברות שונות לייצר מחשבים לשימושים עסקיים. לאחר מלחמת העולם השנייה 
השתמשה הוועדה לאנרגיה אטומית של ארצות הברית (שפיתחה את פצצות 
האטום שהוטלו על יפן) במחשב אלקטרוני-דיגיטלי כדי ליצר פצצת מימן. 

כבר במלחמת העולם השנייה בא לידי ביטוי ההכרח לעסוק בהיבטים המוסריים 
של השימוש בעוצמתו של המחשב. אדווין בלאק, סופר ועיתונאי אמריקאי, פרסם 
בשנת 2001 ספר ובו חשף שמכונות הולרית' מתוצרת יבמ, שפעלו בגרמניה, 
שימשו את המשטר הנאצי לאיתור היהודים בגרמניה ולרדיפתם ואחר כך לרצח 
השיטתי של יהודים וצוענים. המחבר טוען כי למעשה הייתה ברית אסטרטגית בין 
יבמ למשטר הנאצי באותה תקופה. עם עלותו לשלטון, בשנת 1933, נעזר היטלר 
במכונות יבמ כדי לתעד את כל היהודים בגרמניה. השימוש בטכנולוגיית המידע 
סייע רבות ליעילות המחרידה של הרצח. הרשימות המדויקות, שכללו נתונים 
אישיים ובהם מקום המגורים, הגיל והמין, סייעו לנאצים לאתר בזריזות יהודים 
וצוענים ולנהל את המשלוחים במסגרת "הפתרון הסופי". המספרים שהוטבעו 
על זרועות האסירים במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו נופקו לכל אסיר על ידי 
0 מבקר המדינה, דוח על ההיערכות לקראת בעיית המחשוב של שנת 2000 (באג 2000) ירושלים 1999 

([6/8%61.00.1רת.016//:כזג[) עמ' 9-8. 


1 חסזטקות20) 18016זה/\ 121507016 10ת0ז01601 :80ש30. 
2 ע0[08תת160 ]0 105010116 355801050115]/ :ך1א. 


26 


מבוא 


המכונה של יבמ 3 

לסיכום חלקה של מלחמת העולם השנייה בפיתוח טכנולוגיית המידע ניתן לומר, 
כפי שטוען פרופסור יונתן מזרחי, בספרו שפורסם לאחרונה תחת השם "מציורי 
המערות לטלפון החכם": "המחשבים הגדולים שהומצאו לקראת סוף המלחמה 
למטרות כמו פיצוח צפנים, ניהול לוגיסטי של מאמץ המלחמה וחישובי ביקוע 
גרעיניים, נתנו לעולם את המחשב האלקטרוני: המכונה - אשר למן המחצית 
השנייה של המאה תשנה את פני התרבות האנושית לנצח"+י 

חברת יבמ וחברת רמינגטון ראנד פיתחו מחשבים אלקטרוניים בשנות ה-40. 
בשנת 1952, לראשונה, "חזה" מחשב ה--0גשואט*' שנבנה על ידי חברת רמינגטון 
ראנד, את ניצחונו של מועמד בבחירות לנשיאות. היה זה דווייט אייזנהאואר 
שהמחשב חזה את ניצחונו בבחירות לנשיאות בארצות הברית על ידי ניתוח מדגם. 
בסוף שנת 1952, כמענה ליוניבק 1, יצאה חברת |א18 עם מחשב ראשון מסדרת 
ה-700. היו אלה מחשבים ענקיים, יקרים, שהשתמשו בסרט מגנטי ובשפופרות 
רִיק, בעלי זיכרון, שיכלו לבצע פעולות חישוב במהירות רבה. 

באמצע שנות ה-50 כבר הטיל המחשב את קסמו על מנהלי חברות גדולות 
בארצות הברית ורבים רצו לרכוש אותו אף שלא תמיד ידעו מה לעשות בו. 
במקביל חלו התפתחויות נוספות. בשנת 1956 יצא לשוק הטרנזיסטור. המצאתו 
הייתה קפיצת דרך נוספת בפיתוח המחשבים שלוותה בשימוש במעגלים מודפסים 
ובטכניקות נוספות, ואלה הובילו בהדרגה למזעור גודל המחשב ולהגברת מהירות 
החישוב. חברות רבות החלו להשתמש בהמצאה זו ובהן פסא, ||6אוץ6חס11, 64 
[אפו, בורוז, קונטרול דטה ופילקו. המחשב הראשון של יחידת המחשוב בצה"ל 
(ממר"ם) נרכש מחברת פילקו והגיע לארץ ביולי 1961. 

התכנות היה "צוואר בקבוק" בשימוש במחשבים. השפה הראשונה שפותחה 
הייתה שפת אסמבלי (ע!0ו4850). הייתה זו שפת סף, הקרובה לשפת מכונה, 
שההוראות שלה היו סדרות של קודים מופשטים. אחר כך פותחו שפות שהפקודות 
שלהן דמו לשפת בני אדם. כך פותחו שפות כדוגמת פורטרן (ם8וס%' בשנת 
6 והקובול (00001)' בשנת 1960. משנות ה-60 הואץ קצב החידושים בתחום 


3 מייקי לוי, "למה שימשו המספרים שקועקעו על זרועות היהודים בשואה!", וואלה, 
(1/2958374ח1[/110. 00 18| 5://6601כונ). שם הספר: 
821[ ה26\/66 4118006 5178/0810 76 :1101068054 16[ מה 181 ,180% מושס 
(2001) אס אוס\1 סז ,2010 20) [0 סוס 105% 5 הסג 86 עהההח06) 

4 מורחי, מציורי המערות לטלפון החכם, עמ' 440. 

5 ססזקות0;) 8110התסזט4/ [8פזסטות ז :0/זצת ז. 

6 8[8000ת178 8[טוחזס" :ח8וס. 

7 6 6הה800חג] 1100160כ) 510685 הסור 60 :00001. 


207 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


המחשבים. א8! החלה בייצור מחשבים מסדרת 360/מ5/5800, שכללה שימוש 
בשבבים, הרצת כמה תוכניות במקביל ושיטות חדשות של עיבודים מקוונים (ח0 
6) באמצעות מסופים. 

באותן שנים פותחה שפת האסקי (%4501* שאפשרה תקשורת נתונים בין 
מחשבים. בשנת 1964 פותחה שפת הבייסיק (29510) שהייתה קלה ללימוד, 
ידידותית למשתמש ופופולרית. בסוף שנות ה607 פותח שבב הצורן (סיליקון) 
שהכיל מעגלים משולבים, טרנזיסטורים זעירים ורכיבים אחרים והחליף את 
הטרנזיסטור במחשב. בשנות ה-70 חלו שיפורים ניכרים במחשבים, שמזערו עוד 
את רכיביהם והגדילו את הזיכרון ואת מהירות הביצוע. שיפור הטכנולוגיה של 
המעגלים המשולבים הוביל לפיתוח המיקרו-פרוססור, המעבד הזעיר, שהכיל אז 
אלפי טרנזיסטורים. 

המחשבים החלו לחדור לכל תחומי החיים והמהפכה התחוללה עם הקטנת 
המחשב והפיכתו למחשב אישי. בשנת 2015, כאשר חגגה חברת מיקרוסופט 
ארבעים שנה להקמתה, התברר שהתוכנות מתוצרתה (עולם ה-פ/שס6מו/ 
ויישומי הד 028406)) הגיעו לכמיליארד בני אדם ברחבי העולם. מרכז הפיתוח של 
מיקרוסופט בישראל, אשר הוקם בשנת 1990, הוא אחד משלושת מרכזי הפיתוח 
האסטרטגיים של החברה והראשון שהוקם מחוץ לארצות הברית. בעקבות הצלחת 
המרכז בישראל הקימה מיקרוסופט שני מרכזי פיתוח אסטרטגיים נוספים, בסין 
ובהודו. משנות ה-80 של המאה הקודמת, הוקמו בישראל מרכזי פיתוח של חברות 
ענק בין-לאומיות רבות נוספות ובהן, בין היתר, יבמ, מוטורולה ואינטל. 

משרד ההגנה האמריקאי הקים רשת תקשורת נתונים שחיברה בשנות ה607 
ארבע אוניברסיטאות וכונתה ארפנט (6ם//82.).%' הרשת נועדה לשמש כתחליף 
למקרה שבו תיפגענה מערכות התקשורת בעימות עם ברית המועצות, במסגרת 
"המלחמה הקרה". הרשת התפתחה בהדרגה עד שבראשית שנות ה-80 קיבלה את 
מאפייני רשת האינטרנט המוכרים וחל פיצול בין החלק הביטחוני לחלק האזרחי 
במיזם. בסוף שנות ה-90 כבר הקיף המארג של רשתות המחשבים את העולם כולו 
(שושוט)'?. כיום, האינטרנט (מַרְשְתֶת) מחבר בין מיליארדי מחשבים בכל העולם. 
האינטרנט עיצב מחדש את היחסים בין בני אדם, עמים ותרבויות במידה שקשה 
עדיין להעריך אותה. 

הופעת המיקרו-מחשבים, המחשבים האישיים, הסוּפֶר"מיקרו-מחשבים, 
8 86ה018ז0)ה1 ה80וותתס1ח] זס] 02006 5180816 ]הגוה צ1 הפסוזסרת 3 :56211 


9 שסת4₪6 10[6005 168568101 480660 :1 
0 >6/\ 166/\ 16נסעט :ועט 


8 


מבוא 


מערכות ההפעלה דוס (208)? ו'חלונות' מתוצרת חברת מיקרוסופט, הגיליון 
האלקטרוני, מעבדים מתקדמים (דוגמת מעבדי אינטל) ויכולות גרפיות (שהוכנסו 
לשימוש על ידי חברת 422158 במחשבי המקינטוש), העמידה לרשות ציבורים 
הולכים וגדלים יכולות אדירות של עיבוד ואגירת מידע לצרכים מגוונים. מגמות 
אלה התחזקו עוד יותר בשנות ה-90 עם גרסאות מתקדמות של תוכנת 'חלונות', 
מעבדי פנטיום (מתוצרת חברת אינטל) וגיליונות אלקטרוניים מתקדמים. 
האינטרנט הפך לשוק עולמי ענק המשמש למכירת ולקניית מידע, מוצרים 
ושירותים מכל סוג שניתן להעלות על הדעת. כמו בכל זירה אנושית קיימות גם 
תופעות שליליות דוגמת הכנסת וירוסים הרסניים ופעילות עוינת של פצחנים 
(האקרים) המתמחים בחדירה למחשבים ולרשתות מחשבים. פירוש המילה 
8% הוא להכות בגרזן והמילה התגלגלה לתחום המחשבים. האינטרנט הפך 
למרחב עימות נוסף (5106180806) בין מדינות המנסות לפגוע זו בזו באמצעות 
חדירה ופגיעה במאגרי המידע והמחשבים. במציאות הנוכחית, לכאורה, מכיוון 
שכל מערכות החיים, מה "מוח הממוחשב" של מדינת האויב ועד יחידות הקצה, 
נשלטים או משובצים במחשבים, ניתן להכריע את המלחמה ללא כל שימוש בכוח 
פיזי. משנות ה-2000 החלו לפעול בתחום ארגוני טרור, שזיהו את היכולת להטיל 
אימה על מדינות ועמים. משנת 2011 הותקפו אתרי אינטרנט במדינת ישראל 
על ידי פצחנים ממדינות ערב וארגוני טרור פלסטיניים ושל האסלאם הקיצוני. 
הוקם מטה לאומי ללחימה בטרור מקוון ומשרד הביטחון וצה"ל החלו בהקמת 
יחידות ובהיערכות למתן מענה לאיום החדש. אומדן הנזק של פשעי סייבר (לא 
כולל התקפות בחסות מדינות, טרור סייבר ומקורות תקיפה אחרים) מוערך ב5007 
מיליארד דולר לשנה. הנזק הכלכלי הוא עצום ושווה בהיקפו לתוצר הלאומי 
הגולמי של מדינות בהיקף בינוני, דוגמת נורבגיה או פולין.* גם חברות ישראליות 
החלו לפעול בתחום במרץ רב. כך, לדוגמה, חברת "צ'ק פוינט" הישראלית, 
הנחשבת לחברה מובילה בעולם כולו בתחום הסייבר, נערכת לסכל איומי סייבר 
הנשקפים כיום למכשירים הניידים, הסמרטפונים. המכשיר מכיל ריכוז מידע מיידי 
על כל אדם וגם יכול לשדר כל מידע. חברות הסייבר הישראליות מייצאות בשנים 
האחרונות פתרונות וטכנולוגיות בהיקף ניכר וכך הן הפכו את ישראל ל"מעצמת 
סייבר". על פי הערכת מכון היצוא, פועלות בארץ כיום כ-250 חברות סייבר, 
מרביתן חברות הזנק (סטרט-אפ), שרובן הוקמו בשנים האחרונות.5 בסיכומו 


1 5/5067 פַתו90זסקכ) או :5פ. 

2 *ואב צרויה, "שיתוף פעולה גלובלי מול פשעי סייבר", בתוך: ספר ההיי-טק הישראלי, הארץ, דצמבר 
5, עמ' 90. 

3 דניאל גל, "מקדמים את הסייבר הישראלי בשוק העולמי", שם, עמ' 63. 


29 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


של דבר, הדרך היחידה להילחם באיומי הסייבר בצורה יעילה היא על ידי שיתוף 
פעולה גלובלי. 

בשנות ה507 התקשו מרגלים בצילום ובהעברת עותקי מסמכים, אולם הקלות 
שבה נגנבו והופצו הררי מסמכים בעשור הראשון של המאה ה-21, מעידה עד 
כמה הרחיקה לכת הטכנולוגיה. אדוארד סנודן,* עובד לשעבר בסוכנות לביטחון 
לאומי של ארצות הברית (54א) חשף בשנת 2013 את הציתותים של הסוכנות 
לכל אזרחי ארצות הברית ולמדינות רבות (כולל מדינות ידידותיות לארצות 
הברית ובהן ישראל) והדליף מעל 90,000 מסמכים. העיתונאי האוסטרלי ג'וליאן 
אסנג' הקים בשנת 2006 את אתר ההדלפות ויקיליקס (11.6865א0/1) שבו פורסמו 
מסמכים מסווגים רבים: בשנת 2010, בהדלפה הגדולה ביותר אי פעם, פרסם 
האתר מעל 700,000 מסמכים ותכתובות שנשלחו למחלקת המדינה האמריקאית 
מהקונסוליות האמריקאיות בכל העולם.* בין היתר חושפים המסמכים המודלפים 
את פעילות המודיעין של שגרירות ארצות הברית בדמשק ומהם עולה כי הערכות 
המודיעין האמריקאיות זיהו בעוד מועד (בשנים 2010-2005) את מרבית הגורמים 
למלחמת האזרחים בסוריה וכי ארצות הברית אף ניסתה לנצל את מצבה הרעוע 
של סוריה כדי לערער ואף להפיל את משטרו של בשאר אסד, נשיאה של סוריה 
משנת 2000. פעילות זו של ארצות הברית מהווה גורם נוסף לפרוץ מלחמת 
האזרחים בסוריה בשנת 2011.% מידע מסוג זה נחשב חסוי, ובדרך כלל המתין 
בארכיונים במשך עשורים עד שניתנה האפשרות להיסטוריונים לחקור את 
המסמכים ולפרסם מחקרים וייתכן שגם לא היה נחשף אי פעם. 

בשנת 1965 צפה גורדון מור, ממייסדי חברת אינטל, כי אחת ל-24-18 חודשים 
תוכפל כמות הטרנזיסטורים בכל שבב. העיקרון הוכח כמדויק למדי. המערכות 
ממשיכות לקטון, מהירות המעבדים גוברת והמחיר יורד. הטלפון הראשון החכם : 
(סיימון) מתוצרת 1א18 הוצג כבר בשנת 1992. בשנים שחלפו מאז, התפתחו 
הסמרטפונים ונמכרו בכל העולם במהירות מסחררת. הסמרטפונים ממזגים ביחד 
תקשורת בכמה סוגים (כולל הרשתות החברתיות), מצלמה, מחשב ויישומים 
נוספים. למעשה, מרבית הטלפונים החכמים הם מחשבים לכל דבר שנדחסו 
למארז הגדול במעט מזה של טלפון סלולרי רגיל. 

ב-15 ביולי 2015 העריך מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ', שייתכן שמגזר המחשבים 


64 :/0ח886 עהטס56 [8ה0ס8)1\ן: /5צן. מסמכי סנודן חשיפת סודות ה-5/4צ[, וואלה חדשות 
(12 26749/\ת11/106. 60 8|18/. פאו6ת//:קהרן). 

5 המסמכים נגנבו על ידי החייל בראדלי מאנינג, ששימש כחוקר מודיעין בבסיס ממזרח לבגדד. מאנינג 
נשפט בשנת 2013 ל-35 שנות מאסר. אי.פי., "ברדלי מאנינג, מדליף מסמכי ויקיליקס, נידון ל357 
שנות מאסר והודח משירות", הארץ, 21 באוגוסט 2013. 

6 *ואב נורסלע, "הגורס הנעלם", מבט מל'ימ, גיליון 74, אפריל 2016, עמ' 28-25. 


120 


מבוא 


לא יוכל עוד לעמוד בקצב הגידול שנחזה ב"חוק מור" בשנת 1965. קרז'ניץ אמר 
שלאחרונה פרק הזמן הנדרש הוא שנתיים וחצי. בשנת 2015 עמד גודל השבבים 
על 14 ננומטר. הננומטר הוא מיליארדית המטר ורק גודל של 400 ננומטר נראה על 
ידי עין אנושית. גם ב"חוק מור" חלו שינויים מן הקביעה הראשונית לפיה מספר 
הטרנזיסטורים שניתן להכניס לשבב יוכפל מדי שנה עד שעודכן בשנת 1975 
לשנתיים ונותר מאז בקצב זה ?2 

התוכנה שינתה לחלוטין את שיטות הניהול והייצור של תעשיות שלמות, כגון: 
דפוס, מוזיקה, קולנוע, בנקים, אופנה, טלוויזיה, תחבורה, תקשורת, צילום, מסחר. 
הזרועות הארוכות של התוכנה ניכרות כיום בכל חפץ פיזי בין אם מדובר בעיר 
החכמה, בבית המחובר או ברכב המשוכלל. התופעה מכונה "האינטרנט של 
הדברים" (פפַתוו1 021 166065 :1021). מיליארדי 'דברים' יחוברו לרשת בשנים 
הקרובות. לפי מחקרים, עד שנת 2020 יחוברו יותר מ-50 מיליארד 'דברים' 
לאינטרנט ואילו עד שנת 2030 יעמוד המספר על לא פחות מ-500 מיליארד 
'דברים'. ככל שתעלה כמות הדברים המחוברים, תגבר הפגיעוּת ויגבר שיעור הנזק 
האפשר5 

כיוון מהפכני אחר הצובר תנופה הוא "ענן מחשוּב" (8מגוטקותס6 01006). חברות 
המחשבים נערכו בשנים האחרונות לספק את כל שירותיהן כשירותי "ענן". המושג 
"ענן" מתייחס לשירותי מחשוב הניתגים למשתמש על פי צרכיו באמצעות מחשב 
מרוחק. לפיכך המשתמשים אינם נאלצים להחזיק משאבי מחשב משלהם אלא 
יכולים לשכור את מה שנדרש להם כשירות. ה"ענן" משמש גם לצורכי גיבוי של 
מערכות מחשוב לסוגיהם. 


אבשלום קווה / עולם המחר כבר פה (2)1995 
מנהלים, גיליון 86 יולי 1995, עמ' 45-40 


כבר לפני עשר שנים [בשנת 1985] קבע עמירם שור, כי מי שיחזיק בידיו מאגרי מידע ישיג \ 
כוח כלכלי שיעלה על כוחו של הפטרו-דולר. ההשוואה אז הייתה מאוד רלוונטית על רקע משבר 
הדלק בעולם המערבי. אבל האבחנה-ה''נבואה" של אותם ימים מקבלת חיזוקים גם כיום. בכל 
יום. | 


זה לא מכבר נזקק מנכ"ל מ.ל.ל., עמירם שור, לטיפול רפואי. לאחר בדיקה ראשונית התיישב : 


7 מנכ"ל אינטל: "חוק מור" כנראה מתקרב לסופו, ז1116181186, 16 ביולי 2015 
(2685750. 8115170601 / 6.00 א 1110 א אוע9//: כ ת). 

8 דניאל גל, אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל:"הטכנולוגיה מגדירה מחדש את הפעילות העסקית", 
ספר ההיי-טק הישראלי, הארץ, דצמבר 2015, עמ' 23-22. 

9 הכתבות והמסמכים בגוף הספר הובאו כלשונס למעט תיקוניס הכרחיים. 


1 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


הרופא מול המחשב והחל להעלות נתונים שונים על הצג. עמירם שור ביקש לדעת מדוע נעזר 
הרופא במחשב. הרופא השיב: "ראיתי סימפטום מסוים, אבל אני לא בטוח איזה טיפול מתאים 
לך. המחשב יעשה מספר פעולות וייתן לי את התשובה שאני מחפש". עמירם שור מציין, 

שאף שמדובר ברופא עתיר ניסיון, "הוא העדיף להיעזר במאגר מידע. ייתכן כי לפני כמה שנים, 
אי-הידיעה הייתה גורמת לחולה צרות צרורות, אך הרופא הגיע באמצעות המחשב לתרופה 
האפקטיבית ביותר". 


אירוע זה מתחום הרפואה ממחיש, לדעת עמירם שור, את עיצומה של מהפכת המידע 

העוברת על העולם התעשייתי. עוד לפני כעשר שנים קבע עמירם שור, כי מי שיחזיק בידיו מאגרי 

מידע, ישיג כוח כלכלי שיעלה על כוח הפטרו-דולר. ההשוואה אז הייתה מאוד רלוונטית על רקע 

משבר הדלק במשק המערבי. האבחנה-"הנבואה" של עמירם שור, המכהן גם כיושב ראש ארגון 

< בתי התוכנה בישראל, אכן הוגשמה. טכנולוגיית התקשורת כבשה יעדים חדשים בצורה סוחפת 

ומדהימה. ההתפתחות היא כה מהירה, שידע מדעי מתיישן כיום בכל 15 שנה, ואילו על הידע 
בתחום הטכנולוגי חל "חוק ההתיישנות" בכל 18 חודשים. 


כלי מודיעין 

מלחמת ההישרדות הטכנולוגית, היא למעשה ריצה אחת גדולה למרחקים ארוכים אחרי 
התעדכנות, השתלמות והתפתחות. נוכח "עולם המחר", הנטוע היטב כבר בהווה ונוכת 
התפוצצות המידע, הולך ומתפתח עיסוק חדש של ניהול מידע. העוסקים בכך נקראים בישראל 
מידענים. תפקידם להגיע במהירות המרבית אל האינפורמציה הנדרשת הכלולה במאגרי מידע. 
הן מכון היצוא והן האוניברסיטאות מכשירות כיום מידענים. עמירם שור מדגיש: "מי שאין לו כיום 
יד ורגל במידע, כמוהו כקצין בשדה קרב שלא עומדים לרשותו כלי מודיעין". 


מאגרי מידע הם קובצי נתונים בתחומים שונים, המסוגלים לתמוך בתהליך קבלת ההחלטות. 
בכך מסייעים מאגרים אלה לתכנן אסטרטגיה וטקטיקה ומי שידיו מונחות על הדופק זוכה ליתרון 
על פני מתחריו. 


לנושא זה ישנה השפעה ישירה ומכרעת על כל תחומי הניהול. מְנָהָל מחויב להתעדכן בתחומים 
רבים, כדי לתפקד כמנהל. מנהל הנותר אדיש להתפתחויות סביבו בתחומי הטכנולוגיה והידע, , 
מציין עמירם שור, עלול להרוס את הארגון שבו הוא עובד. | 


"החברה המודרנית היא בעלת מודעות עמוקה לשינויים. בכל מדינה ומשק מבהירים למנהלים 
המשתלמים, כי גם אם הם עצמם לא יעסקו ישירות בטכנולוגיה, עליהם לדעת לפחות, שצריך 
להחזיק לידם מקצוענים בתחומים אלה", אומר שור. 


כלכלת שירותים 


כלכלת שנות ה-2000 תהיה כלכלת שירותים, מעריך עמירם שור. שני סימנים מובהקים 

לכך נראים כבר עתה. הבסיס של כלכלה כזאת נשען על מעורבות ומאגרי מידע. מוסדות כמו 

+ בנקים, ביטוח, תחבורה, תיירות, סופרמרקטים וכל התעשיות הנלוות, אינם יכולים להתקיים 
| אלא באמצעותם של כלים אלה ההולכים ומשתכללים. 


2 


מבוא 


קודש הקודשים 


טכנולוגיית המחשבים והתקשורת המודרנית מאפשרים גישה מיידית לאלפי מאגרי מידע, 
הקיימים בעולם בכל תחום אפשרי, בזמן אמיתי. במאגרים ישנו, בדרך כלל, מידע תמציתי בצד 
מידע רחב בתחומים שונים. המאגרים מכילים ידע אנושי, שהצטבר במשך שנים רבות בתחומי 
המדע, ההנדסה והעסקים, כמו גם כתובות של עסקים רבים בענפים אלה ובענפים אחרים. 
אחת הדוגמאות המקומיות, היא הפרטת מאות אלפי העסקים הרשומים ברשם החברות. עד 
לא מכבר, כניסה "לקודש הקודשים" של החברות הייתה כרוך בתשלומים כבדים לכל מיני אנשי 
ביניים וזמן יקר בוזבז. 


הידע בתחומים הנדסיים, אומר עמירם שור, הוא כמעט אינסופי. אם מהנדס, או מנהל 
בתחומים אלה או גלווים להם, אינו משתמש בידע שנצבר, הוא למעשה מסובב את הגלגל 
מהתחלה. בלחיצת כפתור אחת יכול המהנדס, או המנהל, לקבל מידע עדכני ובכך לשפר את 
נקודות הזינוק שלו. 


"אין עוד מהפכה בהיסטוריה האנושית, שעוצמתה תרמה למהפכה שגורמת טכנולוגיית המידע 
לחברה האנושית", אומר שור, "אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך מעבר מחברת מידע לחברת 
ידע. תהליך זה יוביל בהכרח לשינוי במקצועות ובתפקידים. יתווספו נדבכים שונים לעיסוקים 
הקיימים כיום וכל זה הוא פועל יוצא של התפתחות מאגרי המידע". החיים המקצועיים, המדעיים 
והכלכליים הופכים להיות מגוונים ומורכבים, עם השפעה ישירה על אופי ההתמחויות וכיוונן. 


חדירת פולשים 


קשה כיום לאתר מקצוע או עיסוק, מבהיר שור, שלא חלו בהם תמורות. רק הסתמכות על 
מאגרי מידע יכולה כיום לסייע לכל בעל תפקיד למלא בצורה נכונה ושלמה את הפונקציה שלו. 
מהנדס, לדוגמה, אינו יכול להתבסס עוד רק על סרגל החישוב. אמצעי המולטימדיה, אומר 
שור, מאפשרים לו להמחיש ללקוחותיו הפוטנציאליים את כל ההיבטים התכנוניים ולערב אותם 
גם באופן רגשי בפרויקט, עוד בטרם החלו לצקת את אבן הפינה. עמירם שור מעריך שבעתיד 
הנראה לעין יפותחו תוכנות פשוטות מאלה הקיימות כיום. התוכנות החדשות יהיו מעין נתבים/ 
שוטרי תנועה לעבר המידע הכלול במאגרים השונים. אחת מההצלחות המוכחות כבר של מאגרי 
המידע היא רשתות האינטרנט, המאפשרות לדעת כמעט הכול על כל דבר, בתנאי שהמשתמש 
ברשת יודע כיצד לשלוף את המידע. 


למרות העובדה שיש גידול מדהים במספרם של המשתמשים באינטרנט, עמירם שור עומד 
גם על הסיכונים הכרוכים בשימוש לא מבוקר ברשתות. אחד מהם הוא חדירה של אנשים בלתני 
רצויים. לפני כמה חודשים התפרסמה ידיעה כי אחד מהפורצים לרשת האינטרנט, אשר הצליח 
להגיע למידע על מספר משתמשים, הודיע להם כי בכוונתו לפגוע בהם. כדי להגן על הרשתות 
ועל המאגרים מפני חדירת פולשים בלתי רצויים, קיימות כיום חברות המייצרות מנגנוני הגנה נגד 
חדירות מסוכנות. עם זאת, את מרוץ המאגרים השונים לא ניתן לעצור. יתרה מזאת, האינטרנט 
יוביל בהכרח לספקי מידע רבים יותר מאלה הקיימים כיום. 


33 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


זכויות האזרח 
שאלה: האם מאגרי המידע אינם בסיס לסכנה הגדולה של 'האח הגדולי? 


עמירם שור: בכל מדינה נאורה חוקקו חוקים המסדירים את השימוש במאגרי המידע. מטרתם > 
של חוקים אלה היא להבטיח את צנעת הפרט וזכויותיו. בכל מדינה מתוקנת קיים גם חוק 
המחשבים, שעיקרו מניעת חריגה ופגיעה בזכויות הפרט. השליטה על מאגרי מידע מעניקה 
עוצמה וכוח, אך השאלה היא לאילו שימושים הם מכוונים. במשטרים טוטליטריים, השליטה 
בהם היא בדרך כלל לרעת האזרחים. אולם במדינות הדמוקרטיות המתועשות, תפקידם של 
המוסדות המחוקקים הוא למנוע שימוש לרעה במאגרי המידע. לדעתי, גם מדינות מזרח אירופה, 
הנמצאות עדיין בשלב הקריסה, יעברו תהליך דמוקרטיזציה שאחד מפרקיו הוא הגנה על זכויות 
הפרט באשר הן. כך שהחשש מפני 'האח הגדול' הוא מוגזם. 


שאלה: האם מאגרי מידע אינם נדבך נוסף במה שקרוי התפוצצות המידע? 


עמירם שור: להפך. התפוצצות מידע אינה קשורה בכמויות הידע שאכן נצברות, אלא בחוסר 
האפשרות לדלות את הנדרש והרלוונטי. אם כל יום יניחו על שולחני הררי נייר, ודאי שאלך לאיבוד ‏ , 
ואומר: התפוצצות מידע. אבל אם אני מצליח להגיע ישירות ובמהירות אל המידע שאני זקוק לו, 
אזי אני במצב טוב והמונח "התפוצצות" אינו במקומו. 


שינוי תדמית 


בשירות הציבורי בישראל ישנם אלפי מאגרי מידע. מאגרים אלה אינם עומדים לרשות הציבור 
הרחב באופן פתוח וחופשי. בעתיד הלא רחולן צפוי שיוסרו המחסומים ממידע זה. כאשר הדבר 
יתרחש, עמירם שור צופה שהשירות הציבורי בישראל יצליח לא רק להצטייר כשירות הפועל 
ברוח הזמן, אלא גם לשנות את תדמיתו. 


עוצמתה של המהפכה שחולל המחשב האלקטרוני עדיין איננה ניתנת להערכה 
היסטורית, מכיוון שעדיין אנחנו נמצאים בתוכה. פרופסור יונתן מזרחי הגיע 
למסקנה הזאת: "מאפרן של שתי המלחמות הגדולות וממחשבי 'המלחמה הקרה' 
שבעקבותיהן (1989-1945) עלו כעוף החול סדרה של טכנולוגיות מידע חדשות 
אשר בתוך כחמישה עשורים שינו את העולם ועשו אותו לשטוח, מקושר ומחובר 
יותר, אך גם לפגיע חשוף ושברירי לאין שיעור. בסופה של המאה ה207 הוסרו 
כמעט לחלוטין מגבלות הזמן, המרחב והחיבור הפיזי להפצה ולצריכה של מידע 
שעוד נותרו בסוף המאה ה-39"19 


המחשוב בארץ ישראל מימי הבריטים ועד שנת ה"2000 
התשתית לצמיחת תעשיית ההיי"טק בישראל, פותחה על ידי חלוצי התעשייה 


0 מרחי, מציורי המערות לטלפון החכם, עמ' 439. 


4 


מבוא 


משלהי המאה ה-19 ובהם יזמים, מהגדסים וטכנאים, אישים וגופים שהקימו את 
מערכת ההשכלה הגבוהה ובמסגרתה בתי ספר תיכוניים (הגימנסיה הרצליה בתל 
אביב, בית הספר הריאלי העברי בחיפה) שהדגישו את חשיבות לימודי המדעים 
(מתמטיקה, כימיה, ביולוגיה ופיזיקה) והמוסדות האקדמיים (הטכניון בחיפה, 
שהוקם בשנת 1913 והאוניברסיטה העברית בירושלים, שהוקמה בשנת 1925) 
שבהם הוקמו פקולטות למדעים מדויקים והנדסה. הסכסוך המתרחב בארץ 
ישראל 'גייס' גם את המדעים לשירות ביטחוני וכך קמו ניצניה של התעשייה 
הביטחונית הישראלית בתוך ארגון ה"הגנה" ואחר כך קם במסגרת צה"ל חיל 
המדע (חמ"ד, בשנים 1952-1948), שהוסב לאמ"ת (אגף מחקר ותִּיכּוּן, בשנים 
2 שהפך לרפא"ל (רשות פיתוח אמצעי לחימה, מ-1958 ואילך). 
בשנת 1953 הוקמה התעשייה האווירית ובתוך שנים ספורות גדלו שתי מחלקות 
בטכניון והפכו לפקולטה להנדסת חשמל ולפקולטה להנדסת תעופה וחלל. כך 
גברה הדחיפה לפיתוח מערכות טכנולוגיות המשלבות אלקטרוניקה, פיזיקה, 
הנדסת מנועים ועוד.'" הפעילות בתחום מדעי המחשב החלה באמצע שנות ה607, 
בתחילה במסגרת החוגים למתמטיקה והגדסת חשמל ואחר כך כחוגים עצמאיים, 
שזכו לביקוש רב בקרב הסטודנטים. בשנת 1967 השיק הטכניון את תוכנית 
מדעי המחשב'* שלו ובשנת 1969 נוסד במכון וייצמן למדע מסלול הלימודים 
לתואר במדעי המחשב. כיום נלמדים מדעי המחשב בכל האוניברסיטאות בישראל 
ובמכללות רבות. 

ימי המנדט הבריטי הורישו למדינת ישראל תשתית מסוימת בתחום המיכון 
שקדם למחשבים, על פי הטכנולוגיות של אותן שנים. אמצעי המיכון נשענו על 
מכונות אלקטרו-מכניות מתוצרת 54/5 פפאוסת וכרטיסי ניקוב (סמט2), כאשר 
הנתונים הוצגו על ידי נקבים עגולים מחוררים בכרטיס (ונקבים מלבניים בכרטיסי 
1א8]). סדרת המכונות (מיון, ליווח (הדפסה) וחישוב), אפשרו עיבוד נתונים והפקת 
דוחות. קליטת הנתונים על גבי כרטיסי הניקוב נעשתה על ידי מכונות ייחודיות 
לרישום נתונים שהיו חלק חשוב מתהליך הייצור. במכונות אלה נעשה שימוש 
במחלקה לסטטיסטיקה של המנדט, בחברת החשמל בנהריים, בסוכנות היהודית, 
ברכבת ישראל, בחברת האשלג, בבנק אפ"ק (כיום בנק לאומי) ועוד. 


החברה הפרטית הראשונה שפעלה בארץ בתחום רישום ומיכון המידע היא 


1 עוז אלמוג, "מהרצל להרצליה פיתוח, אס תרצו סטרט-אפ, אין זו אגדה" בתוך: א' שגיא וצ' שטרן 
(עורכים), הרצל אז והיום: מדינת היהודים במדינת היהודים, מכון שלוס הרטמן, ירושלים (2008) 
עמ' 51. להלן: אלמוג, מהרצל להרצליה פיתוח. 

2 שלמה מי-טל, אמנון פרנקל עם אילנה דה-בר, 200 שנות עשייה: תרומת הטכניון ובוגריו לישראל 
ולעולס, הטכניון (2013) עמ' 47. להלן: מי-טל ופרנקל, 100 שנות עשייה. 


55 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


ככל הנראה חברת י.א. מיטווך ובניו. החברה החלה את פעילותה בגרמניה בשנת 
6 ובשנת 1933, עקב עליית הנאצים לשלטון, עלתה המשפחה לארץ. החברה 
הארצישראלית ייצגה את חברת "נשיונל" (כיום 65א) האמריקאית גם בסוריה 
ובלבנון. החברה סיפקה מכונות וציוד לרישום ועיבוד נתונים בין היתר לבנק 
אפ"ק (כיום בנק לאומי) ולחברת החשמל. כמו כן החברה סיפקה קופות רושמות 
ומכונות אלקטרומכניות להנהלת חשבונות. 





ונננבננננרנניונוו ובגגנבוגנננוגוגרונגבננג ננורונונננרנוווגנ:ווונווננונווגוווורבב 
בב 3313 כבבבבבננכנבבבבנבכב נבבנבנבנכנבננכנבבננננכבנננננב 
):ָ )ו ו 6ו114000))00000040 


312313112513053555 1111155 110131133151 55311511151151333511 
ב ,1+ +|+ 44500440451)445000000006660 41)5)360000600000650006 
וווווזזויווזוווו וזווווזווווולווודוווזוד זווווווווזוזו ווווווווווווווווווווווווך 
ווווווווגווווווו נווווווווווו וווווווווווו ו ווווווו ווווווווווווווו)ווווווווווו 
רורב ו כו וווננונורנו ונוונוונו נווווונוונון וו ווווווונוננווווור 


/ + כרטיס ניקוב של יבמ3 


מכונות המיכון, דור ראשון ל"מחשוב" (עיבוד נתונים), מתוצרת יבמ ו"ע6שסק 
5, תפקדו באמצעות לוחות פיקוד ובקרה, שהיו למעשה "המוח" של המכונות. 
הלוחות נבנו ממעטפת אלומיניום ובתוכה לוח בקליט מחורר. חלק מהנקבים 
בלוחות הפיקוד היו קולטי זרמים חשמליים וחלק מהם היו פולטי זרמים. הנקבים 
חוברו על ידי חוטי חשמל בצבעים שונים (צבעי החוטים נועדו להקל על אבחון 
הפונקציות-פקודות, הניתנות באמצעות המעגל החשמלי). בקצות החוטים היו 
פלאגים (פינים ממתכת). החיווטים שנעשו בין המעגלים של קולטי הזרמים ופולטי 
הזרמים יצרו את הפקודות למכונה. למעשה, החוטים העבירו את מה שקרוי היום 
פקודות התוכנה. אנשי המקצוע במערכות אלה היו שונים בכישוריהם ובתוארם 
המקצועי מן המקובל היום. באותה עת נדרשו לתהליך נקבניות (בשלב מאוחר 
יותר עם המעבר למדיה מגנטית נדרשו קלדניות), מפעילי ציוד, מחווטי לוחות 
פיקוד ומנתחי מערכות/מהנדסי מערכות. מקצוע התכנות והתוכנה כמוצר נפרד 
טרם נודעו ורק עם הופעת המחשבים הראשונים, נולד מקצוע התכנות והתואר 
- מתכנת. 

לכל מכונה היה תפקיד משלה: 

הממיינת (60ו507) - מיון הכרטיסים לפי הסדר שבו נדרשו הנתונים בחתכי 
הדוחות המודפסים. 

המפענחת - פענחה את הנקבים על ידי הדפסת הנתונים המיוצגים על ידי 
הנקבים על גבי הכרטיס כדי לזהות את המידע המנוקב בו. 


3 אתר קונספיל (גתט016.0005011.0010/2008/02/12/1//:וו1). 


16 


מבוא 


הממזגת - מיזגה בין שני סוגי הכרטיסים כדי להכינם להדפסה (בדרך כלל 
הכרטיס כָּלָל מוביל מזהה קבוע עם הכרטיסים המייצגים נתונים משתנים). 

מכונת החישוב - ידעה לבצע פעולות חישוב של כפל וחילוק, חיבור וחיסור. 
תוצאות החישוב בוצעו על ידי נקבים בכרטיסי הניקוב שלגבי נתוניהם בוצעו 
החישובים. 

המדפסת (ובלשוננו אז המלווחת, 195018):[08) - הייתה המכונה המייצרת 
ומדפיסה את המוצר הסופי - הדוח. לתא ההזנה של המלווחת הוכנסו הכרטיסים 
המנוקבים שעברו תהליך חישוב (במכונת חישוב נפרדת) ומיון לפי הסדר הנדרש 
כדרישת הדוח. למכונה היו גם יכולות של פעולות חיסור וחיבור של ערכים, כך 
שניתן היה לקבל גם תוצאות וסיכומים בדוחות שהופקו באמצעותה. 

המכונות שימשו לרישום לצורך עיבוד והפקת דוחות על נייר רציף. בכרטיס 
מנוקב בשיטת יבמ היו 80 טורים ולאורכו של כל טור היו 12 שורות. כל טור ייצג 
ספרה או אות אחת לפי השורה שבה היה הנקב בטור. כל כרטיס יכול היה להכיל 
עד 80 ספרות ואותיות. למעשה, הכרטיסים המנוקבים שימשו להזנת הנתונים, 
שהיוו את הבסיס לחישובים והפקת הדוחות. שיטה וטכנולוגיה אלו היו המסד 
להתפתחות עיבודים ממוכנים בשנות ה-50 ובראשית שנות ה607. 

העבודה עם המכונות לעיבוד נתונים דרשה ידע והכשרה מקצועית אך כאשר 
הגיעו המחשבים העבודה נעשתה מסובכת עוד יותר, והעובדים נדרשו ליכולות 
ולכישורים גבוהים בהרבה מאלה שנדרשו מהם קודם לכן. אומנם המחשב ביצע 
בעצמו את כל הפעולות, אולם כדי לתכנת ולהפעיל אותו נדרשו כישורים גבוהים 
פי כמה מאלה שנדרשו ממפעילי המכונות. 

מערכת המיכון שפעלה במחלקה לסטטיסטיקה של המנדט, שעמדה בבניין 
המזרחי הקיצוני ברחוב יפו בירושלים, פורקה בימי הקרבות בתש"ח על ידי הטכנאי 
עזרא אלוני ששירת אז כחייל במחלקת מרגמות כבדות והועברה לאחר ההפוגה 
השנייה למשרדי מערכת הביטחון בקריה בתל אביב וכך שימשה כבסיס להקמת 
הממ"ס (מרכז מיכון וסטטיסטיקה) של צה"ל. היישום הראשון של מערכת זו, על 
פי אליהו הכהן, היה מיון כרטסת כוח האדם במדינה הצעירה כדי לאתר צלמים 
שיכינו את תעודות החייל הראשונות * 

החברות הראשונות שמכונות שלהן פעלו בארץ היו 180 ו4תסוו8א-אסא 
5 מזסאוסק. לאחר קום המדינה פעלו המכונות האלקטרודמכניות אצל גורמים 
ממשלתיים ופרטיים, בהם: 


= מל"מ: המרכז למיכון משרדי בירושלים הוקם בשנת 1954 על ידי אהרון גרץ 


4 אליהו הכהן, "ראשון ראשון חביב", מעשה חושב, אוקטובר 1990, עמ' 45. להלן: הכהן, ראשון 
ראשון חביב. 


17 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה, ונתן שירותי עיבוד נתונים ומערכות 
מידע ממוחשבות למשרדי הממשלה (למעט משרד הביטחון). למעשה 
פעל המרכז כלשכת שירות, שנתנה שירותים ומכרה למוסדות הממשלה 
שעות עבודה על מכונות חישוב ממוכנות (לאחר מכן על מחשב) וכן עסקה 
בפיתוח מערכות. מל"מ השתמש בתחילה במערכות מיכון ומשנת 1961 
במחשב מתוצרת יבמ. עם פרישתו של גרץ בשנת 1964, החליפו דב חביון 
שעמד בראשו וניהל את המרכז במשך שנים רבות. 


= ממ"ס: מרכז מיכון וסטטיסטיקה בצה"ל, שנתן שירותי חישוב ומיכון 
למערכת הביטחון. גוף זה התמזג בממר"ם עם הקמתו. ממ"ס הפעיל 
מערכות עיבוד נתונים שהתבססו על ציוד מתוצרת יבמ בשיטת כרטיסים 
מנוקבים בעלי 80 טור. תהליך הייצור כלל שורה של מכונות, החל ממכונות 
לרישום נתונים ואימותם, מכונות מיון, מפענחות, מזווגות, מעתיקות, 
מחשבות ומלווחות. 


= חברות פרטיות וממשלתיות, ובהן חברת החשמל, אתא, תגובה, המשביר 
המרכזי ובנק לאומי. בחברת אתא, לדוגמה, פעלה מערכת קונבנציונלית 
מתוצרת 54/45 פפשוספ. 


אמ"ן השתמש בתשתית הממוכנת שנשארה מהמנדט הבריטי לצרכיו ובשנת 
9 קלט מכונות חישוב מתוצרת יבמ. לצורך חישובים מורכבים השתמשו 
במחשב "ויצאק" שנבנה במכון וייצמן (משנת 1955, ראו להלן). התשלום עבור 
שעת עבודה למחשב בשנת 1963 היה 810 ל"י (בערך פי שניים מהשכר הממוצע 
של שכיר במשק) 5 

בשנת 1960 הוקמה יחידת המחשב במשרד האוצר, שע"ם (שירות עיבודים 
ממוכנים), שסיפקה שירותי מחשוב למס הכנסה. שע"ם קיבל שירותי מחשוב 
בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולאחר מכן במל"מ. בשנת 1963 הותקן בשע"ם 
מחשב אלקטרוני מסוג 315 65א. זאת בניגוד לפילקו של ממר"ם ולמחשב יבמ של 
מל"מ. בראשית שנות ה-70 עברו גם שע"ם וגם הממר"ם לשימוש במחשבי יבמ. 

מן ההכרח לציין כי ייצור מחשבים לא היה אף פעם תחום מפותח בישראל, 
בעיקר עקב חוסר כדאיות כלכלית. כיום, כלכלת ישראל מתבססת בתחום 
המחשבים בעיקר על מרכזי מחקר ופיתוח, בתי תוכנה ושירותים וכן על מעבדות 
הרכבה למחשבים שמקורם בסין ובמזרח הרחוק. בכל זאת, נעשו כמה ניסיונות 
משמעותיים. ההתחלה הייתה בשנת 1947, כאשר חיים וייצמן, לימים הנשיא 


5 עמירה שחר, בחזית המחשוב, ממר"ס/מערכות, תל אביב (2002) עמ' 27. להלן: שחר, בחזית 
המחשוב. 


8 


מבוא 


הראשון, פנה אל פרופסור חיים פקריס מאוניברסיטת קולומביה וביקש שיקים 
מחלקה למתמטיקה שימושית בישראל. פקריס הסכים אך התנה את הסכמתו 
בהקמת מחשב במכון וייצמן שיהיה זהה לזה שעמד לרשותו באוניברסיטת 
פרינסטון, מכיוון שמחקריו הצריכו חישובים רבים. מכון וייצמן נחנך בסוף שנת 
9, לאחר תום מלחמת העצמאות, עם חיים וייצמן כנשיא, ארנסט דוד ברגמן 
כמנהל מדעי ומאיר וייסגל כיושב ראש הוועד המנהל. 

פקריס הגיע לארץ עם צוות של מהנדסים וטכנאים בראשות ד"ר ג'רלד אסתרין, 
בן חסותו של ג'ון פון ניומן (שהיה שותף לבניית פצצת האטום ולפיתוח המחשב 
האלקטרוני) שבנה את המחשב באוניברסיטת פרינסטון. אסתרין ופקריס בנו 
עם צוות ההקמה את המחשב הראשון שנבנה בישראל, הידוע בכינויו: "ויצאק" 
(81240ש).%* אנשי ציבור ופוליטיקאים בישראל, שנשלטה באותה עת על ידי 
ההסתדרות, חברת העובדים ומפא"י, חששו שהמחשבים יירשו את מקומם של 
העובדים. דוד בן-גוריון בחן את העניין וביקר במכון וייצמן. הוקמה ועדה שבה 
השתתפו אלברט איינשטיין, ג'ון פון ניומן ורוברט אופנהיימר (אבי פצצת האטום). 
איינשטיין היה ספקן ולפי המסופר שאל: "מה מדינה כל כך קטנה תעשה עם 
מחשב כה גדול?" הוועדה החליטה בסופו של דבר בחיוב, וכך הוסרו הספקות 
והחל המחשוב בישראל. התקציב שאושר לצורך בניית המחשב היה בהיקף 50,000 
דולר, כחמישית מהתקציב של מכון וייצמן, אך לבסוף עלה המחשב 250,000 דולר. 
הבנייה בארץ הייתה עדיין חסכונית להפליא, בהשוואה למיליונים שעלתה בניית 
המחשב בפרינסטון. 

בנייתו של המחשב, שהיה הראשון שנבנה מחוץ לאירופה, לפי התוכניות 
מפרינסטון, נמשכה שנה וחצי בלבד. בהעדר כל תשתית טכנולוגית, נבנה המחשב 
בחנות לחלקי חילוף של אופניים ומאווררים שהוחזקה ביישוב אזור על ידי שני 
עולים מבולגריה. פרופסור אביעזרי פרנקל, שהיה באותה עת מהנדס צעיר בצוות 
ההקמה ואחר כך הפעיל את המחשב ותחזק אותו, סיפר שבחנות זו בנו את 
המרכבים (בקליטים) שעליהם הותקנו הנורות, הנגדים והכבלים. המחשב נמצא 
באולם עצום במכון וייצמן ולידו היה בניין נפרד ובו מיזוג האוויר הנדרש, מכיוון 
שללא קירור - הכול היה נמס. "ויצאק" הורכב מ2,3007 שפופרות ריק שהפעלתן 
הפיצה חום, בניגוד לטרנזיסטורים מהם בנוי המחשב כיום. 

בשנת 1955 החל ה"ויצאק" לפעול. יכולת החישוב של המחשב הענק בממדיו 
הפיזיים הייתה ארבעה קילובייט. יכולת זו נראית היום מעוררת רחמים, אולם 
זיכרון זה היה גדול פי ארבעה מזה של קודמו בפרינסטון. בהדגמה שנערכה 
לעיתונאים, באוקטובר 1955, הוכיח "ויצאק" את יכולתו לבצע פעולות חישוב 


6 -81001]8)0?) 8110ותס)טו4/ מתהוח2ו6/\ :12/4600 


159 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


מסובכות. שאלה מתמטית שפתרונה היה אמור לקחת יומיים, נפתרה על ידי 
המחשב בכמה דקות ?9 

פרופסור אביעזרי פרנקל סיפר, שכאשר המחשב חובר לחשמל לראשונה, 
פרצו עשן ואש, ממש בדומה לזיקוקים - וכל האורחים החשובים שהוזמנו ברחו 
לכל עבר... אחר כך תוקן המחשב והכול פעל כשורה.* כשנה לאחר הבנייה זכת 
המחשב להיות המחשב הרביעי בעולם שבו הותקנה מערכת זיכרון מסחרית של 
טבעות מגנטיות וכתוצאה מכך הפך להיות אחד המחשבים המהירים בתקופתו. 
במשך השנים הותקנו בו שיפורים רבים נוספים והוא פעל במשך תשע שנים, עד 
שנת 1964. 

המחשב היה חיוני ביותר לביצוע חישובים מורכבים והוא הופעל במשך 24 
שעות ביממה. בין היתר נחקרו בעזרתו נושאים כגון גאות ושפל, מבנה כדור 
הארץ, גבישים, מבנה החומר, רעידות אדמה, תורת הקוונטים, חקר חומרים 
מגנטיים, גיאופיזיקה, ספקטרוסקופיה בעזרת קרני א, תהודה מגנטית גרעינית, 
בדיקת מעגלים דיגיטליים ועוד. זמן ההפעלה חולק בין גופים שונים ובהם 
הטכניון, האוניברסיטה העברית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואחרים. צה"ל 
ומערכת הביטחון השתמשו בו גם לצרכים מבצעיים. כשהצבא לא הסתפק בזמן 
שהוקצה לו, כנראה שעה בשבוע, פנה לראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן- 
גוריון, כדי שישכנע את מאיר וייסגל, יושב ראש הוועד הפועל של המכון, שינחה 
את פקריס. רק כך הסכים פקריס להקציב לצבא זמן נוסף, ככל הנראה לפנות 
בוקר. מכון וייצמן המשיך בפיתוח וייצר את "גולם 1" ו"גולם 2" שהיו מהירים פי 
0 מ"ויצאק". "גולם 1" נכנס לשימוש בשנת 5.1965 

עוד לפני בניית הגולם, בתחילת שנת 1963, רכש המכון (באמצעות תרומה של 
הלורד רוטשילד) מחשב מדגם 41604 מתוצרת חברת 2988 00201 שהיה אז 
אחד המהירים בעולם. מחשב זה החליף למעשה את מחשב ה"ויצאק". בנייתו של 
"גולם 2" הושלמה בשנת 1974 ואז כבר היה במכון וייצמן מרכז חישוב שבמרכזו 
עמד מחשב 18% והוחלט שלא לבנות מחשבים נוספים במכון. 

ה"ויצאק" היה החלוץ הראשון שסימן את כניסתה של ישראל לעידן המחשבים. 
גם בעולם הרחב היו אז המחשבים בראשית דרכם. בשנת 1953 היו בארצות 
הברית 80 מחשבים ובשאר העולם כולו פעלו או גנבנו כ207 מחשבים במדינות 


7 "הופעל המוח האלקטרוני ברחובות", דבר, 24 אוקטובר 1955. 

8 156 טס 6)וקתנסס 0181 15186['5 :0/0280 
(1640 א/(190=ץ? 810 /ת06.00טטסע.א//:025ר1). 

9 הכנוי ה'גולס' מתייחס לאגדה על המהר"ל מפראג (רבי יהודה ליווא בן בצלאל), בן המאה ה-16, 
שהיה בקיא באוצרות היהדות ובמדע של זמנו. לפי הסיפור, הוא יצר דמות אדם מחומר, הפיח בה 
רוח חיים ושלח אותה לנקום במי שזמס לפגוע ביהודים. 


20 


מבוא 


נורבגיה, אנגליה, גרמניה, יפן, קנדה, צרפת והולנד. העבודה עם המחשב שכנעה 
את כל הגופים והארגונים שהשתמשו בו בחשיבותו הבלעדית. ד"ר רעיה לויתן. 
החוקרת את פרשת ה"ויצאק" באוניברסיטת תל אביב, הגיעה למסקנה שהפעלת 
המחשב במכון ווייצמן השפיעה הרבה יותר מאשר הקמת המחשב על ידי ג'ון פון 
ניומן בפרינסטון. זאת מכיוון שבפרינסטון נתפסה בניית המחשב כמענה לרצונו 
של ג'ון פון ניומן ואילו בארץ התקבלו עצם העיסוק בטכנולוגיה ובמדע היישומי 
במכון וייצמן כחלק מהסיוע לבניין הבית הלאומי לעם היהודי בארץ ישראל. 

הצוות הראשון של ממר"ם, יחידת המחשב של צה"ל, הוכשר בעבודה על 
ה"ויצאק". אנשי מערכת הביטחון, שעבדו על ה"ויצאק", הפיצו את הבשורה של 
המחשב לתעשייה. מדעני מחשב ישראלים ידועי שם, דוגמת אמיר פנואלי, זוכה 
פרס טיורינג (על שם אלן טיורינג, ראו לעיל, הנחשב לאבי מדע המחשבים) וחתן 
פרס ישראל, עבד על ה"ויצאק" בזמן שהיה סטודנט בטכניון. פנואלי, עם חגי ועידו 
לחובר, שאף הם עבדו על המחשבים במכון וייצמן בשנות ה607, היו שותפים 
בחברת מיני מערכות, אחת מחברות התוכנה הראשונות בישראל. חברה זו 
סיפקה את התוכנה לחברת סאיטקס, אחת מחברות ההזנק הראשונות בישראל, 
שהכניסה מחשבים לשימוש תעשייתי בהדפסה בצבע 99 

בשנת 1980 זכה פקריס בפרס ישראל בפיזיקה על תרומתו לחקר הפיזיקה של 
כדור הארץ ופיזיקה אטומית. חבר השופטים ציין בין היתר את תרומתו של פקריס 
להתפתחות המחשוב בארץ על ידי בניית המחשב האלקטרוני הראשון שכמה 
דורות של מפעילים ומתכנתים התחנכו עליו ואחר כך השתמשו בידע ובניסיון 
שרכשו כדי לעבוד במחשבים אחרים בארץ. ב-5 בדצמבר 2006 הכריז הארגון 
הבין-לאומי של העוסקים בהגדסת חשמל ואלקטרוניקה (1888₪)* על "ויצאק" 
כציון דרך בהיסטוריה העולמית של הנדסת האלקטרוניקה והמחשוב בטקס 
שנערך במכון וייצמן ובוניו קיבלו את מדליית ה"46זו" ממכון וייצמן. 

בראשית הדרך, בשנות ה-50 וה607, פעלו בישראל, בנוסף ל"ויצאק", מחשבים 
מעטים באקדמיה, בצה"ל ובקומץ גופים ממשלתיים. בשנת 1957 רכש שמעון 
פרס, מנכ"ל משרד הביטחון, מחשב אלקטרוני ראשון מתוצרת 06ו51 עבור אמ"ן. 
אגף המחקר והתכנון במשרדו, אמ"ת, קיבל אז רשות לקנות במקביל מחשב גדול 
שישרת את כלל מערכת הביטחון. בשנת 1959 רכש צה"ל את מחשב ה"פילקן" 
(ראו להלן בפירוט), עבור הממר"ם, ובשנת 1961 הגיע לארץ מחשב יבמ 1401 


0 רעיה לויתן, "מדינה אחת, מחשב אחד" 
(11.001-ה618188, [-18205/7.88ת00[/1ת50-/80.80.11/01500). [11165ה8ותטם//:ק1ת). ראו גם: 
ענבל אורפז, "המחשב שסלל את דרכה של ישראל לצמרת ההיי-טק", הארץ, 26 במרס 2013 
(1972317. |-הנטותוסזכ./11. 1881612.00.אואעט//:כו). 

1 208106858 1600700105 תה [216007108 ]0 15110116 :5 תז. 


21 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


הראשון 

אולם שיטות הניהול המקובלות בשנות ה-50 וה607 התבססו בעיקר על מכונות 
חשמליות להנהלת חשבונות או על שיטות רישום שחלקן, עם תתכומן הרב, היו 
ידניות. הפערים בעדכון הנתונים, לרבות בבנקים, הגיעו לעיתים קרובות לשבועות 
וחודשים. קשה לדמיין, במציאות הטכנולוגית העכשווית, את המאמץ ואת תהליך 

הייצור המורכב שהיה נדרש להפקתם של דוחות ניהוליים וסטטיסטיים. 

הממ"ס בצה"ל, כאמור לעיל, פעל באותן שנים על בסיס מכונות שהופעלו על 
ידי כרטיסים מנוקבים. כבר בסוף שנות ה507 היה ברור שהציוד לא היה מסוגל 
לעמוד בדרישות עיבוד הנתונים של יחידות צה"ל ומשרד הביטחון. זאת גם עקב 
עומס היתר, חוסר הדיוק והאיחור שבו הגיעו הנתונים לצרכנים בצה"ל. בשנת 

8 התקבלה החלטה לרכוש מחשב עבור צה"ל ומערכת הביטחון. בעבודת 

מטה נמרצת, שכללה פעולת ועדה לפיתוח ממ"ס, שני דוחות שפורסמו על ידה 

ודוח נוסף, הוחלט לבטל את הממ"ס ולהקים במקומו יחידה חדשה - ממר"ם 
(מרכז מחשב ורישום ממוכן) שתענה על כל הצרכים כולל אלה של אמ"ן ומשרד 
הביטחון. ממר"ם הפך לימים לגוף המרכזי להטמעת מערכות מידע ממוחשבות 

בצבא. 

בשנת 1959 יצאה משלחת לארצות הברית ובריטניה ובחנה את מיטב 
המחשבים של החברות באותה עת. בין חברי המשלחת היה מרדכי קיקיון* ראש 
ממר"ם הראשון, שכיהן בתפקידו בשנים 1967-1959. המחשב שנרכש לבסוף 
היה מחשב מתוצרת חברת פילקו, 52000 1780580. בגודלו הפיזי היה ענק ותפס 
עשרות מטרים רבועים. מבחינת ביצועיו הקביל למחשב האישי בראשית שנות 

ה"80. בתחילת שנות ה20007 היו ביצועיו של מחשב אישי טובים פי 250 מזה של 

המחשב הראשון של ממר"ם.* 

שמעון פרס ואשר בן-נתן, בתקופה שבה שירתו כמנהלים הכלליים של משרד 
הביטחון בשנים 1961-1959, נטלו חלק פעיל בהקמת ממר"ם. משרד הביטחון 
מימן את רכישתו של מחשב ה"פילקו" בעלות של כשני מיליון דולר וכן את בנייתו 

2 מרים יחיל-וקס, רוני ענב, נורדאו פינת וול סטריט, כנרת, זמורה ביתן, דביר, אור יהודה (2009) עמ' 
6. להלן: יחיל-וקס וענב, נורדאו פינת וול סטריט. 

3 מרדכי קיקיון (קיקי) (1993-1915) נמנה על דור המייסדים של ממר"ם. בשנת 1938 שימש קיקיון 
כגזבר ההגנה ובשנת 1947 נקרא להקים את מנהל התשלומים של ההגנה (מת"ש). בשנת 1952 היה 
קיקיון ממקימי הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל). במשך שנים כיהן איתי כיושב ראש הנהלת 
איל"א - האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה, שלימים שונה שמו לאיגוד הישראלי לטכנולוגיית 


המידע. בשנת 1973 מונה ליועץ משרד האוצר לענייני מחשבים. 
4 שחר, בחזית המחשוב, עמ' 45. 


42 


מבוא 


של מתקן המחשב במחנה השלישות ברמת גן % 

באוקטובר 1959 החלו הקורסים להכשרת עובדים חדשים בתחום המחשוב 
לצורכי ממר"ם. השתתפו בהם בעיקר אנשי צבא או כאלה שהיו מיועדים לשירות 
בממר"ם. הקורסים נועדו להכשיר בוחנים (כיום מנתחי מערכות), מתכנתים 
ומפעילים למחשב. בקורסים הדריכו מדריכים מארצות הברית, שנשלחו על ידי 
חברת "פילקו" ומומחים ממכון וייצמן. קורסים אחרים נועדו לאנשי חיל המודיעין 
ומשרד הביטחון, שכבר רכשו ניסיון במחשב ה"ויצאק" במכון וייצמן וכן לבוגרי 
האוניברסיטה והטכניון במקצועות מתמטיקה, כלכלה, סטטיסטיקה והנדסה. 

ניתן לומר שעם הגעת מחשב ה"פילקו" לממר"ם ב-1961, לאחר שנבנתה 
התשתית הפיזית שאפשרה את הפעלתו, החל עידן חדש בתולדות המחשוב 
בארץ. מכאן ואילך, בתהליך איטי ומורכב, חלחלו רעיונות היסוד, הידע ויכולת 
ההפעלה, מן ההתחלות במערכת הביטחון, בצה"ל, במכון וייצמן ובמגזר הפרטי, 
אל ציבורים הולכים ומתרחבים. מרכזיוּת הצבא ומערכת הביטחון בישראל סייעה 
מאוד להפצת הרעיונות בדבר חשיבות המחשוב ועתידו הכלכלי. תהליך זה 
התרחש במקביל להתפתחות הדרמטית בתחום המחשוב בעולם. 

בשנות ה-50 נעשו ניסיונות ראשונים בתחום פיתוח המחשבים בארץ ברפא"ל 
(הרשות לפיתוח אמצעי לחימה) במשרד הביטחון. באמ"ת (אגף מחקר ותיכון), 
הוקמה יחידה שהתמחתה בפיתוח מחשבים קטנים - אנלוגיים וספרתיים. כבר 
אז הבינו אנשי משרד הביטחון שניתן להיעזר במחשבים לצורך סימולציות של 
המיזמים שהיה עליהם לתכנן. בשנת 1956 הופעל באמ"ת לראשונה מחשב אנלוגי 
שכינויו "מחמ"ד" (מחשב חמ"ד, חיל מדע), שסבל מ"מחלות ילדות"**(לפי התיאור 
של מרדור), אך ניתן היה לבצע באמצעותו סימולציות פשוטות, כולל לפיתוח 
טילים, והוא הופעל עד שנת 1958. בשנת 1959 הושלמה בנייתו של מחשב אנלוגי 
משוכלל שכונה "איציק", שאֶפְשָר לבצע סימולציות מדויקות ואמינות. לאחר 
ששוכלל עוד יותר, סיפק שירותים טובים במחקר מערכות מוטסות, הנחיה וניווט. 
הניסיון שנרכש בפיתוח מחשב זה סייע רבות בפיתוח טילים ומערכות מונחות. 
פעולות ראשונות לפיתוח מחשב ספרתי החלו בשנת 1956 ובשנת 1963 הושלם 
פיתוח המחשב הצבאי הטפרתי הראשון בארץ - "צברק" ("צבר קומפיוטר"): "היה 
זה ציון דרך בפיתוח חלוצי זה ובכניסת רפא"ל לעידן האלקטרוניקה הספרתית 
וטכנולוגיית המחשבים"* 
5 עמירה שחר, מל''ן אנשים וטכנולוגיית המידע, משרד הביטחון, תל אביב (2011) עמ' 13. להלן: שחר, 

מליץ. 

6 -- מ' מרדור, רפא''ל, משרד הביטחון, תל אביב (1988) עמ' 184. להלן: מרדור, רפא"ל. 
7 שם, שס. 


|33 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


כניסת רפא"ל למיזמים גדולים חייבה הזדקקות למחשבים ולמערכות גתונים 
ואנשיה הבינו היטב שלא יוכלו לקדם את פיתוח המיזמים שהם היו מופקדים 
עליהם אם לא יצטיידו במחשב אלקטרוני רב-עוצמה שיספק להם שעות מחשב 
ככל שיידרש. אמ"ן היה שותף להבנה זו. אומנם ברשותו של מכון וייצמן פעל 
ה"ויצאק", אך העומס שהוטל עליו היה רב וזכות הקדימה ניתנה לחוקרי המכון. 
כפי שתואר לעיל, נרכש מחשב ה"פילקו", ומרדכי קיקיון ממשרד הביטחון מונה 
למנהל ממר"ם והיה למעשה מפקדו הראשון. רבים הסתליגו מרכישת המחשב וטענו 
שמדובר ב"פיל לבן" ובבזבוז כספי ציבור. רק לאחר הכשרה והסברה מתמידים 
חלחלה ההכרה בחשיבות המחשב לצה"ל ועד כמה ערכו רב בהגברת יעילות 
הפיקוד והשליטה ועיבוד המידע. הכניסה לעידן המחשבים העידה על יכולתו של 
צה"ל להסתגל לטכנולוגיה מתקדמת.* בראש הצועדים בצה"ל לקליטת המחשב 
והשימוש בו היו אמ"ן וחיל האוויר ובעקבותיהם חיל החימוש ויחידות צבאיות 
אחרות. רפא"ל גם תמכה בהצעותיו של קיקיון לפתח שיטות מתקדמות לעיבוד 
נתונים מרחוק ולהגברת זמינות הנתונים והתוצאות.% 

משרד הביטחון השתלב בממר"ם באמצעות חוליית מחשוב, אחת מתוך חמש 
שפעלו שם (האחרות היו של חיל האוויר, אכ"א, אמ"ן ואג"א). אולם ממר"ם לא 
היה מסוגל לספק את כל צורכי רפא"ל, גם בגלל שגורמים אחרים בצה"ל, שהתנגדו 
לרכישת מחשב, שינו את דעתם ודרשו גם הם את שעות העבודה היקרות וכך 
הצטמצם עוד יותר הזמן שעמד לרשות רפא"ל. לאחר שהעומס על המחשב 
המרכזי בממר"ם הלך וגדל, נרכשו כמה מחשבי פילקו 1000, שהותקנו אף הם 
בממר"ם ונועדו בעיקר לצורכי משרד הביטחון. בשנת 1963 נפרדו האגפים במטה 
הכללי והחילות בצה"ל מממר"ם והקימו יחידות מחשוב עצמאיות. בשנת 1966, 
בעקבותיהן, עזבה גם החוליה של משרד הביטחון והוקמה יחידת מחשב נפרדת, 
אך היא המשיכה להתבסס על שירותי ממר"ם. בשנים 1970-1965 מחשָבה 
היחידה נושאים ייחודיים למשרד הביטחון דוגמת תשלומי אגף השיקום, מערכת 
הגיוס לצה"ל, כספים, כוח אדם ועוד. אנשי התעשיות הביטחוניות דרשו הקמתם 
של מרכזי מחשוב עצמאיים, בטענה שלא ייתכן להקים תעשייה מתקדמת ללא 
מחשוב מלא. בהתאם לכך, רכשו התעשייה האווירית, התעשייה הצבאית ורפא"ל 
מחשבים. 

בשנת 1967 החליט משרד הביטחון להקים יחידת מחשוב ולרכוש מחשב גדול, 
שהתאים לצרכיו. היחידה התפתחה במקביל להתרחבות שחלה ברפא"ל והמחשב 
הגיע לארץ בשנת 1969. בשנת 1970 הפכה יחידת המחשב במשרד הביטחון לגוף 


8 שם, עמ' 183. 
9 שם, שם. 


44 


מבוא 


עצמאי שנקרא המרכז לעיבוד נתונים (מל"ן). באותה שנה קמה ועדה בראשות 
האלוף ישראל טל לבחינת הארגון, המבנה ופעולת משרד הביטחון. אחת המסקנות 
המרכזיות של הוועדה הייתה שמן ההכרח למחשב את תהליכי העבודה במשרד 
הביטחון במלואם וכי יש להתגבר על ההתנגדות והשמרנות של חלק מהעובדים. 
ברקע למינוי הוועדה עמדו החששות שמשרד הביטחון יאבד מכוחו ומסמכויותיו 
בגלל שגורמים שונים בצה"ל החלו לפעול באופן עצמאי בתחומים כגון רכש. מלי"ן 
הופקד על מחשוב משרד הביטחון במלואו ובאותה שנה נרכש גם מחשב עבור 
מל"ן 5 

בין מערכות החישוב המתותכמות שפותחו ברפא"ל אפשר לציין את מערכת 
ה"מחט" - לדיוק הפצצה; סימולטור תא טייס; "דוד" - מחשב ירי לתותחנים * 
שיטת העבודה ביחידות התותחנים הייתה ידנית. חישוב נתוני הירי ארך זמן רב, 
מכיוון שמדובר היה בשקלול נתונים רבים שהצריך ידע מתמטי והכשרה ממושכת. 
בגלל מורכבות החישובים, עייפות ולחץ, נפלו לעיתים טעויות בחישובים. מחשב 
הירי "דוד", שפותח בשנת 1974, הקטין את זמן החישוב לשניות בודדות והגדיל 
את אמינות החישובים. מחשב ה"דוד" היה מסוגל גם להעביר מידע ליתר סוללות 
התותחים, לאחר שהושגה פגיעה במטרה על ידי קנה מטווח אחד ולבצע תהליכי 
חישוב לכמה גוהלי קרב שונים. ניתן היה להפעיל את המחשב לצורך תותחים 
שונים בסוגם.* בשנת 1971 רכשה רפא"ל, לצורך הסימולציות, מחשב אנלוגי 
ולאחר שנה הוא חובר למחשב ספרתי וכך הפך למערכת היברידית. בדצמבר 1977 
גרכש מחשב מדגם "סיבר", הגדול מסוגו בארץ .5 

האוניברסיטה העברית בירושלים תרמה אף היא להתפתחות המחשוב בארץ. 
בשנת 1965 קיבלה האוניברסיטה בהשאלה מחשב חדיש מחברת יבמ שנקרא 
'גולם 7040'. המחשב סייע לא רק למחקרים של אנשי המדע באוניברסיטה, אלא 
גם לעבודה המנהלית ולניהול הכספים של האוניברסיטה, מכיוון שהיה מסוגל 
לבצע כ70,0007 פעולות חיבור וחיסור בשנייה - יכולת שנחשבה מדהימה באותה 
עת.* 

ענף מרכזי בחשיבותו להתפתחות המחשוב והתוכנה, מטבע הדברים, הוא 
ענף האלקטרוניקה. בשנות ה-50 עסק ענף זה בארץ בעיקר בהרכבת מכשירי 
רדיו ומכשירי קשר. בשנות ה607 המאוחרות הענף התפתח והחל לייצר מוצרי 


0 שחר, מלין, עמ' 27-12. 

1 מרדורר, רפא"ל, עמ' 184. 

2 *וסף עברון, התעשייה הביטתונית בישראל, משרד הביטחון, תל אביב (1980) עמ' 350. להלן: עברון, 
התעשייה הביטחונית בישראל. 

3 שם, עמ' 360. 

4 אלמוג, מהרצליה להרצליה פיתוח, עמ' 52. 


5 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


אלקטרוניקה לתעשייה וציוד לתקשורת. הקמת חברת \'תדיראן' בשנת 1950 
ו'מוטורולה' בשנת 1964 היא מאבני הדרך החשובות בהתפתחות הענף. 

בד בבד עם ההתפתחות הממסדית שתוארה לעיל, החלו לפעול יזמים ראשונים 
באופן עצמאי. בשנת 1961 הוקם על ידי שבעה חברים, ובהם אריה שמש ואני, 
'הקואופרטיב לייעול ומיכון משרדי', שסימן את לידתה של תעשיית עיבוד 
הנתונים והתוכנה במגזר הפרטי (ראו בפרק ב). יוזמה זו להקמת מה שנקרא אז 
'לשכת שירות' (מרכז חישובים) הייתה ראשונה מסוגה בישראל ובין הראשונות 
בעולם. בשנת 1963 הקמנו, אריה שמש ואני, את חברת מ.ל.ל. תעשיות תוכנה 
ומחשבים בע"מ שהפכה לכוח מניע חשוב ביותר בהתפתחות תעשיית התוכנה, 
המחשוב וההיי"טק בישראל (ראו בפרק ד). פרופסור עוז אלמוג כתב: "מ.ל.ל., 
הנחשבת לחברת התוכנה הישראלית הראשונה, נעשתה לימים לאחת המובילות 
בתחום ניהול מרכזי חישוב לעיבוד נתונים".* 

בשנת 1962 הקים עוזיה גליל את חברת "אלרון תעשייה אלקטרונית" ובכך 
היה לאחד החלוצים הראשונים והבולטים בתחום התעשייה האלקטרונית 
והמחשוב בישראל.* חזונו של עוזיה גליל זכה למימוש הודות לאלוף במילואים 
דן טולקובסקי, מפקד חיל האוויר בשנים 1958-1953 (ובכלל זה במלחמת סיני), 
שלאחר פרישתו מונה למנהל 'דיסקונט השקעות' והחל להפנות מימון וסיוע 
ניהולי לתעשיית ההיי-טק הישראלית בצעדיה הראשונים. עוזיה גליל עמד בראש 
החברה 38 שנים וכיהן בתפקידי המנכ"ל ויושב ראש מועצת המנהלים. במהלך 
שנים אלה היה שותף להקמת חברות רבות בתחום ההיי-טק. הראשונה מתוכן, 
שיזם והקים עם צוות מדענים מרפא"ל, הייתה אלביט מחשבים, בשותפות עם 
משרד הביטחון, בשנת 1966. משרד הביטחון החליט לקדם הקמת תעשיות 
עתירות מדע ולהאיץ פיתוח ובנייה של מחשבים בארץ, בשותפות עם משקיעים 
פרטיים ולכן החליט לסייע בהקמת חברת "אלביט" (אלרון-ביטחון). צוות מנוסה, 
ממיטב המהנדסים והטכנאים ברפא"ל, בראשותו של ד"ר אלכסנדר שני, שכיהן אז 
בראש תחום מחשבים, הועבר לחברה החדשה. 5 

בשנת 1969 (שנתיים לאחר הקמתה) השיקה חברת "אלביט" את מחשב 
ה-"₪191-100" שפיתוחו החל שנתיים קודם לכן. מחשב זה הוא מחשב ה"מיני" 
(זס)טכנתסס1מ:1/1) הראשון בעולם והמחשב המסחרי הראשון מתוצרת ישראל. 


55 שם, עמ' 55-56. 

6 עוזיה גליל, "יזמות עסקית - טכנולוגית במציאות הישראלית", בתוך: שלמה מי-טל ודן שכטמן 
(עורכים), יזמות תעשייתית בישראל, עתרת, הרצליה (1996) עמ' 193-176. להלן: מי-טל ושכטמן, 
יזמות תעשייתית בישראל. עמוס לבב, שבבים של תקווה, זמורה ביתן, תל אביב (1998) עמ' 87-38. 
להלן: לבב, שבביס של תקוה. אלמוג, מהרצל להרצליה פיתוח, עמ' 53. 

7 מרדור, רפא"ל, עמ' 185. 


46 


מבוא 


מטרתו הייתה לחולל מהפכה שתאפשר להוריד את העלויות ולהרחיב את 
התפוצה ללקוחות רבים יותר. המחשב היווה פריצת דרך בהיסטוריה העולמית 
של המחשבים גם מבחינת היחס בין התפוקה לעלות. מחשב ה"מיני" מתוצרת 
אלביט נמכר בישראל וברחבי העולם, וגם פותחו גרסאות שוגנות. אולם למרות 
הראשוניות ופריצת הדרך, היו מחשבי אלביט אפיזודה חולפת ואלביט ויתרה 
על מקומה לטובת אחרים ובראשם חברת "דיגיטל", שהייתה אז בראשית הדרך. 
קברניטי אלביט לא ידעו כיצד לתרגם את ההצלחה הטכנולוגית להצלחה 
מסחרית. כאשר התברר שלא די בייצור המחשב וכי מדובר בקריאת תיגר על 
יצרני המחשבים הגדולים, נעשה השידוך עם חברת סי.די.סי. (5%)06 חברת 
מחשבים אמריקאית רב-לאומית, שרכשה את מניות משרד הביטחון באלביט וכך 
הייתה לחברה הבין-לאומית הראשונה שהתמזגה עם חברה מקומית. התברר לה, 
כפי שהתברר בהדרגה גם לחברות הרב-לאומיות האחרות, שאלביט אינה יכולה 
להתמודד בשוק המחשבים העולמי, אך היא יכולה לתרום חדשנות טכנולוגית 
ולסייע באופן משמעותי לפיתוח מוצרים עתידיים. השותפות בין אלביט לסי.די.סי. 
נמשכה עשר שנים. שני הצדדים נשכרו מהשותפות אך החלומות לא התממשו. 
סי.די.סי. לא הצליחה להפוך את שיווק מחשבי אלביט לסיפור הצלחה עולמי 
והשוק הישראלי היה קטן עבורה. אלביט, מבחינתה, רכשה ניסיון וידע בתהליכי 
ייצור ושיווק שקידמו אותה מאוד בשנים הבאות. 

בראשית הדרך, היזמים הפרטיים הראשונים (ובהם דן טולקובסקי, עוזיה גליל, 
סטף ורטהיימר ואחרים), נשענו על התעשייה הביטחונית. באותה דרך שבה יצרו 
השקעות העתק של ממשלות ארצות הברית ובריטניה בשנות מלחמת העולם 
השנייה, מינוף (010 מוספ) בתעשייה האזרחית, כך גם בישראל הולידו ההשקעות 
הגדולות בתעשייה הביטחונית את המפעלים הראשונים של התעשייה עתירת 
הטכנולוגיה. מפעלים כגון "אלרון", "אלביט" ו"אלסינט" ייצרו גם הם מוצרים 
ליצוא 5% 

שותפו של גליל ומי שנחשב לאחד מטובי המוחות בתעשיית ההיי-טק בארץ, 
אברהם סוחמי, הקים ב-1 בינואר 1969 את חברת 'אלסינט' להדמיות רפואיות 
כחברה בת של 'אלרון'. עמוס לבב העריך: "אחד בינואר 1969 היה ליום היסטורי 
בכלכלת ישראל. באותו יום נקבע כי ישראל 'פִּחָיָה' בעתיד על מוחם המבריק של 
חכמיה ולא תסמוך עוד על יצוא תפוזים"." החברה עסקה בפיתוח, ייצור ושיווק 
8 חתסו)זסכך 00 0818 000701 :00 6. 
9 *ובל אליצור, 31 דמויות ממעצבי דור המדינה, כרמל, ירושלים (2008) עמ' 133-132. להלן: אליצור, 


1 דמויות ממעצבי דור המדינה. 
0 לבב, שבביס של תקווה, עמ' 46. 


17 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


פתרונות להדמיה רפואית והייתה לחברה הישראלית הראשונה שגייסה כספים 
בבורסה האמריקאית (בשנת 1972) ובכך קבעה דגם לחיקוי לחברות אחרות. 
אלסינט הפכה למעצמה שהתחרתה בתחומה עם החברות הגדולות ביותר, ויצרה 
מוניטין לתעשיית ההיי-טק הישראלית, עד שנקלעה בשנות ה807 למשבר חמור 


שהוביל לעזיבתו של סוחמי לחו"ל.% 


בשנות ה-607 הוסיפה חברת י"א 
מיטווך ובניו בע"מ את מחשבי אסא 
לקו המוצרים שלה וסיפקה אותם 
לבנקים, למשרדי ממשלה, לארגונים 
מסחריים, מפעלי תעשייה ועוד. בשנת 
4 תהתקינה החברה בבנק דיסקונט 
את המחשב 315 68א שהיה המחשב 
הראשון במערכת הבנקאות בישראל. 
מחשב דומה הותקן במנהל הכנסות 
המדינה, בסולל בונה ובארגונים 
נוספים. מאמצע שנות ה-607 ועד 
תחילת שנות ה-90 הפעילה החברה 
לשכת שירות לעיבוד נתונים. החברה 
הייתה הראשונה שהביאה לארץ 
מכונות אוטומטיות למשיכת מזומנים 
ועד היום היא מספקת ומתחזקת 





כרטיס אלקטרוני ששימש לבניית המחשבים 
מהדור הראשון 


עמדות כספומט לכל הבנקים. נוסף על כך היא מספקת למרבית הבנקים בישראל 
מערכות מרכזיות לסליקה, מיון ועיבוד של צ'קים. 


התפתחות עיבוד הנתונים והשימוש במחשבים בישראל נבעה במידה רבה 
מתרומתם של מרכזי החישוב העסקיים (ובהם מ.ל.ל.) שבפעילותם הנחשונית 
והחלוצית הביאו את בשורת המחשוב לאלפי ארגונים ציבוריים ועסקיים ובכך 
סללו את הדרך לקליטת המחשבים בארגונים אלה. הרעיון העסקי היה לקדם 
את הניהול העסקי והציבורי ולספק שירותי מחשב לחברות ולגופים אחרים שלא 
היו מסוגלים לפתח יחידות מחשב עצמאיות. הפעילות המקצועית והעסקית של 
מרכזי חישוב אלה הייתה גורם מרכזי ביצירתה של תעשיית המידע הישראלית. 
תעשייה זו הייתה גם הבסיס להקמת תעשיית התוכנה, שהיא כיום אחד מהיסודות 


המרכזיים של הכלכלה הישראלית. 


1 שם, עמ' 69-46. 


38 


מבוא 


בשנים 1983-1976 פיתחה אלביט מחשב מרכזי אוא?* תואם ]18% ראשון 
מסוגו בעולם שכינויו היה "ענת". אלביט התקשתה בשיווקו וחֶברה שוב לחברה 
בין-לאומית, חברת "ניקסדורף" הגרמנית. היוזמה לא זכתה להצלחה. אחר כך 
החליטה אלביט להתרכז במוצרים ביטחוניים מבוססי מחשבים בתחומים שונים 
שייהגו מהפיתוח בישראל ויוכלו ליהנות מעדיפות על המתחרים ובדרך זו הגיעה 
החברה להישגים גדולים ביותר. בין היתר פיתחה סימולטורים לחילות הים והיא 
מובילה בתחום האווירונאוטיקה, מתקני בקרת אש לטנקים, מערכות הנחיה 
חכמות לפצצות ועוד. % 

בשנת 1982 היו בעולם ובישראל ארבעה סוגי מחשבים עיקריים: מחשבים 
מרכזיים, שבתחילת דרכם עיבדו נתונים ב"מנות" והתקדמו לעיבוד נתונים 
אינטראקטיבי, "בזמן אמיתי"; "מיני-מחשבים" ו"מחשבים משרדיים" שיישמו 
שיטות עיבוד נתונים אינטראקטיבי וב"זמן אמיתי"; "מיקרו-מחשבים", החידוש 
הטכנולוגי באותה עת, שיישם בהצלחה רבה, אך מוגבלת בהיקפה, את כל מה 
שנעשה באמצעות המחשבים המרכזיים וה"מיני-מחשבים". מערכת זו התאפיינה 
בגודלה הקטן ובגמישות הפעלתה והיא כללה את כל היחידות הנכללות במחשב. 
הזיכרון הפנימי הגיע אז ל-128%.% 


עמירם שור / עידן חדש - כבר בפתח 
(מעריב חוברת עסקים נובמבר 1982) 


ההתפתחות המדהימה בתעשיית האלקטרוניקה נותנת אותותיה בעיקר בטכנולוגיית 
המחשבים והמידע. כבר שנות דור (אנושי) אנו נוהגים לדבר ולעסוק בעיבוד נתונים אוטומטי, ' 
באמצעות מחשבים אלקטרוניים. 


עיבוד נתונים משמעו איסוף נתונים גולמיים ממקורות התהוותם, תרגומם לשפת מחשב, : 
הזנתם למחשב ועיבודם הממוחשב לדוחות על פי צורכי הנושא והעניין. עיבוד הנתונים עבר גם 
הוא התפתחות מפליאה, כפוף לאפשרויות שהעניקה טכנולוגיית המחשבים. ראשיתו בעיבוד 
נתונים ב"מנות", דרך שיטות של "עיבוד נתונים מרחוק", "ביזור בינה" וכלה בעיבוד נתונים 


2 6שוחבץת הוג]א :וא 

3 עמירם שור, "המצטיינים, הסמנים הימניים ופורצי הדרך במחשוב ובענ"א'", מעשה חושב, אוקטובר 
8, עמ' 122. להלן: שור, המצטיינים. אך לא רק חברות וגופי מחקר פיתחו מחשבים בישראל. 
חברת "עצ הדעת" בקיבוץ יסעור פיתחה מחשב (01,0-9100) 1.02.8) שהיה מיועד לשפת תכנות 
לוגו בלבד ולכן יש לו מקלדת לוגו ייחודית. דגם של המחשב, שפותח בשנות ה-80, שמור במוזיאון 
למחשב במרכצ ג'ון ברייס בצומת הצ'ק פוסט. אתר המוזיאון לתולדות המחשב, 
(6.11זס. והוססן.אראעט//:ק11). 

6 ע' שור, ס' בוקי, "טכנולוגיית המיקרו-מחשב לעזרת רואה החשבון", רואה החשבון, חוברת 8-7, 
ינואר-מרס 1982. 


>|59 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


אינטראקטיבי "בזמן אמיתי". כיום מהווה עיבוד נתונים חלקן מארכיטקטורת המשרד וכלי עבודה 
אינטגרלי של ממלאי תפקידים שונים במערך הארגוני והמשרדי. 


גם בחשיבה ובשימושים נעשה מהלך של תחכום, על ידי המעבר ממחשוב לצורך איסוף, 
רישום נתונים ודיווח, לשימוש הולך וגובר במחשב ככלי לצורך שיפור השליטה, הבקרה, תהליך 
קבלת ההחלטות וקביעת מדיניות. ההתפתחות הטכנולוגית בתחום האלקטרוניקה הביאה 
מוצרי מחשבים חדשים, שיש להם השלכות דרמטיות על דרכי החשיבה והשימוש. 


המיקרו-מחשבים, התוויינים למיניהם, הגרפיקה, מדפסות הצילום, מחשבי ה"קאד" וה"קאם" 
[/640/64₪]% מחשבי עיבוד התמלילים, הווידיאו-טקס והדואר האלקטרוני, הם רק מקצת 
מפרי ההילולים של הטכנולוגיות החדישות. התפתחות זו גוררת בעקבותיה מהפכה הכרחית גם 
בתחום מוצרי התוכנה. ככל שהטכנולוגיה מתוחכמת ומהפכנית יותר, כך היא מעניקה את זכות 
הבכורה לתוכנה. מוצרי העתיד של טכנולוגיית המחשבים שייכים "לתוכנה" ולא עוד "לחומרה". 


מסופי ה"קאד" [מחשבים לתכנון ועיצוב מוצרים] לדוגמה, המאפשרים הצבה או פיתוח של 
צורות הנדסיות תלת-ממדיות בצג המסוף, מהווים בשורה ופריצת דרך בתחום ההנדסי של 
התיכון והתכנון של מוצרים חדשים. 


מחשבי ה"קאם" [מחשבים לייצור תעשייתי באמצעות מכונות], מחשבי הסְדֶר בדפוס, מחשבי 
התמלילים וטכנולוגיית המחשבים המאפשרים שילוב וחבירה של צבע, תמונה, קול ועיבוד 
נתונים - הם וק מדגם מייצג לטכנולוגיית המחשבים החדישה והמהפכנית, כאשר מחשבי 
"האינטליגנציה המלאכותית" עומדים בפתח ומעניקים למהפכה זו נופך וממד דרמטי נוסף. 


הטכנולוגיה, אפשרויותיה וביצועיה החדשים, הם החומר בלבד. כדי שטכנולוגיה זו תבוא 
לידי ביטוי ובשורתה תהיה שלמה, יש להפיח בה את הרוח, הנשמה. "התוכנה" היא נשמת 
הטכנולוגיה. בכוחה של התוכנה להביא לידי מיצוי האפשרויות הביצועיות הגלומות בכל מוצר 
קצה. יתרה מזו: בכוחה של התוכנה להביא לטכנולוגיה כשרים, תוכנות וביצועים, שהם מעל 
ומעבר למה שצפו וחזו מפתחי הטכנולוגיה ויוצריה. 


עיבוד הנתונים המסורתי, הן בתחום המנהלי, והן בתחום המדעי, אִפשַר כאמור, איסוף 
נתונים ועיבודם הממוחשב לכדי דוחות מחששב. גיוון הדוחות והצגת הנתונים בחתכי מיון שונים 
ומגוונים, העניקו מידע וכלי ניהול, לציביליזציה חדשה, שהחליפה את "ציביליזציית התעשייה" - 
"ציביליזציית האינפורמציה". 


חבירת טכנולוגיות שונות, מגוונות וחדישות, באמצעות תוכנה, וממשקי חומרה המאפשרים 
עיבוד ואריזת מוצרי "תעשיית האינפורמציה" בממדים חדשים: תכנון הנדסי, לצד פלט גרפי 
ודוחות מנהלים משלימים - הם תפנית בתעשיית האינפורמציה הפותחת תקופה חדשה: עידן 
"הטכנולוגיה של המידע". 


"טכנולוגיית המידע" מציבה אתגרים חדשים לפני מקצועני המחשב והיא פותחת אפשרויות 
לחשיבה יוצרת בתחום התוכנה, שאת אחרית פירותיהם לא ניתן לצפות. יש לשער, ש"טכנולוגיית 
המידע" תשנה גם את היררכיית המקצועות בענף. אין ספק שמקצוע העתיד שייך למהנדסי 
"טכנולוגיית המידע". 


5 >חטסה)טה8]\ 1606 קת 60 :0/1 ;ופסכ 41060 זסוטקות 0 :כ 0. 


20 


מבוא 


"טכנולוגיית המידע" צופנת בחובה אפשרויות אינסופיות גם לתעשייה בישראל. חזון, מעוף 
וחשיבה יוצרת, לצד עידוד ממשלתי, יכולים להעלות את ישראל כגורם חשוב במפה העולמית. | 
של יצרני תוכנות ופתרונות, העתידים לתת ממד ותנופה ייחודיים להתפתחות זו. יתרה מזו, | 
השתלבות מהירה בעידן "הטכנולוגיה של המידע" תכשיר את הקרקע לקליטה והשתלבות בדור 
החמישי של המחשבים. 


בשנות ה-80 התבססה תעשיית ההיי-טק הישראלית והחלה להניב פירות 
מופלאים. כמה תהליכים חברו יחד באותן שנים. חברות מובילות מחו"ל הקימו 
את מרכזי המו"פ (מחקר ופיתוח) שלהן בישראל. בין החברות הזרות הבולטות 
שעשו זאת, ניתן היה למצוא את יבמ, אינטל, נשיונל סמיקונדקטור, דיגיטל, רדי 
סיסטמס ואחרות. פעילות החברות הזרות, כפי שהבחנתי כבר אז, בנתה בארץ 
תשתית פיתוח בציוד ובכוח אדם מהמתקדמות ביותר בעולם, שתוכל לשמש 
כבסיס עליו תפותח תעשיית היי-"טק עצמאית.% 

מדוע השקיעו חברות הענק בישראל, בזמן שארצות רבות אחרות היו פתוחות 
בפניהן? בשנת 1988, בריאיון שערכתי עם מנכ"ל חברת רדי סיסטמס (ץ680 
%₪8) בישראל וסגן נשיא החברה, אל"מ (במיל') אבי פרי (מפקד הממר"ם 
בשנים 1984-1982), השיב פרי לשאלה מדוע החליטה חברת רדי סיסטמס 
(שהוקמה בארצות הברית באוקטובר 1986) להקים את מרכז הפיתוח שלה 
בישראל בפברואר 1987. פרי הציג את השיקולים האלה: הרמה הגבוהה של 
פיתוח התוכנה; כוח האדם המקצועי הטוב; היציבות של העובדים בניגוד לניידות 
הגבוהה בארצות הברית; העלות הזולה יותר של הפיתוח; אפשרויות לקבל 
מענקים ומימון מקרנות שונות; תשתיות מתאימות, כולל לתקשורת מחשבים עם 
אירופה וארצות הברית והרמה הגבוהה של המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. 
מנגד, ישנם גם קשיים, ובהם הביורוקרטיה, המיסוי הגבוה, הריחוק ממרכזי 
החברות, המצב הביטחוני, שירות המילואים ועוד. בשקלול היתרונות והחסרונות, 
למרות הקשיים הרבים, החליטה החברה להקים את מרכז הפיתוח בישראל % 

בשנת 1988, בשנה ה-27 להקמתה, הייתה קבוצת אלרון מייסודו של עוזיה גליל, 
שהוזכר לעיל, אחת החברות הישראליות החשובות בזירה הבין-לאומית. החברות 
והמפעלים בקבוצת אלרון עסקו בייצור מוצרים אלקטרוניים מבוססי מחשבים 
למערכת הביטחון, אבחון רפואי, תקשורת, אינטליגנציה מלאכותית ועוד. בתחום 
הצבאי נועדו מוצריה לאוויר, לים וליבשה ובהם מערכות ניווט, חימוש, בקרת אש, 
פיקוד, בקרה ותקשורת וכן מאמנים ודמיינים. המוצרים נמצאו בשימוש צה"ל 
וכמה צבאות אחרים. 


6 שור, המצטייניס, עמ' 127-119. 
7 שם, עמ' 122. 


1 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


מהמכונות הקונבנציונליות, המכונות המחווטות וה-5וא5ד5צ5 > 
אל ה-6ק, ה-דפאאפדאו וה-העה[ 


0 שנות טכנולוגיה של מידע בישראל 


מאת: עמירם שור - יושב ראש מועצת המנהלים של קבוצת מ.ל.ל. תעשיות תוכנה ומחשבים 
בע'"ימ 
יושב ראש הנהלת איל"א - האיגוד הישראלי לטכנולוגיה ומידע 
יושב ראש ארגון בתי התוכנה שבהתאחדות התעשיינים בישראל 


חגיגות ה507 של מדינת ישראל יציינו את אחד האירועים החשובים והדרמטיים בהיסטוריה 
של העם היהודי. שיבת העם למולדתו והצורך בבניית חברה וכלכלה מודרניות, תוך כדי בניית 
צבא ההגנה לישראל, לא היו אפשריים, אלמלא היוזמה, החזון, הביצוע והחריצות של מנהיגים 
פוליטיים, מנהיגים ויזמים כלכליים ומנהיגים מקצועיים, שבחזונם ובעשייתם, הביאו את מדינת 
ישראל למה שהיא היום. 


לסקור את ההיסטוריה של טכנולוגיית המידע על רבדיה וחלקיה השונים, במהלך 50 שנותיה 
של מדינת ישראל, היא מטלה כבדה, המחייבת עיון וחקירה מעמיקים. אין עוד טכנולוגיה 
שהשפיעה באופן דרמטי כל כך על החברה האנושית, כפי שעשתה זאת טכנולוגיית המידע. 
לכן תהיה זו סקירה מנקודת ראות סובייקטיבית של אחד מאלה הנמנים על דור המייסדים של 
תעשיית האינפורמציה והמידע בישראל והמלווים את הטכנולוגיה כמעט מראשית דרכה. 


בסקירה זו יש בכוונתי להאיר את השלבים, התהליכים, ההתפתחות והמעשים שנעשו על 
ידי בודדים, קבוצות, יזמים ותעשיות, שיצרו והקימו תעשייה הטומנת בחובה פוטנציאל ענק 
לביסוסה הטכנולוגי, הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל. הארה שכזו, שבבוא העת, בחגיגות 
ה-75 והמאה של מדינת ישראל הריבונית, תיזכר תרומתם של החלוצים ושידעו שההתחלות היו 
קשות וצנועות, אך מהן ובזכותן הגענו עד הלום. 


בענף דינמי בו אנו עוסקים, ענף בו הריצה תיחשב לדריכה במקום, אין ולא ניתן לנוח לרגע. עם 
זאת, ניתן לסכם ולומר שיש לה, לתעשיית המידע של ישראל, יסודות איתנים שניתן יהיה לבנות 
עליהם מנופי ענק, שיהפכו את ישראל למרכז עולמי של מחקר, פיתוח וייצור של מוצרי תוכנה, 
היי-טק ושירותי ערך מוסף על תעשיות טכנולוגיות, לעולם כולו. 


במהלך המחקר הפרטי שעשיתי, כדי להוליך עצמי אל אותם ציוני דרך שעשו היסטוריה, . 
גיליתי שהנסתר והבלתי ידוע גדול ורב מהנגלה, עובדה שהביאתני להחלטה שאין ברירה, חייבים 
להתרכז בכל זאת במעשים הגדולים באמת. 


לא אוכל לצאת ידי חובה מבלי להזכיר ראשית לכל דבר, את החולמים, המייסדים והמנהיגים, 
נביאיה וכוהניה של התעשייה מראשית דרכה, מראשית ימיה של מדינת ישראל. אישים שפעלו 
והקימו את המסד בתחום המדע, הממשל, הצבא, התעשייה והמסחר. 


כבר במחצית שנות ה-40 עוד בטרם קמה המדינה, היה זה ד"ר חיים וייצמן, איש מדע מראשי 
המנהיגות ביישוב ומי שלאחר מכן נבחר לכהן כנשיאה הראשון של מדינת ישראל, שהגה עם. ; 


22 


מבוא 


פרופסור פקריס את רעיון המחשוב. פגישת דייר וייצמן במחצית שנות ה-40 עם פרופסור חיים 
פקריס, מדען יהודי אמריקאי, שבאותם ימים שימש ראש המחלקה לפיזיקה מתמטית ביחידה 
למחקרי מלחמה באוניברסיטת קולומביה, (לימים הקים את המחלקה למתמטיקה שימושית 
במכון וייצמן למדע), הביאה לפיתוח חלוצי ראשוני, בשנת 1955, של המחשב המדעי הראשון 
בישראל, שכונה בשם "ויצאק". ה"ויצאק" היה בעל זיכרון של תוף מגנטי בן 1024 מילים שהוחלף 
בשנת 1960 במחשב חדש, שהיה פי מאה מהיר ממנו וכונה בשם "גולם". 


למכון וייצמן ופרופסור פקריס, שמורות זכויות היוצרים של פיתוח וייצור המחשב המדעי הלא 
מסחרי, מהראשונים בעולם, שהיה המקור ממנו החל עיבוד הנתונים האלקטרוני בישראל. 


בסוף שנות ה-50, היה צה"ל אחד הארגונים הראשונים בעולם שרכש, התקין והפעיל את 
המחשב הראשון מהדור השני "פילקו 211". עיבוד הנתונים בצה"ל נחלק לשתי תקופות 
טכנולוגיות. הראשונה הקרויה תקופת "ממ"ס" בפיקודם של סא"ל רונן ודוד כהן ז"ל, תקופה 
שבה עיבוד הנתונים בוצע באמצעות סדרת מכונות קונבנציונליות מחווטות, והתקופה השנייה 
שבה ירשה ממר"ם את ממ"ס, שהתבססה על טכנולוגיית המחשבים. מפקדה הראשון של 
ממר"ם היה מרדכי קיקיון ז"ל, שהיה גם מהאבות המייסדים של הפעילות הציבורית בענף. 
לממ"ס וממר"ם זכויות רבות להתפתחות הענף ובעיקר בהכשרתם של מאות ואלפי מקצועני 
מחשב, המהווים את שדרת המנהיגות המקצועית של התעשייה בישראל. 


במקביל להתארגנות המחשוב בצה"ל, הוקמה גם מערכת ממשלתית, המרכז למיכון משרדי 
הממשלתי, שראשיתו כיחידה במשרד ראש הממשלה. גם במרכז הממשלתי (שנים מאוחר 
יותר כונה בשם מל"מ מערכות), היו שתי תקופות מבחינת פלטפורמות החומרה, תקופת הציוד 
הקונבנציונלי, המכונות המחווטות והשנייה, שהחלה בשנת 1962 עם קליטתו של המחשב 
הראשון מתוצרת יבמ דגם 1401. המרכז למיכון משרדי הביא תרומה חשובה למחשוב משרדי 
הממשלה, לשיפור השירות לאזרח ולהעמדת הכלים והאמצעים הדרושים למדינה דמוקרטית 
בראשית דרכה. שני אישים תרמו והקדישו את חייהם למשימות המחשוב הממשלתי והיו לכוהניה 
של התעשייה - אהרון גרץ ודב חביון ז"ל. השניים נמנו גם על אבות המייסדים של ההתארגנות 
הציבורית בענף, הם שיזמו והקימו את איל"א - האיגוד הישראלי לטכנולוגיית המידע, המהווה 
את האיגוד המקצועי למקצועני תעשיות המידע והמחשבים בישראל. לא ניתן לתאר את 
התפתחות עיבוד הנתונים והשימוש במחשבים בישראל, ללא תרומתם של מרכזי החישוב 
העסקיים (כונו בעבר "לשכות שירות") שבפעילותם הנחשונית והחלוצית, הביאו את בשורת 
המחשוב לאלפי ארגונים ציבוריים ועסקיים וסללו את הדרך למאות רבות של מתקני מחשבים 
הפועלים כיום במשק. פעילותם המקצועית והעסקית של מרכזי החישוב הנ"ל, הקימה ויצרה 
תעשייה חדשה, את תעשיית האינפורמציה, תעשייה שהיוותה שנים מאוחר יותר, עם הופעת 
טכנולוגית התוכנה, את הבסיס להקמת בתי תוכנה, שנתנו תרומה ותנופה חשובים וחיוניים 
לקידום המחשוב והניהול בישראל וכן בפיתוח מוצרים מוטי יצוא לשווקים בעולם, שברבות הימים 
הפכו את ישראל לאחת המדינות המובילות, בפיתוח וייצור של מוצרים ושירותים, בתחומים של 
טכנולוגיית המידע. 


קבוצת מ.ל.ל. תעשיות תוכנה ומחשבים בע"'מ, שיזמיה ומקימיה הם עמירם שור ואריה שמש, 
הייתה בין החלוצים והסמנים הימניים להקמתם של מרכזי החישוב ותעשיות התוכנה בישראל. 


ההיסטוריה של תעשיית המידע בישראל, היא ההיסטוריה של מ.ל.ל. רבים מציוני הדרך 


3 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


בהתפתחותה של תעשיית עיבוד הנתונים האוטומטי, התוכנה והמחשבים, נקבעו על ידי 
הפעילויות והעשייה של מ.,ל.ל. בישראל. מ.ל.ל. הייתה הגשר והמנוף להעברת טכנולוגיות מידע 
חדשות מארצות המערב לישראל. 


מ.לל. עשתה שימוש בכל אותן טכנולוגיות שנוצרו במהלך השנים, החל מהמערכות 
הקונבנציונליות, דרך המחשבים האלקטרוניים, המיניהמחשבים וכלה בפלטפורמות ה-207 
והתקשורת. 


החברה ומנהליה נטלו גם חלק פעיל ומכריע בהתארגנות הענף ובהקמת המסגרות הייצוגיות 
שלו. לא ניתן לתאר את התפתחות הענף והתעשייה גם ללא תרומתם של חברות המחשבים 
האמריקאיות, שהקימו נציגויות כבר בימיה הראשונים של המדינה והיו למאיץ החשוב להחדרת 
טכנולוגיות וידע למגזרי השוק השונים. חברת י.א. מיטווך ובניו בע"מ, נציגת 68א בישראל, היא 
הוותיקה שבין משווקי החומרה בישראל. פעילותה העסקית בציוד משרדי וקופות רושמות, 
החלה עשרות שנים עוד בטרם הקמת המדינה. לודוויג מיטווך ז"ל, שהיה דור שני למייסדים, 
הטמיע את חותמו ואת חותם החברה בהתפתחות המחשוב במגזרי המשק השונים. 


הגדילה לעשות מכולם, חברת יבמ העולמית, שהקימה נציגות עצמאית בישראל [בשנת 
0 והייתה לחברה המובילה מבין ספקי החומרה והידע. בשנותיה הראשונות היא נוהלה 
בצניעות על ידי ה"ה [האדונים הנכבדים] [אלכס] רטהאוז ו-[הנרי] פולק, ופריצתה בגדול לשוק 
הישראלי, הייתה בתקופת כהונתו של דוד כהן ז"ל, שפעל רבות לא רלק לקידומה של יבמ בישראל, 
אלא גם לחשיבה הלאומית והציבורית ולקידום המחשוב והחינוך הגבוה באמצעות מחשבים 
בישראל. בשנת 1965 הוקמה נציגות קונטרול דאטה בישראל שהקימה מרכזי חישוב במוסדות 
להשכלה גבוהה. בשנות ה-70 הוקמה נציגות דיגיטל ובורוז, ובעקבותיהם באו רבים אחרים, עד 
שכיום נדמה שאין יצרן מחשבים או תוכנה, שאינם פעילים ומשווקים את מוצריהם בישראל. 


למען הצעירים של היום, שנולדו כבר אל תרבות המחשבים והתוכנה המבוססת בעיקרה על 
פלטפורמת ה-6, למען "הפריקים", "האנלייזרים", "ההאקרים" ומשתמשי המחשוב של היום, 
אקדיש שורות מספר לטכנולוגיות שהיוו את התשתית והמסד לטכנולוגיות של היום וכל שעתיד 
עוד להתרחש ולהתפתח בשנים הבאות. הזכרתי כבר את המכונות המחווטות שבתהליך ייצור 
מובנה, אפשרו עיבוד נתונים, על ידי מהלכים להפקת חישובים ודוחות, בשנות ה-50 וראשית 
שנות ה607, עד להופעת המחשבים האלקטרוניים הראשונים. 


שרשרת הייצור כללה סדרה של מכונות שהיה צורך לחווטן באמצעות לוחות פיקוד, שדמו 
לכוורת דבורים. היו בלוחות האלה שקעים רבים, פולטי זרמים חשמליים וקולטי זרמים ובאמצעות 
חוטי חשמל שבקצותיהם שקעים, ניתן היה לחבר בין פולט זרם לקולט זרם ובכך לסגור מעגל 
חשמלי היודע לבצע פקודה, בדיוק כשם שעושה את זה פקודת תוכנה של השיטות העכשוויות. 
לוח פיקוד שכזה נראה כסבך של חוטים בצבעים שונים, שאפשרו אבחנה בין קבוצת פקודות 
ופונקציות שניתנו למערכת הפיקוד. לוחות הפיקוד הוצמדו אל המכונות במקומות קבועים וכך 
הופעלו המכונות וביצעו את מטלות עיבוד הנתונים. שרשרת הייצור כללה מכונות לניקוב וקליטת 
הנתונים על גבי כרטיסים מנוקבים, ממיינות, מפענחות, מכונות לחישוב ומלווחות. ההתפתחות 
הטכנולוגית, גם באותן השנים, הביאה בתדירות גבוהה חידושים, כך מכונות הניקוב שופרו 
ושוכללו בפונקציות הבקרה, מכונות לניקוב כרטיסים הוחלפו במכונות לרישום נתונים על גבי 


8 גיא גרימלנד, "כשבדיסקט היה חור: ההיסטוריה המקומית של יבמ", 15.10.2009 ,ז6אי6181\י. 


54 


מבוא 


דיסקטים מגנטיים, ממיינות שהיו בעלי יכולות מיון של 1,000 כרטיסים לדקה, הוחלפו במכונות 
מיון במהירויות של 3,000 ו4,0007 כרטיסים בדקה ומכונות החישוב הוחלפו במכונות בעלות 
יכולות חישוב מהירות יותר וכך גם בכל הקשור למכונות הליווח של דוחות. 


מעניין לציין במיוחד את מכונות החישוב והליווח. מכונות החישוב ידעו לבצע פעולות פלוס, 
מינוס, כפל וחילוק, כאשר החישוב נעשה על ידי קריאת ערך נתוני שדה ג (מיוצג על ידי חורים 
מלבניים בכרטיס המנוקב) הכפלתו בערך נתוני שדה 8 וניקוב התוצאות על גבי אותו כרטיס 
בשדה 6. כך נעשו גם פעולות החילוק, החיבור והחיסור. קצב החישוב היה איטי מאוד, מפעיל 
המכונה צריך היה להיעזר בסבלנות רבה ולעקוב אחרי החישוב. מלכת החישובים הייתה מכונת 
החישוב מתוצרת יבמ, דגם 6024, שהוחלפה מאוחר יותר במכונת חישוב מהירה יותר, שגודלה 
היה כגודל מחשב מרכזי והיה צורך לצגנה, ולהתקין בה תעלה מיוחדת לפליטת החום החוצה. 
תפוקת החום הייתה יכולה בקלות רבה לחמם דירה בחורף. מכונות הליווח היו מכונות הדפסה 
שהיו להן מוטות (ברגים) הדפסה, עליהן הייתה נציגות לכל האותיות ובאמצעות לוח הבקרה 
והנתונים המנוקבים על גבי כרטיסי הניקוב, הם היו מתרוממים לגובה מיקום האות הטבוע 
בהם ובאמצעות פטישים שהכו על האותיות היו מודפסים הסימנים (אותיות ומספרים) על גבי 
הנייר הרציף. למכונות הליווח היו גם מונים שידעו לבצע פעולות פלוס ומינוס. ראוי לציין שסדרת 
המכונות שנסקרו היו כולן מתוצרת יבמ שהובילה באותם שנים את שוק עיבוד הנתונים העולמי. 
מכונות יבמ אלו היו מבוססות על כרטיסי ניקוב הח5/5%6 6870 שהכילו 80 טורי מידע. במקביל 
לשיטות יבמ פעלה חברה בריטית שייצרה מכונות דומות שפעלו על בסיס של 40, 36, ו217 טורי 
כרטיס ניקוב. הנקבים היו עגולים להבדיל מהנקבים המלבניים בשיטות יבמ. חברה בשם "חיימי" 
ייצגה אז את החברה הבריטית 54/45 88/ו\ס? בישראל. כפי שכבר הוזכר, בראשית שנות ה607 
הופיעו לראשונה המחשבים האלקטרוניים מתוצרת יבמ. היו אלה מחשבי ה-1401 שפעלו 
באמצעות כרטיסים מנוקבים ללא זיכרון חיצוני של מדיות מגנטיות מכל סוג שהוא. הופעת 
המחשבים האלקטרוניים הייתה מהפכה עצומה. היה להם כבר זיכרון 4% או 8% ולאחר שנתיים- 
שלוש, גדלו יכולות המחשבים, על ידי הגדלת קיבולת הזיכרון הפנימי והוספת אמצעי החסנה 
חיצוניים, של טייפים מגנטיים ומאוחר יותר של דיסקים מגנטיים, שאפשרו אחסון כמויות גדולות 
של נתונים, שנחשבו לדבר אדיר ומהפכני והן מתגמדים ביחס לאפשרויות האחסון של היום. 
קשה לתאר היום כיצד ניתן היה אז, לבצע עיבודים של ממש. ייחודו של המחשב האלקטרוני 
היה בכך שכל פונקציות עיבוד הנתונים שולבו במכונה אחת וגם קצב הדפסת הדוחות שופר 
באופן דרמטי, מוטות ההדפסה הוחלפו בשרשרת הדפסה שמהירות סיבוביה בצורה אליפסית 
הגיעה למהירות הסילון. קצב השינויים שאנו עדים לו היום, לא פסח על משתמשי המחשבים גם 
בעשור שנות ה-60 וה-70. מחשבים משוכללים ומהירים יותר הופיעו חדשות לבקרים. מחשבי 
ה-1401 הוחלפו במחשבי סדרה ה3607, ה3707, ה-אא43%, ה-9000 וכן הלאה. כפי שכבר 
הזכרתי, בשנת 1965, הופיעה חברת 606 עם מחשבים רבי-עוצמה ובעקבותיה חברת 68א עם 
מחשבים משלה ואליהם הצטרפו חברת בורוז וחברות אהרות נוספות, שבמהלך השנים לאחר 
מכן, לא עמד להן הכוח לשרוד והן נעלמו כלא היו בשוק המחשבים. 


בשנות ה-70 היינו עדים להופעת המיני-מחשבים. חברת דיגיטל הייתה הראשונה לייצור 
והפצת המחשבים, שכונו על ידה המחשבים "המחלקתיים". מחשבי דיגיטל הציבו אתגר חדש 
| ליצרני המחשבים המרכזיים (6וח8ז] חוב!/\) והמשתמשים. דיגיטל הציבה משוכה טכנולוגית 
חדשה. בעקבותיה הופיעו יצרנים רבים של מיניהמחשבים, שהביאו פילוסופיות מחשוב חדשות, 


55 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


יצרנים רבים נוספים של מחשבי מיני ושיטות "ביזור בינה" (?קכ)%9 קנו להם מקום של כבוד 
בהקמת מערכות המידע. יבמ, דאטה ג'נרל, דאטה פוינט, בורוז ואחרים, העשירו את סל 
הפתרונות ואפשרויות המחשוב. 


כאן המקום לציין שחברת אלביט הישראלית, הייתה ראשונה בעולם לתכנן, לפתח ולייצר 
מיניהמחשב מתוצרת ישראל - "אלביט 100". מחשבי אלביט היו ראשונים בעולם בתחום המיני- 
מחשבים. לידתם הקדימה את העולם ואף שהצליחה למכור אלפי מחשבים, ייצור מחשבים 
מתוצרת ישראל, הייתה לצערנו, אפיזודה חולפת ולא הצליחה לשרוד בין המתחרים שקמו 
אחריה. 


הופעת המחשבים האלקטרוניים הייתה גם ראשיתה של תעשייה חדשה שבאה לעולם והיא 
תעשיית התוכנה. המחשבים האלקטרוניים לא פעלו עוד באמצעות לוחות בקרה וחיווטים. 
להפעלת המחשבים פותחו שפות ייחודיות שבאמצעות פקודות אנושיות הפכו לפקודות בינריות. 
היו אלה שפות תוכנה, החל משפות מכונה, דרך מהדרים (קומפיילרים) וכלה במה שמוכר לנו 
היום, מחוללי יישומים (ג'נרייטורס). לצד פיתוח שפות תוכנה ותוכניות שירות, פותחו תוכנות 
יישומיות (אפליקציות) שהביאו תנופה אדירה להתמחשבות הארגונים, התעשיות והעסקים 
במדינת ישראל ובעולם כולו. 


החלפת הטכנולוגיות, מציוד קונבנציונלי וכרטיסי ניקוב, לוותה במשבר אנושי מקצועי לחלק 
גדול ממקצועני שנות ה-50 וה-60. המעבר מהכרטיס המנוקב שרבים ידעו לקרוא בעין את 
נתוניו המחוררים במהירות ויעילות, אל מול המעבר לנתונים המאוחסנים בקופסאות שחורות, 
היה כרוך בחבלי הסתגלות קשים לרבים מוותיקי הענף שבעל כורחם נפלטו החוצה. אחד 
הקשיים הבולטים היה אותו שלב שבתהליך הזרימה כונה שלב "בירורים". בירור נתונים ובגים 
בכרטיס מנוקב היה פשוט, מאתרים את הכרטיס המסוים, קוראים את נתוני שדותיו ומקבלים 
החלטה. עכשיו כשהכול סגור בקופסה שחורה, המדיה המגנטית, הסרט או הדיסק, כיצד עושים 
זאת? 


טכנולוגיות המחשבים לסוגיהם, שנשמתם היא התוכנה, פתחה הזדמנות עסקית ליזמים 
שהקימו עשרות ומאות בתי תוכנה, העוסקים בפיתוח כלי תוכנה מחד גיסא ויישומים 
(אפליקציות), מאידך גיסא. אלביט הנמנית על קבוצת אלרון תעשיות אלקטרוניקה בע"מ, הייתה 
לחלוץ תעשיות ההיי-טק והאלקטרוניקה בישראל. אני כולל קבוצה זו בתוך סקירתי, מאחר שזו 
הייתה הפריצה לשילובם של מחשבים ותוכנה בתוך מוצרים טכנולוגיים, שברבות הימים הקנו 
מוניטין וכבוד רב לתעשיית ההיי-טלק הישראלית. 


קבוצת אלרון ואלביט תוכנה, קשורים קשר אמיץ ובל יינתק עם עוזיה גליל, יזם וחלוץ תעשיית 
האלקטרוניקה המתוחכמת בישראל, איש רב-פעלים שלזכותו נזקפים רבים מהישגיה של 
ישראל בענף האלקטרוניקה. על תרומתו של עוזיה גליל לפיתוח התעשייה יוענק לו השנה, ביום 
העצמאות ה-50 למדינת ישראל, פרס ישראל. 


אלרון היא אחת החברות הישראליות הרב-לאומיות החשובות לא רק בקנה מידה ישראלי, = 
אלא יש לה מעמד מיוחד גם בקהילה המקצועית הבין-לאומית. הנהלת אלרון ומנהליה הם 
דוגמַה מוחשית לשילוב מוצלח הראוי לחיקוי, של רוח יזמים ויוזמה, יצירתיות וחזון, ידע מקצועי 


9 8ח2700059 12818 6ס)טסושפוכ :פספ. 


566 


מבוא 


וניסיון ניהולי ופיננסי הדרושים להקמה, ניהול ותמיכה במשפחת חברות תעשייתיות עתירות 
ידע, המעסיקות אלפי עובדים ומגלגלות מאות מיליוני דולרים וכן ביטוי לאמונה גדולה ביכולתה 
של מדינת ישראל ואזרחיה, לפתח ולייצר מוצרי טכנולוגיה מתקדמת ולתת יד לבניית העוצמה 
הכלכלית, הטכנולוגית והחברתית של מדינת ישראל. 


בעקבות אלביט קמו לישראל מאות מפעלי ההיי-טק על ידי יזמים הראויים לכל שבח ודי 
להזכיר מדגם מייצג שלהם, את החברות |%56? טלקום, רד בינת, תדיראן תקשורת, אלישרא, 
מפעלי התעשייה האווירית (חלקם קדמו להקמת אלביט ואלרון), דגם מערכות, סייטקס, 
אלסינט, אל-אופ ואחרים. 


תרומה חשובה להתפתחות הענף הייתה להתארגנות המסגרות הייצוגיות השונות. הזכרתי 
כבר קודם לכן את איל"א - האיגוד הישראלי לטכנולוגיית המידע (מקודם האיגוד הישראלי לעיבוד 
אינפורמציה) שנוסד ומוּסָד כבר בראשית שנות ה607. איל"א הוא האיגוד היציג של מקצועני 
המחשב והתוכנה בישראל, העוסק מאז שנוסד בפעילות מגוונת להעשרת הידע המקצועי 
במסגרת איגודים מתמחים וקבוצות עבודה, נוטל חלק חשוב בפעילות הוועדות השונות 
המוקמות על ידי משרדי הממשלה והכנסת ומייצג את ישראל בארגונים מקצועיים בין-לאומיים. 


גם מרכזי החישוב העסקיים התארגנו כבר במחצית שנות ה607 במסגרת איגוד החברות 
לעיבוד נתונים בישראל, איגוד שהיווה את התשתית להתארגנות מאוחרת יותר של בתי התוכנה, 
שהתמזגו במסגרת התאחדות התעשיינים, על ידי הקמת ארגון בתי התוכנה שבהתאחדות 
התעשיינים בישראל. איגוד החברות לעיבוד נתונים בישראל מילא תפקיד חשוב ומכריע בהכרה 
שניתנה לענף כתעשייה לכל דבר ועניין. מאבק ציבורי שהתחיל בסוף שנות ה-70 ונמשך במהלך 
שנות ה-80 נועד להכיר בתוכנה כענף תעשייתי, שראוי שחוקי מדינת ישראל, החוק לעידוד 
השקעות הון, חוק המו"פ ונושאים חיוניים אחרים הנהוגים כלפי התעשייה כולה, יחולו ויכירו גם 
בתהליכי עיבוד הנתונים והתוכנה, כמוצרים טכנולוגיים לכל דבר ועניין. מה שהפך בשנות ה907 
ליהלום שבכתר התעשייה, היה חייב לעבור "ויה דולורוזה" של בתי משפט ועמד על סף החידלון, 
אלמלא התערבותו של מר שמעון פרס שהיה אז שר האוצר שהביא לידי פתרון הבעיה וסלל את 
הדרך להכרה מלאה בתוכנה. 


התארגנויות נוספות הקיפו את איגוד מנתחי המערכות בחסות המכון לפריון העבודה והייצור, 
והתארגנות איגודי המשתמשים של לקוחות יב"מ-אמצ"י, לקוחות דיגיטל-דקוס, לקוחות 
מיקרוסופט ואחרים. 


לא ניתן לסיים סקירה קצרה זו מבלי להזכיר את התופעה והתרבות של ה-פקט-51911 וקרנות 
הון הסיכון שקיבלו תנופה מדהימה בחמש השנים האחרונות ושמרביתן מבוססות על חבירה 
טכנולוגית של תוכנה ומחשבים. 


תודות למדיניות ממשלתית הראויה לכל שבח, שהחלה עוד בתקופת הממשלה הקודמת, 
הוקמה חברת "יוזמה" שהקצתה משאבים הוניים לשבע חברות הון סיכון וערבות ממשלתית 
לשתי קרנות נוספות. 100 מיליון דולר שהיו בידי "יוזמה" לעידוד תעשיות ההיי-טק, הפכו למנוף 
אדיר, להקמתם של אלפי יוזמות טכנולוגיות, שהביאו את מדינת ישראל להיות המדינה השנייה 


בעולם (לאחר ארצות הברית) בכמות חברות ה-כט-ז5%9. ישראל היא גם המדינה השנייה , 





10 


[15786 01 ת2012019110) 016010105 :1501 


7 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


בעולם, עם כמות חברות שמניותיהן הונפקו ונסחרות בבורסות של ארצות הברית ומרביתן הן > 
חברות טכנולוגיות. | 


במדינת ישראל פועלות כיום 40 קרנות הון סיכון ועוד עשרות חברות השקעה, השואבות 
כספים ממדינות שונות בעולם, הרוצות לקחת חלק בהזדמנויות העסקיות אותן מציעות כיום 
תעשיות ההיי-טק, האלקטרוניקה והתוכנה של ישראל. 


בשנות ה-50 למדינת ישראל הפכו תעשיות ההיי-טק לענף התעשייתי המבטיח ביותר מבין 
כל תעשיות היצוא של ישראל. התחזיות לעתיד הן שבשנת 2000 תחצה התעשייה תפוקה : 
כוללת של 10 ביליון דולר. אני חדור אמונה שהמשך מדיניות ממשלתית תומכת, באמצעות 
תוכניות ותקציבי המו"פ של לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר, קרנות המו"פ. , 
הדו-לאומיות, תוכניות מגנ"טי? [תוכניות מחקר ופיתוח גנריים טרום-תחרותי] והחממות 
הטכנולוגיות, יהפכו את תעשיות ההיי-טק והתוכנה למנוף אדיר, רב-משמעות לקידומה הכלכלי 
והחברתי של ישראל. | 


בימים אלה של אמונה ותקווה, במלאת 50 שנה למדינת ישראל, יש להציב אתגרים חדשים 
שיהפכו את מדינת ישראל לאבן שואבת של יהודים וישראלים המפרים את התעשיות עתירות 
הידע בעולם כולו, לשוב הביתה, לחבור איתנו ולתת כתף להפיכת ישראל לאחת המדינות 
המתקדמות בעולם, מדינה המציבה אתגרים כלכליים וטכנולוגיים שמטרתם השגת היעד של 
עצמאות כלכלית, רווחה וביטחון לכולם. אם יהיו לנו עוד עשרות אלפי מקצוענים ומאות יזמים : 
נוספים, נשנה את ישראל מהקצה אל הקצה וזה צריך להיות אתגר לשנים הבאות. 


מרכז החישובים העסקי 


מ.ל.ל., חלוצת תעשיות המידע בישראל, היא בין מרכזי החישוב העסקיים 
הראשונים בעולם. מרכז החישובים העסקי כונה באותן שנים בכינוי"לשכת שירות" 
לעיבוד נתונים. מרכז החישובים איגד תחת קורת גג אחת את התשתית ואת כל 
אמצעי הייצור שנדרשו להפקת מערכות מידע ממוחשבות. אמצעים אלה כללו 
מחשב מרכזי רבדעוצמה, הכולל משאבי חישוב ואחסון, ספריית תוכנות בתחומים 
שונים שנדרשו להפעלה ולניהול המחשב וכן תוכנות יישומיות בתחומים שונים 
שפותחו עבור לקוחות ספציפיים (806ו זס!191) ותוכנות חבילה בנושאי עיבוד 
סטנדרטיים כגון: הנהלת חשבונות, חישובי שכר והפקת תלושי משכורת, ניהול 

משאבי אנוש וכולי. 
בשנים שקדמו להתפתחות תעשיית המחשבים ולהופעתם של סוגי מחשבים 
שונים (דוגמת המיני-מחשבים, מחשבי המשרד והמיקרו-מחשבים), היה צורך 
1 התוכניות פועלות במסגרת לשכת המדען הראשי במטרה לחזק את היתרון הטכנולוגי ארוך הטוות 
של התעשייה בישראל על ידי תמיכה בפיתוח תשתיות טכנולוגיות גנריות שישמשו כבסיס לפיתוח 


מוצרים עתידיים. משרד הכלכלה והתעשייה, התוכנית לקידום טכנולוגיות מיס ואנרגיה מתחדשת 
(065/5515180007001/80881.0503 1161/17[ 11/3816//101//08500705//1-יסם.ו[ססלאוסת861ז15//:קוו), 


':8 


מבוא 


בגישור בין הצרכים לניהול מתקדם באמצעות מחשבים ובין הידע וההשקעות 
שנדרשו להקמה ולניהול עצמאי של מתקני מחשבים. לשכת השירות לעיבוד 
נתונים נטלה על עצמה תפקיד זה. 

המחשבים האלקטרוניים יצרו מפנה דרמטי בשיטות הניהול ומיגפו את עולם 
העסקים לתחרות שלא נודעה דוגמתה קודם לכן. מי שבחר להוביל ולא רק 
לשרוד, חייב היה להפעיל מערכות מידע שיאפשרו תכנון אסטרטגי ושליטה 
ובקרה יעילים. לאורך השנים, עם ההתפתחות הטכנולוגית של עולם המחשבים, 
גם מרכזי החישוב נדרשו לאמץ טכנולוגיות חדשות, הן על ידי החלפת דורות של 
מחשבים והן על ידי אימוץ שיטות עיבוד חדשות כגון עיבוד מבוזר על ידי התקגת 
מחשבים קדמיים (מיני"מחשבים, שרתים ומיקרו"מחשבים) בבית הלקוח, שפעלו 
בתקשורת מול מרכז החישובים. בשלב מאוחר יותר, עם התפתחות התקשורת 
הקווית והאינטרנטית, הופעלו העיבודים מתחנות קצה מול מרכז החישובים 
ובאופן אינטראקטיבי. 

בשנות ה-70 המאוחרות ובשנות ה-807 התרחב השימוש במחשבים ומרבית 
הארגונים העדיפו להתקין באתריהם מחשבים. לפיכך הפכו מרכזי החישוב 
מלשכות שירות לבתי תוכנה שפיתחו את מערכות התוכנה לאותם ארגונים 
ועסקים שבחרו להתקין מחשבים אך חסרו את היכולת והידע לפתח את התוכנות. 
מצב עניינים זה יצר התמחות טכנולוגית רחבה בבתי התוכנה והם החלו לפתח 
חבילות תוכנה סטנדרטיות בתחומים שונים ובהם בנקאות, ביטוח, ניהול שוק 
ההון, ניהול משאבי אנוש, ניהול ופיקוח על הייצור, ניהול לוגיסטי וניהול בסיסי 
נתונים, מחוללי יישומים, תוכנות לבניית אתרים ועוד. ההתמחות הייתה גם מנוף 
לפיתוח מוצרים וטכנולוגיות שנועדו ליצוא. 

בתי התוכנה (שהיו מרכזי החישוב העסקיים בגלגול הקודם) הפכו גם לספק 
חשוב של אנשי מקצוע מנוסים לשוק כולו לרבות תעשיית האלקטרוניקה וההיי- 
טק, שהחלה לייצר מוצרים וטכנולוגיות שליבתם היא התוכנה. התוכנה אפשרה 
פריצות דרך בניהול ובייצור מוצרים וטכנולוגיות שרק מגבלותיו של הדמיון 
האנושי יכולות לחסום אותן. 

על אף ההתפתחות הטכנולוגית המדהימה במהלך 70 השנים האחרונות, ניתן 
לקבוע שההיסטוריה חוזרת על עצמה מבחינת התפקיד המקצועי והעסקי אותו 
מילא וממלא עדיין מרכז החישובים העסקי. ניתן לומר שהתפתחות המחשוב 
בטכנולוגיות "הענן" (שפוטקווס6 6טס01)) היא הגרסה החדשה והמתקדמת 
ל'ילשכת השירות' מאז. 

טכנולוגיית "הענן" מאפשרת למשתמש מערכות המידע והמחשוב לנהל את 
מערכותיו בתקשורת אינטרנטית מול מרכז חישובים המספק את מכלול השירותים 


9 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


באמצעות מרכז מחשבים שעוצמתו גדלה בהתאם לצרכים המצטברים של מאות 
ואלפי לקוחות, המאחסנים את קובצי המידע שלהם ואת ספריית התוכנות 
במאגרי האחסון של המחשב, כאשר זמינות העיבודים היא בזמן אמת. לצורך 
ההבהרה, ניתן לדמות את השימוש במשאבי המחשב (הענן) לצריכת החשמל. 
בדומה לצריכה ממערכת החשמל, הצרכן צורך אנרגיה חישובית מה"ענן", עם כל 
התמיכה הנדרשת והתשלום נקבע בהתאם לצריכה. 


סוד ההצלחה הישראלית: קצת חוצפה לא תזיק 


בספרם מדינת הסטרט-אפ"? (שיצא לאור בשנת 2011), מנסים המחברים, דון 
סינור ושאול זינגר, לפצח את הסיבה להצלחה היוצאת מגדר הרגיל של מדינת 
ישראל והישראלים בכלל בתחום ההיי-טק. אומנם חברות סטרט-אפ ישראליות 
רבות נמכרות בשלב מוקדם, אך יש בישראל גם למעלה מעשר חברות ששוויין 
מוערך ביותר ממיליארד דולר. ארצות הברית וישראל נחשבות למדינות שיצרו 
סביבה המעודדת את צמיחתן של חברות מובילות בחזית החדשנות בתחום 
ההייטק. המחברים אף טענו כי: "מדינת ישראל מייצגת את הריכוז הגדול ביותר 
של חדשנות ויזמות בעולם כיום".* בשנת 2009, אחרי ארצות הברית, לישראל יש 
יותר חברות רשומות בנאסד"ק"* (שוק המניות המְקוּוֶן) מכל מדינה אחרת בעולם; 
ישראל גם הראשונה בעולם באחוז מהתוצר הגולמי, המושקע במחקר ובפיתות 
(88) ובמרבית השנים 2007-1995 צמחה כלכלת ישראל בקצב מהיר יותר 
מממוצע הכלכלות המפותחות בעולם. בתוך 70 שנה הפכה ישראל ליעד לחברות 
הגדולות והחשובות בעולם בתחום ההיי-טק ובעיניהן הצוותים הישראליים הם 
"השאור שבעיסה". הכותבים מסכמים כי: "כמעט מחצית מחברות הטכנולוגיות 
הגדולות בעולם רכשו חברות סטרט-אפ או פתחו מרכזי מחקר ופיתוח בישראל".5 

סיפור ההצלחה הישראלי מפתיע עוד יותר, כך טוענים הכותבים, אם לוקחים 
בחשבון את תחילת הדרך. במלחמת העצמאות נהרגו כ-60,000 חיילים ואזרחים 
ולמעלה מפישניים נפצעו. האוכלוסייה הוכפלה וכמעט שולשה תוך עשור. המחסור 
היה גדול מאוד ובניית התשתיות, מיזוג הגלויות וגיבוש הזהות הישראלית, עמדו 
בצילם של מלחמות, כיתור וחרם ערבי. 

ייתכן שהמצוקה מגבירה את כושר ההמצאה, כפי שקורה במדינות מאוימות 


2 דון סינור ושאול זינגר, מדינת הסטרט-אפ, זמורה ביתן/מטר, אור יהודה (2011). להלן: סינור וזינגר, 
מדינת הסטרט-אפ. 

3 שם עמ' 18. 

4 5ת200/00)0) 4010018100 12681618 5600111105 ]0 ה0ו45500101/ [התסנוצאז: 0 כ 5 א 

5 סינור וזינגר, מדינת הסטרט-אפ, עמ' 33. 


מבוא 


אחרות (כגון טייוון וסינגפור), אך מדינות אלה לא יצרו תרבות יזמית ומערך חברות 
סטרט-אפ בדומה לישראל. יש המייחסים את התופעה לגורם היהודי. בתרבות 
המערבית, לטוב ולרע, החוכמה מיוחסת ליהודים. כך, למשל, כרבע ממקבלי פרס 
הנובל הם יהודים, בזמן שהיהודים הם רק שני אחוזים מהאוכלוסייה בעולם. 
בכל מקרה, ישראל היא כור היתוך ליהודים מכל העולם ואין בה אחדות כלשהי. 
אחד המפתחות הוא החוצפה והדעתנות הישראלית, הבאים לידי ביטוי בכל 
תחומי החיים: בין עובדים למעבידים, בין חיילים למפקדים, בין אזרחים רגילים 
לפוליטיקאים בכירים, בין סטודנטים למרצים ובין מורים לתלמידים. קיימות 
נורמות של דיבור גלוי ופתוח וחוסר רשמיות. לתופעות אלה יש גם השלכות 
שליליות, אך ישנן גם השלכות חיוביות רבות והן באות לידי ביטוי בסיוע הדדי, 
בחמימות ביחסי אנוש ובהתגייסות משותפת, במיוחד בימי משבר. כך, לדוגמה, 
בשוני מארצות אחרות, כאשר נעלם תרמילאי ישראלי בעולם, מושקעים מאמצים 
אדירים לאתר אותו, לחלץ אותו ולטפל בו בכל דרך. אם חלילה אירע אסון, נעשים 
מאמצים להביא את גופתו לקבורה בארץ. נורמות גבוהות של ערבות הדדית 
באות לידי ביטוי גם בטיפול בשבויים ובמאמצים לחלץ אותם מידי שוביהם וגם 
במאמצים לשפוך אור על גורלם של נעדרים. ישראל גם מתגייסת לסייע למדינות 
אחרות כאשר פוקדים אותן אסונות טבע, כגון רעידות אדמה. 

הישראלים מכירים גם במציאות שבה לא ניתן להימנע מכישלונות והם רואים 
בהם ניסיונות יקרי ערך שיש ללמוד מהם כיצד לפעול. במקום לשקוע בייאוש 
ובקיפאון, ישראלים תרים תמיד אחרי ההזדמנות הבאה. נראה שניתן להוסיף את 
משקעי הניסיון ההיסטורי של העם היהודי, שגלה ממולדתו וגורש פעמים רבות 
מארצות שונות ונאלץ פעמים רבות להתחיל את דרכו מחדש ולבנות קהילות 
חדשות (בבל, פרס, ספרד, האימפריה העותמנית, צפון אפריקה, אירופה, ארצות 
הברית...). ההתמודדות מחייבת, כצורך קיומי, אופטימיות ואמונה שניתן לבנות 
מחדש, בכל הנסיבות. המופת של המאה ה-20 מבחינה זו הוא דחף החיים של 
ניצולי השואה וצאצאיהם שתרמו רבות לבניית החברה והמדינה בישראל. בתוך 
הישראליות ישנם אופטימיות, יצירתיות, ריבוי דעות, וכחנות, התמדה, ישירות, 
ביקורת חריפה ודיונים סוערים ולוהטים. 

כנראה שהערעור על היררכיה, הספקנות, הוויכוח והמחלוקת הם חלק מובנה 
מהזהות היהודית. כך, למשל, היצירה הרוחנית של העם היהודי ובאופן בולט ההלכה 
(ובמוקדה המשנה והתלמודים), היא למעשה תיעוד של מחלוקות בכל הנוגע 
לקביעת דרך החיים. חוסר ההיררכיה הפורמלית מובנה בצבא ובחיים האזרחיים 
והדבר בא לידי ביטוי בהרגל לכנות מנהיגים צבאיים ואזרחיים בישראל בכינויי 
החיבה שניתנו להם בנערותם (בעבר, "מוטה", "דדו", "רפול", "אריק", וכיום "ביביי 


1 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


ו"בוז'י"). דווקא הצבא מחבר יחד אנשים משכבות שונות בחברה ומבטל הבדלים. 
לאחר השירות הסדיר, החיים המשותפים של ישראלים מכל מעמדות החברה 
ומכל גוון אידיאולוגי מתמידים במסגרת שירות המילואים. התפקיד במילואים 
אינו מותנה בכלל במעמד בחיים האזרחיים. מעבר לכך, לפקודים יש השפעה רבה 
בצה"ל על סמכותם של הבכירים. פקודים יכולים ליזום תהליך שבו ידיחו את 
מפקדם עקב כשלים פיקודיים ומוסריים. תהליך אחר שהשפיע מאוד על רוחב 
הראייה של הישראלים הוא המסעות בעולם כולו. הישראלים הפכו למטיילים 
נלהבים בכל קצוות תבל וזו תופעה בולטת מאוד, ביחס להיקף האוכלוסייה, 
בתרמילאות הגלובלית. בין הדחפים המובילים לתאוות הנדודים הישראלית 
נמצאים השירות הצבאי הממושך והבידוד של מדינת ישראל במרחב עקב 
העוינות והחרם הערביים. המסעות הפכו ישראלים רבים ל"אנשי העולם הגדול" 
והם מכשירים אותם להידבר ולהבין בני תרבויות אחרות ולפעול בארצות זרות. 

הצבא הוא מוסד ההכשרה החשוב ביותר של הנוער הישראלי ומובילות אותו 
יחידות העילית, אליהן ממוינים הטובים ביותר: חיל האוויר, יחידות הקומנדו 
והמודיעין המובחרות (סיירת מטכ"ל; 8200) ויחידות טכנולוגיות (דוגמת 
תלפיות). השירות בצבא גם מבגר את הנוער הישראלי והוא מגיע לאוניברסיטה 
בשל יותר. הישראלים מביאים איתם לעולם העסקים את הניסיון יקר הערך 
שצברו בשירות הצבאי ובשדות הקרב. השירות הצבאי נחשב למרכיב מרכזי בהון 
האישי, על ידי המעסיקים בישראל. ביחידות העילית, חלק מובנה בתרבות הוא 
התחקירים המושתתים על ביקורת עצמית, פתיחות ושקיפות. הצבא הישראלי 
צמח מראשיתו בתוך מחלוקות קשות. לאחר כל מלחמה, הופקו לקחים חדשים 
ונעשו שינויים מרחיקי לכת. אחרי מלחמות שנויות במחלוקת הוקמו ועדות 
חקירה ציבוריות שהעריכו את תפקודם של הצבא ושל מנהיגי הציבור. ועדת 
החקירה למלחמת לבנון השנייה (2006) קראה דווקא להחזיר את היוזמה ואת 
עצמאות הביצוע למפקדים הזוטרים. היזמות הישראלית משגשגת עקב המפגש 
בין מוסדות יציבים ושלטון החוק לבין התרבות הישראלית המאופיינת בהיכרות 
קרובה ובחוסר רשמיות בין אנשים ממעמדות שונים. 

מן ההכרח להזכיר כי שורשי הצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל היום נטועים 
עוד בשלהי המאה ה-19, עם הקמת המושבות הראשונות, דוגמת ראש פינה, 
זיכרון יעקב וראשון לציון. עם הקמתן, עמדו על סף כיליון, אולם אדמונד דה- 
רוטשילד לקח אותן תחת חסותו, השקיע כספים רבים ויצר את השינוי הראשוני 
בנופה של הארץ. ניצנים של צמיחה חרושתית החלו עוד לפני מלחמת העולם 
הראשונה במסגרת מפעל ההתיישבות שבחסות הברון (כגון על ידי הקמת היקבים 
ובתי מלאכה נלווים) ויזמים אחרים. בד בבד הוקמו התשתיות של החינוך הגבוה 


2 


מבוא 


וההכשרה המדעיים והטכנולוגיים (בית הספר הריאלי, הטכניון) לפני שפרצה 
מלחמת העולם הראשונה. תחת שלטון המנדט הבריטי, לאחר מלחמת העולם 
הראשונה, שבה עמד היישוב היהודי בארץ על סף כיליון, עבר היישוב היהודי בארץ 
שיקום מחדש והחל מפעל התיישבות, בנייה ופיתוח ללא תקדים, שהפך את הארץ 
מארץ טרופית נחשלת לארץ המפותחת ביותר במרחב כבר בשנות ה-30 וה407 
של המאה ה207. בימי מלחמת העולם השנייה נעזרה האימפריה הבריטית בכוח 
האדם וביכולת החרושתית של היישוב היהודי וכך התפתחה עוד יותר היכולת 
הטכנולוגית של היישוב היהודי עם בניית היכולת הצבאית בגלוי (הנוטרות, הגיוס 
לצבא הבריטי והפלמ"ח בראשיתו) ובמחתרת (ארגון ה"הגנה", האצ"ל והלח"י). 

דוד בן-גוריון היה למעשה היזם המוביל של בניין המדינה והוא נקט בכל דרך 
שנראה היה לו שתוביל אל המטרה. האתגר היה פיזור האוכלוסייה בכל המרחב 
שנועדלהקמת המדינה. במרכזו של הזינוק הראשון עמדו הקיבוצים, שהיו שיתופיים 
ודמוקרטיים. המהפך הראשון שעברו חברי הקיבוצים היה בעצם ההתיישבות על 
הקרקע והמעבר לחיים חקלאיים. בתוך זמן קצר התברר שהתנאים בארץ לא 
אפשרו הסתמכות על החקלאות לבדה וכי כישרונותיהם ויכולותיהם של חברי 
הקיבוץ לא יוכלו להצטמצם לחקלאות לצורכי קיום, כפי שחיה האוכלוסייה 
הערבית הכפרית. כבר בשנים הראשונות עסקו חברי הקיבוצים בפיתוחים של 
זנים, שיטות חקלאיות, כלים ומכונות. כך התקדמו לשלב הבא שעיקרו הפיכת 
המגרעות והקשיים למנוף לצמיחה תעשייתית, בארץ ובחו"ל. כך, לדוגמה, קמה 
בשנת 1965 חברת נטפים שפיתחה את ההשקיה בטפטוף כמענה למחסור במים 
בקיבוץ חצרים שבנגב. רעיון מרחיק לכת אחר היה הייעור המסיבי, כולל בצפון 
הנגב, שנעשה משנת 1932 ביוזמתו של יוסף ויץ. 

בשנות ה-50, כדי לעקוף את הכיתור הערבי במעגל העימות הישיר* פיתחה 
ישראל מדיניות כלפי מדינות הפריפריה (אירן, אתיופיה וטורקיה), כלפי המיעוטים 
במרחב (כורדים ונוצרים) ויחסים עם מדינות באפריקה ובמזרח הרחוק. מכיוון 
שהמרחב הקרוב היה חסום ממילא, השיגו הישראלים אחרים במרוץ לשווקים 
הרחוקים. חברות ישראליות (דוגמת נטפים וסולל בונה, ראו להלן) הפכו כבר 
אז לחברות בין-לאומיות, עוד לפני עידן ההיי-טק. לפיכך כמעט מובן מאליו 
שהישראלים אימצו את זירות המחשב, התוכנה והאינטרנט, מכיוון שבאמצעותם 
ניתן לפרוץ את כל הגבולות. בגלל ההכרח לייצא לשווקים רחוקים, פיתחו היזמים 
הישראלים העדפה לרכיבים קטנים (שקל יותר לשגר אותם לחו"ל) ולמוצרים 
6 יואל גוז'נסקי וגליה לינדנשטראוס, "תחיית קונספט הפריפריה במדיניות החוצ הישראלית", עדכן 


אסטרטגי, כרך 15, גיליון 2, יולי 2012, עמ' 36-25. 
(111165ה18205/5516ת0801!קט/11. הס 55ת1-שועראו//:כ110). 


3 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


וטכנולוגיות שליבתם היא התוכנה. החברות הישראליות בתחום נמצאות כיום 
בהתאמה מלאה לכלכלות של סין, הודו ודרום אמריקה 7? 

פעמים רבות, חברה שהוקמה במסגרת המאמץ החלוצי לבניית היישוב היהודי 
בימי המנדט הבריטי, הפכה לחברה בין-לאומית. כך קרה עם חברת סולל בונה 
(כיום שיכון ופיתוח בקבוצה אריסון). גולדה מאיר, שרת החוץ בשנים 1966-1956, 
עודדה את ראשי סולל בונה לפעול באפריקה. כיום פועלת החברה באפריקה, 
באמריקה הצפונית והדרומית, באירופה ובאסיה % 

בעשורים הראשונים לאחר קום המדינה בנתה המדינה תשתיות ושלטה 
בכלכלה לחלוטין. נראה היה שישראל דומה ל"רפובליקות העממיות" במזרת 
אירופה. לאחר אינפלציה מואצת במחצית הראשונה של שנות ה807, הצליחה 
ישראל להפוך למדינה משגשגת מבחינה כלכלית ומתקדמת מבחינה טכנולוגית. 

בשנות ה-80 חוללה חברה אחרת, "ישקר", מייסודו של סְטְף ורטהיימר* מהפכה 
בעולם כולו בכלים לחיתוך ולעיבוד שבבי. סְטָף הדגיש בתפיסת עולמו שלושה 
יסודות: מצוינות טכנולוגית, יחסים קרובים אך סמכותיים עם העובדים ויצוא. 
בעניין זה כתב יגאל בן-אהרון על 12 חברות ישראליות מצליחות בספר שהתפרסם 
בשגת 1988: "סטף חינך את ישקר, שזכות הקיום של מדינה קטנה נובעת בראש 
ובראשונה מהיכולת לסחור עם העולם כולו מתוך עמדה שווה, ואם אפשר - מתוך 
יתרון".* בשנת 2006 רכש המיליארדר וורן באפט (1160ט8 46 /\\) 80% ממניות 
ישקר תמורת 4 מיליארד דולר. בשנת 2013 השלים באפט את ההשתלטות על 
החברה ורכש את 20% המניות הנותרות בשני מיליארד דולר על פי עוך חברה 
כפול (10 מיליארד) מזה של העסקה הקודמת. באפט אמר שרכישת ישקר מידי 
משפחת ורטהיימר הייתה אחת הרכישות הטובות שעשה.% 

בעקבות גל העלייה הגדול משטחי ברית המועצות לשעבר (בשנים 2000-1990) 
שבו עלו לישראל כמיליון עולים, חל מפנה חשוב ונוצרה תנופה בהתפתחות 
תעשיית ההיי-טק של ישראל. חצי מיליון מהם עלו בתוך שלוש שנים בלבד. בסך 
הכול נוספה חמישית על אוכלוסייתה של מדינת ישראל עד לסוף שנות ה-90. 
בכל שנותיה הציבה ישראל את העלייה ואת קליטת העולים כאחת ממטרותיה 
הלאומיות החשובות ביותר וזו אכן הייתה גורם מרכזי בבניית הכלכלה ובצמיחה 


7 סינור וזינגר, מדינת הסטרט-אפ, עמ' 70. 

8 אתר חברת שיכון ובינוי ([00.1.נטחנסמטא1ח5.לו//:ק1ת). 

9 ראו בהרחבה: סטף ורטהיימר, איש ליד מכונה, משכל, תל אביב (2011). להלן: ורטהיימר, איש ליד 
מכונה. 

0 יגאל בן-אהרון, עסקים טובים בניהול ישראלי, עתרת, תל אביב (1988) עמ' 230. להלן: בן-אהרון, 
עסקים טובים בניהול ישראלי. בהרחבה: שם, עמ' 247-225. 

1 חמי וגולן חגי, *באפט משלים ההשתלטות על ישקר", כלכליסט, 1 במאי 2013. 


4 


מבוא 


הכלכלית. רבים מהעולים מברית המועצות הביאו עימם השכלה גבוהה וניסיון 
רב-ערך בתחומי המדע, ההנדסה והטכנולוגיה ומדינת ישראל וחברות דוגמת 
מ.ל.ל. (ראו להלן) השכילו למצוא דרכים שבהם יכלו העולים להביא את ההון 
האישי שלהם לידי ביטוי. 

מדוע נטו היהודים בברית המועצות להצטיין כל כך? האנטישמיות בברית 
המועצות "שכנעה" את היהודים שהדרך היחידה שבה יוכלו להגן על עצמם הייתה 
להצטיין בכל מה שעשו. לכן, אף שהיהודים היו רק שני אחוזים מהאוכלוסייה הם 
סיפקו כ"30% מהרופאים, כחמישית מהמהנדסים ועוד. המחסומים התרבותיים 
בדרכם לקליטה בישראל היו גבוהים. למרבית המזל, הטכנולוגיה שגשגה בעולם 
וגבר הביקוש למהנדסים בחברות הטכנולוגיה בישראל. גם סרגיי ברין, שייסד את 
חברת "גוגל" עם לארי פייג', הוא יהודי שהיגר לארצות הברית מרוסיה. אולם 
לימודים והשכלה אינם מספקים. מהגרים מביאים איתם דחף להסתכן וליזום. 

ניתן גם להתייחס להגירה עצמה כאל הסתכנות שמיועדת להביא לתוצאות 
בטווח הארוך. בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 עזבו כשני מיליון יהודים 
את רוסיה הצארית, עקב פוגרומים, רדיפות של השלטון ומצוקה כלכלית. מרביתם 
התיישבו בארצות הברית והקימו את הקהילה היהודית הגדולה והמשגשגת 
והיתר התיישבו בארצות אחרות. חלק קטן מהם יצא בעקבות רעיונותיה של 
התנועה הציונות להתיישבות בארץ ישראל (משנת 1882 ואילך, במסגרת העלייה 
הראשונה והשנייה) והקים את התשתית של היישוב היהודי החדש: המושבות, 
הקיבוצים, עיר חדשה (תל אביב), שכונות בחיפה ובירושלים, ראשית התעשייה 
והחינוך הגבוה, הרפואה ועוד. 

מרכיב חשוב אחר אותו מדגישים הכותבים בספר "מדינת הסטרט-אפ" הוא 
"האשכול הקלסי" מהסוג שבו דוגל הפרופסור מייקל פורטר מהרוורד, שאותו 
מגלמים למשל עמק הסיליקון (ראו להלן) או הוליווד. "האשכול" או "המאגד" 
(506ט01) הוא: "רשת צפופה של חברות ומוסדות במרחב גיאוגרפי מוגדר, 
המקיימות ביניהן יחסי מסחר, שיתוף ידע ומוביליות תעסוקתית. מאגד יכול 
להכיל גם מוסדות כגון אוניברסיטה ואיגודי מסחר, והממשלה יכולה גם להיות 
שותפה בפיתוחו ובהתפתחותו":* לדעת דן סינור ושאול זינגר, "האשכול" 
החיוני להיי-טק בנוי מתלכיד של אוניברסיטאות מעולות, חברות גדולות, חברות 
סטרט-אפ וכל הנדרש לשגשוגו ובכלל זה ספקים, כישרונות הנדסיים והון סיכון. 
במדינת ישראל לצבא ולמערכת הביטחון תפקיד חשוב במיוחד בגלל הזרמת 
כספים למחקר ופיתוח והכשרת כוח האדם. כל אלה מגיעים בדרכים שונות (בין 


2 משרד התמ"ת, המטה לפיתוח אזורי, מאגדים אזוריים - חומר רקע 
(165ע1ת00/ 0.11 [119סבמ. רעש //: כ ת). 


55 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


שמדובר בפיתוחים טכגולוגיים ובין שמדובר ביוצאי הצבא) לכלכלה האזרחית % 
בניגוד לסברה המקובלת שהכסף יכול להצמיח הכול, הניסיון מוכיח שלא די בכך. 
ניסיונות לבנות "אשכולות" מסוג זה במדינות ערב, גם במקרה שבו הכסף לא היה 
מכשול (כגון בדובאי) ובהשקעות עתק, לא הניבו הצלחה דומה. 

הכינוי 'עמק הסיליקון' (ע4116/' מססו[51), שניתן לאזור תעשייתי בחופים 
הדרומיים של מפרץ סן פרנסיסקו במדינת קליפורניה שבארצות הברית, מסמל 
את הריכוז הגבוה של חברות אלקטרוניקה ומחשבים המשתמשות בסיליקון 
(צורן) המצוי במקום. המושג "עמק הסיליקון" הוא גם תפיסה רעיונית של 
התפתחות כלכלית אזורית, שמדינות אחרות בארצות הברית ובעולם ניסו ליישם, 
אך התקשו בדרך כלל ליצור את כל המרכיבים הנחוצים כדי לשחזר את סיפור 
ההצלחה. החלוץ הראשון של "עמק הסיליקון" והאחראי להקמתו היה פרדריק 
אי טרמן (מתח10 .2 6060%עע). בשנת 1924 סיים טרמן את לימודיו לדוקטורט 
באוניברסיטת זווא והתרשם עמוקות מקשרי הגומלין שבין המחקר האקדמי לבין 
התעשייה שאפיינו את דזוא ומהתאמת ההתמחויות לתחומים המובילים במחקר 
באותה עת, כולל מיכון המידע. לאחר שחזר לאוניברסיטת סטנפורד, החליט 
להפוך את האוניברסיטה למרכז של מחקר בתחום הרדיו והתקשורת. כבר לפני 
מלחמת העולם השגייה עודד סטודנטים להקים חברות והשקיע בהן בעצמו. 
בשנות מלחמת העולם השנייה, משנת 1941 ואילך, ניהל את מעבדת מחקר גלי 
הרדיו באוניברסיטת הרוורד. לאחר המלחמה חזר לסטנפורד והמשיך במאמציו 
לחבר בין המחקר והפיתוח לבין התעשייה. בהסתמך על ניסיונו בזמן המלחמה, 
גייס תקציבים מהצבא האמריקאי כדי לממן מחקרים בתחום גלי הרדיו הקצרים 
שנערכו על ידי הסגל האקדמי וסטנפורד הפכה לאחד המרכזים המובילים בתחום. 
בשנת 1951 הוביל טרמן יוזמה להקמת פארק תעשייתי בסטנפורד שהבטיח חוזי 
שכירות לטווח ארוך לחברות היי-טק. בתוך זמן קצר הכו שורש במקום חברות 
חשובות דוגמת איסטמן קודאק, ג'נרל אלקטריק, לוקהיד, היולט פקרד ואחרות. כך 
הפך הפארק לאזור המוביל בייצור טכנולוגיה מתוחכמת. בגלל הקרבה לאקדמיה, 
נוצרו קשרי גומלין פוריים בין סטודנטים וחוקרים לבין תעשיינים ומשקיעים. כך 
נוצרה המהות של המושג "עמק הסיליקון". 

ריכוז החברות באזור יצר ביקוש גובר לרכיבים אלקטרוניים, ידע טכני, ציוד 
ואספקה לעסקים. עובדים פרשו והקימו חברות משלהם. כך הייתה תרבות 
ה"סטרט-אפ" (הזנק) לתרבות של "עמק הסיליקון" מראשית שנות ה507, שנים 
רבות לפני שהומצא המחשב האישי. בשנת 1956 הקים ויליאם שוקלי (8ו]1ג/ 
/50016), שקיבל פרס נובל עם שני מדענים גוספים על המצאת הטרנזיסטור, 


3 סנור וזינגר, מדינת הסטרט-אפ, עמ' 208. 


6 


מבוא 


מעבדה בפארק התעשייתי בסטנפורד. אולם קשייו ביחסי אנוש הובילו לפרישת 
קבוצה של שמונה חוקרים שהקימו חברה עצמאית משלהם: "פירצ'יילד 
סמיקונדקטורס"** להקמת חצאי מוליכים בסנטה קלרה הסמוכה. פרצ'יילד הייתה 
חממה טכנולוגית, אשר ממנה התפצלו והוקמו ברבות הימים חברות אחרות 
וחשובות כמו 0000018מ0סוגמ56 |8חסוופצן ,סואג ועוד. בין חברי השמיגייה אפשר 
למצוא את גורדון מור ורוברט נויס שהקימו את אינטל, שלדון רוברט שהקים את 
"טלדיין" (6הץ16156) ויוג'ין קליינר שייסד חברת השקעות שסייעה לסטרט-אפים 
'קטנים' שגדלו עם השנים: אמזון, .401, גוגל, נטסקייפ, סאן וכמה נוספות.* בשנת 
8 המציאו מהנדסים מחברת פיירצ'יילד את המעגל המשולב. האזור הפך 
למרכז לייצור חצאי מוליכים ומתוך 31 חברות בתחום זה רק חמש נמצאו מחוץ 
לו. עד אמצע שנות ה-70 הגיע המימון לפיתוח החברות באזור ממערכת הביטחון 
האמריקאית אולם מאמצע העשור תפסו משקיעים פרטיים את מקומה במימון 
חברות ההזנק. ב"עמק הסיליקון" ניתן היה לגייס הון סיכון וצוות ולהפוך לחברה 
פעילה בתוך שבועות ספורים. ה"בום" הגדול התרחש בשנות ה-80 וה907 כאשר 
התעשייה עברה לייצור מחשבים אישיים, פיתוח תוכנה ואינטרנט. סטודנטים 
מאוניברסיטת סטנפורד הקימו 100 (!) חברות בממוצע מדי שנה. מספר המשרות 
גדל מ18,0007 בשנת 1959 ל-268,000 בשנת 1990. המפגש בין אנשים מתרבויות 
ושיטות חשיבה שונות ובעלי השכלה מגוונת, יצר את החיכוך החיובי שהביא 
לתופעת "עמק הסיליקון". הנכונות להשקעה "משכה" אנשים מתרבויות שונות 
ומארצות רחוקות שהגיעו למסקנה, לאחר שנודע להם על התפתחות ה'עמקי, 
שיהיה מי שיבין אותם ויהיה מוכן להמר על רעיונותיהם 'המשוגעים' וכך תיווצר 
שותפות מנצחת. 

כדי לעמוד בביקוש הגובר לכוח האדם, הקלה ארצות הברית על ההגירה 
וההשתקעות באזור של עובדים מהודו, סין וארצות אחרות. "העמק" עבר 
משברים בעשור הראשון של המאה ה-21 עם פקיעת "בועת האינטרנט" של שנות 
ה-90 והמשבר הכלכלי בארצות הברית בשנים 2009-2008. אולם פריחתה של 
התקשורת החברתית (פייסבוק ועוד) החזירה את הצמיחה ואת האופטימיות. 
כיום יש באזור למעלה מ1,0007 חברות טכנולוגיה עילית ובהן ענקיות דוגמת 
אפל, גוגל, אינטל, אורקל, מיקרוסופט ואחרות.% 

בין ישראל לשאר העולם נוצר מודל "ניידוּת המוחות", שבו ישראלים יוצאים 


4 ת02018000-) 60107 תססוות56 6!ותסזוםי]. 

5 עושים היסטוריה עם רן לוי, פרק 116: משה של עמק הסיליקון - על ויליאם שוקלי והמצאת 
הטרנזיסטור. (1א6) ז0ו518ת3 116 01 1800 15/60116א6)/מסס.1ש6[ת8ז.עואתו//:כות). 

6 הגסותתה)1ז2 5676106018 ,"ש8116/\ הססו!1פ" 8ותת6כ] הסזג\/ [ס8מסווא 
(811016/544409/)ח1ק/ת סס. 108 חבז1ט. שארא//:11025). 


7 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


לחו"ל, שבים לארץ ומקימים מרכזי מחקר ופיתוח של החברות שאליהן השתייכו 
בחו"ל. רשת חיצונית נוספת שמחברת את ישראל לשאר העולם היא זו של יהדות 
התפוצות. יזמים ומנהלים ישראלים רואים עצמם כנציגים של מדינת ישראל 
ועושים ככל האפשר לקדם את מדינת ישראל. אולם היהודים בעולם התחילו 
לראות את ישראל כיעד להשקעות רק לאחר שהכלכלה הישראלית הראתה 
הצלחה אמיתית. 

החברות הגדולות בעולם המחשבים החלו לפעול בישראל כבר בשנות ה607. 
כפי שהוזכר לעיל, החברה הראשונה הייתה יבמ, בשנת 1950. אינטל הקימה 
בשנת 1974 מרכז פיתוח בחיפה בראשותו של דב פרוהמן ובו חמישה עובדים 
בלבד. אולם כבר בשנותיה הראשונות מילאה אינטל ישראל תפקיד מפתח בהצלת 
החברה ובתולדות המחשב בעולם בכלל. בשנת 1979 פוּתח בישראל השבב 8088 
וחברת (א8ז בחרה בו כמוח של ה"מחשב האישי" הראשון שלה, שפתח עידן 
חדש של מחשוב. הייתה זו גם פריצת הדרך הגורלית של אינטל שזכתה בניצחון 
במלחמות המיקרו-מעבדים. מכאן ואילך נפתחה הדרך לפיתוח שבבים מהירים 
ביותר והתעשייה התקדמה כך עד לשנת 2000. אולם המהירות הייתה כרוכה 
בצריכת חשמל מוגברת שהובילה להתחממות השבבים. כך נוצר מבוי סתום 
שהצוות הישראלי מצא דרך להיחלץ ממגו על ידי שינוי תפיסתי חד בהפעלת 
השבב ובשיטת מדידת ביצועי המחשב. בישראל פותחו שבבים מהירים ביותר, 
שצריכת החשמל שלהם נמוכה ולכן לא התחממו. הישראלים גאבקו ועמדו 
על דעתם נגד הדרגים הגבוהים בחברה מתוך לקיחת אחריות כלפי עתידה של 
אינטל עד שדעתם התקבלה. ההכרעה גם קבעה את גורלו של המחשב האישי 
וסימנה את המעבר מעידן המחשבים המרכזיים, שהיו גדולים בממדיהם ויקרים, 
למחשבים האישיים."* כמו כן פותח בישראל רכיב ה-אאוא שאפשר עיבודי 
מולטימדיה מהירים מהמקובל באותה עת. אחר כך פיתחה אינטל ישראל גם את 
מעבדי הסנטרינו ומעבדים מרובי ליבות % 

אינטל בנתה מפעל בעלות של 3.5 מיליארד דולר בישראל וכך הפכה ישראל 
למרכז ייצור קריטי של אינטל. בשנת 2014, במלאת 40 שנה ל"אינטל" בישראל, 
צברה החברה 35 מיליארד דולר יצוא ומזה כ-3.8 מיליארד דולר בשנת 2013 לבדה. 
במשך השנים השקיעה החברה כ-10.8 מיליארד דולר במרכזי הייצור והפיתוח 
המקומיים והעסיקה כ9,8007 עובדים ובכך הייתה למעסיק הפרטי הגדול בישראל. 


7 ראו בהרחבה אצל סינור וזינגר, עמ' 53-39. 
8 יריב ענבר, "מחשבים עצמאות: ייצור כחול לבן", מץ, 5 במאי 2014 
([הה[.00, 16237 45-.11/81110165/0,7340,1. 61.00 -א\שרא//: כ ). 


.08 


מבוא 


החברה השלימה ייצור של מיליארד שבבי סיליקון עבור אינטל."* בשנת 2015 
הסתכם היצוא של אינטל ישראל ב-4.1 מיליארד דולר ובשנת 2016 עמד היצוא 
על 3.3 מיליארד. מספר המועסקים בישראל הגיע בראשית 2017 ל-10,200 99 

הנכס העיקרי של המפעלים בישראל, דוגמת ישקר, אינטל וגוגל, הוא העובדים 
והמנהלים המתאפיינים בנחישות להמשיך לייצר ולעמוד בדרישות הלקוחות 
והשווקים גם במצבים של סיכון ובמלחמות שבהן העורף חישראלי נפגע מטילים 
כפי שהיה בשנים 1991 ו20067. 

מאז שנות ה607 הוקמו בארץ 380 מרכזי מחקר ופיתוח של חברות בין- 
לאומיות, 307 מהם פעילים גם היום (בשנת 2017) וכמעט רבע מכלל המועסקים 
בענף (71,000) עובדים בהם. במרכזי פיתוח אלו מוכשרים דורות של מנהלים 
הנחשפים לתרבות ארגונית של התאגידים המובילים בעולם. 20% מהחברות 
המחזיקות במרכזי פיתוח זרים בישראל (63 חברות מתוך 307), פיתחו גם פעילות 
ייצור בצמוד אליהן. פעילות ייצור זו מתמקדת בעיקר במגזרים הדורשים ייצור 
מתקדם וביניהם מוליכים למחצה, מכשור רפואי, פארמה, תעופה וטכנולוגיות 
מים וחקלאות. פעילות המו"פ נוטה יותר להתמקד במקצועות מסוימים - 
מהנדסים ומתכנתים - ולהתמקד באזור המרכז. פעילות הייצור מכלילה בעלי 
מקצועות נוספים ומביאה לפריפריה משרות בשכר גבוה. הנוכחות של החברות 
מעודדת ביקוש לשירותים בסיסיים (כגון הסעדה) ומתוחכמים (דוגמת עיצוב 
מוצר ואספקת ציוד מחשוב ותקשורת). הנוכחות של החברות הזרות גם תורמת 
למוניטין של התעשייה המקומית וליחסים הפוליטיים של ישראל עם מדינות 
רבות. החברות הבין-לאומיות הדומיננטיות ביותר בפעילות מו"פ בישראל מאז 
הקמתה הן החברות האמריקאיות, שעד היום מהוות כמעט 70% ממנה - עם 
0 מרכזי מו"פ מתוך 307 מרכזי מו"פ זרים. אחרי ארצות הברית, גרמניה (18 
מרכזים), בריטניה (16 מרכזים) וצרפת (11 מרכזים). בחלוקה לתחומי הפעילות, 
כרבע (81 חברות) ממרכזי המו"פ עוסקים בטכנולוגיות מידע ותוכנה ארגונית 
וביתר תחומי הפעילות (ציוד רפואי, תקשורת, מוליכים למחצה, אינטרנט ומובייל) 
ההיקף הוא 12-10% לכל תחום. בתחום הסייבר פעילות 7% מהחברות הזרות 
הפעילות בישראל.'* בשנת 2014 הגיעו 49% מהתוצר ו39%7 מהתעסוקה במחקר 


9 שמוליק שלח, "אינטל חוגגת 40 שנה בישראל: יצוא של 35 מיליארד דולר", גלובס, 26 בינואר 2014 
(010? 11/0605/8111016.850%. 810065.60.שאתצ//:כזת-1000912019) 
אתר אינטל ישראל (6815.11881/ו-16[/40ת1-+11/00/[005/1008-8/ א ת16 601/00 [6מ1-אושאו//:קות). 
0 אתר אינטל ישראל 
([ וזו 7 1 7/5820 1 5/20 500/06 \6ה/11/116 רת 6 11/60 60. [6זת ו ארעועט//: פכ ור ). 
1 רותי לוי, "העוגן של ההיי-טק הישראלי: מרכזי הפיתוח הבין-לאומייס", 19.6.2017 ,180061 6ח 
עמ' 10-1. 


9 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


ופיתוח בהיי-טק הישראלי מחברות זרות הפועלות באר 


בשנת 1991 הקימה הממשלה 24 חממות טכנולוגיות שהעניקו למדענים שעלו 
מברית המועצות לשעבר את המשאבים והמימון שנזקקו להם בראשית הדרך. 
כך מימנה הממשלה מאות חברות באמצעות תשלומים של עד 300,000 דולר 
למיזם. רבים מהעולים החדשים יכלו כך לעסוק במקצועם, אך אנשי הכספים 
הממשלתיים לא יכלו לתת ליזמים את התמיכה והניהול שנזקקו להם כדי להפוך 
את פרי הפיתוח למוצרים ממש. התשובה ניתנה על ידי שר התעשייה והמסחר 
באותה עת והמדען הראשי שסיים את תפקידו. הם הקימו את חברת ''יוזמה' 
שמטרתה לבסס את תרבות ההון סיכון בישראל. המדינה הקציבה למטרה זו 100 
מיליון דולר וכוונתה הייתה להקים עשר קרנות הון סיכון. 


כל קרן הורכבה ממשקיעי הון סיכון, חברת הון סיכון זרה וחברת השקעות או 
בנק ישראליים. נוסף על כך נוסדה קרן "יוזמה", בהיקף של 20 מיליון דולר שנועדה 
להשקעה ישירה בחברות טכנולוגיה ישראליות צעירות. עשר הקרנות שהוקמו 
בשנים 1997-1992 הפכו לבסיס לתעשייה החדשה והן מגהלות הון של מיליארדי 
דולרים ותומכות באלפי חברות ישראליות חדשות. התוכנית יצרה מנוף לגיוסי 
כספים מהעולם המערבי ובעיקר מארצות הברית. ישראל משכה אליה משקיעים 
וכך החלו לפעול חברות הון סיכון רבות בישראל. בכנס ההיי"טק בשנת 2008 
(מסמגוז) מ166) נבחרו 51 חברות הסטרט-אפ המבטיחות ביותר בעולם ושבע 
מתוכן היו ישראליות. 


מתברר כי לישראל יש יתרון מובהק בהקמת סטרט-אפים אך היא תמיד 
התקשתה בהצמחתם לחברות גדולות ומבוססות. עם זאת, חברות סטרט-אפ 
רבות נסגרות אך האנשים והידע ממשיכים לפעול. בשנת 2014 לבדה נמכרו 
והונפקו חברות טכנולוגיה ישראליות בשווי של כ-15 מיליארד דולר. בחמש השנים 
0 הגיע סך כל היקף האקזיטים לסכום של 36.4 מיליארד דולר. במהלך 
העשור 2014-2005 נרכשו 961 חברות ישראליות בשווי ממוצע של כ-60 מיליון 
דולר לאקזיט.* שיא חדש, הגבוה ביותר עד היום, שהשאיר את יתר השיאים של 
המחירים בהם נרכשו חברות סטרט-אפ הרחק מאחוריו, הושג במרס 2017 כאשר 
חברת אינטל, ענקית השבבים העולמית, רכשה את חברת מובילאיי (6ץ16גססן/) 
הישראלית ב-15 מיליארד דולר. החברה הירושלמית, שהוקמה בשנת 1999, 


2 תוצאות מחקר שנערך על ידי אפלייד אקונומיקס בהנחיית צוות היגוי מקצועי בראשות פרופסור 
צבי אקשטיין עבור המועצה הלאומית למחקר ופיתוח שבמשרד המדע. יניב הלפרין, "חצי מהתוצר 
של ההיי-טק הישראלי - מחברות זרות", אנשים ומחשבים, 1.12.14. 

3 אסתר לוצאטו, "תעשיית הסטרט-אפים-מנוע החדשנות של ישראל", ספר ההיי-טק הישראלי, 
הארץ, דצמבר 2015, עמ' 36. 


20 


מבוא 


מפתחת ומשווקת בעולם כולו מערכות התראה לרכב המגבירות את בטיחות 
הנהיגה ומיועדות להילחם בנגע תאונות הדרכים. בשנים האחרונות פיתחה 
החברה מערכות נהיגה אוטונומיות והרכישה, מבחינת אינטל, אמורה להאיץ את 
מימוש חזון הנהיגה האוטונומית.* 


שאלה בפני עצמה היא משמעות המושג היי-טק. קצב השינויים בכל תחומי 
ההיי-טק גבוה מאוד הן במהות המוצרים שמייצר הענף והן בכלים שבהם הענף 
משתמשלייצורם. באופן כללי, על פי הסיווגים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 
נכללו בתחום ההיי"טק בישראל התעשיות האלה: תרופות לבני אדם ולשימוש 
וטרינרי; מכונות למשרד ולחשבונאות ומחשבים; רכיבים אלקטרוניים; ציוד 
תקשורת אלקטרוני; ציוד תעשייתי לבקרה ופיקוח, ציוד רפואי ומדעי; כלי טיס. 
ענפי שירותים עתירי ידע בהיי"טק הם תקשורת, שירותי מחשוב, מחקר ופיתוח 
במדעי הטבע.* על פי הגדרה אחרת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ענף 
ההיי-טק כולו מחולק לשלושה תתי-ענפים: תעשייה, תקשורת ומחשוב, מחקר 
ופיתוח % 


מבחינת משלחי יד (בעלי מקצוע) ניתן למצוא בתחום ההיי-טק: ביולוגים, 
פרמקולוגים, כימאים, פיזיקאים, אסטרונומים, גיאולוגים, ‏ גיאופיזיקאים, 
מתמטיקאים, אקטוארים, מנתחי מערכות ובעלי משלחי יד אקדמיים במדעי 
המחשב, מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, מהנדסי מכונות, מהנדסי מחשבים, 
הנדסאים וטכגאים בתחומי הפיזיקה, האלקטרוניקה, המכונות והמחשב, 
מתכנתים ומנהלי שירותי מחשב. 


4 "העסקה הגדולה בתולדות ההיי-טק בישראל: אינטל רוכשת את מובילאיי ב-15 מיליארד דולר", 
7 ,6מץ. 
([הזות. 00, 4934595-,11/87110165/0,7340,1. 64.60 ה ע,ששערא//: כ ). 

55 לשכה מרכזית לסטטיסטיקה (להלן: הלמ"ס), התפתחות תחום ההיי-טק בישראל בשנים -2007 
5, פרטום 1389, ירושלים, נובמבר 2010, עמ' 47-46. 
(01ק.\] 6 000תו07/002 95א16%ש8] 510/1389מ10ו8סו[סטס/0.11ם.פטס.עתות//:קות). 

6 בענף התעשייה בהיידטק מרוכזיס מפעליס העוסקים בתעשיית מכונות משרדיות, תעשיית מכונות 
לעיבוד נתונים אוטומטי, תעשיית רכיבים אלקטרוניים, תעשיית סמי-קונדקטורים, תעשיית ציוד 
טלקומוניקציה וכדומה. בענף התקשורת מרוכזים מפעלים אשר עוסקים בשירותי תקשורת לאומיים 
ושירותי תקשורת אחרים כגון העברת קול, תמונה ונתוניסם או מידע אחר באמצעות כבלים, שידור או 
לוויין וכן מפעלים העוסקיס בשירותי תקשורת, טלקס ופקסימיליה, תקשורת נתונים וכדומה. בענף 
המחשוב מרוכזים מפעליס אשר עוסקים במתן שירותי מחשוב כגון: יעוץ בנושאי מחשוב, פיתוח 
מערכות תוכנה ותכנון מערכות עבוד נתונים, עיבוד נתוניסם וכדומה. בענף מחקר ופיתוח מרוכזים 
מפעלים אשר עוסקיס במחקר ופיתוח במדעי הטבע, החברה והרוח. הלמ''ס, התפתחות ענף ההיי- 
טק בישראל בשנים 1999-1995: כוח אדם ושכר, הגדרת ענף ההיי-טק ומשלח יד היי-טק 
(1160/11602.001/מ5/01960ת110410טטק/20-11. פסס.אאראי). 


71 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


מבחינה ארגונית, תחום ההיי-טק מכיל חברות הזנק זעירות של יזמים ספורים 
וגם תאגידי ענק ובהם אלפי עובדים. תעשיית ההיי-טק נבדלת מהתעשייה 
המסורתית בכמה בחינות: רוב מוצריה קשורים לפיתוח מוצרים משולבי מחשבים 
ותוכנה; גיל היזמים, הבעלים והמנהלים בדרך כלל צעיר יותר; ההיררכיה בין 
מנהלים ועובדים גמישה יותר ויש מקום ליוזמה ולקריאת תיגר על מוסכמות; 
התבססות על פיתוח מדעי חכם והפיכתו לפטנט טכנולוגי שניתן למכור בקנה 
מידה גדול; הידע והמידע* הם הנכס העיקרי ולכן לעיתים נמכרות חברות קטנות 
בסכומים גדולים מאוד, עקב הידע הטמון בהן והסיכויים לרווח עתידי; לחברות 
קטנות יכולה להיות השפעה רבה מאוד על השוק; דינמיות רבה ומסחררת 
והמרחק בין התעשרות לפשיטת רגל עשוי להיות קטן מאוד; אורך החיים של 
המוצר עשוי להיות קצר מאוד; סביבת העבודה מעוצבת, איכותית, נאה ונקייה 
בניגוד לתעשייה המסורתית; מתחמי ההיי-טק נהנים ממגוון שירותים מתקדמים 
באנרגיה, תקשורת ועוד; העובדים נהנים מתנאים משופרים דוגמת מעונות יום 
לילדים, חדרי כושר ופינות קפה; השכר גבוה באופן כללי וקיימת ניידות בין הארץ 
לעולם וההעסקה היא על בסיס חוזה אישי% 


המושג האמריקאי "עמק הסיליקון" (ראו לעיל) התגלגל בישראל למושג 
"סיליקון ואדי" (861/\ ם0סו511) המציין את אזור מישור החוף בישראל, המתאפיין 
בריכוז צפוף של תעשיות היידטק. בגלל גודלה המצומצם של ישראל, לעיתים 
נכללים במושג גם אזורי היי"טק שאינם במישור החוף, כגון אלו שבירושלים, באר 
שבע, קריית גת ויוקנעם 9% 
פעמים רבות נשאלתי מדוע הפכה ישראל להצלחה רבתי בתחום ההיי-טק 
ומדוע הייתה למקור למהפכות טכנולוגיות גדולות. נסעתי בשליחויות לחלק גדול 
ממדינות העולם ובכל מקום הרציתי על ההיי-טק של מדינת ישראל. נראה לי 
שניתן למקד את התשובה בשתי מילים: מחסור וצורך ((6065510ח 880 5011486). 
נוסף על כך ניתן להוסיף יוזמה, פתיחות תרבותית וגמישות ארגונית. כך, לדוגמה, 
אני יודע מניסיוני כמנכ"ל שעדיף לאפשר לאנשים היוזמים רעיונות טובים להקים 
חברות בנות וכך להשאיר אותם במסגרת החברה. כך עשו סטף ורטהיימר, האחים 
7 ידע - מכלול הידיעות וההבנה בתחוס מסויס או בכמה תחומים. יעקב שויקה, רב"מילים המילון 
השלם עברי-עברי, סטימצקי/המרכז לטכנולוגיה חינוכית/ידיעות אחרונות וספרי חמד (1979) עמ' 
3 להלן: שויקה, רב מלים. מידע - ידיעות, פרטים והסבריס בנושא מסוים, אינפורמציה. שם, כרך 
רביעי, עמ' 1013. 


8 אלמוג, מהרצל להרצליה פיתוח, עמ' 49-46. 
9 סיליקון ואדי, ויקיפדיה. 


2 


מבוא 


זוהר ויהודה זיסאפל'"י ואחרים. בדומה לעמק הסיליקון שתואר לעיל, ישראל, 
מבחינת ריבוי התרבויות, היא רבגונית ביותר. כפי שאמרתי לידידיי בצ'ילי, ברזיל, 
גואטמלה, פולין, סין, ארצות הברית וארצות אחרות, קשה להעלות על הדעת 
שמדינה כלשהי תוכל ליצור את ריבוי התרבויות הקיים באופן טבעי בישראל, 
שאוכלוסייתה נוצרה בתהליכים של הגירה מכל ארצות העולם. 

בניי לנדא, המוכר כ"אבי הדפוס הדיגיטלי" לאחר חשיפת מכונת הדפוס הדיגיטלית 
הראשונה בשנת 1993 ואשר פטנטים רבים מאוד רשומים על שמו ברחבי העולם, 
העמיד את התשובה לשאלה בדבר ההצלחה הישראלית על חמישה גורמים: כל 
ילד בישראל יודע שיקדיש שנים מחייו לשירות בצבא ואחר כך, בבגרותו, יעתיק 
נאמנות זו למקום עבודתו; החשיפה בזמן השירות בצבא לטכנולוגיה מתקדמת, 
ולא רק כמשתמשים אלא גם כממציאים, מפתחים ומתחזקים; החוצפה הישראלית 
(שכבר הוזכרה לעיל) הכוללת גם קריאת תיגר נגד המשפט "זה בלתי אפשרי"; 
החברה הישראלית מורגלת לחיים בסיכון גבוה, ולכן יזמים ישראלים נוטים לקחת 
על עצמם סיכונים גבוהים, הן בטכנולוגיה והן מבחיגה עסקית יי 

האם ניתן לצפות שישראל תשמור גם בעתיד על מעמדה העולמי כ"מדינת 
הסטרט-אפ"? ישנם כמה סיכונים אפשריים: ירידת השקעות הון סיכון בישראל 
עקב משבר כלכלי עולמי; תלות גבוהה מדי בשווקי היצוא באירופה, צפון 
אמריקה ואסיה; הידרדרות במצב הביטחוני באזור ובתוך כך האיום הגובר של 
אירן החותרת לשפר את מעמדה ואולי גם להמשיך ולהשיג פצצה גרעינית, 
למרות ההסכם שנחתם עם ארצות הברית; ירידה ביתרון האקדמי של ישראל, 
עקב יציאת כוח אדם אקדמי לאוניברסיטאות בחו"ל; עליית המשקל הדמוגרפי 
של קבוצות באוכלוסייה שתרומתן לכוח העבודה נמוכה (חרדים וערבים). לדעת 
סינור וזינגר, ההשתתפות הגמוכה של מגזרים אלה היא הסכנה הגדולה ביותר. 
ישראל חייבת למצוא את הדרכים שבהן ניתן יהיה לשתף קבוצות אלה בחדשנות 
וביזמות לטובת החברה כולה וכבר החלו להתבצע מאמצים שונים, אולם שיעור 
ההשתתפות הנמוך הוא רק חלק ממכלול רחב יותר של התנהלות לקויה והעדר 
מדיניות הולמת זה עשורים. החינוך בכלל והחינוך הטכנולוגי בפרט חייבים להיות 
בעדיפות עליונה בישראל אם השאיפה היא לשמור על מקומה של ישראל כמובילה 
בהתפתחות הטכנולוגיה בעולם. 

בשנת 2008 התריע דב פרוהמן, האב המייסד של אינטל ישראל (שעמד בראשה 
0 ראו דבריו של זוהר זיסאפל על הקמת חברות ויזמות: "אס אין אני לי - מי לי ואם לא עכשיו - 

אימתי", בתוך: מי-טל ושכטמן, יומות תעשייתית בישראל, עמ' 167-157. 


1 בני לנדא, "מה הופך את ישראל לחממת טכנולוגיה?", ספר ההיי-טק הישראלי, הארץ, דצמבר 2015, 
עמ' 4. 


33 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


עד שנת 2000) ואחת הדמויות החשובות ביותר בהיי-טק הישראלי, שקטר ההיי- 
טק הישראלי נמצא בסכנת משבר. כמה מאפיינים למשבר זה: 


הצלחת ההיי-טק מבוססת על מערכת החינוך המעולה של ישראל כפי 
שהייתה בשנות ה-70 וה807. מאז חלה הידרדרות גם של מערכת החינוך 
הגבוה וגם של החינוך הבסיסי. 


יכולת הפיתוח בישראל מקדימה בהרבה את יכולת הייצור. למעשה, ישראל 
סובלת מתשתיות חינוך וייצור לקויות. לפיכך הוא חוזה ש"קטר ההיי-טק" 
עלול להתחיל "לקרטע" מכיוון ששניים מגלגליו (הייצור והחינוך) אינם 
מתפקדים כנדרש. מן ההכרח להדגיש כי הפער בין ההתקדמות המדעית 
והטכנולוגית לבין הידע של המורים הולך וגדל. 


התפלגות ההכנסות מהיי"טק כיום מגדילה את הפערים בין השכבות 
החזקות לשכבות החלשות בחברה וכך עלולה להוביל למתיחות חברתית 
מסוכנת. 


במשך עשרות שנים, ההיייטק התמודד בהצלחה עם אי-יציבות פוליטית 
וכלכלית בישראל, אולם לדעתו מן ההכרח לקדם את תהליך השלום מכיוון 
שהמציאות הנוכחית עלולה להוביל למשברים ועימותים. 


הדור הצעיר מתמקד כיום בהתקדמות אישית במקום בתרומה לאומית 
וקיימת הסכנה שבמצבי מתח ינהרו צעירים למקומות אחרים, שבהם 
תהיינה הזדמנויות מפתות עבורם. מאז קום המדינה מוביל את ישראל 
החזון הביטחוני אולם מן ההכרח להתמקד בחזון חברתי וחינוכי: "כי אם 
חס וחלילה תתממש נהירת צעירים למדינות אחרות לא יישאר למובילי 
החזון הביטחוני על מי להגן".:' כדי להגביר את המחויבות של הצעירים, מן 
ההכרח לשאוף שחלק מהיזמים הצעירים יפנה למעורבות פוליטית. 


הנטייה לרווח אישי באה לידי ביטוי גם בחלומו של כל ישראלי המקים 
חברת הזנק 'לעשות קופה' במהירות על ידי אקזיט במקום להיאבק ולבנות 
חברה לטווח הזמן הארוך. 


בסקירה שהתפרסמה בפברואר 2016 על ידי משרד האוצר, ניכרת האטה 
בקצב הצמיחה של ישראל בתחום ההיי-טק. שחיקה זו מובילה לירידה במעמדה 
של ישראל כמובילת החדשנות בעולם. בשנת 2013 איבדה ישראל את דירוגה 


12 


4 


גיא גרימלנד, "ההיי-טק הישראלי בסכנה", הארץ, 6 במאי 2008 
(1322653. 81012.60.11/81180/1 8 ארש//:ז1). 


מבוא 


במקום הראשון כמובילה בחדשנות הגלובלית בקרב מדינות ה08607 לטובת 
דרום קוריאה. הירידה קשורה כנראה לכך שזה עשור לא חל גידול בהוצאה על 
מחקר ופיתוח. לאחר המשבר הכלכלי הגלובלי בשנת 2008, החלה האטה בקצב 
הצמיחה של הענף ולדברי משרד האוצר החל משנת 2010 הענף נמצא בקיפאון 
ממש. צמיחתו היא מחצית מהצמיחה במשק ונפסק הגידול במשקלו ביצוא. אחת 
הבעיות היא ירידה משמעותית בחלקם של מקבלי התארים בתחומי המדעים. 
משיא של 13% מקבלי תארים בתחום המדעים המדויקים בשנת 2003, חלה 
ירידה ל"9% בלבד בשנת 2014. מגמה דומה, אם כי בעוצמה חלשה יותר, מאפיינת 
את יתר מדינות ה-ס6שס. ייתכן שבישראל הסיבה היא גידול מספר הסטודנטים 
במכללות שבהן אחוז הסטודנטים לתארים בתחומי המדע נמוך משמעותית 
בהשוואה לאוניברסיטאות. המחסור בכוח האדם המיומן עדיין לא זכה לטיפול 
והוא מעלה סימני שאלה לעתידו של הענף, במיוחד בהשוואה לגודלו של מגזר 
ההיי"טק בישראל. בחברות ההיי-טק בישראל הועסקו (עדכני לפברואר 2016) 
0 שבירים, מהם 37% בתוכנה, 24% בענפי אלקטרוניקה ומחשבים, 16% 
עוסקים במחקר ופיתוח, 10% בתקשורת, 7% בכלי טיס ו6%"7 בתרופות. כמו כן 
צוין כי המו"פ תורם 16% ליצוא ההיי"טק, שהסתכם בשנת 2015 ב-34 מיליארד 
דולר. קרן האור בתחזית היא הזינוק בהיקף ההשקעות של קרנות הון סיכון זרות 
בארץ, אך קיים חשש שפעילות הקרנות תפגע עקב בעיות בשווקי ההון.5' יצוא 
ההיי-טק מהווה כיום כמחצית מהיצוא של ישראל י 

בסופו של דבר, ניתן לומר כי ייחודה של ישראל הוא בתמהיל מורכב של עבר, 
הווה ועתיד. בעצם הקמתה היא ייחודית ויוצאת דופן, מכיוון שמדובר בעם 
שנאלץ לעזוב את ארצו לפני 2,000 שנה והחליט לחזור אליה. החזון, היוזמה, 
התנופה ויכולת הביצוע אפיינו את המתיישבים ואת התגועה הציונית מראשית 
הדרך. בנימין זאב הרצל הלך בגדולות, הגה תוכניות מהפכניות ורחבות היקף, 
הקים מוסדות מדיניים וכלכליים ודיבר עם ראשי המדינות החשובות בזמגו. עם 
הקמת ההתיישבות היהודית החדשה כבר הוקמו ההתחלות של מערכת ההשכלה 
הגבוהה, התעשייה המחקר והפיתוח. הכישרונות, הסקרנות והשאיפות של יהודים 
שעלו לארץ מכל העולם נדחסו לארץ קטנה שכותרה מסביב על ידי אויבים 
ונמצאה במשך שנים רבות תחת איום קיומי. עם השנים פחתה עוצמת הכיתור 
ונוצרו יחסי גומלין בין ישראל לבין חלק מהמדינות הערביות והמוסלמיות. אולם 


3 אליחי וידל ומוטי בסוק, "האוצר: ההיי-טק חדל להיות מנוע הצמיחה של המשק", 18-869א6מיך 
5 בפברואר 2016. בשנת 2015 הועסקו בתחום ההיי"טק בישראל כי-289,000 שכירים, 9.1% מכלל 
השכירים במשק. הלמ"ס, שנתון טטטיסטי לישראל (2016), עמ' 293-292. 

4 הלמ"ס, 13 בפברואר 2017, סחר החוץ של ישראל, ינואר 2017: יבוא ויצוא של סחורות, עמ' 5. 
(1716042 117110088=20ת310.11[קותס1 60/800801/10688ם/11/168607.שיסם-פסס.שאת//:קוו1). 


55 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


האיומים על קיומה של ישראל לא פסקו ואף קמו אויבים חדשים בדמות אירן 
וארגוני הטרור של האסלאם הקיצוני. 

ההשכלה, הטכנולוגיה והמדע, נתפסו כדרכים להתפתחות אישית ובאותה עת 
כאמצעים לבסס את קיומה של המדינה על היתרון האיכותי. נוסף על כך בישראל, 
מדינת המהגרים רבת-התרבויות, שעברה תהליכי גיבוש מהירים ובנתה מערכות 
תשתית גדולות מבראשית ובהן צבא ומערכת ביטחון כתנאי לקיומה, נוצרה 
תרבות של "חוצפה": דיבור ישיר, היעדר פורמליות, "כולם מכירים את כולם" - 
שיצרה אקלים מתאים ליוזמות חדשות. בשליש האחרון של המאה ה207, כאשר 
התמורות הטכנולוגיות המהפכניות פתחו אופקים חדשים שלא היו קיימים בעבר, 
נוצרה הזדמנות היסטורית למימוש יתרונותיה של ישראל. בצומת דרכים ייחודי 
זה פעלו משנות ה-60 הראשונות חלוצי ההיי-טק הישראלים שבזכות דמיונם 
ומאבקיהם הצליחו הניצנים הראשונים להפוך לתעשייה המובילה בישראל והיא 
הפכה לאחת המדינות המובילות בחדשנות טכנולוגית וליעד מועדף להשקעות 
ולהקמת מרכזי מחקר, פיתוח וייצור של החברות הגדולות בעולם. 


76 


פרק א: ילדות ונעורים במושבה שהפכה לעיר 


ראשונה בין הראשונות 


נולדתי ב-30 בינואר 1938 בראשון לציון, אח תאום לאחותי דליה. אבי, זליג 
שור, ואמי, הניה (לבית גיטר), עלו לארץ בשנת 1934 והתיישבו בראשון לציון. אבי 
גמנה על ראשי תנועת "החלוץ"**' בפולין. הוריי התיישבו בראשון לציון בהמלצת 
קרוב משפחה שניהל את בית החרושת ללְבָנִים "סיליקט" בראשון לציון והציע 
לאבי לשמש שומר המפעל ופועל ייצור. משרה כזו נתפסה כמשרה שאין להחמיצה 
ובמיוחד מאחר שבמסגרת ההצעה נכללו גם מגורים בחצר בית החרושת, בצמוד 
למשרדי המפעל. באותן שנים הייתה ראשון לציון מושבה ותיקה ומבוססת. 
ראשון לציון, שהייתה בין ארבע המושבות הראשונות שהוקמו בשנת 1882 
(עם ראש פינה, זיכרון יעקב ויסוד המעלה) התגאתה בראשוניותה בהתיישבות 
הציונית, במחרשת הברזל הראשונה (1883, ראו בפרק ח), בגן הילדים (1898) 
ובבית הספר (1886) הראשונים שבהם לימדו בעברית, בהיותה הראשונה שבה 
הונף הדגל הלאומי (1885), בתזמורת העברית הראשונה (1895, ה"אורקסטרה" 
הנודעת) ואפילו בעיתון הילדים הראשון שיצא לאור בעברית (1894). 

הברון אדמונד דהדרוטשילד נענה לבקשת העזרה של המתיישבים הראשונים, 
הקים את "משטר הפקידות" וקבע את אופייה של המושבה שהתבססה על גידול 
גפנים בכרמים גדולים וייצור יין ביקב. בימי הברון התפתחה תעשייה חקלאית 
שבמוקדה היה היקב, שבאותם ימים נחשב לאחד הגדולים מסוגו ומסביב לו 
התפתחו בתי מלאכה. בשנות ה207 וה307, הייתה החקלאות עדיין חלק נכבד 
מהכלכלה המקומית ובנופה של המושבה המתפתחת בלטו מאוד כרמי הגפנים 
כאשר במקביל החל לדרוך כוכבם של ההדרים והפרדסים שניטעו ותפסו שטח 
גדל והולך. באותה עת הוקמו מפעלים תעשייתיים (ראו להלן). סמל העיר, שנוצר 
בשנת 1942, מבטא היטב את כל התמורות שעברה מיישוב חקלאי, למועצה 
מקומית ובהדרגה לעיר. בסמל מופיעים הבאר הראשונה והכתובת "מצאנו מים", 
גפן ואשכול ענבים ועץ הד 6 

בשנות ה-20 הייתה התפתחות המושבה איטית למדי, גם בגלל המשבר הכלכלי. 


5 תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים שהתארגנו לעלייה לארץ ישראל החל משנות ה-80 של 
המאה ה-19 ועד השואה. חברי "החלוץ", שהשתייכו לתנועות נוער ציוניות שונות, היו לחוד החנית 
של העלייה וההתיישבות בארץ ישראל ושל ההגנה היהודית בגולה בכלל ובגטאות. 

6 ראו בהרחבה על המושבה בשנים 1922-1882: בועז הורביץ, ניתוח אדמה תחוחה, אפי מלצר בע"מ 
(2014). מקור השם של העיר הוא פסוק בספר ישעיהו (מא כז): "ראשון לציון הנה הנם ולירושליס 
מבשר אתן". 


7 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


פני הדברים השתנו בשנות ה307. בשנים 1939-1929 עלו לארץ כרבע מיליון 
יהודים ולמעשה הכפילו ואף למעלה מזה את האוכלוסייה היהודית בארץ, שמנתה 
בשנת 1939 כ-450,000 יהודים. העולים באו בעיקר ממרכז אירופה וממזרחה ובהם 
בלטו היהודים מגרמניה שנמלטו מרדיפות הנאצים. רבים הגיעו עם השכלה ועם 
הון והקימו מפעלים ובכך האיצו את פיתוח התעשייה בארץ. העולים החדשים 
שהגיעו עם סרטיפיקטים (רישיונות עלייה) מטעם ממשלת המנדט הבריטי, רכשו 
מגרשים, בנו בתים ונטעו פרדסים. השגשוג הכלכלי שיפר את מצבה הכספי של 
המועצה המקומית והיא השקיעה בבניית מוסדות ציבור חדשים ובשיפור מצבם 
של מוסדות ציבור קיימים ובין היתר בתחומי החינוך והרפואה. המועצה השקיעה 
בשיפור בית הספר העממי (ראו להלן) וגן הילדים; נבנו ספרייה חדשה ושוק 
מודרני; הדרכים תוקנו וכן נסללו כבישים חדשים שכוסו בזפת. בתי החרושת 
שהוקמו במושבה בשנות ה-30 יצרו בין היתר זכוכית, רהיטים, מזון, תבלינים, 
בירה, חומרי ריסוס והדברה, סריגים, סכיני גילוח וקונסטרוקציות ברזל "י 

בשנת 1946 מנתה אוכלוסיית ראשון לציון 8,790 נפש, לעומת 150 המייסדים 
הראשונים בשנת 1882. ברחובות השכנה מנתה האוכלוסייה 10,350 נפש. 
האוכלוסייה בשטח המנדט הבריטי, שהקיף את כל שטח ארץ ישראל המערבית 
(כולל יהודה, שומרון ורצועת עזה), הגיעה ל-1,845,560 נפש. האוכלוסייה 
הערבית מנתה כשני שליש מהאוכלוסייה הכללית בארץ, מהם למעלה ממיליון 
(1,076,780) מוסלמים והיתר נוצרים (145,060) ואחרים (15,490). היהודים מנו 
כשליש מהאוכלוסייה הכללית (608,230).%' כך ניצבו היהודים והערבים זה מול 
זה כאשר פרצה מלחמת העצמאות, למחרת ההחלטה באו"ם על חלוקת הארץ 
לשתי מדינות (29 בנובמבר 1947). האוכלוסייה היהודית הייתה קטנה ומרוכזת 
בעיקר במישור החוף, בירושלים, בחיפה ובעמקי הצפון ומרביתה עירונית. 
האוכלוסייה הערבית הייתה כפולה בגודלה מהאוכלוסייה היהודית וברובה הגדול 
כפרית ופזורה בכל הארץ. בשנת 1950, כאשר קיבלה ראשון לציון מעמד של עיר, 
מנתה אוכלוסייתה 18,000 נפש. כיום (2014) מגיעה אוכלוסייתה ל240,6277 נפש 
והיא העיר הרביעית בגודלה בישראל י 


7 דוד יודילוביץ', ראשון לציון התרמ"ב-1882, התש"א-1941, ראשון לציון (1941) עמ' 428-424. 
להלן: יודילובי\', ראשון לציון. התפתחות התעשייה מאז 1882, אתר עיריית ראשון לציון 
(005110/.8508ה05/1 1/0008 הרת ת6210| הסרפ1ז-אועט//: קת ). 

8 22 .1946 ,חמ8!אמ6מכ 3157 דא 45 סמד4/א1ד5ם ,מאודפט.וגת חסת אסוזא וטקסת םודמ ,אס 
9 הסזה)א , 

(80248525630200780308 1279021 593 50/0/8ה. [8ק5וחט/ ל כ כו/קזס. תט. 81 ק5ותט//:5קטות). 

9 סקירה דמוגרפית, אתר עיריית ראשון לציון 
(11/0865/061011.8508 חטורת. 16210 0 15- רערע //:כן110). 


68 


פרק א: ילדות ונעורים במושבה שהפכה לעיר 


המושבה חוברה לחשמל (מתוצרת "חברת החשמל לפלשתינה" שהוקמה על ידי 
פנחס רוטנברג). קו מתח גבוה הוקם בשנים 1925-1923 למפקדות הצבא הבריטי 
בסרפנד (כיום צריפין) הסמוכה למושבה וכך ניתן היה לספק חשמל גם לראשון 
לציון, נס ציונה ורחובות. המעבר מחיי מושבה כפרית לחיים עירוניים בא לידי 
ביטוי גם בהרגלי הבילוי. בשנת 1927 הוקם בראשון לציון בית הקולנוע הראשון 
"נעמן" שנקרא על שם נעמן בלקינד, בן למשפחת בלקינד ממייסדי המושבה, 
שהיה חבר ברשת הריגול ניל"י, נתפס על ידי הטורקים ונתלה בשנת 1191917 


"בְּכור שורו הָדֶר לו" 

שור הוא שם המשפחה שלנו מדורי דורות, כפי שנאמר בברכת משה לבני ישראל 
לפני מותו. בברכה זו בורך יוסף (דברים לג יז): "...בְּכוּר שוּרו חָדֶר לו וְקְרְנִי רְאָם 
קרנָיו בָּהֶם עַמִּים יגח יִחְדָּו אִפְסִי מֶרֶץ וְהֶם רִבְבות אֶפְרִיִם וְהָם אַלְפִי מְנִשָה". 

מוצאה של משפחת שור הוא בהורודנקה, כיום עיר במערב אוקראינה, שהייתה 
תחת שלטון פולין עד מלחמת העולם השנייה. בעיר זו התקיימה קהילה יהודית 
גדולה ומושרשת עד מלחמת העולם השנייה. ראשיתה של הקהילה היהודית 
במחצית השנייה של המאה ה167. תחת חסותה של משפחת האצילים הפולנית 
פוטוצקי, ממשפחות האצולה החשובות, נהנו היהודים מיחס טוב למדי. משמה 
של משפחה זו נוצר הביטוי "עשיר כגרף פוטוצקי" או "מתנהג כגרף פוטוצקי", 
שהיה מקובל בארץ ישראל ככינוי לאדם עשיר במיוחד או למי שנוהג לחיות מעל 
ליכולתו האמיתית. 

בתחילת המאה ה-18 נוצרה בהורודנקה קהילה מגובשת ומסביבה חיו יהודים 
ב-14 כפרים מסביב. הקהילה נודעה בסוחריה שביקרו בירידים בין-לאומיים. 
כאשר צמחה תנועת החסידות, היה ר' נחמן מהורודנקה אחד מתלמידיו הקרובים 
של הבעל שם טוב, מייסד החסידות. בשנת 1764 עלה ר' נחמן מהורודנקה לארץ 
ישראל, התיישב בטבריה (שיישובה היהודי חודש במאה ה-18) ונפטר זמן קצר 
לאחר מכן. שמחה, בגו של ר' נחמן, נשא לאישה את נכדתו של הבעש"ט ומנישואים 
אלה נולד ר' נחמן מברסלב. בסוף המאה ה-18 אילצה הממשלה האוסטרית 12 
משפחות יהודיות להתיישב על הקרקע ולעסוק בחקלאות. 

במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 עסקו היהודים בעיר, בין היתר, במסחר 
בעורות ובנעליים, במכולת, בדים, חומרי הלבשה ומוצרי בניין. רבים עסקו 
במלאכות שונות, כגון תפירה, בניין, נגרות, ריהוט, פחחות ועוד. אולם היו ביניהם 
גם בנקאים. בהורודנקה הייתה פעילות יהודית תוססת של כמה חצרות חסידיות, 


0 שחר חי, יימסע נוסטלגי בעקבות בתי הקולנוע הראשונים בראשלייציי, שָזח, 3 באפריל 2010. 
([וווזם.2/088/737 7 .//6/54מ11ת1/0. 60 קזת.שואיצר//: כ ו1). 


19 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


בתי כנסת ובית מדרש. הפעילות הציונית החלה כבר בשנות ה-90 של המאה 
ה-19. 

מראשית המאה ה207 סבלו היהודים בהורודנקה מן האנטישמיות של 
האוקראינים. סבלם גבר במיוחד במלחמת העולם הראשונה, כאשר העיר עברה 
מיד ליד ונכבשה שלוש פעמים על ידי הרוסים, והיהודים נאלצו להימלט. בשנות 
ה-20 היו מאות מהבתים היהודיים הרוסים ובעיר נמנו כד200 אלמנות ולמעלה 
מ2207 יתומים. בשנות ה-30 השתקמה הקהילה והפעילות הציונית של מפלגות 
שיוצגו בקונגרס הציוני, הייתה נמרצת ביותר. בין המורים בבית הספר העברי 
בשנות ה-30 היה המשורר הנודע שמשון מלצר. בשנים 1934-1919 עלו לארץ 
כד"250 מאנשי הקהילה ובהם הוריי. 

אבי, | הבכור | מבין 
ארבעה ילדים (שני בנים 
ושני בנות) נולד בשנת 
6 בעיירה הורודנקה. 
בינקותו למד בחדר. 
אחר כך, למד בבית ספר 
פולני ממשלתי בשעות 
הבוקר ואחר הצוהריים 
למד בתלמוד תורה. 
כבר בנעוריו היה ציוני, 
התנדב לפעילות בקרן 
הקיימת לישראל, הצטרף 
לתנועת "החלוץ" ונמנה 
על מנהיגיה. הוא תכנן 
לעלות | לארץ בשנת 
4 בגגיעו לגיל 18 
כדי להימנע מגיוס לצבא 
הפולני, אך נתפס במעבר 
הגבול, גויס בעל כורחו, 
עבר הכשרה לקצונה 
ושירת כקצין בצבא 
הפולני. עם שחרורו החל 





אבי, זליג שור, במדי קצין פולני 


00 


פרק א: ילדות ונעורים במושבה שהפכה לעיר 





אבי, זליג שור (יושב מימין), עם צמד קצינים בצבא פולין 


ללמוד והמשיך לפעול במסגרת תנועת "החלוץ" הציונית בהכשרת מועמדים 
לעלייה לארץ ובהכנת סרטיפיקטים עבורם. הסרטיפיקטים הוקצבו מטעם 
ממשלת המנדט וראשי הקונגרס הציוני רק לזוגות נשואים. את אמי, הניה-בהירה 
לבית גיטר, הכיר אבי כשהגיעה בנעוריה להורודנקה כדי להמשיך את לימודיה 
בגימנסיה. הוריי נישאו בשנת 1934 ועם קבלת הסרטיפיקטים המיוחלים עלו 
לארץ עם הורי אבי, מאיר ואיטה שור. בגליציה נותרו הוריה של אמי, אברהם 
וקלרה, עם ארבעה ילדים. 

בדצמבר 1937, זמן קצר לפני שנולדתי, נסע אבי עם אימו לווינה. היא הייתה 
זקוקה לניתוח ראש ומומחי רפואה בארץ הפנו אותה לשם, לניתוח ולאשפוז. 
מתוך הכרה במציאות ההולכת ומתדרדרת לקראת מלחמה עולמית (ראו להלן) 
נסע אבי מווינה אל בני משפחתו - אחותו, בעלה וילדיהם, ואל הוריה של אימי 
וארבעת אחיה, שנשארו במזרח גליציה - אז פולין, וגיסה לשכנעם לעלות לארץ 
ולהציל את עצמם. מי שהשכיל להבין את הסכנה שארבה ליהודים באירופה, 
שהייתה כבר ברורה מאוד, והצליח להציל את נפשו, הציל את עצמו ואת צאצאיו. 
מי שלא ראה את העומד לקרות - נכחד זמן קצר לאחר מכן. בניי משפחתו ומשפחת 
אשתו, שלא שעו להפצרותיו, נרצחו במהלך המלחמה. 


1 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


אבי שב אל אימו, וביולי 1938, לאחר שהתאוששה מניתוח הראש שעברה, הם 
חזרו לארץ. לא הכרתי אותה משום שנפטרה כעבור תקופה קצרה בעודי תינוק. 
את בעלה, סבי מאיר שור, הכרתי בילדותי ומותו חרוט בזיכרוני. 


53/99 
0 35 כו הק ה/ר/3 ה 


ת כ3'3 .50 3 | 





אבי, זליג שור, שני משמאל בשורה הראשונה, בהנהגת תנועת החלוץ בהורודנקה (1933) 


נולדתי בחולות ראשון לציון ב-30 בינואר 1938 בעיצומו של "המרד הערבי" 
(1939-1936) הגדול שסחף את אוכלוסיית הארץ - יהודים, בריטים וערבים - 
למערבולת דמים. בהפרש של דקות אחדות מרגע לידתה של אחותי התאומה 
דליה הגחתי לאוויר העולם. את השמות הפה ישראלים שלנו קבעה אימנו הניה 
שעברה את מסכת הייסורים של הלידה הכפולה לבדה. 

העולם הידרדר למלחמה. בשנת 1938 תכפו מעשי התוקפנות של הנאצים 
והליכתו של אדולף היטלר "על הסף" הפכה להידרדרות מהירה, והתברר בבהירות 
גוברת והולכת שתוביל את העולם למלחמה. ב-13 במרס סופחה אוסטריה 
לגרמניה הנאצית; ב-23 באוגוסט נחתם הסכם אי-ההתקפה בין גרמניה הנאצית 
לברית המועצות הסובייטית ("הסכם ריבנטרופ-מולוטוב") שהופר על ידי היטלר 
תוך פחות משלוש שנים מחתימתו; ב-29 בספטמבר, בעקבות הסכם מינכן, סופח 
חבל הסודטים לגרמניה. נוויל צ'מברליין, ראש ממשלת בריטניה, חזר ללונדון 


2 


פרק א: ילדות ונעורים במושבה שהפכה לעיר 


והכריז שהביא "שלום בזמננו". וינסטון צ'רציל, שהיה אז ראש האופוזיציה (וממאי 
0 ראש הממשלה שהחליף את צ'מברליין) הגיב באומרו: "בריטניה יכולה 
הייתה לבחור בין חרפה למלחמה, היא בחרה בחרפה ותזכה במלחמה"; ב10-97 
בנובמבר נשרפו בתי כנסת, נרצחו ונשדדו יהודים בגרמניה ובאוסטריה בפוגרום 
אדיר ממדים שנקרא "ליל הבדולח" בגלל הזכוכיות המנופצות שנראו בכל מקום; 
במרס 1939 פלש הצבא הגרמני למה שנשאר מצ'כוסלובקיה והשתלט עליה 
לחלוטין; לאחר שהיטלר העלה גם תביעות לשטחים מפולין, נתן לה צ'מברליין 
ערבות לשלמותה; בספטמבר 1939, כאשר פלש הצבא הגרמני לפולין, דרשה 
בריטניה מגרמגיה, באולטימטום, שתסיג את כוחותיה ולאחר שגרמניה סירבה 
לעשות זאת, הכריז צ'מברליין על מלחמה נגד גרמניה. כך פרצה מלחמת העולם 
השנייה, הנוראה בזוועותיה מכל המלחמות שקדמו לה. 

במשך יותר מעשור ידעה אימי שהוריה, ארבעת אחיה ואחותה נרצחו. היא 
מעולם לא דיברה על כך ונשאה את כאבה בליבה. לאחר הקמת המדינה חיפש 
אבי, שהיה מזכיר עובדי הסוכנות (בשנים 1950-1947 ובעצמו מעורב בהעלאת 
העולים ובקליטתם, את קרובי המשפחה שגורלם לא נודע בתוך רשימות הניצולים. 
הוא מצא את שמה של קלרה גיטר, אם אימי, ברשימת פליטים שהגיעו לטורקיה. 
הוא דאג להעלותה לארץ והביאה אל ביתנו בראשון לציון. היא סיפרה שבאחד 
מגלי הרציחות בגליציה, נרצחו מול עיניה בעלה וארבעת ילדיה והיא ניצלה הודות 
למשפחה נוצרית שהסתירה אותה. עיניה כָּבוּ מאותו יום ועד יומה האחרון. 
סבתא קלרה דיברה איתי ועם אחותי ביידיש והייתה לדמות משמעותית בחיינו. 
רק לאחר שנים רבות סיפרה לי מקצת מהזוועות שעברה. 

גורלה של קהילת הורודנקה נחתם שנים ספורות לאחר המסע בשנת 1938 שבו 
ניסה אבי לשכנע את קרובי משפחתנו לעלות ארצה. ב"2 ביולי 1941 נכבשה העיר 
על ידי הצבא ההונגרי, בן בריתם של הגרמנים. אחר כך הועברה העיר לשלטון 
הגרמנים ובאוקטובר רוכזו היהודים בגטו והופקד עליהם יודגרט, שהשתדל לפעול 
למענם. ב-5-4 בדצמבר 1941 נרצחו כ-2,500 מהיהודים בירי לבורות שהוכנו 
מראש. מכאן ואילך נרצחו היהודים בעיר בהדרגה וחלקם נשלח למחנה ההשמדה 
בלזץ'. הגטו חוסל סופית ב-6 בספטמבר 1942. מעטים ברחו ליערות, רבים מהם 
מצאו את מותם מידי האוקראינים הלאומנים ובודדים הצליחו להצטרף לפרטיזנים 
הרוסים. ב277 במרס 1944 כבשו הרוסים את הורודנקה. מתוך 9,907 יהודים שהיו 
בעיר בשנת 1941, נותרו בחיים כ-40 ניצולים בלבד. 


ילדות על חוף ים החולות 
כאמור לעיל, שנות חיי הראשונות עברו עליי בראשון לציון בצריף עץ שהוקם 


3 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


בחצר בצמוד למשרד של בית החרושת ללְבְנִי סיליקט שהוקם בסוף רחוב 
רוטשילד, על גבול החולות, במערב המושבה ורחוק מהמושבה עצמה. חול וסיד 
היו המרכיבים העיקריים לייצור הלְבָנִים הלבנות, שכונו "לְבְנִי סיליקט". לְבָנִים 
אלו שימשו חומר בנייה נוח לעבודה והיו נפוצות בארץ בשנות ה-30 וה407 של 
המאה ה-20. הצריף נמצא במקום שהיה רחוק ומבודד מהמושבה ולצורך הגנה 
עצמית ושמירה צויד אבי ברובה ציד דו"קני. בשעות היום סיבל אבי, שהיה 
ציוני ברמ"ח אבריו, שקי סיד אל כבשני בית החרושת ובלילות שמר על המקום. 
בשעותיו הפנויות התנדב לפעול למען הקרן הקיימת לישראל ועסק בגאולת 
הקרקע, פעילות שבה עסק בהתנדבות עוד בפולין. במושגים המקובלים היום, 
קשה לדמיין את התגאים שבהם גרנו באתר המפעל, בחדר אחד, מטבת ושירותים 
בתוך "ליפט"ייי עשוי עץ ומצופה ביריעות זפת כדי להגן על תכולתו מהגשמים 
ופגעי הטבע. 

בית החרושת נוסד ב-1934 על ידי ברטהולד גוטסמן, שהציע למועצת המושבה 
להשתתף בעלויות סלילת הכביש של רחוב רוטשילד בואכה לשטח המפעל. 
בתמורה ביקש גוטסמן זיכיון לכריית חול למשך 15 שנים ובפועל קיבל זיכיון 
ל-30 שנים. המפעל העסיק 35 פועלים והפעיל שבע משאיות להובלת תוצרתו. 

מצידו הצפוני של המפעל הוקם מגרש הכדורגל של הפועל ראשון לציון. על 
השחקנים שהגיעו להתאמן במגרש נמנה יעקב חודורוב, אחד משחקני הכדורגל 
הדגולים של ישראל. לפעמים הפקיד בידיי את הכדור ואני, הזאטוט בן הארבע, 
הייתי מאושר. אחרי האימון או המשחק אוחסנו הכדורים במפעל. חודורוב 
הצטרף בגיל 13 (!) לקבוצת הבוגרים של מכבי ראשון לציון ואחר כך עבר ליריבתה 
העירונית הפועל ראשון לציון. בְּמדּיהָ העפיל חודורוב בשנת 1946 לגמר בגביע 
ארץ ישראל (כיום גביע המדינה), לאחר הדחה מפתיעה של הפועל תל אביב בחצי 
הגמר. לימים היה חודורוב לשוער האגדי של נבחרת ישראל, עד לשנת 1964. 

ממזרח ומדרום למבנה השתרע שטח בּוּר שהצמיח ברקנים ודרדרים בחורף והפך 
לשדה מרעה לצאן של הרועים הערבים. בימי הקיץ יבשה הצמחייה ולא אחת 
פרצה במקום דלקת קוצים. ממערב לבית החרושת נערמו גבעות חול שהתמסרו 
למגיפת הרוח והפכו למרבד גלי זהוב ועצום ממדים שנשק לגלי הים. אל אוקיינוס 
הדיונות הזה באנו להתפלש בחדווה כילדים וכמבוגרים, עוצמים עיניים מול קרני 
השמש ומתחממים בחיק האדמה. 

כדי לעצור את גלישת החולות אל שטח המפעל ולכביש, ניטעה בסמוך לגבעה 
האחרונה שדרת איקליפטוסים. את ערמות החול העבירו בקרונית מכוּלה שנסעה 
על מסילת ברזל תלויה מעל הגבעות - גשר המסילה הוצב על עמודי בטון גבוהים 


1 ארגז עצ גדול ששימש להעברת מטעניס באוניות. 


4 


פרק א: ילדות ונעורים במושבה שהפכה לעיר 


והוביל את הקרונית אל תוך פיר הכניסה למפעל שם הייתה נעלמת מן העין, נפרקת 
ויוצאת שוב למסע ההעמסה וחוזר חלילה. למרות גילי הצעיר באותן שנים, נחרתו 
בזיכרוני כמה תמונות. מתחת לגשר הזה הסתתרתי עם הוריי ואחותי כשצופרי 
האזעקה התריעו מפני סכנת הפצצה קרובה של מטוסי חיל האוויר האיטלקי בימי 
מלחמת העולם השנייה. עד היום, כאשר אני מאזין לשיר "כלניות" אני רואה לנגד 
עיניי את הכומתות האדומות של החיילים הבריטים שהסתובבו בחצר המפעל. 

מרחבי החולות שימשו שטחי אימונים עבור חיילי הצבא הבריטי, אלה הסתובבו 
בינינו ודיברו איתנו אנגלית. אני זוכר את החיילים האנגלים מתפרסים מעבר 
לגבעות החול ואת הולם ליבי הפועם בקצב מטורף כל עוד נשמעו פיצוצי פגזי 
המרגמות מפלחים את האוויר. 

בזמן "השבת השחורה" (29 ביוני 1946) כבר גרתי במקום אחר במושבה. זכורים 
לי היטב החיילים בכומתות האדומות שערכו חיפושים אחר אנשי המחתרות 
ואחר ה"סליקים" שבהם הוחבא הנשק ו"שלפו" את הגברים מבתיהם לחקירות 
ומאסרים. 





הוריי, אחותי התאומה דליה ואני, מסתתרים מתחת לגשר מסילת הברזל 


5 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


היישוב היהודי והבריטים בימי המלחמה 


בשנת 1939, כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, נאלץ היישוב היהודי בארץ 
ישראל להסתגל למצב אבסורדי שבו היה עליו להמשיך בהתנגדותו למדיניות 
"הספר הלבן" של הבריטים ובה בעת להצטרף לבריטניה במלחמתה נגד גרמניה 
הנאצית ונגד יתר מדינות הציר. למרות היחס הדואלי לבריטניה, הוציא מקרבו 
היישוב היהודי בארץ ישראל, שמנה באותם ימים פחות מחצי מיליון נפש, כמעט 
0 מתנדבים (כשביעית מהם נשים) שהתגייסו לצבא הבריטי. כד800 מהם 
נפלו בקרבות. המתנדבים באו מכל גונייהקשת החברתית, הכלכלית והאידיאולוגית 
של היישוב היהודי. הם שאפו להילחם נגד הנאצים, לנקום בהם את נקמת 
היהודים שנרצחו ועונו, ליצור קשר עם היהודים באירופה ולבנות את הגרעין 
שממנו יצמח הצבא הסדיר במסגרת המדינה היהודית שתקום. המתנדבים נאבקו 
להכרה בייחודיותם ודרשו לתת לה ביטוי בהקמת יחידות יהודיות, בשימוש בשפה 
העברית, בהנפת הדגל הלאומי ובענידת סמל המגן דוד. לעומת זאת, הבריטים 
התנגדו לשאיפות המתנדבים והשתדלו למנוע מהמתנדבים לבטא את לאומיותם 
הציונית. 

מנהיגי היישוב היהודי העדיפו להקים יחידות לוחמות במסגרת הצבא הבריטי, 
כצעד ראשון לקראת הקמת צבא יהודי. הבריטים העדיפו לגייס ולשבץ את 
המתנדבים ביחידות ובחילות שונים, על פי צורכיהם מעת לעת. הם הקימו 15 
פלוגות של חיל מצב ובהן כ-3,000 חיילים במסגרת ה"באפס" (119ש).'' יחידות 
אלה נועדו מבחינת הבריטים למילוי משימות משניות בלבד, כמו שמירה על 
שבויים, ליווי מטענים ואבטחת מתקנים וגם ההכשרה שקיבלו מהבריטים הייתה 
בהתאם לכך. הבריטים השתדלו למנוע את הקמתן של יחידות לוחמות יהודיות 
מחשש שאלה תפעלנה נגדם לאחר שהמלחמה תסתיים. במהלך המלחמה אף 
הוסיפו הבריטים לפעול נגד ארגוני המחתרת של היישוב היהודי. 

בשנים 1942-1941 נראה היה שארץ ישראל עלולה להיכבש על ידי הכוחות 
הגרמניים והאיטלקיים שנלחמו בצפון אפריקה בפיקודו של הגנרל ארווין רומל. 
על רקע החששות לכיבושה של הארץ, פנו הבריטים לשיתוף פעולה עם ה"הגנה" 
וסייעו להקמת הפלמ"ח. הבריטים תכנגו להתפנות מהארץ לפני הכיבוש הגרמני, 
והפלמ"ח נועד לבצע פעולות חבלה ומרי נגד הכובשים, בדומה לגופי גרילה שנלחמו 
נגד הכיבוש הגרמני באירופה. באוגוסט 1942 הקימו הבריטים את הרגימנט 
הארצישראלי ובו שלושה גדודים עבריים (בכל אחד חמש פלוגות) וגדוד ערבי 


2 המגויסים מאר ישראל היוו חלק ממיליון וחצי יהודיס שנלחמו נגד הנאצים ובעלי בריתס במלחמת 
העולם השנייה. כרבע מיליון מהם נפלו בקרבות. 
3 כינויו של הרגימנט המלכותי של מזרח קנט שהיה מוצב באר ישראל. 


6 


פרק א: ילדות ונעורים במושבה שהפכה לעיר 


אחד, אך לא חל שינוי באופי המשימות. רק בשלהי המלחמה, בספטמבר 1944, 
נעתרו הבריטים לדרישת הסוכנות היהודית והקימו "חטיבה יהודית לוחמת" 
(חי"ל) על בסיס שלושת הגדודים היהודיים של הרגימנט הארצישראלי ואליהם 
צורפו יחידות סיוע חטיבתיות. דגלה של הבריגדה היה הדגל הלאומי ועליו מגן 
דוד בצהוב, כדי להזכיר את הטלאי הצהוב שנאלצו היהודים לשאת תחת הכיבוש 
הנאצי. הבריגדה השתתפה בקרבות האחרונים נגד הכוחות הגרמניים בצפון 
איטליה. לאחר תום המלחמה באירופה (8 במאי 1945) פעלו המתנדבים לשיקום 
ניצולי השואה ("שארית הפלֶטה") במחנות העקורים בגרמניה, הכינו אותם לעלייה 
לארץ וסייעו בפועל, תוך שימוש באמצעים הצבאיים שעמדו לרשותם (משאיות 
וציוד אחר) להעפלה לארץ. כמו כן סייעו לשיקום הקהילות היהודיות באירופה 
וביצעו פעולות נקם נגד פושעים נאצים יי 


הדוד מהבריגדה 


חיינו תחת שלטון המנדט הבריט, 
רחוקים מהסערה שפקדה את אירופה, 
אך בקיץ של שנת 1941, כפי שתואר 
לעיל, גברו החששות לכיבושה של הארץ 
על ידי הנאצים ובני בריתם. באחד הימים 
האלה הגיע אל ביתנו דודי, חיים שור. הוא 
לבש מדים וחבש על ראשו כומתה. דודי 
התנדב לצבא הבריטי והתגייס ל"חטיבה 
היהודית הלוחמת" (הבריגדה היהודית). 
הוריי שוחחו עימו בקול נמוך ודבריהם לא 
הגיעו לאוזניי. לקראת תום ביקורו, הרים 
אותי בזרועותיו החסונות וחיבק אותי. רגע 
הפרדה ממנו נחקק בזיכרוני. 

באוגוסט 1942, למרבה המזל, הצליחו \ 8 0 
הבריטים בראשותו של הגנרל ברנרד דודִי, חיים שור, במדי הבריגדה היהודית 
מונטגומרי לבלום את התקדמותו של רומל 
ליד העיירה אל-עלמיין (בגבולה המערבי של מצרים) ולהדוף את כוחותיו. כניסת 





4 ישראל בן דור, "שלושה דגלים ואויב אחד", מערכות, גיליון 463, אוקטובר 2015, עמ' 61-56. ראו 
גם: ישראל בן דור, הראשון לחי'ל, אפי מלצר בע"מ (2000). ישראל בן דור, התנדבות היישוב 
היהודי בארץ- ישראל לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה (1939-1945), מוזיאון הגדודים 
באביחיל (2010). 


7 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


מעצמות הציר לארץ ישראל נבלמה. 

בשנת 1943, בהיותי כבן חמש, עזבנו את הצריף לטובת מגורים בתוך המושבה. 
ביתנו הראשון היה בשכונת נחלת יהודה. אל הבית ב"נחלת" הגיע דודי חיים אחרי 
שירות ארוך באיטליה. הוא עדיין לבש מדים. עייפות ניכרה על פניו ומראהו דמה 
מאוד לאיש שזכרתי. הוא הביט נפעם בי ובאחותי. "כמה שאתם גדלתם!" קרא 
בקול ועטף אותנו בחיבוק גדול. כעבור שנתיים עברנו לבית בשכונת אברמוביץ'. 
פרדסי הדרים, שדות בר וחולות הקיפו את השכונות והיו למגרשי השעשועים 
שלנו, פשטות ותמימות שררו בכול. נוסף על עבודתו בבית החרושת התנדב אבא 
בקק"ל במסגרת המחלקה להתיישבות. לאחר שעזבנו את המפעל, הצטרף כעובד 
במשרה מלאה לקרן הקיימת לישראל ועסק בגאולת קרקעות. 

אימי הייתה אחת המורות המקצועיות הראשונות בארץ. היא לימדה תפירה, 
אמנות וציור וניהלה בית ספר מקצועי ברחובות שהיה מסונף לארגון אימהות 
עובדות שניהלה בבה אידלסון.'' לאחר הקמת המדינה, כשמערכת התינוך 
התמסדה והפכה לממלכתית, עברה אימי ללמד בבית הספר ע"ש וייצמן ברחובות 
ולימדה עבודות יד, אומנות, ציור ותורת החומרים. היא הייתה מראשוני המורים 
המקצועיים בישראל והייתה אשת חיל במובן המלא של המילה, מסורה מאוד 
לאבי, וטיפחה בית למופת. 


בית הספר העממי 


המושבה התגאתה בגן הילדים ובבית הספר העממי (כיתות א-ח) שהיו 
הראשונים שבהם לימדו בשפה העברית. גן הילדים של המושבה שכן במרכז 
המושבה ליד "בית העם" במרחק גדול מביתנו. מדי בוקר צעדנו עם הורינו אל 
שערי הגן ובצוהריים היינו נאספים על ידי הורים של ילדים אחרים או שכנים עד 
שאבי או אימי באו לאסוף אותנו. בשנת 1944 התחלתי את לימודיי בבית הספר 
היסודי. למדתי ב"בית ספר עממי" ברחוב אחד העם בסמוך לבית הכנסת הגדול 
ול"בית פקידי הברון" שהיה בבעלות הוועד הלאומי. בית הספר, שנוסד בשנת 
6, בימי "הפקידות" של הברון רוטשילד, נחשב לבית הספר העברי הראשון 
בעולם שבו כל מקצועות הלימוד, כולל מקצועות הקודש, נלמדו בשפה העברית. 
רק בשנת 1951 נקרא בית הספר "חביב" על שם דב לובמן חביב, יושב ראש ועד 
המושבה, עסקן ציבור, כורם וסופר. 

השנים הראשונות בחייו של כל אדם מעצבות את אישיותו. מה היה דיוקנו של 
בית הספר העממי שבו עשיתי את צעדיי הראשונים? מנהל בית הספר בשנות 


5 בבה אידלסון (1975-1895): מזכירת מועצת הפועלות בשניס 1974-1931; חברת כנסת 1965-1949. 


8 


פרק א: ילדות ונעורים במושבה שהפכה לעיר 


לימודיי הראשונות (1947-1944) היה אהרון קרון ואחר כך החליף אותו יונה 
עדיני?'י (אידלמן). אהרון קרון תיאר את בית הספר ואת תפיסותיו החינוכיות 
בספר שיצא במלאת 50 שנה למושבה. בית הספר העממי היה היחידי במושבה 
מסוגו והוא נטל על עצמו ללמד את כל הילדים ללא כל הבדל. קרון התגאה בהיותו 
בית הספר הגדול בכל המושבות וכי הצליח לקלוט את כל התלמידים ולמנוע 
פיצול לכמה בתי ספר שונים באופיים. המושבה תמכה בילדים ממשפחות עניות 
(ואף פטרה אותם משכר לימוד), השתדלה לגשר על פערים בין ילדים מאוכלוסיות 
שונות ודאגה לטיפול רפואי. 

בית הספר השתייך לזרם הכללי וכך הגדיר המנהל את אופיו: "בית ספרנו 
ממשיך לעבוד ברוח ובדרך שהתוו מניחי היסוד ליישוב ולחינוך העברי החדש 
בארץ; חינוך עברי ואנושי כללי כאחד, על יסודות תרבותנו הלאומית; השרשת 
רגשי כבוד לק(ו)דשי האומה על ידי לימודי היהדות: תנ"ך, משנה ואגדה, ספרות 
ודברי הימים; וכן העמקת רגש אהבת המולדת על ידי לימודי הטבע וידיעת הארץ 
ועבודת התחקלאות" ?יי 

בשנת 1939 כללה תוכנית הלימודים את המקצועות: תנ"ך, עברית, משנה, 
מולדת, גיאוגרפיה, טבע, דברי הימים (היסטוריה), חשבון, הנדסה והנהלת 
חשבונות, ציור, זמרה, תפירה (לבנות), מלאכת יד (לבנים), עבודת גינה (חקלאות), 
התעמלות ואנגלית. בשנת 1939 היו בבית הספר 619 תלמידים והצפיפות בכיתות 
(כבר אז) הייתה קשה והגיע ל-39 תלמידים. בשנות ה307 הביאה העלייה לבית 
הספר תלמידים רבים, בעיקר מפולניה ומגרמניה, אך גם מארצות המזרח התיכון 
(טורקיה, סוריה, עירק, מצרים ותימן) וגם מארצות הברית ומארצות אירופה 
אחרות. אוכלוסיית התלמידים, כפי שהיה מקובל לדווח באותם ימים, הורכבה 
מ-74% 'אשכנזים' והיתר (26%) התחלקו ל'ספרדים', 'תימנים', 'אורפלים' (מהעיר 
אורפה שבדרום מזרח אנטוליה) ו'גורג'ים' (יוצאי גרוזיה). בשנת 1939 ירד אחוז 
ילידי הארץ ל"57% ואחוז ילידי חו"ל עלה ל-43%. עקב השיפור במצבן של 
'עדות המזרח', גדל מספר ההורים בעדות אלו ששלחו את ילדיהם לבית הספר. 
לפיכך נאלץ בית הספר להתמודד עם האתגר לשלב תלמידים מעדות המזרח 
שהיו חניכים של תלמודי תורה ו"חדרים" (מוסדות החינוך היהודיים המסורתיים 
לילדים בגיל בית הספר היסודי) עם ילידי המושבה שחונכו על ברכי התרבות 
האירופית והעברית המודרנית. בית הספר השקיע את כל המאמצים לשלב אותם 


6 אהרון קרון ניהל את בית הספר בשנים 1947-1921. ראו: אלבום המשפחות - עדת ראשון לציון 
(710=634/מ11/06750. 60 פטובוז- .ו אועט//: 0 11). 
יונה עדיני (אידלמן) ניהל את בית הספר בשנים 1966-1947. ראו: שס 
(16=2371?/ה0פזסק/!1. 5.60 טח- ה אראעט//:כות). 

7 *ודילוביץ', ראשון לציון, עמ' 219. 


.9 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


במסגרתו וראה בכך את תרומתו למפעל קיבוץ הגלויות וליצירת "עם אחד" בארץ. 
כן התמודד עם האתגר הפדגוגי הכרוך בשילוב "ילדים כבדי חינוך" (ככל הנראה 
המונח המקביל כיום הוא לקויי למידה). רק 20% מההורים עסקו בחקלאות וכל 
היתר עסקו במקצועות אחרים 5" 

בית הספר השפיע עליי בכמה דרכים. במבט לאחור, אני סבור שהחינוך לפתיחות 
ולקבלה של אנשים מתרבויות שונות, באופן שוויוני ואנושי, סייע לי רבות במגעים 
ובמשא ומתן עם אנשים בארץ ובכל העולם. בית הספר גם חיזק את נטייתי 
המתמדת ללמוד, הנשענת על הסקרנות האינסופית שהייתה בי תמיד וקיימת גם 
היום. זכורים לי מורים שהשפיעו עליי במיוחד וביניהם נפתלי ידלין וציפורה כשר 
(אימו של הפרופסור אסא כשר). השילוב בין לימודים עיוניים למלאכת כפיים 
היה לטעמי מוצלח במיוחד. אהבתי את לימודי החקלאות, המסגרות והנגרות. 
אף שבית הספר לא היה בית ספר חקלאי או מקצועי, נהנינו משילוב של לימודים 
עיוניים, לימודים מקצועיים ולימודי חקלאות. הלימודים העיוניים הקנו לי כלים 
מצוינים של קריאה, עיון וכתיבה ובמשך השנים כתבתי מאמרים רבים בעיתונות 
ואני כותב גם היום. רכשתי ידע בסיסי בחשבון והנדסה שאחר כך הרחבתי אותו 
בלימודים נוספים. במסגרת לימודי הנגרות והמסגרוּת עשינו רהיטים ועבודות 
ממתכת ומעץ, שהצטיינתי בהן. עבודותיי הוצגו בתערוכות שערך בית הספר 
והרהיטים שימשו שנים רבות בבית הוריי. כמה דונמים עמדו לרשות בית הספר 
לצורך לימוד החקלאות ואנו, התלמידים, גידלנו ירקות ופרחים. 


שיחת הטלפון הראשונה: סימן לבאות 


בגיל 12 ניהלתי את שיחת הטלפון הראשונה בחיי. היה זה טלפון ציבורי שהותקן 
על קיר מחוץ לבניין המועצה של המושבה ראשון לציון והייתה לו חוגה. בכיסי 
היו ארבעה מטבעות נחושת שטוחים עם חור במרכזם, סוג של אסימון עתיק. 
אימי אמרה, ש"שלושה יספיקו בהחלט, אבל שיהיה עוד אחד ליתר ביטחון". 

ברחבה שלפני הבניין השתרך תור של ממתינים. כשהגיע תורי כבר עמד מאחוריי 
טור של ממתינים חדשים. 

ההוראות שקיבלתי מאימי היו פשוטות. "בהתחלה אתה מחייג 14 וכשעונים לך 
אתה אומר את המספר של אבא. ואל תשכח לשלשל את האסימונים אחד-אחד 
בחריץ". 

חייגתי בזהירות "אחד" והמתנתי לסיום מהלך החוגה ואחר כך "ארבע". מהעבר 
השני של השפופרת נשמעו צלילים מונוטוניים חדים. ניסיתי שוב ושוב, ובכל 





8 אהרון קרון ניהל את בית הספר בשנים 1947-1921. אהרון קרון, "בית הספר בתקופת "מחלקת 
החינוך" (התרפ"א-התרצ"ט)", יודילוביץ', ראשון לציון, עמ' 223-216. 


00 


פרק א: ילדות ונעורים במושבה שהפכה לעיר 


הפעמים נשמע הצליל החד. 

ביקשתי את עזרתה של גברת ינקלביץ' שעמדה מאחוריי. היא האזינה לצלילים 
ואמרה ביבושת, "המרכזייה תפוסה". 

"מה לעשות?" 

"להמשיך לחייג כל כמה דקות". 

אחרי כמה ניסיונות וזמן ארוך נשמע מהעבר השני צליל אחר, מרוסק משהו. 
פתאום נבלע האסימון הראשון וקול נשי שהגיע מכוכב 
אחר דיבר אליי ושאל: "מה המספר?" 

נבהלתי לרגע. הצמדתי את השפופרת בחוזקה אל 
אוזני והקראתי את המספר מתוך הפתק שאימי נתגה 
בידי. הקראתי לאט ובקול רם כמו בטקס סיום השנה של 
בית הספר כשעמדתי על הבמה ובירכתי את מחזור בוגרי 
כיתה ח. ברקע נשמעו צלילים קצרים מקוטעים והאישה 
מהכוכב אמרה: "המספר תפוס". 

שוב פניתי לגברת ינקלביץ': "היא אומרת שהמספר 
תפוס". 

"חכה בסבלנות". 

אחרי דקה ארוכה פסקו הצלילים והאישה אמרת: 
"הבהף". 

באוזני הלוהטת שמעתי את המשפט הזה: "הסוכנות 
היהודית שלום, את מי להעביר?י 

התרגשתי. "אני צריך את אבא שלי". אסימונים בישראל 

"לא שומעים. את מי?" 

עוד אסימון נבלע בכרסו המשחרת לטרף של המכשיר. 

"את אבא". 

"איך קוראים לו?* 

"זליג שור". 

"תמתין". 

אסימון נוסף נבלע. שלשלתי את האסימון האחרון שהופקד בידיי. 

המרכזנית חזרה אליי. "תפוס שם. תמתין". 

בעודי ממתין התחלפו הצלילים החדים בצלילים מרוסקים. אוזני כאבה, אבל 
לא שחררתי את השפופרת. 

"נו, אתה מדבר?" שאלה גברת ינקלביץ' והניחה את ידה על כתפי. 

הייתי בטוח שהשיחה התנתקה. קיוויתי שאני טועה. העברתי לה את השפופרת. 








1 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


"מה הצליל הזה?" 

"אין קו". אמרה הידענית ובאותו רגע שנאתי אותה ואת כל העולם. בעטתי 
בקיר בכעס רב והסתלקתי משם בצליעה. אינני זוכר את ההודעה שהייתי צריך 
להעביר לאבי, אבל אני זוכר היטב את תחושת התסכול ואת הכאב ברגל. 


שנים רבות אחר כך נמנעתי מקרבה לטלפונים ציבוריים. כשצעירה נאה שאלה 
אותי: "סליחה, יש לך אסימון?" - 
משפט פתיחה מזמין לקשר שהיה 
מקובל באמצע שנות ה507 של 
\ // המאה ה-20, החזרתי לה מבט רושף. 

| - בדיעבד אני יודע שהחמצתי כמה 

ד \ וכמה הזדמנויות לקשר רומנטי. היו 
אלה שנותיה הראשונות של המדינה 
והחיבור לטלפון נחשב אז לשיא 
הטכנולוגיה. 





טלפון חוגה מתוצרת משוד התקשורת בישראלליי 


מבחינת הזמן אני שייך לאותו פלח מהאוכלוסייה שחי בתקופת האבן הטלפונית, 
אבל לתחושתי, עם זאת, נולדתי עם מטען חריג ובלתי נדלה של סקרנות והשראה 
שמבטל למעשה את מטען השנים שצברתי ומשאיר אותי תמיד ערני ורעב בכל 
הקשור להמצאות, לחידושים ולאֶלתור. הודות לכך אני מדלג על פער הדורות 
ונמצא כל העת על מסלול הזינוק ליעד הבא. 


מלחמת העצמאות 


לקראת פינוי הארץ על ידי הבריטים ב-14 במאי 1948, התקבלה באו"ם ב297 
בנובמבר 1947 ההחלטה לחלק את הארץ לשתי מדינות: יהודית וערבית. הערבים 
בארץ ישראל ומדינות ערב דחו את תוכנית החלוקה מכול וכול. שאיפתם של 
הערבים הייתה לשלוט בשטחה של הארץ במלואה ולהכרית את היישוב היהודי 
לחלוטין. הערבים איימו במעשי טבח המוניים, גירוש כל היהודים והרס גמור של 
הבית הלאומי שנבנה בעמל רב משנת 1882 ואילך. היישוב היהודי עמד בסכנת 
קיום זמן קצר בלבד לאחר שבשנות מלחמת העולם השנייה (1945-1939) נרצחו 


9 טלפון חוגה שהיה נהוג במחצית הראשונה של המאה הקודמת עד להופעת הטלפונים האלחוטיים 
והטלפונים "התכמים" כפי שאנו משתמשים כיום. אתר פריפיק, 
ות.162958 | 6 סז 110-080 /ו- הס- 10100 60-1010106 /ררוסס. סט ער//:115ו1 


02 


פרק א: ילדות ונעורים במושבה שהפכה לעיר 


באירופה כשישה מיליון יהודים ברצח שיטתי ומתוכנן היטב. הופתעתי כאשר 
התברר שהבריטים, שהדוד חיים נלחם עבורס, הפכו את עורם, החלו לסייע בנשק 
ובאימונים ליישוב הערבי בארץ ועודדו את המנהיגים הערבים במדינות ערב ליזום 
מתקפה על היישוב היהודי. 

למחרת, ב-30 בנובמבר 1947, החלו הערבים בפעולות אלימות בהן נהרגו 
ונפצעו יהודים וכך החלה מלחמת האזרחים, שנמשכה כחצי שנה, עד ה-14 במאי, 
המוכרת כשלב הראשון של מלחמת העצמאות. ביום זה הוקמה מדינת ישראל, 
הנציב העליון הבריטי האחרון עזב את הארץ (ובכך תם שלטון המנדט הבריטי) 
והחלה פלישת צבאות ערב. בכך החלה המלחמה נגד מדינות ערב, המוכרת כשלב 
השני והאחרון של המלחמה. 

כדי שלא להחמיץ את החלטת האומות המאוחדות על חלוקת ארץ ישראל 
וההכרה הבין-לאומית בהקמתה של מדינה יהודית, לקראת נובמבר 1947, אבי 
רכש את הרדיו הראשון. המכשיר זכה למקום של כבוד בביתנו. היה זה רהיט 
גדל ממדים עם מגורה ירוקה שהצביעה על כשירותו להשמיע את השידור. לאחר 
המתנה מורטת עצבים, התחיל השידור עצמו. באותו גיל עדיין לא יכולתי להבין 
את גודל השעה ואת ממדי ההחלטה ההיסטורית עבור היישוב היהודי הקטן בארץ 
ועבור "שארית הפְלָטָה" שנותרה מהשואה, אבל השמחה וההתרגשות בבית היו 
גדולים מאוד והם השאירו בי חותם עז. 

הייתי כבן עשר כאשר דוד בן-גוריון הכריז על הקמת המדינה. המלחמה הסתיימה 
ביולי 1949, כאשר נחתם הסכם שביתת הנשק עם סוריה, ההסכם האחרון שנחתם 
באותה שנה. הייתה זו מלחמה עקובה מדם עבור היהודים והערבים כאחד, אולם 
שיעור האבדות שנגרמו ליישוב היהודי היה חמור ביותר. מספר ההרוגים הגיע 
ל-6,000, כאחוז (!) מהאוכלוסייה, מהם כ-20%7 אזרחים. מספר הפצועים גאמד 
ב-12,510 וכשליש מהם (3,800) נשארו נכים. שיעור האבדות בצד הפלסטיני היה 
דומה: כ13,0007 הרוגים מתוך 1,300,000. השיעור היחסי של האבדות במדינות 
ערב היה נמוך לאין שיעור: כ-4,000 חללים באוכלוסייה הנאמדת ב-40 מיליון י 


אבא נפצע 


חיילי המנדט הבריטי היו חצויים באשר להחלטת האו"ם ובמקרים רבים שיתפו 
פעולה עם הערבים שראו בהחלטה אסון מבחינתם. כך, עוד בטרם הסתלקו 
מהארץ, העבירו הבריטים לשליטת הערבים אזורים שונים שעם פרוץ מלחמת 
העצמאות היה צורך לכבוש אותם ולשחררם עבור מדינת ישראל. אחד המקומות 


0 ישראל בן דור, אי יהודי בים הערבי, אפי מלצר בע''מ, מודיעין (2012) עמ' 92-91. להלן: בן דור, אי 
יהודי בים הערבי. 


933 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


האלה היה הכפר יאזור, כיום משמר השבעה ואזור, הקיימים היום בין בית דגן 
(בעבר בית דג'ן) לבין תל אביב-יפו. 

אבי, שנמנה באותה תקופה על ראשי הקרן הקיימת לישראל, נסע באוטובוס 
שהותקף על ידי ערבים באזור יאזור של אותם ימים. הם ירו ללא הבחנה על 
עוברים ושבים בכביש היחידי באותם ימים שהוביל מתל אביב דרומה. שני כדורי 
דומדום (כדורים שבקליעיהם יש רעל) פגעו בו; האחד ריסק את ידו הימנית והשני 
נעצר בחזהו, מילימטרים ספורים מליבו. פצוע קשה, שותת דם, הובהל למלון 
"הירקון" בתל אביב, שהפך לבית חולים שדה מאולתר ועבר במקום כמה ניתוחי 
חירום לאיחוי כף היד והוצאת הקליע מחזהו. 


החרדה והמתח רק גברו עוד יותר. עיתוני הערב, "מעריב" ו"ידיעות אחרונות", 
יצאו במהדורה שנייה ובה נכתב, ככל הזכור לי, ש"זליג שור מראשי הקרן הקיימת 
לישראל נדקר למוות במכוניתו". השכונה בה גרנו, שכונת אברמוביץ', הייתה 
קטנה והמושבה כולה הייתה גם צנועה בממדיה ביחס לגודל העיר היום. ההיכרות 
בין האנשים הייתה קרובה יותר ובתוך זמן קצר הוצף ביתנו בעשרות מכרים שבאו 
לנחם אותגו על האסון שפקד אותנו. האנשים דיברו בלחש, דליה ואני הצטנפנו 
בפינת המטבח ולא הוצאנו הגה. 


הידיעה עשתה לה כנפיים והגיעה גם אליו. הוא הצליח לגייס את כוחותיו 
המעטים ולעלות על אוטובוס בתל אביב שעשה את דרכו באותה דרך עקובה מדם 
לראשון לציון. בשעות הערב המוקדמות, בעוד אנו שרויים בהלם האירוע, כשאנו 
צופים בדאגה לעבר הכביש, זיהינו אדם דומה לאבי המתקרב אל הבית כשבגדיו 
שרופים והוא עדיין שטוף דם. נפתחה הדלת ואבא הופיע על המפתן. תדהמה 
אחזה בכל באי הבית, הוא פסע פנימה זקוף קומה, בגדיו היו מרוחים בכתמי דם 
קרוש, חולצתו שרופה וידו חבושה בגבס ספוג בדם. הייתה זו הפגנת ראווה של 
אדם חי שנחשב למת. לאחר סדרת הניתוחים, כאשר ראה את הידיעה בעיתון, 
ברח מבית החולים המאולתר ונסע באותה דרך מלאת סכנות כדי להראות לנו 
שהוא חי. 

ליוויתי את צעדיו בעיניים פעורות. אימי התעשתה במהירות וקילפה מעליו 
את בגדיו בעדינות ובזהירות. הוא נאנק מכאבים. ראיתי אותו נושך את שפתיו 
ומתאפק לא לצרוח. אחרי ליל שימורים מסויט הוא נסע עם אימי לבית החולים 
בילינסון. האבחנה הראשונית הייתה שיש לכרות את ידו. חודשים רבים נאבק 
בגבורה נגד החלטת הרופאים. הוא היה אדם חזק ועיקש. לאחר טיפולים וניתוחים 
רבים, בהם סבל כאבי תופת, הצליח להשיב את ידו הפצועה לאיתנה. בסופו של 
תהליך השיקום, בעיצומה של המלחמה, באמצעות אותה יד, חפר בטורייה עמדות 
להגנה על יישובים בדרום הארץ. 


94 


פרק א: ילדות ונעורים במושבה שהפכה לעיר 


אירוע אחר, הזכור לי היטב, אירע ב-3 ביוני 1948, ערב ההפוגה הראשונה. מטוס 
מצרי הופיע לפתע בשמי המושבה, והטיל על הרחוב הראשי פצצות שקטלו 25 
מאנשי המושבה ופצעו רבים. רסיס פגע בדלת הבית שבו גרנו בשכונת אברמוביץ'. 
השמועות שרווחו אז היו שהטייסים התכוונו לפגוע בתל אביב. ההפצצה 
הפתאומית יצרה הלם במושבה. ראשון לציון שוב הייתה לחזית. רק כאשר חיל 
האוויר הישראלי התחזק, יכול היה להרתיע מטוסי אויב יז 


2 החללים הראשונים מבני המושבה הובאו עטופים בסדינים על גבי אלונקות 
אל בית העם כדי שהציבור יעבור על פניהם. עד היום לא משה ממגי אותה תמונה 
בה אנו, ילדי בית הספר, חלקנו כבוד אחרון ללוחמים. עמדתי שם סמוך לגיבורים 
שמתו, פחד והתרגשות מלאו את ליבי. זכרה של חוויית המפגש עם הגופות 
המכוסות מעביר בי צמרמורת גם היום. כל אנשי המושבה היו שותפים לאבל 
הכבד. 


בשירות העם והמדינה 


במסגרת תפקידו במחלקת ההתיישבות של קק"ל (בשנים 1947-1943), עסק אבי 
במשימה החשובה של רכש הקרקעות, שנקרא אז "גאולת קרקע". אחר כך (בשנים 
7 ומונה למזכיר עובדי הסוכנות היהודית, שהייתה חלק מהממשלה 
בתהליך התגבשותה והגוף המרכזי להעלאת "שארית הִפֶלָטָה" והעולים מארצות 
ערב והאסלאם, ולמעשה מהעולם כולו, למדינת ישראל שזה עתה קמה. באותן 
שנים היה זלמן שז"ר המנהיג הפוליטי החשוב בסוכנות היהודית. לאחר שכיהן 
בתפקיד שר החינוך הראשון (1950-1948), היה אחראי על הסברה, תרבות וחינוך 
בסוכנות היהודית (1955-1951) ובשנים 1963-1956 היה יושב ראש בפועל של 
הסוכנות היהודית. לאחר מכן, בשנים 1963-1974, היה נשיא המדינה השלישי 22 
גם אבא נמנה על "הגוש" (ראו להלן) של מפא"י ההיסטורית והעריץ את דוד בן- 
גוריון. עם זאת, בחל בפוליטיקה ובעסקנות בהם ראה שורש כל רע וביטול זמן 
משווע מכיוון שהיה איש מעשה. 


מהסוכנות היהודית עבר אבי לעבודה במרכז החקלאי שבראשו עמד חבר 
מזכירות מפא"י יצחק שפירא, פעיל ציוני ומנהיג פועלים גם הוא יליד הורודנקה. 
יצחק שפירא (חי בשנים 1976-1905), צאצא מצד אימו לרבי נחמן מברסלב 
ולבעל שם טוב, עלה לארץ בשנת 1926 ובתוך זמן קצר היה לאחד ממנהיגי הפועל 
1 מרדכי בר-און, "נלחמת על ביטחונה: הגנת ראשון לציון במלחמת העצמאות", עת "מול, גיליון 224, 
אוקטובר 2012, עמ' 26. 


2 ראו בהרתבה ימימה רוזנטל (עורכת), זלמן שז''ר, הנשיא השלישי, מבחר תעודות מפרקי חייו 
(1974-1889), גנזך המדינה, ירושלים (2008) עמ' יב-יד. 


55 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


הצעיר בפתח תקווה. בשנת 1948 מונה למזכיר מחלקת ההתיישבות במרכז 
החקלאי תחת אברהם הרצפלד ובשנת 1956 החליף אותו וכיהן בתפקיד ראש 
המרכז החקלאי עד שנת 1975. יצחק שפירא היה מראשי הפעילים הנאמנים לדוד 
בן-גוריון במפא"י במסגרת "הגוש". הייתה זו קבוצה של פעילים במפא"י ששלטה 
ברוב המינויים במוסדות המפלגה (וברשימות לכנסת) ובפעילות הארגונית במפא"י 
ומפלגת העבודה והבטיחה תמיכה רחבה בכל מהלכיה של הנהגת המפלגה. מנהיג 
ה"גוש"*?י היה שרגא נצר ועם יצחק שפירא נמנו בין הפעילים המרכזיים יהושע 
רבינוביץ', ישראל ישעיהו ומרדכי סורקיס. 

עיקר עבודתו של אבי במרכז החקלאי, הייתה בעידוד החקלאות הזעירה 
בהתיישבות העובדת (ראו להלן). אחר כך התמנה כחבר בכל מועצות המפעלים 
והארגונים הכלכליים של חברת העובדים. עבודתו הציבורית של אבי הפכה 
עבורי דגם לחיקוי. בכל השנים השתדלתי לתרום בכל נושא המקדם את הכלכלה 
הישראלית ומבסס את חוסנה הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל. 


'המרכז החקלאי'*:' היה באותן שנים גוף בעל עוצמה רבה. היה זה הגוף הפועל 
של הסתדרות הפועלים החקלאים, שהוקמה בשנת 1919. חברי הסתדרות הפועלים 
החקלאים (שנכללה משנת 1920 בהסתדרות הכללית), בחרו את נציגיהם לוועידה 
החקלאית שהתכנסה אחת לארבע שנים ובה היו 501 צירים. הוועידה בחרה את 
'המרכז החקלאי, שמנה 151 חברים. בראשו של 'המרכז החקלאי' עמדה מזכירות 
כללית ובה 21 חברים. במשך שנים היה אברהם הרצפלד הדמות המרכזית ב'מרכז 
החקלאי' ופעילים מרכזיים נוספים היו חיים גבתי ונטע הרפז. באותן שנים היו 
במרכז החקלאי שתי מחלקות עיקריות: מחלקת ההתיישבות ומחלקת המושבות. 
מחלקת ההתיישבות דאגה לפיתוח ההתיישבות והחקלאות בארץ ומחלקת 
המושבות טיפלה בכל ענייניהם של החקלאים הזעירים במושבות שהיו גם חברי 
ההסתדרות. בשנים 1973-1948 טיפלה המחלקה גם בעגייניהם של כל הפועלים 
החקלאים השכירים במדינה. 

בשנת 1952 הוקם 'ארגון החקלאים בעלי משק זעיר' במסגרת המרכז החקלאי. 
אבי היה אחראי לטיפול בענייניהם. בינואר 1958 התכנסה מועצת ארגון החקלאים 
בעלי משק זעיר בבית המרכז החקלאי. בפתיחת המועצה נבחרה מזכירות הארגון 
ובין שבעת הנבחרים היה גם אבי, שנבחר למזכיר הארגון.5* בעלי המשקים 
הזעירים ברובם היו פועלים חקלאים ותיקים, שהצליחו במאמצים רבים להגיע 
לחלקת אדמה של כמה דונמים. רובם חיו על עבודה חקלאית מחוץ למשק הזעיר 





3 ההגוש', אתר תנועת העבודה (118/1108831043ח00/40ם/5ה10/00 68.1 11870 טמזו// כ ). 
4 אתר תנועת העבודה (010/6155/1143105590ה/0/6018מ1. 88/00 810 טומז//:כות). 
5 "תובעים הסדר שיווק בביצים ממשקים ועירים", דבר, 24 בינואר 1958. 


66 


פרק א: ילדות ונעורים במושבה שהפכה לעיר 


והמשק סיפק רק חלק מפרנסתם. רבים נאלצו לחכור כמה דונמים, לעבוד "בתנאי 
ניצול מחפירים" ולשלם עד 40% מהיבול. התוכנית "פרדס בחיסכון", שבה טיפל, 
נועדה להקל על החקלאים הזעירים ועל אחרים שהזדקקו לאדמה כדי להבטיח 
את עתידם במושבות. ביניהם נמצאו פועלים חקלאיים שלא הייתה להם אדמה, 
שהיו ברובם עולים חדשים וכן פועלים שהזדקנו והזדקקו למשענת כלכלית. 
במאמצים רבים אותרו 10,000 דוגמים והוחלט לחלק לכל משפחה חמישה דונמים 
(בסך הכול 2,000 משפחות) נטועים בהדרים כדי שיוכלו להפיק הכנסה ניכרת 
מפירותיהם. הטיפול בסוגיות השונות שנבעו מהתוכנית, כגון מי זכאי, ההלוואות 
והיישום, העסיקו מאוד את הארגון 15 


בשנת 1960 ייצג הארגון 7,000 חברים (כ-30,000 נפש) ב-62 יישובים. כ"1,000 
מהם היו בעלי משק המבוסס כמעט לחלוטין על הלול.*י בנאום ב-1 בפברואר 
0 ציין שור, בין היתר, שהחקלאים הזעירים החזיקו 11,5000 דונם מטעים, 
למעלה מ-6,0007 פרות ו400,0007 עופות מטילות. כמו כן הדגיש שבעבר הורכבו 
הוועדות החקלאיות ליד הרשויות המקומיות בעיקר מחברי התאחדות האיכרים 
ולחברי ההסתדרות לא הייתה השפעה עליהן. אולם פעולת הארגון שינתה 
את פני הדברים. בסיום דבריו קרא שור לכל חברי ההסתדרות במושבה, בעלי 
משקים זעירים, להצטרף לארגון ולחזק אותו, כדי לחזק את כוחה של ההסתדרות 
במושבה.*' זליג שור נודע כנואם נלהב והוא נלחם את מלחמתם של החקלאים 
הזעירים בעוז ובאמונה. במרס 1966 נאם בוועידה החקלאית העשירית של 
הסתדרות הפועלים החקלאים (ראו במסגרת). הוועידה נפתחה ב-1 במרס 
בנוכחות ראש הממשלה לוי אשכול, שרים ואישי ציבור. אברהם הרצפלך*' נשא 
את נאום הפתיחה. 


זליג שור / דבר המשקים הזעירים (19)1966 


ברצוני להביא לוועידה ברכה מצעיר בניה של ההסתדרות החקלאית - ארגון בעלי המשקים 
הזעירים, אשר הגיע לגיל בר מצווה. בעיות רבות היו לפניו והוא התלכד והצליח תוך מאבקים 
תמידיים לגבש את חקלאי המושבה, אלה המתפרנסים ממנה באופן חלקי. כיום הארגון מהווה 
את הכתובת הברורה והיחידה בבית ההסתדרות, בבית המרכז החקלאי בשביל הזקוקים לסיוע 

, והדרכה כל שהיא בענייני המשק. שמח אני מאוד שהגענו לכך, שלקראת הוועידה הזאת החליט. , 


6 "נציגי המשקים הזעירים נגד תוכנית 'חקלאות לחקלאים'", דבר, 20 בספטמבר 1960. ק' שבתאי, 
"אם יאמרו: יש חוכמה בעולים...", דבר, 13 ביולי 1956. 

7 "דיונים על הסכם הלול", דבר, 12 בפברואר 1959. 

8 זליג שור, "יש לחזק ארגון המשק הזעיר", דבר, 1 באפריל 1960. 

9 עפרה אליגון, נאוס בוועידה, כל הכתבים ([8808.00.1ע[0179-8.עעטעט//:11). 

0 "בשדות ישראל, לביסוס ההישגים, לקידוס ההתפתחות", דבר, 28 במרס 1966. 


7 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


< הארגון לפנות למחלקת ההתיישבות ולהיצמד אליה. בעיות חקלאי ההתיישבות - אם מחירי. = 

תוצרת ואם תכנון ואם ענייני מים וקרקע - נידונות ומוכרעות במחלקת ההתיישבות. אנחנו 
נהנינו מסיוע מסוים גם תוך 13 שנה אלה, אבל זה היה סיוע של אהדה ושל חסד. אנחנו שמחים | 

שמחלקת ההתיישבות נענתה לקבל אותנו, לתת לנו מקום מכובד בתוכה. ואני רוצה לפנות 
לוועידה, למחלקת ההתיישבות ולמרכז החקלאי, בהתאם למובטח - שבעיות חקלאי המושבה 
תבואנה על פתרונן, שהחקלאים במושבה ייבנו מכל אותם הדברים, שהחקלאים זקוקים להם: 
אשראי שלא נהנינו ממנו הרבה עד כה, כמו אשראי מתקציב הפיתוח; קצת קרקע לאלה 
המתפרנסים על חקלאות ואין להם די; קצת תוספת תכנון לאלה הזקוקים לכך; קצת תוספת 
מים. 


בישיבה של הנהלת "הארגון ההסתדרותי להגנת הצרכן", שפעל במסגרת 
מזכירות חברת העובדים, ב-15 בנובמבר 1966, נסחף זליג שור בעקבות דוברת 
שקדמה לו, סטה מהנושא והחל לדבר בהתלהבות... נגד העישון. יושב ראש 
הישיבה, מר משה א' גלבוע, ניסה להחזיר את הדיון לפסים שנקבעו. הוא היסה 
את שור, באומרו: "אני מוכרח הפעם לעבור על מצווה מדאורייתא [מהתורה]. 
עליי לחסום שור בדישן" יי 


בתנועת הצופים 


כילדיהם של זוג הורים עובדים, היינו מה שנקרא היום "ילדי מפתח". הלכנו לבית 
הספר ברגל, לפעמים היה אבא מקפיץ אותנו בבוקר במכוניתו. עם תום הלימודים 
שבנו הביתה ובבית לא חיכה לנו איש. אימי חזרה לפנות ערב ואבי מאוחר יותר. 

למדתי בגימנסיה הריאלית בראשון לציון. המנהל היה המייסד, אליעזר קררי, 
שניהל את הגימנסיה בשנים 1969-1939. זאת הייתה הגימנסיה היחידה בראשון 
לציון באותן שנים. שיטת הענישה החינוכית שבה נהג הייתה ללמוד פרקי תנ"ך 
רבים בעל פה וכך, 'בזכותו', הרחבנו את ידיעותינו בתנ"ך. זכור לי שבניגוד ללבוש 
'הזרוק' המקובל היום, המורים נהגו לבוא לבית הספר כשהם לבושים בחליפה 
ועניבה. 

המחזור שלי, ובו 24 תלמידים, סיים את השמינית (יב) בשנת 1956. כולם 
הצליחו בדרכם וניתן להתפאר בהישגיהם בתחומים רבים ומגוונים. בין הבוגרים 
באותה שנה ניתן לציין את פרופסור יצחק פרישמן, מדען במתמטיקה ובפיזיקה 
וחוקר במכון וייצמן; פרופסור שמריהו בלומברג, פרופסור לביולוגיה במכון וייצמן 
למדע שהרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב; ד"ר אילן כץ, מומחה 
בטכנולוגיה של פולימרים שעבד וניהל בתעשיות הטקסטיל והנייר בישראל; ד''ר 


1 שיל"חות מעריב, מעריב, 15 בנובמבר 1966. 


08 


פרק א: ילדות ונעורים במושבה שהפכה לעיר 


אברהם לוי, כימאי, חוקר ומרצה בתחומו באוניברסיטאות בארצות הברית; ד"ר 
אורה שור-זילברשטיין, חוקרת תקשורת, בעבר ערכה תוכניות טלוויזיה, כותבת 
פרוזה ושירה?*' יוסף אוסטרויל, מהנדס אלקטרוניקה, חוקר וממציא טכנולוגיות 
שפעל בתעשייה בארצות הברית; יאיר קיביץ, כלכלן שכיהן בתפקידים בכירים 
במשרד הביטחון; שמואל אולפינר, קבלן בניין מצליח, שכיהן כיושב ראש ארגון 
הקבלנים בישראל ואחרים. 

נוסף על הלימודים הייתי פעיל בתגועת נוער. עם הקמתה של תנועת הצופים 
בראשון, הצטרפתי לתנועה. הקן (הצריף) שבנינו יחד, חבריי ואני, שימש אותנו 
להתכנסויות ולפעילויות. התנועה הייתה המצע שעליו צמח רצוני להיות מעורב 
בענייני הציבור ולתרום ככל יכולתי. יתרה מזו, שאפתי להיות מוביל חברתי. 
החוויות שצברתי בחופשת הקיץ במחנות העבודה בקיבוצי תנועת הצופים 
חצרים ותל קציר היו בעלי משמעות ערכית חשובה עבורי והשפיעו על יחסי 
לתנועה הקיבוצית וחבריה בהמשך דרכי (ראו להלן על ברית הפיקוח לקיבוצים 
ולמושבים). עם שחרורי מהצבא ולמרות עיסוקיי הרבים בעבודה, בלימודים 
וביזמות עסקית, הסכמתי לקבל עליי את ריכוז פעילות שבט הצופים בראשון 
לציון למשך שנתיים. 

ב-25 בגובמבר 1986 נעלם אבי באופן פתאומי. התברר שמכסה בטון בחצר 
הבית, שכיסה על פני בור סופג ישן למי שופכין (שהיה יבש זה שנים רבות), 
התמוטט ואבי צנח אליו לעומק תשעה מטרים. בורות סופגים בחצרות הבתים 
היו השיטה המקובלת לטיפול בשפכים עד שהותקנה מערכת הביוב העירונית. 
כאשר הבחינה אימי בחסרונו התקשרה אליי. לפתע הבחינו בני המשפחה בבור 
שנפער בחצר. מכבי האש ומד"א חילצו אותו והעבירו אותו לטיפול בבית החולים 
"שיבא" בתל השומר.' פציעתו הייתה קשה והוא נפטר באותה שנה לאחר מאבק 
קשה על חייו. אימי האריכה ימים אחריו ונפטרה בשנת 1999. 


הנער שעדיין קיים בתוכי 


שנים רבות חלפו מאז וגדיים הפכו תיישים וגם אני מתבונן בראי בפליאה 
ומנסה לחבר את האדם שאני רואה לנער שעדיין קיים בתוכי, סקרן, שואף לפרוץ 
לעולם ותאב חידושים והרפתקאות. עם השנים הקמתי משפחה משלי. אני נשוי 
לפנינה, העוסקת באומנות ויש לי שני בנים וארבעה נכדים. בכל זאת, במבט 
לאחור, ניתן לזהות בזיכרונות מהילדות ומהנעורים, ממה שלימדו אותי הוריי 
וממה שספגתי ממחנכיי ומרוח התקופה שבה גדלתי, ערב קום המדינה ובעשור 


2 אתר אלבום המשפחות - עדת ראשון לציון (16=3471?/ת5.00.11/06750טות-ת86.שעט//:1ורן). 
3 מעריב מקומי, 26 בנובמבר 1986. 


.>9 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


הראשון לקיומה, את ההשפעות שעיצבו את דרך חיי. הלכתי לאורם של הרעיונות 
שניסו להתוות שביל זהב בין אהבת האדם באשר הוא לבין אהבת הציוגות והעם 
היהודי. השתדלתי תמיד לפעול למען ביסוסה של המדינה ולמען קידום החברה 
הישראלית. חשתי זיקה לעם היהודי וגאווה בהשתייכות אליו ותמיד הייתי מודע 
להיותי חוליה בשרשרת ארוכה. קיבלתי תמיד כשווים לי ואחים עולים חדשים 
ובני כל העדות והמגזרים בארץ. החינוך וההשפעות שספגתי אפשרו לי לדבר 
עם בני כל התרבויות והעמים בעולם כולו וליצור ידידות עמוקה עם אירופאים, 
אמריקאים, סינים, יפנים ואחרים. אווירתה של המושבה הקרינה אופטימיות 
ואמונה שבצירוף של כישרון, העזה ועבודה קשה, ניתן להגשים כל רעיון. הצלחתי 
מבחינה כלכלית אך לא הסתחררתי ו"לא איבדתי את הראש". החינוך בבית 
ההורים לעבודה, לפעולה למען מטרות לאומיות ולהעדפת הפשטות והצניעות 
ודחיית ההפרזה, ההחצנה והמלאכותיות, הלכו עימי לכל מקום וסייעו לי בכל 
האתגרים שנטלתי על עצמי. 


100 


פרק ב: הקואופרטיב הראשון למחשבים 
בישראל 


הדרך לשדה בוקר הובילה למחשב 


סיימתי את בית הספר התיכון הריאלי בראשון לציון בשנת 1956 ועמדתי 
לפני הגיוס לצה"ל. האיש שהגיע להדריך אותנו בשליחות תנועת הצופים היה 
יהושע כהן (1986-1922), איש הלח"י. יהושע כהן פעל במסגרת הלח"י והמשיך 
לשמור על הגחלת לאחר רציחתו של אברהם ("יאיר") שטרן ב-12 בפברואר 
2 ועד שנתפס על ידי הבריטים בשנת 1944 והוגלה לאפריקה. לאחר ששב 
מן הגלות, ב-17 בספטמבר 1948, השתתף ברציחתו של הרוזן פולקה ברנדוט, 
המתווך מטעם האו"ם, שנועדה לסכל את תוכניתו המדינית שכללה, בין היתר, 
את מסירת ירושלים לערבים. דווקא 
הוא היה המאבטח של דוד בן-גוריון 
לאחר שבן-גוריון הצטרף לשדה 
בוקר, למרות ההתנגדות של בן-גוריון 
לאנשי הימין בכלל וללח"י בפרט. 
יהושע הצטרף לקיבוץ בשנת 1952, 
ליווה את בן-גוריון בצעידותיו בשבילי 
הקיבוץ והם הפכו לידידים קרובים. 
אחר כך השתתף בתפירות במצדה 
ונמנה על מקימי בית ספר שדה בעין 
גדי. בתפיסת עולמו החינוכית הדגיש 
את גבורת העם היהודי וראה את 
מצדה, תל חי וגטו ורשה כסמליה 
המובהקים 3 

בוגרי שבט הצופים, ואני ביניהם, 
נועדו לגיוס לנח"ל ואחר כך להגשמה 
בקיבוץ שדה בוקר. בקיבוץ כבר שהו 
נערים עובדים מהשכבה שלי בצופים. 
רציתי להיות לוחם ומצאתי את עצמי 
בדרך לשירות בעל צביון חקלאי. אחרי עם גיוסי לצה" 





4 אתר קיבוץ שדה בוקר (11ח1[.ח06א/306815/שתוזטוס)/10 11/1 סז ספ.שראש//:כת). 


101 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


שהבעתי את העדפתי לשרת שירות צבאי כלוחם, נשלחתי למורת רוחי לשרת 
בגדנ"ע בבסיס האימונים הפיקודי, שנמצא אז בגלילות. הוויית השירות בגדנ"ע 
דמתה מאוד באותן שנים להוויית השירות בנח"ל. ביחידה נמצאו חיילים וחיילות 
שעסקו בהדרכה קדם-צבאית לבני הנוער בישראל ובהקמה של יחידות גדנ"ע 
ונח"ל לצבאות במזרח אפריקה. בין היתר סייעה ישראל באותם ימים לאוגנדה. 
במסגרת זו, אידי אמין, לימים הדיקטטור הצבאי של אוגנדה בשנות ה-70, קיבל 
כנפי צניחה בלי שצנח... הציעו לי לנסוע למזרח אפריקה, אך לא רציתי. 

בשנת 1958, שנת העשור למדינת 
ישראל, סיימתי את קורס קציני 
החי"ר והייתי לקצין בצה"ל. במשך 
השירות הצבאי עברתי מספר רב של 
קורסי פיקוד והדרכה, לרבות סיירות 
וטופוגרפיה, מ"פ גדנ"ע, מדריכיקליעה, 
צלפים, קורס קציני חי"ר וקורס קציני 
שלישות. שימשתי בתפקידי פיקוד 
והדרכה קרוב לארבע שנים במסגרת 
שירותי הסדיר ובקבע. 9 

בסתיו 1958, במהלך שירותי הצבאי, 6 
התחלתי ללמוד בבית הספר הגבוה. קצין בצה" 
למשפט וכלכלה שלימים הפך להיות אוניברסיטת תל אביב. למדתי בין היתר 
סוציולוגיה, מדעי המדינה, כלכלה ומשפטים. במסגרת לימודיי פגשתי בקציני 
צבא אחרים. בתוך אולם ההרצאות הענק ישבו לובשי המדים תמיד בשורות 
הראשונות. בין היתר הזדמן לי להכיר את אל"מ אריאל ('אריק') שרון, באותה עת 
מפקד בית הספר לחי"ר (ומפקד חטיבת מילואים) שלמד משפטים בשנים -1959 
1. קידומו של שרון בצבא נעצר אז, בגלל הביקורת החריפה שנמתחה על "קרב 
המתלה" ועל תפקודו במלחמת סיני (1956). רק בשנת 1964, כאשר יצחק רבין 
מונה לרמטכ"ל, חזר למסלול הקידום ומונה לראש מטה פיקוד הצפון 5 

מטבע הדברים הייתה לנו, לובשי המדים, שפה משותפת. בשיחות שנקשרו 
התעניינתי בתחום עיסוקם הצבאי של הקצינים שפגשתי. במהלך שיחות אלה 
הכרתי סְגֶן צעיר, מבוגר ממני בכמה שנים, שעורר בי עניין מיוחד. נודע לי שהוא 
משרת בממ"ס (מרכז מיכון וסטטיסטיקה), יחידת המידע הממוכן של צה"ל 
שקדמה לממר"ם (ראו במבוא). 

נזכרתי שבמהלך קורס שלישים הגעתי פעם אחת ליחידת הממ"ס שנמצאה 





5 דוד לנדאו, אריק חייו של אריאל שרון, כנרת, זמורה-ביתן/דביר, אור יהודה (2015) עמ' 50-41. 


2 


פרק ב: הקואופרטיב הראשון למחשבים בישראל 


בשלישות הראשית. נכנסתי לחדר שבו ישבו קצינים בדרגות סרן, רס"ן וסא"ל. 
כולם היו לבושי חלוקים לבנים, רכוגים מעל לוחות מחוררים בריבועים קטנים. היו 
אלה לוחות פיקוד למכונות המחשוב של אותם ימים. הם חיווטו חוטים צבעוניים 
לתוך הנקבים ואני הוקסמתי. לרגע דימיתי לנגד עיניי את אימי משחילה חוטי 
צמר לחורים ברשת קנבס ובמהירות מסחררת יוצרת תמונה. 

שאלתי אותו: ממ"ס?! התלהבתי, איזה יופי, הייתי שם בביקור קצר, נראה לי 
מאוד מעניין, איך אני עובר לשם? 

הוא חייך: לך לשם ותציג את עצמך. 

- אפשר להיכנס ככה בלי פרוצדורה? 

- כן. לך אל מפקד המתקן, תציג את כישוריך ותציין שאתה סטודנט. מחפשים 
שם חבר'ה טובים ואתה גם קצין. 

עשיתי כדבריו. באותם ימים גילחתי את שיער ראשי ואת הפאות שהפכו לסימן 
ההיכר שלי. חבשתי לראשי כובע מצחייה ודפקתי על דלתו של מפקד היחידה, 
שהיה קצין בדרגת רס"ן. מן הראוי להזכיר כי באותם ימים, ה'דִיסְטָנְס' (הריחוק) 
בין בעלי הדרגות נשמר בהקפדה רבה והמפגש עם קצין בדרגה גבוהה גרם 
להתרגשות ואף מתח. 

- מה רצונך? 

- אני רוצה לעבור לשרת בממ"ס. 

הוא הביט בי ואמר: אם כישוריך יתאימו, הדבר אפשרי. תבוא מחר לעשות 
בחינות. אם תעבור את הבחינות ותגיד לי כן, אתה עובר אליי כבר מחר. 

נבהלתי. בסדר, אבל מה אני עושה עם המפקד שלי? 

- אל תדאג לו. אני אטפל בו. 

למחרת חזרתי לרס"ן ולשמחתי קיבלתי את תשובתו החיובית. 

בהרצאה שהתקיימה בשעות הערב באוניברסיטה, בשמחה ובהתרגשות, ניגשתי 
אל הלְגֶן ואמרתי בגאווה לא מוסתרת: הייתי אצל מפקד המתקן, עברתי את 
הבחינה והתקבלתי אליכם. 

הוא לחץ את ידי: נעים מאוד, שמי אברהם זמיר. ומי אתה? 

- אגי עמירם שור. 

- שמע עמירם, יש לי רעיון יותר טוב בשבילך. במל"מ (מרכז המחשבים המשרת 
את משרדי הממשלה) מחפשים היום מועמדים. זאת הזדמנות. תחליט מה אתה 
רוצה, להשתלב במקצוע בצבא או להשתלב ביחידה ממשלתית, שגם בה תוכל 
ללמוד ולהשתלם במקצוע. 

באותה עת לא ידעתי שזמיר עומד להצטרף לצוות הניהול של מל"מ. ההצעה 
שלו חלחלה בתודעתי וקרצה לי, אך דחיתי אותה בינתיים. פניתי למפקדי וביקשתי 


3 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


להסדיר את האישור ללימודיי. חרף תשובתו השלילית, המשכתי ללמוד. אחרי 
תשעה חודשים בהם נהניתי ממשכורת של איש קבע, החלטתי להתיר את החוזה 
להמשך השירות עליו חתמתי ולעזוב את צבא הקבע לטובת האזרחות. פניתי 
אל ראש מנהל הסגל באותן שנים, אהרון (ארווין) דורון.%י הצגתי בפניו מכלול 
טיעונים והצלחתי לשכנע אותו לשחרר אותי מהשירות. ככל הזכור לי, הסברתי 
לו שתכננתי לשרת ביחידה לוחמת, אך משאלתי לא ניתגה לי, אף שסיימתי 
קורס קציני חי"ר. יש לי תוכניות, כך הסברתי, לחיי באזרחות וביקשתי שיסייע 
לי במימושן. מכיוון שעשיתי את המיטב עד הרגע האחרון וזכיתי לחוות דעת 
טובות, הוא הבין לליבי ונעתר. ב-31 בדצמבר 1960 השתחררתי בדרגת סגן. במשך 
שנים ארוכות המשכתי בשירות במילואים בתפקידי פיקוד ומטה ביחידות שונות 
וקודמתי לדרגת סגן אלוף. 

השירות הצבאי והקורסים הצבאיים שעברתי עיצבו במידה רבה את יכולתי 
לעמוד באתגרים הרבים והקשים עימם התמודדתי בדרך חיי - הן במהלך שנותיי 
הרבות בשירות המילואים והן בפעילותי ובמאבקיי בעולם העסקים. הצבא חידד 
וגיבש תכונות באישיותי דוגמת ההתמדה, החריצות, ההתמודדות עם הקשיים בלי 
להישבר עד להשגת המטרה, השאיפה לבצע משימות בצורה איכותית ולהצטיין 
והרצון לתרום להצלחת הכלל. בין היתר, לתכונות אלה, שהפכו לנחלת מרבית 
האוכלוסייה בישראל עקב החובה לשרת בסדיר ובמילואים, מיוחסת הפיכתה של 
ישראל ל"אומת הסטרט-אפ" (ראו בהרחבה במבוא). 

ביום הראשון של שנת 1961 התחלתי את חיי כאזרח בעבודה במרכז למיכון 
משרדי (מל"מ), שהיה אז יחידת מטה במשרד ראש הממשלה (ראו במבוא). תפקידי 
היה מנתח מערכות. כאשר נכנסתי לעולם המחשבים, לא היה בארץ אף בית ספר 
גבוה, אוניברסיטה או מכללה, שלימד מדעי המחשב ומערכות מידע. הוכשרתי 
לתפקיד בקורסים שלמדתי תוך כדי העבודה ובהשתלמויות בחברת יבמ בארץ 
ובחו"ל. מאוחר יותר, משנת 1968, במסגרת מאמציי לבסס את התחום בארץ, 
הייתי בין הראשונים (עם דוד כהן, מנכ"ל יבמ ישראל ומכוח היותנו ראשי ועדת כוח 
האדם של ועידת ירושלים, ראו בפרק ז) שפעלו כדי לשכנע את המוסדות להשכלה 
גבוהה (ובהם בעיקר הטכניון, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל 
אביב) להקים מחלקות ופקולטות למדעי המחשב ולמערכות מידע ממוחשבות. 

מהר מאוד הבנתי שהמסגרת הממשלתית אינה עומדת בציפיותיי, אך התחום 
6 אהרון (ארווין) דורון (2016-1922) נולד בגרמניה ועלה לארץ בשנת 1939. לאחר שנלחם במלחמת 

העצמאות נשאר בצה"ל וכיהן בשורת תפקידים בכירים ובהס מפקד פיקוד הנח"ל, מפקד חטיבת 


"גולני'", ראש מנהל הסגל (1959-1958) וראש אכ'"א בדרגת אלוף (1963-1959) עד לפרישתו מצה"ל. 
בשנים 1998-1992 כיהן בתפקיד נציב קבילות התיילים. 


1%4 


פרק ב: הקואופרטיב הראשון למחשבים בישראל 


נראה לי מרתק. רציתי להיות מעורב במיזמים מעבר למה שניתן לי ולא מצאתי 
מענה לרעב ללמוד ולהתקדם. הייתה לי תחושה שעם כל יום שעובר עליי שם, אני 
מאבד חיוניות. רציתי לעשות מהפכות ואילו הם נשארו ספונים בשגרה נינוחה. 
זמיר כבר גיהל את המחלקה ולא התביישתי לומר לו את דעתי. 

בתגובה פצח ה"זמיר" בשירה שערבה לאוזניי. עמירם, מה דעתך שנקים מרכז 
חישובים עסקי על בסיס קואופרטיבי, אגודה שיתופית למרכז חישובים ועיבוד 
נתונים עסקי עבור העסקים והחברות שאינם בשליטה ממשלתית? זמיר הבהיר לי 
שתאגיד קואופרטיבי מחייב התאגדות של שבעה בעלי מניות (חברים) לפחות ויש 
לו כבר רשימה מוטכמת של חברים המוכנים להירתם לאתגר. אתה יכול להצטרף, 
אם תרצה. 


הקואופרטיב - עדיף שתהיו תלויים זה בזה מאשר זה ליד זה... 


מהו קואופרטיב ומה הייתה חשיבותו בישראל באותם ימים? הקואופרטיבזיי 
הוא התאגדות מרצון של שותפים הבוחרים לפעול יחד כדי לקדם את מטרותיהם 
ושאיפותיהם הכלכליות, החברתיות והתרבותיות, באמצעות מיזם עסקי שהוא 
בבעלות משותפת ובשליטתם הדמוקרטית על בסיס ערכים של עזרה ואחריות 
הדדיים, שוויון וצדק חברתי.*' העקרונות נוסחו באנגליה בסוף המאה ה-19 
והקואופרטיבים הראשונים בארץ קמו במושבות העלייה הראשונה, כדוגמת 
אגודת הכורמים של ראשון לציון וזכרון יעקב. מפלגת "פועלי ציון" הקימה את 
"קופת פועלי א"י" (קפא"י) שתמכה בקידום הקואופרציה. יישובים קואופרטיביים 
קמו בסג'רה (1907, כיום אילניה) ובאום ג'וני (1910, כיום קבוצת דגניה) והם 


7 עקרונותיה של הקואופרציה הצרכנית המודרנית נוסחו לראשונה באנגליה במאה ה-19 במטוויית 
טקסטיל בעיירה רוצ'דייל (1843). האיגוד המיישם את רעיונות הקואופרציה על פי ברית 
הקואופרטיבים הבין-לאומית נקרא: "06ח8!!|/ 20006791146) [411008וח6)ח]". בשנת 1927 
החליטה ועידת ההסתדרות השלישית על הקמת "מרכז הקואופרציה למלאכה, חרושת ושירותים 
ציבוריים". המרכז נוסד בשנת 1928 כמוסד ארגוני-משקי, שתפקידו לטפל בעניינים קואופרטיביים, 
לפתח את הקואופרציה היצרנית-שירותית ולקדם את ענייני חבריה. התחומים שבהם טיפל המרכז 
מיוס הקמתו היו: ארגון קואופרטיבים ורישומי קואופרטיבים חדשים; הדרכה כלכלית, מנהלית 
וטכנולוגית; מימון; שיכון וציוד, אספקת סחורות וחומרי גלם; שיווק התוצרת; ייעוץ משפטי 
ובוררות; ביטוח חיים ורכוש; הטברה, תרבות וחינוך. בשנת 1934 נרשם "מרכז הקואופרציה" 
כאגודה שיתופית. בשנת 1935 נרשם "המרכז'" כ''ברית פיקוח" של הקואופרטיביס ובתוקף סמכותו 
פיקח על ניהול החשבונות בקואופרטיבים ועל ניהול הפעילות בהתאם לחוקי הקואופרציה וערכיה. 
המערכת הקואופרטיבית ההסתדרותית התנהלה כקואופרציה. הקואופרטיביס שהוקמו במסגרתה 
היו ארגוני גג של קואופרטיבים והם נוהלו באמצעות "חברת העובדים", שכאגודה קואופרטיבית 
ניהלה את המשק הקואופרטיבי ההסתדרותי כולו. 

8 אתר מרכז הקואופרציה (8.11זס.618218קסס6//:קוות). 


155 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


נחשבו לקומונות, בגלל רמת השיתוף הגבוהה בין חבריהן. במרחביה קמה 
קואופרציה בשנת 1911 ו"המשביר המרכזי" הוקם כקואופרטיב בשנת 1916. אחר 
כך, בשנות העלייה השלישית (1923-1919) קמו קואופרטיבים שעסקו, בין היתר, 
בבניין, סלילה, חציבה, הובלה, נגרות, מסגרות, מכונות, חומרי בניין, עבודה בנמל, 
דפוס ועבודות חקלאיות. 

כבר בראשית שנות ה-20 של המאה הקודמת, סברו מנהיגי מפלגות הפועלים 
שלא תהיה תקווה לעתיד הארץ ללא תעשייה וכי התעשייה חייבת להיות 
קואופרטיבית. כלומר, בנויה על יסוד ערכים חברתיים משותפים. כפי שחשבה 
תנועת הפועלים ליישב את הארץ על ידי יישובים חקלאיים שיתופיים (קיבוצים, 
מושבים וכן הלאה) כך תכננה לבנות את התעשייה על ידי קואופרטיבים שיקבלו 
מלוות מן המוסדות הלאומיים. מכיוון שלפועלים אין הון משלהם והקמת תעשייה 
דורשת השקעות ראשוניות גדולות, הקואופרטיב עשוי להיות המענה המתאים 
לאתגר. החזון היה שהחברה כולה תהיה מורכבת מגופים קואופרטיביים שיהיו 
רכוש הפועלים: חנויות, בתי מלאכה, חוות, שירותים וערים. דוד בן-גוריון תמצת 
את התפיסה בצורה חדה כאשר הצטרף למשלחת של הברית העולמית של "פועלי 
ציון" בשנת 1920: "הצורה היחידה של התיישבות המוני העם בארץ ישראל היא 
התיישבות סוציאליסטית על יסודות קואופרטיביים; גם התעשייה תיבנה על ידי 
חבר עובדים קואופרטיבי, הנתמך במלוות של הרכוש הלאומי או החברת""%י 

ההסתדרות, שנוהלה כולה כמערכת קואופרטיבית, הקימה "מרכז לקואופרציה" 
בשנת 1927. באפריל 1934 נוסד מרכז הקואופרציה כאגודה שיתופית ובראשו 
עמד מאז ועד שנת 1969 ישראל ריטוב. בדרך כלל הקואופרטיב מאַגד בעלי 
מקצועות דומים או אנשים ממעמד דומה, שברצונם לשפר את מצבם הכלכלי על 
ידי פעולות משותפות. רווחי הקואופרטיב מחולקים בין החברים או בעלי המניות 
כדיבידנדים. 

המבנה המשקי הקואופרטיבי לסוגיו כלל שישה תחומים שבהם פעלו 
קואופרטיבים: חקלאות, צרכנות, יצרנות, שירותים, אשראי וביטוח ושיכון. 
קואופרטיבים רבים, שהיו שייכים לחבריהם (דוגמת "אגד" ו"דן", לתחבורה 
ציבורית), קיימו זיקה ארגונית להסתדרות הכללית ולחברת העובדים במסגרת 
"מרכז הקואופרציה". ברבות השנים הופרטו רוב הקואופרטיבים בישראל. 

בשנת 1961 חברנו יחד, זמיר, חמישה חברים נוספים ואני, להקים קואופרטיב. 
כאמור לעיל, על פי החוק, קואופרטיב צריך למנות לפחות שבעה חברים, כולם 
בעלי זכויות שוות ואחריות שווה. השבעה שחברו יחד להקמת הקואופרטיב 


9 כפי שמצוטט אצל אליהו בילצקי, ביצירה ובמאבק, עס עובד, תל אביב (1981) עמ' 93. ראו בהרחבה 
שם, עמ' 96-92. 


16 


פרק ב: הקואופרטיב הראשון למחשבים בישראל 


למחשבים היו קלמן מורדוכוביץ', יוסי חגני, אברהם זמיר, נעים מאירי, אריה שמש 
ואני. אריה שמש מספר כי חשב על רעיון הקואופרטיב מכיוון שלא היה מימון וכך 
יוכלו להיעזר במרכז לקואופרציה.*' הרעיון של זמיר מצא חן בעיניי. האפשרות 
להעניק יתרונות ניהוליים וטכנולוגיים למגזר העסקי החוץ-ממשלתי באמצעות 
מחשבים, נראה חדשני, מעניין ומבטיח. במגזר הפרטי בישראל לא הייתה עדיין 
יזמות טכנולוגית כזאת. הרמתי את הכפפה בחפץ לב. 

הקמת הקואופרטיב שלנו, שנקרא בשמו המלא: 'הקואופרטיב לייעול ומיכון 
משרדי', סימנה את לידתה של תעשיית עיבוד הנתונים והתוכנה במגזר הפרטי 
ויצקה את היסודות לניהול המתקדם במדינה בשנים הבאות. השם שנקבע לא 
ציין את המילה מחשב. מושגים אלו עדיין לא היו רווחים בשימוש באותה תקופה 
ולכן קבענו שם הכולל את המושגים המוכרים של מיכון משרדי וייעול. 

מטבע הדברים, הקמתו של ארגון קואופרטיבי חדש ורישומו נעשים מול "מרכז 
הקואופרציה". הלכנו להיפגש עם המזכיר, אדם מבוגר בשם יוסף קיציס,'*' שחזותו 
הייתה דומה לקוזק רוסי מגודל. הוא קיבל את פנינו במאור פנים, הוציא ערמת 
ניירות מאחת המגירות והחל להחתים אותנו. לא היה לו מושג על מה אנחנו 
מדברים ולמיטב התרשמותי, הוא היה כבד שמיעה וכבד ראייה. 

קיציס וחבריו ראו בנו קבוצה שעשויה לשדרג את אופי הקואופרציה במדינה. 
לא עוד רק קואופרטיבים של מובילי משאיות, נהגי אוטובוסים או קצבים. היה 
זה קואופרטיב איכותי מזן חדש, שלא היה לו תקדים עד עתה. אני מניח שגם 
הכשרתם הגבוהה של חברי הקואופרטיב הרשימה מאוד. לעצם העניין, הקמת 
קואופרטיב שעתיד לעסוק בתחום של עיבוד נתונים וניהול נראתה מקפצה אל 
עבר העתיד. יצאנו ממשרדו והזמנו שבע חותמות עליהן הוטבע שם הקואופרטיב 
- ועדיין לא היה לנו אף לקוח בקנה. 


הלקוח הראשון: קואופרטיב דן 


בסיוע "מרכז הקואופרציה" זכינו לשני מנופים חשובים: הון חוזר וערבויות 
שאפשרו את החכרת הציוד להקמת התשתית מחברת יבמ; איתור לקוח ראשון 
שימצא עניין בשירות שלנו וייאות להיכנס עימנו למשא ומתן. "מרכז הקואופרציה" 


0 ריאיון של ישראל בן דור עם אריה שמש, 12 ביולי 2016. 

1 יוסף קיציס (1970-1888) נולד ברוסיה ועלה לארץ בשנת 1912. היה חסיד של טולסטוי ונודע 
בהופעתו המיוחדת מכיוון שהקפיד ללבוש בגדי כותנה בלבד. השתתף בוועידת היסוד של הסתדרות 
העובדים הכללית ומילא תפקידים רביס בארגוני הפועלים באר ובכלל זה במועצת פועלי תל אביב. 
בשנת 1938 החל לעבוד במזכירות המרכז לקואופרציה. דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב 
ובוניו, כרך רביעי, עמ' 1575-1573. (16/4ש/110087/שזס. ט![סזטס)-116081.שושע//:קו). 


177 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


'שידך' לנו את הקואופרטיב הוותיק דן (הוקם בשנת 1945) לשירותי תחבורה 
ציבורית באוטובוסים. פעילות הקואופרטיב הקיפה את תל אביב, גוש דן ויעדים 
רחוקים יותר במרכז הארץ. בין היתר פעל הקואופרטיב ברמת גן, בני ברק, גבעתיים, 
פתח תקווה, קריית אונו, אור יהודה, ראש העין, יהוד, בת ים, דרום השרון, חולון 
וראשון לציון. 

כבר מהפגישה הראשונה, נוצר בינינו לבין הנהלת דן אינטרס משותף להתמודדות 
עם אתגרי המיכון. בדקנו את הצרכים עם ההנהלה. אנשי המקצוע בחברה הציגו 
לפנינו את מפת העיסוקים הקבועה ואת המשתנים. הנושא שהוחלט לטפל בו 
מיידית היה סידור העבודה שמטבע הדברים היה מורכב ביותר ונתון לאילוצים 
רבים. סידור העבודה כלל את שיבוץ הנהגים במאות אוטובוסים בקווי השירות 
השונים על פי משמרות ואת המעקב אחר ביצועו ומתן פתרון לבעיות שנוצרו 
בתוך המשמרת, למשל, ההכרח להחליף נהג שחש ברע או להחליף אוטובוס עקב 
תקלה. גם בשימוש בתוכנות ובמחשבים הקיימים כיום מדובר באתגר תכנוני 
ומחשובי מורכב ומסובך. קל וחומר היה הדבר מורכב עד כמעט בלתי אפשרי 
בשימוש באמצעי מעקב ידניים ובעדכון על ידי דיווח ברשת הטלפונים הבסיסית 
שהייתה קיימת באותה עת. 

חרף הקשיים, עמדנו באתגר והעמדנו בידי מנהלי קואופרטיב דן, כבר בראשית 
שנות ה-60, שיטת ניהול, שליטה ובקרה על מערך כוח האדם, איוש נהגים 
ואוטובוסים בקווים השונים והמערך הלוגיסטי שכלל את הפעילויות והשיטות 
הקשורות בהספקה, באחסון, בתחזוקה ובציוד, ובכלל זה התנהלות במצבי חירום 
ועוד. העבודה שלנו סיפקה להם תחליף ממוחשב לידע של המוח האנושי. כרבע 
יובל לאחר מכן, כאשר זכיתי בפרס קפלן, נזכר אליהו הכהן?*' חוקר הזמר העברי 
(וחתן פרס ישראל) וממובילי המיכון בבנקים בארץ בראשיתו, באותם ימי בראשית 
ובמחשוב קואופרטיב "דן" (ראו במסגרת). 


אליהו הכהן / סרטי נייר מנוקבים של חברת "דן" | 
8 | 
עמירם יקירי, 
ן בין שפע הידיעות העיתונאיות היומיומיות, קראתי בעונג מיוחד על זכייתך בפרס קפלן, עם 
אריה שמש. ו 


2 אליהו הכהן (נולד ב-1935), חוקר הזמר העברי וחתן פרס ישראל על מפעל חיים (2013), הוא גם 
מומחה למחשוב. עד שנת 2012 עבד לפרנסתו בחברת י.א. מיטווך ובניו, נציגי 65א בישראל. החברה 
הייתה הראשונה שהביאה כספומטים לישראל. במסגרת פעילותו בחברה עסק הכהן בהתקנת 
כספומטים בבנקים השונים וערך הדרכות בתחוס המיכון הבנקאי. 


18 


פרק ב: הקואופרטיב הראשון למחשבים בישראל 


בכל ליבי אני מברך אותך. לא רק שאתה ראוי לפרס קפלן, אלא נדמה לי שהיה זה לכבודו 

+ של פרס קפלן שאתה תהיה בין מקבליו. אם העניקו לך אותו בזכות הוותק, או הפעילות - 

כלומר המהות, לכל אלה הייתי מוסיף גם את ה"מיהות". בשעות שכאלה ובמכתב אישי מותר 

הרי להיות כנים וגלויי לב, ולמה אכחד כי תמיד הצטיירת בעיניי כמיזוג של איש שיווק יעיל עם 
מצפונאי, [איש עם מצפון רגיש] ותודֶה על האמת ששילוב כזה אינו כל כך תדיר במקומותינו. 


ברגעים כאלה, תוך קריאת הידיעה הזו בעיתון, צצים לפניי פתאום הבזקי תמונות מלפני 
ימי דור, כשאתה יושב באחת הקומות ברחוב המסגר, ליד ה"ז6)זפשחס6" המכני עם טבעות 
החוטים, ואני מגיע אליך עם סרטי נייר מנוקבים של חברת "דן" שיוצרו במכונות שא "נשיונליי 
[שם מסחרי של 68א]) כדי שתתרגם אותם לכרטיסים מנוקבים, ואתה ברוח טובה ובחיוך הנצחי 
שלך משתף פעולה על הכיפאק. 


אני שמח בשמחתך, עמירם, ומאחל לך את כל הטוב שתבקש. 


בידידות, אליהו הכהן 


באותה תקופה עדיין לא התקיימה הפרדה בין ניהול תשלומי המשכורות לבין 
ניהול משאבי אנוש. יתרה מזו, מנהל מחלקת השכר היה ממונה גם על ניהול כוח 
האדם. מצב עניינים זה קיבל תפנית דרמטית כאשר מנהל משאבי האנוש הפך 
למנהל הבכיר בארגון ובמקרים רבים מונה לסמנכ"ל. האתגר הבא שלנו היה מחשוב 
השכר והפרמיות לנהגים ולעובדי הקואופרטיב האחרים והפקת תלושי השכר. 
כפי שידוע לכול, תלושי השכר בישראל מורכבים מאוד ונגזרים משלל נתונים 
המשתנים בהתמדה בהתאם לדרג, שעות העבודה, התנאים, תשלומי המיסים 
ועוד. עבודה שוטפת זו כרוכה בחישובים ובהתניות אינספור ואינה מותירה בידי 
מנהלי מחלקות השכר (שהופקדו, כאמור לעיל, גם על ניהול כוח האדם) זמן פנוי 
למשימות חשובות יותר, כגון: ניהול המשאב האגושי ורווחת העובד. גם בכך יצר 
הקואופרטיב תקדים שהוביל מנהלים במוסדות ציבור ובמפעלי חרושת ותעשייה 
במגוון רחב של תחומים ועיסוקים, לפנות אלינו כדי לבצע עבורם את חישובי 
השכר ואת הפקת תלושי המשכורת של עובדיהם. היינו יזמים צעירים חדורי 
מוטיבציה, ומעגל הלקוחות שלנו הלך וגדל. 

תוכנית העבודה דרשה מעקב ועדכון מתמיד. סידור העבודה הקיף מאות 
אוטובוסים, קווים ונהגים (בכמה משמרות). בתום משמרת, מטבע הדברים, הנהג 
התחלף. חלק מהנהגים גם עבדו שעות נוספות. היו גם אירועים בלתי צפויים 
מראש שחייבו שינויים בנתונים (תקלות, בעיות של נהגים ועוד). לכל נהג בכל 
משמרת היה כרטיס ניקוב ואם לא הופיע - היינו צריכים להכניס כרטיס אחר. 
זו הייתה אומנות כי עדיין לא היה אלגוריתם שיאפשר לתת פתרונות לשיבושים 
אפשריים. 


109 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


מאחר שברשותנו היה רק הציוד הבסיסי, שכרנו את משמרת הלילה של מתקן 
החישובים הממשלתי בחיפה. מדי לילה נסענו במונית לחיפה עם הנתונים 
הגולמיים ועד לשעות הבוקר המוקדמות כבר היו צִיוּותִי המערכות בידי מנהלי 
חברת האוטובוסים "דן". הליך זה נמשך כשנה עד שהיו בידינו ההון וההתחייבויות 
הנדרשות לרכישת כל פס הייצור הנדרש לביצוע העיבודים. 

מבחינה כלכלית העבודה הייתה רווחית, אך חברי הקואופרטיב סבלו משחיקה 
מהירה. ההתחייבות שנטלנו על עצמנו חייבה עבודה מסביב לשעון ולעיתים 
מזומנות במשך שלוש משמרות. מדי פעם בא אחד החברים ואמר שהוא מתקשה 
להחזיק מעמד בגלל אשתו, בתו או אילוץ משפחתי ואישי אחר. אני הייתי צעיר 
ועדיין לא נשוי, כך שמצבי היה קל יותר מבחינה זו. האחרים כבר היו נשואים 
ובעלי משפחות. השחיקה קיצרה את ימיו של קואופרטיב המחשבים הראשון 
בישראל, כפי שיסופר בהמשך. במצבים קיצוניים כאלה ודומים להם, הנפוצים למדי 
בעבודה בתחומי תעשיית התוכנה והמחשוב, שורדים רק "הלוחמים", המחושלים 
והנחושים יותר. גם היום הסטרט-אפיסט חייב להתמסר באופן טוטלי. 


המשרד ששכרנו נמצא בבית ערבי נטוש, באחת מסמטאות שדרות ירושלים 
ביפו. התקרה הייתה גבוהה והגג נשען על קשתות. כיסינו את החלונות ביריעות 
בריסטול והטיח התקלף מהקירות. התנאים במקום, שהיו בסיסיים ביותר, רחוקים 
כמרחק שמיים וארץ מהתנאים שבהם פועלות חברות ההזנק כיום, אף בראשית 
דרכן ובוודאי בהשוואה לחברות ההיי-טק המבוססות... 


פנחס ספיר, 'מאורת הלבנט' ומעשי קסמים 


באחד הימים בא לבקרנו פנחס ספיר, שר המסחר והתעשייה. הייתי אז 
במילואים ומרכז הקואופרציה הודיע 
לנו על הביקור הצפוי. אנשי מרכז 
הקואופרציה התגאו בנו ורצו להרשים 
את השר עם ה"בייבי" החדשני שעסק 
במיכון הידע. בעוד חבריי ואני רוכנים 
על שולחנות העבודה ותאורה קלושה 
מאירה את לוחות הבקרה, נשמעה 
חריקת צירים מדלת הכניסה. על 
המפתן עמד כבוד השר עם עוזרו. ספיר |" . 
פסע לקראתנו בצעדים מהירים ועל. לוח מחווט למלווחת דגם יבמ 421 





110 





פרק ב: הקואופרטיב הראשון למחשבים בישראל 


פניו חיוך רחב. הזדקפנו בהדרת כבוד. |7 
פנחס ספיר היה אז דמות מיתולוגית | 
בתעשייה הישראלית וזכייה בביקור != 
שלו במתקן שלנו נחשבה למחווה | 
יוצאת דופן שריגשה אותנו מאוד. || 
לא בכל יום מגיע שר, ובמיוחד שר 
בכיר ומראשי מפלגת השלטון, מפא"י, | ' 
באותן שנים, למה שניתן לכנות... | 
מָאוּרַת הֶלְבָנְט. | 
ספיר עמד לידי ואמר: הו אופיסר, מה 
אתה עושה פה? \ = ו 
הראיתי לו את לוחות הבקרה | 7 
המחווטים. הוא נהנה לראות מכונת חישוב אלקטרו-מכנית מתוצרת זו46 


הבנויה מעשרות גלגלי שיניים המופעלים על ידי 
מנוע חשמלי ומשקלה למעלה מ-10 ק"ג 








"טכנולוגיה" מתוחכמת, אף שלא הבין 
מה אנחנו עושים בדיוק. 


סוף הסיפור: הקואופרטיב הפך ל"אקזיט" ראשון 


בשנות ה607 הראשונות (עד סוף שנת 1964) היה המשק הישראלי בצמיחה 
והקואופרטיב שלנו נחל הצלחה כלכלית. אברהם זמיר היה המנהל בפועל ואריה 
שמש שימש מנהל התפעול. לאריה, כפי שתואר לעיל, היה ניסיון רב משלנו. ארבעת 
החברים האחרים בקואופרטיב היו מהשורה הראשונה של המקצוענים בתחום 
המחשוב באותה תקופה ואני, שהייתי הצעיר בחבורה, קיבלתי את האחריות על 
הפיתוח העסקי והשיווק. 

על אף ההצלחה העסקית, לא עמדנו באתגרי הניהול והשיתוף. נכשלנו בהיבט 
החברתי שפגע ופגם בתפקוד שלנו. היינו שבעה אנשים חכמים בעלי ערך עצמי 
ומודעות עצמית גבוהה, עם איכויות רבות, אך לא השכלנו לנצל את כל ההון 
האישי הזה בגלל האגו שטיפס... לפסגת האוורסט. כדי להצליח צריכה להיות 
חלוקת עבודה וכל אחד צריך לתרום לפי הכישורים שלו. בדיעבד הייתי מתאר 
אותנו כשבעה מטדורים הנערכים לקרב בזירה אחת ובהיעדר פר להילחם בו, 
נלחמים זה בזה. בזבזנו כוחות נפשיים רבים, פגענו זה בזה שלא לצורך והותשנו 
נפשית. 

לאחר שנה וחצי של יחסים טעונים, כינסתי את חבריי ואמרתי: החברה מצליחה 
אבל יחסי האנוש שלנו אינם מאפשרים לתפקד ולכן עדיף שניפרד. נמכור את 


111 





הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


העסק ונלך איש-איש לדרכו. התברר לי שלא ניתן למכור קואופרטיב ומן ההכרח 
לפרק אותו (דבר שאינו קל ופשוט) ואחר כך ניתן למכור את נכסיו. בהתאם לכך 
קיבלנו החלטות על פירוק הקואופרטיב שגרשם כהלכה בפרוטוקול והוצג לראש 
הקואופרציה לצורך אישורו. קיציס לא התעמק במיוחד במסמך והסכים לחתום. 

היום, עם ניסיון החיים העשיר שרכשתי, אני יודע שאנשים בקבוצת יזמות 
שמתארגנים למיזם משותף צריכים להשלים זה את זה ולא להתחרות או להילחם 
זה בזה. קביעת מנהיג, ניהול נכון וחלוקת תפקידים ייצרו את השלם שיהיה גדול 
מסך חלקיו. בספרות המקצועית שסוקרת הצלחות וכישלונות של חברות נכתב 
רבות על הבעיה שהייתה לנו. באותה עת לא חקרתי את הנושא אלא למדתי את 
הלקח על בשרי. 

נוסף על כך למדתי לדעת שכדי להצליח וליצור שינוי, מן ההכרח להגדיר 
מטרה גדולה שתעורר רגשית את הלבבות והמוחות של השותפים לחזון ואת 
אלה שהחזון מיועד עבורם. הקמת סטרט- אפ כרוכה לרוב בתהליך ארוך ומפרך 
המצריך התגברות על קשיים רבים, סבוכים ובלתי צפויים, כגון השגת מימון, 
מכשולים טכנולוגיים בדרך הפיתוח, שיווק ועוד. לכל אלה צריך להוסיף את 
ההכרח להתגבר על כישלונות צורבים מעת לעת. אחד המפתחות החשובים הוא 
יצירת תלכיד קבוצתי תומך, המבוסס בין היתר על יחסים בלתי פורמליים, בין- 
אישיים וגם בין-משפחתיים. 

בשנות ה-60 קמו כמה קואופרטיבים בעיקר משיקולי פרנסה, ללא הזדהות עם 
עקרונות הקואופרציה וללא תחושת מחויבות לשותפות כדרך חיים, כפי שהייתה 
לקואופרטיבים הוותיקים יותר. גם היום, יותר מ-50 שנה לאחר ההרפתקה שלנו, 
אני סבור שיש לקואופרציה ערך כמנוף כלכלי להקמת עסק עבור קבוצת אנשים 
או ארגון. קואופרטיב יעיל, הפועל כהלכה, יכול להעניק לחבריו יתרוגות רבים 
שיכולים להבטיח לחבריו הצלחה. "הכלכלה השיתופית" המתרחבת היום היא 
הגרסה המודרנית של הרעיון הקואופרטיבי הנשענת על טכנולוגיות האינטרנט 
והמחשבים (ראו להלן). 

כדי להיחלץ מכבלי המסגרת המשפטית ביקשתי ייעוץ. עורכי הדין אליהם 

פניתי אמרו שעלינו לפרק את הקואופרטיב, פשוטו כמשמעו. כלומר עלינו , 
לבטל את שיתוף הפעולה בינינו, להסדיר את החובות ולמצוא קונים שירשמו 
את הקנייה כקנייה של הפעילות המקצועית של הקואופרטיב. כלומר, במקרה 
שהמסגרת המשפטית מתפרקת, הקונה יכול לקנות את הפעילות המקצועית 
כנכס ולרשום את ה"נכס" כחברה. עורך דין חכם יעץ לי להתחכם, באומרו: אתם 
תפרקו את הקואופרטיב בהחלטה פנימית שתגובה בפרוטוקול. לאחר מכן תביאו 
את הפרוטוקול לאישורו של "מרכז הקואופרציה". וכך פעלנו. 


12 


פרק ב: הקואופרטיב הראשון למחשבים בישראל 


באמצעות חבר שתיווך ביני לבין קבוצת משקיעים, מכרתי את הקואופרטיב. 
המסר שהעברתי להם היה: אנחנו הדבר הבא, אנחנו המחר... יש מאה עובדים, יש 
לקוחות. הכסף בידיים שלכם. התחייבתי לפניהם להישאר ולנהל את העסק במשך 
שנתיים. עבדתי בחברה כל עוד היה צורך בשירותיי ואחר כך, בעצה אחת עם 
בעלי הקואופרטיב החדשים, נפרדתי מהם בידידות והמשכתי בדרכי. הקואופרטיב 
לייעול ומיכון משרדי, במתכונתו החדשה, המשיך לפעול ברחוב המסגר 52 בתל 
אביב. מכירת עסקי הקואופרטיב למשקיעים היה ל"אקזיט" (19א5)' הראשון של 
חברת הזגק טכנולוגית, תופעה שהפכה לשכיחה ואתגרית במיוחד בעשור האחרון 
של המאה הקודמת ובשנות ה20007. 

קבוצת המשקיעים שרכשה אותנו מגתה ארבעה אישים בעלי מוגיטין בכלכלה 
הישראלית מהעילית של החברה בישראל באותם ימים. ביניהם היה פרופסור 
למתמטיקה אריה דבורצקי, המדען הראשי של משרד הביטחון, ממייסדי האקדמיה 
הלאומית הישראלית למדעים הוא כיהן בה כנשיא, שימש סגן נשיא האוניברסיטה 
העברית בירושלים, כיהן כנשיאו השביעי של מכון וייצמן למדע והיה חתן פרס 
ישראל למדעים מדויקים. אחר היה ד"ר דניאל האפט, רואה חשבון, עלה לארץ 
מאוסטרליה ועם שני אחיו פתח סניפים של "האפט אנד האפט" בירושלים, תל 
אביב וחיפה. בשנות ה-60 הוא נחשב לבעלים של אחד ממשרדי ראיית החשבון 
הגדולים בישראל. אומרים שהאיש היה בעל שישה דוקטורטים. האפט הקים 
את הפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים ואני הייתי אחד 
מתלמידיו בשנים 1969-1967. הצטרפו גם עורך הדין הירושלמי אשר רשף 
(אביהם של רפי וצלי רשף) ומשקיע נוסף, עולה חדש מקנדה, שהיה אף הוא רואה 
חשבון. נראה שהם נמשכו לחדשנות בתחום זה וראו גם את האפשרויות החדשות 
שתעמודנה לרשותם (כגון בראיית חשבון), בזמן שבאותן שנים, מחשבים היו 
בעיקר לצבא ולממשלה. אומנם יכולתם האישית הייתה גבוהה מאוד, אך הניהול 
לא צלח בידיהם והם העבירו את החברה לידי קבוצה של העובדים. 

כדי לעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו עם תחילת פעילות הקואופרטיב, התחלנו 
לגייס עובדים. בשנות ה607 עדיין לא היו פקולטות להכשרה מקצועית בתחום 
המחשוב, לא באוניברסיטה ולא בשום מקום אחר. אפשר לומר שבמסגרת 
הקואופרטיב הקמתי את בית הספר הראשון להכשרה של תלמידים בהפעלת 
מערכות מידע. בית הספר פעל במסגרת הקואופרטיב ביפו, נוהל על ידי ונסמך 
3 המונח 'אקציט' מציין בחירה של יזמים או מנהלי חברה לצאת מפעילות עסקית בחברה שהקימו או 

שהם עומדיס בראשה, לרוב על ידי מכירת הפעילות שלה. המונח נפוץ במיוחד בתחוס ההיי-טק, שבו 


האקזיט מציין פעולה של יזמים המוכרים את המניות בחברה שהקימו לרוב תמורת הון ובדרך כלל 
לתאגידים גדולים, המעונייניס לשלב במוצריהס את הטכנולוגיה שפיתחה החברה (ויקיפדיה). 


3 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


על הציוד שלנו לצורך הדרכה. לימים הפכו רבים מהם להיות מראשי השַדְרֶה 
הניהולית של המחשוב בארץ. מקצת מבוגרי הקורסים השתלבו לאחר מכן 
בפעילות הקואופרטיב ונתנו מענה לתגבור צוותי העבודה במתקני מחשבים 
אחרים שהוקמו במסגרת מוסדות בנקאיים ואחרים. 

בשנים האחרונות, בעולם כולו ובישראל, הייתה עדנה מחודשת לרעיון 
הקואופרטיבי. כך, לדוגמה, קבוצת הכדורגל ברצלונה היא קואופרטיב המופעל 
על ידי מועדון אוהדים.*' מוקמים גופים המבוססים על כלכלה שיתופית, דוגמת 
איר.בי.אנ.בי (טמפון) בתחום התיירות ו'אוּבָּר' 60פ(!) או אֶּט טָקָס" 0609 
1א9]) בתחבורה ובבנקאות. התפתחות טכנולוגיית המידע מאפשרת ליחידים 
המתארגנים עם מארג של קשרי גומלין, באמצעות הרשתות החברתיות, להפעיל 
קואופרטיבים גדולי ממדים בדרכים שבעבר לא היה ניתן לשער אותן. גם בישראל, 
לאחרגל המחאה החברתית בשנת 2011, קמים קואופרטיבים עקב הרצון להתמודד 
עם בעיית יוקר המחיה ולעקוף את שליטת בעלי ההון בכלכלה. כך, לדוגמה, 
קמו בשנת 2013 שני קואופרטיבים לתוכנה (האחד בחיפה - כרמל והאחר בתל 
אביב - פרמטק).*' בשנים 2015-2014 הוקמו, בין היתר, קואופרטיבים לסופרים 
ומשוררים, מתרגמים ועורכים, מורי נהיגה ועוד. בין הקואופרטיבים החדשים 
שקמו (בשנת 2012) נמנה גם פאב ("בר קיימא") בתל אביר %י 


להיות או לא להיות 


לאחר פרישתי מהתחייבויותיי לרוכשי הקואופרטיב, החלטתי לממש את החזון 
והחלום שהביא להקמת הקואופרטיב למיכון על ידי הקמת מסגרת מקצועית 
חדשה והצעתי לאריה שמש לחדש את הקשרים העסקיים בינינו. הצעתי שנקים 
חברה חדשה שתעסוק בעיבוד נתונים ובטכנולוגיות המידע. אריה לא היסס לרגע 
ואנחנו לחצנו ידיים. כך הקמנו את חברת מ.ל.ל., שהחלה לפעול במתקני המועצה 
לשיווק פרי הדר. לאחר עזיבתי יצרתי קשר ראשוני עם המועצה לשיווק פרי הדר 
והם היו הלקוחות הראשונים של החברה החדשה (ראו בפירוט בפרק הבא). 

בהקשר לפנייתי לאריה שמש ולהסכמתו המיידית ליציאה לדרך משותפת, אני 
נזכר בסיפור ששמעתי על דוד בן גוריון שקרא אליו את שלמה שמיר ב-1948 


4 מרכז הקואופרציה ליזמות שיתופית בישראל בע"מ ([679218.070.1קסס0//:כת). 

5 רועי צ'יקי ארד, "חברי קואופרטיב ההיי"טק נלחמים בעוולות הסטרט-אפ", הארץ, 13 בדצמבר 
3 (2189594. | -הוזטןנת6זק. /מ65/60008110ה/602.60.11זההת.טעט//:קוות). 

6 רועי צ'יקי ארד, "שותפים לבירה: פאב קואופרטיבי בתל אביב", הארץ, 29 באפריל 2012 
(1695475. 1/ח1881642.60.11/860/5/60₪08110.עצאוע\//: קם). 
מרכז הקואופרציה ליזמות שיתופית בישראל בע"מ (0618218.018.11ק600//:כות). 


14 


פרק ב: הקואופרטיב הראשון למחשבים בישראל 


והורה לו להקים את חטיבה ל7. בן-גוריון אמר: זאת תהיה חטיבת השריון שתפרוץ 
לירושלים... והחטיבה אכן התארגנה, נכנסה לקרבות בלטרון וספגה אבדות 
כבדות. שמיר חשב רגע קצרצר ומייד התעשת והשיב בחיוב.*' לימים סיפר שמיר, 
שמיהר לענות מפני שנזכר בסיפור על וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה 
במלחמת העולם השנייה, שקרא לאחד הגנרלים במלחמת העולם השנייה ואמר 
לו: אני ממנה אותך למפקד הדיביזיה... הגנרל השיב: תן לי לחשוב על זה. על כך 
ענה לו צ'רצ'יל: המשרה כבר לא שלך. 


מחלון הראווה של 
מ.ל.ל., ברחוב קרליבך 
4 בתל אביב, נשקף 
המחשב המרכזי של 
החברה. המקום הפך 
לאתר עלייה לרגל 
לחובבי המחשבים 
בעיר 





7 לקראת שבת, 15 במאי 1948, יוס לאחר ההכרזה על הקמת המדינה ועם פלישת צבאות ערב, החמיר 
מצבה של ירושליס שהייתה במצור ודוד בן-גוריון חשש שתיפול. נפילתה של ירושלים (ובה 100,000 
יהודים, כשישית מהאוכלוסייה היהודית באר באותה עת), הייתה בגדר אסון לאומי העלול לחרוץ 
את גורל המלחמה. דוד בן-גוריון התכוון להפחית את הלחץ של הלגיון העבר ירדני, הצבא הערבי 
הטוב ביותר באותה עת, על ידי התקפה במרחב ירושלים-רמאללה בהשתתפות שלוש חטיבות: 
הראל, עציוני וד7. חטיבה 7 הוקמה יש מאין במהירות הבוק ולאחר תשעה ימים נלחמה בלטרון נגד 
הלגיון העבר ירדני (24-15 במאי 1948). ב-24 במאי הורה בן-גוריון לשלמה שמיר לצאת לפעולה 
בניגוד לעמדתו של יגאל ידין, מנהל מחלקת המבצעיס במטכ"ל. להלן: "24 במאי, 1665. מאת אמיתי 
[בן-גוריון] אל ידין: המצב בעיר חמור מאוד, לדעתי, הכרחי שחטיבה 7 תפרוי מיד", ובהמשך: "24 
במאי, 21:20. מידין לחטיבה 7: עליך לבצע את תפקידך הלילה, בכל מחיר". בקרבות לטרון נפלו 139 
מלוחמי חטיבה 7. ביקורת חריפה נמתחה על שלמה שמיר, שהסכים לקבל על עצמו את האחריות 
להקמת החטיבה וליציאתה התפוזה לקרב. שמיר טען כי למרות הכישלון בכיבוש של לטרון, היעד 
המיידי, לחימתה של חטיבה 7, הוכתר בהצלחה ברמה המערכתית. הלגיון העבר ירדני אולץ להגן על 
לטרון, המצור על ירושלים נפרץ עס פתיחתה של "דרך בורמה" כדרך עוקפת וירושלים ניצלה. שלמה 
שמיר, "...בכל מחיר''- לירושלים, מערכות /משרד הביטחון, תל אביב (1994). 


5 


פרק ג: הסנוניות הראשונות 


בשנת 1963... 


בשנת 1963, השנה שבה הוקמה מ.ל.ל., הייתה ישראל בגבולות שנקבעו בסוף 
מלחמת העצמאות, עם ה"מותניים הצרות" במישור החוף, ועיר הבירה, ירושלים 
החצויה, בקצה הפרוזדור. כדי להמחיש את המציאות ששררה אז, די אם נשווה 
את כמות כלי הרכב הפרטיים והאוכלוסייה באותן שנים לנתונים המקבילים 
כיום. בשנת 1963 היה מספר כלי הרכב הפרטיים כ23,0007 והאוכלוסייה בישראל 
הגיעה לכ-2.4 מיליון. בשנת 2014 הגיע מספר כלי הרכב הפרטיים לכ-2.5 מיליון 
(!) והאוכלוסייה גדלה ל-8.3 מיליון. אם נשווה את היחס בין כלי הרכב הפרטיים 
לבין האוכלוסייה בשנים 1963 ו20147, נראה שבשנת 1963 נמצאה בארץ מכונית 
פרטית אחת לכל 104 אזרחים בקירוב. לעומת זאת, בשנת 2014, נמצאה בארץ 
מכונית אחת ביחס ל-3.3 אזרחים.** כלומר, בשנים 2014-1963, במשך 51 שנים, 
גדל היחס בין מספר המכוניות הפרטיות בישראל לאוכלוסייה ביותר מ-30(!) 
בזמן שהאוכלוסייה גדלה פי 3.4 בלבד. השינוי הדרמטי במספר המכוניות בישראל 
ביחס לאוכלוסייה מדגים את השינויים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים שחלו 
מאז בישראל. 

התפנית ההיסטורית החשובה באותה שנה הייתה התפטרותו (האחרונה) 
של דוד בן-גוריון. לוי אשכול תפס את מקומו כראש הממשלה ושר הביטחון. 
יצחק בן-צבי, הנשיא השני, נפטר, ובמקומו נבחר לתפקיד זלמן שז"ר, מן האישים 
הבולטים של תנועת העבודה. באותה שנה קמה אוניברסיטת חיפה, קמו הערים 
כרמיאל (שנחנכה בשנת 1964) וערד, הממשלה אישרה את החלטת הכנסת להקים 
טלוויזיה חינוכית וכן הוקמה להקת "הגשש החיוור". המכללה לביטחון לאומי 
פתחה את שעריה ופרופסור יגאל ידין החל בחפירות במצדה. הליגה הערבית 
והרמטכ"לים הערבים החליטו להטות את מקורות הירדן כדי למנוע מישראל 
להפעיל את המוביל הארצי (שהושק ביוני 1964) ומדינות ערב איימו במלחמה 
נגד ישראל. שרת החוץ של ישראל זה שבע שנים, הייתה אז גולדה מאיר, ששקדה 
במיוחד על הידוק הקשרים עם מדינות באפריקה ובאסיה ונפגשה בין היתר עם 
נשיא ארצות הברית, ג'ון פ' קנדי, שנרצח ב-22 בנובמבר 1963. לוי אשכול, שהיה 
ראש הממשלה הישראלי הראשון שביקר בארצות הברית, נפגש עם הנשיא לינדון 


8 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (605.80%.11/168067.אושעש//:קצות). 


17 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


ג'ונסון. ענף היצוא הרווחי ביותר של ישראל היה ההדרים (ראו להלן) יי 

בניגוד לכלכלה הפרטית המושלת בכיפה והמעורבות הממשלתית המצומצמת 
כיום, השנים 1954-1965 היו שנות ההצלחה הגדולה של הכלכלה שנוהלה 
והוכווגה מלמעלה. השאיפה הייתה לפתח את התעשייה המקומית על ידי ייצור 
תחליפי יבוא ובהם טקסטיל (אריגים והלבשה), מוצרי מזון ומוצרי צריכה בענפי 
המתכות, החשמל והכימיה (כולל תרופות ומוצרי פלסטיק). מלבד יצוא היהלומים 
והאשלג, הוקמו ופותחו תעשיות לעיבוד של חומרי גלם מקומיים: אוצרות ים 
המלח, הפוספטים שבנגב (לייצור דשנים וכימיקלים אחרים), הדרים וגידולי שדה 
חדשים. מפעלים גדולים, כגון החברה לניצול משאבי ים המלח, חברת החשמל 
ובתי הזיקוק, נקנו על ידי המדינה. בתקופה זו גם הונחו היסודות של התעשייה 
הצבאית ושל רפא"ל. 


ראשונים בקו הרכס 


הקמת הקואופרטיב למחשוב, מרכז חישובים עסקי ראשון מסוגו בארץ, על 
ידי צעירים, עם חזון ותשוקה ללא גבולות, לא הצליחה לעבור את מחסום האגו 
ולמרות ההצלחה העסקית והמקצועית הובילה לפירוד בין החברים ולפירוק 
ומכירת הקואופרטיב, כפי שתואר בפרק הקודם. ההצלחה העסקית בשילוב 
הכישלון הארגוני שהוביל לפירוק הקואופרטיב ומכירתו, חיזקו אצלי את ההרגשה 
שהייתה זו הזדמנות שהוחמצה. השתכנעתי שהרעיון העסקי הוא נכון וטוב וכי 
נחיצותו וערכו הכלכלי הוכחו מעבר לכל ספק. 
בעת שירותי הצבאי למדתי לדעת, שכאשר אתה מצויד בידע, אמונה ויכולת, אל 
תוותר על המסלול שקבעת לעצמך. הנחישות, האמונה והנכונות להשקיע יובילוך 
אל המטרה וברוב המקרים גם להשגת היעד ולהצלחה. 
האקזיט מהקואופרטיב חיזק בי את התשוקה להמשך הדרך. בשנת 1963, 
כשסיימתי את התחייבותי כלפי רוכשי הקואופרטיב, הזמנתי את אריה שמש 
שותפי לקואופרטיב, להצטרף אליי ולהקים על בסיס ניסיוננו מהעבר והמוניטין 
שרכשנו לעצמנו, גוף מקצועי חדש, חברה חדשה שתממש את החזון המקצועי 
והטכנולוגי של הקואופרטיב. כך הוקמה חברת מ.ל.ל. - מכון לסטטיסטיקה 
ולמיכון משרדי בע"מ,** שלימים (בשנת 1983) הוחלף שמה למ.ל.ל. - תעשיות 
תוכנה ומחשבים בע"מ. שינוי השם בא להדגיש את זהותה התעשייתית (ראו 
9 נסים משעל, ואלה שנות... 50 למדינת ישראל, ידיעות אחרונות, תל אביב (1997) עמ' 117-112. 
מרדכי נאור, ספר המאה, עס עובד/משרד הביטחון, תל אביב (1996) עמ' 337-334. אורה אחימאיר, 


חיים באר, 1900- 2000, מאה שנות תרבות, משכל, תל אביב (2000) עמ' 303-297. 
0 *יעקב אשד, "נאחז בכל משלטי', כספים, 10-4 ביוני 1984, עמ' 33-28. להלן: אשד, נאחז בכל משלט. 


138 


פרק ג: הסנוניות הראשונות 


בפירוט בפרק ד). זו הייתה ראשיתו של ענף תעשייתי חדש - ענף לשכות השירות 
לעיבוד נתונים שעל בסיסו ובשילוב כוחות איתו הוקמה גם תעשיית התוכנה 
בישראל ששינתה לימים את פני התעשייה והכלכלה בישראל. 

חברת מ.ל.ל. תעשיות תוכנה ומחשבים בע"מ היא חלוצת תעשיות התוכנה, 
עיבוד הנתונים והמחשבים בישראל. היא סיפקה מעטפת פתרונות מחשוביים 
לקשת רחבה של נושאים בתחומי המסחר, התעשייה והפיננסים, והייתה למרכז 
החישובים העסקי רב"התחומים והטכנולוגיות הראשון בישראל ומהראשונים 
בעולם המערבי. 

הנהגת שיטות ניהול ממוחשבות והמעבר משיטות ניהול קונבנציונליות 
המבוססות על מכונות חשמליות להנהלת חשבונות (בשנות ה507 וה-60 היו 
המכונות הנפוצות מתוצרת אסא, א-420 וזזפצ011) היא מהפכה ניהולית 
ותרבותית המחייבת הבגה ובשלות ארגונית ונפשית, כדי לחולל את המהפך 
בהצלחה. 

הבנתי שכדי לחולל את המהפכה הניהולית ולהסיר חסמים פסיכולוגיים של 
מנהלים ועובדים בדרגי הניהול השונים, יש לקיים פעולות הסברה תוך ציון 
היתרונות שיצמחו למי שילך בדרך החדשה והדגשת היתרונות של ההשתלבות 
במערכי מחשוב בשלבים, עקב בצד אגודל, בסיוע גוף מקצועי שצבר מומחיות. 
במאמרים שפרסמתי בראשית הדרך, יצרתי את "מגילת העצמאות" של תעשיית 
המחשוב והתוכנה בישראל. העקרונות שגיבשתי קיבלו משנה תוקף כאשר החל 
בולמוס רכישת מחשבים על ידי ארגונים ציבוריים, ללא הכנה מוקדמת וללא יכולת 
מקצועית לממש את היתרונות מבחינה כלכלית ומקצועית. הסברתי שהצרכים 
והדרישה להפעלת מערכות ניהוליות משוכללות הבאות לידי מיצוי עליון בהפעלת 
מחשבים אלקטרוניים, יצרו את התנאים ללידתה של תעשייה חדשה - תעשיית 
האינפורמציה באמצעות מחשבים אלקטרוניים. תעשייה זו יצרה אנשי מקצוע 
ותפקידים חדשים בהיררכיה הניהולית וההשקעות הכרוכות בה גולמו בסעיפי 
הוצאה חדשים, שמשקלם נכבד במאזני המפעלים והמוסדות השונים. תעשייה זו 
יצרה גם ענף שירותים חדש - לשכות השירות הבאות לגשר על הפער הקיים בין 
ההשקעות והידע הדרושים ברכישה והפעלה עצמית של מחשבים מחד גיסא ובין 
הדרישה לשימוש במחשבים כאמצעי ניהול חשוב מאידך גיסא. המשק הלאומי 
וכך גם המגזר הציבורי והפרטי, כולם כאחד ייבחנו על פי מדדים של יעילות 
והשגת היעדים והמטרות להם נועדו. הנהגת שיטות ניהול יעילות ומתקדמות 
היא מבחנם. מרכזי החישוב העסקיים החזיקו את אמצעי המחשוב, הידע ואנשי 
המקצוע שהיו נחוצים כדי לפתח את תודעת הניהול הממוחשב ולמנף את הניהול 


119 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


הממשלתי הציבורי והעסקי אל הישגים ואופקים חדשים יי 

כבר בראשית הדרך הוספתי והדגשתי שהתקנת מחשב אלקטרוני קשורה 
בהתארגנות ממושכת של המוסד או המפעל המתוכנגן, והפעלת מערכות מידע 
ממוחשבות חייבת להיעשות באופן הדרגתי. התקנת מחשב ושילובו במערך 
הארגוני כרוכים בהוצאות רבות שאינן קשורות רק ברכישה או בשכירת מחשב 
ואף עולות על הוצאות אחזקתו. הוצאות אלה קשורות בהקמת מנגנון מקצועי 
(מהנדסי שיטות, תוכניתנים, מפעילים, נקבניות) שאחזקתם יקרה. יתרה מזו, 
הנהגת מחשוב היא תהליך אבולוציוני המחייב את הגורמים השונים הנוגעים בדבר 
להחליט על הפעלה הדרגתית ולפי סדר עדיפויות. מאחר שלא יהיה זה כלכלי 
להחזיק מחשב אלקטרוני עצמאי במתקני החברה/מפעל רק לצורך מחשוב חלקי 
(מספר נושאים מוגבל), אין דרך יעילה אחרת מאשר להטיל את משימת המחשוב 
על לשכת השירות, גוף מקצועי בעל מצבורי ידע ואמצעי הייצור הנדרשים. 

יש להבין את הדברים על רקע התקופה שבה יצרה תעשיית המחשבים בשנות 
ה607 מחשבים מרכזיים שעלותם יקרה, שנים רבות לפני שקמו תעשיות מתחרות 
והביאו לעולם את טכנולוגיות המיני ומיקרו"מחשבים שעלותם נמוכה וחדירתם 
לשוק שינתה באופן דרמטי את השיטות והאמצעים שעומדים לרשותנו היום. 
הגורם האנושי היה אז ועודגו כיום הגורם המרכזי בעלויות הייצור, הפיתוח 
והתחזוקה של מערכות המידע הממוחשבות והוא גם הגורם המרכזי למימוש 
החזון הטכנולוגי. 

אמצעי המחשוב חשובים, אך מה שחשוב עוד יותר הוא ליבת המחשוב - 
התוכנה. מחשבים ללא תוכנה, מחשבים ללא פתרונות יישומיים ניהוליים, משולים 
לחומר ללא נשמה. חברת מ.ל.ל. בסיוע מאות המהנדסים והמתכנתים שפעלו בה 
פיתחה פתרונות יישומיים ניהוליים למרבית תחומי הניהול במשרדי הממשלה, 
צבא, משטרה, המגזר הציבורי, המסחר, התעשייה, הפיננסים, החינוך והמדע. 

במהלך השנים העמדנו לרשות אלפי לקוחותינו כלי ניהול טקטיים ואסטרטגיים 
באמצעותם יכלו לממש בהצלחה את חזונם ויעדיהם העסקיים. מ.ל.ל. הייתה 
לחלופה המועדפת למימוש יתרונות המחשוב ובמשל ניתן לומר שהשיטה אותה 
הציעה מ.ל.ל. אפשרה לארגונים וחברות עסקיות ותעשיות "ליהגות מכוס חלב 
בלי לקנות פרה". 

כבר באותן שנים ידעתי שמ.ל.ל. יוצרת את התשתית להשתלבותם של מאות 
ואלפי לקוחות שברבות הימים יגיעו לבשלות וליכולת של הפעלה עצמית של 
המחשוב בבתיהם. כמה תהליכים השתלבו עם צמיחתה המואצת של מ.ל.ל. 
והשפעתה המתרחבת. היו אלה ההתפתחות הטכנולוגית המואצת (שהובילה 


1 ע' שור וא' שמש, תעשיית האינפורמציה - ענף לשכות השירות בישראל, 1970 (!). 


120 


פרק ג: הסנוניות הראשונות 


להוזלת המחשבים), ההכשרה המקצועית שניתנה על ידי מ.ל.ל. לעובדיה שלה 
(ואחר כך גם על ידי מוסדות להשכלה גבוהה) והפתיחות הגוברת במערכות 
השלטון ובמשק הפרטי למחשוב. מ.ל.ל. הייתה במקומות הנכונים ובזמן הנכון 
ולכן מילאה תפקיד היסטורי רב-ערך, כזרז, בהאצת קליטתן והפעלתן של מערכות 
מידע ניהוליות ממוחשבות בישראל. 

המטרה של מ.ל.ל. הייתה להנגיש את הניהול ברמה הכי גבוהה שאפשר לכמה 
שיותר מנהלים, ארגונים ועסקים, בצורה אמינה, מקצועית וכלכלית, ככל שניתן. 
אכן, במרוצת עשרות שנים, מ.ל.ל. תרמה תרומה חשובה לעיצוב שיטות הניהול 
בישראל. לבד ממתן פתרונות מתקדמים, היה עלינו ללוות את "דור המדבו" 
של המנהלים בכל הקשור למחשוב ולסייע להם לעבור את הגשר אל הקְדְמָה 
הניהולית. 

מבחינתי, האתגר הגדול והדינמיות של התחום התאימו לאופיי. יכולתי לכאורה 
להמשיך את דרכי בצבא הקבע, אך לא יכולתי להשלים עם הקצב האיטי של 
הפיתוח האישי והמקצועי בצבא. אחר כך הייתי לעובד מדינה, הכרתי את תחום 
המחשבים (כפי שהיה אז) ושוב חשתי קושי לבטא את יכולותיי ואת אישיותי 
ולכן עזבתי. בהקמה המשותפת של מ.ל.ל. עם אריה שמש הצלחתי ליצור את 
המקום שבו אוכל להביא לידי ביטוי את כישוריי ושאיפותיי:*י ההצלחה מותנית 
בחשיבה יצירתית, בנכונות לעבודה קשה, בהתמדה וברצון להצליח. ההתפתחות 
המרשימה של החברה, מבחינת המבנה, החברות הבנות, הפריסה בארץ, תחומי 
העיסוק וההישגים הניכרים בפיתוח ובשיווק, יתוארו בפרק הבא. פרק זה מוקדש 
למיזמים הראשונים בשלב החלוצי של החברה, המקביל לשלב הראשוני של 
התפתחות תעשיית התוכנה והמחשוב בישראל משנות ה-60 ועד סוף שנות ה-70. 
אני התמדתי בדרך שלי, למרות הקשיים עימם נאלצתי להתמודד במשך עשורים 
ולמרות הפיתויים לצאת ל'עולם הגדול' שצצו מעת לעת. 

אריה שָמָש, שותפי בהקמת חברת מ.ל.ל. ומנכ"ל משותף (בשנים 2003-1963), 
נולד בבצרה שבעירק בשנת 1933 ועלה לארץ עם משפחתו בשנת 1950. בשנת 
1 החל לעבוד במשרד ראש הממשלה לסטטיסטיקה (כיום הלשכה המרכזית 
לסטטיטטיקה) וכך רכש ניסיון בעבודה במכונות לעיבוד מידע. בשנת 1952 
גויס לצה"ל. בשנת 1959, בזמן שעבד בשק"ם, השתתף בקורס המכין לקליטת 
מחשב ה"פילקו" (המחשב נרכש על ידי משרד הביטחון עבור הממר"ם, ראו 
במבוא) שנערך בקריה בתל אביב. במשך כמה ימים ישב לידו בזמן ההרצאות 
סגן הרמטכ"ל, האלוף יצחק רבין, שבא להתרשם מהפלא החדש. ההצעה לעבודה 
בתחום בשק"ם, שניתנה לו באותה עת, לא התממשה. אריה החליט לעזוב ואחר 





2 בן-אהרון, עסקים טובים בניהול ישראלי, עמ' 138. 


121 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


כך הצטרף לקואופרטיב, כפי שתואר בפרק הקודם. 

בשנות ה-60 וה707 התבלטו רבים מ"עולי בבל" בכלכלה הישראלית והקימו 
עסקים לתפארת. כך, לדוגמה, שלמה אליהו (מייסד חברת הביטוח "אליהו"), 
ניסים שהרבני, אלפרד אקירוב, שלמה עיני ואחרים. רבים מעולי בבל נקלטו 
והתקדמו לתפקידים בכירים במקצועות חופשיים: רואי חשבון, ארכיטקטים, 
אנשי כספים וכלכלה. רבים התקדמו לפסגות הגבוהות ביותר בצבא ובמערכת 
הביטחון. בין הדוגמאות הבולטות ראוי לציין את הרמטכ"ל משה לוי ("מוישָה 
וחצי", כיהן בשנים 1983--1987) ואחיו, ד"ר ברוך לוי, שכיהן בין היתר בתפקידים 
מפקד הגדנ"ע, יועצה של ראש הממשלה גולדה מאיר, ניצב במשטרה ויושב 
ראש צוות, ארגון גמלאי צה"ל. תא"ל (במיל') בנימין (פואד) בן-אליעזר, אף הוא 
מעולי עירק, כיהן בתפקידים חשובים רבים ובשנים 2003-2001 כיהן בתפקיד 
שר הביטחון. רבים אחרים מעולי עירק הגיעו לעמדות בכירות בתחומים נוספים. 
אריה שמש נמנה על אותה חבורה מובילה של "המְלְייה" (החוג) הבבלי. בזכותו 
של אריה שמש יצרתי היכרות עם חלק מהם וכמה אף הפכו ללקוחותינו. רקמתי 
עימם יחסי ידידות ובמשך השנים הזדמן לי להשתתף ב"חפלות" שלהם כאשר 
הוזמנתי לשמחות ואירועים ולמדתי לאהוב את האוכל העירקי. השותפות 
והאחווה ביני, "הצבר האשכנזי", לבין העולים מעירק, בשנים שבהן גם נישואים 
בין-עדתיים היו רק בתחילת דרכם והיחסים הבין-עדתיים היו עדיין בעייתיים 
למדי למרות הסיסמאות על "כור ההיתוך" ו"קיבוץ הגלויות", היו תקדים מעודד 
שהעיד על הצלחת השילוב בין "ילידי הארץ" ל"עולים חדשים". מן הראוי להזכיר 
שבשנת 1959, שנים ספורות לפני שהוקם הקואופרטיב למחשבים ובעקבותיו 
חברת מ.ל.ל., התרחשו אירועי ואדי סאליב, ההתפרצות הראשונה על רקע טענות 
העולים מארצות המזרח והאסלאם להפלייתם לרעה עקב מוצאם. הסרט הראשון 
שהעלה את הנושא המזרחי בקולנוע הישראלי, "סלאח שבתי", יצא לאקרנים 
בשנת 1964, שנה לאחר הקמת מ.ל.ל.. גם מבחינה זו הקדימה מ.ל.ל. את זמנה. 
החלוציות של עולים מעירק בתחום המחשבים (בדומה להשתלבותם המוצלחת 
בעסקים ובמקצועות חופשיים) מעידה, לדעתי, שבישראל נוצרו הזדמנויות 
וסיכויים חדשים ואנשים שהיו להם כישרונות ונכונות להיאבק, והשכילו לנצל 
את ההזדמנויות, הצליחו לעשות זאת, בלי קשר לארץ המוצא, למרות הקשיים 
שאין להתעלם מהם. 

אריה שמש ניחן באיכויות של סדר, ארגון, יחסי אנוש וזיכרון מצוינים. סגולות 
אלו אפשרו לו, באופן טבעי, לקבל על עצמו, גם בקואופרטיב למיכון וגם בחברת 
מ.ל.ל., את האחריות להפעלת המערכות ולניהול הכספים. השוני ביני לבין אריה 
שמש היה בעיקר מבחינת נטיית הלב. אריה שמש מתאפיין יותר במזג מתון 


2 


פרק ג: הסנוניות הראשונות 


ובגישה שמרנית ואילו אני רציתי לעוף למרחקים, לצאת במהירות הגדולה ביותר 
מתקופת הינקות של החברה אל אופקים חדשים של השפעה ויכולת. כבר בשנים 
הראשונות לקיום החברה התחלתי לפעול במישור הארצי במאבקים של הענף 
בראשית דרכו, כפי שיפורט להלן, וככל שחלפו השנים הרחיקה פעילותי לכת עוד 
ועוד. הרעיונות והיוזמות שפגשתי השפיעו עליי ולא אחת הבאתי לחברה יוזמות 
חדשות ורעיונות שהקדימו את זמנם, מבחינת המציאות בישראל. לפיכך ניתן 
לומר בדימוי שאני הייתי הסוס הדוהר ואריה השתדל לשמור על האיזון שבין 
שאיפתי לרוץ מהר ככל האפשר לבין ההכרח לשמור על יציבות הכרכרה (החברה) 
ולכן, מעת לעת, חש צורך למשוך במושכות. בדרך זו השלמנו זה את זה ופעלנו 
יחד במשך למעלה משלושה עשורים. 

המושג "תוכנה" הופיע לראשונה בשנות ה607 המוקדמות של המאה הקודמת עם 
הופעת המחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם. חברת יבמ הייתה הראשונה 
להפיץ מחשוב אל מגזרי המשק השונים בארץ והמחשב הראשון מתוצרתה סומן 
על ידי המספר 1401. המושגים מערכות ההפעלה למחשבים ושפות תוכנה, 
מחוללי יישומים ובסיסי נתונים, שולבו במילון המושגים המקצועי עם הופעת 
המחשבים האלקטרוניים. 

גם המושג "חבילת תוכנה" הופיע לראשונה עם הופעת המחשבים האלקטרוניים. 
בעידן המכונות שהופעלו על ידי לוחות פיקוד מחווטים עדיין לא נוצרה תעשייה 
של "חבילות תוכנה". חבילת תוכנה מייחדת פתרון מחשובי לקבוצת עסקים בעלי 
מאפיינים דומים, כגון: בנקים, חברות ביטוח, ניהול בתי מלון, ניהול תעשייתי 
וכולי. 

ראשית הדרך הייתה פתרון אד-הוק לנושא ספציפי וללקוח ספציפי ורק לאחר 
חקירה והתבוננות שבהם התבלטו עקרונות הניהול לעסקים בענף מסוים, החלו 
השקעות בפיתוח חבילות תוכנה ופיתוח טכנולוגיות של מחשוב שהפכו ברבות 
הימים לתשתית של יצוא התוכנות ממדינת ישראל. 

בבחינת מגזרי המשק השונים למדנו שכלכלת ישראל משופעת באלפי עסקים 
קטנים בתחום המסחר, המלאכה, התעשייה הזעירה והשירותים, שגם להם יש 
להציע פתרון כלכלי ושיטות ניהול מתקדמות. היקף הפעילות הכלכלית של 
עסקים אלו לא הצדיק הוצאה כספית בסדרי הגודל הנדרשים ליישום המחשוב 
באמצעות מחשב מרכזי ולשכות השירות. בחתירתי המתמדת להרחבת מעגל 
העסקים שיאמצו את החדשנות והטכנולוגיה כמנופי הצמיחה שלהם, עודדתי 
את העסקים הקטנים והבינוניים (8/א5)י לאמץ חדשנות וטכנולוגיות ניהוליות. 
במסגרת קבוצת חברות מ.ל.ל. הקמתי לשכות שירות שעשו שימוש במחשבי 


3 055ת51ט2 בתט1601/ 0) [[8גת5 :518. 


13 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


משרד מתוצרת פיליפס (ראו להלן) ומיקרו"מחשבים מתוצרת חברות שונות וכן 
עודדתי משרדי רואי חשבון וחשבונאים לרכוש לעצמם מחשבי משרד ותוכנות 
שפותחו על ידי קבוצת מ.ל.ל. ולספק שירותי ניהול חשבונאיים ולוגיסטיים לאלפי 
עסקים קטנים ובינוניים בישראל. 

במאה השנים האחרונות, העסקים הקטנים מגדילים ומצמיחים את כלכלת 
העולם וביסוס הכלכלה תלוי בהם. גם חברות ההזנק הטכנולוגיות הן עסקים 
קטנים ובינוניים ודרך הניהול היא קריטית להישרדותם ולהצלחתם. עסקים 
חדשים המבוססים על יצירתיות וחדשנות, הם אלה העתידים להתפתח גם 
לעסקים גדולים ומבטיחים. עסקים אלה עשויים לבסס לא רק את עצמם אלא לא 
פחות מכך את כלכלת המדינה שבה הם פועלים. מעבר לכך, קיימת תלות קריטית 
בין צמיחת ה-8/א5 והתעסוקה ולכן מרבית הכלכלות בעולם המערבי ובמדינות 
המתפתחות שואפות לקדם את צמיחתם (ראו במסגרת). 


עמירם שור / החדשנות באמצעות הטמעת טכנולוגיות מידע כמנוף 
להעצמה והצלחת עסקים קטנים ובינוניים 


מתוך דברי הפתיחה בכנס ה-זו ביריד הבין-לאומי לזכיינות בישראל 


המחשוב ומערכות המידע הם המנוף החשוב והחיוני לא רק לעסקים הגדולים. ה-דו הוא 
המנוף להעצמת הארגון הקטן והבינוני, המאפשר לו לשמור באופן שיטתי ואפקטיבי על יכולת 
התחרות שלו לטווח הקצר והארוך. קיים קשר אמיץ בין תהליך קבלת החלטות נכונות ברמה 
הארגונית ובין התפוקות והמידע המתקבל ממערך המחשוב הארגוני, המכוון מול היכולת לממש 
את המטרות העסקיות. 


הזכיינות היא אחת ממנופי הכלכלה המודרנית והגלובלית. אחד מתנאי היסוד לניהולה התקין 
של הזכיינות הוא ניהול הנשען על טכנולוגיות המידע, המאפשרים שליטה ובקרה לא רק של 
יחידת הניהול העצמאית כחלק מהרשת כולה, אלא לא פחות מכך, הוא האמצעי שנותן למעניקי 
הזכיינות את היכולת לשלוט בפעילות הזכיינים עצמם. בעסקים קטנים כגדולים יכולת השליטה 
בעלויות הייצור והניהול הפיננסי היא תנאי הכרחי להבטחת רווחיות והצלחה עסקית שאיננה :' 
ניתנת ליישום ללא שיטות ניהול ממוחשבות. 


בכלכלת השירותים, איכות השירות ללקוח היא מבחן ראשון במעלה; הרווחים הם תוצר לוואי 
חשוב של השירות ללקוחות. יישום הטכנולוגיה וזמינות המידע הם גורם מכריע להבטחת איכות 
השירות ושביעות רצון הלקוחות. 


מותג של עסק מתאר את כישוריו הייחודיים כפי שהם נראים בעיני הלקוחות. מותג של ניהול. : 
מתאר את התוצאות המובהקות שהניהול מביא לעסק שלו. התכונות והתוצאות מתמזגות | 
למותג ניהול שלם אחד ומותג זה מעניק לעסק יתרונות משמעותיים. 


ב'עולם השטוח' של היום, בעידן הגלובליזציה והדינמיקה הכלכלית בה אנו חיים, בעידן בו 


4 


פרק ג: הסנוניות הראשונות 


טכנולוגיות האינטרנט שולטות בכול, גם "דגי רקק יכולים להתנהג ולהראות כלווייתנים". הרצונות 

ו והצרכים האנושיים הם אינסופיים ולכן קיימות אינספור תעשיות ועסקים חדשים קיימים או 
עשויים לקום בעתיד. כפועל יוצא מכך גם מספר המשרות החדשות האפשריות הוא אינסופי. רק 
החזון והדמיון האנושי מגבילים את השילוב של הטכנולוגיה ברעיונות חדשים. הטמעת טכנולוגיות 
חדשות היא המנוף לכלכלת השירותים המודרניים. 


לאחר מחקר שוק זיהינו יצרנים של מחשבים שכונו "מחשבי משרד" שהיו 
ניתנים לתכנות בשפת מכונה והייתה להם יכולת חישוב ועיבוד, לרבות יכולת 
אגירה בזיכרון פנימי וחיצוני וחשוב מכול, יכולת יצירת פלטים על ידי עדכון 
של כרטיסים קשיחים "חזותיים", כפי שהיה נהוג במכונות להנהלת חשבונות 
קונבנציונליות ששירתו את מרבית העסקים, וכן דוחות סטטיסטיים ורשימות 
על גבי ניירות רציפים. מחשבי המשרד היו הגשר שבין המערכות החשמליות 
למחשבים אלקטרוניים, מכיוון שניתן לבצע באמצעותם עיבודים מורכבים 
לעסקים קטנים ולהעניק גם להם את יתרונות המחשוב. אחד היצרנים המובילים 
בתחום המחשבים האלה הייתה חברת פיליפס ההולנדית שלה מפעלים בהולגד 
וגרמניה, שבחרה להעניק לחברת מ.ל.ל. את זכויות השיווק של המחשבים 
מתוצרתה בישראל. 

מחשב פיליפס נמכר ב-50,000 דולר בעוד עלותם של מחשבים מרכזיים 
הסתכמה במיליוני דולרים וחייבה תשתיות של מיזוג אוויר, חשמל ורצפה צפה 
שעלותם יקרה במיוחד. כדי לייחד לפעילות זו את תשומת הלב והמשאבים 
הנכונים, הקמגו חברה בשם סיסמל בע"מ. החברה הקימה עשרות לשכות שירות 
עם משרדי חשבונאים ורואי חשבונות, ששירתו אלפי לקוחות בישראל. עשרות 
מחשבים מהסוג הזה הותקנו גם באתרי לקוחות שנמנו על עולם הפיננסים, 
מפעלי תעשייה ומסחר שונים. הייתה זו תרומה נוספת של מ.ל.ל. למינוף הניהול 
באמצעות מחשבים ומערכות מידע למעגל השני של העסקים והחברות בישראל. 
סיסמל סימנה גם את כניסתה של קבוצת מ.ל.ל. לתחום השיווק וההטמעה של 
חומרות מסוגים שונים ותוכנות שהרחיבו את מוטת השירותים והטכנולוגיות 
שאותם סיפקה החברה ללקוחותיה בישראל. 

לקראת סוף שגות ה-70 ולאור מערכת היחסים שנוצרה ביני לבין חברת פיליפס, 
קיבלתי הצעה מפתה, מהסוג שישראלים רבים לא יכלו לסרב לה. הוצע לי תפקיד 
בדרג בכיר מעבר לים למשך שנים אחדות. הודיתי בנימוס ולא העליתי בדעתי 
לקבלה. חונכתי משחר ילדותי לציונות והסלוגן אותו קבעתי לעצמי ולאחרים 
הוא: "מציון תצא תוכנה וטכנולוגיה". משפט זה מלווה אותי מיום שעמדתי על 
דעתי המקצועית בתעשייה. האמנתי (וכך אני מאמין גם היום) שניתן לממש את 


15 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


הציונות בטכנולוגיה עילית כפי שניתן לממשה בהתיישבות ובחקלאות. 

פרופסור עוז אלמוג, במאמר שכתב על צמיחת הטכנולוגיה העילית וזיקתה 
לציונות, הביע את מחשבותיי בצורה מפורשת: "צמיחתה של תעשיית הטכנולוגיה 
העילית (היי-טק) הישראלית היא הגשמה מלאה של החלום ההרצליאני: יש בה 
שילוב של עצמאות וריבונות יהודית, קדמה טכנולוגית, רוח המצאה מדעית 
והשתלבות בתהליכים גלובליים" *י 


שיא עונת התפוזים 


בעיניי, שנות ה607 הראשונות היו שנות המפנה בתעשייה הישראלית מכיוון 
שבהן נוצקו היסודות הראשונים לתעשיית התוכנה ולתעשיית האלקטרוניקה. 
המחשב המודרני הראשון היה מחשב ה"ויצאק" שנבנה במכון וייצמן באמצע 
שנות ה-50 ובראשית שנות ה-60 נקלטו בארץ כמה מחשבים מסחריים גדולים 
שנרכשו מחברות בחו"ל על ידי גופים דוגמת צה"ל, אמ"ן, רפא"ל ומשרד הביטחון 
(ראו בפירוט במבוא). מ.ל.ל., שהוקמה בשנת 1963, סימנה את העתיד של תעשיית 
התוכנה וחברת "אלרון - תעשייה אלקטרונית בע"מ", שהוקמה על ידי עוזיה גליל 
בשנת 1962, סימנה את העתיד של תעשיית האלקטרוניקה. בשנת 1967 ייסד 
עוזיה גליל את אלביט מחשבים בע"מ והיה נשיאה הראשון ובשנת 1997 זכה 
בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. לדעתי, עוזיה גליל הוא האב 
הרוחני של האלקטרוניקה בארץ (ראו בהרחבה במבוא). 

איתור הלקוחות בעידן שקדם לאינטרנט, היה קשה במיוחד. התייחסתי 
לעיתונות כאל מאגר ידיעות עסקיות ומפת דרכים לפעילותי השיווקית. העיתונות 
המודפסת סיקרה את כל האירועים הבולטים והמשמעותיים שהתרחשו במהלך 
היממה שחלפה בתחומי העסקים, התרבות, החינוך והמדע, לרבות מודעות 
פרסום שגם מהן הפקתי מידע חשוב לפעילותי. חיפשתי מודעות גדולות ושלטים 
בולטים ולפיהם פניתי לחברות. כאשר קראתי בעיתון, למשל, שקיים אי-סדר 
בהנהלת החשבונות בקופת החולים הכללית או שחברת סולל בונה התקשתה 
בגביית הכספים שהגיעו לה, נהגתי לגזור את הכתבה מהעיתון ולתכנן את מהלכיי 
הטקטיים והאסטרטגיים ל"כיבוש" הלקוח. 

בשנת 1964 יכולנו להתגאות בלקוח חשוב ומרוצה כמועצה לשיווק פרי הדר 
(ראו להלן) וכך היינו בעלי אמצעי ייצור שהפכו למנוף ומאיץ רב-ערך להמשך 
חדירתנו למיכונם ומחשובם של ארגונים ציבוריים, מוסדות פיננסיים ותעשיות 
רבות וחשובות במדינה. במושגי הטכנולוגיה של היום, קשה לתאר את המגבלות 


4 אלמוג, מהרצל להרצליה פיתוח, עמ' 45. 


6 


פרק ג: הסנוניות הראשונות 


והקשיים עימם נאלצנו להתמודד באותה תקופה. אף על פי כן, המהלך שבו 
התחלנו הצעיד את הניהול בארץ אל אופקים חדשים. 

המועצה לשיווק פרי הדר, הגוף האחראי לנהל, לשווק ולייצא את פרי ההדרים 
של מדינת ישראל, הייתה הלקוח הראשון של חברת מ.ל.ל. עם הקמתה. ענף 
ההדרים ייצא בשנות השיא שלו בהיקף של 400 מיליון דולר והיה ענף היצוא 
מספר 1 של ישראל, שהפך למותג בעל שם עולמי: תפוזי יפו (80805ז0) ג1800). 
היה זה סכום עתק במונחים של אותם ימים וראוי להשוותו להתפתחות תעשיית 
התוכנה בשנות ה-80 וה-90. בשנת 1998 הצליחו שלושה יזמים, שהגו רעיון 
מקורי, להקים את חברת מיראביליס, שנמכרה לחברה אמריקאית ב-407 מיליון 
דולר. סכום זה שווה ערך להכנסה השנתית מענף ההדרים כולו, בשיא תפארתו, 
כפי שצויין לעיל (ראו בפרק ח). 

המוניטין שצבר הקואופרטיב לייעול ומיכון משרדי סייע לי ולחברה בצעדיה 
הראשונים. כשהגיע לידיעתי מידע שהמועצה מעוניינת להתמכן, כדי לענות על 
צורכי הניהול, השליטה, והבקרה בענף, פנינו אל הנהלתה. פגשתי את מנהלי 
המועצה לשיווק פרי הדר, שעליהם נמנו באותן שנים אישים רמי מעלה, מן 
הבכירים במשק ובהם, בין היתר, רא"ל (במיל') מרדכי מקלף,5י הרמטכ"ל השלישי 
של צה"ל (שניהל את המועצה בשנים 1973-1968) ויוסף טוליפמן, בן ראשון 
לציון (בשנים 1976-1973) שהיה מנהל הקריה למחקר גרעיני בתפקידו הקודם 
(בשנים 1973-1965). הצעתי להם למכן/למחשב את המערך הלוגיסטי והכספי 
של המועצה. 

במיזם המועצה לשיווק פרי הדר מימשנו לראשונה את רעיון מיקור החוץ 
(פחוסזטספווס) עוד לפני שהמושג הזה היה שגור בכלכלה הישראלית. הצענו 
למועצה לשיווק פרי הדר, שנהנתה אז מצמיחה בשיווק הבין-לאומי, שיתוף 
פעולה ששני הצדדים ייהנו ממנו. לאחר בדיקה ועל בסיס הוכחת יכולתנו 
המקצועית מהעבר, הגשנו תוכנית שלפיה תחכור המועצה ציוד מחברת יבמ על 
פי מפרט טכני שנגיש לה, הציוד יותקן באתר בית המועצה ברחוב ויסוצקי בתל 
אביב ואילו אנחנו נספק את אנשי המקצוע, נתכנן ונפתח את המערכות ונפעילן 
הלכה למעשה. בתמורה, הצענו שנהיה זכאים להשתמש בציוד לצרכים אחרים 
של חברתגו, לצורך ביצוע עבודות ומיזמים חישוביים ללקוחות אחרים שנגייס 
בשוק *י 

חשוב לציין שמועצת ההדרים הייתה באותם הימים אחד הגופים הכלכליים 





5 מרדכי מקלף כיהן בתפקיד הרמטכ"ל במשך שנה אחת בלבד, בשנים 1953-1952, לפי בקשתו. 
6 ראו על "מיקור חוץ", באתר האקדמיה ללשון העברית (8.11זס.ע1ח40800-עו6זס9ה//:קוון). ריאיון 
של ישראל בן דור עס אריה שמש, 12 ביולי 2016. 


127 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


החשובים במדינה. מחשוב המועצה והמוניטין שצברנו עקב כך, הובילו אותנו 
למחשב בהצלחה רבה גם את כל אלה שפעלו ב"שרשרת המזון" של המועצה: 
הפרדסנים, בתי האריזה והמשווקים וכן תפעול היצוא בנמלים חיפה ואשדוד, 
לרבות המעקב אחר פריסת השיווק בשווקי היעד בחו"ל. המערך הממוכן- 
הממוחשב ניהל את כל ההתחשבנות עם הפרדסנים, עשרות בתי אריזה והיקף 
של 50,000 עובדים בעונת הקטיף. האתגר של מ.ל.ל. היה לקדם את רמת הניהול, 
השליטה והבקרה לרמה ההולמת ארגון עם מוצר בעל מוניטין הנמכר בעולם 
כולו. במושגים המקצועיים של אותם ימים, הפעלנו עבור המועצה "אינסטלציית" 
מחשוב קונבנציונלית שפעלה בשיטת כרטיס מנוקב בעל 80 טורי אינפורמציה 
וציוד שנוהל באמצעות לוחות בקרה מחווטים. "האינסטלציה" כללה מגוון רחב 
של ציוד מתוצרת יבמ: ממיינות, מפענחות, מעתיקה, ממזגת, מחשבת, ומלווחת 
(מדפסת). לימים, כאשר הכריזה יבמ על ציוד מתקדם יותר והחל עידן המחשבים 
האלקטרוניים המתוכנתים, התפתחה מערכת המחשוב מבחינה טכנולוגית, צעד 
אחר צעד בצמוד להתפתחויות המחשוב בעולם. 


זמריר (ג'ינגל) שכתבה נעמי שמר, מלווה בנגינת אקורדיון, שהושמע ברדיו רבות, 
אף ביקש לשכנע את המאזינים שהתפוז עדיף על הזהב: "התפוזים התפוזים/ 
שווים באלף אחוזים/ מהזהב מהזהב/ שמחפשים אותו לשווא". לימים, כשהכרתי 
את אשתי, התברר לי שהיא ואחותה התאומה שרו את הזמריר הזה. מוסר ההשכל 
היה שההדרים הם אוצר טבע קיים של ישראל ואילו הזהב, "מחפשים אותו לשווא". 
באותן שנים, היה ענף ההדרים בן דמותו של ה"היי-טק" כיום, מכיוון שהיה הקטר 
שהוביל אחריו פיתוח של תעשיות נוספות וזירז תהליכים של התפתחות כלכלית 
ויישובית. בשנתיים הראשונות לקום המדינה סיפק ענף ההדרים כ80%7 ממטבע 
החוץ של ישראל. בשנים 1963-1952 ניטעו פרדסים בקצב מואץ ושטח הפרדסים 
הגיע בשנת 1975 לשיא של 430,000 דונם. גל הנטיעות נבע מהתועלת הכלכלית 
הגבוהה של הענף ולכן גם המדינה עודדה אותו. במשך עשור (1970-1960) הוכפל 
יצוא פרי ההדר פי שניים (מכ"400 אלף טון ל-815 אלף טון) וזאת בשנים שבהן 
חמישית מהיצוא הישראלי הייתה חקלאית. פרי ההדר הישראלי היה למותג עולמי. 
ענף ההדרים היה גם מנוף לפיתוח תעשיות נלוות ושירותים משלימים. לאחר קום 
המדינה פותחו טכנולוגיות מתקדמות (טפטוף, מחשוב ובקרה, מיכון ורובוטיקה). 
גם בעניין זה ניכר דמיון בין התוכנה והמחשוב להדרים, מכיוון שתעשיית התוכנה 
והמחשוב האיצה את התפתחותם של מגזרים רבים בתעשייה בישראל משנות 


18 


פרק ג: הסנוניות הראשונות 


ה807 ואילך יי 

האתגר היה גדול מכיוון שההדרים נסחרו בבורסה עולמית שקבעה את מחיריהם. 
המחירים השתנו מדי יום ולעיתים גם תוך שעות ספורות. המחיר נקבע בבורסה 
לפי הסוג, הכמות, גודל הפרי, הביקוש וההיצע ומשתנים נוספים. ישנן עונות שונות 
לזנים השונים. המערכת הייתה אמורה לקבוע את התשלום לפרדסנים בהתחשב 
בכל המרכיבים. הפרדסנים קיבלו הסברים מלאים לגבי התשלומים שניתנו להם. 

רא"ל (במיל') מרדכי מקלף ביקש לערוך שינויים מקיפים במערך שנועד לשווק את 
פרי ההדר בחו"ל. ב227 ביולי 1970 סיפר מקלף לעפרה אליגון, סופרת ועיתונאית, 
שביקש לבזר את מערך מכירת פרי ההדר בחו"ל. הוא התכוון לשנות את מבנה 
מערך השיווק ולהקים מרכזי מכירה באנגליה, בשוק המשותף, בסקנדינביה ובדרום 
מזרח אירופה. מערכות המידע והמחשוב תמכו במימוש ההחלטות כל אימת 
שנדרשו שינויים באסטרטגיית השיווק והיצוא ואפשרו התארגנות מהירה על פי 
הדרישות בשוק. להפתעתו, דווקא הפרדסנים שתמכו במינויו התנגדו לשינויים 
מכיוון שהנציגים באירופה מקורבים אליהם והם חששו שייפגעו עם השינויים 
שמקלף התכוון לבצע. על רקע זה נאלץ מקלף להתפטר מתפקידו %י 


בוא לגדול איתנו, בנק הפועלים 


המצאת הטלפון מיוחסת לאלכסנדר גרהם בל*' שרשם פטנט על המכשיר בשנת 
6. היכולת להפוך רטט מתכתי לתנודות חשמליות, וההבנה שזרם חשמלי יוצר 
שדה מגנטי, הניחו את היסודות לטכנולוגיה הטלפונית. שיחה ראשונה בין שתי 
ערים מרכזיות בארצות הברית (ניו יורק ובוסטון) נערכה בשנת 1883. היום, עם 
התפתחות הטכנולוגיה, ניתן להעביר בקווי הטלפון, לא רק קול אלא גם טקסט, 
תמונות וידאו וסרטים. אך בשנות ה607 לא חלם איש על התפתחויות כאלה. 

באותן שנים נוהלו כל הבנקים על ידי מכונות חשמליות לניהול חשבונות. 
בכל יום, לאחר הפעילות הבנקאית (תנועות שבוצעו בחשבונות), ישבו קלדניות 
והקלידו את התנועות לצורך עדכון כרטיסי חשבון חזותיים קשיחים, תוך כדי 
עדכון היתרות. מכיוון שהעדכון לא נעשה בזמן אמת, כמקובל היום, ומהירות 


7 אומנם הטכנולוגיה צמצמה את התלות בכוח אדם בעיבוד הפרדס ובאריות הפרי, אך לא פותחה 
טכנולוגיה שתחליף את כוח האדס בקטיף. מנשה דודזון, "משק ההדרים היהודי באר ישראל במאה 
ה-20", אופקים בגיאוגרפיה 65-64 (2005) עמ' 437-425. מכון היצוא הישראלי, בניית אסטרטגיה 
ליצוא תוצרת חקלאית טרייה מישראל 
(118%1801000%.001ע0ק5//11ת1108110ס טק/11/8165.שיסם.1זסק א6.שרע//:כו1ת). 

8 עפרה אליגון, "אלוף הדרים", 22 במאי 1970, כל הכתבים (0118-4[/880₪.60.11.עועתט//:ק). 

9 אלכסנדר גרהם בל (1922-1847) נולד באדינבורג שבסקוטלנד. נודע ביכולת ההמצאה שלו מגיל 
צעיר. שנים רבות עסק בחקר הקול האנושי, בפיתוחיס שונים להובלתו ובהוראה לחירשים. 


19 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


הרישום הידני הייתה איטית, נוצר פיגור של כמה שבועות בין תמונת המצב 
שהייתה בידי הבנק לבין המצב בפועל. בתחילת שנות ה-60 הובא לידיעתי שבנק 
הפועלים מחפש פתרון לנושא חשבונאי מסוים הדורש עדכון יומי. הוזמנתי 
לפגישה במשרדו של מנהל ארגון ושיטות בבנק הפועלים והוא הסביר לי את 
הבעיה: "בסוף היום נוצרת רשימה המרכזת את כל סכומי הכסף במטבעות שונים 
שהועברו במסגרת כל הפעולות שנעשו בבנק. אני צריך לדעת את הערך של כלל 
הפעולות במטבע הישראלי (שהיה אז הלירה) בסגירת יום הפעילות". לקחתי את 
הרשימה ובבוקר יום המוחרת נתתי לו דוח מלא של ערך העסקאות במטבעות 
שונים במטבע ישראלי. באותה עת הייתי צעיר והבכיר שהיה מבוגר ממני בכמה 
עשרות שנים התייחס אליי בספקנות. כאשר ראה את הדוח - שפשף את עיניו 
בתדהמה. הוא הלך עם הדוח למנכ"ל ואמר לו: "אני יכול לתת לך את תמונת 
המצב בלירות בסוף היום בכל יום". 

לאחר ההצלחה הראשונה בניהול דוח יתרות מטבע יומי, הוזמנתי לישיבת בירור 
אצל אותו מנהל ונשאלתי אם אוכל לנהל עבור הבנק גם הלוואות במטבע זר. 
שמחתי על האתגר החדש והשבתי בחיוב. ביום אחר הודיע האיש בשמחה למנכ"ל 
הבנק: 'הילד הזה, שמנהל יתרות הון, יכול גם לנהל הלוואות'. המנכ"ל, שהיה אדם 
קטן קומה אך נחוש, מעין נפוליאון, ביקש להתרשם באופן בלתי אמצעי מהחברה 
לפני החלטה כה משמעותית. במועד שנקבע לפגישה, בהתרגשות רבה, ציפיתי 
לבואו בכניסה לחברה ומשהגיע... לא התייחס אליי. חלף בצעד מהיר ועצבני על פני 
חדרי העובדים, לא אמר שלום, סב על עקביו ויצא. אחר כך אמר לי: 'שמנדריקים, 
אתם יכולים למחשב לי את הבנק? אתם קינדרלעך (ילדים)! אין אצלכם אף אחד עם 
שיער מלבין או קרחת'. הפרדוקס הגדול הוא שכיום, בגילי המבוגר, יגידו הצעירים 
בוודאי: 'איך נוכל לעבוד איתך?' באותן שנים התייחסו ברצינות רק למבוגרים. 

בסופו של דבר זכינו ובנק הפועלים, מגדולי הבנקים בישראל באותם ימים, 
הסכים שנמחשב אותו. במשך 25 שנים מחשבתי את מרבית הפעילות הבנקאית 
של בנק הפועלים. בהתבסס על הניסיון שרכשתי, מחשבתי והעמדתי את יתרונות 
הניהול הממוחשב לשירות מרבית הבנקים בישראל וכמו כן לחברות שוק ההון 
המנהלות תיקי ניירות ערך הנסחרים בבורסה של תל אביב. למגינת ליבי, בין יתר 
הבנקים שהיו לקוחותינו נמנו גם כמה שגעלמו כליל מהנוף דוגמת בנק קונטיננטל, 
בנק 0את הפולני, בנק יצוא. חלק מהבנקים שולבו בבנקים אחרים, דוגמת מסד, 
אוצר החייל ויהב, השומרים על שמם אך למעשה הם בבעלות בנק הפועלים. 

התחלתי במחשוב שנים רבות לפני שהיה אינטרנט. במשרדים של החברה עבדו 
קלדניות שהקלידו את כל המידע. לאחר הקלידה, עבר החומר ביקורת. העבודה 
הייתה בשיטת האצווה (8ח060551זכ 5860) ואחרי ההזנה הופקו הדוחות. תמונת 


10 


פרק ג: הסנוניות הראשונות 


בוקר תל אביבית ידועה, שהפכה לחלק מהנוף העירוני, הייתה עשרות המוגיות 
(לפעמים אפילו יותר ממאה) שחנו ברחוב קרליבך ליד משרדי מ.ל.ל. כדי לנתב את 
שקי הדואר ואת הדוחות המעודכנים ברחבי ישראל. פקידים במאות סניפי בנקים 
המתינו לתמונת מצב מעודכנת של חשבונות לקוחותיהם כדי שיוכלו להמשיך 
בפעילותם. השיטות להעברת המידע שופרו ותוחכמו במהלך השנים בהתאם 
להתפתחות הטכנולוגיה. שיטות עיבוד אינטראקטיביות בזמן אמת החליפו את 
עיבודי האצווה. תהליך זה ביטל את הצורך בעבודת הקלדניות והזרמת הנתונים 
נעשתה בדלפקי הטלרים בצמוד להזנתם. היום פעילות זו נעשית על ידי הלקוחות 
עצמם ובאמצעות "טלרים אוטומטיים". 


הרשת הקמעונאית קואופ 


בשנת 1939 התחילה רשת הקואופ את דרכה כאגודה שיתופית בתחום המזון 
באזור ירושלים עם 20 חברים. בשנות ה-407 הפעילה חנויות מכולת שכונתיות 
ובשנות ה-70 וה807 פתחה סניפי סופרמרקט מודרניים וסגרה בהדרגה את 
הצרכניות השכונתיות שהפעילה. כיום קואופ ישראל היא הקואופרטיב הצרכני 
הגדול בישראל והרשת השלישית בגודלה בארץ והיא מתנהלת גם היום לפי 
עקרונות הקואופרציה 9 

הקואופ הייתה הרשת הוותיקה והגדולה בישראל. סניפי הרשת היו פרושים על 
פני ישראל כולה. הפעילות הקמעונאית בוצעה באמצעות למעלה מ2007 חנויות 
סופרמרקט. מגוון המוצרים הגיע לאלפים ומכירתם בוצעה על ידי מחלקות שונות: 
מוצרים יבשים קשים, מוצרים טריים, ירקות ופירות, דגים ובשר. תכנון אספקת 
המוצרים חייב מערכת לוגיסטית מורכבת ודינמית שהקיפה דחיפת מוצרים ישירה 
מַהסְפֶּקִים (תעשיות מזון לסוגיהן בתחום המוצרים הטריים), דחיפת מוצרים 
ממחסן מרכזי (מוצרים קשים), דחיפת מוצרים ממכון הבשר ודחיפת מוצרים 
מִסְפְּקִים למחסן המרכזי וראשי בקר אל מכון הבשר. מדובר במערכת לוגיסטית 
מורכבת, שמתבצעות בה פעולות רבות. מערך ההתחשבנות כרוך בהסכמים עם 
ספקים וניהול המלאים במרכולים ובמחסן המרכזי וכן הערכת וקביעת הרווחיות 
בכל סניף וברשת כולה. 

הקואופ היה ועודנו אחד המעסיקים הגדולים בישראל. אלפי עובדים בעלי 
מקצועות שונים (בין היתר קופאיות, מחסנאים, אנשי רכש, ניהול חשבונות 
ומנהלים ברמות שונות), נמנים על עובדי הרשת. בדומה לעבודה עם לקוחות 
אחרים, התחלנו את המחשוב על ידי חישוב המשכורות לעובדים וניהול ההון 


0 אתר הקואופ ([00-18180ס-3/8001 0/1 0/10/50 15186[.600//:כ1ר1). 


11 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


האנושי. משצלחה דרכנו במחשוב השכר, נעתרה ההנהלה למחשוב הליבה 
העסקית של הרשת. 

חשוב לציין שבשנות ה-60 (כמו במקרה של בנק הפועלים), נמנו המנהלים 
בקואופ על מפלגת מפא"י ומחנה הפועלים שהנהיג את היישוב היהודי והמדינה 
עד שלהי שנות ה-70. אלו היו אנשי חזון שהקימו וניהלו את המדינה ואת החברות 
והמפעלים שקמו בראשית הדרך ובמקרים רבים לא היה קשר בין השכלתם 
והכשרתם לבין התפקיד שאיישו. מן ההכרח להבין את פני הדברים באותה עת 
כדי להעריך את הקשיים עימם התמודדנו. בכל מקרה נדרש אומץ לב ניהולי רב 
כדי לקבל החלטות לשנות את דרך הניהול ולהבין שהשינוי הוא תנאי להישרדות 
הארגון ולהמשך התפתחותו בעתיד. גם פער הדורות משפיע מאוד. מנהלי 
ארגונים גדולים, בגילים מתקדמים, צריכים להתמודד עם שיטות ניהול חדשות, 
שאינן מוכרות להם. אין להם כמעט עם מי להיוועץ ועליהם לסמוך על צעירים 
בשנות ה-20 וה-30 לחייהם ולהפקיד בידיהם את גורלם ואת גורל הארגון. באותן 
שנים, כאשר המחשוב היה בראשית דרכו ומ.ל.ל. הייתה בראשית דרכה, האחריות 
והמעמסה על המנהלים ועלינו היו כבדות מאוד וכך התמודדנו עם אתגרים 
מורכבים וחווינו חוויות מיוחדות שהשאירו את חותמן עד היום. 

הפתרונות הטכנולוגיים שהפעלנו החלו בעיבודי אצווה (מנות) והתפתחו 
למערכת טכנולוגית מתקדמת ביותר על ידי שילוב של טכנולוגיות חדשניות 
מתקדמות. בהנהלה הראשית של הרשת הותקן מחשב מתוצרת "דאטה פוינע" 
(זמ01/ 12818) שאפשר עיבודים סימולטניים בזמן אמת. מערכת זו הייתה מערכת 
מחשוב קדמית שהותקנה במשרדיה הראשיים של הרשת וחוברה בתקשורת 
למחשב המרכזי של מ.ל.ל. במרכז החישובים, כאשר השלמת העיבודים העיקריים 
נעשתה במחשב המרכזי. נוסף על כך הותקן במחסן המרכזי מסוף אי מתוצרת 
יבמ שבאמצעותו ניתן היה לקבל ולבצע הזמנות שניתנו מסגיפי הרשת באמצעות 
קו תקשורת גל"ן (מנקודה לנקודה) שהיה הראשון מסוגו שהופעל במערכת 
מסחרית בישראל. כדי להקטין סיכונים ולוודא שמסוף ₪18 אמין מבחינה 
טכנולוגית, הוזמנתי על ידי יבמ לבקר במתקנים שונים בארצות הברית שבהם 
הפעילו לראשונה (ובהצלחה) את הפתרון שיישמנו בקואופ. 

גם מבחינה עסקית היה מחשוב הקואופ בגדר חידוש. ההשקעות בציוד שהוצב 
במשרדי ההנהלה ובמחסן, לרבות צוות ההפעלה, נעשו בשיטת /66 מחטך 
618100כ2), כלומר, ההשקעה בציוד המחשבים והאחריות המלאה להפעלת 
המחשוב הייתה של מ.ל.ל., בתמורה לסכום כולל ששולם על ידי הרשת. 

הקואופ היה הלקוח השני של מ.ל.ל. אחרי המועצה לשווק פרי הדר והמוניטין 


1 שת 100 36000 :1 


2 


פרק ג: הסנוניות הראשונות 


והתהודה העסקית שצברה החברה הועילו רבות להתפתחותה. מחשוב הרשת 
נעשה בשלבים והוכתר בהפעלת טכנולוגיה ייחודית כפי שתואר לעיל. כאשר 
אלפי עובדי החברה החזיקו בידיהם תלושי שכר שהוכנו על ידי מ.ל.ל., הפך שמה 
של החברה לשם מוכר בישראל. ניתן לדמות את ההשפעה לזו של הרשתות 
החברתיות היום. הפרסום הנרחב וההערכה לעבודתנו גרמו לכך שחברות רבות 
ביקשו את שירותינו וכך הפכה החברה לשחקן מוביל במחשוב מערכי השכר 
של מאות מפעלים וחברות שהקיפו מאות אלפי עובדים בישראל. לאחר שנים, 
בתקופת כהונתו של בני גאון כמנכ"ל הרשת, הועברו העיבודים והמחשוב להפעלה 
עצמית בידי אנשי הקואופ. 

ניסיוני בבניית רשתות תקשורת נדרש גם בתקופה מאוחרת יותר. בתחילת 
שנות ה807 של המאה ה207, כאשר משרד התקשורת התארגן להעברת נתונים 
באמצעות נל"ן, הוזמנתי לוועדה שהקים שר התקשורת מרדכי ציפורי (בשנים 
71 בראשות מנכ"ל המשרד גדעון לב (כיהן בשנים 1982-1979). 
תפקידה של הוועדה היה לבדוק את הצרכים של המדינה לקראת הקמת בזק 
כחברה ממשלתית (בשנת 1980) שבה ייכללו שירותי התקשורת שנכללו עד אז 
במשרד התקשורת. הקמת החברה נועדה גם לתת מענה לעידן החדש בתקשורת 
עקב ההתקדמות הטכנולוגית. 


קופת החולים הכללית 


בשנות ה607 וה-70, שנים רבות לפני שפותחו הרשתות החברתיות ומנועי 
החיפוש, ניתן היה לפתח מערכות קשרים עסקיים באמצעות שיטות שיווק 
ומכירה 'קלסיות', דוגמת פרסום באמצעי התקשורת ופעולות יזומות של שיווק 
ומכירה מול לקוחות אפשריים. כדי שהאמצעים הכספיים והפעולות השונות 
יובילו למטרתם, היה צורך במודיעין עסקי ממוקד ככל האפשר. אחד הלקחים 
שאני מנסה להנחיל לאורך השנים לאחרים העוסקים בניהול חברות עסקיות 
הוא שהמודיעין הגלוי, באמצעות המידע שניתן בעיתון, הוא חשוב וחיוני למנהלי 
עסקים. בקריאת עיתונים ומקורות מידע נוספים (אתרי אינטרנט, לדוגמה) וניתוח 
המידע, ניתן למצוא את המודיעין הנדרש כדי להשיג מיזמים ולמצוא תחומי 
עיסוק חדשים. מי שיודע לקרוא ולהבין את המשמעויות לעומקן ימצא במקורות 
הגלויים מידע פוליטי, כלכלי וחברתי שערכו רב ביותר. באמצעות מידע זה ניתן 
לכוון את האמצעים והפעולות למטרות שיש בהן ממש ולא 'לירות לכל הכיוונים' 
ולבזבז משאבים יקרים הנדרשים לפרסום ולשיווק. 

מן המודיעין ניתן ליצור רשת חברתית עסקית עם "עץ יוחסין" המבטא את 
הקשרים בין אנשי הרשת. רשת זו מהווה מנוף שערכו לא יסולא בפז כדי להתגבר 


3 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


על מכשולים בדרך וכדי לפרוץ את החומות העומדות בדרכו של השיווק. כדי 
להגיע אל צמרת העץ, אל המטרה שאתה רוצה להשיג, עליך לצייר לנגד עיניך 
את עץ היוחסין השלם, על ענפיו ופארותיו, לטפס מענף למשנהו ולהטביע חותם 
חיובי. שרשור הקשרים התועלתיים נמצא בראש ובראשונה בידיך. החכם ינצל 
אותו גם לטובת הכלל וגם לטובת עצמו. 
בניתי לצרכיי מעין "רשת חברתית" אישית: ריכזתי רשימת לקוחות תוך ציון 
הקשרים האפשריים ביניהם. ברשימה זו נכללו בנקאים (המכירים את דרגי הניהול 
השונים בבנקים), מנהלים בחברות ובתעשיות בחברת העובדים, מנהלי עסקים 
ומפעלים במגזר הפרטי ועוד. במהלך השנים יצרתי קשרים אישיים בקנה מידה 
רחב מאוד עם לקוחות ועם מנהלים בדרגי הניהול השונים. 
קופת החולים הכללית, הארגון הרפואי הגדול בישראל, המקיף רשת מרפאות 
ובתי חולים ענפה הפרוסה על פני המדינה, מהווה אתגר גדול למחשוב. אין ספק 
שכך יהיה גם בעתיד. באחד הימים הופיעה ידיעה באחד העיתונים שמערכת 
החשבונאות והתקציבים של קופת החולים הכללית קרסה ובעקבות כך נוצרו 
קשיים במערך הכספים והתשלומים של הקופה. מנכ"ל קופת החולים הכללית 
(משנת 1974) היה אז אשר ידלין, אדם עתיר כישורים ומאנשי מפלגת מפא"י. על 
פי ניסיוני, פנייה ישירה למנכ"ל הקופה או לדרג ביניים בקופה, שבה אציע את 
עזרתי בפתרון המשבר, לא הייתה מביאה לתחילתה של עבודה משותפת, כפי 
שרציתי. 
בעת הופעת הידיעה כבר נצבר בחברת מ.ל.ל. ניסיון רב"ערך בניהול מערכי 
חשבונאות ותקציבים עבור החשב הכללי על ידי מחשוב הנהלת החשבונות, 
התקציב והבקרה התקציבית של כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלהם, 
שְָמָנוּ באותה עת כ-200 יחידות (ראו בפרק ד). סברתי שאין גוף מתאים יותר 
ממ.ל.ל. להתמודד עם האתגר ולהחזיר את קופת החולים הכללית לסדר ולשליטה 
החשבונאית הנדרשת לגוף בעל חשיבות כה גדולה ובהיקף גדול מאוד. 
בידיעה אחרת שפורסמה באותה עת נכתב שיהודה ברקאי?** מנכ"ל חברת 
1 יהודה ברקאי (2007-1925) נולד בליטא ועלה לארץ בגיל 10. מנעוריו היה פעיל בתנועת הצופיס וכל 
חייו פעל רבות לגיבושה, איחודה ובנייתה. במקביל מילא תפקידים ציבוריים שונים. בשנים 1963- 
9 מונה למנכ"ל מחלקת המנגנון של קופת החולים הכללית ופעל רבות לתיקון סדרי העבודה 
שלה. עד שנת 1994, במשך 17 שנים, כיהן בתפקיד הנציב הכללי של התאחדות הצופים והצופות 


בישראל. אחר כך, עד מותו, שימש בתפקיד כבוד: ראש צופי ההתאחדות. אתר צופיס ברשת. 
(סט1ו[סז85=8ק:8 [16=3001944 000זו:10=659298058248 מו0ו450?1.וח0וג הולהקפת/11.קזס. רתח ס2.ערא) 


44 


פרק ג: הסנוניות הראשונות 


'הארגז/*י נבחר לשמש יושב ראש ועדת הביקורת של הקופה. חברת 'הארגזי 
וברקאי נמנו זה שנים על לקוחותיי ועל 'הרשת החברתית' שלי. בחרתי בברקאי 
שישמש עבורי כשגריר של רצון טוב וימליץ לידלין שיזמין אותי לפגישה. במקביל 
לפנייתי לברקאי, שלחתי מכתב פנייה אישי לידלין ובו תיארתי את הניסיון 
והמוניטין שצברה חברת מ.ל.ל. במחשוב מערכות חשבונאיות וביקשתיו לזמן 
אותי לפגישה שבה אציע פתרון לבעיה באמצעות שירותי מ.ל.ל. ניסיוני לימד 
אותי לדעת שמכתבים מסוג זה לא יזכו למענה. לפיכך ביקשתי מברקאי שישוחת 
עם ידלין ויסביר לו שהמכתב המגיע אליו נועד להמשך דיון וחשיבה ולא... לפח 
האשפה. 

בתוך ימים ספורים הוזמגנתי לפגישה עם ידלין. כאשר אמרתי לו שאביו, נפתלי 
ידלין, היה המורה שלי בבית הספר היסודי חביב בראשון לציון, הגיב בחיוך באומרו 
שניכר שקיבלתי חינוך טוב. השיחה על אודות אביו*' ממנו למדתי תנ"ך ושהיה 
אחד המחנכים שלי בבית הספר חביב, הזכור לי כאחד מטובי המורים שהיו לי אי 
פעם, 'שברה את הקרח' בינינו. אחר כך התקבל הפתרון שהצעתי ומ.ל.ל. הקימה 
מערך מתוחכם של הנהלת חשבונות, ניהול ובקרה של ספר התקציב שאפשרו 
שליטה מוחלטת על תנועת הכספים והשימושים בהם בכל היחידות האופרטיביות 
של הקופה. מערך העיבודים והשירותים סופק לקופה במשך שנים רבות שבהן 
המערכות שופרו גם מבחינת היישום הטכנולוגי וגם מבחינת תחכום התוכנות. 


"כמה טוב שבאת לאתא" 


מפעל "אתא" הוקם על ידי הנס ואריך מולר על אדמות הכפר עטה בסמוך 
לכביש חיפה-שפרעם בשנת 1934. עם הקמתו היה "אתא" למפעל הטקסטיל 
הגדול במזרח התיכון וחוטים ובדי כותנה מתוצרתו יוּצָאוּ ללבנון ולסוריה השכנות 


3 קבוצת "הארגז" הוקמה בשנת 1932 כקואופרטיב על ידי ארבעה חברים שהחלו לייצר תיבות ע\ 
לתפוזים. הקואופרטיב התפתח במהירות, תוך כדי אימוץ מהיר של תחומי פעילות חדשים: ייצור 
אוטובוסים (עבור "אגד" ו"דן"), סירות, משורייניס (במלחמת העצמאות), מקרריס (במסגרת חברת 
"אמקור"), רהיטי עץ ("ארדן"), מבנים ומגורוניס (עבור העולים מברית המועצות לשעבר בשנות 
ה-90) ועוד. הקבוצה נרכשה מידי ההסתדרות בשנת 2000 וכיוס היא עוסקת בתחומי התחבורה; 
מתכת וזיווד; מבניס יביליסם; מערכות אחסנה, קירור ותצוגה. 
אתר הארגז (16=1210482016=12336820=12104 502.00.11/1177\/1,5/7ז31 ה אראראי//:קוות). 

4 נפתלי ידלין (1964-1891) התיישב עס משפחתו בראשון לציון והחל לעבוד כמורה בבית הספר חביב. 
במשך כ-40 שנה נודע כמחנך בולט והמשיך ללמד גם אחרי פרישתו לגמלאות. אלפי תלמידים חונכו 
על ידו במשך השנים. כמו כן עסק בהדרכה פדגוגית של מוריס ופרסם ספרי לימוד לתלמידי בתי 
הספר היסודיים. 


15 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


ואחר כך גם לרומניה וטורקיה. תריסר שנים לאחר מכן התרחב המפעל לאזור 
כורדני (מצפון לקריית ביאליק) בסמוך לכביש עכו-חיפה. בשנת 1980 הוּזמָנג 
עזרא דרורי, מנכ"ל סניף מ.ל.ל. בחיפה ואני, לפגישה עם דוד ארבל)(** מנכ"ל מפעל 
"אתא", חברה לטקסטיל בע"מ, במקום בו נמצא באותה עת מפעל האשפרה 
(תהליכי העיבוד הסופיים של הבד) והצביעה. 

עובדי המפעל ייצרו בגדים מכותנה משלב הסיב הגולמי. הסיבים נארגו בנולים 
אוטומטיים. מאות מכונות ארגו למוצרים שונים. המקום המה ככוורת דבורים, 
אלה משגיחים על האריגה ואלה מפנים גלילי בד העצומים בממדיהם לאשפרה 
ב"אתא" כורדני. לאחר מכן נכנסים הגזרנים לפעולה. הגזרות הועברו לידי 
התופרים עד שהבגד (חולצה או מכנסיים, גופייה או גרביים, תחתונים או כובע 
טמבל) מוכן. כאן החל תפקידם של אנשי בקרת האיכות, כי על "מסורת באיכות" 
לא מתפשרים. החזות הייתה צנועה, המטרה הייתה ליצור פרטי לבוש שימושיים 
ונוחים לציבור הרחב - לעבודה ולפנאי וגם לצה"ל. הצבעים השולטים היו חקי, 
כחול ולבן. 

בגדי החקי ובגדי העבודה הכחולים, מכנסיים וחולצות, טשטשו את ההבדלים 
בין המעמדות בארץ. "הדוגמנים", החל מראש הממשלה דוד בן-גוריון וכלה בחברי 
כנסת ועסקנים, לבשו חקי. בקיבוצים ובמפעלים לבשו בעיקר כחול ואת החולצות 
הלבנות לבשו בערבי שישי ובחגים. כל הארץ הייתה מקשה אחת. לאחר פטירתו 
של הנס מולר (1962) נמכרה "אתא" לקבוצת משקיעים בראשות טיבור רוזנבאום, 
שמינתה את עמוס בן-גוריון לנהל את המפעל. בשנת 1974 מונה למפעל כונס 
נכסים שוויצרי שמכר אותו בשנת 1977 ל"חברה לישראל" בקבוצת אייזנברג. 

בראשית שנות ה-60 הוקמה באתא מערכת ניהול מידע ונתונים ידנית ברובה, 
שנחשבה אז מתקדמת ביותר, כפי שמתארת דליה בר אור: "לכל בגד הייתה תווית 
מנוקבת ועליה מספר הדגם ושאר הנתונים באופן מקודד וכפול. מתווית פריט 
שנמכר נתלשה מחציתה, וכל התוויות התלושות היו מגיעות מכל נקודות המכירה 
למפעל. מכונות המיון (58185 פע6עו0) היו ממיינות את התוויות לסוגיהן וצוברות 


5 בשנים 1963-1934 היה המפעל (שהוקם בידי משפחת מולר) בשליטת בני המשפחה: אריך, הנס 
והוגו. הנס היה מנכ"ל משנת 1938 ועד פטירתו בשנת 1962. הוגו היה שותף בכיר בשניס 1945-1938 
ולאחר פטירתו עברו מניותיו להנס. הנס הוביל להדחת אריך ופיטוריו ב-23 בדצמבר 1948. המפעל 
נמכר לטיבור רוזנבאוס ששלט בו בשנים 1963-1975. המנכ"ל בשניס 1980-1964 היה עמוס בן- 
גוריון (2008-1920), בנו השני של דוד בן-גוריון. החברה נמכרה לשאול אייזנברג ששלט בה בשנים 
8, דוד ארבל היה המנכ"ל בשניס 1983-1980. דליה בר אור, אתא ותחברה הישראלית, 
464, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה, בהדרכת פרופסור 
עוז אלמוג וד"ר זהר שגב, נובמבר 2009, נספח ב: אתא - אישים, עמ' 373-368. להלן: בר אור, אתא 
והחברה הישראלית. 


1%56 


פרק ג: הסנוניות הראשונות 


נתונים, ומידע זה עבר לחברת יבמ לשם עיבוד הנתונים והפקתם. 

פעם בשבוע קיבל המנכ"ל לידיו מידע ניהולי מחברת יבמ בצורת דוח מודפס 
ומפורט. הדוח כלל נתוני מכירות, וכן חישובי פרמיה לייצור - גם לשכר וגם 
לייצור ביחס למכונה, ליום, לנול, ולמוצר שלם תפור לפי דקות תפירה. נוסף על 
כך התקבלו נתוני ייעול, ניצול זמן, סוג ב וכיוצא באלה. נתונים אלה עובדו לכדי 
מערכת סטנדרטים ותקנים של מכירות, ייצור וייעול, ואנליזה של השכר. נוסף על 
כך הופק מדי חודש דוח פיננסי של החברה %י 

אולם למרות מערכת המידע והנתונים היפה לזמנה, נוהלה "אתא" בשנות 
הזוהר שלה, בימיו של הנס מולר, כמערכת סגורה לחלוטין, מחומר הגלם ועד 
למוצר המוגמר, ללא כל גמישות וללא כל הפרדה ומתן עצמאות ליחידות משנה. 
זאת בניגוד גמור למ.ל.ל., לדוגמה, שהיו לה חברות בנות (ראו בפרק ד). תפיסתו 
הניהולית של הנס מולר הייתה, לדברי דליה בר אור: "שמרנית, סטטית, סגורה 
ופיאודלית".*' הנס מולר ראה את עצמו ואת "אתא" כגוף בודד שצריך להילחם 
את מלחמתו לבד ודבק בעקרונות הניהול על פיהם ניהלה משפחתו את המפעל 
בצ'כיה, תוך הפרדה בין מי שקובע (הבעלים, שהם ההנהלה) לבין מי שמבצע. 
העיקרון המוביל היה שמי שמבצע את כוונת הבעלים בצורה המדויקת ביותר, 
נחשב למצטיין בעבודתו וראוי לאמון ההנהלה ולקידום. לפיכך מערכת המידע 
ותוצריה לא שימשו את ההנהלה כדי לבחון את השינויים הנדרשים באותן שנים. 
אנשי המפתח ב"אתא" העריכו מאוד את מסירותו, יוזמותיו, יחסו המכובד 
לעובדים ומקצועיותו, אך לא הביגו את דרך הניהול שלו, שלא שיתפה אחרים 
בחשיבה, בהצעת חלופות ובקבלת ההחלטות. גם לאחר מותו המשיכו כמה 
מנהלים לפעול על פי דרכו מתוך רצון לשמור על מורשתו. 

אולם "הגבינה התחילה לזוז", בדומה למה שקרה באגדה "מי הזיז את הגבינה 
שלי?" שהפכה לרב-מכר עולמי. האגדה מתארת התמודדות של שני עכברים ושני 
גמדים עם שינוי%* איכות המוצר של "אתא" הייתה שורש עוצמתה אך העדר 
העיצוב היה מקור החולשה. בסוף שנות ה-60 החלו להתרחש בעולם ובארץ 
שינויים כלכליים וחברתיים מרחיקי לכת. השינויים באו לידי ביטוי בגלובליזציה, 
עקב הקמת חברות בין-לאומיות גדולות; בליברליזציה, עם הקמת "השוק 
המשותף" באירופה; תחרות מתגברת בארץ ובעולם; וההכרח להתייעל, כדי לפעול 
בשוק הארצי ולהגדיל את היצוא. רמת החיים בארץ עלתה, ה"חלוציות" פינתה 
6 שם, עמ' 166 לפי: משה לנדאו, כלכלן, גזבר, חשב וסמנכ"ל כספים באתא בשנים 1984-1971, ריאיון 

31.7.07 7 


7 שם, עמ' 180. 
8 ספנסר ג'ונסון, מי הזיז את הגבינה שלי! פקר, תל אביב (1998). 


17 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


את מקומה לחיפוש אחר אורח חיים אישי ונהנתני יותר והדגמים התעשייתיים 
של "אתא", עם הגוונים המוכרים, איבדו את כוח המשיכה שלהם. מפעלי אופנה 
וטקסטיל התמקדו יותר ויותר בצורכי הקהל ובחדשנות עיצובית ואילו "אתא" 
קפאה על שמריה. הנהגת "אתא" התעלמה מתהליכים אלה. "אתא" הייתה 
גוף גדול ומסורבל מדי ולא השכילה להתאים את תוצרתה לדרישות האופנה 
שהתקדמו במקביל לעליית רמת החיים בארץ. 

בשנת 1980 מונה דוד ארבל למנכ"ל של המפעל. בפגישת ההיכרות עם ארבל 
שאלתי: "על שום מה 'אתא'?" הוא אמר שהשם נעוץ בשם הכפר עטה שעל 
אדמותיו נבנה המפעל. אריך מולר סיפר שהסופר ש"י עגנון נתן לשם פרשנות 
משלו: "אתא' אלו הן ראשי התיבות של 'אריגים תוצרת ארצנן"' 9 

ארבל הפנה אותי ליודיץ', מי שנחשב ה"מוח של הייצור". יודיץ' היה אמור 
למסור לי את כל המידע על תהליך הייצור שנעשה באופן ידני. מכונות הנול תפקדו 
באמצעות סרט פלסטיק מחורר שנתן את הפקודות למכונות האריגה. הסרט היה 
נכנס לרוטינה של עבודה וכל סיבוב יצר שורה או רקמה על הבד. יודיץ' הפיק את 
הסרטים הללו וידע איזה סרט נמצא בכל מכונה ומהן הפקודות שעל המכונה 
לבצע ובמקביל לתהליך הייצור המורכב, טיפל במאות הזמנות. כל המפעל וכל 
תוכנות הייצור היו בראשו של יודיץ'. האיש הזה היה גאון ותפקידי היה להפוך את 
המידע האצור במוחו לתוכנה שתעבוד באופן מדויק ללא תלות בגורם האנושי. 

הפגישות עם יודיץ' ניתנות להשוואה לפגישה עם זקן השבט בחשכת המערה 
בימי קדם, כשהידע עבר מאב לבן והמין האגושי חי סביב מדורת השבט. בפגישות 
עם אנשי "אתא" נקלעתי למצבים לא נעימים. מגהלים ומנהלות במחלקות השונות 
נהגו לשאול בקול: "נו, הבאת כבר את מכתב הפיטורים שלי?" הבנתי לליבם, הם 
חששו להתמודד עם החדשנות שעלולה לפגוע במקומם בארגון ובפרנסתם. 

משימת מחשוב המפעל על שלוחותיו ואתגריו השונים בוצעה באמצעות מרכז 
החישובים של מ.ל.ל. חיפה בניהולו המקצועי והמסור של שותפי, עזרא דרורי. 
התהליך הוכתר בהצלחה הודות לארבל שהוביל את תהליך המחשוב וליודיץ' 
ששיתף איתנו פעולה וענה על שאלותינו. התוכנה שסיפקנו ל"אתא" נתנה 
פתרונות ממוחשבים לתהליך הייצור. לאחר מכן מחשבתי את "טתא", חברה בת 
שעסקה בשיווק התוצרת לרשת החנויות. הדיווחים שהגיעו מהמחשב של "טתא" 
נתגו מענה לניהול תקין של המלאי במחסנים. כשהתקבל דיווח על מכירת פריט 
- צבע ומידה - התקבלה הוראה להשלים את החסר בייצור או מהמלאי הקיים. 

בשנות ה-80 עמדה החברה בפני התפוררות ותהליכי הפרטה, ובראשית שנת 
5 נמכר המפעל לקבוצת משקיעי נדל"ן שסגרה אותו ופיטרה את עובדיו. 


9 אתר קריית אתא, בית פישר (₪561.00.11-)6ט.עשע//:כז). 


1308 


פרק ג: הסנוגיות הראשונות 


יש הטוענים כי "אתא" היה הרבה יותר ממפעל טקסטיל וכי השפיע על עיצוב 
הלאומיות הישראלית. "שרוליק", הדמות המצוירת שיצר הקריקטוריסט ישראל 
גרדוש ("דוש"), היה לבוש בבגדי "אתא". כאשר נסגר המפעל, אמר עמוס קינן: 
"אתא פירושו הפועל העברי. אתא פירושו עבודה עברית. ביום שייסגר אתא, ייסגר 
גם המעגל הראשון של מדינת ישראל כפי שרצתה להיות. אתא איגו בית חרושת 
ואינו עוד מפעל. אתא הוא סמל. מי שמקפל סמל - מקפל גם את מה שהסמל הזה 
אמור לָסֶמָלַ ו 

ב"28 במאי 1985, דממו המכונות. לאחר מאבקים ממושכים, המפעל, אחד 
מסמליה המובהקים של התעשייה שהוקמה בארץ, נסגר. אתא היה המפעל 
הראשון שנסגר בסמוך להכרזת "התוכנית הכלכלית לייצוב המשק" של ממשלת 
האחדות ב-1 ביולי 1985. הייתה זו ראשיתו של תהליך עמוק שבו נסגרו מפעלי 
תעשייה גדולים וחברות ממשלתיות גדולות בישראל. באותה שנה נסגרו או 
צומצמו במידה ניכרת מפעלי תעשייה עתירי ידע, שהיו בעלי טכנולוגיה גבוהה. 
גורלה של "אתא" מייצג את מה שקרה לחברות ממשלתיות רבות שנמכרו על 
ידי הממשלה למשקיעים זרים בשנות ה807. שאול אייזנברג, לאחר שקנה את 
המפעל, הרס אותו, פיטר את עובדיו ומיצה את ערכו הכספי בעזרת הממשלה 
וההסתדרות. 

סטף ורטהיימר, התעשיין והיזם, שהקים את גן התעשייה בתפן, הזדעזע 
מסגירתו של המפעל ומפיטורי מאות עובדיו. לדעתו, ניתן היה להציל את המפעל 
אם היו מפצלים אותו: "למערכת של תעשיות קטנות, מעין גן תעשייה, ועורכים 
קורסים להסבה מקצועית לעובדיו, האנשים הנהדרים שעבדו שם". בכורדאני 
(כיום קריית ביאליק), במקומו של מפעל האשפרה והצביעה שבו ביקרתי אז, קם 
"הקריון", כיום אחד הקניונים המוצלחים והמרוויחים ביותר בישראל. 


מכס - כן! מס הכנסה - לא... 


במסעותיי הרבים על פני ארצות וימים במסגרת משלחות רשמיות, כאשר 
נלוויתי לראשי המדינה במסעותיהם (הנשיאים: עזר וייצמן ומשה קצב, ראשי 
ממשלה: יצחק שמיר, בנימין נתניהו ושמעון פרס, שרי התעשייה והמסחר: מיכה 
חריש, רן כהן ודליה איציק) ובתפקידיי הציבוריים כראש משלחות עסקיות שבהן 
הצגתי את הישגי תעשיות התוכנה וההיי-טק של ישראל ונפלאותיהן, נשאלתי 





0 עמוס קינן, "המדינה זה אתא", ידיעות אחרונות, דצמבר 1984. כפי שמצוטט אצל איתי יעקב, 
"פרסום ראשון: מותג האופנה הישראלי אתא יוקם מחדש", 10 ,66חץ ספטמבר 2015. 
([מ0ם.3110482,00-.81110105/0,14539,1/ת10מ11/195. 01.1.00 א//:כות). 

1 ורטהיימר, איש ליד מכונה, עמ' 27%. 


19 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


תמיד את השאלה המסקרנת את כולם, כיצד זה קרה שמדינה קטנה כישראל 
הופכת להיות "אומת הסטרט-אפ" שתעשיית ההיי-טק שלה מחוללת מהפכות 
טכנולוגיות ששינו את פני העולם בתחומים רבים וחשובים. במהלך השנים 
גיבשתי לעצמי כמה גורמים מרכזיים שעיקרם הוא ההתמודדות עם צורך ומחסור 
(ע606591ת 86 5008886) והַמּוּדְעוּת למאכלת בדמות הצבאות הערביים, 
שארבה תמיד לצווארי המדינה. מדינה שאין לה אוצרות טבע, הנמצאת תחת 
איום קיומי, משתדלת למצות את האנרגיה העצמית, את חוש היזמות, היצירתיות 
והתבונה של המשאב החשוב ביותר - כוח האדם. עקרון הצורך והמחסור הנחה 
אותי תמיד בגיבוש האסטרטגיה שקבעתי לחברה שאותה ניהלתי במשך 45 שנים. 
חיפשתי נושאים שבהם יש צורך למצוא פתרון או לשפר במידה ניכרת את המצב 
הקיים, כדי להצעיד את הניהול להישגים חדשים. חשבתי תמיד לא רק על אתגרים 
מבחינתי, אלא בעיקר על יצירת התשתית הלאומית, כדי שנוכל להקים בישראל 
מנהל ציבורי, עסקי ותעשייתי מתקדמים, משפיעים ומובילים ברמה העולמית. 

בסוף שנות ה-60, כאשר הופיעו לראשונה מחשבים משרדיים שנשלטו על 
ידי תוכנה (וכך גם בראשית שנות ה-80, כאשר הופיעו לראשונה המחשבים 
האישיים), הבחנתי בהזדמנות להעניק את יתרונות המחשוב והמחשבים לרבדים 
רחבים מאוד בכלכלה הישראלית. הבנתי שהפיתוח הטכנולוגי מאפשר להרחיב 
את קבוצת היעד ואין הכרח להצטמצם בבנקים, בחברות הביטוח ובתעשיות 
הגדולות במשק. כדי לממש את הרעיון במציאות, הקמתי חברה בת (סיסמל 
מערכות מחשבים בע"מ) שהתמחתה בשיווק, הטמעה ותחזוקה של מחשבים. 
הפכתי גם ליבואן של מחשבים. מחשבי המשרד ששיווקה מ.ל.ל. היו מתוצרת 
חברת פיליפס ההולנדית (שהוזכרה לעיל) והמיקרוהמחשבים היו מתוצרת חברת 
רדיו שק מארצות הברית, שהייתה באותן שנים בעלת רשת החנויות המקצועית 
הגדולה בעולם לשיווק מוצרי אלקטרוניקה ומיקרוה"מחשבים. 

בטיפול בהליכי היבוא למדתי להכיר עד כמה מדובר בנהלים מסורבלים 
ושוחקים. שחרור הסחורות מהנמלים היה כרוך בביורוקרטיה מתישה והתאפיין 
בחוסר יעילות. היה זה תהליך ארוך ומייגע שהצריך מילוי טפסים רבים ועמידה 
בבקרה בכמה שלבים. מן ההכרח היה לקבל סיוע ממשרדי עמילות מכס והתהליך 
נמשך יממה ואף שתי יממות. 

עשרות (ואולי אף יותר) משרדי עמילי מכס פעלו בארץ. הם התמחו בסיווג 
המוצרים המיובאים, בחישוב מיסי היבוא ובמילוי הטפסים. תהליך השחרור חייב 
את עמיל המכס להציג את "הניירות" (ובהם שטרי המטען), לשלם את מיסי היבוא 
ולקבל את הסחורה כדי להעבירה ליבואן. בדיקת "הניירות", סיווג היבוא וחישובי 
המכס, שבוצעו על ידי המוכס, ארכו זמן רב וחייבו את עמילי המכס להמתין בתור 


100 


פרק ג: הסנוניות הראשונות 


ארוך במשך שעות וימים. 
עמילי המכס נהגו לקום מוקדם בבוקר ולעמוד בתור מול חלונו של המוכס, 
שקבע את המיסים. המידע הקובע היה המידע שבידי המוכס. אם הייתה סתירה 
בין הנתונים במחשב של המכס לבין מסמכי היבואן - הכריעו הנתונים של המכס. 
החלטתי להטיל על צוות מהנדסי מערכות ואנשי תוכנה בחברה לפתח מערכת 
תוכנה המבוססת על טכנולוגיות המיקרו-מחשבים שתחולל מהפכה בשיטות 
העבודה ותחסל אחת ולתמיד את חוסר היעילות ובזבוז הזמן הנדרש לצורך 
שחרור סחורות מנמלי ישראל. תורת המכס (שיטות העבודה של עמילי המכס 
והמוכסים) תורגמה לתוכנה, גבנה בסיס נתונים לסיווג כל הסחורות, פותחו 
הנוסחאות והאלגוריתמים לחישוב שיעורי המכסים והמיסים למיניהם ורישיון 
היבוא והצרופה שלו הודפסו, כולל כל הטפסים הנדרשים. כאשר הציג עמיל המכס 
את "הניירות" שהוכנו בשיטת מ.ל.ל. למוכס, ועל מרקע המחשב של המוכס הופיעו 
אותם סכומים לתשלום, נותר רק לחתום על הטפסים ולשחרר את הסחורה. 
יעצתי לעמילי המכס להשתלב במהפכה המחשובית ולרכוש לעצמם את 
הפתרון: תוכנה ומחשב אישי. ניהלתי משא ומתן במקביל עם שלטונות המכס. 
בתגובה, הובהר לי על ידי מנהלי המכס שאין ביכולתם לחייב את עמילי המכס 
להשתלב בשיטה הממוחשבת, אך הם ידאגו ליצירת שתי עמדות, כאשר אחת מהן 
תשרת את מי שיעבור לשיטה הממוחשבת ואילו האחרת תשרת את מי שיבחר 
להמשיך לעבוד בשיטה הישנה. מטבע הדברים, כאשר התברר שהטיפול בתור 
בעמדה הממוחשבת יעיל ומהיר יותר, התאימו עמילי המכס והיבואנים את שיטות 
העבודה למחשב. זו הייתה המהפכה שהתרחשה במכס וזה היה אחד המפעלים 
שבזכותם קיבלתי את פרס קפלן בשנת 1988. 
רכישת התוכנה והמחשב (מיקרו"מחשב) הייתה בהישג ידו של כל משרד עמילי 
מכס ולכן כל המשרדים השקיעו את הנדרש. במקביל הוקמו כמה לשכות שירות 
שאפשרו לעמילי מכס לקבל את הסיוע הגדרש כשירות ולא לפגר אחרי האחרים. 
ברור שקידום הסחר הבין-לאומי ביבוא הסחורות לישראל וייעולו התאפשרו 
בזכות המחשוב. מכיוון שחשיבותו של המסחר הבין-לאומי רק גדלה עוד ועוד, 
מדובר היה בצורך חיוני מאין כמוהו. מהפכת המחשוב במכס המחישה לרבים 
את האפשרויות הגלומות במחשוב לייעול המערכות והשירות לציבור. ההצלחה 
במחשוב המכס עודדה אותי לפנות לשיפור המצב בתחומים אחרים בשירות 
הציבור. אולם לצערי, לא תמיד זכיתי בשיתוף פעולה. בשנות ה-80, עם רואה 
החשבון נחום פריידקס, אחד מרואי החשבון המובילים באותה עת, הצעתי לחולל 
מהפכה בהגשת השומות של אזרחי המדינה למס הכנסה. ההצעה כללה הכגת 
תוכנה לשומה עצמית שתאגד בתוכה את כל הכללים ונוסחאות החישוב כפי 


141 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


שיאושרו על ידי שלטונות מס הכנסה. שלטונות מס הכנסה תמכו ברעיון והיו 
נכונים ליישמו אך הצעתנו נדחתה על הסף על ידי ועד עובדי מס הכנסה שחששו 
מפגיעה אפשרית בתעסוקתם. מאחר שהעובדים התנגדו, ירד הנושא מסדר 
היום. זיהיתי צורך ברור ונמצא גם פתרון מהפכני שהיה עשוי להוביל להתייעלות 
וחיסכון בהוצאות לאזרח ולמדינה, אולם הגורם האנושי נרתע ממהפכות כל עוד 
עומדת בפניו ברירה אחרת. כאשר אין מפגש של רצונות בין מי שמופקד על יישום 
החדשנות הטכנולוגית לבין העובדים, קשה מאוד לחולל מהפכות. הטכנולוגיה 
והאוטומציה מייתרות משרות ומן ההכרח למצוא עבור המפוטרים, בסיוע 
מעסיקיהם, דרכים חדשות למימוש יכולותיהם. השינויים הטכנולוגיים משפיעים 
במידה גדלה והולכת על החברה האנושית. חלק מהתפקידים ייעלמו, פערי ידע 
יגדלו ותיווצרנה הזדמנויות חדשות למי שידע לנצל אותן. 


מחשוב חשבויות??י משרדי הממשלה ויחידות הסֶמֶךָּ 


היכולות המקצועיות המיוחדות, המבנה הארגוני וחבילות תוכנה שפותחו 
בחברה על סמך תהליכי מחקר ופיתוח בתחומים שונים, הביאו לכך שמ.ל.ל. 
הייתה זו שהקימה מערכת ממוחשבת להנהלת החשבונות ולניהול התקציב בכל 
משרדי הממשלה ויחידות הסְמֶךָ שלהם (למעלה מ-200 יחידות סמך וחשבויות 
משרדי הממשלה). מ.ל.ל. הקימה את כל התשתית הנדרשת לרבות הדרכה והסבת 
כוח האדם לעידן החשבונאות הממוחשבת. אולם הדרך למשרדי הממשלה לא 
הייתה סוגה בשושנים והיה צורך בשילוב של יוזמה, העזה וכושר שכנוע. עניין 
אחד הוביל בהדרגה לעניין אחר. כבר מראשית דרכי המקצועית והעסקית, בצמוד 
לניהול, תמיד הייתי פעיל גם בזירה הציבורית. אחד הגופים שהייתי פעיל בו היה 
"המכון לפריון העבודה והייצור" שנמצא שנים רבות ברחוב הגרייטה סולד בתל 
אביב. מוסד חשוב זה, שנועד לייעל ולהגביר את הייצור והפריון בישראל, קיבל 
גם סיוע כספי מהאו"ם כדי לעודד את המחשוב במדינה. באחד מאירועי המכון 
הכרתי את קרסו, מנהל הכספים והחשב של המכון, והצעתי לו להנהיג במכון 
שיטות מחשוב מתקדמות בהנהלת החשבונות, הכספים והגבייה ובכך להפוך את 
המכון לדגם לחיקוי לארגונים אחרים. 

'אני מוכן לבדוק את הנושא אף שהצעתך נראית לי יומרנית מול מורכבות 
הנושאים במוסד', השיב לי קרסו. עוד הוא טען שהמכון הוא גוף חצי-ממשלתי 
ולכן יש צורך במכרז. בתגובה אמרתי: 'תן לי את ההזדמנות להציג לפניך פתרון 


2 החשבות במשרד ממשלתי היא הגוף האחראי על ביצוע תקציב המשרד תוך קיום בקרה ופיקות 
תקציבי, הספקת שירותי תשלומיס וחשבונות לספקים, ניהול כספי, תשלום משכורות ורישום 
חשבונאי שוטף. 


12 


פרק ג: הסנוניות הראשונות 


שיצעיד אותך לניהול מתקדם'. לאחר שהוצגה התוכנה שפותחה בבית מ.ל.ל. 
להנהלת חשבונות תקציבית לרבות ניהול חשבונות וגבייה, אהב את מה שראה 
והפך ללקוח. באותה עת אפשרה הטכנולוגיה את הפקת העיבודים בעיבודי אצווה 
(5810). ניתן לומר, ללא הגזמה, שהמחשוב העביר את המכון לפריון העבודה מן 
המאה ה-19 למאה ה207. בעיניי, המכון נתפס כ'סוכן הפצת ידע' חשוב ליצירת 
התשתית הנדרשת לחינוך, הדרכה והטמעה של שיטות ניהול מתקדמות, הנתמכות 
בטכנולוגיית המידע ולכן פעלתי במסגרתו והרציתי בימי עיון ובכנסים שאורגנו 
על ידו. 

המכון כפוף לחשב הכללי של ממשלת ישראל. החשב הכללי, הפועל תחת 
הנהגתו של משרד האוצר, אחראי למימוש תקציב המדינה על פי תקציבי משרדי 
הממשלה ויחידות הסמך שלהם ולניהול נכסי המדינה. תקציבי המשרדים השונים 
הם חלק בלתי נפרד מִסְפָר תקציב המדינה שאושר על ידי הממשלה, כאשר 
החשב הכללי באמצעות חשבי משרדי הממשלה השונים, שולט ומבקר על מערך 
החשבונאות והתקציבים. בתוקף תפקידו זה הוא אחראי גם על המחשוב. 

האחראי על מחשוב התקציב והחשבונאות במשרדי הממשלה, בשנים הראשונות 
למימוש התהליך, היה סגן החשב הכללי רו"ח יעקב נחושתן, שנודע כמקצוען, 
קפדן בעל מעוף ושיקול דעת. באחד הימים הוא הופתע כאשר פרש לפניו סָרְסו 
את דיווחי הנהלת החשבונות והתקציב של המכון בדוחות מחשב. 'מה זה?י 
נחושתן הביט בסקרנות רבה בדוחות. קרסו השיב: 'לא עמדתי כנגד הפיתוי ללכת 
קדימה צעד נוסף ועם כל הסיכונים שנטלתי על עצמי בלי כל התחייבות, חברת 
המחשוב מ.ל.ל. ביצעה עבורי את הניסוי. מבחינתי זו מהפכה'. 

'כן', השיב נחושתן, 'אבל אנחנו ממשלה, יש לקבוע נוהל אחיד לניהול הממוחשב 
ולפני הליכה לדרך החדשה הזו חייבים לקיים מכרז', הוסיף וטען. קרסו הכיר 
בהיגיון של הדברים ובכל זאת הפציר בנחושתן לבקר בחברת מ.ל.ל. ולבחון את 
האפשרות להרחיב את העבודה עם מחשב לכל משרדי הממשלה עם יחידות 
הסמך שלהם. 

כאמור לעיל, באותן 'שנות בראשית' ראשונות שכנו משרדיה של החברה במרתף 
ברחוב קרליבך 12 תל אביב. נחושתן נעתר להפצרותיו של קרסו ונקבע מועד 
לביקור במקום. חשוב להזכיר שבאותם ימים, בהם היו המחשבים בעיקר מחשבים 
מרכזיים יקרים וגדולי ממדים במערכת הביטחון ובאוניברסיטאות, הדימוי של 
'מתקן מחשבים' (מבחינתו של מי שעובד במשרד האוצר בקריית הממשלה 
בירושלים), היה כביכול של כמעט 'כור גרעיני'. לפיכך כאשר ירד נחושתן במורד 
המדרגות אל המרתף שבו שכנה החברה ופגש אותי, המנהל, צעיר באמצע שנות 
ה-20, כמעט 'נפח את נשמתו' מרוב הפתעה. אני הצגתי את החברה, כישוריה 


13 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


והתאמתה לביצוע המשימה, תוך ציון מיזמים שכבר בוצעו בהצלחה עבור מוסדות 
וארגונים במדינה. משתמה הפגישה, כאשר השניים עולים במעלה המדרגות אל 
מחוץ למתקן, אני שומע את קולו הרם והזועם של נחושתן: 'לאן הבאת אותי?... 
בוא נשכח מכל העניין הזה!' אגי משער שכאשר ירד אל המרתף ופגש במנהל 
'הינוקא', חשב לעצמו, 'מי יהיה חסר אחריות עד כדי כך שיפקיד בידי הגוף הזה 
את הניהול הממוחשב של תקציב המדינה על 200 יחידות הסמך הממשלתיות?י 
כפי שכבר כתבתי, בשנות ה-60 וה707, נתפסו בני התשחורת הצעירים, ובהם גם 
אני, כחסרי ניסיון ולכן פקפקו המנהלים אם לתת להם את האחריות בתחום 
הרגיש של המחשוב. החוויה הזו של חוסר הביטחון ביכולתי וביכולת מ.ל.ל., רק 
בגלל גילי הצעיר באותם ימים, נחקקה אצלי היטב. אולם בתוך עשור או שגיים 
היו אלה הצעירים שחוללו את המהפכה בתחום והקימו חברות ענק, כפי שתואר 
במבוא והפכו את תעשיית המחשוב והתוכנה לתעשייה החשובה ביותר בעולם. 

כל מה שקרה אחר כך הוא פרק חשוב בהיסטוריה של ממשלת ישראל. מ.ל.ל. 
זכתה לבצע את המהפכה המחשובית והעבירה את כל החשבויות בכל משרדי 
הממשלה ואת כל יחידות הסמך שלהם למערכות ממוחשבות, תוך שיתוף פעולה 
מלא והדוק עם נחושתן ונתן מאיר שבא אחריו ובאישורו של החשב הכללי 
בממשלת ישראל. יחידות הסמך, לבד ממשרדי הממשלה, כללו גם את המשטרה, 
שירות בתי הסוהר, מכון וולקני, בתי החולים הממשלתיים, המדפיס הממשלתי, 
לשכות בריאות מחוזיות וכמובן המכון לפריון העבודה והייצור ואחרים. 

אחד הפתגמים המקובלים על היסטוריונים וארכיונאים הוא - "ללא עבר - 
אין עתיד". מיזם מחשוב חלוצי אחר בשירות המדינה, עליו אני גאה במיוחד, 
היה מחשוב גנזך המדינה. הגנזך, ובו המסמכים המתעדים אירועים מכוננים ואת 
תולדות המדינה, היישוב היהודי והארץ, משמר את הזיכרון ההיסטורי והוא אבן 
שואבת להיסטוריונים. פרופסור פאול אברהם אלסברג, גנז המדינה בשנים 1971 - 
0 ובעל שם עולמי בתחום הארכיונאות, היה שותפי להקמת מערכת המחשוב 
שכללה בניית מתודולוגיה ויצירת שיטת איתור ממוחשבת שהפכה לדגם לחיקוי 
והשראה בארכיונים לאומיים אחרים בעולם כולו. 

דור המחשוב הראשון התבסס על עיבודי אצווה ובשלב מתקדם כאשר הופיעו 
בעולם הסופר-מיקרו-מחשבים, הוחלף המערך על ידי התקנה של סופר-מיקרו- 
מחשבים מתוצרת טנדי רדיו שק (5(80%8 28010 ע6ת19) מארצות הברית. 
מחשבים אלו ידעו לתמוך בעיבודים אינטראקטיביים ובמסופים. בכל משרדי 
הממשלה ויחידות הסמך הותקנו מאות מסופים וסופר-מיקרו-מחשבים שביצעו 
את קליטת הנתונים ועיבודם בזמן אמת. הזרמת הנתונים מכל יחידות הקצה 
(משרדי הממשלה השונים ויחידות הסמך) אל מרכז המחשבים של מ.ל.ל. בתל 


14 


פרק ג: הסנוניות הראשונות 


אביב, אפשרה את הפקת דוחות הבקרה וספר התקציב הראשי של מדינת ישראל. 

במשך למעלה מ-25 שנים ניהלה וקידמה מ.ל.ל. את מחשוב החשבונאות 
והתקציבים בממשלת ישראל עד שבכל משרד קמה יחידת מחשב עצמאית. 
המשרדים רכשו מיניהמחשבים מתוצרת דיגיטל (₪18181) והחלו לבצע את 
העיבודים באופן עצמאי ובאחריות יחידת המחשוב של משרד האוצר. 

תהליכי קבלת ההחלטות באשר להחלטה לעבור להפעלה עצמית של מחשבים 
במשרדי הממשלה וביחידות הסמך שלה, ראויים למחקר אקדמי. דווקא בתקופה 
הנוכחית, עם חדירת הטכנולוגיה של מחשוב בענן (פתטטקו 0 6טס!0), 
'ההיסטוריה חוזרת' ושוב אמצעי המחשוב, הפעלתם ותחזוקתם מרוכזים בידי 
קבלני ביצוע חיצוניים. 


שיווק ומכירות בימי בראשית 


בראשית שנות ה607 של המאה הקודמת לא עמדו לרשות מערכות השיווק 
והמכירה של חברות וארגונים, המעוניינים ביצירת קשר עסקי עם לקוחות, 
האמצעים המוכרים כיום. האינטרנט והרשתות החברתיות עדיין לא היו קיימים 
וספר הטלפונים היה קובץ המידע היחידי שניתן היה לקבל ממנו נתונים מסוימים 
לגבי פוטנציאל הלקוחות. בשלב מתקדם יותר היה זה-ספר הטלפונים של דפי זהב, 
שבו כבר היה מיון וסיווג בסיסי לפי ענפי העיסוק השונים. 

ספר הטלפונים היה גם המקור להכנת רשימות להפצת פרסומים עסקיים כדי 
לקדם את השיווק, על ידי הדפסת מדבקות עם כתובות הנמענים, או ישירות 
על גבי מעטפות דברי הדואר לקראת הפצתם. ניתן היה להדפיס את המדבקות 
בשיטת "האדרסוגרף" (מַמְעָנָה בעברית), טכנולוגיה של שנות ה-50 במאה 
הקודמת ובשלב מתקדם יותר, בשיטת "שטילוב". שיטת "האדרסוגרף" הייתה 
מבוססת על הקשת הכתובת בציוד מיוחד על גבי פלטות מתכת. אחר כך הדפיסו 
באמצעותן את כתובת הנמען על גבי מעטפות בשיטה שהייתה נהוגה בשימוש 
בכרטיסי האשראי (שיטת "הגיהוץ"). הפלטות נשמרו במגירות על פי חתכי 
הסיווגים העסקיים הנדרשים. בגרמניה פעלה חברה מתחרה, "שטילוב", שפיתחה 
טכנולוגיה שאותה ייבאתי לישראל בראשית שנות ה607 של המאה הקודמת. 
שיטת "שטילוב" החליפה את פלטות המתכת בפלטות שעוונית, שניתן להדפיס 
עליהן את הכתובות באמצעות מכונת כתיבה רגילה (עד 8 שורות). הפַּלְעָה 
מוסגרה בקרטון קשיח שניתן היה לחורר בו במקומות שונים, שציינו את הסיווג 
הענפי של הכתובת (בית עסק/התעשייה) ובאמצעות מכונות אוטומטיות ועין 
אלקטרונית, ניתן היה למיין ולהדפיס את הכתובות על גבי המעטפות על פי הסיווג 
העסקי הנדרש. הטכנולוגיה אפשרה מעבר הקובץ כולו כאשר כתובת הודפסה 


15 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


רק לכתובות הרצויות על פי הקודים המחוררים במסגרת השעוונית (הפָּלְטָה). 
כרטיסי הניקוב בשיטת יבמ החליפו את שיטות שנות ה-507 בשיטה הממוכנת/ 
הממוחשבת לצורך הדפסת כתובות. 

מנהלי שיווק ואנשי מכירות חייבים היו לבסס תוכניות שיווק ומכירה על כוח 
ההמצאה שלהם ובעיקר לכתת רגליים בחיפוש אחר לקוחות. גם אמצעי התקשורת 
(טלפונים ופקסים) לא היו זמינים כפי שהם היום. אינני יודע אם אפילו המדע 
הבדיוני באותם ימים חזה את קיומם של הסמרטפונים הקיימים היום, הממזגים 
יחד טלפון, דרכי תקשורת מגוונות, מצלמה, מסרטה, מחשב ועוד. לצורך הפיתוח 
העסקי של החברה אימצתי שני מקורות מידע. האחד, שכוחו יפה גם היום, הוא 
איסוף מידע כלכלי על ידי עיון בעיתונות היומית והכלכלית. מסיקור הכתבות 
בעיתון בכל תחום ובעיקר בתחום הכלכלי, ניתן להפיק מסקנות ולקחים ולהתוות 
תוכנית ומפת דרכים לפעילות השיווקית ולמכירה. כאמור לעיל, איתרתי רבים 
מלקוחותיי בזכות המידע שפורסם בעיתונות. בנושא זה פעלתי כפי שפועלת כל 
מערכת מודיעינית, צבאית או כלכלית הממצה את המודיעין הגלוי באופן מרבי. 
באמצעות רשת הקשרים שבניתי לי, ניסיתי להתוות את הקשר אל הגורם המחליט 
באותו ארגון, שהפך ליעד לפעילות השיווקית שלי. דווקא בשנים האחרונות, הפכו 
אמצעי התקשורת הגלויים, ובמיוחד הרשתות החברתיות, למקור המרכזי לאיסוף 
מודיעין הן לעסקים והן לביטחון. 

האמצעי האחר שבו נקטתי, שהיום בוודאי ייראה ככזה שאבד עליו הכלח, הוא 
לסייר באזורי תעשייה ולהעתיק משלטי הפרסום המעטרים את המפעלים את 
שם המפעל, כתובתו ומספר הטלפון. על פי גודלו של שלט הפרסום סיווגתי את 
המפעל לגדול, בינוני או קטן, מתוך הנחה שגודל השלט נותן ביטוי גם להיקף 
פעילותו הכלכלית וגם לגודל המחזור העסקי. באותן שנים, בהעדר אמצעים 
אחרים, נהגו הבעלים להבליט בדרך זו את המפעל או החברה שהפעילו. שיטות 
אלה הוכיחו את יעילותן הרבה במשך השנים. 

מנגנון חשוב אחר, שכוחו עדיין במותניו גם היום, הוא מאגר הממליצים. 
נעזרתי במנהלים שנמנו כבר על לקוחות מ.ל.ל. המרוצים ושהיו מוכנים להמליץ 
על החברה באוזני מנהלים אחרים. חברות שעדיין לא התנסו בעבודה עם מ.ל.ל. 
חששו, מטבע הדברים, להפקיד בידי החברה הצעירה, העוסקת בתחום חדש 
ורגיש, את עסקיהם. המלצה ממנהל הייתה ערובה לקבלת הלקוח. במידה רבה 
תהליך דומה מתקיים גם היום כאשר חברות הזנק נזקקות להשקעות ומנהל מביא 
מנהל, משקיע מביא משקיע וכך מתעצמת ההשקעה במיזם. 

בשנת 1975 פרסם משרד התקשורת מכרז להעלאת ספר הטלפונים על מדיה 
מגנטית. מ.ל.ל. זכתה במכרז. מגנוט ספר הטלפונים היה תחילתו של מהפך בעולם 


46 


פרק ג: הסנוניות הראשונות 


הניהול של רשת ושירותי הטלפון במדינת ישראל. במקביל מוחשבו ונוהלו גם 
שירותי המידע 144 באמצעות סופרדמיני-מחשבים מתוצרת 5.64' החברה 
הוקמה בשנת 1968 בעיר אנהיים (גת861ם/4/) בקליפורניה שבארצות הברית 
והייתה בין החברות החלוצות בעולם בייצור מיני-מחשבים. מ.ל.ל. קיבלה את 
נציגותה בישראל. 

מכרז נוסף בעקבות מגנוט ספר הטלפונים היה למחשוב הספר ולהפקת ספר 
הטלפונים המסווג של "דפי זהב". הפקת ספר הטלפונים הופקדה בידי חברת "דפי 
זהב" שבעלי המניות בה הקימו לאחר מכן את חברת "אמדוקס", אחת החברות 
הגדולות והמצליחות בעולם לניהול ולהפקה של חשבונות טלפון. במבט לאחור, 
צמיחתה של "אמדוקס" מתוך חברת "דפי זהב" היא ההחמצה הגדולה של 
מ.ל.ל.. מגנוט ספר הטלפונים על ידי מ.ל.ל. נתן למ.ל.ל. יתרון במכרז על מחשוב 
הספר והפקתו. אולם כדי לזכות במכירה של מחשבי 64 ל"דפי זהב", במסגרת 
ההתארגנות למחשוב הספר, החלטנו שלא להתחרות בלקוח - וכך מצאה 
ההיסטוריה נתיב אחר. 

בחפץ לב שמחתי להיפגש עם מנהלי חברת "דפי זהב", בועז דותן, צבי ושמואל 
מיתר ומוריס קאהן, להלהיבם לגבי הפוטנציאל הגלום בספר הטלפונים הממוחשב 
ובאפשרויות להפקת ספרי טלפון מסווגים לפי קריטריונים ענפיים וככל שיעלה 
על הדמיון. הם עשו זאת בהצלחה יתרה שמביאה כבוד ומוניטין רבים לתעשיות 
ההיי-טק של ישראל והון עתק לבעליהם. 

הצלחתה הגלובלית של חברת "אמדוקס" ממחישה שהרצונות והצרכים 
האנושיים הם אינסופיים ויצירתיות ותעוזה עשויים לייצר תעשיות ושירותים 
חדשים שייצרו מקומות עבודה רבים. המגבלה היחידה המשמעותית היא הדמיון 
האנושי. 

מחשוב הנושאים והארגונים העסקיים לסוגיהם שנזכרו כאן מייצגים מדגם 
של נושאי המחשוב, האתגרים והלבטים שליוו אותנו במהלך שילובם של אלפי 
לקוחות מקשת רחבה של מגזרי הכלכלה והחברה בישראל, מראשית שנות ה607 
של המאה הקודמת ובמהלך כמעט חצי מאה לאחר מכן. 


3 תסו1ותס1\/ [8ז6ה020 :020). 


127 


פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין-לאומית 


"קע/4ע 0266 מ%9 9! ₪0 09 660ק, ₪!₪ קייס, 5!₪ 
שאי ת/₪ 269%/. פ/₪ 06/28 לק" (איין ראנד, מרד הנפילים). 


מ"בית התפוז" לרחוב קרליבך 


עשרות שנים חלפו ביעף ובזיכרוני אני מדפדף במהירות בתמונות אינספור מן 
העבר. אנשים, מאורעות, צירופי מעשים, חילופי דברים בעל פה ובכתב, ראיונות, 
מסעות רבים בארץ ובחו"ל - כל אלה היו למאגר מידע אדיר שאני נושא איתי. 
איך ניתן לתמצת הכול לכמה עמודים? בכל זאת, בפתח הפרק הזה, ניסיתי לתאר 
בהינף אחד את תולדותיה של החברה או לפחות לציין כמה צמתים מרכזיים, כפי 
שהם זכורים לי. 

נקודת הזינוק ממנה יצאה חברת מ.ל.ל. לדרכה היא קו הסיום של הקואופרטיב 
למחשבים (ראו בפרק ב). מכירת הקואופרטיב לייעול ומיכון משרדי הביאה 
לפירוק חבורת היזמים שהקימה אותו. חלקם הפכו מִיִזָמִים ובעלי הקואופרטיב 
לקבלנים בחברה בבעלות חדשה. השינוי היה כרוך גם בתסכול ואכזבה והיה 
צורך להסתגל אליו. העברת הבעלות למשקיעים שלא היו בעלי מקצוע בתחום, 
חייבה את חבורת היזמים לעבוד תחת הנהלה חדשה לפחות במשך שנתיים 
וגם אני התחייבתי לשמש כמנכ"ל החברה לפחות במשך שנתיים. כאשר תמה 
התקופה אליה התחייבתי, חשתי את הדחף לממש את החזון המקורי שהוביל 
להקמת הקואופרטיב. החברה שהחליפה את הקואופרטיב הייתה רחוקה מלממש 
את חלומותיי. הגעתי למסקנה שהכישלון שחוויתי בקואופרטיב, עקב פירוקנ, 
יצר הזדמנות חדשה. כדי לממש אותה הייתי חייב להפוך את רגשות התסכול 
והאכזבה למגוף להתחדשות ויוזמה. הגוף החדש שרציתי להקים נועד להיות הגוף 
המקצועי עליו חלמתי: חברה שתבצע את המהפך הנדרש לקידום הניהול בישראל 
לפסגות חדשות באמצעות מערכות מידע ממוחשבות. 

בדצמבר 1963 הצעתי לאריה שמש, אחד משותפיי בקואופרטיב, להצטרף אליי 
להקמת חברה חדשה. כוונתי הייתה להקים מרכז חישובים עסקי על בסיס ניסיוננו 
מהעברוהיכרותנו עם צורכי השוק. ראיתי לפניידרך חדשה ומבטיחה, רבת-אתגרים 
ועם סיכוי גבוה להצלחה. זכינו להזדמנות יוצאת דופן כבר בראשית הדרך, כאשר 
המועצה לשיווק פרי הדר התעניינה בהנהגת שיטות ניהול ממוחשבות. הצעגו 
למועצה לממש את התוכנית על בסיס מיקור חוץ (ראו בפרק ג). משרדה הראשון 
של החברה החדשה שזה עתה קמה נקבע במשרדי המועצה לשיווק פרי הדר, 


19 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


בבית "התפוז" ברחוב ויסוצקי בתל אביב ושם היא פעלה בשנותיה הראשונות. 
במהלך שנת 1966 הועתקו משרדיה הראשיים לרחוב קרליבך בעיר, שם פעל, 
במקביל למתקן במועצה לשיווק פרי הדר, מתקן נוסף שהתרחב במהלך השנים 
והשתרע על פני אלפי מטרים מרובעים ברחובות קרליבך, הארבעה וחשמונאים 
והפך לאייקון המחשבים בעיר. באותה שנה הקמנו את מרכז החישובים הצפוני 
בחיפה ובשנת 1968 הקמגו את מרכז החישובים בירושלים. 

בראשית שנות ה-60 קמו החברות העסקיות שעסקו באספקת שירותי עיבודים 
ממוכנים על ידי חיווט לוחות פיקוד וציוד קונבנציונלי שכונו אז "אינסטלציות". 
לאחר שנים הורחבה לאין שיעור מוטת היכולת המקצועית על ידי המחשבים 
האלקטרוניים ושפות התוכנה. בשנת 1963, כאשר נוסדה מ.ל.ל., הייתה חדירת 
המחשבים האלקטרוניים בעולם ובארץ על הסף. מ.ל.ל. החלה את דרכה עם 
ה"אינסטלציה". במבט לאחור, כאשר היום עומדים לרשות הכלל מחשבים 
אלקטרוניים רבי-עוצמה ובהם מחשבים אישיים, שיכולתם עולה עשרת 
מונים על היכולות הצנועות באותם ימים, קשה לתאר את המאמץ המקצועי 
והאינטלקטואלי שנדרש מאנשי המקצוע כדי להפיק עיבודים ודוחות לשם ניהול 
העסקים והארגונים הציבוריים. 

בנייתה של חברה עסקית בתחום חדש, כחלוצים המביאים בשורה חדשה 
לקידום הניהול באמצעים טכנולוגיים חדשים, אינה דבר של מה בכך. היזם נדרש 
לבנות את הארגון על פי אמות מידה ותקנים שהם פרי דמיונו והחלטותיו בלבד. 
היזם הוא המחליט על הדרך שבה תפעל החברה מבחינה עסקית ומקצועית. אולם 
כדי ליצור שינוי ולממש חזון, חייבים לסמן מטרה גדולה ולעורר את הרגשות כדי 
לגייס את העובדים והלקוחות. החזון שבו בחרתי הוא לעזור לעולם להתנהל טוב 
יותר ולשפר את חיינו כבני אדם. 

היום כאשר רבים מיזמי חברות ההזנק הם צעירים בעשור השלישי לחייהם, 
התופעה מובנת ומקובלת. העולם מקבל אותם כמובן מאליו - "הצעירים משנים 
את העולם". בראשית שנות ה607, כאשר הייתי צעיר בן 24-23, הקמתה של חברה 
טכנולוגית שפניה לשנות את שיטת הניהול בבנקים, בחברות הביטוח, במשרדי 
ממשלה, בתעשייה ובעסקים, הייתה תופעת טבע נדירה. אומץ ותעוזה רבים 
נדרשו מצד היזמים ומצד הלקוחות כדי להתמודד עם הספקות של הלקוחות ועם 
ריבוי הקשיים. אף על פי כן, הידע המקצועי, הנחרצות, הביטחון העצמי והאמונה 
בכוחותיי אפשרו לפרוץ את הדרך וליישם את בשורת הניהול המתקדם. 

הקואופרטיב למחשבים שהוקם בשנת 1961 (ראו בפרק ב) וחברת מ.ל.ל., 
שהוקמה שנתיים אחריו, היו לא רק חלוצי החברות בתחום ההיי-טק והמחשבים 
בישראל, אלא גם מראשוני החברות בתחום בעולם כולו. בשנה שבה הוקמה 


150 


פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין-לאומית 


מ.ל.ל., הוקמה בארצות הברית חברת קפ ג"י ביוזמתו של פרנק לאוטנברגף"י יהודי 
אמריקאי, שלימים הפכה לחברת שירותי המחשוב הגדולה בעולם. החברה מוכרת 
כסיפור הצלחה אמריקאי בקנה מידה עולמי והיא פרוסה בכל רחבי ארצות הברית. 
חברה זו הייתה עבורי למופת שיש לשאוף לקראתו במציאות המקומית. שג 
בחרה בראשית דרכה להתמקד בחישובי שכר ובהפקת תלושי משכורת. כך הפכה 
החברה לאחראית על חישוב השכר של מרבית השכירים בארצות הברית. "המסה 
הקריטית" של נתונים ולקוחות יצרה תשתית כלכלית שאפשרה לה לזנק לגבהים 
עם ביצועים חדשים וצמיחה מדהימה. אחד המפתחות לסוד הצלחתה הכבירה 
הוא גודל השוק האמריקאי. בשנת 1963 מנתה האוכלוסייה האמריקאית 200 
מיליון נפש בזמן שהאוכלוסייה בישראל מנתה שני מיליון. בדומה ל" ג, חברת 
מ.ל.ל. אף היא התמחתה בחישובי שכר ובהפקת תלושי משכורת ובימי השיא שלה 
הפיקה כ400,0007 תלושי משכורת, יחס של 1 ל1007 מול הפוטנציאל האמריקאי. 
פרנק לאוטנברג, שהפך למיליונר עתיר נכסים ואישיות מוכרת בעולם המחשבים, 
זכה להגשים גם חלומות אחרים והיה ליושב ראש רשות שדות התעופה של החוף 
המזרחי בארצות הברית, ראש המגבית היהודית המאוחדת (7%0!84 וסנטור. 
בשנת 1965, בכנס העולמי הראשון לטכנולוגיית המידע שנערך בברצלונה 
שבספרד, שבו השתתפה גם משלחת קטנה מישראל, נפגשתי לראשונה עם פרנק 
לאוטנברג שהיה יושב ראש הכנס והוזמגתי על ידו לבקר ב-407 בארצות הברית. 
הביקור היה בעל חשיבות רבה ביותר עבורי. יכולתי להתרשם מן הגודל ומשיטת 
הניהול וקיבלתי רעיונות ליישום גם בשוק קטן כישראל. הבנתי שמכיוון שמדובר 
בשוק קטן, מן ההכרח לגוון את השירותים ואת המוצרים ולבנות חברה המסוגלת 
לחצות את הגבולות ומפתחת מוצרים עתירי ידע ליצוא. םא העסיקה כבר 
בשנותיה הראשונות אלפי עובדים. ביקורי החל במשרדיה הראשיים בניו ג'רסי 
והופתעתי לראות כמה עובדים יהודים דתיים עובדים בחברה. בלי שנדרשתי לנושא 
הפתיע אותי פרנק לאוטנברג, שעד לביקור לא דיבר איתי על יהדותו, והתייחס 


4 7000595 12818 סו!8וחסוגו\ :סכ ה. 

5 פרנק לאוטנברג (2013-1924), בן למהגרים *הודים ענייס מפולין ומרוסיה, כיהן 30 שנה בטנט 
האמריקאי והיה הסנטור המבוגר ביותר ואחרון ותיקי מלחמת העולס השנייה בגוף זה. בין יוזמות 
החקיקה שקידם היו חוק להקלה בסטנדרטיס של מעמד פליט בארצות הברית שאפשר ליהודים 
מברית המועצות לקבל מעמד של פליט על סמך טענה לרדיפה על רקע דתי. חקיקה זו אפשרה גס 
לבני מיעוטים אחרים (מאירן, מווייטנם וממיאנמר) לאכות במעמד של פליטים בארצות הברית. נוסף 
על כך יוס חוקים לאסור על עישון בטיסות בארצות הברית, להעלאת הגיל החוקי לשתיית אלכוהול 
ל-21 ולאיסור מכירת נשק למורשעים בגבעת הקפיטול. יצחק בן חורין, "מת הסנטור שהביא את 
יהודי ברית המועצות לאמריקה", +6חץ, 3 ביוני 2016 
([והזם.00, 1 61.00.1[/81110105/0,7340,1-43879מץ.יאואי). להלן: בן חורין, מת הסנטור. 

6 |68קק ה18ש\16 160מ2ז: 18נז. 


11 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


לעניין: "אתה שם לב שיש לי הרבה עובדים יהודים דתיים, דבר שלעיתים לא כל 
כך נוח לי. אין לי כוונה שהחברה תזוהה כחברה של יהודים בשוק הנוצרי הגדול 
הזה, אבל מה לעשות, מנהל משאבי האנוש שלי, שהעליתי לפניו את הנושא, טען 
בפניי ואמר, אתה רוצה עובדים טובים, חכמים ויצירתיים. אין מה לעשות, רוב 
הפונים הטובים ביותר הם יהודים ובמקרים רבים הם יהודים דתיים בעלי זקן". 

בשנת 1968, לאחר מלחמת ששת הימים, ביקר לאוטנברג בישראל לראשונה. 
זכיתי לארח אותו במשרדי במ.ל.ל. תל אביב. במהלך שיחותינו על חברת מ.ל.ל., 
טפח על כתפי בהתפעלות ואמר: "ידידי היקר, מ.ל.ל. מפיקה תוצאות מצוינות. 
ישראל ואוכלוסייתה שקולים לעיר בינונית בארצות הברית שבה מספקת לפא 
את שירותיה ויחס התפוקה של מ.ל.ל. ביחס להיקף האוכלוסייה טוב מזה של 
לכא בארצות הברית". 

תוך כדי שיחה הוא סיפר לי שבא לישראל על פי בקשת אימו הקשישה שביקשה 
שיחגוג את בר המצווה של בנו בכותל המערבי בירושלים. אימו גם ביקשה להיפגש 
עם גולדה מאיר שבעבורה היא הייתה בבחינת דבורה הנביאה. בעוד אימו של 
לאוטנברג הייתה יהודייה בעלת זיקה אמיצה ליהדות, היה לאוטגברג עצמו רחוק 
מהיהדות. המפגש הראשון עם ישראל, חוויית הכותל המערבי והפגישה עם גולדה 
מאיר, שינו את גישתו וביחסו ליהדות ולישראל חל שינוי מהותי. כאמור לעיל, 
הוא נבחר לנשיא המגבית היהודית המאוחדת ואחר כך לסנטור וזכה לחוקק 
חוקים למען אזרחיה של ארצות הברית בכלל ופליטי יהדות ברית המועצות 
בפרט. לאוטנברג נחשב לאחד התומכים הגדולים ביותר של מדינת ישראל בגבעת 
הקפיטול. בשנת 2013, לאחר מותו, פרסם נשיא ארצות הברית ברק אובמה הודעת 
תנחומים ובה הגדיר את פרנק לאוטנברג: "תושב גיו ג'רסי גאה שחי את ההבטחה 
של אמריקה ונאבק כדי לשמר את ההבטחה הזו כסנטור" דלי 

מבחנה של חברה הוא גם ביכולתה לתכנן תוכנית אסטרטגית שתאפשר את 
המשך התפתחותה בעתיד, תוך הבנה שבשוק צומח יהיו מתחרים ויש לתכנן 
את העמקת השירותים, המוצרים והטכנולוגיות. השוק הישראלי מאופיין על ידי 
חברות בגדלים שונים שרובן קטנות ובינוניות ומיעוטן גדולות. החברות הגדולות 
(דוגמת בנקים, חברות ביטוח, רשתות שיווק קמעוניות ותעשיות) הן בהיקף של 
מאות ואילו החברות הקטנות מגיעות לאלפים. כל החברות זקוקות לאמצעי 
ניהול מתקדמים ויש לייצר פתרונות שיתאימו ליכולתן הכלכלית ולצורכיהן. 

פן אחר של התוכנית האסטרטגית הוא ההכרח להתחשב בהתפתחויות 
הטכנולוגיות המהירות במחשבים ובתקשורת (ראו נספח ד). ידענו היטב שאם 
לא נשכיל להתקדם במרוץ, יחסר לנו מנוף עסקי הכרחי. אילוצי השוק המקומי 


7 בן חורין, מת הסנטור. 


2 


פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין"לאומית 


המוגבל הכתיבו גמישות וניצול כל אפשרות עסקית. כך החלטנו להיכנס לתחום 
החומרה וסיפקנו מחשבים מסוגים שונים. הרעיונות שגיבשנו במ.ל.ל. והחזון 
הטכנולוגי שהנחה אותנו תמיד, הקדימו במקרים רבים את זמנם והתחנות השונות 
בקריירה העסקית והמקצועית שלי לאורך השנים ליוו באופן צמוד את התפתחות 
הטכנולוגיה ב"50 השנים האחרונות. 

מ.ל.ל. התקיימה במשך 40 שנה (2003-1963) בניהול משותף. אריה שמש 
ואני היינו מנכ"לים משותפים של החברה עד שנת 2003. מאז ואילך המשכתי 
אני לנהל את החברה עד שנת 2008. ניתן לומר שאריה שמש ואני השלמנו זה 
את זה. אריה התרכז בנושאים פיננסיים ובתפעול החברה ואני התרכזתי בתחומי 
הפיתוח, השיווק והמכירות. למרות ההצלחה בהנחת היסודות ובבניית החברה, 
לא נחתי על השמרים. שאפתי להבטיח שמ.ל.ל. תימצא בחזית החדשנות בתחום 
ותוביל מבחינה זו וכמו כן להמשיך ולשווק את מ.ל.ל. כתשלובת טכנולוגית 
חשובה בישראל. במקביל, בכל השנים, ראיתי עצמי כ"שליח ציבור" בתחום שבו 
השקעתי את מרבית שנותיי ואת מיטב כוחותיי. כתבתי מאמרים רבים בעיתונות 
שבהם התייחסתי לקשיים ולאתגרים של תעשיית המידע. השקעתי זמן ומחשבה 
בפעולה נרחבת במישור הציבורי, בארץ ומחוץ לה. בין היתר שימשתי כיושב ראש 
הנהלת איגוד המשתמשים בציוד יבמ בישראל (אמצ"י); נשיא קומון אירופה 
(ארגון המאגד את כל איגודי המשתמשים בציוד יבמ באירופה); יושב ראש איגוד 
החברות לעיבוד נתונים בישראל; יושב ראש ארגון בתי התוכנה בישראל; חבר 
בנשיאות התאחדות התעשיינים בישראל ואיגוד לשכות המסחר; יושב ראש 
אגף האלקטרוניקה והתוכנה ויושב ראש האגף לסחר חוץ וקשרים בין-לאומיים 
בהתאחדות התעשיינים בישראל; חבר ויושב ראש הנהלת האיגוד הישראלי 
לטכנולוגיית המידע (איל"א) ועוד. למעשה, פעלתי לקידום תעשיית התוכנה 
בישראל מצעדיה הראשונים בתחילת שנות ה-607 ואני מוסיף לפעול לטובתה גם 
היום, כבר למעלה מ-55 שנה (ראו בהרחבה בפרקים ז, ח). 

בשנת 1965, כאשר התרחבה פעילות החברה, רכשנו את אתר המשרדים 
הראשון, שהפך ברבות השנים למשכן הקבע של החברה, ברחוב קרליבך 12 בתל 
אביב. האתר, שראשיתו במרתף בגודל 350 מ"ר, הפך לאתר המחשבים העסקי 
הראשון והגדול בעיר ובישראל בכלל ובשיא צמיחתו השתרע על פני אלפי מטרים 
מרובעים של מעבדות ומתקני מחשבים בבניינים ברחוב קרליבך 12 ו-14 ורחוב 
הארבעה 10 ו-4. נוסף על כך המשכנו לעבוד במתקן המחשבים במועצה לשיווק 
פרי הדר, כך שלמעשה עמדו לרשותנו שני אתרים. מאגר לקוחותינו התרחב 
וההתרחבות אילצה אותנו לפתח יכולות ייחודיות ולהסתגל לשינויים ולדרישות 
הולכות וגוברות כדי שנוכל להתאים את ביצועינו לדרישותיהם. 


13 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


אתר המחשבים של מ.ל.ל. ברחוב קרליבך 12 הפך לאייקון תל אביבי כאשר 
מאחורי חלונות ראווה ייחודיים פעל אחד המחשבים המהירים והגדולים בארץ, 
מתוצרת יבמ. העוברים ושבים ברחוב יכלו לראות מקרוב כיצד נראה מחשב 
אלקטרוני מרכזי בשילוב עם אמצעי האחסון (סרטים ודיסקים מגנטיים). מסביב 
ריצדו מגורות ופעלו אמצעי בקרה על המחשב ואביזריו ההיקפיים. חלון הראווה 
של משרד החברה ברחוב קרליבך, חשף את עולם המחשבים לפני צעירים עוברי 
אורח, "שהציצו ונפגעו". אחדים מהם הפכו אחר כך לאנשי מחשבים ותוכנה 
מובילים באקדמיה ובתעשייה בישראל. 


עזרא דרורי: מבבל לכרמל 


במקביל לחזונם של התל אביבים להקמת מרכז חישובים עסקי על סף שנות 
ה-60 של המאה הקודמת, חלם עזרא דרורי, אחד מן העולים החדשים באותה 
עת ואף הוא יוצא גלות בבל, על הקמת מרכז חישובים בעיר חיפה שיהיה מיועד 
למרחב הצפון. עזרא דרורי נמגה גם הוא על קומץ אנשי המקצוע וחלוצי התעשייה, 
שבנו את התשתית והטפחות של תעשיות עיבוד הנתונים והתוכנה בישראל. 

עזרא דרורי נולד בבצרה שבעירק בשנת 1934. בשנת 1949, בהיותו בן 15, נשלח 
עם אחיו לחצות את הגבול לאירן ובינואר 1950 עלה לישראל. במשך חודשים 
מספר שהה בבן שמן ואחר כך הועבר לחברת הנוער "הבבלית" בקיבוץ יגור. 
במשך השנתיים שבהן שהה בקיבוץ, רכש מטען תרבותי וחווייתי עשיר, שפתח לו 
את הדרך לחברה הישראלית. 

עזרא דרורי שירת בצה"ל כטכנאי מטוסים ועם שחרורו מהצבא בשנת 1954 
השתלב בעבודה בעיריית חיפה, בה נבחר עקב כישוריו הטכניים להיות מראשוני 
המשתלמים בהפעלת מכונות המיכון של חברת יבמ. סדרת הקורסים פתחה 
לפניו עולם טכנולוגי חדש ומרתק והעצימה את תחושתו שהוא זכה בהזדמנות 
נדירה להיות שותף למקצוע חדש ומבטיח שעתיד לשנות את הניהול בישראל. 
עזרא דרורי היה שותף להקמת אינסטלציית המיכון בעיריית חיפה ומונה למנהל 
התפעול הראשון של מחלקת המיכון בעירייה. בשנת 1961 פרש מעבודתו בעירייה 
והשתלב בהקמת מערך המיכון והמחשוב במפעל "דשנים", מפעל שקלט לראשונה 
בישראל מחשב אלקטרוני מתוצרת יבמ דגם 1401. במהלך שנות עבודתו בעירייה 
ובדשנים, לא חדל מלחשוב על יתרונות מהפכת המיכון והמחשוב לניהול ועל הצורך 
בהעמדת האמצעים על בסיס עסקי למאות החברות, התעשיות והעסקים שאין 
באפשרותם מבחינה מקצועית וכלכלית להשתלב במערכות מידע ממוחשבות. 
הוא הגיע למסקנה שיש להקים מרכז חישובים עסקי (לשכת שירות) ומהלך 
המאורעות סיפק לו את התמריץ הנדרש. במחצית שנות ה607 של המאה הקודמת 


14 


פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין-לאומית 


נקלעה ישראל למשבר כלכלי ("המיתון" שקדם למלחמת ששת הימים) שנתן את 
אותותיו המיידיים גם בתקציבי המחשוב. צים, חברת הספנות הישראלית, תחת 
הנהגתו של מנהלה נפתלי וידרא, הייתה מחלוצי המשתמשים במחשבים בישראל 
והמשבר לא פסח גם עליה. עקב המשבר ובניגוד לכל היגיון, החליטה חברת "צים", 
בדומה לחברות אחרות, לקצץ במחשוב ולבטל את פעילותו של המחשב העצמאי 
שפעל במתקני החברה בחיפה. מסיבה זו החליטה החברה לפטר את עזרא דרורי 
והאירוע הקשה הפך עבורו להזדמנות הגדולה ביותר. 

תוכניות ההתרחבות של מ.ל.ל. תל אביב וחזונו של עזרא דרורי להקים מרכז 
חישובים לטובת התעשייה והעסקים בחיפה והצפון, הובילו למפגש בינינו 
ולהחלטה לנצל את המשבר בצים כהזדמנות עבורנו ולהציע לצים שמ.ל.ל. תרכוש 
את עודף שעות המחשב ותסייע בהמשך הפעלתו של המחשב לטובת צים. 

לאחר שנמצא איש המקצוע עתיר הניסיון בדמותו של עזרא דרורי, לא היה 
ספק שמן ההכרח לנצל את ההזדמנות שנוצרה ולהקים את חברת מ.ל.ל. חיפה 
בשותפות עימו. הייתה זו ראשיתה של הדרך להקמת מרכז חישובים עצמאי 
בצפון. ביולי 1966, בדרך זו, קמה והופעלה השלוחה הצפונית של קבוצת מ.ל.ל. 
בחיפה. בשנת 1968 העתיקה החברה את משרדיה לשדרות המגינים 53 בחיפה. 

עם עזרא דרורי, איש צנוע ונעים הליכות, איש ארגון וביצוע, אהוד על עובדיו 
ולקוחותיו, ביליתי ימים ולילות, במהלך השנים שבהן מחשבגו בהצלחה את 
מרבית העסקים והתעשיות בחיפה והצפון. פעולת החברה התרחבה לאזור 
התעשייה המפותח שבמפרץ חיפה. על לקוחותינו נמנו מפעלי פרוטרום, דשנים 
וחומרים כימיים, דפי זהב, המגפר, בתי זיקוק חיפה, אבן וסיד (מחטיבת קונצרן 
סולל בונה), לשכת המס המרכזית בחיפה והצפון, צרכן חיפה (רשת סופרמרקטים 
של הקואופ) החברה הימית להובלת פרי, בית החרושת שמן (גמנה אז על חטיבת 
המזון של קונצרן כור), חברת סונול, האחים עופר, הקבלן זכריה דרוקר, חברת פז, 
בתי הזיקוק (חיפה ואשדוד), מפעלי וולקן ואחרים. 

בספר זיכרונותיו תיאר עזרא את עבודתנו המשותפת, החמיא לי מאוד על 
מסירותי להקמת מרכז החישובים החיפאי ותיאר אותה כחסרת גבולות. עזרא, 
שהיה תלמיד שקדן, רואה בי את המנטור שלו בתחום העסקי והניהולי והוא למד 
ממני רבות החל מניסוח הצעות עסקיות למחשוב והכנתן, דרך ניהול משא ומתן 
עם לקוחות וכלה בפוליטיקה העסקית *י 

מ.ל.ל. חיפה השתלבה גם בכל הפעילות של חברות הבת בקבוצת מ.ל.ל. והייתה 
גם מרכז הפיתוח של כמה חבילות תוכנה שזכו להצלחה עסקית ומקצועית 
בישראל. בשנת 2000, לאחר 34 שנים בהן שימש כמנכ"ל מ.ל.ל. חיפה, פרש עזרא 


8 עורא דרורי, מבבל לכרמל, חיפה (2005) עמ' 229, 255. להלן: דרורי, מבבל לכרמל. 


55 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


דרורי מהחברה *י 


שותפות בין "גוליית" ל"דוד" 


בהיותי אחראי לפיתוח העסקי והאסטרטגי של החברה שמחתי תמיד לקחת 
חלק פעיל בקידום העסקי של כל פעילות חדשה שנוספה לקבוצת חברות מ.ל.ל.. 
שמחתי על ההזדמנות לפגוש לקוחות פוטנציאליים חדשים ובמיוחד שמחתי 
לשתף פעולה עם עזרא דרורי שותפנו להקמת הסניף הצפוני בחיפה, "מרכז 
החישובים מ.ל.ל. חיפה". 

אחד מלקוחותינו החיפאיים היה מפעל "שמן" חיפה. החברה הוותיקה הייתה 
שלובה באגף תעשיות המזון של קונצרן "כור" בניהולו של אל"מ (במיל') בנימין 
גיבלי, מי שהיה ראש אמ"ן בשנים 1955-1953 ונאלץ לעזוב את תפקידו בעקבות 
"הפרשה". בראש "כור" באותה תקופה עמד האלוף (במיל') מאיר עמית, מי שהיה 
ראש "המוסד" בשנים 1968-1963. הכרתי את בנימין גיבלי מפגישות אקראיות 
בכנסי קצינים, בעת שירותי הצבאי, אך לא היה בינינו קשר אישי ממש. בנימין 
גיבלי, אדם מרשים בהופעתו, חכם ושנון, עמד על דעתו גם כנגד הנחיות ניהוליות 
של דרג בכיר ממנו בקונצרן "כור", כאשר עמדתו הייתה שונה. עובדה זו אפשרה 
לנו להעמיק את עבודתנו באגף המזון שנמצא תחת ניהולו, גם כאשר קונצרן 
"כור" החליט להקים לעצמו מערכת מחשוב עצמאית בשיתוף עם גוף מתחרה 
למ.ל.ל. החברה המתחרה פעלה על פי המודל "המללי", כפי שיצרנו אותו בעבודה 
עם המועצה לשיווק פרי הדר, קונצרן "סולל בונה", בהקמת החברה המשותפת 
"סולמל" וברית הפיקוח לקואופרציה החקלאית. 

לא אחת נודע לנו שבישיבות הנהלה של קונצרן "סולל בונה" ו"כור", לא יכלו 
מנהלי חברות בנות וחטיבות משנה בקונצרנים, שלא עבדו עם מ.ל.ל., לספק את 
נתוני הבקרה, התקציבים והתפעול, כשנדרשו לכך. הם טענו שהסיבה להעדר 
הנתונים הייתה הליקויים במחשוב. יוצאי הדופן לטובה היו אותם מנהלים 
של חברות וחטיבות בקונצרנים שניהלו את מערכות המידע הניהוליות שלהם 
באמצעות חברת מ.ל.ל. מצב עניינים זה שיקף את הפער שהיה אז בין היכולת 
המקצועית של ניהול מערכות מחשוב באופן עצמאי לבין קבלת שירותי המחשוב 
מגוף מקצועי, חיצוני, דוגמת מ.ל.ל., שעקבה בהתמדה אחר החידושים האחרונים 
בתחום ואנשיה צברו ניסיון, ידע ומוניטין. היתרונות של מ.ל.ל. היו המניע העיקרי 
לשיתוף הפעולה העסקי בין החברה לארגונים גדולים (דוגמת 'כור' ואחרים). 
המוניטין שרכשנו ביחסינו עם אגף המזון של "כור" פתח את הדרך להיכרות 


9 ריאיון של ישראל בן דור עם עזרא דרורי, ממט""ל בחוצות המפר, 8.7.16. "מ.ל.ל. חיפה פיתחה 
מערכת חדשנית לניהול וגיוס מועמדים", צפון תעשייתי, דצמבר 1996. 


156 


פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין-לאומית 


אישית עם בנימין גיבלי וכך יכולתי לגשת ולשוחח עימו, בכל עת שהתעורר 
הצורך. שמעה של מ.ל.ל. הגיע גם למנכ"לי הקונצרן, האלוף (במיל') מאיר עמית, 
מחליפו, האלוף ישעיהו (שייק'ה) גביש ונפתלי בלומנטל. במשך השנים, יצרתי 
קשרים אישיים עם כולם. שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי בהקמת המפעל לייצור 
נייר רציף. 

בשנות ה607 וה-70, כאשר ישראל הצטיידה במאות מחשבים מרכזיים מתוצרת 
יבמ, 6א, 606, בורוז ואחרים, נוצר מחסור בניירות רציפים, הניירות עליהם 
הודפסו הדוחות בעידן טרום המסופים והאינטרנט. החברה הדומיננטית בישראל 
בתחום הייתה חברת "אונייה". כמנהגי שלא לעמוד מן הצד מול הבעיות הצצות 
מעת לעת, ראיתי במצוקה שנוצרה הזדמנות עסקית. משרד רואי חשבון שייצג 
משקיע פנה אליי בשאלה, האם יש לי רעיון או הצעה למיזם למשקיע מאוסטרליה, 
יהודי שהיה מעוניין לעלות לישראל ולהשקיע מהונו בתעשייה. 

קפצתי על ההזדמנות ובתוך זמן קצר הצגתי תוכנית עסקית להקמת מפעל 
לייצור ניירות רציפים וטפסים למחשב. על פי הצעת רואי החשבון, היה רצוי 
לממש את הרעיון על ידי הקמת המפעל באזור פיתוח ולקבל את הסיוע על פי 
החוק לעידוד השקעות הון. 

על פי המלצות שקיבלתי, פנינו לעו"ד צבי שוורץ, אביהן של רות דיין וראומה 
וייצמן, עורך דין ידוע שלא נס לַָחו גם בהיותו בגיל הגבורות. בתוך זמן קצר ניתנו 
כל האישורים ובשנת 1977, בהתלהבות רבה, הקמנו בהשקעה של מיליוני דולרים 
ובשותפות עם המשקיע האוסטרלי את המפעל בעיירת הפיתוח שדרות. באותה 
תקופה עמד בראש המועצה עמיר פרץ, המכהן כיום כחבר כנסת. התלהבותי 
וגאוותי על הקמת המפעל לא ידעה גבול. ראיתי בכך מעשה חלוצי שיש בו כדי 
לתת תעסוקה לתושבי המקום ובאותה עת גם לפתור את בעיית המחסור בניירות 
רציפים ובטפסים על ידי ייצור מקומי כתחליף ליבוא מחו"ל. גאוותנו הייתה על 
המפעל, דרך ניהולו וצוות העובדים המקומי. הקמנו מפעל מתוחכם שהיה מקור 
גאווה לתושבי המקום ולעיירה כולה. הקמת המפעל נועדה לספק עבודה לעיירה 
שהייתה אז עיירת עולים שסבלה מאבטלה גבוהה וכמו כן לספק חלופה ליבוא. 
המפעל העסיק עשרות עולים חדשים שקיבלו גם הכשרה מקצועית לפס ייצור 
מתוחכם והיה למקור גאווה לעיירה ולעובדים. בשנת 1981 העסיק המפעל 40 
איש והוא עבר למבנה חדש ששטחו 3,000 מ"ר. 

חומר הגלם העיקרי היו גלילי נייר במשקל של רבע טון שנרכשו במפעלי "נייר 
חדרה", שנְטָענו בקצה של מכונת דפוס רוטטיבית שאורכה עשרות מטרים. גליל 
הגייר נפרס ונע בין תחנות שונות שבכל אחת מהן התבצעה פעולה כלשהי עד 
שבקצה המסלול נארז המוצר הסופי. הפעולות שבוצעו כללו חירור הנייר בשני 


17 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


הקצוות לרוחבו, פַּרְפוּרְצִיָה"' בין דף לדף והדפסת שורות. המכונה יכלה לייצר גם 
מגוון רחב של טפסים בצבעים שונים ובגדלים נדרשים על פי דרישות הלקוחות. 
הדפסת הטפסים חייבה גם מחלקת שרטוט וגרפיקה לצורך יצירת פלטות ההדפסה 
שנוצרו במקום בתהליך מיוחד על פי הזמנת הלקוחות. 

במהלך השנים מאז הוקם המפעל חלה התפתחות טכנולוגית המבוססת על 
עיבודים אינטראקטיביים, תקשורת ומסופים. המידע זמין בזמן אמת ואין עוד 
צורך בניירות הרציפים להדפסת דוחות. נשאר רק הצורך בהדפסת טפסים, אך 
פותחו טכנולוגיות חדשות שהחליפו את השיטה הישנה. 

לאחר שנתיים ראשונות שבהן פעולת המפעל בשדרות הוכתרה בהצלחה עסקית 
ומקצועית, פנה אלינו השותף האוסטרלי שהחזיק במחצית ממניות החברה 
וביקש לפרוש, עקב החלטתו לשוב לאוסטרליה מסיבות משפחתיות. החלטתי 
לפנות לבנימין גיבלי ולהציע לו להצטרף אלינו ולרכוש את מניותיו של השותף 
האוסטרלי. הבעיה הייתה שהשותף הודיע על החלטתו לפרוש בהפתעה מוחלטת 
והציג לנו אולטימטום של 72 שעות לרכוש את חלקו ואם לא נעשה זאת - הוא 
חופשי למכור את חלקו לכל המעוניין. תחת לחץ הזמנים ותוך אמון בלתי מסויג 
בנתונים שהגשתי לבנימין גיבלי, הוא הפקיד בידי את ההחלטה לרכוש בעבור 
"כור" את מגיות המשקיע האוסטרלי, מבלי שהתקיימה בדיקה כלשהי מצידו וגם 
סכום הרכישה (בהיקף של מיליוני שקלים) הוסכם בינינו. הייתה זו תחילתה של 
שותפות עסקית עם "כור" שהובילה לאחר מכן להקמת מפעלים נוספים, דוגמת 
מפעל הנייר במצפה רמון וחברת "מגנוט" להדפסה של מסמכים פיננסיים (צ'קים, 
הודעות גבייה) בתל אביב. בנימין גיבלי רחש כלפיי אמון כה גדול עד שרק לאחר 
חודשיים מהרכישה ביקש ממני להזמינו לביקור במפעל שנרכש. 

ההצלחה שנבעה מכניסתה של "כור" לשותפות עם מ.ל.ל. במפעל "פנטום 
בע"מ" הייתה כה גדולה, עד שהובילה את בנימין גיבלי להחלטה להקים מפעל 
נוסף בעל אמצעי ייצור חדישים ונרחבים מכל מה שהיה במפעלים שפעלו בארץ. 
הוחלט להקים את המפעל במצפה רמון תוך קבלת מעמד של מפעל מאושר על 
פי החוק לעידוד השקעות הון והמענקים הניתנים להקמתו. 

בחיגה כלכלית שנעשתה על ידי יועצי "כור" הצביעה על כדאיות הקמת המפעל 
(בעיקר על בסיס מענק כספי שיינתן על ידי הממשלה) ולעומת זאת בדיקה שערכנו 
במ.ל.ל. העלתה חששות רבים לכדאיות ההשקעה. הסיבה העיקרית הייתה ניגודי 
האינטרסים בין שלושת המפעלים (ראו להלן) לגבי חלוקת המוצרים לייצור 
ביניהם. שלושת המפעלים המדוברים כללו שניים שכבר היו קיימים והמפעל 


0 פִרְפוּרִצְיָה (ח611018110): קו מקווקו המסומן על גבי נייר בעזרת סכין עגולה. ישנה פרפורציה עדינה 
וישנה גטה המאפשרת תלישה מדויקת של חלק מן הנייר המודפס. 


58 


פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין-לאומית 


המתוכנן להקמה. השניים שכבר היו קיימים הם המפעל בשדרות (בשותפות 
בין מ.ל.ל. ל"כור") ומפעל למוצרי נייר (בשותפות בין "כור" למשפחת גורלניק). 
המפעל שנועד לקום במצפה רמון היה אמור להיות בשותפות משפחת גורלניק, 
מ.ל.ל. ו"כור". לאור ראיית הנולד, החליטה מ.ל.ל. שלא להיכנס למיזם במצפה 
רמון ולתת את ברכת הדרך לשותפים תוך כדי תמיכה וסיוע בארגון הלוגיסטיקה 
והניהול המשותף. בדיעבד התברר שמ.ל.ל. ראתה נכוחה את הצפוי. בחלוקת 
ההזמנות לייצור ניתנה העדיפות למפעל החדש שהוקם במצפה רמון ובתוך 
שנתיים כבר לא נותרה הצדקה לקיומו של המפעל בשדרות. 

החלטתה של מ.ל.ל. שלא להצטרף למיזם במצפה רמון לא פגעה ביחסים 
הטובים בין "כור" למ.ל.ל. וכאשר בנימין גיבלי החליט להקים מיזם חדש להפקה 
של מסמכים פיננסיים ממוגנטים על ידי קו ייצור שכולו מבוסס על מחשבים 
ותוכנה, הוא לא היסס לפנות למ.ל.ל. כך הוקמה חברת "מגנוט" בע"מ להפקה 
של מסמכים פיננסיים הכוללים פנקסי צ'קים ממוגנטים, הודעות תשלום ושוברים 
פיננסיים מסוגים שונים המשמשים את המערכת הבנקאית והפיננסית בישראל. 
המפעל הוקם בתל אביב בצמוד לאתר המחשבים של חברת מ.ל.ל. 

יש ללמוד כמה לקחים מפרשייה זו: 


= הקמת מפעלי תעשייה בתחומים ספציפיים חייבת להתחשב בגודל השוק 
המקומי ובשיעור צמיחתו הפוטנציאלי, במידה שבה מוצרי המפעל הם 
ברי יצוא ובהשפעות האפשריות של השינויים הטכנולוגיים על עתידו של 
המפעל. 


= עדיף להימנע מכניסה לשותפות שיש בה חשש לניגוד אינטרסים, במיוחד 
כאשר שני השותפים אינם שווים ביכולתם הכלכלית, מכיוון שהצד החלש 
עלול להינזק. במקרה הזה, ידה של מ.ל.ל. הייתה על התחתונה. מצב עניינים 
זה ניתן להמחשה באמצעות הבדיחה על העכבר והפיל שנכנסו לקולנוע 
בכרטיס אחד. עד ההפסקה, העכבר ישב על הפיל. בהפסקה הפיל ביקש: 
הבה נתחלף... 


*= כאשר נוצרים יחסי אמון בין ספק ללקוח, שיתוף הפעולה יכול להמריא 
לרמה הגבוהה ביותר. קונצרן "כור", ה"גוליית" באותה עת, נתן את מבטחו 
ב"דוד" הקטן להקמת מפעלים משותפים על בסיס האמון המקצועי והכלכלי 
שנוצר בין הצדדים. . 
בפריסה ארצית 


בסיכומו של דבר, בתוך כשלוש שנים מהקמתה, התרחב חוג הלקוחות של 


19 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


החברה והקיף את מפת העסקים והתעשיות בישראל. בהתאם לכך הקמגו מרכזי 
חישוב בכמה מקומות: חיפה, אשדוד, ירושלים וערד. מרכזי חישוב אלה שימשו 
גם כנציגויות לפעילות ענפה בשטחים אחרים הנוגעים לעיבוד נתונים אוטומטי. 
לאחר השלמת תהליך הפריסה, החליטה החברה להתרכז בשירותים ייחודיים 
למגזרים מסוימים בשוק, כמו שירותי קלט למחשבים (כולל אחרים מאלה שבהם 
השתמשה החברה) או למתקנים של מוסדות אחרים. לצורך זה הוקמה על ידי 
מ.ל.ל. חברה שסיפקה את כל האמצעים הטכנולוגיים לקליטת נתונים. השירותים 
כללו קריאה אופטית, קריאה באמצעות מסופים ניידים, עם קרניים אינפרא- 
אדומות, רישום נתונים על גבי דיסקטים, רישום נתונים על גבי כרטיסים ורישום 
נתונים על גבי קסטות מגנטיות. 

בשנת 1967 רכשנו גם את המחשב הראשון מתוצרת יבמ שהחליף את הלוחות 
המחווטים בשפות תוכנה. עמדו לפנינו אתגרים מעניינים ומלהיבים ובהם מחשוב 
בנקים, חברות ביטוח, משרדי ממשלה, מפעלי תעשייה וחרושת ועוד. תחומים אלה 
חייבו את המנהלים ואת העובדים ללמוד ולהכיר מרחבי פעולה חדשים, עד כדי 
היכולת "לדעת הכול על הכול". כדי להתמודד עם אתגרי המחשוב של לקוחותינו 
השונים ומול תחרות הולכת וגוברת מצד גורמים נוספים שהחלו לפעול בשוק, מן 
ההכרח היה לחדש ולהתחדש וכך דהרנו במרוץ ההתחדשות (ו"ההתחמשות"...) 
במסלול סדרת המחשבים פורצת הדרך של יבמ: 360, 370, 4300... והלאה. המרוץ 
הבלתי פוסק חָייב השקעה מתמדת בלימוד ובפיתוח תוכנות ושיטות חדשות 
בהנדסת המערכות ויישומן. החתירה למצוינות שהייתה לערך מנחה בפעילותנו 
המקצועית, חייבה אותנו להיות בראש, להוביל, להשתדל להיות תמיד הטובים 
ביותר וליצור יש מאין, לחשוב על משהו שעדיין לא קיים. 

בשנת 1968 קיבלה מ.ל.ל. את האחריות לניהול הבלעדי של כל השירותים 
שסופקו לקיבוצים ולמושבים במדינת ישראל על ידי ברית הפיקוח של 
הקואופרציה החקלאית. מוסד זה אחראי על בקרה וראיית חשבון ב"500 מושבים 
וקיבוצים. אחריותו כללה את הנהלת החשבונות, הכספים, התקציב ושירותים 
נלווים אחרים. במסגרת מ.ל.ל. קמה לצורך זה יחידה מתמחה שקלטה גם עובדים 
אחדים שנמנו קודם לכן על ברית הפיקוח של הקואופרציה החקלאית. 

אחד מלקוחותינו הגדולים והחשובים, כבר בשנותיה הראשונות של החברה, 
היה קונצרן "סולל בונה", חברת הבנייה הישראלית הנודעת. בשנות ה-60 וה707 
הייתה זו חברת בנייה מהגדולות בעולם. החברה העסיקה כ25,0007 עובדים 
וכללה כמה חברות בנות שונות ומשלימות בתחום עיסוקן. המרכזית שבהן הייתה 
החברה לבנייה וסלילת כבישים ונוסף על כך בלטו חברת אבן וסיד, חברת חירות, 
סולל בונה חוץ ונמלים ואחרות. 


100 


פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין-לאומית 


בשנת 1971, לאחר כמה שנים של עבודה משותפת, פנה אליי צבי רכטר, מנכ"ל 
סולל בונה, והציע להקים חברה משותפת לסולל בונה ולמ.ל.ל. שתקבל על 
עצמה את המחשוב הכולל של הקונצרן על חטיבותיו ומפעליו השונים. מכיוון 
שברשות הקונצרן נמצא מתקן מחשב עצמאי מסוג 315 סא ובחברת חירות 
פעל מחשב יבמ ונוסף על כך פעלו מחשבי משרד ומכונות להנהלת חשבונות 
מסוגים שונים, הוחלט שיוקם מרכז מחשבים אחד מרכזי, שיקבל את האחריות 
הכוללת למחשוב בקונצרן. הקמת החברה המשותפת עם סולל בונה ביטאה הכרה 
ביכולתה המקצועית של מ.ל.ל. והציבה לפניה אתגר מיוחד. שמה של החברה, 
'"חברת סולמל - חברה לעיבוד נתונים בע"מ', שהחלה לפעול ב-1 בינואר 1974, 
ביטא חיבור בין סולל בונה לבין מ.ל.ל. החברה הוקמה בחלוקת מניות שווה: 50% 
לסולל בונה ו50%7 למ.ל.ל. יושב ראש החברה הראשון היה אברהם גבעוני, מנכ"ל 
חברת "אבן וסיד" ואחר כך החליף אותו שרגא רוטמן, שהיה מנכ"ל סולל בונה. 
היה זה אחד הניסיונות הראשונים במגזר האזרחי לחבר יחד חברה מובילה בענף 
עיבוד הנתונים עם קונצרן גדול שנזקק לשירותים אלה. קלמן ארידור, לשעבר 
מנהל לשכת השירות המרכזית של יבמ, מונה לתפקיד מנהל החברה *י 

בשנת 1973 חנכה חברת מ.ל.ל. מחשב חדש מתוצרת יבמ 370 (הראשון בסדרת 
מחשבי ה3707) שנחשב אז למחשב הטוב ביותר בעולם. היה זה מחשב מרכזי בעל 
זיכרון של + 144 שהוכרז ב-30 ביוני 1970 כממשיך של מחשבי 5/360 ]א18. יחידות 
ראשונות ממנו הותקנו באותה עת במקביל בארצות הברית ובאירופה 9 

חברת מ.ל.ל. הייתה החברה הראשונה בישראל שבה הותקן מחשב זה. הפעלת 
המחשב אפשרה למ.ל.ל. פריצת דרך להרחבה והעמקה של השירותים שניתנו על 
ידה וביסוסם על יכולות שלא היו קודם לכן בישראל: הפעלת טכנולוגיות חדישות 
שעיקרן העברת נתונים ועיבודם מרחוק באמצעות תקשורת במסופים, שיתוף 
זמנים ועיבודים סימולטניים. הפעלת המחשב הייתה אמורה להוסיף ממד חדש 
לניהול מתקדם וקבלת החלטות. 

המחשב החדש נועד לניהול מערכים לוגיסטיים חיוניים לישראל ובהם שיווק 
ההדרים בישראל ובעולם (ראו בפרק ג) ומלאי הדלק במדינה ותנועתו 9י 
העיתונות דיווחה ביולי 1973 על "מהפכה בשליטה במערך הדלק עקב כניסת 
המחשב החדש". באותה עת נוהלו מאגרי הדלק ותנועותיו באמצעות חברת פי 
גלילות ומסופי נפט וצינורות בע"מ. חברה זו, שהייתה שייכת לחברות שיווק הדלק 


1 "הופעלה לשכת שירות משותפת למ.ל.ל. ולסולל בונה", מבט, 14 בינואר 1974. על תולדות סולל בונה 
ראו באתר החברה שיכון ובינוי מקבוצת אריסון (הזס1.6טת1טתט1560171681-870106.5716ת//:כת). 

2 "מחשב יבמ/370 יופעל ב-1973 במ.ל.ל. תל אביב", יבמ, נובמבר 1972. 

3 "החדיש במחשבי "יבמ" הופעל בחברת "מ.ל.ל.", *ום *ום, 3 ביולי 1973. "מ.ל.ל. חנכה מחשב חדש 
בסדרת מחשב ה-370 המשוכלל בעולם", מבט לכלכלה ולחברה, 2 ביולי 1973. 


11 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 





ל : ו 0 
שמעון פרס, שר התקשורת, משתתף בחנוכת המחשב החדש במרכז החישובים בתל אביב 


2 


פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין-לאומית 


ולממשלה, הופקדה על אחד הנושאים הרגישים והחיוניים ביותר לכלכלת המדינה 
וביטחונה. אחד האתגרים עימו הצליחה מ.ל.ל. להתמודד הוא פיתוח נוסחאות 
למדידת כמויות הדלק בתוך הצינורות עצמם. ההזרמה היא במטרים מעוקבים 
שמדידתם משתנה בהתאם לטמפרטורה בחוץ. לצורך פיתוח נוסחאות החישוב 
נועצנו גם במומחים בטכניון בעניין זה. קושי אחר, שגם עליו הצלחנו להתגבר, 
היה כיצד לחשב את חלקה של כל אחת מהחברות כאשר מאגרי הדלק שלהן 
מאוחסנים באותו מכל. הפתרון שפותח על ידי מ.ל.ל. בסיוע אנשי מדע מהטכניון 
היה חידוש לא רק בקנה מידה ישראלי. 

חיוניות מערך הדלק עלתה בחשיבותה עוד יותר לאור משבר האנרגיה שהתחולל 
באותה עת. ראשיתו של המשבר קדמה למלחמה, כאשר מחירי הנפט החלו 
להאמיר. מייד עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, מתוך תמיכה במאמץ המלחמתי 
של מצרים וסוריה, דרשו ספקיות הנפט הערביות את נסיגת ישראל מכל השטחים 
שנכבשו במלחמת ששת הימים ואת השבת כל הזכויות לפלסטינים. חרם הוטל 
על כל מדינות המערב, משלוחי הנפט צומצמו ואף הופסקו ובהתאם, בתוך זמן 
קצר, האמיר מחיר חביות הנפט מ-6 דולרים ל-30. מטבע הדברים פרצה בהלה 
בארצות הברית ובאירופה שכלכלתן הייתה מושתתת על הנפט, כמקור אנרגיה 
בלעדי כמעט, זמין וזול. מצרים הגבירה את המשבר כאשר חסמה את מעבר באב 
אל-מנדב במוצאו הדרומי של ים סוף, אשר דרכו עברו המכליות מאירן לנמל אילת 
וממנו לאשקלון. נתיב זה היה מעקף חשוב לאחר שנסגרה תעלת סואץ. משבר 
האנרגיה הסתיים במרס 1974 1% 

חברת מ.ל.ל., שמחשבה את מערך הדלק בישראל, הפעילה מערך נתוגים מתוחכם 
כדי להבטיח את השליטה בתנועות ובמאגרים של הדלק. מדובר במיליוני טונות של 
נפט גולמי המגיעים לארץ באוניות ומוזרמים לזיקוק בבית הזיקוק לנפט בחיפה. 
אחר כך מוזרמים התזקיקים לצרכנים ולאחסון. ההתחשבנות הייתה מסועפת 
ומורכבת ביותר. באמצעות המחשבים ומערכי השליטה שסיפקה והפעילה מ.ל.ל., 
ניתן היה לנהל ולפקח באופן יעיל וצמוד על הזרמת הדלק למסופים, תנועת הדלק 
בין מסופים ומאגרים ועל ההתחשבנות בעלות ההובלה בין בתי הזיקוק, חברות 
הדלק והנמל. בכל מסוף דלק הותקנו תחנות קצה (טרמינלים) שבהן ניתן היה 
לדווח על התנועות של גלמים ותזקיקים. שיגור הנתונים בצמוד להתרחשות 
האירועים השונים יצר תמונה עדכנית שאפשרה קבלת החלטות בתדירות גבוהה 
4 דוד שחם, ישראל - 50 השנים, עס עובד, תל אביב (1998) עמ' 352. מלקולם יאפ, המזרח הקרוב 


למן מלחמת העולם הראשונה, אוניברסיטת בן-גוריון, ירושלים ובאר שבע (2009) עמ' 353. בנ 
מוריס, קורבנות, אופקים/עם עובד, תל אביב (2003) עמ' 410. 


3 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


להעברת דלק בין המסופים 5 


מ.ל.ל. בשיאה: שנות ה807 


בתוך פחות משני עשורים, הייתה החברה לסיפור הצלחה. בראשית שנות ה807 
כבר הפכה לקונצרן של ממש, גם בקנה מידה גלובלי. מ.ל.ל. הצליחה להתמודד 
מבחינה כלכלית, למרות התחרות הקשה בשוק המחשבים ושירותי המחשבים 
בישראל. מעמדה הכלכלי היה איתן, עסקיה טובים, רמתה המקצועית גבוהה והיא 
עוררה דאגה גם בקרב החברות הגדולות והחשובות בשוק. סגיפי החברה נפרסו 
בכל הארץ וקמה גם רשת של חברות בנות, שחבקו את כל העיסוקים הנלווים 
למחשב. 

בשנת 1980, כדי לענות בצורה מיטבית על צורכי לקוחותינו באזור ירושלים 
רבתי, הקמגו את חברת מ.ל.ל. ירושלים מרכז החישובים בע"מ עם שותפינו צבי 
אופנר ומרסל מואב, שניים שנמנו אף הם על חלוצי וראשוני התעשייה בישראל. 

לאורך כל הדרך והשנים שמרה החברה על יכולת השתנות מתמדת, 'שמירת 
האצבע על הדופק', תוך קריאת תיגר על מוסכמות ניהוליות שעבר זמנן וזיהוי 
הזדמנויות ורעיונות חדשים שהפכו למנוף עסקי וטכנולוגי. עקרונות אלה 
הביאו את החברה וראשיה להקים ולפתח ערוצי שיווק חדשים ונוספים וחברות 
שהתמחו לצד שירותי עיבוד הנתונים באמצעות מרכזי החישוב, במחקר ובפיתוח 
של חבילות תוכנה ומערכי ניהול מתקדמים לעולם הפיננסי, התעשייתי, המסחרי, 
הרפואי והחינוכי. 

כדי לגוון את פתרונות המחשוב האפשריים ולאור ההתפתחויות הטכנולוגיות, 
נכנסה חברת מ.ל.ל. גם לתחום החומרה והקימה כמה חברות מתמחות בשיווק 
ובתחזוקה של מחשבים מסוגים שונים ובהם מחשבי משרד מתוצרת חברת 
פיליפס ההולנדית (1967), כפי שנזכר כבר קודם; סופר-מיקרוה"מחשבים מתוצרת 
חברת 8)מסותט50ח1 16885 (ד1); (1980) 10-5846% 8 צסאגיד; מיקרוהמחשבים 
מתוצרת ף8ק003) (1982); מחשבי 8חוזק5 מטייוון (1984); סופר-מיני"מחשבים 
מתוצרת 64 (1982) ואחרים. בשנת 1980 פתחה מ.ל.ל. מרכז סחר למחשבים 
אישיים במגדל שלום. היה זה חידוש שהביא בעקבותיו לפתיחתן של מאות חנויות 
למחשבים אישיים בכל המדינה. החברה גם החזיקה רשת חנגויות ובה אולמות 
תצוגה וחנויות מכירה למיקרו-מחשבים שנקראה "עולם המחשבים של מ.ל.ל.". 

אחת הבעיות הקשות בהחדרת המיקרו-מחשבים והמחשבים האישיים בישראל, 
בראשית הפריצה לשוק, הייתה המחסור במערכות ההפעלה ובתוכנות שהותאמו 


5 "מ.ל.ל. חנכה מחשב חדש בסדרת מחשב ה-370 המשוכלל בעולם", מבט, 2 ביולי 1973. 


4 


פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין-לאומית 


לשפה העברית. הרי ידוע, כפי שכבר נאמר לעיל, שחומרה ללא תוכנה ומערכות 
הפעלה, היא כגוף שאין בונשמה. מצוידים במגוון רחב של מחשבי מיקרו ומחשבים 
אישיים, מתוצרת היצרנים המובילים בעולם, פנינו לחברת מיקרוסופט, יצרנית 
מערכת ההפעלה 2005 (שקדמה לתוכנת 'החלוגות') וביקשנו את הזכות לשווק 
אותה בישראל. קבלת הייצוג הייתה כרוכה בהתמודדות מול מתחרים אחרים 
ובסופו של דבר הוסמכה מ.ל.ל. לייצג את מיקרוסופט בישראל. עם קבלת הייצוג, 
עמדה בפנינו שאלת 'עלייתה של מערכת ההפעלה לארץ' - כלומר התאמתה 
לפעולה בשפה העברית. 

חברת מיקרוסופט, באותה עת, הייתה רחוקה מלהבין את משמעות ההסבה 
הנדרשת ולא ייחסה לעניין זה חשיבות רבה, במיוחד לאחר שהתברר לה גודלו של 
השוק בישראל. בחרתי לנקוט ביוזמה ובתיאום מראש עם החברה שיגרתי צוות 
של שלושה אנשי תוכנה בכירים מחברת מ.ל.ל. למרכז החברה בסיאטל שבארה"ב. 
החברה הגיבה בהתלהבות ליוזמה, מכיוון שמציאת פתרון לשפה העברית יכולה 
לסייע לחדירה לעולם הערבי. שתי השפות, העברית והערבית, הן שפות שמיות 
שנכתבות מימין לשמאל ויש ביניהן דמיון רב. בתחילה הוערכה ההסבה הנדרשת 
בפרק זמן של שלושה שבועות. ככל שחלף הזמן, היעדרותם של שלושת אנשי 
התוכנה הבכירים עיכבה את התקדמותו של אחד הפרויקטים החשובים בחברה 
באותה עת. לאחר כשלושה שבועות, משבוששו לחזור, הפצרתי במנהלי החברה 
שישחררו אותם כדי שיוכלו לשוב לארץ לאלתר. שביעות הרצון מהצוות הישראלי 
ומיכולותיהם המקצועיות הייתה גבוהה עד כדי כך שהתבקשתי להשאירם 
לתקופה נוספת בסיאטל כדי לקדם את הפרויקט ואולי אף לסייע בפרויקטים 
אחרים. בסופו של דבר, אומנם 'הגיור לעברית' הושלם על ידי צוות המפתחים 
של מיקרוסופט, אך 'מפת הדרכים' לביצוע הפרויקט הוכנה על ידי אנשי מ.ל.ל. 
מערכת ההפעלה שהוסבה לעברית מינפה את השימוש בטכנולוגיות המיקרו- 
מחשבים (ולאחר מכן המחשבים האישיים) ובכך תרמה תרומה חשובה למהפכת 
המחשוב בישראל. לאחר שמיקרוסופט 'הכתה שורש' בישראל באמצעות מ.ל.ל., 
היא החליטה להקים לעצמה בארץ בסיס משלה, שיעסוק גם במחקר ופיתוח, 
והוא נמנה על הבסיסים החשובים לחברה בעולם כולו. 

בשנת 1981 הוקמו במסגרת מ.ל.ל. שתי חברות שהעניקו שירותים ייחודיים 
לעסקים קטנים בתחום הנהלת החשבונות. שתי החברות סיפקו את שירותיהן 
באמצעות מחשבים מתוצרת "פיליפס", אותה ייצגה חברת מ.ל.ל. באמצעות חברת 
סיסמל בע"מ, חברה בת של מ.ל.ל. שהתמחתה בתחום המחשבים המשרדיים. 
בדרך זו, אפשרה מ.ל.ל. למפעלים ליהנות מהשימוש במחשב וקידמה את רמת 


15 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


הניהול בארץ.*' נוסף על כך, הפעלת השירותים לעסקים הקטנים באמצעות 
מחשבי פיליפס, נתנה למומחי החברה את האפשרות ללמוד את צורכי העסקים 
הקטנים ולפתח עבורם פתרונות. 

בשנת 1983, במלאת 20 שנה לחברה, ערכנו נשף. בין המוזמנים הרבים היה גם ש' 
שרון, מנכ"ל קבוצת חברות 'ציון', חברה לביטוח, אחד המנהלים המוערכים באותן 
שנים. לאחר הנשף, כתב לגו מכתב ובו הביע את הערכתו להצלחתה המיוחדת של 
מ.ל.ל. כחברה פרטית בזמן שחברות אחרות קיבלו כספי ציבור והטבות מפליגות 
ולא הצליחו להקים מפעלים ברי קיימא (ראו במסגרת). 


לאריה ועמירם היקרים ?9 


בשם רעייתי ובשמי הרשו לי להודות לכם על הזמנתכם לנשף של חברתכם במלאת 20 שנה 
לקיומה, ועל העונג שהסב לנו האירוע, שהיה מרשים, מוצלח ומהנה. 


בלכתי הביתה הרהרתי רבות על המקום שתופסת חברתכם בכלכלה הישראלית, והרשו לי 
לחלוק עימכם מהרהורי ליבי. 


היה לי הכבוד ללוות אתכם כ"לקוח" מיום היווסדכם. עם עמירם היו לי מגעים עוד בטרם היותי 
ב"ציון", לפני שמ.ל.ל. נוסדה, כאשר הייתי בנגב ב"מפעלי תובלה". 


הקמתם מפעל לתפארת ב-20 אצבעותיכם, ללא הון, ללא "קשרים". כישרונותיכם, חריצותכם, 
מסירותכם, הדבקות במשימה, הנכונות לעבודה קשה ומפרכת הניבו פרי, שכל יהודי, שהמדינה 
יקרה לו צריך לברך על כך. 


במשך שנות עבודתי הכרתי וראיתי מפעלים, שיזמיהם או מנהליהם קיבלו הון עתק, הכול היה 
פתוח לפניהם ונהנו ממונופולים ממלכתיים. אבל בהעדר התכונות שבהן התברכתם שניכם, 
מפעלים אלה, או שחדלו להתקיים, או ממשיכים בצורה כושלת, כשמשלם המיסים הישראלי 
נושא אותם על גבו. 

הרשו לי לברך אתכם בשנה טובה וברוכה. אני סמוך ובטוח, כי תמשיכו לפתח אופקים נוספים, 
שפירותיהם יהיו לברכה למדינה, לעובדיכם ולכם. 


שמה המקורי של החברה, שנקבע כשנוסדה בשנת 1963, בא לבטא את עיסוקה 
העסקי והטכנולוגי בהתאמה לטכנולוגיה ולמוּדעוּת השוק. לפיכך שלוש האותיות 
של השם שנקבע - "מ.ל.ל.", באו לבטא את ראשי התיבות של השם "מכון 
לסטטיסטיקה ולמִיכּוּן משרדי בע"מ", היינו: מכון שיספק שירותי עיבוד נתונים 
מנהלי וסטטיסטי, במטרה למכן ולייעל את הניהול במדינת ישראל באמצעים 


6 צוריאל, יעקב (מראיין), "מי שיחזיק בעתיד בתעשיית המחשבים יחזיק בפטרודולרים", עסק כלכלה, 
גיליון 3, אפריל 1981, (23-3)-(31-3). 
7 ציון, חברה לביטוח בע"מ, ש' שרון, מנהל, לאריה ועמירס היקרים, ז בתשרי תשמ"ד (14.09.1983). 


6 


פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין-לאומית 


טכנולוגיים חדשים וחדשניים. לימים, כאשר התפתחו החברה והטכנולוגיה והציוד 
הוחלף במחשבים אלקטרוניים הנשלטים על ידי תוכנה וכדי לתת ביטוי לעובדה 
שנולדה כאן תעשייה חדשה - תעשיית התוכנה, שוּנָה שם החברה ל"מ.ל.ל. - 
תעשיות תוכנה ומחשבים בע"מ". ראשי התיבות של השם ההיסטורי (מ.ל.ל.), 
נשמרו גם בשמה החדש של החברה כדי לַשמָר את המוניטין שאותו צברה החברה 
במהלך למעלה מ-207 שנה בהן הקימה את המסד והטפחות של הניהול הממוחשב 
והמתקדם במאות עסקים וארגונים ציבוריים במדינת ישראל. 





8 ל 


אריאל (אריק) שרון, שר התעשייה והמסחר, בליוויו של דני גילרמן, נשיא איגוד לשכות המסחר, 
בביקור במרכז החישובים של החברה בתל אביב 


מ.ל.ל. הייתה החברה המקצועית המובילה בענף המחשבים בארץ ולמעשה 
הייתה המעסיק האזרחי הגדול בארץ של מקצועני המחשב בשנות ה807. ברשותה 
נמצא מערך המחשבים הגדול ביותר, היא הייתה גם בית התוכנה הגדול ביותר 
והגישה את כל הסיוע המחשובי שנדרש ללקוחותיה. למרות ריחוקה של מדינת 
ישראל ממוקדי הפיתוח של טכנולוגיות מחשבים בעולם, הצליחה החברה לצעוד 
עם הקדמה בעולם המחשבים מכיוון שעקבה בהתמדה אחר ההתפתחויות 
בתחום המחשבים, חתמה על הסכמי ידע בתחומי החומרה והתוכנה ואנשיה ערכו 
ביקורים במוקדי פיתוח של תעשיית המחשבים בעולם. כך, לדוגמה, חברת מ.ל.ל. 


7 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


הייתה הראשונה בארץ שנתנה שירותי עיבוד נתונים באמצעות תקשורת (עיבוד 
נתונים מרחוק); הראשונה שהפעילה את שיטת ה-יפפ והראשונה שיישמה את 
המיקרו-מחשבים בתחום התקשורת במסופים. 


בשנת 1983 החלו להגיע לארץ המחשבים האישיים, בעיקר מתוצרת יבמ. ענף 
מכירות החומרה בישראל נשלט על יד סניפים מקומיים של יצרני המחשבים 
הגדולים בעיקר מארצות הברית, כגון יבמ, דיגיטל ועוד. בשנים 1986-1984 
התרחבה מכירת המחשבים האישיים בישראל ומשנת 1985 נבע הגידול במכירות 
בעיקר ממחשבים אישיים תואמי יבמ מתוצרת חברות במזרח הרחוק. באותה עת, 
מ.ל.ל. הייתה המשווקת הגדולה ביותר של מחשבים אישיים בישראל. 


היקף פעילותה של מ.ל.ל. היה גדול מזה של כל חברה דומה בארץ ודומה לזה 
של חברות בתעשיית המידע באירופה ובארצות הברית. חלק מהמוצרים יוצרו 
במ.ל.ל. מראשית הפיתוח ובהשקעה כספית של החברה. מ.ל.ל. עסקה בפיתוח 
טכנולוגיות חדישות לכל סוגי המחשבים ולכל שיטות העיבוד. לרשות החברה 
עמדו מרכזי חישוב עתירי טכנולוגיות של מחשבים ותוכנה שנחשבו למתקדמים 
בסוגם. 


בשנת 1983 הייתה חטיבת התוכנה ועיבוד הנתונים החלק העיקרי של קבוצת 
מ.ל.ל.. פעילותה הקיפה 80% מפעילות החברה (ראו להלן). החברה תמכה ב-200 
מרכזי עיבוד וחישוב של חשבונאים ורואי חשבון בישראל וב-150 מעבדות 
מחשבים בחינוך התיכוני והגבוה *י 


החברה מילאה תפקיד מרכזי בהכשרת כוח האדם המקצועי בתחום תעשיית 
התוכנה והמחשוב בישראל ובהנעתו. בשנות ה807 וה907, במכלול הפעילויות 
העסקיות ובמעטפת השירותים שסופקו על ידי קבוצת מ.ל.ל., הועסקו בכל 
נקודת זמן כ"1,000 עובדים, מהם למעלה מ2007 אקדמאים בתחום המקצועות 
המדויקים (סטטיסטיקאים, מדעני מחשב, מהנדסי ייצור ועוד) לצד עובדים 
מקצועיים אחרים (תוכניתנים, מבקרי איכות, מפעילי מחשבים וקלדניות). כוח 
האדם האיכותי והמקצועי של החברה זכה להערכה רבה. היה זה הון אנושי יצירתי 
שהיווה את עוצמתה המקצועית והכלכלית של החברה. במרוצת העשורים, רכשו 
אלפי אנשי מקצוע את הכשרתם והתמחותם בחברה ואחר כך הועסקו ושולבו 
בחברות אחרות בישראל ובחו"ל. כפי שכבר נזכר לעיל, שאיפתי הייתה להרחיב 
את השירותים לכל רובדי העסקים והחברות ולאפשר את מתן השירותים על בסיס 


8 "ץקבוצת מ.ל.ל. בתערוכת מחשביס פרטית", טכנולוגיות (4) 1983. 


= 


פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין-לאומית 


כלכלי שווה לכל חברה על פי אפשרויותיה ובדרך זו לתת מענה לכל פלחי השוק. 


בשנת 1983 החברה גייסה הון בבורסה התל אביבית, הצליחה לשמור על יציבות, 
ומניותיה היו רווחיות גם כשהבורסה הייתה בשפל.*" שאיפתנו הייתה לגוון את 
הפעולות כדי לפזר את הסיכון ולהתפתח בכיוונים נוספים. מניות מ.ל.ל. החלו 
להיסחר בבורסה התל אביבית ולשמה נוספו המילים: "תעשיות תוכנה ומחשבים 
בע"מ". 

כשהוקמה חברת התקשורת "בזק" ונפתחו אפשרויות לתקשורת נתונים 
באמצעות קווי נל"ן (נקודה לנקודה) ובשלב מאוחר יותר תקשורת האינטרנט, 
שודרגו המערכות הניהוליות מעיבודי האצווה, לעיבודים אינטראקטיביים 
באמצעות תחנות קצה שהקיפו מגוון רחב של אמצעים: מתחנות להעברת נתונים 
מרחוק באמצעות כרטיסי ניקוב (81₪) דרך חיבורים של מחשבי קצה מסוגים 
שונים (מיני"מחשבים, סופר-מיקרו"מחשבים ומחשבים אישיים). טכנולוגיה זו 
אפשרה את ביזור אמצעי המחשוב בצמוד להתרחשות האירועים תוך ריכוזם 
במחשב מרכזי המהווה את צומת המידע למרכז הניהול והעצבים של ארגונים 
בעלי פעילות מבוזרת (סניפי בנקים, סניפי חברות ביטוח, אתרי מפעלים מבוזרים 
כגון אתרי בנייה, מחצבות אבן, מושבים, קיבוצים ואחרים). 


ביזור אמצעי המחשוב נבע מראיית העתיד. כחלק מהתוכנית האסטרטגית, 
חזיתי שהטכנולוגיה והדרישות הניהוליות יחייבו את הביזור באמצעות תחנות 
קצה חכמות מסוגים שונים ביחידות הקו של ארגונים בעלי פריסה ופעילות 
מבוזרת. אסטרטגיה זו הקנתה למ.ל.ל. יתרונות טכנולוגיים ועסקיים מול מתחריה 
והעמידה את קבוצת מ.ל.ל. ושירותיה הכוללים בשורה הראשונה של מרכזי 
החישוב, עם יכולות של חברות מובילות בקנה מידה עולמי. מכלול השירותים, 
העיסוקים, התחומים והטכנולוגיות שעמדו לרשות מ.ל.ל., היו לאבן שואבת של 
מיטב אנשי המקצוע שבחרו לעבוד בחברה ולהתמודד עם אתגריה הטכנולוגיים 
והעסקיים. 


החזון שהוביל את קבוצת חברות מ.ל.ל. היה לתת מעטפת של פתרונות ומוצרים 
המיישרים קו עם אסטרטגיית עסקים המפגישה ומחברת את כל התשתיות, 
מהחומרה דרך תוכנה ושירותי תקשורת נתונים באמצעות רשת מרכזי החישוב 
של החברה בישראל והעושר והידע המקצועי של אנשי מקצוע יצירתיים שעבדו 
בשירות חברותיה הטכנולוגיות. 


9 תחייה בת אורן, "מ.ל.ל. במזל שור", מחשבים, גיליון 58, 3 במאי 1986, עמ' 26-21. 


19 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 





מ.ל.ל. משתתפת ומציגה את יכולותיה בתערוכות לאומיות ובינלאומיות בישראל ובעולם 


170 





פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין-לאומית 


לראשונה מאז בר כוכבא 


על פי בקשת שר הביטחון שמעון פרס (בשנים 1977-1974), נענינו לפנייתו של 
עוזרו הנאמן אלחנן ישי (מי שבעבר היה מפקד הנח"ל, יושב ראש אגף הנוער והנחל 
במשרד הביטחון ומזכירו של בן-גוריון עד יומו האחרון), להקים בית תוכנה בישוב 
עופרה שמצפון מזרח לרמאללה, אחד מהיישובים שהוקמו על ידי המתנחלים 
בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. הקמת המפעל הייתה במסגרת 
המדיניות שנועדה לעבות את חגורת הביטחון מסביב לירושלים המאוחדת. בית 
התוכנה היה אמור לספק תעסוקה למתיישבי היישוב והם היו גם אמורים להיות 
בעלים-שותפים עם מ.ל.ל.. אתגרים מסוג זה, בלי כל קשר לפוליטיקה, מצאו חן 
בעיניי. נדלקתי' על הרעיון וכך הוקמה 'החברה המרכזית לפיתוח מערכות תוכנה 
בישראל בע"מ'. אריאל (אריק) שרון, שביקר במקום, אמר שמאז ימי קדם לא היה 
כדבר הזה: 'מימי בר כוכבא לא קם בית תוכנה ביהודה ושומרון' וראה בכך ציון 
דרך בהיסטוריה הישראלית. 


בבית התוכנה, ששכן באחד המבנים במקום, הותקן גם סופר-מיני"מחשב 
מתוצרת 64 מארצות הברית, שגם היא יוצגה בישראל על ידי מ.ל.ל. מחשבים 
דומים הותקנו בישראל במשרד התקשורת, בשירותי 144, דפי זהב ובחברת 
אמדוקס. כדי להבטיח את ההיתכנות הכלכלית, פניתי ל'"רים", מפעל לרהיטים 
בירושלים, וביקשתי להעביר את טכנולוגיית המחשוב של המפעל למחשב 64 
מאותו סוג שהותקן בבית התוכנה בעופרה, תוך הבטחה שבית התוכנה בעופרה 
יבצע את כל משימות המחשוב של המפעל. רולנדו אייזן, בעל המפעל ומנהלו, 
איש בעל שיעור קומה ניהולי ולאומי, לא היסס ואימץ את הצעתי. כך יצאנו 
לדרך שהפכה את "רים" לאחד ממפעלי הרהיטים המתקדמים בישראל ובעולם 
כולו. המפעל נחשב אז חדיש ופעל בשיטות מתקדמות ובקנה מידה עולמי בכל 
הקשור לפיתוח תוכנה. לקוחות בית התוכנה היו גופים שרכשו מחשבים מאותו 
סוג וביקשו לפתח תוכנות, ובהם גם מ.ל.ל. הם גם סיפקו שירותי ניהול למחשבים 
של מוסדות אחרים ובהם כמה מפעלים ומוסדות ציבור בירושלים רבתי. נוסף על 
מפעלי רים בע"מ, נמנו על הלקוחות חירות בע"מ, מיפרומאלל*י בע"מ, הסוכנות 
היהודית, הביטוח הלאומי ואחרים. 


0 מיפרומאל (פעל בירושלים בשנים 2005-1958) היה מפעל לייצור פרופילים מאלומיניום שהעסיק 
מעל ל-500 עובדים בשנות השיא. 


171 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 





אריק שרון, שר התעשייה והמסחר מבקר בבית התוכנה בישוב בעופרה ובמפעל ההרכבה של 
מחשבים מבית מַ.ל.ל במעלה אדומים 


העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר 


בראשית שנות ה907 החלה העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר. אנשים 
משכילים הגיעו לארץ שאת שפתה לא הכירו ונקלטו במרכזי קליטה במקומות 
שונים. עם גל העלייה הגדולה, פעלתי בדרכים שונות לקליטתם של אנשי מקצוע, 
מהנדסים ואקדמאים בתחומים שונים, בתעשיית ההיי-טק. רבים מהעולים היו 
בעלי השכלה מקצועית ואקדמית וראיתי בהם משאב חשוב לביסוסה והעצמתה 
של תעשיית ההיי-טק בכלל והתוכנה בפרט. הבחנתי באוזלת היד של הגורמים 
השונים להסבתם המקצועית וקליטתם בתעשייה ופעלתי במסגרות הציבוריות 
שבהן שימשתי כיושב ראש ההנהלה (איל"א וארגון בתי התוכנה) ובשיתוף עם 
משרד הקליטה ושירות התעסוקה פעלתי להקמת מסגרות מתאימות להסבה 
מקצועית ולהשמה בבתי התוכנה בארץ. באפריל 1991 חיוויתי את דעתי על 
חוסר המעש בעניין הקליטה: "הרבה דיבורים ומעט מעשים". גיליתי שבדיון 
שנערך בקבינט השרים לענייני קליטה דנו בקליטת 'עולי ההיי-טק' והיו שם 
עסקני ציבור שהצהירו כי 'אין כל בעיה' לקלוט רבבות עולים בעלי כישורים 
המתאימים לתעשיית המחשבים והאלקטרוניקה, אולם לא הבהירו מה בדיוק 


12 


פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין-לאומית 


בכוונתם לעשות בעניין. פה ושם היו בתי תוכנה שגילו עניין בקליטת עולים, אולם 
דווקא החברות הגדולות (דוגמת יבמ, דיגיטל ואחרות) היו רוויות ככל הנראה 
בכוח אדם. במשרדי הממשלה ענו שיש קרנות למימון עולים לפיתוח יישומים 
ותוכנות, אך העולים לא ידעו איך להגיע לקרנות האלה. טענתי שאפילו הגוף 
שהיה מסוגל לכוון את הקליטה, כמו המועצה העליונה לתוכנה שהקים שר המדע 
עזר וייצמן, לא פעל. נעשה ניסיון להחיות את פעולת המועצה העליונה לתוכנה 
על ידי שר התעשייה והמסחר ושר המדע והאנרגיה. מעבר לכך, לא היה ברור אם 
היו ברשות הממשלה המקורות הכספיים שנדרשו כדי לסייע לקליטת העולים 
במקומות עבודה ובמחקר ופיתוח. מערכת העיתון "אנשים ומחשבים" חיוותה 
את דעתה: "ואולי הפתרון הוא בכך, שבתי התוכנה ויועצים ידרבנו את העולים 
ויגבשו אותם בקבוצות פיתוח או חברות בנות? אנשי משרד המדע ואנשי המדען 
הראשי במשרד התעשייה והמסחר, כמו כל יתר בעלי המאה (והדעה) במשרד 
הקליטה, בסוכנות היהודית, ובשירות התעסוקה, צריכים להיפגש עם ראשי 
חברות הענף ועם העולים המתעניינים בנושא ברחבי הארץ. ההיענות הרבה של 
העולים להשתתף במפגש, שמקיים אנשים ומחשבים עם איל"א, משרדי הממשלה 
והסוכנות היהודית, מצביעה מצד אחד על ערנות רבה ורצון רב להשתלב בענף, 
אבל גם על חוסר ידע והסברה והרגשה של הרבה דיבורים ומעט מאוד מעשים" יי 

אחת מהערים שקלטו את העלייה החדשה הייתה ערד. מקומות התעסוקה 
העיקריים שהוצעו לנשים מקרב העולים היו במלונות ים המלח בתפקידים של 
חדרניות או עובדות ניקיון. לעבודה בבתי מלון כחדרניות יש קונוטציה שלילית 
בברית המועצות. מדובר היה בנשים אקדמאיות, רבות מהן מהנדסות בהכשרתן. 
כדי להקל על קליטתן ולבקשת משרד הקליטה וראש המועצה המקומית, אברהם 
("בייגה") שוחט, הקמנו בשנת 1992 מרכז לרישום נתונים בעיר. 

ביקשתי מעולה חדשה ממרוקו, תושבת אשדוד ועובדת בחברתנו, לעבור 
לערד ולנהל את המרכז. כוונתי הייתה להמחיש להן, ל'רוסיות', כפי שנקראו אז, 
שעולה חדשה מונתה למגהלת והדבר מעיד שיש להן סיכוי להצליח. התקשיתי 
לבחור מבין הנשים האקדמאיות את המתאימות ביותר. הנשים, שבעליהן היו 
אסירי ציון ורמתן האישית הייתה גבוהה מאוד, הביאו איתן את המדליות שקיבלו 
בעליהן (שהיו באותה עת במאסר בברית המועצות) כדי לשכנע אותי לקבל אותן 
לעבודה. יכולתי לקבל 30 עובדות בלבד וליבי נכמר בקרבי על כל אלה שנאלצתי 
לוותר עליהן. 

אחרי קורס קצר הפכו 30 מהנדסות לעובדות במרכז - קלדניות. שכרתי מבנה, 
הבאתי ציוד ואת העבודה העברתי אליהן בלילות בשקי דואר ממרכז החברה בתל 


1 המערכת, "ככה לא קולטים עלייה!", אנשים ומחשבים, 2.4.91. 


3 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


אביב. השקים עם הנתונים הגולמיים הפכו תחת ידיהן למדיה מגנטית והוחזרו 
אליי. בשנת 1993, בעקבות ההצלחה בערד, הוקם מרכז לרישום נתונים בעכו וגם 
בו עבדו כ-30 נשים. מרכזי קליטת הנתונים בערד ובעכו שירתו את מרכזי החישוב 
של מ.ל.ל. בתל אביב ובחיפה. ביקשתי הקלות מהממונה על הכנסות המדינה ולא 
נעניתי, אך ידיי לא רפו. המשכתי להעסיק אותן לאורך זמן. המרכזים הפכו לדגם 
חיובי לקליטת נשים אקדמאיות ובכך היו למופת של קליטה מוצלחת בישראל. 
כשהעולם השתנה וכבר לא היה צורך בקלדניות, יכלו הנשים הללו לפרוש כנפיים 
לעבודות אחרות. המעבר מהעבודה כחדרניות לעבודה כקלדניות שיגה את מצבן. 
כאשר הטכנולוגיה השתנתה ולא היה יותר צורך בקלדניות, הן כבר הספיקו לרכוש 
ניסיון בעבודה, הכירו את החברה הישראלית ועמדו לפניהן אפשרויות טובות 
יותר. ההתקדמות מעבודה בקלדנות לעבודות אחרות קלה יותר מאשר מחדרנות. 
במהלך העבודה בקלדנות התקרבו אל החברה הישראלית וכך יכלו להשתלב ביתר 
קלות. זאת ההוכחה שגם פעולות קצרות טווח מחוללות שינוי. 


המעבר לשקל החדש (1986) 


במסגרת המאמצים להיחלץ מן האינפלציה הקשה, הוחלט להנהיג שער חדש 
למטבע בישראל מ-1 בינואר 1986. הוחלט שהשקל החדש יהיה קטן פי 1,000 
מהשקל הישן. הסבת המשק לשיטת השקלים החדשה הייתה בעיקרה מיזם של 
תעשיית האינפורמציה והמחשבים. ההסבה חייבה שינוי כל התוכנות, הסבת 
כל הקבצים לשיטת השקלים החדשה, הסבת כל אמצעי העזר (קופות רושמות, 
כספומטים ועוד), הדפסת הניירת (פנקסי המחאות ועוד). המיזם שאב אליו את 
מיטב המוחות ואנשי המקצוע וגרם לעיכוב במיזמים אחרים. העלות הייתה 
גבוהה מאוד וככל הנראה מדובר במאות מיליוני דולרים. המעבר הוכיח את 
חיוניותם הבלעדית של המחשבים. לדעתי, המעבר לשקל החדש לא היה אפשרי 
ללא המחשבים. מרכזי החישוב ועיבוד הנתונים של מ.ל.ל. נקטו בשיטת הסבה 
שאפשרה כמה חלופות טכניות לפי רצון המשתמש וצרכין 1 


קבוצת מ.ל.ל. מקור להשראה ויזמות לאחרים 


הצלחתה של מ.ל.ל. על מגוון פעילויותיה המקצועיות והעסקיות עוררה השראה 
וזירזה קבוצות ויחידים, שבחרו לאחר שירותם הצבאי או לימודיהם האקדמיים, 
לחקות את המודל "המללי" ולהקים מיזמים בתחום המחשוב ומערכות המידע 


2 עמירסם שור, "המעבר לשקל החדש - בזכות המחשבים", אנשים ומחשבים, 26 בדצמבר 1985. 
עמירס שור, "המעבר לשקל החדש", אנשים ומחשבים, גיליון 135, 22 בינואר 1986. 


4 


פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין-לאומית 


ובתחומים משיקים אליהם. כך, בשנת 1966, הקימו בוגרי ממ"ס את חברת ניקוב 
וכמה שנים לאחר מכן הקימו בוגרי ממ"ס וממר"ם אחרים את חברת דאטה מיכון 
ובוגרי מערכות אחרות הקימו את חברת קופל ראם. הייתה זו רק ראשיתה של 
תקופה שהרחיבה ויצרה תעשייה מסוג חדש ושונה מהתעשיות המסורתיות. 
הקמת חברות ומתקני מחשוב נוספים העשירה את מגוון הספקים בתחום וכמובן 
יצרו תחרות עם קבוצת מ.ל.ל. 

מ.ל.ל. החלוצית הייתה גם אבן 
שואבת לרעיונות של יזמים בעלי חזון 
וחלומות טכנולוגיים שבחרו להציג 
את רעיונותיהם לפניי ולבקש את 
עזרתי במימוש רעיונותיהם במסגרת 
מ.ל.ל. או על ידי הקמת מסגרות 
עסקיות חדשות, המבוססות על 
חזונם הטכנולוגי. מעולם לא החמצתי 
הזדמנות להאזין בקשב רב ולהתרשם 
מבעלי רעיונות טכנולוגיים ועסקיים ‏ לוגו החברה, סוף שנות ה-80 
חדשים. התלהבות הצעירים ועיניהם 
הבורקות תמיד ריגשו אותי ולאחר 
בחינתם, פעלתי במקוים רבים גם 


-- 7 
לאורך עשרות השנים שבהן ניהלתי " . . 


את קבוצת חברות מ.ל.ל., האמנתי תעשיות תוכנה ומחשבים בע"מ 
בחדשנות טכנולוגית כבסיס וכתנאי. לוגו החברה, סוף שנות ה-90 
לקיום והישרדות. חדשנות טכנולוגית 
והמצאות הן סם החיים של התעשייה הזו, תעשייה ללא גבולות שהדמיון והחלומות 
הטכנולוגיים מובילים אותם והשמיים הם הגבול. האמנתי תמיד שמיזמים ענקיים 
ומצליחים מתחילים ברעיון ורובם מתחילים בצורה צנועה מאוד, 'בקטן'. אסור 
שהפחד מטעות ימנע את המעשים הנדרשים למימוש הרעיונות. 

כך הוצג לפניי בשנת 1983, על ידי שני מהנדסים צעירים בוגרי הטכניון בהנדסת 
מחשבים ותוכנה, שחברו ליזם ואיש העסקים הצעיר אילן בן דב (שלימים נודע 
כטייקון תקשורת), הרעיון לפתח ולייצר מערכות תצוגה אלקטרוניות ממוחשבות 
באמצעות נורות לָד ובכך נפתחה הדרך להקמתה של חברת קומפיוטשר בע"מ 
שהייתה חברה בת של מ.ל.ל. (ראו בפירוט להלן). 

מחולל היישומים ויזדום (גת9/1260) שפותח בטכנולוגיה מונחית עצמים היה 





55 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


פרי חזונו של ברוך ורדי, איש תוכנה שבחר לממש את חלומו הטכנולוגי במ.ל.ל. 
מחולל היישומים זכה בשני תארים: בתואר מחולל היישומים הטוב בעולם בשנת 
5 ובתואר המוצר הנבחר ביותר ביחס לכל הטכנולוגיות שהוצגו באותה 
שנה בתערוכה 060 בעיר הנובר בגרמניה, התערוכה הגדולה והחשובה בעולם 
בתוכנה, מחשבים ותקשורת נתונים. 

לא רק יזמים טכנולוגיים קיבלו את השראתם ממ.ל.ל. חברת פור"י שהוקמה 
ביוזמתו של חוקר השווקים ודעת הקהל, רפאל גיל, הוקמה ופעלה בחסות מ.ל.ל. 
ורבים משיטות המחקר וסקרי דעת הקהל בשנות ה-70, ה-80 וה-90 בוצעו 
באמצעות החברה שנמנתה על המובילים בתחום בישראל. חברה זו פיתחה 
שיטות מחקר מהמתקדמות שהיו ידועות במאה הקודמת. 

כאשר ד"ר יעקב שיינין וד"ר אלי שגיא סיימו את לימודי הדוקטורט שלהם 
בארצות הברית והגו את רעיון "המודלים הכלכליים", שיטות ומתודולוגיות 
למחקר וניבוי כלכלי, מ.ל.ל. הייתה לכתובת הראשונה אליה פגו ואיתה מימשו את 
רעיונותיהם הראשוניים תוך שימוש בתוכנות מחשב ושיטות אותן למדו בארצות 
הברית ומימשו בישראל. 

אין לי ספק שהיום יותר מתמיד, יש שפע של הזדמנויות עסקיות הניתנות 
למימוש באמצעות טכנולוגיה והשראה מאחרים. חשוב כדי להצליח, לפני היציאה 
לדרך, לבסס את העשייה על ידע והשכלה הנותנים את התשתית הנכונה למימוש 
החזון העסקי או הטכנולוגי ועל איתור נושאים שהם בגדר הכרח ולא קיימים עדיין 
בשוק, או נושאים הנמצאים במחסור וכמובן שיפור הקיים באמצעות חדשנות. 
לכל אלה דרושים נחישות, אמונה ביכולת ובדרך, תשוקה והקרבה, בדרך להצלחה. 

כל אחד מהרעיונות הטכנולוגיים שפותתו על ידי יזמים בהשראת מ.ל.ל. היו 
חדשניים ופורצי דרך בקנה מידה בין-לאומי ויצרו תעשיות ושירותים חדשים 
שקשה לתאר היום את עולמנו בלעדיהם. 


מ.ל.ל. מערכות בקרה 


בשנת 1985, שנים רבות לפני שנוצר המונח העכשווי "אינטרנט של הדברים" 
(ד0ז), הקמנו את חברת מ.ל.ל. מערכות בקרה שתחום התמחותה היה פיתות 
מערכת של שליטה ובקרה מרחוק, תוך ניצול אמצעי תקשורת ואביזרים שונים 
שניתן להפעילם מרחוק, כגון, חיישנים, מצלמות ומערכות ביומטריות לבקרת 
כניסה ולאבטחה פיזית של אתרים. הקמנו מערכות בעשרות אתרים במדינות 
שונות בעולם, שהגדולה והחשובה שבהן הייתה מערכת ההגנה ההיקפית על 
אחד מבתי הזיקוק הגדולים בעולם, בהודו. בתי זיקוק אלה העסיקו באותה עת 
כד40,000 עובדים בשלוש משמרות. המעטפת מסביב לאתר בתי הזיקוק כללה 


1% 


פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין"לאומית 


מצלמות וגדרות אלקטרוניות. הכניסה אל אתר בתי הזיקוק הייתה מבוקרת 
ונשלטת על ידי מערכת מרכזית, כאשר כרטיס הזיהוי (ובו הנתונים האישיים 
והאלקטרוניים) אפשר את כניסת העובד ואת קליטת נתוניו במחשב. בצורה 
דומה הותקנו חיישנים ייחודיים באמצעי ההובלה השונים (משאיות, אוטובוסים 
ומכוניות פרטיות) שאפשרו פתיחת שערים ובקרת כניסה לעובדים ולמכוניות. 

מיזמים נוספים אחרים כללו פיתוח תוכנות וטכנולוגיות שאפשרו באמצעות 
הטלפונים הניידים פתיחה מרחוק של שערים וכניסות אל מרחבי יישובים, מפעלים 
ואתרים מוגנים אחרים לרבות פתיחה וסגירה של מערכות השקיה בפרדסים 
ושטחי פלחה. 

לצורך הפתרונות לסוגיהם, פיתח צוות מהנדסי החברה ומתכנתיה מחשב בקרה 
ייחודי שעמד מאחורי כל האפליקציות וְאֶפְשָר באמצעות תוכנה חכמה לא רק 
שליטה ובקרה מרחוק, אלא גם ניתוח אירועים ומתן התראות בזמן אמת. נתוני 
הכניסה של עובדים ומכוניות נאספו ויצרו את מאגר הנתונים המצטבר לצורך 
חישובי שכר לעובדים ותשלומים לקבלני הובלות והסעות. 


קומפיוצ'ר בע"מ: שלטים ממוחשבים 


הצלחתה העסקית והמקצועית של מ.ל.ל., כאמור לעיל, עוררה השראה אצל 
אחרים והניעה כמה קבוצות של צעירים שבחרו לאחר שירותם הצבאי ביחידת 
המיכון והמחשוב של צה"ל (ממ"ס ואחריה ממר"ם, ראו במבוא) לחקות את 
המודל "המללי" ולהקים לעצמם מרכזי חישוב לעיבוד נתונים ובתי תוכנה שלימים 
גם התחרו במ.ל.ל. לאורך עשרות השנים במ.ל.ל. האמנתי בחדשנות טכנולוגית 
כבסיס החשוב ביותר לקיום ולהישרדות. לחדשנות הטכנולוגית ולהמצאות, 
כידוע, אין גבולות, זרם החידושים הולך ומתגבר ומהירות המעבר מרעיון ליישום 
מותנית בנחישות היזמים. 

אילן בן דב, לימים טייקון התקשורת הנודע, החל לשווק בשנת 1983 שלטי 
שורות מוארים במגורות 180 בצבע אדום שתוכנם ניתן לתכנות (טקסט אלפא- 
נומרי) בשורה נעה החוזרת על עצמה מדי שניות אחדות. באמצעות שלטים אלה 
ניתן להעביר מסרים של מידע אינפורמטיבי מסוים או פרסומת המוגבלת במספר 
תווים בשורה אחת בלבד. 

שלטי השורות.המוארים בנורות 1.80 היו אז חידוש ומהפכה. ראשיתה בשלטי 
שורה ובשיא התפתחותה כללה שלטים רבי-שורות ושלטי פרסומת שהכילו את 
כל צבעי הקשת, גרפיקה, אנימציה ווידיאו. כל האפשרויות ממוחשבות ונשלטות 
על ידי תקשורת מרחוק. שניים מחבריו של אילן בן דב, ערן אונגר ואלון גינזבורג, 
חברים מילדות שסיימו באותה עת את לימודיהם בהנדסת תוכנה ומחשבים 


177 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


בטכניון, נפגשו עם אילן בעיתוי שבו תכננו את עתידם המקצועי ואת השתלבותם 
בתעשייה. כפי שקורה פעמים רבות כאשר נפגשים אנשים שניחנו בידע ובחשיבה 
יצירתית, ההיכרות עם 'הפרסום בשורה' הפיקה ניצוץ לאפשרות הפיכת השורת 
ללוח רב-אורות דינמי וממוחשב. עם הרעיון הזה ועם החזון לפתח טכנולוגיה 
שתחולל מהפכה בשיטות הפרסום ובהפצת מידע, הגיעו השלושה למשרדי 
והציגו את חזונם הטכנולוגי. הם הציעו לייצר שלטי מידע שיחליפו בהדרגה את 
כל לוחות המידע האלקטרו-מכניים שהיו אז בשדות התעופה בעולם, בתחנות 
הרכבת, בתחנות האוטובוסים, בבורסות, בבתי מלון ובכל מקום אחר שבו היה 
צורך להפיץ מידע. אולם מן ההכרח היה להעמיד את הרעיון במבחן ההיתכנות. 
הצעתי לשלושת היזמים להציג את הטכנולוגיה והמוצר החדש בביתן מ.ל.ל. 
בתערוכת המחשבים הגדולה והחשובה בעולם שנערכה בהגובר שבגרמניה. 

בזמן הקצר שעמד לרשותם עד מועד התערוכה לא היה ניתן לממש את החזון 
הטכנולוגי ולהשלים את הפיתוח והייצור של השלט ולפיכך הצעתי פתרון לצורך 
התצוגה, שיאפשר לבחון את תגובות השוק. לפי הרעיון נבנח שלט דְּמָה משמונה 
שורות תצוגה שהציגו מידע אינפורמטיבי סטטי במארז עץ שצופה בפורמייקה 
שחורה. תצוגת השלט שנבגנה במתכוגת שהצעתי זכתה להתעניינות רבה ביותר. 
מתחרים שפיתחו טכנולוגיות אחרות מיששו את השלט כדי לנסות ולהבין מה 
עומד מאחוריו. מבקרים מיפן, סין וארצות הברית, עמדו וצילמו את השלט ללא 
הרף, מזוויות שונות. תכונה ייחודית של נורות ה-180 היא שהתאורה שלהן 
מאפשרת לקרוא את המידע מרחוק ולא רק מול מרכז השלט. לתכונה זו ערך 
מיוחד באולמות גדולים בהם תנועה רבה דוגמת שדות תעופה, מסופי תחבורה 
ועוד. היה זה השלט המהפכני הראשון בעולם שסימן את סופו של עידן שלטי 
"עלי" המתכת האלקטרו-מכניים ששלטו בשווקים שנים רבות. 

מכיוון שמתקני התצוגה נשלטו על ידי מחשב ותקשורת, ניתן היה בו זמנית 
לפזר מתקני תצוגה באתרים שונים ולהזרים את המידע ממרכז מידע יחיד. מאפיין 
זה היה בעל חשיבות כאשר משתמשי מערכות התצוגה האלקטרוניים הציגו מידע 
או פרסומת אחת בעשרות ובמאות אתרים. כך, לדוגמה, חברות שהייתה להן רשת 
של סניפים יכלו להעביר מידע אחיד לכל הסניפים באמצעות מודם שהותקן בלוח 
והחברה יכלה לעדכן מרחוק את המידע בתצוגה, על פי הצרכים. פיתוח הגרפיקה, 
האנימציה והווידיאו יצרו פרסום חוצות דינמי שלא התאפשר בעבר על ידי מדיה 
אחרת. 

חזרנו מגרמניה עטורים בהצלחה ובתחושת ביטחון בעתידם של השלטים 
הממוחשבים. החל המחקר והפיתוח המעשי של מערכת השליטה, הבקרה 
והתקשורת, לרבות רישום פטנטים על מקצת מן הפיתוחים, כדי להבטיח את 


168 


פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין"לאומית 


זכויותינו בטכנולוגיה זו. 

שנת העבודה הראשונה (1984) של קומפיוצ'ר כחברה בת של מ.ל.ל. הסתיימה 
עם יצוא של 10,000 דולר. הפיתוח עורר עניין רב בצרפת, בארצות הברית 
ובגרמניה.י"י בשנת 1986 כבר הגיעה החברה להיקף של חצי מיליון דולר וזכתה 
בתעודת יצואן מוסמך. המכירות וההזמנות לשנת 1987 אמורות היו להגיע להיקף 
של כ-2 מיליון דולר. 

בשנת 1987 היו בחברה עשרה עובדים בלבד. גם הרחבת מספר המוצרים נעשתה 
בזהירות. כך, לדוגמה, רק לאחר התגובות הגלהבות בהגובר, כפי שתואר לעיל, 
סיימנו את פיתוח המוצר השני של החברה. מוצר זה היה לוח פרסום דיגיטלי 
חדשני, שאפשר שילוב מידע מילולי וגרפי בשלושה צבעים. מייסדי החברה העריכו 
כבר אז שהשימוש בלוחות אלה ילך ויתרחב עוד ועוד. אולם היו קשיים שהם נאלצו 
להתמודד איתם ובהם. למשל, הקושי להציג את הלוחות במקומות פתוחים, בגלל 
עוצמת אור השמש. כדי לשמור על ההובלה בתחום זה, מן ההכרח היה לפתח 
מוצרים שביצועיהם טובים יותר משל האחרים.**י נוסף על כך התפתחה במהירות 
בלתי צפויה תחרות שהתבססה על חיקוי הפתרון הטכנולוגי. 

עם השלמת הפיתוח, הוקם פס ייצור והחלו מכירות והתקנות ראשונות בארץ. 
הפיתוח חולל מהפכה בשיטות הפרסום ותצוגת נתונים. לוחות התצוגה הותקנו 
בשדות תעופה, כרמלית, ברכבת ישראל, בתחנות אוטובוס, בפרסום חוצות, 
תחנות ספורטוטו ישראל, בבתי מלון שונים, בבורסה לניירות ערך, באצטדיון 
הלאומי לכדורגל ועוד5י 

החל גם יצוא ושלטים הותקנו בטורקיה, גרמניה, במדינות נוספות באירופה 
ובארצות הברית. התפתחות תעשיית נורות ה-180 הייתה מדהימה. מחירי 
הנורות ירדו, נוצרו נורות שאפשרו את כל קשת הצבעים וכך נוצרו משטחי ענק 
לפרסומות שאפשרו גרפיקה ואנימציה ממוחשבות והקרנת סרטי וידיאו. המהפכה 
הטכנולוגית דחפה את תעשיית השלטים הממוחשבים. 

הזדמנות פז נוצרה בשנת 1987, עם הפיתוח האדיר של הרכבת בסין. נחתם 
הסכם לשיווק שלטים בקנה מידה גדול מאוד עם חברת הרכבות הסינית ובשיתוף 
עם הרכבת של סין הלאומנית (טייוון). תחנות הרכבת בסין הן אמצעי תחבורה 
המונית שאין לו אח ורע בשום מקום אחר בעולם. רק בתחנת הרכבת של בייג'ינג, 
עיר הבירה, היה צורך להתקין 1,000 מתקני תצוגה. שילוט כל תחנות הרכבת בסין 
3 "מערכת להצגת נתונים - להיט בעולס", אנשים ומחשבים, גיליון 9, 2/1985. 
4 תמי זילבר, "הכיתוב רץ ומתחלף", 1987 (?). 


5 רוני גבריאלוב, "מ.ל.ל. עוד לא אמרה את המילה האחרונה", גלובס, 19 באפריל 1993. להלן: 
גבריאלוב, מ.ל.ל. 


179 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


היה מצריך מאות אלפי שלטים ואין ספק שהאתגר היה מחייב הקמת פס ייצור 
בסין. אולם ההזדמנות נגוזה במהירות ובמפתיע (ראו בפירוט בפרק יד). 

המרחק מן השווקים והופעתם של יצרנים מתחרים רבים בעולם הביאו את 
החברה לסוף דרכה. הלקח שנלמד מאותו ניסיון הוא שלא די בחדשנות טכנולוגית, 
מכיוון שרעיון טוב יגרום תמיד להופעת מתחרים. ההצלחה הכלכלית תלויה לא 
רק בחדשנות הטכנולוגית אלא גם (ואולי בעיקר?) ביכולת לפתח את המוצר 
במהירות ולמנף את הפיתוח המקורי אל אפשרויות חדשות נוספות כדי לכבוש 
את השווקים ולהתחרות באחרים. 

קומפיוצ'ר מייצגת נאמנה את הייחוד הישראלי בתעשיות ההיי-טק הישראלי: 
דמיון ואלתור ללא גבולות, חוצפה ויכולת לעמוד באתגרים (גם אם הם נראים 
בלתי אפשריים) המושתתים על ידע, יכולת וחברות אישית של אנשים שהיכרותם 
התחילה בבית הספר התיכון, בתנועת הנוער או בצבא, המוכנים ללכת יחד כדי 
להגשים חלום וחזון עסקי או טכנולוגי. 

לקח נוסף הוא שלעיתים, עם כל הרצון והנחישות לייצר את המוצרים בארץ, 
קיימים מוצרים שדורשים ייצור גמיש וחשוב לקרב את חלקו של היצור אל שווקי 
היעד. כך, לדוגמה, במקרה של קומפיוצ'ר, הטכנולוגיה נארזה בזיווד מתכתי כבד, 
שהובלתו מישראל אל היעד הייתה כרוכה בעלויות גבוהות. לחילופין, ניתן היה 
למצוא שותף אסטרטגי או להקים מפעל להרכבה בארץ היעד וכך לחסוך בעלויות 
ולקצר את מועדי האספקה. 

למ.ל.ל. שמורות זכויות רבות בהנעת מהפכות טכגולוגיות והסיפור שסופר 
כאן מעיד על מהפכה נוספת. בשנות ה807 יצאה מישראל, לראשונה, הבשורה 
שאבד הכלח על מערכות התצוגה האלקטרו-מכניות. כיום, בכל מקום שנפנה 
אליו, בעולם כולו, יש מתקני תצוגה אלקטרוניים ממוחשבים בתצוגת ה-180. 
כמו במקרים מובהקים אחרים, הטכנולוגיה ניצחה בסופו של דבר והפכה לנחלת 
הכלל, אך דווקא המפתחים לא זכו ליהנות מפירותיה. 


המהפכה (שלא התרחשה) בבנקים 


אחד התחומים הראשונים שבהם התמחתה מ.ל.ל. כבר מראשית דרכה 
המקצועית והעסקית (1963) היה מחשוב שירותי הבנקאות והפיננסים בישראל. 
בין הבנקים שמחשבה מ.ל.ל. ניתן למנות את בנק הפועלים, בנק קונטיננטל, 
בנק מסד, בנק יהב, בנק הבנייה, בנק אוצר החייל, הבנק ליצוא, הבנק לפיתוח 
ומשכנתאות, הבנק לפיתוח התעשייה ואחרים. בנקים אלה מוחשבו ואחר כך 
נוהלו במשך שנים רבות על ידי קבוצת מ.ל.ל. תעשיות תוכנה ומחשבים. מ.ל.ל. 
הקימה את המסד והטפחות של מערכות המידע והמחשוב של מרבית הבנקאות 


100 


פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין"לאומית 


הישראלית ושל מרבית החברות שפעלו בשוק ההון הישראלי. בין היתר ניתן 
למנות בין לקוחותינו את החברות פי"א, פסגות, החברה המרכזית לניהול ניירות 
ערך, מוריץ טוכלר, יוניטרסט וכן את חברות הביטוח "ציון", "יהודה", "אליהו", 
"ירדניה", "ענבל" ואחרים. על התשתית הזו, שנים לאחר מכן, נבנו ופותחו מערכות 
המחשוב העצמאיות במרבית הבנקים בישראל. 

בשנות ה-70 של המאה הקודמת ובשנים שלאחריהן ועם חילופי דורות 
המחשבים, פעלו בבנקים מחשבים אלקטרוניים חדישים ומתקדמים, בעלי יכולות 
טכנולוגיות ששיפרו את תפוקתם ואת יכולת ביצועיהם. מימוש פוטנציאל ביצועי 
המחשבים מותנה לא רק בחדשנות החומרה, קרי טכנולוגיות המחשב, אלא גם 
ביעילות ובתתכום התוכנות באמצעותן מבוצעים העיבודים. הכוונה היא לכלי 
התוכנה, שפת התוכנה, מערכת ההפעלה לניהול בסיסי הנתונים והמאפיינים 
הנוספים שבהם פותחו האפליקציות הניהוליות. 

בחלוף השנים ועל סף שנות ה-90, למדתי לדעת שהבנקים פעלו באופן נמרץ 
להצטיידות במחשבים חדישים, אבל המשיכו לעשות שימוש באותן תוכנות 
שהשתמשו בכלי תוכנה, שפות תוכנה ומערכות הפעלה שאבד עליהן הכלח. מדובר 
בחוסר יעילות שיש לו מחיר כלכלי, הן מבחינת הבנקים והן מבחינת הלקוחות. 
שילוב בלתי מאוזן בין מחשבים מתקדמים לתוכנות מיושנות, מייקר את תהליכי 
הייצור של שירותי הבנקים. במצב עניינים זה, יעילות המחשבים בשירות ציבור 
הלקוחות נמוכה ואחזקתם יקרה. מעבר לכך, הבנקים מתקשים "לרוץ" ואפילו 
"ללכת" עם הזמן ולמעשה הם "מדדים" עימו בקושי רב מכיוון שקשה ליצור 
שירותים גמישים העונים על צורכי הזמן והלקוחות. בדיקה ראשונית שקיימתי 
העלתה שמצב דומה קיים בבנקים במרבית המדינות בעולם. כך גם המצב בארצות 
הברית, מדינה המובילה את תעשיות המחשבים והטכנולוגיה בעולם. 

לאור ממצאים אלה, האמנתי שגיליתי הזדמנות עסקית - לייצר חבילת תוכנה 
חדישה לבנקים שתחליף את הישנה. מדובר ביצירה ובייצור של חבילת תוכנה 
גנרית לניהול הבנקאות הגלובלית בישראל. בתהליך יוקמו במ.ל.ל. תשתית ומרכז 
פיתוח שיוכלו להשפיע על השיטות ודרכי הניהול של הבנקאות העולמית. חשבתי 
שזו גם ההזדמנות לשתף את לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר 
ולקבל את תמיכתו ברעיון הן מבחינה מוסרית והן מבחינה כספית. 

כאשר הוצג החזון העסקי בפני יועצי המדען הראשי, טרחו אלה להדגיש 
באוזניי את הסיכונים והקשיים לפניהם אני עתיד לעמוד במימוש המיזם: שמרנות 
הבנקים, חוסר נכונות להתמודד עם שינויים מרחיקי לכת של מקבלי ההחלטות 
ואולי גם הסתייגות מהתלות ביצרן ישראלי. נדרשתי להביא הוכחות להיתכנותו 
של מיזם שאפתני כזה ולרצון הבנקים בעולם להשתתף במהפכת המחשוב עליה 


11 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


חשבתי. נעתרתי לאתגר ובחרתי לבחון את הנושא בארצות הברית. בפגישות 
שקיימתי עם נשיאים ומנכ"לים של בנקים, גדולים וקטנים, במסע רצוף מחוף 
לחוף, הופתעתי מהתגובות האוהדות לרעיון ומן הצימאון לשדרוג המערכות, על 
ידי אימוץ והטמעה של מערכות חדישות ומתקדמות שיפתחו אפשרויות חדשות 
לשירותי לקוחות על ידי הבנקים. הבנקים נדרשו לתת תשובות הולמות לסביבה 
הכלכלית המשתנה לבקרים המשנה את פני העסקים ואת דרישות הלקוחות. 

מצויד בעשרות מכתבי תמיכה, חתומים על ידי הבנקאים מהבנקים החשובים 
בארצות הברית ובהם תמיכה נלהבת בחזון המחשוב החדיש והמתקדם, שבתי 
לישראל וביקשתי בשנית את תמיכת תקציב המדען במיזם. הפעם באתי מצויד 
בהוכחות לצורך ולעניין אותו מגלים בנקאים, הרוצים בכל מאודם לחולל מהפך 
בשירותיהם. משאושרה בקשתי והוקצב לי סכום של שני מיליון דולר, נרתמתי 
בהתלהבות למימוש החזון. במ.ל.ל. הוקמה חטיבה בנקאית ובה צוות של 25 
מהנדסי תוכנה ומתכנתים תחת מטריית הכינוי קומפיובנק (%מ8פטקוחס0)) אשר 
נרתמו למשימה האתגרית. 

השנה הייתה 1994, שנים ספורות לאחר השקת מחולל היישומים מוכוון 
העצמים ויזדום (ה200ו/%), גם הוא מפירות המחקר והפיתוח במ.ל.ל. באותו 
עידן כבר שלטו הסופר-מיקרו-מחשבים והמחשבים האישיים בכיפת הטכנולוגיה 
וביישומיה. צוות הפיתוח קיבל שתי החלטות אסטרטגיות עם תחילת עיצוב 
ותכנון המיזם. הוחלט שהמערכת לא תופעל באמצעות מחשב מרכזי. המערכת 
תבוסס על חוות שרתים, סופר-מיקרו-מחשבים וכלי הפיתוח יהיו מחולל 
היישומים מוכוון העצמים (%007* ויזדום וניהול בסיס הנתונים יהיה מתוצרת 
אורקל (019016). 

בתוך פרק זמן קצר, שנתיים בלבד, שללא ספק היה הישג הראוי להיכנס לספר 
השיאים וההישגים של "גינס", פותחה המערכת ויושמה בהצלחה רבה בבנק 
פ.ק.או, סניף הבנק הפולני בישראל. מנכ"ל הבנק באותן שנים ראוי לכל שבח על 
הסיוע שנתן לצוות הפיתוח ועל הנכונות לשמש מעבדת הגיסוי לתוכנה החדשה. 
העמדנו לרשות בנק פ.ק.או תוכנה וטכנולוגיה המתקדמות ביותר שהיו בשימוש 
באותה עת בבנקים בעולם. אין לי ספק שהניהול המתקדם של הבנק סייע רבות 
בהליך הרכישה של הבנק על ידי בנק הפועלים שלא היסס לשבח את הניהול 
הממוחשב של הבנק. 

סיקורעיתונאי, כתבות מקצועיות שפורסמוו בישראל ובעולם והפצת פרוספקטים, 
בישרו על השקת המערכת שאמורה לשדרג את ניהול הבנקים בעולם. בעצה אחת 
עם מומחים לגבי דרך השיווק העדיפה, הוחלט לשתף פעולה עם חברות מחשבים 


.0007 :20[606 0016160 760000108 6 


2 


פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין-לאומית 


מובילות בבנקאות. שתי חברות צוינו כשותפים פוטנציאליים: יבמ העולמית, 
חברת המחשבים הגדולה בעולט וחברת 05א,"' חברת אינטגרציה*י מהגדולות 
והמובילות בעולם, שהוקמה ונוהלה במשך שנים על ידי רוס פרו, מי שהעמיד 
עצמו פעמיים כמועמד לנשיאות ארצות הברית וכשל בבחירות. פנייתי לחברת 
יבמ בארצות הברית הסתייעה בקשריי כלקוח של סניף החברה בישראל במשך 
שנים רבות ואילו הקשר לחברת ₪05 נוצר במפגש עם אחד מבכירי החברה בכנס 
בין-לאומי בארצות הברית שבו השתתפתי כמרצה. 

חשיפה ראשונה של התוכנה, עקרונותיה וביצועיה, עוררה עניין רבבשתי החברות 
והן הגיבו בהתלהבות. לצורך בחינת התוכנה והטכנולוגיה, כל אחת מהחברות 
הקימה צוות בחינה מקצועי שייעודו לחוות את דעתו על התוכנה וביצועיה. 
מרתון פגישות נקבע באטלנטה בחופה המזרחי של ארצות הברית ובהן הוצגה 
המערכת. דוחות נלהבים נמסרו להנהלות ולמקבלי ההחלטות בשתי החברות 
ובדוח מסכם נכתב על ידי צוותי הבחינה שהוצגה להם מערכת בנקאית "מתוצרת 
חברה בישראל, המושלמת, המתוחכמת, המוכללת והטכנולוגית ביותר הקיימת 
כיום בשוק" תוך המלצה חמה, להיכנס למשא ומתן על עקרונות ההתקשרות בין 
הצדדים. זאת תוך נטילת האחריות לשיווק, ההטמעה והתחזוקה של התוכנה 
בעולם. למיטב ידיעתי, אף מוצר תוכנה ישראלי באותם ימים לא עמד בהצלחה 
במבחן כשירות יסודי של שתיים מהחברות הגדולות והחשובות בעולם. 

במקביל, התגלגל אחד הפרוספקטים של התוכנה לידיו של יועץ לבנקים 
בטורקיה, שהתרשם מאוד מתיאור התוכנה והחליט לבחון את "האמת בפרסום", 
תוך שהוא מטיל ספק באמינות היכולות המוצגות בפרוספקט. בשיחת טלפון 
מפתיעה שקיבלתי מהיועץ, שבה הציג עצמו כיועץ בכיר לבנקאות בטורקיה, 
אתגר אותי במשפט "אם יש לכם תוכנה שביצועיה ויכולותיה הם כפי המתואר 
בפרוספקט, מה שאני מטיל ספק, יש לי קליינט בשבילכם". שיחת הטלפון איתי 
שכנעה את היועץ לעלות על הטיסה הראשונה לישראל ולהיווכח במו עיניו 
והבנתו המקצועית שבמקרה הזה, לפחות, הפרסום נאמן לאמת. היועץ בא, ראה 
והשתכנע. למחרת, כשנפרדנו, הודיע שחברת מ.ל.ל. תוזמן להשתתף במכרז על 
מחשובו מחדש של אחד הבנקים הגדולים בטורקיה. כך היה. בתוך כמה ימים 
הוזמֶגו להשתתף במכרז בין-לאומי למחשוב מחדש של "סוכר בנק", בנק שראשיתו 
בשירותי בנקאות לחקלאים, שהפך לבנק מסחרי גדול וחשוב, עם פריסת סניפים 


7 פוחס)8ץ5 12818 10ח2160070 :5. 

8 חברה המבצעת שילוב מערכות (ח0819110)ח! וח0ו575) - איחוד של רכיבים ותתי-מערכות לקבלת 
מערכת יחידה ובדיקה שתתי-המערכות פועלות יחד כמערכת שלמה. האינטגרציה היא הקישור 
המוחשי או התפקודי של מערכות מחשוב ויישומי מחשב שונים כדי שיפעלו יחד כמערכת שלמה 
ומתואמת (ויקיפדיה). 


13 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


ברחבי טורקיה המשרת מיליוני לקוחות. התמודדנו מול חברות עתירות ניסיון 
ובתוכן גם חברת יבמ, וזכינו. מחשוב הבנק הטורקי היה פרק מרתק ומאתגר בחייה 
המקצועיים של קבוצת מ.ל.ל. - לפתע החברה "משחקת במגרש של הגדולים". 
בזמן שיא של 18 חודשים ובעלות שאין לה אח ורע בתעשיית התוכנה, סיימנו 
למחשב את הבנק ומסרנו להנהלתו את מפתחות המערכת. ביום הקובע ובשעה 
היעודה, סולקו המחשבים המרכזיים של יבמ מאולם המחשבים ותחתם הותקנה 
חוות השרתים. 

תהליך ההשתלבות של הפקידים במהלך הסבת המערכות ובקליטת מערך 
המחשוב החדש היה מאלף והוכתר בהצלחה עקב מנהיגותו של מנכ"ל הבנק 
שלקח חלק פעיל ומכריע בהחלטות שבדרך ובעיצוב התהליך ובמעבר למצב 
החדש. שדרוג מערכות מחייב שינויים והסתגלות ולעיתים הוא תהליך "כואב", 
אבל הוא בבחינת הכרח ואין בלתו לעסקים חפצי חיים. 

למרות ההצלחה המוכחת בהפעלת המערכת החדישה והמהפכנית לשדרוג 
שירותי הבנקאות, נקלענו למזלנו הרע לתקופת משבר ופיטורי אלפי עובדים 
בחברות יבמ ו8057 בהן שמנו את יהבנו ואת תקוותנו לפריצה אל השוק העולמי. 
החברות החליטו להקפיא את כניסתן למיזמים חדשים ולשיתופי פעולה איתנו 
עד שתתבהר האווירה הכלכלית בשווקים הבין-לאומיים. 

ידענו שרק שיתוף פעולה עם שותף אסטרטגי יאפשר לנו פריצה אל השווקים 
בעולם. החדרת מוצר תוכנה מהסוג שפיתחנו ללקוחות דוגמת הבנקים, מחייבת 
השקעות כבדות בפרסום, שיווק ומכירה שהן מעבר ליכולת של חברה דוגמת 
מ.ל.ל. הישראלית באותה תקופה. 

במיזם ה"קומפיובנק" האמנתי שאני מציב לפני מ.ל.ל. אתגר מקצועי ועסקי 
ליצירת התשתית לפיתוח חבילת תוכנה עם יכולת השפעה על דרכי הגיהול בעולם 
הפיננסי. פיתוח התוכנה עשוי היה לסלול את הדרך להפיכתה של מ.ל.ל. למובילה 
עולמית בתחום המוערך כצרכן מערכות המידע והמחשוב הגדול והחשוב בעולם. 

ממיזם הבנקאות הפקתי כמה לקחים חשובים שהנחו ומנחים אותי במהלך דרכי 
המקצועית והעסקית. נראה שהבולט בהם הוא שבמיזמים מחוללי שינוי חשוב 
מאוד כבר בשלבי החשיבה הראשוניים לשתף פעולה עם שותף אסטרטגי שיכול 
לסייע במימוש החזון הטכנולוגי מהבחינה הכספית והשיווקית, ויש לו גם עניין 
במימוש החזון הטכנולוגי למינוף עסקיו שלו. 

עוד למדתי שכדי להצליח במיזמים מחוללי שינוי, יש צורך במנהיגות שיש בכוחה 
להוביל את התהליך מראשיתו ועד סופו המוצלח. מנכ"ל הבנק הטורקי יצר מודל 
הראוי לחיקוי מכיוון שהיה מנהיג שלא הותיר ספק בליבו של איש מעובדי הבנק 
שהשינוי הוא הכרח קיומי לבנק וכולם כאחד חייבים לשתף פעולה. עתיד הבנק 


4 


פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין"לאומית 


שזור בעתידם. 

עיתוי (פַתוגת11) הוא גורם בעל חשיבות עליונה להצלחה במימושו של שינוי. 
תקופת משבר כלכלי, על אף היותה גם שעת כושר לאיתור הזדמנויות חדשות, 
אינה בהכרח מתאימה לשנות סדרי בראשית בארגונים גדולים. 

לא תמיד מבחן העלות הוא קריטריון מכריע בשיקוליו של הלקוח. לקוחות בעלי 
מעמד כלכלי בכיר וחשוב, כגון בנקים, ישקלו את החלטתם על פי קריטריונים של 
איכות, ביטחון ויוקרה. 

בארגונים גדולים, ההתנגדות לשינויים אינה נובעת תמיד משיקולים ענייניים. 
לעיתים מזומנות, דווקא אלה המופקדים על הפיתוח והקידום הניהולי, יחסמו את 
האפשרות לקליטת פתרונות שמקורם בגורמי חוץ. ניתן לתמצת את ההתנגדות 
במילים: "מה שלא פותח אצלנו בבית הוא לא טוב". יתרה מזו, אם יש פתרונות 
מתקדמים שפותחו על ידי אחרים, עולות השאלות: "איפה היינו אנחנו? האם 
אנחנו לא מסוגלים לפתח יכולות ופתרונות כאלה? מה יחשבו עלינו מנהלינו 
לנוכח האפשרויות האחרות אליהם נחשפנו עכשיו?י 

מסקנה מתבקשת היא, שכדי להצליח בהחדרתן של שיטות טכנולוגיות ובשיווק 
מוצרים מחוללי שינוי, יש לתכנן אסטרטגיה שיווקית חכמה שמתחשבת בהיבטים 
הפסיכולוגיים לא פחות מאשר בהיבטים הכלכליים והמקצועיים. 

מבחינת הארגון המקצועי, במקרה של מ.ל.ל., הצבת יעדים ואתגרים מקצועיים, 
טכנולוגיים ושיווקיים היא סם חיים, כוח מדרבן, מאתגר ומוביל את המערכת 
כולה אל פסגות והישגים חדשים. 


פרס קפלן (1988) 


בשנת 1988 זכיתי עם שותפי אריה שמש בפרס קפלן בתחום המחשבים ומערכות 
המידע הממוחשבות. פרס קפלן נוסד בשנת 1954 ונקרא על שמו של אליעזר 
קפלן, שר האוצר הראשון של מדינת ישראל. הפרס ניתן על תרומה חשובה לייעול 
המשק והעלאת פריון העבודה. הייתה זו אחת הזכיות הראשונות בפרס קפלן 
בתחום ההיי"טק. בשנת 1957 קיבל סא"ל יוסף רום רומנובסקי את פרס קפלן על 
השיפוץ הגדול הראשון של צוללת במספנת חיל הים בארץ ועל הכנסת מחשוב 
בתהליך השיפוץ. בשנת 1978 ניתן פרס קפלן לצוות שהקים את מרכז המחשבים 
ברפא"ל. בצוות זה נכלל מרדכי קיקיון, שהקים את ממר"ם (יחידת המחשבים 
בצה"ל) ועמד בראשו בשנים 1967-1959. 

חבר השופטים גימק וכתב בהחלטתו: 


"לעמירם שור ולאריה שמש, מייסדיה ומנהליה של חברת מ.ל.ל., תעשיות 
תוכנה ומחשבים בע"מ, בעד ההישגים שהגיעו אליהם במשך 25 שנות פעילותם 


15 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


בהחדרת מחשוב לענפי המשק השונים. עמירם שור ואריה שמש יזמו וניהלו 
אלפי פרויקטים של מחשוב בהיקפים שונים שתרמו להתייעלות ולשיפור הניהול, 
ולשיפור בתהליכי קבלת החלטות, לחיסכון בהוצאות ייצור ולהנהגת שיטות 
בקרה מתקדמות". 

מפעלים שהם יזמו, תרמו רבות לפיתוח התעסוקה בענף המחשוב באזורי 
פיתוח, וכן ליצוא גדל והולך של תוכנות ישראליות בארצות חוע יי*י 






ב 





מעורד העבודה והרוורה 


0 
ב ל 
בל 


רס 2220 


מתן לפי המלצתה של ועדת פרס הייעול עע\ אליעזר קפלן דל 













ניתן בטקס חלוקת הפרסים שנערך לזכרו של שר האוצר הראשון למדינת ישראול 
שהיה מראשני המעוררים להגברת פריוו העבודה והייצור. 


/ 
צ\ 
טר הבודה \החוחה. ‏ שה" <י2. 
יחשלים, או -<תכדו+, וננטכז"רד 





סנדק של מפעלי תעשייה 


זכות גדולה נפלה בחלקי להיות חבר בצוות ההקמה וההיגוי ושותף להקמתם 
של מפעלים, חברות ומיזמים כלכליים, שהם חלק מהצמיחה וההתחדשות של 
הכלכלה הישראלית. הייתה זו חוויה יוצאת דופן ממנה נהניתי מאוד. אלה הן 
חוויות המעניקות לאחר מעשה סיפוק יוצא דופן, שהינה אני שותף לא רק לבניית 
מערכת מידע, אלא טובע עם אחרים את דפוסי העבודה, הניהול וההצלחה של 


9 "פרס קפלן לראשי חברת מ.ל.ל.", טכנולוגיות, גיליון 54, 1 בספטמבר 1988. 


16 











פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין"לאומית 


הגוף החדש. כך הייתי שותף להקמתן של חברות פיננסיות (כגון ישראכרט), חברות 
תעשייתיות (כגון אקרילן ולילנד באשדוד), החברה הימית להובלת פרי בחיפה, 
בנק קונטיגנטל ואחרים. בין היתר הייתה חברת מ.ל.ל. ספק שירותי המחשוב של 
קונצרן סולל בונה בתקופת ההקמה של נמל אשדוד ולאחר הקמת הגמל הקמנו 
את שלוחת המחשוב של המועצה לשיווק פרי הדר באתר הנמל, לצורך הניהול 
והשינוע הלוגיסטי של פרי ההדר לשווקים הבין-לאומיים. 

אנחנו, אנשי מ.ל.ל., ראינו את תפקידנו בצוות ההקמה, כאחראים לספק 
באפקטיביות את מלוא צורכי הארגון מהבחינה הניהולית, בצורה המיטבית 
להגשמת מטרותיו הניהוליות והעסקיות. השתתפותנו בשלב זה של חיי הארגון, 
צריכה הייתה להבטיח שהמחשוב ישמש מנוף להעצמת הארגון וישמר את יכולת 
התחרות שלו בטווח הקצר והארוך. 

התבוננות על מפת התעשייה הנוכחית משקפת עד כמה אנחנו חסרים היום 
עשרות ומאות מפעלים ששבקו חיים והיו שותפים למפעל הציוני בראשית הדרך. 
מדובר במפעלים שלא עמד בהם הכוח לחדש ולהתחדש ולהתמודד עם אתגרי 
הכלכלה החדשים. כך גאלצנו להיפרד מרבים מלקוחותינו וביניהם המועצה 
לשיווק פרי הדר, תנובה אקספורט (לשיווק תוצרת חקלאית בחו"ל, מפעלי אתא, 
מפעל פרוטרום הגדול (המפעל הכימי), מפעלי ישאסבסט, המגפר, מפעלי פרג 
בירושלים, אקרילן (ומפעלי טקסטיל נוספים), מפעלי אמקור, בנקים (הבנייה, 
יצוא, קונטיננטל, הבנק לפיתוח ומשכנתאות, הבנק לפיתוח התעשייה ועוד), 
חברת הבנייה זכריה דרוקר, דיור לעולה, מיקרואלקטרוניקס, אמפא, מוריץ טוכלר, 
יוגיטרסט, החברה המרכזית לניהול ניירות ערך ואחרים. 

להיעלמות מפעלים ועסקים יש השלכות כלכליות חשובות על התעסוקה, 
ההשקעות והיצוא. התופעה נובעת בעיקר מאי"התאמת הארגון לדינמיקה 
העסקית של עולם העסקים, המחייב השקעות במחקר ופיתוח, חדשנות 
והתחדשות בלתי פוסקים ורמת פריון עבודה גבוהה. התחרות הכלכלית והתנאים 
המשתנים במהירות הובילו לכך שרבות מן החברות שהייתי שותף להקמתן 
או למחשובן, שבקו חיים מסיבות שונות והן חסרות בנוף הכלכלי התעשייתי 
בישראל. עם זאת ברור שהיה להן תפקיד חשוב בקידומה של ישראל למעמדה 
הנוכחי כמדינה מפותחת ומתועשת. 


מ.ל.ל.: סיפור של מנהיגות 


בשנת 1988 התפרסם ספרו של יגאל בן-אהרון - עסקים טובים בניהול ישראלי. 
בן-אהרון היה בשגים 1994-1989 מנכ"ל לימודי הכשרה בניהול (לה"ב) בבית הספר 
למנהל עסקים על שם רקנטי באוניברסיטת תל אביב. כמו כן היה המו"ל והעורך 


117 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


הראשי של המהדורה העברית של כתב העת בתחום העסקים של אוניברסיטת 
הרוורד (ש86/16 13051655 1187/810). 

בספרו מתאר בן-אהרון את סיפורן של 12 חברות ישראליות, אשר ייחודן נובע 
בעיקר מן העומדים בראשן, שהשכילו לדבוק בערכים ובעקרונות תוך כדי העשייה 
השגרתית."? מטרת הספר הייתה לחשוף את הציבור לעשייה החיובית בעסקים 
ובתעשייה בישראל. בן-אהרון פגש במסגרת עבודתו מנהלים רבים ושונים ונוכח 
לדעת שההתלהבות מהעשייה הייתה משותפת לכולם. לכן החליט בן-אהרון 
לכנס בספר את הסיפורים החיוביים על החברות המצליחות כפי שסופרו על ידי 
המנהלים. העסקים נבחרו על פי ארבעה קריטריונים: חברה או מפעל שאינם 
מונופול, קיימים לפחות עשר שנים, הצליחו להתמודד עם האינפלציה הדוהרת 
ועם בלימתה (במחצית הראשונה של שנות ה-80) והצלחתם מזוהה עם העומדים 
בראשה. הבחירה במ.ל.ל. ובמנהליה לרשימת 12 החברות מעידה על ההערכה 
הכללית שזכו לה במשק ובכלכלה הישראלית. חברת מ.ל.ל. מיוצגת בספר בפרק 
שבראשו המוטו: "מעטפת פתרונות ללקוח, מנהיגות מדרבנת לעובדים" 2 
סיפורה של מ.ל.ל. הוא "סיפור של מנהיגות: מנהיגות פנימה, כלפי העובדים, 
מנהיגות מקצועית ומנהיגות כלפי הלקוח">** 25 שנים לאחר שהוקמה, נחשבה 
מ.ל.ל. לארגון המקצועי, העצמאי הגדול בישראל לכל שירותי עיבוד הנתונים, 
חומרה, תוכנה, תקשורת ותקשוב. הפרק מתעד את תפיסת הניהול, האתגרים, 
הקשיים וההישגים של החברה באותן שנים (ראו בנספח ב). 

החברות שתוארו בספר הן: טבע ומנהלה אלי הורוביץ שדיבר על מיזוגים 
ואסטרטגיה; הבנק הבין-לאומי ומנהלו בינו צדיק שדיבר על אפקטיביות; ישקר 
ומנהלה סטף ורטהיימר שדיבר על יזמות ועצמאות; מפעלי רים ומנהלה רולנדו 
אייזן שדיבר על "הבנת הלקוח"; חברת דיגיטל למחשבים ומנהלה גיל וייזר שדיבר 
על "ניתוח שוק"; מפעלי אקרשטיין ומנהלה גיורא אקרשטיין שדיבר על "הדחף 
לפתח"; מוטורולה ומנהלה אלישע שחמון שדיבר על "סל מאוזן"; מפעלי דלתא 
טקסטיל ומנהלה דב לאוטמן שדיבר על "האדם במערכת"; רשת קואופ ומנהלה 
בני גאון שדיבר על "ניעור ארגוני"; מחלבות שטראוס ומנהלה מיכאל שטראוס 
שדיבר על "מקצוענות"; מפעלי גלי ומנהלה מר גבי אורון שדיבר על "כוח הרצון" 
ומ.ל.ל. ומנהלה עמירם שור שדיבר על "מנהיגות". 

חלוציותה וראשוניותה של מ.ל.ל. בתעשיית האינפורמציה באו לידי ביטוי 
בהקמת מרכזי חישוב לעיבוד נתונים על בסיס מסחרי. בדרך זו יכלו מנהלים בחברות 


0 בן-אהרון, עסקים טוביס בניהול ישראלי, בפתח הספר. 
1 שם, עמ' 133. 
2 שם, שם. 


188 


פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין"לאומית 


השונות להסתייע בכלי הניהול המתקדמים מבלי להשקיע את ההשקעות הגדולות 
שנדרשו כדי לפתח יכולת עצמאית. הוקמה רשת תקשורת פרטית שחיברה בין 
מרכזי החישוב של מ.ל.ל. בערים המרכזיות בישראל (תל אביב, ירושלים, חיפה). 
הרשת אפשרה העברת נתונים מכל אתר שבו נמצאו המשתמשים בארץ אל 
יחידות המטה שלהם. מ.ל.ל. פיתחה והעמידה לרשות הלקוחות את הטכנולוגיה 
החדישה ביותר: שיטות עיבוד מקוונות (8681066 ,6חו1ח02)); מחשבים אישיים; 
שיטות ברקוד (לזיהוי ברור של פריטים בשיטה אחידה המקובלת בעולם); רשתות 
תקשורת וחבילות תוכנה במגוון רחב של תחומים ועיסוקים. 

בין הגורמים שהקשו על קיומה וצמיחתה של החברה בישראל, לאורך השנים, 
ניתן למנות את המערכת הכלכלית וגודל השוק במדינת ישראל. המערכת 
הכלכלית התאפיינה בחוסר יציבות, חוקים וכללים המנוגדים לכל היגיון כלכלי, 
תנאים קשים ותקופות של מתיחות לפני מלחמה וההכרח להתאושש לאחריה. 
כל אלה משבשים את צמיחתם של העסקים והם נאלצים לסגת מעת לעת 
ולהשקיע מאמצים ומשאבים כדי לחזור למצבם הקודם. מבחינת גודל השוק, ישנו 
הבדל קיצוני בין היקף השיווק האפשרי באירופה או בארצות הברית לבין המצב 
בישראל. השוק המצומצם בהיקפו בישראל הוא תחרותי ביותר וכושר הייצור 
של העסק יהיה תמיד גבוה מהביקוש. ההכרח להתמודד עם מגבלות אלה דורש 
מהמנהלים מעוף יצירתי ומאיץ את השחיקה. בתחום המחשבים, שהוא תחרותי 
ותוסס מטבעו, עם התגאים הכלכליים הקשים, המצב הוא קשה עוד יותר. לדעתי, 
מי שהצליח בישראל בתחום של תעשיית התוכנה והמחשוב, במיוחד בשנות ה-70 
וה-80, היה יכול להצליח בכל מקום ובקנה מידה גדול בהרבה. עם זאת, תמיד 
חשתי שזו המדינה שלי וכאן צריך להתמודד ולשאוף להצלחה. גם אם ההצלחה 
בארץ מצומצמת בהיקפה לעומת זו שחברה דומה יכלה להגיע אליה בארצות 
הברית, עדיין ערכה של החברה שהקמגו בארץ, מבחינתי, היה רב יותר. 

בכל זאת, לא ניתן להתכחש לקשיים המיוחדים של ישראל. אחד מהקשיים 
בשנות ה-80 (שתוקן רק לאחר מאבק ממושך, ראו בפרק ח) היה חוסר ההבנה 
והעניין של המנהיגות הפוליטית בישראל בכל הקשור לתעשיית התוכנה. תמיד 
סברתי שאילו הייתה לנו מנהיגות פוליטית שמתעניינת יותר במה שקורה וטורחת 
לטפח את האנשים המצוינים, ישראל הייתה נראית אחרת. באותן שנים לפעמים 
המצב נראה לי קשה עד כדי כך, שהייתי מעדיף שלפחות ההנהגה לא תפריע. ובכך 
לפחות תקל על מצב התעשייה 25 

כל שלב בחייה של חברה הוא קריטי לקיומה, מכיוון שבכל שלב ניתן להצליח או 
להיכשל. אולם השלבים הראשוניים הם החשובים ביותר. בשלבים אלה נקבעים 


3 שם, עמ' 135. 


139 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


כל המאפיינים החשובים של החברות: החזון העסקי, הכלים הטכנולוגיים, 
הערכים, תרבות הניהול והתרבות הארגונית. כל אלה הם התשתית ואליה נמשכים 
העובדים. מי שמניח את היסודות ומחבר את כולם יחד הם המייסדים: ג'ף בזוס 
(אמזון), מרק צוקרברג (פייסבוק), לארי פייג' (גוגל), גיל שוויד (צ'קפוינט) ואחרים. 
מלבד "רוח המפקד", המייסדים מחזיקים גם בנתחים גדולים מהמניות, כך שיש 
להם גם עניין כלכלי ביציבות החברה ובהמשך קיומה ** 





הענקת פרס השיווק במעמד נשיא המדינה עזר ויצמן. משמאל לימין: הלורד זיו, עזר ויצמן, ד| פרופר, 
נשיא התאחדות התעשיינים ומלקולם פורבס, עורך מגזין העסקים פורבס, שהתמודד פעמיים (בשנים 
686) על מועמדות לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית בארצות הברית, אנוכי ואריה שמש 


בשנת 1993, 30 שנה לאחר הקמתה, זכתה החברה בפרס השני - ציון לשבח 
במסגרת הפרס הישראלי לעידוד השיווק למצוינות לשנת 1993 שניתן על ידי 
התאחדות התעשיינים. הפרס הוענק לאריה ולי כמנכ"לים משותפים ולצוות 
השיווק של החברה. הטקס נערך ב-1 בנובמבר 1993, בערב הנעילה של ועידת 
ירושלים, שנערך בבנייני האומה. השופטים הביעו בדבריהם הערכה גבוהה ביותר 
לתפקידה ההיסטורי והחלוצי של מ.ל.ל. בפריצת הדרך לטכנולוגיית המחשבים 


64 נתן ליפסון, "מי יודע מה הכי טוב לחברה", ז6א181א ,1'0‏ 6 במאי 2016. 


100 


פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין-לאומית 


ומערכות המידע במשק הישראלי. בנימוקיהם לפרס הטעימו השופטים במפורש: 
*ההיסטוריה של תעשיית המחשבים והמידע של ישראל היא, במידה רבה, ההיסטוריה 
של מ.ל.ל" (ראו להלן). חברת מ.ל.ל. הייתה הראשונה שהטמיעה את תודעת 
המחשב והשימושים שניתן להפיק ממנו בקרב אלפי לקוחות בכל המגזרים ובכך 
הרחיבה את מרחב הפעולה מגופים צבאיים ומדעיים מעטים למשק הישראלי 
כולו 25 


הפרס הישראלי לשיווק לשנת 1993 
הפרס ע"ש ד"ר ריכרד שטראוס למגזר השירותים 
הפרס השני - ציון לשבח 
מ.ל.ל. תעשיות תוכנה ומחשבים בע'"מ 
מקבלי הפרס: מר עמירם שור ומר אריה שמש מנכ"לים משותפים וצוות השיווק 


חברת מ.ל.ל. נוסדה ב-1963 והיא חוגגת השנה 30 שנה להיווסדה. היא מעסיקה 365 עובדים 
והיא חברה ציבורית בבעלות מר עמיום שור ומר אריה שמש ובניהולם. חברת מִ.ל.ל. מנהלת 
כיום את רשת מרכזי המחשוב הגדולים והמתוחכמים מסוגם בישראל ובאמצעותם היא מספקת 
שירותי עיבוד נתונים ל-3,000 לקוחות בארץ. 


המנהלים הכלליים של מ.ל.ל. הפכו את החברה למובילה בענף, והם אחראים במידה רבה 
לתודעה, לעשייה ולהשתלבותה של טכנולוגיית המחשבים ומערכות המידע במשק הישראלי. 
ההיסטוריה של תעשיית המחשבים והמידע של ישראל היא, במידה רבה, ההיסטוריה של מ.ל.ל. 


מייסדיה של חברת מ.ל.ל. הם מחלוצי תעשיית האינפורמציה ומראשוני מקצועני המחשב 
בישראל. הם שימשו מקור בלתי נדלה להשראה לאחרים והיו היזמים למפעלים נוספים במדינה, 
שיצרו מקומות עבודה בתחומים שונים. החברה ומייסדיה שימשו כמחנכים של מאות ואלפי 
מקצועני מחשב, ממשיכי דרכם בחשיבה ובעשייה... במלאת 30 שנה לקיום החברה, בולטות 
התפתחותה והתמדתה של קבוצת מ.ל.ל. בחדשנות, בתפיסתה השיווקית, בפיתוח מוצרים 
ושירותים חדשים והעמדת משוכות חדשות לעצמה ולמתחריה. כאות הערכה על מצוינות 
שיווקית וכאות הוקרה לרגל 30 שנים של חלוציות ופעילות ברוכה בתעשיית התוכנה בישראל - 
מוענק לה הפרס השני 26 


5 גבריאלוב, מ.ל.ל. 


6 הפרס הישראלי לעידוד מצוינות בשיווק לשנת 3. חוברת ובה פירוט שמות הזוכים ונימוקי 
השופטים. 


11 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


חשבונאים מצליחים 


עם 
ל 


"למ שש שניס הכנסתי 
ללשכת השרות שלט את 
המחשב הראשון- 


ור = 0 | 
מלינס 30? שלמכל רו פא א 
""העסק התפתח בצורה. : פלע 09 

מדהימה, היינו צריכיס לתת 4 9ב ( 
תשובות רבות יותר ללקוחות 0 0 

רבים יותר וכדי לא לאבד את \ ?, 

התנוכה, החלטט להכניס מיד 
מחשב חדיש וגדול יותר 
הנעם לא התלבטתי, טלממתו 
למל ל ובקשתי את הסופר- 
מיקרו ה"585-080א8005 
של 5דא)וטחז5ו 5ד 
עס ארבע תחנות עבודה. 

גס הכעס אני בטוח בהצלתה. 
הצרוף המוצלח של התוכנה 
המעולה של מ.ל.ל. שעובדת 
כבר אצל למעלה מ-150 
לשכות שרות וחשבונאים 
ומחשב סופר-מיקרו בעל 
מהירות גדולה ויכולת נידול 
מבתיעה - נותנת לטו את 
הכלים להמשיך ולהעניק 
שרותיס טובים יותר ליותר 
ויותר לקוחות. 

כששואלים אותי היום - 
י"איך אתה מצליח!יי 
התטובה היא אחת 'יעם 
מלל" 


0 805855 ד 


ללשכות 
שוות 
ולחשבונאים 
שרוצים להצליח. 


> מחשב סופר מיקרו הראשון שעובד תחת 5-אוא6א 
> מהירות עבודה גדולה יותר ב- 50% ממחשב זג/0פ 
מערכת הבעולה 5-אא6א ו-145-005 

ג תחת 5-אואז6א תוכל לחבר עד 8 משתמשים (תמיכה 
בעברית) 

> תואס 8.90 | ויותר, 


המוביל הארצי בתעעויות התוכנה והמחעובים ביעור 


קיי 


פרטומאים )ו 


































אהוד ברנשטיין 
מנהל לשכת שרות לחשבונאות 














מודעה שפורסמה בירחון מחשבים, גיליון 58, אפריל 1986 


2 


פרק ה: ממכונות מְחִשבות למחשבים חושבים 


מחקר ופיתוח: המרוץ להובלה בחזית החדשנות 


בעידן המחשבים והטכנולוגיה, המשתנה ומשנה בתדירות גבוהה את דרכי 
הניהול ואת אורחות חיינו, גם מי שרץ מוצא עצמו עומד במקום אל מול 
ההתרחשויות. טכנולוגיית המידע בפרט ותעשיות ההיי-טק בכלל, הן תעשיות 
שמחייבות יוזמה, חדשנות והמצאות ללא הרף, אם "חפצי חיים" אנחנו. מול 
ענקי התעשייה באותן שנים, כגון יבמ, דיגיטל, בורוז, 600, פסא ואחרים, שקבעו 
במידה רבה את הסטנדרטים בתעשייה (במחצית הראשונה של המאה ה207), 
שם המשחק היה ליצור את הבידול על ידי הענקת שירות אישי וגמישות מרבית 
ועל ידי מתן פתרונות מקוריים המשפרים את המצב הקיים ומציבים מנופי ניהול 
חדשים ומתקדמים להשגת היעדים האסטרטגיים של הארגון. במחצית הראשונה 
של המאה ה-20, עוד בטרם נודעה והופצה טכנולוגיית האינטרנט, היו הנגישות 
וזמינות השירות ללקוח בבחינת יתרון תחרותי. לפיכך כדי לתת ביטוי להתמחויות, 
התארגנה החברה על בסיס של התמחות חטיבתית מחד גיסא וביזור אמצעי 
המחשוב שנועד לקרב את השירות והמקצוענים אל בית הלקוח, מאידך גיסא. 
כדי לפתח יכולות, טכנולוגיות ומוצרים שיעניקו לחברה יתרונות בהתמודדות על 
שוק הלקוחות, השקיעה החברה מאמץ ומשאבים ניכרים לאורך כל הדרך במחקר 
ובפיתוח. פעילות זו כללה אימוץ ופיתוח טכנולוגיות מחשוב חדשות, הגדלת 
עוצמת המחשבים שברשותה והפעלת שיטות ניהול שפותחו באקדמיה בארץ 
ובאוניברסיטאות בארצות הברית, אירופה ויפן 2 

כדי לממש את פוטנציאל החשיבה והיצירתיות בחברה, בחרתי לקיים פגישות 
של סיעור מוחות בצוותים מולטי-דיסציפלינריים ובדרך זו לפתח רעיונות חדשים 
ולשתף את העובדים בחשיבה וביצירה של תוכניות העתיד בחברה. רציתי בכל 
דרך אפשרית להפוך את העובדים לשותפים בחשיבה ובמינוף החברה אל יעדים 
חדשים שישמשו אתגרים מקצועיים וטכנולוגיים משמעותיים. למדתי לדעת 
שככל שעובדי החברה מעורבים יותר בתוכניות של הדרג המנהל וככל שמתחזקת 
שותפותם לדרך, כך תצלח גם דרכה העתידית של החברה. אף קבעתי "תיבת 
רעיונות" שאנשי החברה הוזמנו להגיש אליה את רעיונותיהם לשיפור תהליכים 
או לפיתוח מוצרים וטכנולוגיות חדשים. קל וחומר היה הדבר כאשר הוצגו 
בפניי רעיונות טכנולוגיים מגורמים חיצוניים לחברה. חלק מהרעיונות אימצתי 
בהתלהבות רבה וראיתי בהם אופק חדש להתפתחות החברה. 


7 בן-אהרון, עסקים טובים בניהול ישראלי, עמ' 147. 


13 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


האמנתי שתפקידי הוא להקנות לחברה כמערכת, על כל עובדיה, ערכים של 
מסירות לעבודה, מקצועיות ועבודת צוות. כל עובדי החברה חייבים להיות קשובים 
ורגישים לצורכי השוק ובפרט לצורכי הלקוחות. בעולם המחשוב (בדומה לעולם 
האופנה) התזמון הוא בעל חשיבות מכרעת. חשוב להיות מוכן בזמן הנכון עם 
המוצר והטכנולוגיה המתאימים לדרישות ומוכנות השוק, לקלוט את המוצרים 
והטכנולוגיה כדי להיות בצד המנצח, ולהצליח. 

כבר בשנת 1981 חזיתי את הנולד וטענתי שמי שיחזיק במאגרי מידע, ביכולות 
מחשוביות להפקת תוצרי מידע, חבילות תוכנה וטכנולוגיות מתקדמות, ישווה 
בערכו ובכוחו הכלכליים והפוליטיים לאלו של השליטים שהחזיקו באוצרות 
הפטרודולרים (בארות הנפט) - ואולי אף יעלה עליהם. גבואה זו מתגשמת 
בראשית המאה ה-21 וכוחן של החברות הגדולות והמובילות בעולם בתחום 
ההיי-טק, דוגמת אפל, גוגל, אינטל, אמזון ואחרות מעיד על המהפכה שהתרחשה 
בעולמנו. 

שקדתי בכל מאודי לעודד את לקוחותיי לחדשנות ואת עובדי החברה למימוש 
החזון הניהולי של הלקוחות על ידי פיתוח שיטות, מוצרים וטכנולוגיות וניהול 
מתקדם ויעיל. אף תחום וכיוון בתחום המחשוב לא היה עבורנו "מחוץ לתחום". 
כך בחנו ושילבנו בתוך המערך התקשובי שלנו גם צעדים ראשונים ביישומי 
אינטליגנציה מלאכותית ורובוטיקה. בתחום האינטליגנציה המלאכותית (29)41 
1 מקובלת ההגדרה של המדען אלן טיורינג, לפיה מחשב הוא בעל תבונה אם יוכל 
לגרום לאדם להאמין שהוא אדם. התחומים האחרים, אינטליגנציה מלאכותית, 
רובוטיקה ו"הבוטים" (%801* הם עדיין, גם היום, רחוקים ממיצוי הפוטנציאל 
הטמון בהם לשינוי פני החברה, התעשייה והמסחר אם כי הושגה התקדמות בכל 
הקשור למימושם בשטח. בשנת 1997 הצליח המחשב "כחול עמוק" של יבמ לנצח 
את אלוף השחמט קספרוב. 


מעטפת פתרונות תחת קורת גג אתחת 


כבר בשנות ה-70 וה807 נחשב השוק הישראלי לשוק משוכלל. התקשוב קנה 
לו מקום של כבוד במרבית הארגונים הממשלתיים, הציבוריים והתעשייתיים 
הגדולים. בד בבד התמחשבו גם העסקים הקטנים. מגוון רחב של טכנולוגיית 
מחשבים הוצע בשוק על ידי חברות חומרה שונות מתוצרים שונים וטכנולוגיות 


8 6סת611186/ת1 [41118018 :1 

9 )30 - תוכנה המיועדת לאיסוף מידע או לבצע פעולות בדרך של חיקוי משתמש רגיל. בין השימושים 
הנפוצים לבוט ניתן למנות עדכון אתרי אינטרנט ומאגרים המכילים ריכוז מידע ממאגרים אחרים, 
כגון מנועי חיפוש ומאגרי מידע, איתור עסקאות כדאיות ועוד (ויקיפדיה). 


4 


פרק ה: ממכונות מִחִשָבות למחשבים חושבים 


תקשורת לסוגיהן: רשתות מקומיות (אג.1), מרחביות (אגש)*יי ותקשורת קווית 
(נל"ן) שהביאו ממד חדש ונוסף לאפשרויות התקשוב. בד בבד עם התפתחות 
טכנולוגיות החומרה התפתחו גם פתרונות המחשוב על ידי אפליקציות מתקדמות 
שתאמו את ביצועי המחשבים ורשתות התקשורת. בתוך התעשייה המתפתחת, 
שבה פעלו גורמים מקצועיים, כלכליים ושיווקיים רבים ושונים, היה ייחודה של 
קבוצת-מ.ל.ל. ביכולתה המקצועית והטכנולוגית לספק מעטפת פתרונות תחת 
קורת גג אחת למכלול צורכי הלקות 'י? 

הלקוחות שבגרו מבחינה מחשובית וצברו ניסיון, העדיפו בתהליך קבלת 
ההחלטות שלהם לעבוד עם גוף אחד המסוגל לספק תחת קורת גג אחת מעטפת 
פתרונות טכנולוגיים למכלול צורכיהם המחשוביים והניהוליים. לתשובה הכוללת 
היה גם יתרון כלכלי, מכיוון שהעלות הייתה נמוכה יותר. מ.ל.ל., כגוף מקצועי, 
היה מסוגל לספק חומרות מסוגים שונים, חבילות תוכנה, מרכזי חישוב להשלמת 
עיבודים והחשוב מכול - הדרכה והטמעה ארגונית של השיטות, הטכנולוגיות 
והיישומים. אסטרטגיה עסקית זו חייבה הקמה של חברות מתמחות בקבוצה, 
שכל אחת מהן התמחתה בתחום שונה, דוגמת חומרה, תוכנה, תקשורת וכולי. 

כך, למשל, כדי לענות על מכלול הנושאים הקשורים בהשתלבות הלקוחות 
במחשוב וכדי להקל עליהם ברכישת חומרה - מחשבים להפעלה עצמית - הקמנו 
בשנת 1982, עם מייקל פלורסהיים משווייץ, מנכ"ל חברת 68ווסזם כ:11וק, אחת 
החברות הגדולות בעולם למוצרי "קומודיטיס", את חברת "חישקם", חברה למימון 
בתנאי "סחר מכר" (8ת1.6851) של מחשבים. 

הטמעה ארגונית היא לפעמים גורלית. שילוב מערכות מידע בארגון כרוך לא 
אחת בשבירת שיטות הניהול הקיימות ולעיתים מלווה בהתנגדויות של דרגי 
הניהול והעובדים. קליטת השינוי והטמעתו מעוררות חרדה ולא ניתן לרצות 
את כל המעורבים ולפעמים התהליך, המיטיב באופן כללי עם הארגון, כרוך 
בכאב ובסיבוכים ליחידים וליחידות משנה. כדי למזער את החששות מהסיכונים 
המדומים והממשיים הכרוכים בהטמעת המחשוב, הן מההיבט האנושי והן 
מההיבט המעשי וכדי להוביל את השינויים בהצלחה, הוקמו בחברה צוותי הדרכה 
והטמעה. בצוותים אלו פעלו אנשי מקצוע רב-תחומיים שרכשו ניסיון רב"ערך 
במלאכה מורכבת זו. 

בשנות ה807 חשתי שהשוק הישראלי הקטן מחייב "יציאה מהקופסה". ניתן 
לדמות את החברה שהוקמה בישראל, דוגמת מ.ל.ל. ואחרות, לשתיל של עץ, הגדל 
בתוך עציץ. בהגיעו לגודל מסוים, העציץ מונע מהעץ את ההתפתחות המלאה ומן 


0 אזסשס\1 4768 166/\ :ץצ 0 .אזסשס6צ1 4168 1.0091 :אומ.ז. 
1 בן-אהרון, עסקים טובים בניהול ישראלי, עמ' 149. 


155 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


ההכרח לשתול אותו בקרקע שמאפשרת צמיחה חופשית. השוק הישראלי, בדומה 
לעציץ, איגו מאפשר לחברות המקומיות לצמוח לשיא יכולתן. השוק הבין-לאומי, 
לעומתו, מספק אפשרויות אינסופיות לעתיד התעשייה הישראלית. הבנתי כבר 
אז שעתידה של תעשיית התוכנה והמחשוב הישראלית הוא ביצוא ומן ההכרת 
להתארגן לאתגר הגדול הזה. 

בישראל, ארץ התנ"ך, כותבי התוכנות גדלו על ברכי השפה העברית והתוכנות 
נכתבות בשפת התנ"ך, מימין לשמאל, באותיות עבריות. אולם דוברי השפה 
העברית הם חלקיק זעיר מהאוכלוסייה בעולם וגם חלק ניכר מהעם היהודי אינו 
שולט בה. השפה האנגלית, שהפכה לשפה בין-לאומית, נכתבת משמאל לימין 
ובאותיות לטיניות (וכך גם שפות נוספות, כגון צרפתית וספרדית). המשמעות היא 
שתוכנות האפליקציה שפותחו בישראל אינן יכולות למנף את השיווק בעולם, 
ללא השקעה רבה נוספת. נוסף על כך תוכנה שאינה מתועדת בצורה מקצועית, 
אינה סחורה עוברת לסוחר. התיעוד המקצועי בשפה המתאימה הוא סף מעבר 
כאשר מדובר במוצר טכנולוגי המיועד לשוק הבין-לאומי. בעיה אחרת הנוספת 
לבעיית השפה, היא השוני בין התרבויות. תוכנה ניהולית המייצגת את התרבות 
הניהולית הישראלית ופותחה עבור לקוחות ישראלים, איגה מתאימה בהכרח 
למנטליות הניהולית בארצות אחרות בעולם. כיום, ישראל מצליחה באפליקציות 
וטכנולוגיות גנריות, שאינן תלויות בדרכי החשיבה וההתנהגות של תרבויות 
שונות. 

מניסיוני למדתי שגם בתחומים הנחשבים למדעיים כמו רפואה, יש מחלוקות 
בין הרופאים על דרכי הטיפול במחלות מסוימות. פתרונות תוכנה המבוססות 
על ידע של מומחה בר סמכא בתחומו ואפילו מי שנהנה ממוניטין בין-לאומי, 
אינם ערובה לקבלתם במחוזות אחרים, אצל רופאים אחרים. הסיבות לכך יכולות 
להיות יוקרה ואגו, אך גם גישות שונות לפתרון ואולי אף מחלוקת עניינית הנובעת 
מפרשנות שונה של המחקרים והניסויים בתחום. 

הבנה זו הובילה אותי לחיפוש אחר מיזמים בתחומים גנריים ולהשקיע בהם 
משאבי מחקר ופיתוח. כך, למשל, פותח מחולל יישומים לפלטפורמת המחשבים 
האישיים המבוסס על טכנולוגיית "האובייקטים" (007)*י< שכונה בשם "ויזדום" 
("םת200ו/)") (ראו להלן) או פיתוח של מערכות תצוגה ממוחשבות מתוצרת 
"קומפיוצ'ר" (6זנטגחותס)), מערכות בקרת כניסה למתקנים ואחרים. 

ההחלטה להסב את תשומת הלב והמיקוד גם לשוק הבין-לאומי הובילה אותי 
להבנה שאתגר היצוא כרוך בהשקעות הון גדולות במיוחד. ההשקעות נדרשות 
לא רק לפיתוח המוצרים אלא בעיקר ליצירת התשתית השיווקית ולשיווק עצמו. 


2 עפ8ס!0תו190 00160166 604[ :007. 


1%6 


פרק ה: ממכונות מְחִשָבות למחשבים חושבים 


כך, תוך כדי הבנת הסיכויים מחד גיסא והמגבלות מאידך גיסא, התחלתי במאבק 
הציבורי להכרה בתוכנה כתעשייה בכלל וכתעשיית העתיד של ישראל בפרט. 
המאבק נועד, בין היתר, לאפשר לתעשיית התוכנה להתפתח באמצעות המנופים 
שנקבעו במדינת ישראל לפיתוח התעשייה ובהם החוק למחקר ופיתוח והחוק 
לעידוד השקעות הון (מיסים) (ראו בפירוט בפרק ח). 

קבוצת מ.ל.ל. הייתה גם מעין 'מעבדת ניסוי' לטכנולוגיות של חברות ויזמים 
אחרים בתחום החומרה והתוכנה. כך כאשר הופיעו לראשונה מכונות חדישות 
לקליטת נתונים מתוצרת אוליבטי ((68ש011)) איטליה, מחשבי "דאטה פוינט" 
(טמוסץ 018) מארצות הברית או כלי תוכנה חדשים, לא היססנו ליישמם מתוך 
רצון להוביל בחדשנות ומתוך רצון לסייע בידי עמיתים אחרים להרחיב את 
השתלבותן של חברות בין-לאומיות בכלכלה ובניהול בישראל. 

נטלנו על עצמנו אתגרים מיוחדים?'? דוגמת המחשוב של אליפות העולם בשיט 
מפרשיות דגם 470 שהתקיימה לראשונה בישראל בשנת 1988. מה שגראה היום 
כמובן מאליו, היה באותה שנה בבחינת חידוש בקנה מידה עולמי בתחום הספורט 
התחרותי. הפתרון הייחודי שילב מחשבים, תוכנה ומערכת תצוגה אלקטרונית. 
בתחרות, שנערכה בחיפה, השתתפו מאות ספורטאים מעשרות ארצות. המערכת 
הממוחשבת שהעמידה מ.ל.ל. לרשות מטה התחרויות כללה נתונים והישגים 
אישיים של כל המשתתפים ומידע מפורט, כולל שיאי עולם, של כל האליפויות 
והתחרויות הקודמות. כך ניתן היה לדווח באופן מיידי על ההישגים, להשוות 
את התוצאות להישגי העבר ולערוך ניתוחים סטטיסטיים אחרים בעלי חשיבות 
למתחרים ולמנהלי התחרויות. 

הייתה זו מערכת ראשונה מסוגה ששילבה לראשונה מערך ממוחשב המנהל 
בזמן אמת את התוצאות ומציג אותן בתצוגה אלקטרונית ממוחשבת. המערכת 
הממוחשבת של מ.ל.ל. שימשה את המאמנים, השייטים, העיתונאים, מנהלת 
התחרויות והצופים. מערכות תצוגת הנתונים האלקטרוניות (מפיתוחה של חברת 
קומפיוצ'ר, ראו לעיל) אפשרו לצופים במקום ולצופי הטלוויזיה בבית להתעדכן 
בזמן אמת במהלך התחרויות. בסיום האליפות רוכזו כל התוצאות וההישגים 
באמצעות המערכת הממוחשבת והחומר הועמד לרשות העיתונאים ומטה 
האליפות. 

בתחילת הדרך היה קושי, לעיתים, לשכנע מנהלים להזדקק למחשב ולשירותיו 
(ראו בפירוט בפרקים ב ו-ג). אולם כבר ב-1981, היה ברור שימים אלה חלפו ללא 
שוב. המציאות גם היא חייבה את עולם העסקים להזדקק יותר ויותר לשירותי 
המחשב. 


3 למשל בתחום האשראי: בן-אהרון, עסקים טובים בניהול ישראלי, עמ' 150. 


17 


פרק ה: ממכוגות מְחַשָבות למחשבים חושבים 


מתודולוגיות וכלי עזר מתוכנתים, אך בעבר היו מחווט לוחות הבקרה ומנתח 
המערכות אחראים לבקרת האיכות והם הסתייעו בדרך כלל במכונות חישוב 
חשמליות מתוצרת פסיט (ד61גת), אוליבטי (זדט/011) ואחרים, לבדיקת אמינות 
החישובים והדוחות. בתקופת המכונות ועד להופעת טכנולוגיות התקשורת 
והמסופים, היו דוחות מודפסים המוצר הסופי והעיקרי של מערך עיבוד הנתונים 
והמחשוב. במיזמים שונים ובעיקר לצורך הפקת הודעות תשלום וגבייתם, נעשה 
שימוש רחב גם בכרטיסי הניקוב עצמם. 

משנת 1948, כאשר האוכלוסייה מנתה כ873,0007 נפש ועד שנות ה-60, כאשר 
האוכלוסייה מנתה כבר קרוב לשלושה מיליון גפש בסוף העשור, נוהלו עדיין 
החברות העסקיות והתעשייתיות ברוב המקרים על פי תורה שבעל פה. לא היו 
נהלים כתובים על פיהם חי והתנהל הארגון ואם היו כאלה, הם התייחסו לנושאים 
ספציפיים מבלי שהייתה תמונת ניהול כוללת של הארגון על שלוחותיו ופעולותיו. 
מצב עניינים 'נזילי זה נתן משנה תוקף ואחריות למנתח המערכות. הוא היה 
בבחינת המקצוען שהייה חייב לאסוף את המידע, לחקור את הארגון מהצמרת 
אל השורשים ולכתוב תוכנית מפורטת המעבירה את התורה 'שבעל פה' אל הכתב 
ואל תוכנית מיכון/מחשוב. ההגדה של פסח מדברת על ארבעה בנים ש"אחד מהם 
אינו יודע לשאול" ובדרך כלל תיאור זה מתאים ללקוח. כבר ב'הגדה' נאמר: 'את 
פתח לו'. תפקידו של מנתח המערכות הוא לתחקר את כל הנוגעים בדבר, לאסוף 
את כל הנתונים ולעמוד על המדרג (היררכיה), התפוקות וקשרי הגומלין. לא ניתן 
למחשב את הארגון ללא מחקר יסודי שיוביל לתוכנית אופרטיבית הניתנת לעיבוד 
לצורך בניית מערכת מידע ממוכנת/ממוחשבת. פיתוח הפתרון המתוכנת לא רק 
שהפך את התורה שבעל פה לתורה מתוכנתת מחשב, אלא ובעיקר שילב פתרונות 
שהביאו לידי תחכום וייעול המערך הניהולי. 

נושאי המחשוב נחלקו לשתי קבוצות נפרדות: ייחודיים וְגְנריים (כלליים). 
נושאים ייחודיים הם נושאים שהפתרון שפותח עבורם היה ייחודי לארגון או 
למוסד, דוגמת תוכנית ההיסעים לקואופרטיב דן. הפתרונות לנושאים גנריים, 
בניגוד לייחודיים, ישימים ברמה העקרונית לכל לקוח בעולם, דוגמת ניהול משאבי 
אנוש, בנקים, חברות ביטוח, בתי אריזה, מחסנים, בתי מלון וכולי. 

בהדרגה למדנו לדעת שעדיף לאתר לקוחות בעלי אפיון ניהולי דומה וזהה, כדי 
לייצר "חבילות תוכנה" ולא פתרונות ייחודיים ללקוחות בודדים. ייצור חבילות 
התוכנה ופיתוחן הפכו למכפיל כוח שיווקי וכלכלי. ברבות הימים, שאפנו לשווק 
את התוכנות (לאחר תרגום והתאמה לתרבות העסקית בארץ היעד) גם לשווקים 
אחרים בעולם. זו הייתה גם תחילתו של עידן חדש שבו פותחו בישראל מוצרים, 
תוכנות חבילה וטכנולוגיות (שליבתם היא התוכנה) - ליצוא. תהליך זה, ברבות 


1.9 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


השנים, לאחר שהוכתר בהצלחה המאבק המשפטי אותו ניהלתי להכרה בתעשיית 
התוכנה כתעשייה לכל דבר ועניין, הוביל להפיכת תעשייה זו לקטר המוביל של 
התעשייה והכלכלה בישראל. עקרונות אלה מנחים ומובילים היום את מפתחי 
התוכנות, המוצרים והטכנולוגיות מתוצרת ישראל שנרכשו על ידי עשרות מיליוני 
לקוחות בעולם והם שהקנו למדינת ישראל מוניטין של מדיגה מובילה בחדשנות 
ובהמצאות. 

במבט לאחור, מתמיה לחשוב עד כמה התקשינו להבין שניתן לפתח חבילות 
תוכנה שעתידות להיות "סחורה עוברת לסוחר". הרי ראשיתה של כל פעולת 
מכירה, בכל תחום, היא להשיג את הלקוח. לאחר שהלקוח הסכים לעסקה 
ובעמל רב נמצא הפתרון, כפי שתואר לעיל, לא נתתי את דעתי למיצוי מיטבי של 
ההישג: לא חשבתי לאילו ארגונים או חברות נוספים ניתן לשווק פתרון זה. רק 
לאחר ניסיון מצטבר למדתי שישנם תחומים המנוהלים במתכונת דומה בחברות 
וארגונים רבים, כך שניתן להפוך את הפתרון לחבילת תוכנה שתשונְק לרבים 
אחרים. הדוגמה הקלסית היא התוכנה לעיבוד שכר ומשכורת המתנהלת על פי 
חוקי מדינת ישראל וניתן ליישמה לכל המעסיקים במדינה. כך פותחו במ.ל.ל. 
חבילות תוכנה לניהול משרדים של בעלי מקצועות חופשיים (רואי חשבון ועורכי 
דין), מוסדות להשכלה גבוהה והכשרה מקצועית, הנהלת חשבונות, מערכי גבייה 
ותשלומים, ניהול ובקרה תקציבית, גיהול מפעלי ייצור ואחרים. 

חבילות התוכנה*'? חסכו בהוצאות הפיתות ומינפו את השיווק והמכירה. לקוחות 
מעדיפים תמיד ליישם פתרון שכבר הוכח שהוא פועל חיטב וכי משתמשים רבים 
כבר רכשו אותו ושבעים רצון ממנו. עם זאת, לא אחת נתקלנו בתגובות הפוכות 
לציפיותינו כאשר הצגנו דוגמאות של דוחות ועיבודים שבוצעו עבור לקוחות 
אחרים באותו תחום, שהייתה ביניהם תחרות. הפתרונות שהצענו נשללו במקרים 
כאלה מטעמי אגו. היו לקוחות שטענו: 'אינני רוצה מה שלא פותח לפי ההנחיות 
שלי. לי יש רעיונות אחרים'. אולם בסופו של דבר הגענו לאותם מהלכי עיבוד 
ודוחות שהוצגו מלכתחילה. 

כשהופיעו המיקרו-מחשבים והמחשבים האישיים בסוף שנות ה-70 ובראשית 
שנות ה807, נפתח לפנינו שוק חדש של לקוחות. ניתנה לנו הזדמנות למחשב 
עסקים ומוסדות רבים מספור שלא ניתן היה למחשב אותם עד אז בגלל יוקר 
המחשבים והעלות שנדרשה להפעלתם. הופעת המחשבים האישיים אפשרה 
פיתוח חבילות תוכנה למגזרים שונים בכלכלה ובממסד הישראלי שהדמיון היה 
החסם היחידי למימושם. כך שולבו משרדיהם ושירותיהם של כל בעלי המקצועות 


4 ללדוגמה: "אנוש" - ניהול משאבי אנוש; "עוצמה" - ניהול השכר; "עסקית" - ניהול כולל של חברות 
שיווק ומסחר. 


200 


פרק ה: ממכונות מְתַשבות למחשבים חושבים 


החופשיים (רופאים, ארכיטקטים, מורים, שמאים ועוד) ומהפכה התחוללה גם 
במערכת החינוך, מגני הילדים ועד האוניברסיטאות, על ידי הקמת מעבדות 
מחשבים. ניתן היה לממש רעיונות חדשניים ומקוריים שלא נחזו בעבר. כך, למשל, 
פותחה מערכת המגב"ס לניהול בתי הספר. תוכנת המנב"ס (המאפשרת בין היתר 
את ניהול מצבת התלמידים, המורים, תוכניות הלימוד ועוד) הפכה לדגם לחיקוי 
לחברות תוכנה אחרות שפיתחו גרסאות משלהן לאותו רעיון ניהולי וכיום ככל 
הנראה כל המוסדות החינוכיים בישראל משתמשים בתוכנה כלשהי. 

מ.ל.ל. ממחשבה עשרות מוסדות להשכלה גבוהה והכשרה מקצועית. בין היתר, 
השלימה מ.ל.ל. מערך מחשוב לאקדמיה למוזיקה ולמחול על שם רובין בירושלים. 
מערך המחשוב כלל את הקונסרבטוריון ואת בית הספר התיכון של האקדמיה 
והקיף את הנהלת החשבונות המרכזית, תכנון ובקרה תקציבית, גביית שכר לימוד 
וניהול פדגוגי. במסגרת זו נכללים כל נתוגי התלמידים, המורים, תוכניות הלימודים, 
הציונים, מערכת השעות, רישום התלמידים, ניהול המזכירות האקדמית, מלגות, 
מבחנים, ציונים וכדומה 255 

תוכנה אחרת ("המוסך החושב") פותחה לניהול מוסכים. התוכנה מאפשרת 
למנהל המוסך לנהל רישום של הטיפולים ברכב לאורך זמן, ניהול מלאי חלפים, 
הפקת חשבוניות מס מפורטות מבוססות על "שעתון" (לוח מחירים לשעת עובד 
מקצועי) והנהלת חשבונות לרבות הניהול הפיננסי. 

המחשב האישי נתן גם דחיפה לפיתוח תוכנות מקצועיות בתחום הרפואה. 
כך, למשל, פותחה תוכנת "מסס8וכ" המסייעת בניהול אורח חיים נכון לחולים 
בסוכרת; תוכנת "6868" לגיהול מרפאות שיניים ו-"א8\אכ)" לאנליזה ממוחשבת 
של צילומי רנטגן בתחום האורתופדיה. 

בעוד פיתוח תוכנת "מססאוכ" היה פרי יוזמתו של עובד בחברה, פותחו תוכנות 
"18זת26]" ו7"א0118)" עקב יוזמות של פרופסורים לרפואה. שלוש חבילות התוכנה 
האמורות הן מדגם מייצג למרחב האינסופי שנפתח לפני כל מי שיש לו רעיון שיש 
בו כדי לתת פתרון לבעיה קיימת וכך להגיע למחשוב ואגירה של הידע האנושי 
ולשדרג כל תחום לפסגות חדשות. 

בחרתי להציג ביתר פירוט את הולדתו של הרעיון לתוכנה שנועדה לשפר את 
איכות החיים של חולי הסוכרת (ח1800כ). הרעיון צמח מתוך מציאות החיים. 
אחד מהעובדים המוכשרים בחברה חלה בסוכרת נעורים. האיש היה צעיר, נמרץ 
ומתכנת מוכשר. הוא עקב ותיעד את נוהל הטיפול בו כל אימת שהגיע למשבר 
שבו רמת הסוכר הגיעה לגבהים שהשביתו את יכולותיו עד כדי עָלפון חושים. 
הוא החליט שניתן לפתח תוכנה שתקל על חולי הסוכרת ותייעל את הטיפול בהם 


5 "מ.ל.ל. מחשבה את האקדמיה למוזיקה בירושלים" [ללא מקור וללא תאריך). 


201 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


בעת משבר. 

בשיטה הרפואית הקונבנציונלית, החולה מנהל לעצמו יומן פעילות (ספורט, שינה, 
מנוחה וכולי) וכמו כן רושם לפרטיו את המזון שהוא אוכל במהלך היממה. כל אימת 
שהוא במשבר, הוא נזקק לשירות הרופא או בית החולים ויומן הפעילות מהווה את 
הבסיס לאבחון של הרופא ולהחלטה לגבי האשפוז או כל טיפול אחר. ניתוח סוגי 
המזון והפעילות הגופנית הוא המפתח לטיפול והטיפול כמובן ניתן על בסיס הידע 
הרפואי המקצועי של הרופא המומחה. העובד הגיע למסקנה הנכונה שאם יוכנסו 
התורה הרפואית ותהליך קבלת ההחלטות הרפואית לתוך מאגר נתונים ותוכנה, 
ניתן יהיה ליעל את תהליך קבלת ההחלטות של הרופא באופן דרמטי. 

בחזונו ראה העובד 
שבעתיד יעמוד לרשותו 
שלי- כל צעיר ובוגר 
מחשב אישי. ניתן יהיה |- 2 
לנהל את יומן הפעילות | | " 
במחשב ביתי ולהגיע 
לבית החולים אל הרופא 
המטפל | עם דיסקט 
עליו נקלטו נתוני היומן 
(היום באמצעות העברת 


המידע באינטרנט 
ישירות למחשב הרופא). 
במרפאת הרופא 





המטפל יהיה מחשב 


שבו ייאגרו הנתונים של 

אבות המזון וערכיהם | תוכנת "ח860וכ" המסייעת בניהול אורח חיים נכון לחולי סוכרת. 

התזונתיים. שילוב נתוני מיקרו מחשב 15-80 מתוצרת 80/0-5786%-ץסח98ד ארצות 
הברית. דור המחשבים שקדם לדור המחשבים האישיים. 

הדיסקט המייצג את 


יומן הפעולות וניתוחו מול בסיס אבות המזון וערכיהם יאפשר מתן הוראות 
להתנהגות החולה תוך הדגשה שיש להימנע מ"סטיות מתקן ההתנהגות" של 
החולה שגרמו למשבר הרפואי. תוכנת ה0ס8ו פותחה בהנחייתו של פרופסור 
צבי לרון%? מגדולי המומחים בישראל ובעולם, שהישגיו אף זכו להיכלל כערך 


6 פרופסור צבי לרון (נולד ברומניה בשנת 1927) מנהל יחידת המחקר לאנדוקרינולוגיה ולסוכרת בבית 
החולים שניידר. שיטות הטיפול שפיתח בהורמון הגדילה ובסוכרת נעורים אומצו ברחבי העולם 
כולו. בשנת 2009 קיבל את פרס ישראל לחקר הרפואה (ויקיפדיה). 


202 


פרק ה: ממכונות מְחשָבות למחשבים חושבים 


באנציקלופדיה בריטניקה, הידועה במוניטין המדעי שלה. התוכנה זכתה לתהודה 
בין-לאומית והוצגה בכנס רופאים בין-לאומי בשנת 1983 בבולטימור שבארצות 
הברית. תוכנה זו הייתה המאיץ הראשון למחשוב הטיפול במחלת הסוכרת 
שהפכה לאחת המחלות המעיקות והמטרידות ביותר בעולם כולו. 

תוכנת "אסוות00)" לאנליזה ממוחשבת של צילומי רנטגן בתחום האורתופדיה, 
הפכה את המחשב האישי למכונת 61 "לעניים". התוכנה אפשרה לנתח את 
המחלה ולהמליץ על הטיפול על בסיס צילומי רנטגן שעברו דיגיטציה. ניתוח 
המחלה והטיפול הנדרש נעשה על ידי השוואת תמונת העצם הנבדק מול בסיס 
נתונים הכולל מידע על כל הסוגים, בכל הגילאים ובכל מוצא אתני שכיח וסטיית 
התקן מאפשרת את זיהוי המחלה ומתן המלצות לטיפול. באמצעות סימולציה 
ניתן גם לקבל הדמיה איך תָיראה העצם לאחר מתן הטיפול המומלץ. 

תוכנת "26118" לניהול מרפאות של רופאי שיניים סיפקה יומן טיפולים כללי 
של הקליניקה וכן תמונת מצב של הטיפולים שניתנו לכל לקוח, תוך תיאור גרפי 
של הלסתות, קביעת טיפולים מתוכננים והצעות תקציב לטיפולים. המערכת 
כמובן אפשרה הפקת חשבוניות על בסיס הצעות התקציב והנהלת חשבונות. 
התוכנה זכתה להצלחה רבה בתערוכת הנובר בראשית שנות ה-80 ובתערוכת 
קומדקס בארצות הברית לי2 

מ.ל.ל. הקדישה תשומת לב מיוחדת לניהול משרדיהם ועסקיהם של בעלי 
מקצועות חופשיים, כגון רואי חשבונות, עורכי דין ומהגדסים. הדבר אפשר להם 
להשתלב בטכנולוגיית רשתות התקשורת המקומיות והמרחביות וליהנות ממה 
שהמחשבים מסוגלים לתת בניהול המתקדם של עסקיהם. לפיכך, המהפכה 
שהתחוללה כאשר הוצב מחשב אישי על שולחנו של כל עורך דין, רופא או מהנדס, 
המחובר ברשת תקשורת אל חבריו האחרים במקום עבודתו (כגון משרד, בית 
חולים או חברת הנדסה), נזקפת בחלקה המשמעותי לזכותה של קבוצת מ.ל.ל 2% 

מקצת הרעיונות הטכנולוגיים שהוצגו בפני מ.ל.ל., אומצו ופותחו על ידי הקמת 
מסגרות ייחודיות נוספות לצורך מימושן, ואילו מקצת מהרעיונות שנדחו מומשו 
שנים לאחר מכן על ידי יזמים בארצות הברית ושינו את העולם. כך, למשל, 
בשנת 1988 פותח בחברה מחולל היישומים "ויזדום" (2000ו/ל). היה זה מיזם 
המו"פ הראשון מסוגו שבו השקיעה החברה מיליוני דולרים, כאשר לנגד עיניה לא 
עמד לקוח מסוים, אלא הרצון לפתח כלי שיבצע מהפכה עבור מפתחי תוכנות 
אפליקציה למחשבים אישיים בעולם (ראו להלן בפירוט). 


7 אשד, נאחז בכל משלט, עמ' 33. 
8 ראו למשל: "'מ.ל.ל. מיישמת טכנולוגית מידע במשרדי רואי חשבון", אנשים ומחשבים, גיליון 407, 
90. 


203 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


רעיון אחר פותח בתחום המלונאות. איש מלונאות עתיר ניסיון, מוטי אטיאס, 
חשב שהתוכנות המשמשות את בתי המלון בעולם בכלל ובישראל בפרט הן 
מיושנות ואינן מיישמות את מה שהטכנולוגיה מסוגלת לתת, הן לצורך ניהול יעיל 
יותר של המלון והן לצורך רווחתו של הלקוח. זה היה הרקע לפיתוחה של תוכנת 
"איז" (2956) לניהול תעשיית המלונאות. תוכנה זו נתנה פתרון מתקדם ומוכלל 
לכל שירותי המלונאות ובהם ניהול ההזמנות, הקצאת החדרים, התמחיר (בכמה 
סוגי מטבעות), התחשבנות מול סוכני נסיעות ודיווחי ניהול ובקרה מגוונים לרבות 
ניהול מתוחכם של יחסי לקוחות (1א68) ותכנון רבדשנתי של הזמנות. 


מיזם מאתגר מסוג אחר היה "אריאל עיר חכמה" ביוזמת מייסד העיר אריאל 
וראש העיר הראשון נחמן רון. בסיוע מתכנן "מדינת העיר סינגפור" וראש קהילת 
האוונגליסטים מטקסס שבארצות הברית, הוקמה תשתית המחשבים והתקשורת 
שקישרה את בתי האב, מוסדות העיר ובתי הספר לרשת עירונית אחת במתכונת 
"העיר החכמה" סינגפור. מיזם זה שימש דגם לחיקוי לערים נוספות רבות בישראל 
ובעולם. 

מיזם ייחודי אחר של סחר וירטואלי ("מ.ל.ל. סל"), ראשון מסוגו, הוקם בשגת 
7, שנים לפני שהוקמו חברות הסחר הראשונות בעולם, דוגמת אמזון, איבי 
ואחרות. רעיון הסחר הווירטואלי התבסס על האקודסיסטם שנוצר בקבוצת 
מ.ל.ל. מצד אחד, הקבוצה מַחִשְבָה וניהלה את מערכות המידע של מגוון רחב 
של תעשיות בתחום המזון, הטקסטיל, הקונפקציה והסדקית ומצד אחר חישבה 
ועיבדה את משכורותיהם של מאות ואלפי עובדי התעשיות שגמנו על לקוחותיה. 
המפגש בין הביקוש של עובדי התעשיות (הקונים) עם ההיצע של היצרנים 
(המוצרים) יצר שוק רחב היקף שבו העסקאות יכלו להתנהל ביעילות ובגמישות 
שלא התאפשרה בעבר. מ.ל.ל. הייתה מסוגלת לגבות את תמורת המוצרים בעת 
חישוב תלושי השכר של העובדים. 

לצורך המיזם הוקם גם מחסן לוגיסטי מרכזי באחד הביתנים של רכבת ישראל, 
הצמודים לקניון איילון ברמת גן. ביתן זה היה אמור לשמש גם לתצוגה ומכירה. 
למרבה הצער הרעיון לא מומש למרות היתרונות הרבים שהיו גלומים בו. רכבת 
ישראל הפרה את ההסכם ושילמה פיצויים על הנזקים שנגרמו לחברה. אולם 
בעיקר ירד לטמיון רעיון מתוחכם שיכול היה לשנות כבר לפני עשרות בשנים את 
הסחר בישראל ולהימנות על מחוללי הסחר האלקטרוני והשיווק בישראל ובעולם. 


על ה'תבונה" (1800%1/): מחולל יישומים חדשני : 
כפי שכבר ציינתי, מ.ל.ל. הייתה מקור של השראה ומנוף למימוש חזונם של 


9 "תוכנה לניהול בתי מלון", רשת מחשבים, גיליון 10, 3/1985. 


204 


פרק ה: ממכונות מִחָשבות למחשבים חושבים 


אחרים, יזמים שראו בחברה את המקום הנכון בו ימצאו אוזן קשבת ויוכלו לממש 
את רעיונותיהם הטכנולוגיים. "ויזדום" (ג260₪ו/%), מחולל יישומים למחשבים 
אישיים, מבוסס על פיתוח אובייקטים (007160160 020[664)), המחקה את תהליך 
החשיבה האנושי, פותח על ידי מ.ל.ל. במשך שנתיים מאתגרות.?? "ויזדום" מממש 
תפיסת פיתוח יישומים חדישה ומהפכנית, שהביאה לייעול ולקיצור פרקי הזמן 
שנדרשו לפיתוח אפליקציות תוכנה. מחולל היישומים נחשף לראשונה בשנת 
5 במהלך תערוכת סביט בגרמניה. תערוכה זו נחשבה לגדולה ולחשובה 
בעולם בתחום המחשבים, התוכנה והתקשורת. 








| וו אוץ0) 16 יוצ 
0 | \ 
5 גמ 


ו 
0 





כ 


"ו 





ו 


אחת הפסגות החשובות - קבלת פרס המוצר המצטיין בתערוכת סביט 1995 


"ויזדום" נחלה הצלחה מדהימה וזכתה בשני פרסים יוקרתיים שהוענקו למ.ל.ל. 
על ידי נשיא חברת "מקגרו היל" (11111 א10)0019/) והעורך הראשי של כתב העת 
"בייט" ("דְץ"). "ויזדום" הוכרזה כמחולל היישומים הטוב ביותר בעולם והמוצר 
הטכנולוגי הטוב ביותר מבין 30,000 המוצרים הטכנולוגיים שהוצגו בתערוכה 


0 על המשמר, 8 ביוני 1990. "המערכת מבקרת: אלפי פרויקטים של מ.ל.ל. קידמו את המחשוב 
בישראל", אנשים ומחשבים, גיליון 407, 24.10.1990. "מסר של שיתוף פעולה עם הקהילה 
האירופית", מבט, 4 באפריל 1993. גבריאלוב, מ.ל.ל. 


205 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


באותה שנה. נשיא "מקגרו היל" קבע: "ויזדום הוא חידוש טכנולוגי המהווה פריצת 
דרך שתשנה את השיטות והאמצעים בפיתוח יישומי מחשב בעתיד". עוד הוסיף 
וקבע: "ויזדום ממחיש שהדמיון הוא החסם העליון למה שטומנת לנו טכנולוגיית 
המידע". מ.ל.ל. עם ה"וויזדום" שלה פרצה באותה עת לחצר הפרטית של החברות 
הגדולות, המובילות את טכנולוגיית המידע בעולם י:? 

מבחינתי, הכרה זו הייתה אחת הפסגות החשובות בחיי המקצועיים והוכיחה 
שיש בידינו ובישראל בכלל, את היכולת לחזות את כיוון ההתפתחות בעתיד וגם 
את העוצמות הטכנולוגיות להגיע לפסגות. 

מחולל היישומים, שפותח תחת מערכת ההפעלה 05כ, זכה לפרסום עולמי 
ולהזמנות ממדינות שונות בעולם. סיפור העסקה היפנית ראוי לציון ובמיוחד יש 
בו גם לקח לאנשי הטכנולוגיה באשר הם, העוסקים בפיתוח טכנולוגיות ובשיווקן 
במדינות העולם. 

הדי ההצלחה בתערוכת הנובר הגיעו לידיעתם ולהתענייגותם של אנשי מקצוע 
רבים. באחד הימים הראשונים לפרסום, הופיע במשרדי אדם צעיר שביקש לשוחח 
איתי על אודות המחולל. כמקובל הציג האיש את עצמו תוך שהוא מציין שהוא 
איש מחשבים, יהודי אזרח ארצות הברית, שבילה שנים מספר בישראל. בהתאם 
להשכלתו כאיש מדעי המחשב, הועסק במשך שנים, בעת שהותו בישראל, בחברת 
אלסינט. אחר כך יצא ליפן ובשנים שקדמו לפגישתנו למד את השפה היפנית, הגיע 
לשליטה מלאה בה, הכיר את התרבות היפנית וגם עבד ויצר קשרים עסקיים. 
הדי ההצלחה של המחולל הגיעו גם אליו והוא היה מעוניין מאוד להכירו מקרוב. 
הוא טען שאם נסכים - הוא מסוגל באמצעות מעמדו וקשריו לסייע למ.ל.ל. 
לחדור לשוק היפני ולשווק את מחולל היישומים. כתנאי מוקדם להסכמתו לפעול 
למעננו, הוא ביקש ללמוד את המוצר, תכונותיו ואיכויותיו. אם אומנם ישתכנע 
ביתרונותיו - יפעל למעננו בשוק היפני. גישתו העניינית והמקצועית מצאה חן 
בעיניי והסכמתי להצעתו. האיש ישב במשך שבועיים במשרדי החברה, למד את 
הטכנולוגיה והגיע למסקנה שתהילתו של מחולל היישומים מוצדקת וכי יש לו 
סיכויי הצלחה גדולים ומבטיחים ביפן. נחתם ביניגו מזכר הבנות והאיש שב ליפן. 
מן הראוי להדגיש כי באותן שנים החדירה לשוק היפני הייתה בגדר חלום לכל 
חברה בישראל. 

לא חלפו ארבעה שבועות והוזמנתי באמצעותו להגיע לטוקיו, בירת יפן, ולהיפגש 


1 אפי לנדאו, "מחולל יישומים של מ.ל.ל. - 'המוצר המוצלח' בסביט", גלובס, 12 במרס 1995. 
מוסף הארצ, "הכרה בין-לאומית למ.ל.ל. על חדשנות ומצוינות". "ויזדוס של מ.ל.ל. - המוצר הנבחר 
בתערוכת סביט", גלובס, 14 במרס 1995. 
5, 95" 020011 )8 27000018 3651 1085 8282180]/\ ידצ ,055 זט פ/וסא ,מ דצם 
5 .5076 ות8זונת\/ 10 ת8ות66016צ 416 ,מידים. 


206 


פרק ה: ממכונות מְחשָבות למחשבים חושבים 


עם מנהלי חברת "קובוטה", אחת מחברות ההנדסה והבנייה הגדולות במדינה, 
שבבעלותה היה גם בית תוכנה ונוסף על כך עסקה בטכנולוגיות שונות. התגובה 
המהירה וההזמנה לבוא ליפן הפתיעו אותי ואף הביכו אותי מעט, אולם "הרמתי 
את הכפפה" ונסעתי ליפן. הגעתי לטוקיו בערב. מארחיי ו"האיש שלנו" בטוקיו, 
'המתווך', אירחו אותי במועדון קריוקי שהמארחות בו היו ישראליות החיות ביפן 
והשירים היו ישראליים והזכירו לי את הבית. 

אפוף שירים ומשקאות חריפים, תהיתי על מהות האירוח ופניתי ל"איש שלנו 
בטוקיו" ושאלתיו, מה פשר האירוח: "באתי לעסקים, לא לבילויים", פסקתי. 
המתווך השיב לי בעליצות יתרה: "אתה לא מבין, אירוח כזה הוא סימן לבאות. 
כאשר מישהו מתקבל כך בערב ההיכרות הראשון, זה כדי לסמן לו שהעסקה 
גמורה. יש כאן רצון להלהיב אותך וליצור חברוּת להמשך הדרך המשותפת". 

במשך שלושה ימים נפגשתי עם כל צוות המתכנתים של החברה והמנהלים כדי 
להעביר את מסר המחולל, חדשנותו ויתרונותיו אל מול הטכנולוגיות הקיימות 
בשוק. "האיש שלנו בטוקיו", שכאמור היה בקיא ברזי התוכנה, הדגים את ביצועיה 
הלכה למעשה. 

השלב הבא, שלב החתימה על הסכם ההתקשרות, התקיים במלון הילטון בעיר 
אוסקה, שבה נמצא המטה של החברה. על פי מיטב המסורת היפנית, הגשבנו 
עם כל הנהלת החברה ונשיאה לארוחת ערב במלון הילטון על מחצלת הרצפה. 
חלצנו נעליים ולצד קעריות האוכל שהוגשו בזו אחר זו על ידי מלצריות בלבושן 
המסורתי, החל גם טקס החתימה על ההסכם. מאחר שנשיא החברה (בעל הדרת 
פנים, שָערו לבן, כבן 80) וחלק מאנשי ההנהלה אינם שולטים בשפה האנגלית, 
הסביר לי מנכ"ל החברה את נוהל החתימה וכיצד צפוי התהליך להתפתח: "אתה, 
בשפתך שלך (אנגלית), תבהיר את מהות ההסכם והטכנולוגיה. אומנם אנחנו 
מכירים כבר את פרטי ההסכם, אבל הנשיא שאינו דובר אנגלית חייב להאזין להם, 
אך צפוי שכעבור כמה דקות יאבד עניין וקשר ויירדם. אחר כך לא יהיה צורך 
להמשיך בהסבר. כעבור כמה דקות נעיר את הנשיא והחתימה תתבצע". וכך היה. 
נשיא החברה, שבע ימים ועסקים, נרדם כצפוי. ולקול שאגת המנכ"ל, התעורר, ואז 
נחתם ההסכם. למחרת היום ניתנה גם ההזמנה הראשונה והצ'ק בצידה. ההסכם 
עם יפן, הדרך והמהירות בה בוצעה העסקה, ראויים היו להיכנס לספר השיאים 
של גינס. 

אולם לא ניתן לחברה ליהנות זמן רב מזר הדפנה וממתיקות הניצחון. ימי החסד 
שניתנו למוצר ולטכנולוגיה היו קצרים. תוכנת ויזדום עטורת הפרסים, שפותחה 
תחת מערכת ההפעלה "דוס", נאלצה להיכנע לתוכנת "החלונות" של מיקרוסופט, 
שכבשה את עולם המחשבים בסערה. אלה הם חיי הטכנולוגיה, קצרים ומחייבים 


207 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


מרוץ מתמיד והתחדשות בלתי פוסקת. עצם העמידה במקום - דינה חידלון. 

פרק הזמן שבו מ.ל.ל. הייתה בפסגת העולם ושבו חשתי היטב את סימניה 
הראשונים של הצלחה כבירה, היה קצר מאוד. לא קל להתמודד, מבחינה אישית, 
עם המהפכים המהירים משמחת הניצחון אל הידיעה שהמאמצים והסיכונים לא 
נשאו את הפרי המקווה. אחרים היו עלולים לשקוע בדיכאון ולהתחפר בעצמם 
- אך לא אני. מעולם לא נכנעתי ותמיד המשכתי לקרב הבא. ידעתי היטב שכל 
משבר הוא גם הזדמנות חדשה. ידעתי תמיד שהטכנולוגיה ממשיכה להתפתח 
ואני לא אחדל מחיפוש אחר הזדמנויות חדשות. תמיד היו בי הכוחות והנחישות 
שאפשרו לי, דווקא ברגעי משבר, להפגין מנהיגות, להימגע מלהתפלש בקשיים 
ובצער, לשאת פנים קדימה ולהציב אתגרים חדשים לפני הארגון ועובדיו. 

כאשר נשאלתי במסעותיי להסבר על "התופעה הישראלית", של מדינה קטנה 
המחוללת חדשנות והמצאות, אני נזכר תמיד באותו צעיר ישראלי שהעז לפנות 
אליי ולהציע את שירותיו בתיווך למכירת מחולל היישומים "ויזדום" ביפן. זו 
דוגמה מובהקת למה שנחשב לחוצפה הישראלית שהובילה להצלחות רבות. 
בבחינת ההישגים של ההמצאות הישראליות ניתן לומר שהממציאים הישראלים 
מביאים פתרונות חדשניים לבעיות קיימות או שדרוג טכנולוגי המשנה את הדרך 
שבה מתנהל העולם. 

חשוב לציין, עם זאת, שעשינו שימוש נרחב ב"ויזדום" בפיתוח חבילות תוכנה 
במ.ל.ל וכי חבילות תוכנה אלו זכו להצלחה בתחומי ניהול ובפלחי שוק חדשים. 
הייתה זו נחמה פורתא ופיצוי להשקעה בטכנולוגיה. זאת לבד מהאתגר המקצועי 
שההתגברות עליו העניקה סיפוק למפתחים של התוכנה והטכנולוגיה. גם לקוחות 
בכל העולם נהנו מהשימוש בתוכגה עד שהוטמעה תוכנת "החלונות". 

מהשתלשלות העניינים במיזם הפיתוח של מחולל היישומים "ויזדום" גיתן 
להפיק כמה לקחים חשובים שחייבים להנחות את כל העוסקים בפיתוח ויישום 
טכנולוגיות: 


= מן ההכרח להכיר בקצב הפיתוח ה"רצחני" בתחומי התוכנה וטכנולוגיית 
המחשבים. חיי המדף של המוצר/הטכנולוגיה קצרים הם ולא ניתן לחזות 
מראש את סופם, מכיוון שטכנולוגיה חדשה מקצרת את חייה של טכנולוגיה 
קיימת בקצב שאין לו אח ורע בשום תעשייה אחרת. כאשר מפתחים דור 
ראשון של טכנולוגיה מהפכנית, חייבים בעת ובעונה אחת לתכנן, לחשוב 
ולגבש את תפיסת היסוד של הדור הבא. 


= לפני תחילתו של פיתוח טכנולוגי, מן ההכרח לבדוק אם אכן מדובר בפיתוח 
שטרם היה כדוגמתו. בכל מקרה, מומלץ להימנע מלפתח טכנולוגיה דומה 


2008 


פרק ה: ממכונות מְחָשָבות למחשבים חושבים 


או חלופית לזו הקיימת כבר, אשר פותחה על ידי אחד מענקי התעשייה. 
העדיפות צריכה להינתן לפתרונות חלוציים וההצלחה של החברות צ'ק 
פוינט ואמדוקס היא ההוכחה. 


= עדיף למקד את הרצון לחדש ולפרוץ קדימה בטכנולוגיה שבאה לתת פתרון 
בתחומי נישה, שבהם "הגדולים" בשוק אינם מגלים עניין ולכן גם ניתן להגן 
על הפתרון הטכנולוגי באמצעות רישום פטנט. 


>= מן ההכרח לבדוק באיזו מידה השוק מוכן לקלוט את הטכנולוגיה החדישה. 
'חינוך' השוק לטכנולוגיות חדישות הוא "זכות יתר" שנהנים ממנה רק 
השחקנים הגדולים עקב היקף המשאבים העצום וגודל המנגנון הנדרש. 


= בחדירה לשווקים בעולם יש לאמץ את המודל היפני שתואר לעיל, לפיו 
חשוב לשווק באמצעות אנשים המכירים את התרבות, שפת הארץ והכוחות 
הפועלים בשוק היעד. 
במסעותיי הרבים על פני יבשות וימים, נשאלתי פעמים רבות מה הוא סוד 
ההצלחה הישראלי וללא היסוס אני משיב שייחודנו הוא במקוריות הרעיונות 
הטכנולוגיים ובחיפוש ובמציאת תחומים שהוזנחו ולספק את הפתרונות למחסור. 
ניתן לומר שאנחנו נוטעים "עצים כחולים ב'ג'ונגל ירוק'". 


"עמק הסיליקון" הישראלי 


בשנת 1963 הייתה ישראל עדיין בעידן 'המדבר' הטכנולוגי. באותן שנים, 
התשתית התעשייתית בישראל בכלל הייתה בראשית הקמתה, והתעשיות 
המתוחכמות בפרט. התעשיות הביטחוניות הובילו את פיתוח הטכגולוגיות 
בתחומים שונים ובתוך כך בנו את היכולת העצמאית של מחקר, פיתוח וייצור 
עצמאי של מערכות נשק מתוחכמות. תהליכים אלו העשירו את ההון האנושי של 
העובדים. עובדים אלו יצאו לתעשייה האזרחית ומינפו בתוך כך גם את שילובם 
של מחשבים ומערכות מידע ממוחשבות. גם מ.ל.ל. נהנתה מגרעין ראשוני של 
אנשי מקצוע שאפשרו את הפעלת החברה, תוך כדי נטילת אחריות לגיהולם של 
מוסדות פיננסיים, מוסדות ציבור ותעשיות בתחומים שונים. 

מ.ל.ל., בהיותה חלוצת תעשיות המידע בישראל, מילאה גם תפקיד מרכזי 
בהכשרתם של אנשי מקצוע שאפשרו את התרחבות התעשייה וביסוסה בישראל. 
מוסדות ומפעלים רבים שהתנסו בעבודה עם מחשבים באמצעות מ.ל.ל., החליטו 
מתוך תחרות של חיקוי ויצירה להקים מתקני מחשבים עצמאיים. נוסף על 
כך 'בוגרי מ.ל.ל.', שרכשו ניסיון רב"ערך בעבודתם בחברה והיכרות קרובה עם 
הלקוחות וצורכיהם, פרשו והקימו חברות מתחרות למ.ל.ל.. בדרך זו מילאה מ.ל.ל. 


209 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


תפקיד מפתח בבנייתה של תעשיית התוכנה וההיי-טק הישראלית. 

רעיונות פורצי דרך זקוקים לאנשים עם מעוף וחזון ולא פחות מכך גם לידע 
והבנה במקצוע, כדי לממש אותם במציאות. אנשים כאלה נמצאו ב"עמק 
הסיליקון" (ראו במבוא) שבזכותם הפך לעמק הטכנולוגי הפורח והמפרה ביותר 
בעולם ומדינת קליפורניה הפכה בזכותו לאחת המדינות העשירות ביותר. 
הידיעה שבעמק הסיליקון קיימת תרבות של נטילת סיכונים והשקעות ברעיונות 
טכנולוגיים פורצי גבולות, חצתה גבולות ורבים מהוגי הרעיונות הטכנולוגיים 
בעולם באו לממש את חזוגם הטכגולוגי בעמק הסיליקון האמריקאי. התרכזות 
יזמים ממדינות, תרבויות ומוסדות השכלה שונים, יצרה חיכוך חיובי, שהפך את 
עמק הסיליקון למוקד עולמי של תעשיות וידע. כך הפך עמק הסיליקון למודל. 
לחיקוי על ידי מדינות שונות בארצות הברית עצמה ובעולם כולו. 

סיפורו של "עמק הסיליקון" מוכיח שכאשר יש רעיונות "משוגעים", פורצי 
דרך, יימצאו גם ה"משוגעים", אותם משקיעים המוכנים להמר עליהם. מציאות 
זו מעודדת יזמים מכל העולם להגיע למקום מתוך תקווה שימצאו הבנה ואוזן 
קשבת. ריכוז ההון האנושי של יוצאי תרבויות וצורות חשיבה שונות יוצר את 
החיכוך החיובי שבנה את העמק. לפיכך מדינת ישראל, כמדינה של קיבוץ גלויות 
עם חזון להקים מדינה מתקדמת ודמוקרטית, הצמיחה את 'אומת הסטרט-אפ'. 
למ.ל.ל. היה חלק חשוב בתהליך מכיוון שהייתה מוקד ליזמים ולרעיונות שונים. 
חלק מהרעיונות מומש וחלק נכשל אבל גם מכישלונות ניתן להפיק תועלת רבה. 
אנשי המחשבים שעבדו במ.ל.ל. עברו לחברות אחרות עם ההכשרה והקשרים 
שיצרו בעבודתם בחברה. גם בקרב הלקוחות הייתה התפתחות דומה. אחרי 
שמ.ל.ל. בנתה את התשתית, קמו בהמשכו של תהליך הביזור והשיפור הטכנולוגי, 
יחידות מחשב עצמאיות. 

נראה לי שניתן לדמות את תפקידה ההיסטורי של מ.ל.ל. בישראל, עם כל 
הצניעות המתחייבת ובקנה המידה הישראלי, לזה של "עמק הסיליקון" בארצות 
הברית. רבים מצאו את ההזדמנות לפתח את רעיונותיהם ולממש את חלומם 
בתוך מ.ל.ל.; חברות רבות הוקמו על ידי יוצאי מ.ל.ל.; יחידות מחשב עצמאיות 
רבות קמו במגזר הממשלתי והפרטי, לאחר שהתנסו בעבודה עם מחשבים במ.ל.ל.; 
ההתפתחות בתחום המחשבים הובילה מריכוזיות לביזור ומ.ל.ל. הייתה המובילה 
של התהליך. במרוצת השנים העסיקה מ.ל.ל. אלפי עובדים, בהם עולים חדשים, 
שסיגלו לעצמם את היכולת המקצועית ואת הערכים של חלוציות טכנולוגית 
ומחויבות לפיתוחה של תעשיית ההיי-טק הישראלית שהנחילה החברה לעובדיה. 

כפי שכבר ציינתי, חברת מ.ל.ל. הייתה גם מוסד חלוצי בהכשרת כוח אדם מקצועי 
לתעשייה, שנים לפני שמוסדות ההכשרה המקצועית או מוסדות אקדמיים, לימדו 


20 


פרק ה: ממכונות מְחַשָבות למחשבים חושבים 


והכשירו אנשי מקצוע בתחום הנדסת מערכות או מדעי המחשב. במהלך השנים 
אלפי עובדים, תוך כדי עבודתם בחברה, הוכשרו בתחומי המקצוע השונים והיו 
לעתודה המקצועית של עובדים ומנהלים בתעשייה, שהתפתחה מאוד ברבע 
האחרון של המאה הקודמת, כאשר אירעה "קפיצת הדרך" וגבולות המחשוב נפרצו 
מעבר לכל דמיון. הופעת המיקרו-מחשבים, רשתות תקשורת והאינטרנט, כלי 
תוכנה ובסיסי נתונים חדשים רבי-עוצמה ותחכום והתמודדות השוק עם אתגרי 
הגלובליזציה, האיצו את התעשייה לממדים חדשים. התפתחות התעשייה הייתה 
קריאת כיוון ליזמים בעלי חזון טכנולוגי להקים מיזמים משלהם. רבים מהם גמנו 
על בוגרי מ.ל.ל. ופורשיה שלימים מצאתי בהם מתחרים בשוק על מיזמים חדשים 
או על לקוחות מ.ל.ל. עצמה. 

תהליכי פרישה ועזיבה של עובדים ממקומות העבודה בהם רכשו את הכשרתם 
וניסיונם המקצועי, לצורך הקמת מיזמים של עצמם, נפוצים היום יותר מתמיד. 
תעשיות ההיי-טק בכלל והתוכנה בפרט, מאתגרים אנשי מקצוע בעלי חזון 
טכנולוגי לקחת חלק ב"עוגת הזהב" המעשירה יחידים ומדינות ומשנה את העולם. 
תהליכים אלה הביאו להקמת עמק הסיליקון בקליפורניה של ארצות הברית 
ו"עמקים טכנולוגיים" אחרים בעולם. המסר החשוב ליזמים הקדחתניים, חסרי 
המנוח, הוא שיש להימגע ממצב שבו "הבהלה לזהב" תעביר עובדים על דעתם וכי 
מן ההכרח להקפיד שמימוש החזון הטכנולוגי ייעשה על פי סטנדרטים מוסריים 
בלי לפגוע בזכויות היוצרים והמידע של מעסיקיהם הקודמים ושל יוצרים אחרים. 
ישראל, שאוצרות הטבע העומדים לרשותה מעטים ודלים, חייבת למצות את 
האנרגיה האנושית על ידי העצמת החינוך וההשכלה, המחקר והפיתוח ולבסס 
את מעמדה כמרכז עולמי של טכנולוגיה רב-תחומית. 


21 


פרק ו: מנהיגות במוקד הניהול 


בודהא מזן אחר 


בני דורי, ואני בתוכם, ילידי סוף שנות ה-30 במאה הקודמת, זכו לכינוי 'דור 
תש"ח' - דור הקוממיות של מדינת ישראל. בילדותנו חווינו את תקופת המנדט 
ומלחמת העצמאות והייגו שותפים פעילים בכל מלחמות ישראל לאחר מכן. 
כילידי הארץ ובנים למשפחות שהיו מבוני המדינה ומגיניה, היינו מעורים משחר 
ילדותגו ונעורינו במתרחש במדינה ועקבנו אחרי מנהיגיה. דוד בן-גוריון, משה 
שרת, גולדה מאיר ופנחס ספיר הם לדורות המאוחרים, לכל היותר, שמות של 
רחובות, שכונות ואף שדה תעופה. אולם אני זכיתי בילדותי לראות במו עיניי את 
דוד בן-גוריון, להשתתף כילד בהלווייתו של נשיא המדינה הראשון חיים וייצמן, 
נפגשתי עם גולדה מאיר, פנחס ספיר ואחרים מבני 'דור הנפילים'. פגישות אלה 
השאירו עליי רישומם וחותמם עד עצם היום הזה. במבט היסטורי נראים לי דוד 
בן-גוריון (שתמונתו מעטרת את משרדי) ופנחס ספיר כענקים בדורם וכדמויות 
שחשיבותן נותרה בעינה גם היום. מגהיגותו של דוד בן-גוריון, נחישותו ותעצומות 
הנפש שלו הן מקור השראה במיוחד בעת הזאת כאשר בישראל ובעולם כולו קיים 
מחסור במנהיגים בעלי שיעור קומה דומה. 

כאשר עמדתי על דעתי ונטלתי על עצמי לצד עיסוקיי המקצועיים והעסקיים גם 
תפקידים ציבוריים, נפגשתי עם רבים משרי ממשלת ישראל לדורותיהם, הן בתוקף 
תפקידם המיגיסטריאלי והן כחבר במשלחותיהם ברחבי העולם. 

מפגשים ויחסים קרובים יותר נוצרו באופן טבעי ביני לבין שרי התעשייה 
והמסחר לדורותיהם (משה גיסים, מיכה חריש, אריק שרון, רן כהן, דליה איציק), 
שרי המדע והטכנולוגיה (עזר וייצמן, מיכאל איתן), ראשי ממשלה (בהיותי חבר 
במשלחות של יצחק שמיר, שמעון פרס, יצחק רבין, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו) 
ונשיאי המדינה (חיים הרצוג, עזר ווייצמן ומשה קצב). למדתי להכירם מקרוב, עד 
כמה שהיה ניתן בנסיבות המפגש, ולמדתי להעריכם על פי מידותיהם. 

פיתחתי מערכת יחסים איכותית ייחודית עם ארבעה מהם: נלוויתי לחלק 
ממסעותיו של עזר וייצמן, בתפקידו כשר המדע והטכנולוגיה ובתפקידו כנשיא 
המדינה, והשתתפתי, על פי בקשתו, בחלק מהפגישות שערך עם שרים ומנהיגים 
במשרדו ובמשכן נשיאי ישראל. בין היתר, ביקשתי ממנו להצמיד לשם משרדו 
גם את המילה "טכנולוגיה" ומאז היא נכללת בשם המשרד, הנקרא היום משרד 
המדע, הטכנולוגיה והחלל. 

מיכאל 'מיקי' איתן, בתפקידו כשר המדע והטכנולוגיה, הוא מופת לפוליטיקאי 
ערכי שהתמסר לנושאי טכנולוגיה ומחשוב וסייע בידי בתפקידי כיושב ראש 


23 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


הנהלת האיגוד הישראלי לטכנולוגיית המידע ובתפקידי כסגן יושב ראש העמותה 
לשיתופי פעולה כלכליים עם אנשי עסקים ברשות הפלסטינית (ראו בפרק יא); 
מיכה חריש, שהיה לדעתי מטובי שרי התעשייה והמסחר, סייע לי רבות בתפקידיי 
הציבוריים ובטיפוח וקידום תעשיית התוכנה בישראל, ונרתם לעמוד על פי הזמנתי 
בראש אירוע מכונן לתעשיית התוכנה בארצות הברית וכיושב ראש המועצה 
הציבורית של איל"א - האיגוד הישראלי לטכנולוגיית המידע במטרה למצב את 
תעשיית התוכנה כקטר מוביל של כלכלת ישראל. 
הייתה לי הזכות לעבוד עם שמעון פרס בתפקידיו כראש ממשלת ישראל, שר 
הביטחון, שר האוצר, שר התקשורת ויושב ראש מכון פרס לשלום. בעיניי ולפי 
מיטב שיפוטי, כבר היום ראוי למקם את שמעון פרס כשני לבן-גוריון בפעילותו 
למען העם והמדינה ועל הכבוד שהעניק למדינת ישראל בעת כהונתו כנשיא 
המדינה. "שמעון", בשמו הפרטי, כך ביקש ממני לכנותו, ליווה אותי בצמתים 
שונים של חיי העסקיים והציבוריים ונעגה לבקשותיי כל אימת שהייתי זקוק לו. 
בתפקידו כשר התקשורת חנך והיה אורח הכבוד של חברת מ.ל.ל. בעת שהשקנו 
את מרכז החישובים החדש שלנו ברחוב קרליבך 14 בתל אביב; פעמים אחדות 
הרצה בכנסי איל"א והוא היה אורח הכבוד באירועים משפתתיים. 
אחת מפעולותיו הברוכות, שלדעתי תוכר ברבות הימים כאחת מהחשובות 
ביותר מבחינה היסטורית, הייתה מתן הסיוע החיוני לתעשיית התוכנה בישראל 
בזמן שנקלעה למשבר קשה. תעשיית התוכנה הייתה אז במאבק גורלי על עצם 
קיומה. ההליכים המשפטיים בעקבות אי-תשלום מס מעסיקים ואי-ההכרה בה 
כתעשייה לכל דבר איימו להחריב את 'השתילים הרכים' שעדיין לא הספיקו 
להפוך ל'עצים גבוהי צמרת' (ראו בפרק ח). שמעון פרס קבע כי "התוכנה היא 
תעשיית העתיד של ישראל" ובכך בלט כיוצא דופן לטובה בעת שבה שופטים 
ופוליטיקאים לא הבינו (...או לא רצו להבין) שהתוכנה היא היהלום שבכתר. 
לשמעון פרס, לפיכך, זכות ראשונים, מבין הפוליטיקאים, בהפיכתה של ישראל 
ל"אומת הסטרט-אפ". 
זיכרון אחד, בלתי נשכח, שנשארה צרוב בדמיוני ועדיין הולך עימי, מעיד על 
ההערצה שרכשו כלפיו רבים בעולם. באחת ההזדמגויות הוזמנתי בנפרד להרצות 
בכנס של התאחדות התעשיינים בהודו,?* בעיר היידרבד, שגם הוא הוזמן אליו. 
2 ישראל כוננה יחסים דיפלומטיים מלאים עס הודו בשנת 1992, כמה ימים לאחר כינון היחסים עם 
סין. בנובמבר 1998 נפגשתי עס אנשי חברת מקדקינזי בניו דלהי והסברתי להם את הגורמיס לצמיחת 
תעשיית התוכנה בישראל ובהס הצבא, מדיניות הממשלה כגון קרן הון סיכון "יוזמה" ועוד. בשנת 
4 השתתפתי בוועידה הודית-ישראלית בתחוס טכנולוגיית המידע ובעקבותיה ביקרה משלחת 
הודית בישראל. פעילותי זכתה להערכת ממשלת הודו. 


,56 .\ זו ,.סח[ ,הקוח 8 ע50חו0% .1.11.2004 ,6זסוו5 .4 זו מסופוחז ,תסו .6 58105 
8 


24 


פרק ו: מנהיגות במוקד הניהול 


טסנו במחלקת עסקים למומביי. ישבתי במרחק מושב אחד ממנו. פרס לא ישן 
כל הלילה והעביר את שעות הטיסה הארוכות בקריאה בספר. משהגענו ונחתנו 
במומביי אמרתי לו: "שמעון, עכשיו יש להמתין שמונה שעות לטיסת ההמשך 
להיידרבד". הוא השיב: "אני טס לניו דלהי, יש לי שם פגישה עם ראש הממשלה 
ומשם בערב אגיע להיידרבד". אמרתי לו: "אבל שמתי לב שאתה מרצה בערב 
הפתיחה". "נכון", השיב לי פרס, "אגיע והכול יבוא על מקומו בשלום". הוא הגיע 
ובמעמד של אלפי אנשי עסקים ותעשיינים נתן הרצאה מדהימה. משתתפי הכנס 
סירבו לעזוב את המקום ומחיאות הכפיים הרקיעו שחקים. 





שיחה לבבית - קבלת פנים על ידי ראש ממשלת היידרבד, אחד ממרכזי תעשיית התוכנה החשובים 
בהודו 

למחרת בערב, בקבלת פנים באחד מארמונות המקום, השתתפו אלפי אורחים 
מכל רחבי הודו וביקשו ללחוץ את ידיו. נדמה היה ששמעון פרס נחשב בהודו... 
לבודהא מזן אחר. בפגישותיי הרבות בישראל ובחו"ל עם זרים, תמיד נשאלתי על 
שמעון פרס ורבים הרעיפו עליו שבחים. נראה לי שעד היום הוא הישראלי המוכר 
והמוערך ביותר בעולם. 


25 





הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


אות הוקרה מיוחד מטעם ארגון 
הנוער הנוצרי בעיר היידרבד בהודו על 
תרומתי לעידוד הנוער לקחת חלק 
בתעשיית המידע ולקידום שיתוף 
הפעולה עם ישראל 


אתגר המנהיגות 


בכל | השנים, = מנעוריי, 
שאפתי להנהיג ולהוביל. 
הצטרפתי לתנועת הצופים 
בראשון לציון ורציתי להיות 
מדריך. אחר כך, כשחיפשו 
רכז לשבט, הצעתי את עצמי 
ללא היסוס. השאיפה לפעול 
למען הכלל הייתה באווירה 
של הבית שבו גדלתי והורי 
שניהם, ראו עצמם כשליחי 
ציבור, כפי שתיארתי בפרק 
הראשון. אבי פיתח קריירה 
ענפה| בשירות המוסדות 
הציוניים | דוגמת | הקרן 
הקיימת לישראל, הסוכנות 
היהודית והמרכז החקלאי 
ואימי הייתה מורה מקצועית ומנהלת בית ספר. כך היה גם כאשר התגייסתי 
לצה"ל. רציתי להיות קצין. גם היום אני מלא הערכה לתהליך שעברתי בקורס 
קצינים. הכישורים הטבועים בי מלידה - להיות מנהיג, להוביל, להתקדם, להשיג, 
להתמודד, לפתור בעיות ולהחליט החלטות - כל אלה השתפרו הודות לקורס 
ויכולת הביצוע שלי עלתה בעקבותיו. 

נטיות הלב והניסיון שצברתי באו אחר כך לידי ביטוי בדרך שבה פעלתי בניהול 
הקואופרטיב למחשבים (ראו בפרק ב) שהפך בדיעבד למבוא קצר לעשרות השנים 
שבהן ניהלתי את חברת מ.ל.ל. עם עמיתי אריה שמש (ראו בפרק ד). בכל השנים 
וגם היום, אני תמיד נמרץ, נלהב, מלא סקרנות ותשוקה, שואף לפרוש כנפיים 
ולעוף, להמציא ולגלות דברים. 

היום אני יודע שאין גבול ליכולת האנושית משום שהדמיון יכול לשאתה לכל 





26 


פרק ו: מנהיגות במוקד הניהול 


מקום ובכל זמן נתון. הכושר ליצור דימויים, לדמות או לדמיין דבר מה, גם כזה 
שלא נחווה על ידי החושים, הוא כלי יצירתי רב-עוצמה. תכונה אנושית זו מובילה 
אומנים ליצור. כך גם פועל כוחו של הדמיון על מדענים. הדמיון מוביל אותם 
לחשיבה מדעית פורצת דרך במצבים בהם העקרונות והכללים, הידע הנצבר 
והשיטות שנוסו ומומשו עד כה - אינם מספיקים. כשהקיבעון נפרץ, המחסום 
נעלם והפקק משתחרר. הדמיון עשוי לספק פתרונות או לסייע בפתרונות ביניים. 
מנהיגות היא האמצעי, מבחינתי, לממש את התשוקה. 

אני מאמין במנהיגות. מבחנו של המנהיג, לדעתי, אינו בכך שהמנהיג עצמו סבור 
שהוא מוביל, אלא שהציבור הולך באמת בעקבותיו. מתי הציבור נוטה ללכת 
בעקבות מנהיג? לדעתי, כאשר הציבור נוכח לדעת שבאישיותו של המנהיג (בין 
אם מדובר במנהיג פוליטי, עסקי או צבאי) יש רעננות, מרץ ויכולת לממש יוזמות 
ולשנות את פני המציאות. בנסיבות כאלה, הציבור ילך בעקבות המנהיג גם אם 
מדובר במאמצים ובהקרבה. הכריזמה היא אותה תכונה הגורמת למונהגים ללכת 
בעקבות מנהיגים הראויים בעיניהם להערצה מכיוון שיש להם כושר השפעה, 
מנהיגות, שאר רוח ואף יכולת להצליח. לכן ילכו אנשים בעקבותיהם גם ללא 
תמריצים חומריים או כפייה. הימצאותה או העדרה של הכריזמה?? והנכונות 
לשמש דוגמה אישית בהקרבה ובמסירות למטרותיה של החברה או למטרות 
הארגון, הם היוצרים את ההבדל בין מנהל שהוא מנהיג ממש לבין מנהל שהוא 
ביורוקרט בלבד. ארגונים מעפילים לשיאם כאשר יש להם מנהל שניחן בתכונות 
האלה ושוקעים כאשר מדובר במנהל בעל אישיות וכישורים בינוניים.*?? מניסיוני 
גם התרשמתי שרוב האנשים, מטבעם, מתנהלים בצורה שגרתית. כדי שיגיעו 
למלוא ההישגים ויממשו את הכישרונות הטמונים בהם, הם זקוקים למנהיג 
שיצעיד אותם להישגים חדשים. העובדים מעריכים מנהל שינהיג אותם בדרכים 
לא שגרתיות, ינווט אותם בהרמוניה וייצור נורמות חדשות ב"ארגון עייף' 25 

כדי להצליח בעולם דיגמי, המשתנה בהתמדה, מנהל של ארגון צריך להיות 
מסוגל להדביק את הקצב ולא להתעייף. ברגע שמנהל איננו מסוגל לעשות זאת - 
הוא גוזר על הארגון קיפאון ודעיכה. לדעתי, מ.ל.ל. הצליחה מכיוון שהניהול נמצא 
בידי היזמים שהקימו את החברה. מבחינתי האישית, למרות השחיקה הכרוכה 
בניהול והובלה במשך שנים ארוכות, המעוף שהיה בראשית הדרך נשמר. 


3 "פכריזמה [מיוונית] תכונה עילאית מיוחדת, חסד עליון; שאר רוח ומנהיגות, המעניקים לאדם יכולת 
הנהגה והשפעה על אחרים מבלי להיעזר בתמריצים חומריים או באמצעי כפייה. מפקד זה ניחן 
בכריזמה רבה, וחייליו הולכיסם אחריו באש ובמים. כריזמטי: נערץ, בעל כושר השפעה ויכולת 
מנהיגות, בעל חסד עליון, מחונן בכריזמה". שויקה, רב-מילים, כרך שלישי, עמ' 860. 

4 בן-אהרון, עסקים טובים בניהול ישראלי, עמ' 136. 

5 שם, עמ' 150. 


207 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


המשאב האנושי 


בשנות ה-80, עם השתרשותם של המיני-מחשבים וחדירתם של המיקרו- 
מחשבים, התפתח המחשוב בארץ במידה משמעותית ביותר. הדינמיקה הכלכלית 
בעולם בכלל ובישראל בפרט, שילבה יותר ויותר עסקים, מפעלים וארגונים 
בתהליכי המחשוב. הביקוש הוביל לצמיחתם של עסקים חדשים, הן לאספקת 
החומרה והן לייצור תוכנה. קמו בתי תוכנה עם התמחויות שונות. מכלול הצרכים 
הגדיל מאוד את הביקוש לאנשי מקצוע בעלי השכלה מתאימה שיוכלו להתמודד 
עם אתגרי השוק והלקוחות. מצב עניינים זה הוביל לעיתים לתופעות שליליות 
בכל הקשור ליציבות העובדים ונאמנותם למקומות העבודה. תחלופת העובדים 
בתחום המחשבים הייתה ללא אח ורע בענפים אחרים. היו מקדים בודדים של 
עובדים שהשקעתי בהם ידע, חוכמה וטכנולוגיה, ובוקר אחד - קמו ועזבו. הבנתי 
היטב שתחלופת העובדים עלולה לזעזע את כל הענף. היה לי ברור שמחיר 
המחשבים ימשיך וירד, אך עלות כוח האדם העוסק בתחום תלך ותגדל. 

המשאב האנושי הוא החוליה הקריטית בתחום המחשוב בכלל ובעיקר בתחום 
פיתוח התוכנה. עובדי מערכות המידע צוברים במהלך עבודתם ידע טכנולוגי 
ויישומי שלא ניתן לוותר עליו. מדובר בתהליכי פיתוח יקרים, הדורשים מאמצים 
רבים ועזיבתו של עובד ומעבר לחברה מתחרה עלולים לחשוף מידע רגיש ולהזיק 
להתפתחות החברה. לפיכך המעסיקים עושים ככל שביכולתם כדי לשמור על 
יציבות ונאמנות העובדים למקום עבודתם. 

הוכח במקרים רבים שעובדים מייחסים חשיבות רבה יותר לאתגר ולקידום 
המקצועי מאשר לשכר. אתגרים לא חסרו בחברת מ.ל.ל. ולעובדים ניתנו 
הסמכויות והאחריות שנדרשו כדי להתמודד עימם. כך גוצרה בחברה שדרת ניהול 
איתנה וחבורת עובדים שגאוותנו הייתה עליהם. האתגרים המקצועיים, המיזמים 
המחשוביים רבי-ההיקף והאחריות המקצועית שניתנו לעובדי מ.ל.ל. והיחס 
האנושי, יצרו הזדהות ונאמנות של העובדים לחברה. היציבות של העובדים 
הובילה להצטברות של ידע ותיעודו בחברה ומצב עניינים זה נתן ביטחון ורגיעה 
ללקוחות. 

אני יודע חיטב שעובדים שחוקים אינם מביאים ברכה לארגון ולעצמם וטוב 
יעשה עובד שחוק אם יצא לדרך חדשה. המלצתי לעובדים שהגיעו לקצה יכולתם 
לעזוב ולהתחיל מחדש, אך גם סייעתי להם לצעוד בבטחה אל המסלול החדש 
בחייהם. אני גאה על רבים מהם, שרכשו ידע וניסיון בחברה ואחר כך צלחה 
דרכם החדשה והגיעו להישגים יפים לעצמם ולאלה שפעלו בעבורם. מעבר לכך, 
אני סבור שעובדים בינוניים יוצרים ארגון בינוני ולעומת זאת, עובדים יעילים, 
מוכשרים וחרוצים יוצרים ארגון מנצח וזו הייתה המטרה אליה הובלגו את מ.ל.ל. 


208 


פרק ו: מנהיגות במוקד הניהול 


ככל שחלפו השנים, גדלו והלכו שדרת הניהול המקצועי בישראל ומגוון העובדים 
המקצועיים. ההיצע כלל את מסיימי השירות ביחידות הטכנולוגיות בצה"ל, בוגרי 
האוניברסיטאות, אנשי התעשייה הצבאית והביטחונית (כגון רפא"ל), עולים 
חדשים (לאחר מלחמת ששת הימים) מקהילות יהודיות באירופה ובארצות הברית 
ואפילו ישראלים שיצאו לחו"ל לעבודה נחשקת בחברות המחשבים הענקיות 
וביקשו לחזור למולדת. כל אלה רכשו ידע אקדמי, מעשי וניהולי נרחב והביאו 
עימם גם מערכות של קשרי גומלין בישראל ובעולם. העובדים שנקלטו במ.ל.ל. 
ובחברות האחרות נתנו מענה לצורכי השוק המתרחב והעשירו את היכולות 
הביצועיות במרכזי החישוב ובבתי התוכנה. באותה מידה שאנו חשים כיום צורך 
במעורבות המדינה שתכוון את מהלך העניינים בחוכמה ולטובת הכלל ותאזן 
בין ההיצע לביקוש, גם אז היו ציפיות כאלה. ההתערבות היעילה והמשמעותית 
ביותר הנדרשת מצד המדינה היא על ידי עידוד (ובמקרה הצורך גם על ידי הקמה) 
של מסגרות להכשרה מקצועית וטכנולוגית (ראו בעניין זה בהרחבה בפרק ). 


בין מייסדים ליורשים 


קיימים הבדלים בין חברות המגוהלות על ידי היזמים לבין חברות משפחתיות, 
המועברות בירושה. לדעתי, יש צורך בכישרון גדול יותר להקים עסק מאשר לרשת 
אותו ולנהלו בהצלחה. אם נתבונן בדוגמאות של עסקים משפחתיים מוצלחים 
בישראל, למשל "אוסם" (בניהול דן וגד פרופר, בניו של המייסד, אויגן פרופר)25 
"שטראוס" (שעבר בשנת 1975 לניהולם של מיכאל ורעיה, בנם ובתם של 
המייסדים, הילדה וד"ר ריכרד שטראוס)?? ו"ישקר" (שעבר בשנת 1983 לניהולו 
של איתן ורטהיימר%** בגו של המייסד), מדובר ביורשים ראויים שידעו לשמור על 
המפעלים שהקימו ההורים ולהצעידם קדימה. אולם למרבה הצער, היו גם מקרים 
אחרים, שבהם דור ההמשך לא ניחן בסגולות הנדרשות כדי לשמר את החברות 
שהקימו ההורים וכך ירדו לטמיון מפעלים חשובים ונכסים רבי-ערך. 

אינני מקל ראש במאמציהם ובאתגריהם של "הבנים הממשיכים", אך לדעתי 
לא ניתן להשוות אותם לאלו של דב לאוטמן (דלתא) וסטף ורטהיימר (ישקר), 
שהתחילו מאפס ובנו מותגים שלא היו קיימים קודם לכן. לפיכך בין האנשים 
שמצליחים בניהול העסקים מן ההכרח להעריך יותר את "אלה שעשו יש מאין" 


6 ראו רונית מורגנשטרן, תעשייה ועשייה, התאחדות התעשיינים (1991) עמ' 271-270. להלן: 
מורגנשטרן, תעשייה ועשייה. 

7 שם, עמ' 289-288. ראו סקירה של תולדות החברה באתר שטראוס 
(11/800025/15107. 60. טסזש-8055ז51.שועוא//:כוו1). 

8 ורטהיימר, איש ליד מכונה, עמ' 302-300. 


209 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


והצליחו להפוך את חלומותיהם למציאות. 

ניתן גם להבחין בין היזמים היודעים להציב מטרות ראשוניות ולעמוד בהן לבין 
'הרצים למרחקים ארוכים'. רק חלק מהיזמים ניחן ביכולת לבסס חברה לעשרות 
שנים, לפלס דרך בין קשיי היומיום תוך ראייה של הטווח הארוך ולהיאבק בהתמדה 
להצלחת החברה ולמימוש חזונה ובתוך כך להבטיח את פרנסתם של העובדים 
ומשפחותיהם. זו אחריות עצומה הרובצת על כתפיהם של היזמים ובמקרה של 
מ.ל.ל. נשאנו יחד, אריה ואני, באחריות זו עם הדרגים הניהוליים בחברה. 


חוכמת הניהול 


רק מעטים יודעים להציב לארגון מטרות לאחר שלב הפריצה ולכן נפוץ, במיוחד 
בתעשיית ההיי-טק, ה'אקזיט', המהלך שבו המייסדים מוכרים את הפיתוח שאליו 
הגיעו כבר בראשית הדרך. המעבר משלב זה אל שלבי הביסוס דורש גם סיוע ניכר 
ואמון של גורמים נוספים. כך, לדוגמה, ייתכן ש"ישקר" לא הייתה מגיעה להישגיה 
המופלאים ללא שיתוף הפעולה של דיסקונט השקעות, שנרתמה לעזרתו של סטף 
ורטהיימר ונתנה לו מינוף פיננסי. 
איך מצליחים לבסס ולהוביל ארגון משלב פריצה אל השלבים הבאים? התשובה, 
כצפוי, בנויה משלושה חלקים תואמים זה לזה: 
= ההכרח לחשוב כל העת במישור הטקטי והאסטרטגי גם יחד. 
= המערכת צריכה להיבנות בהתאם לחשיבה הטקטית ולחשיבה האסטרטגית, 
כך שתהיה מסוגלת לתמוך בהחלטות שהתקבלו. בין היתר, מן ההכרח 
לשמור תמיד על משאבים פנויים שיאפשרו את היערכות הארגון לאימוץ 
טכנולוגיות חדשות, כך שהמעבר ממוצר למוצר לא יגרום לזעזועים בכוח 
האדם, בארגון, מבנה ומערך טכנולוגי. 
= מן ההכרח להיות מסוגל להתמודד עם אילוצים הנכפים על הארגון. 
הניהול, לדעתי, משול לזירת קרב, שבה המאבק אינו חדל ואסור לנוח על זרי 
הדפנה. המנהל צריך תמיד ליזום פעולות נוספות, כי המתחרים עשויים להפתיע. 
למנהיג אסור לעולם להרפות, כי קשה יהיה להחזיר את הארגון לקצב העבודה. 
בכל בוקר מתחדש המאבק: הפקת המוצרים, פיתוח מוצרים חדשים, עמידה 
בלוח זמנים, הפחתת העלויות, התמודדות עם מתחרים, שימור הלקוחות של 
החברה ורכישת לקוחות חדשים. לאחר שכובשים גבעה אחת, אסור לנוח. יש 
לנקוט פעולות משלימות אפילו אם עייפים, כי מי יודע מתי המתחרה יפתיע. לשם 
כך דרושה השקעה עצומה בעידוד האנשים להתגבר על קשיים נפשיים ופיזיים. 
כיבוש אחד והצלחה אחת הם חלק קטן מדרך אינסופית. חדשנות טכנולוגית 
היא זירת קרב שלא נגמרת, וחברה מצליחה בנויה על רצף אינסופי של הצלחות 


200 


פרק ו: מנהיגות במוקד הניהול 


קטנות. המפקד (המנהל-המנהיג) חייב להבין, שאסור לו לחדול מלהיות המנהיג, 
ולוּ אף ליום או לרגע. אם הוא מרפה, כל המערכת מרפה. דרוש זמן רב מאוד כדי 
להיכנס מחדש לקצב, ואז, כמו במלחמה, הזמן שהפסדת ברגע של חולשה יכול 
להיות מנוצל על ידי המתחרה. 

אולם גם אם נגזר על המנהל לחיות מגל אל גל ולחוות משברים בהתמדה, בדומה 
לרב-חובל החוצה ים סוער, כל התמודדות היא גם "שעתו היפה" של המנהיג 
(לפי מטבע הלשון שטבע וינסטון צ'רצ'יל, "שעתם היפה"),*? היודע לאזור כוחות 
נפשויים, חשיבתיים ופיננסיים כדי לחלץ את הארגון עליו הוא מופקד מן המשבר. 
הקשיים אינם רק במישור האישי, שבו כל מפלה פוגעת בהערכה העצמית. הקושי 
הוא גם באחריות שהמנהיג האחראי חש כלפי מאות (ולעיתים גם אלפים רבים) 
של עובדים, השמים בו את מבטחם ופרנסת המשפחות התלויות בהם רובצת על 
כתפיו ומותנית בהחלטות שיקבל (או שיימנע מלקבל). מי שיודע לצאת מהמשבר, 
עשוי לצאת ממנו מחוזק. ההישרדות מחייבת לוותר על "שומנים" מיותרים ולחזק 
את השרירים. נוסף על כך בשוך הסערה, מתברר שרק חלק מהמתחרים שרדו. 
מעבר להתמודדות של חברת מ.ל.ל. ובדומה לקבוצה קטנה של חלוצים ומובילים 
בתחום תעשיית התוכנה והמחשוב, נטלתי על עצמי אף אחריות כבדה יותר 
ופעלתי במישור הציבורי בארץ ומחוץ לה כדי להתגבר על קשיי ה'בראשית' של 
התעשייה. אומנם האחריות על כתפיי הייתה כבדה ביותר אך מכיוון שנמצאתי 
"בעין הסערה" יכולתי להשפיע ולשנות על פי הבנתי 29 

שנינו, אריה ואני, השלמנו זה את האחר ושררה בינינו הערכה הדדית. היינו 
שותפים טובים והשותפות בינינו הובילה להצלחתה של החברה. בדקתי כל 
תוכנית והשתדלתי להפוך את הבלתי אפשרי - לאפשרי. העובדים חשו בשוני: 
"עם עמירם, אומרים עובדים במ.ל.ל., אתה יכול לצאת ולכבוש את הודו".'? אולם 
אריה בחן את הרעיון ואף השיב בשלילה כשההוצאות המתחייבות מהתוכנית 
לא נראו לו חיוניות. לכן העובדים הגיעו למסקנה: "לאחד יש ראש בשמיים.. לשני 
רגליים על הקרקע". בנימה של הומור, נהגו אז לומר שגם מי שקנה מחשב במ.ל.ל. 
ידע שקל יותר לקבל הנחה מאחרון המוכרים באולם המכירות מאשר מאריה... 
בחלוקת התפקידים שנוצרה בינינו, התקבל הרושם שאני הייתי "שר החוץ" ואריה 
שמש היה "שר הפנים". לרושם זה אכן היה בסיס מסוים במציאות. ככלל, אכן 


9% ב-18 ביוני 1940, לאחר שפולין, הולנד, בלגיה וצרפת נפלו בידי גרמניה הנאצית, נשא וינסטון צ'רצ'יל, 
ראש הממשלה הבריטי, נאום בפרלמנט שנועד לחזק את המורל וסיים אותו במילים: "לכן, הבה נצא 
למלא את חובותינו, ונפעל כך, שאם האימפריה הבריטית וחבר העמים שלה יישארו עוד אלף שנים, 
עדיין יאמרו האנשים 'הייתה זו שעתם היפה ביותר". 

0 בן-אהרון, עסקים טובים בניהול ישראלי, עמ' 138-137. 

1 שם, עמ' 138. 


21 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


הובלתי לאתגרים חדשים ונטיתי לקחת גם את הסיכונים הכרוכים בכך ואילו 
אריה נטה יותר לדאוג לסדר, שגרה ויציבות מנהלית ופיננסית. אולם בוודאי 
ששקלתי היטב את החלטותיי וראיתי לנגד עיניי את מצבה הממשי של החברה, 
כפי שהיה בפועל. המציאות הכלכלית (...בדומה למציאות ההיסטורית, כאשר 
מדובר במדינות) היא חסרת רחמים ומי שאינו מתנהל בצורה שקולה ואחראית 
ויחרוג מרמת הסיכונים שהחברה מסוגלת לעמוד בה, ימצא עצמו, במהירות רבה, 
חסר כול. מ.ל.ל. הצליחה לעמוד איתנה מול הסערות החולפות במשך עשרות 
בשנים. 

הצלחתי לשמור על התלהבות ונחישות ותכונות אלה מאפיינות אותי גם 
היום. נטילת אתגרים חדשים נחוצה לארגון כולו. ראש הארגון לא יוכל ליישם 
את הרעיונות החדשים אם לא יצליח לסחוף את כל המערכת אחריו. זכות 
היָתר היחידה שלו היא עצם ההנהגה. לדעתי, המחסור באנשים שידעו להלהיב, 
להוביל ולהקריב למען אתגרים חדשים, הוא החסם להתפתחות המדינה. לפיכך 
התפשטות היוזמה הפרטית תשפר את מצב המדינה. אדם שנטל על עצמו אתגר, 
יפעל כדי לעמוד בו בצורה הטובה ביותר. 

אנחנו חיים בעולם שבו ההתמקצעות וההתמחות הן תנאי בלעדי לעמידה 
באתגרים. כמו שאדם שאינו רופא אינו יכול לנהל בית חולים, כך גם לא ניתן 
לנהל חברת מחשבים בלי להיות איש מקצוע. אם כך, נשאלת השאלה, כיצד 
ייתכן שבארצות הברית, שלא כמו בישראל, יכול היה ג'ון סקאלי?? לעבור מניהול 
"פפסי קולה" לניהול חברת המחשבים "אפל". על פי המסופר, סטיב ג'ובס, 
שפיתח את מחשב ה"מקינטוש" כדי להתחרות ביבמ, שכנע את סקאלי כך: "אם 
תישאר בפפסי, בעוד חמש שנים תוכל לומר שמכרת יותר מים עם סוכר לילדים. 
אם תצטרף ל"אפל", תוכל לשנות את העולם"."? שר ההגנה של ארצות הברית 
בשנות מלחמת וייטנם*< (1968-1961), רוברט מקנמרה, היה יכול לעבור מגיהול 
הבנק העולמי לניהול חברת המחשבים האמריקאית בורוז (5מפטסיחטם). ההסבר 


2 ג'ון סקאלי (נולד 1939) היה נשיא חברת "פפסי קולה" בשנות ה-70 וה-80. בשנת 1985 פיטר סקאלי 
את סטיב ג'ובס (2011-1955), ממקימי חברת "אפלי' והמנכ"ל הראשון (1983-1976). סקאלי עצמו 
פוטר בשנת 1993 וסטיב ג'ובס חזר וכיהן כמנכ'"ל בשנים 2011-1997. ג'ובס נחשב לאחד מחלוצי 
המחשוב בעולם כולו. 

3 ג'ונתן מנטל, אורן נהרי, חברות ששינו את העולם, מטר, תל אביב (2012) עמי 221. להלן: מנטל, 
חברות ששינו את העולס. על חברת "אפל" ראו שם, עמ' 222-219. 

4 מלחמת וייטנם: אחת המלחמות הקשות והממושכות ביותר בעידן "המלחמה הקרה" (1975-1959). 
המלחמה התנהלה בין צפון וייטנס הקומוניסטית והווייטקונג (אשר נתמכו על ידי ברית המועצות 
וסין) לבין דרוס וייטנם וארצות הברית. המלחמה הסתיימה בניצתון צפון וייטנס ובאיחודה של 
וייטנס כולה תחת שלטון קומוניסטי. במלחמה נהרגו ארבעה מיליון בני אדם. 


222 


פרק ו: מנהיגות במוקד הניהול 


נעוץ בגודל הארגונים ובמוטת השליטה בהם. בארגונים דוגמת פפסי קולה, הבנק 
העולמי ובורוז, המרחק בין הדרג הגיהולי העליון לבין התחום המקצועי של הארגון 
רחוק מאוד. לעומת זאת, המגבלות של השוק הישראלי (קשיים כלכליים ושוק 
קטן) אינן מאפשרות למנכ"ל לעסוק רק באסטרטגיה והוא נאלץ לטפל בקשיים 
טקטיים. בארצות הברית יכלו מקנמרה וסקאלי להיכנס לחברות הענק "בורוז" 
ו"אפל" ולעסוק באסטרטגיה בלבד. תורת האסטרטגיה מתאימה לכל הארגונים, 
אך בישראל אין ארגון כל כך גדול שיאפשר למנכ"ל לעסוק באסטרטגיה בלבד. 

לעומת זאת, כאשר מוטל על המנכ"ל לפעול למעשה בתחום המקצועי בו עוסק 
הארגון, עליו להיות גם מקצוען. לי איאקוקה*? (1800008 166), לדוגמה, שנטל 
עליו לשקם את חברת "קרייזלר", עשה זאת בתוך ענף המכוניות, לאחר שהיה 
נשיא חטיבת הרכב של "פורד". איאקוקה המשיך בעקבות ההצלחה לפעילות 
פוליטית, לפי הכלל המקובל בארצות הברית, שמי שהגיע להצלחה כלכלית, עשוי 
גם להצליח בפוליטיקה. המסלול של אנשים כישרוניים מוביל בארצות הברית 
מהעסקים הפרטיים אל הפוליטיקה, אם כי ייתכנו גם מקרים בודדים הפוכים. גם 
בישראל ייתכן שיהיה תהליך דומה שבו אנשים שהצליחו בניהול מערכות כלכליות 
יעברו להנהגת המדינה, אם כי עדיין אין דוגמאות בולטות לכך ומנהיגי המדינה באו 
בעיקר מההנהגה הפוליטית, הצבאית והביטחונית. המערכת הפוליטית בישראל 
אכן נוצרה לפני המערכת הכלכלית ומרכזיותו של האתגר הביטחוני הכתיבה בעבר 
ומכתיבה גם היום שאיפה שלמנהיגים יהיה רקע ביטחוני. אולם מכיוון שהנסיבות 
השתנו, חלף העידן שבו המנהיגים יהיו מקנה המידה של אבי האומה, כפי שהיה 
דוד בן-גוריון. אם כך, מן ההכרח לשאוף שמנהיגים מהמערכת העסקית ישתלבו 
בהנהגה הלאומית. זאת מכיוון שהכישורים והניסיון שהובילו להצלחה כלכלית הם 
נכסים משמעותיים שיכולים להוביל להצלחה גם בהנהגת המדינה. 


מודל ארבעת טיפוסי המנהלים של יצחק אדיג'ס 


פרופסור יצחק אדיג'ס, המוכר כיום כמומחה עולמי לגיהול והתנהגות ארגונית, 
פיתח תיאוריה ארגונית וניהולית הקרויה על שמו. במשנתו הכתובה ובהרצאותיו 
מתאר אדיג'ס את הכללים להצלחת חברות. אחד הכללים מתייחס לארבעה 
טיפוסים (או תפקודים) שונים של מנהלים. לדעתו, הניהול המודרני מסובך וקשה 
מדיי עבור המנהל הבודד. בעבר ניתן היה להטיל את כל האחריות על כתפיו של 
מנהל בודד. כיום, אתגר הניהול קשה ומורכב מדי והדבר אינו אפשרי. לפיכך רק 


5 לי איאקוקה (נולד בשנת 1924) היה נשיא תחטיבת הרכב של פורד ואולץ לפרוש מתפקידו על ידי הנרי 
פורד השני. אחר כך קיבל על עצמו לשקס את חברת קרייזלר, הצליח באתגר זה בצורה יוצאת דופן 
ועמד בראשה עד שנת 1992. 


23 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


חברה שתעמיד בראשה צוות של מנהלים, שיכולותיהם משלימות, תוכל להתקדם. 
רק צוות יכול להגיע להחלטה טובה ומאוזנת בתנאי שהרכב הצוות מאוזן וקיימת 
תלות נכונה בין מרכיביו. ארבעת הטיפוסים (41₪ת) נחוצים כדי ליצור את ההנהלה 
המושלמת שתקדם את החברה: 


= ביצועיסט (? :56סטט מח260): מדגיש את העשייה והתוכן המיידיים. 
זקוק לעיסוק בתחומים המייצרים תוצאות ברורות, יישום, אתגרים שוטפים 
ועשייה מיידית. 

= ביורוקרט (4. :ז0ו1509מ01 4 ): תכליתי ויעיל, שיטתי, לעיתים חסר גמישות. 
מעדיף לעסוק בפרטים קטנים, בחקירה ובשכלול תהליכים קיימים ומקפיד 
על דיוק גבוה. 

= יזם (₪ :זטסתסזקטזותת): בעל חזון, שופע רעיונות אך אינו רוצה לנהל את 
ביצועם. מעדיף בעיות מורכבות, חש צורך ביצירתיות ובחופש לחשיבה 
ובסביבה המקבלת ומעריכה חדשנות. 

= אינטגרטור (1 :ז0ו9ז69ם1): יוצר הרמוניה, מגשר, לעיתים געדר דעה משל 
עצמו. זקוק לסביבת עבודה עם אנשים ולהערכה מהסובבים אותו. חשוב לו 
להרגיש בעל ערך ולהניע לשיתוף פעולה בין אנשים ובין יחידות 2% 


שלושת הדברים החשובים להצלחתה של חברה הם: 
= החזון: היעד אליו החברה רוצה להגיע. 
= הערכים: במה מאמינים אנשי החברה ולפי אילו ערכים היא מתנהלת. 


= המבנה הארגוני: עבודה בצוותים שהרכבם מגוון, שאנשיהם מסייעים זה 
לזה בתוך הצוות והצוותים מסייעים זה לזה. 


ניהול טוב על פי תפיסתו של אדיג'ס הוא ניהול של צוות משלים. אין שום 
היגיון בחיפוש אחר אדם יחיד, מושלם, שיציל את החברה. גם אנשים בעלי יכולות 
מופלאות, דוגמת סטיב ג'ובס, הקימו צוות ולכן המנהל הטוב נמדד ביכולתו 
להקים צוות ולא ביכולתו לבצע את כל העבודה לבדו. לפיכך אין כל הצדקה 
לתשלומי משכורות מנופחות מעבר לכל סבירות, כפי שמקבלים מנהלים ישראלים, 
המשתכרים לעיתים פי עשרות מונים מעובדיהם. האנשים בצוות צריכים להלות 


6 טלי חרותי-סובר, "איזה סוג של מנהל אתה: האם אתה זאב בודד או מבעיר שרפות" ,ז613186תיך 
1 ביולי 2009. (0080/681607/1.550402.ז6אז8נת16!!.אתתט//:110ם). רות חובב וענונו, אנשיס 
ניהול - ומה שביניהס (וז60.ש8שסת-1זנח.שושע//:ק/). 
ראו בהרחבה: אדיג'ס יצחק, צמיחה והתחדשות בארגונים, המרכז הישראלי לניהול, תל אביב 
(1991) עמ' 133-111. להלן: אדיג'ס, צמיחה והתחדשות בארגוניס. 


224 


פרק ו: מנהיגות במוקד הניהול 


שונים זה מזה כך שיוכלו להשלים זה את זה. מטבע הדברים, מכיוון שאנשים 
שונים זה מזה, יהיו ביניהם ניגודים שיובילו לחיכוכים. מנהל טוב הוא כזה שיודע 
לשלב בין האנשים, דורש כבוד ומכבד אחרים ויודע להתייחס בהערכה ובאמון. 
הדגש הוא על אישיותו ולא על ידיעותיו. מנהל צריך לגרום לכך ש"אנשים רגילים... 
יפיקו תוצאות יוצאות דופן". 

בחירת האנשים שיעבדו לצידו של המנהל היא אחד התחומים שעשויים 
להבטיח את הצלחתו להגשים את חזונו ומטרותיו. בתקופות הרות גורל, ללא 
האנשים המתאימים, העניין אבוד. לפעמים האנשים המתאימים מגיעים בדרך 
מקרה, כפי שאספר להלן. באחד הימים דפק על דלתי ד"ר שמואל בר-אור, ד"ר 
לחינוך, מורה לביולוגיה בבית הספר החקלאי מקווה ישראל וביקש לשותח איתי. 
הפגישה הייתה בשנת 1980, על סף פריצת הטכנולוגיה של המיקרו-"מחשבים. 
שמואל ביקש לשתף אותי בחזונו שההוראה והחינוך בעשורים הקרובים יהיו 
משולבים בטכנולוגיה של המיקרו"מחשבים. התרשמתי מחזונו והחלטתי להציע 
לו להקים את תחום החינוך במחשבים בחברה. פיתוח תוכנות להוראה באמצעות 
מחשבים וניהול בתי הספר הובילו לפריצת הדרך של המחשוב במערכת החינוך, 
מגן הילדים ועד לאקדמיה, שמ.ל.ל. הובילה במשך שנים רבות. עשרות אלפי 
מחשבים שהותקנו במוסדות החינוך (ובכלל זה במכללות טכנולוגיות), הביאו 
את בשורת מ.ל.ל. גם לבתיהן של מאות אלפי משפחות שמודעותן אל המחשב 
והמחשוב התפתחה באמצעות המאמצים המוצלחים האלה. 

אדיג'ס הגיע למסקנה שהישראלים הם מהירי מחשבה, מחליטים במהירות 
ומבצעים. זאת בניגוד למדינות אחרות שבהן המנהלים לומדים ביסודיות את 
הנתונים ורק אחר כך מגיעים להחלטה. ההחלטות בישראל מתקבלות לעיתים 
'בשלוף' ולכן הן במקרים רבים שגויות. המנהלים הישראלים גם יהירים במידה 
מסוימת. היתרון הוא שהישראלים מעזים יותר, אך החיסרון הוא שהארגון לא 
מתנהל בצורה שיטתית ורצינית. 

לשאלה האם כל אחד יכול להיות מנהל טוב, השיב אדיג'ס: "לפי התורה שלי, כל 
אחד יכול להצליח וזה תלוי בנסיבות. בנסיבות מסוימות דרוש אדם שלוקח יוזמה, 
קופץ למים ראשון. במצב אחר, אדם כזה רק יפריע, כי באותו מצב צריך אדם 
שהוא מסודר, שמכניס סדר. במצבים אחרים צריך אדם שאומר 'חבר'ה מספיק 
עם הדיבורים - בואו נעשה', מישהו שיודע לבצע. כל אחד יכול להיות מנהיג אם 
הוא עונה למצב. כלומר, צריך להיות במקום הנכון, בזמן הנכון בתפקיד הנכון" זי 
7 מעיין מנלה, "המנהלים הישראלים לא שוויס את המשכורות שמשלמים להם", כלכליסט, ידיעות 


אחרונות, ריאיון עם יצחק אדיג'ס', 24 באפריל 2015. 
([בתזת.00, 3657441-,1081151.00.11/10081/81110165/0,7340,1 08 עוש//:כ1ר1). 


205 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


יחס לעובדים 


הדימוי הרווח לגביי הוא שאני אדם קשוח. האמת היא שאני מתקשה מאוד 
להתפשר עם בינוניות. אני דבק במשימה ודורש מאנשים הרבה, כמו שאני דורש 
מעצמי. ייתכן שבמידה מסוימת אני פרפקציוניסט, חותר להגיע לשלמות. אני 
גם נוהג להגיד לאנשים מה לדעתי הם צריכים לתקן ומדבר 'דוגרי, בגילוי לב. 
אנשים רואים בכך חוסר עדינות, חוסר אדיבות ואולי אפילו תוקפנות. אני אוהב 
להניע קבוצות אנשים כדי להגשים רעיונות חדשים. אנשים יצירתיים, עם רעיונות 
חדשים ויוזמה, תמיד זכו לאהדתי ותמיכתי. אני נוהג להאציל סמכויות, אך 
משתדל לבדוק ולאשר כדי שאנשים לא יתרשלו. 


כאשר אני מזהה שעובדים בכירים מגיעים למיצוי, אני מסייע להם למצוא דרך 
חדשה. לטעמי, כל אדם מגיע בשלב מסוים לפסגת היכולת שלו. לפעמים מתגלית 
עייפות מה בתפקוד, לפעמים התפקיד כבר לא מתאים לאדם. עסק לא צריך 
לסבול ממנהל עייף. אני מאמין שהאדם הכי טוב והכי יצירתי יכול להגיע למצב 
סטטי ולגרום לקיפאון, גם אם הוא הבעלים של העסק. במקרה כזה עדיף שמישהו 
אחר יבוא במקומו וימשיך הלאה. קל וחומר אם מדובר בעובדים. 


השתדלתי לטפח אנשים בדרכים שונות. כך, לדוגמה, כאדם שאוהב לכתוב 
ולהביע את דעתו, נתתי את חסותי לתחרות הסיפור הקצר של עיתון "הארץ" 
שנועדה לטפח סופרים חדשים. התחרות החלה את דרכה בשנת 1988 ובשנת 
1, כאשר הייתה בת שלוש שנים בלבד, זכה בתחרות אריה אקשטיין%?? עובד 
במ.ל.ל., על הסיפור "הדודה אסתר". שופטי התחרות השוו את הסיפור ליצירות 
המופת של הסופרים בשביס זינגר ואיסאק באבל. בירכתי את אקשטיין על הזכייה 
ובשם החברה הענקתי לו מחשב נייד, כולל מדפסת ותוכנה. הסיפור שזכה סימן 
את תחילת דרכו הספרותית והספר, שנשא את שם הסיפור, תורגם לצרפתית, 
פולנית וגרמנית. אריה פרסם בסך הכול ארבעה ספרים 2% 


נשמרו אצלי גם מכתבי פרדה מעובדים שסיימו את עבודתם. ב-28 באוקטובר 
3 קיבלתי מכתב מרגש מעובדת בחברה, ויקי עגמי, שסיימה את עבודתה ואלו 
דבריה: 


8 אריה אקשטיין (2015-1929) נולד בווילנה ונפטר בישראל. גדל בלודז' שבפולין ובומן מלחמת העולם 
השנייה שהה בלודז' בבית יתומים של יאנוש קורצ'אק. בשנת 1948 עלה לארצ והתגייס לפלמייח. 
אחר כך עבד בעבודות שונות ובכל השנים עסק גם בציור ופיסול. ספרו דודה אסתר יצא לאור 
בהוצאת כתר בשנת 1992 ואחר תורגם לשלוש שפות. אתר לקסיקון הספרות העברית החדשה 
(65תג1 784.1 1 0/תסס1א6|- 6015/10 [0 66/0 ט1.05תט:5://1כזו1). 

9 ב"צ, "פרס תחרות הסיפור הקצר לאריה אקשטיין", הארץ, 3 במאי 1991. 


226 


פרק ו: מנהיגות במוקד הניהול 


"אלו לא מילות פרדה, כי אני מרגישה שלעולם לא אפרד מחברה ומאדם שהעניקו לי כל כך 
הרבה ידע, ניסיון ומקצועיות, שילוו אותי לאורך חיי. אבל בכל זאת [אני] מרגישה צורך לכתוב כמה 
מילים שאולי עוד לא אמרתי במשך שש וחצי שנות עבודתי בחברה. 


הגעתי לחברה עם פתיחתו של הסניף ולמעשה גדלתי יחד איתו. עברנו תקופות טובות ויפות 
ואחרות קשות יותר, אבל האכפתיות והקשר למקום וללקוחות תמיד היו חזקים ונתנו את 
הכוח להמשיך. אבל יותר מכול - אתה - שתמיד ידעת להיות בעבר השני של הקו, גם כשאלו 
"מתחתיך" לא תמיד מצאו לכך זמן, תמיד ידעת לתת את מילת הקסם כדי לפתור כל בעיה שלא 
תהיה, תמיד הושטת יד ונתת הרגשה של ביטחון, שיש מישהו מאחוריי ואלו תמיד חיזקו ונתנו 
את הכוח להמשיך הלאה למרות הקשיים שנערמו. וה"טיפים" שידעת תמיד לתת לנו, מניסיון 
החיים העשיר שלך, שנחרטו עמוק בזיכרון ויצוצו תמיד כשנזדקק להם. על כל אלו, כל מילת 
"תודה" תתגמד באמת לתחושות שבפנים, אבל משהו חייבים לומר, אז מכל הלב - תודה על 
כל התקופה היפה שחברת מ.ל.ל. ואתה בראשה הענקתם לי... מי ייתן והחברה תמשיך לפרוח 
ולשגשג, ולך אישית אומר - יישר כוח, עם הרבה בריאותנ'' 29 


ביולי 1998 כתב אליי משה כנען, המנהל הפורש של סניף ירושלים בחברה: 


"ב-31.8.98 אני מסיים את תפקידי כמנהל מ.ל.ל. תעשיות תוכנה ומחשבים - סניף ירושלים. 
מ.ל.ל. הייתה עבורי בית שני ופרק מרתק ומעשיר בחיי. לשכת השירות מעצם פעילותה היא 
צומת מרכזי בתחום משאבי האנוש והשכר ובה נחשפתי לאירועים והתרחשויות אשר פעלו בלב 
ליבו של המשק הישראלי. 


במשך שלוש השנים וחצי שבהן פעלתי בחברה, זכיתי להכיר ולפגוש אנשים רבים מאוד. 
חלקם של מפגשים אלו הביא לקשר מיוחד המהווה עבורי נכס אותו אני לוקח איתי להמשך 
דרכי. בהזדמנות זו של פרדה, רציתי להודות לך על שיתוף הפעולה, כדרכך ענייני ויעיל במהלך 
התקופה שעבדנו יחד. מקווה לשמור על אלה גם בעתיד, באשר נהיה" יי? 


המנון עובדי מ.ל.ל. במלאת 30 שנה לחברה 


לעמירם שור 

מן המאה ה207 דרך שנות ה20007 מ.ל.ל. - את הפתרון! 

המבט לעתיד אל על לשמיים. יד ביד ולב אל לב, 

ושם בכיפה ימלכו אז בשניים - בדרך המחשבה והמחשב, 

השור והשמש טובים כפליים! לך, מ.ל.ל., נשיר מכל הלב. 

מפרויקט לפרויקט ומ.ל.ל. כוכב בוהק. איִתָּךּ, מ.ל.ל., נתרחב! 

אִתָּךּ, מ.ל.ל., כאחד נתלכד בהוקרה על 30 שנות פעילות 

ודור העתיד ישיר את ההמנון: עובדי מ.ל.ל. על כל שלוחותיה, 19.12.93 


0 ויקי עגמי, לכבוד עמירם שור, 28 באוקטובר 1993. 
1 משה כנען, לכבוד עמירם שור, יולי 1998. 


207 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


להוביל ולהשפיע 


במהלך כל שנות פעילותי העסקית והציבורית דאגתי להביא את מסר הניהול 
המתקדם לכל הקהילות העסקיות והציבוריות ומעל לכל במה אפשרית: כנסים 
מקצועיים וטכנולוגיים, כנסים לקידום הניהול העסקי והציבורי, העיתונות 
הכללית והמקצועית ואמצעי תקשורת המוניים: רדיו, טלוויזיה ומאוחר יותר גם 
ברשתות החברתיות. שאפתי לשפר את הגיהול במדינת ישראל ו'להדביק' אחרים 
באמונתי שניתן להצליח ולממש את החזון על ידי מאמצים ודבקות במטרה. 
פעילות זו הפכה אותי במידה מסוימת למצפן לאחרים ותמיד שמחתי לקריאות 
העזרה מאלה שביקשו את עצתי והָדרכתי לעתידם העסקי והמקצועי. פעילות 
וסיוע דומים הענקתי לעובדים בחברה שהגיעו לשיא היכולת וההישגים והדבר 
הנכון בעבורם היה לשנות כיוון ולזנק אל דרך חדשה, אל האקדמיה כמרצים או 
לפתוח תחומי עיסוק חדשים לטובת עתידם האישי והכלכלי. מעולם לא פיטרתי 
עובד מסור מבלי לדאוג לעתידו ולהמשך דרכו מחוץ לחברה, ועל כך הם מודים לי 
עד עצם היום הזה. 


תחיה בת אורן / מ.ל.ל. במזל שור 
מחשבים - גיליון 58, אפריל 1986, עמ' 26-20 
תחיה בת אורן מראיינת את עמירם שור, מנכ"ל מ.ל.ל. 


בקנה מידה של המחשוב הישראלי מ.ל.ל. היא אימפריה - לשכות שירות, ציוד, תוכנה, ייצור. 
חברות וחברות בנות. בורסה. ואם מ.ל.ל. היא אימפריה - עמירם שור הוא האימפרטור שלה. עשוי 
מחומרים קשים: פרפקציוניסט, קשוח, דורש הרבה מאנשים, יודע לתת על הראש כשצריך, 
שונא אנשים שאינם דוברים אמת, מרחם על טיפשים. אוהב להשפיע. אוהב להגיד מה שיש 
לו להגיד. מבצר לעצמו מקום על הבמות שמעליהן יוכל להשפיע ולהגיד. יושב ראש אמצ"י > 
(ארגון משתמשי ציוד יבמ), נשיא קומון אירופה (התאחדות האמצ"ים של ארצות אירופה), 
איגוד לשכות המסחחר, הוועד הפועל של התאחדות התעשיינים, איל"א. ויש גם מסר: למדינת 
ישראל יש אוצר טבע שטרם נוצל - המוח הישראלי. אפשר ליצור כאן תעשיות חכמות של תוכנה 
ושל מחשבים ושל טכנולוגיה גבוהה שיהפכו את ישראל לשוויצריה של המזרח התיכון, לארץ 
השואבת את מיטב הכוחות היוצרים בעולם היהודי. תחיה בת אורן נפגשה עם עמירם שור. הרי 
תמונתו לפניך. 


מה שנראה לך מנופו, מעל גובה השולחן, הוא חצי ישראלי לבוש בקפידה ובטעם אירופאי 
יקר ומעולה, אם לשפוט לפי מראה העין בלי למשש. המצליחן הזה כבר שכח מזמן מ"החולצה 
הפתוחה" של ראשוני ראשון, עיר מולדתו, אבל נשארו אצלו קוצי הצבר. הוא דוקר גם אם איננו 
רוצה. התוך - מכוסה היטב. 


יש שמץ של גנדור בהופעתו. פאותיו ארוכות ומטופחות. ציפורניו עשויות בקפידה. התיאום 


208 


פרק ו: מנהיגות במוקד הגיהול 


בצבעי המקטורן, החולצה והעניבה, הטיב וחוסר הרבב - משווים לו כולם את הברק הקר של 
הפרפקציוניזם. גבר נאה כבן 45. מאצ'ו מהתרשמות ראשונה. 


אומרים עליך שאתה אדם קשוח. למה? 


אני לא מתפשר עם בינוניות. בכל דבר. אני דורש הרבה מאנשים. אני דבק במשימה. לא מטייח 
דברים. אוהב שלמות. אולי בגלל זה. 


זה אומר גם שאינך רגיש? לא מתרכך, לא מתרגש? מה, למשל, מרגש אותך? 


כל סיפור אנושי עם דרמה מרגש אותי. בן-גוריון ופועלו, למשל. או הסיפור של איאקוקה, 
הנשיא של קרייזלר שהוציא את המפעל מעברי פי פחת להצלחה, זה מרגש אותי. גם ספר עם 
דרמה אנושית. (מדגיש כל הזמן את המילה "אנושית", ת"ב). 


אתה נוהג להתראיין לעיתים קרובות. אתה אוהב להתראיין? 


אני אוהב להגיד מה שיש לי להגיד. 


למה רוצים את דעתך? 


מ.ל.ל. היא החלוץ של תעשיות האינפורמציה בארץ. אנחנו קיימים עוד מעט 25 שנה. תרמנו 
רבות. אנחנו "אשמים" בהרבה רעיונות חדשים שהבאגו מן המערב. 


הוא סוחב לכיוון מ.ל.ל. ואני סוחבת חזרה, אל האיש: 

מה מהנה אותך בחייך? 

היצירה, לעשות דברים היטב, ולראות שגם האחרים נהנים מזה. 
העבודה שלך היא יצירה? 


בעבודה שלי אני יכול להגשים כל מיני רעיונות. אני מניע קבוצות אנשים להגשימם ובסופו של 
דבר הם גם מביאים תועלת. זוהי יצירה תועלתית. אני גם נהנה מן המשפחה שלי: הורים, אחות, 
גיסים, אישה, ילדים. אני גם נהנה מתיאטרון טוב שאני יוצא ממנו עם מטען או מסרט. 


ומה מרגיז אותך בחייך? 

אנשים שעושים מלאכת רמייה, בכל רמה. 
אתה שונא אנשים? 

שונא אנשים שאינם דוברי אמת. 
וטיפשים? 

אני מרחם עליהם. 


הוא חוזר לשאלה קודמת, כדי להשלים: "מה שעוד מרגיז אותי, אם אפשר לקרוא לזה 'רוגזי, 
זה הזמן הקצר מדי, מכדי לעשות את כל מה שאני חפץ לעשות'. 


209 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


הוא מסביר שהוא פעיל בעולם המקצועי, והיה רוצה יותר זמן כדי להשפיע בו. אכפת לו מן 
הנעשה. הוא איש שאוהב להגיב ולהשפיע. גם חוטא בכתיבה. מגיב במאמרים. לא רק בכנסת 
אפשר להשפיע. לא יודע אם היה רוצה להיות חבר כנסת או לא. בינתיים הוא יכול להשפיע בוועד 
הפועל של התאחדות התעשיינים או כחבר של איגוד לשכות המסחר. 


מה דעתך על נשים? 

חיובי. אישה יפה זה דבר יפה. 

מה הציפיות שלך מאישה חיובית? 

שתהיה אינטליגנטית. אחת שנהנים לדבר איתה, וגם להביט עליה. 
מה יחסך לדת? 


אני לא אדם דתי, אבל אני חושב שצריך לכבד כל אדם ששומר מצוות. (אני שואלת למה) כו 
איש דתי ממלא שליחות חברתית מבלי שזה יתנגש בחופש שלי, אני חושב שטוב שהוא קיים, 
לכפייה דתית אני מתנגד, כמובן. 


מה יחסך להורים? 


חיובי ביותר (בנושאים מסוימים לשונו כמעט צבאית, ת"ב) יחס של כבוד והערכה. אין שום 
ריחוק בינינו. 


ילדותך הייתה 'נורמלית'? 


ילדות רגילה, לתקופתי. אימי הייתה מנהלת בית ספר ומורה ברחובות. אבא היה עובד ציבור, 
מראשוני המרכז החקלאי. 


אולי תספר קצת על הביוגרפיה שלך? 


אני בן 48, נולדתי בראשון, שם עשיתי גם את התיכון. בצבא אני רב-סרן ועוסק בהדרכה 
במילואים. אחרי הצבא - לימודים במה שהיה אז בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה (שלוחת 
ירושלים, אחר כך), השתלמות בסוציולוגיה וכלכלה. אחר כך לימודי תעודה באוניברסיטת ירושלים 
במנהל עסקים והשתלמות בחברות בארצות הברית ובאירופה בתחום מחשבים והנדסת 
מערכות. ב-1961 לאחר שהשתחררתי מן הצבא, עבדתי שנתיים במרכז למיכון משרדי של 
הממשלה. ב-19637 הקמתי עם שותף את החברה הזאת. 


השותף הוא אריה שמש. שניהם מעריכים זה את זה. זה (שמש) - כשר הפנים, וזה (שור) 
- כשר חוץ. מר שמש אומר על מר שור שהוא בחור מוכשר, נמרץ, ובעל יוזמות לא שגרתיות. 
שניהם אומרים זה על זה "שותף טוב". מסתדרים. והחברה פורחת. אומרים על החברה שהיא 
כבר אימפריה. אני מבקשת את מר שור לספר עליה כתופעה של הצלחה: 


מ.לל. פועלת היום בהיקף כזה שעולה על כל היקף פעילות של חברה דומה בארץ, בהיקף 
דומה לכל אלה הפועלים בתעשיית המידע באירופה ובארצות הברית. חלק מן המוצרים אנחנו 
מייצרים מהפרוטה הראשונה. המוח והאנשים הם התשומה המרכזית בתהליך הייצור. אנחנו 
מספקים מוצרי תוכנה ועיבוד נתונים בהיקף של 12 מיליון דולר לשנה, פי שניים מהחברה שבאה 


200 


פרק ו: מנהיגות במוקד הניהול 


אחרינו, ולא אנקוב בשמה. יש פעילויות משלימות נוספות (כמו שיווק מחשבים מתוצרת יצרנים 
מובילים בארצות הברית, או התמחות בנושאי תקשורת נתונים, כמו הקמה וניהול של רשתות 
תקשורת מקומית או פעילות של מחקר ופיתוח - כך שנוסף על המחזור הנ"ל, מדובר בעוד 
2 מיליון דולר. יש לנו גם עניין בהכשרה מקצועית וחינוך של אנשי מקצוע. אנחנו שותפים 
למכללה מקצועית בשם קדם, שהיא הגדולה בארץ, שמכשירה אלפי אנשים בכל הרמות. 


אתם גם נסחרים בבורסה. למה? 


כדי להרחיב פעילות ולחדור לעוד תחומים ובעיקר לפתח מוצרים בארץ, כדי לשווקם בחו"ל. את 
שואלת מה המחויבות שיש לנו כלפי רוכשי המניות? יש לנו התחייבות כלפיהם לנהל את החברה 
כך שהיא תמצה מעצמה את המקסימום, כדי להשיג את המטרות המקצועיות והכלכליות שלה 
ונוכל לזכות באמון הציבור ביכולת שלנו גם בעתיד. אנחנו מקפידים לדווח להם בצורה שזוכה 
לציון והערכה על כל מה שקורה, בדוח התקופתי. מה אציע לך, את שואלת, כאחת שרוצה 
לרכוש מניה? אני אציע לך מניה סולידית עם פירות יציבים גם בתקופה שהבורסה בשפל. אנחנו 
לא חברה ספקולטיבית. יש לנו רקורד. 


אתה פעיל גם באיל"א, בארגון בתי התוכנה ובאמצ"י. האם זה נובע מהאכפתיות שלך, או 
שזה טוב גם לעסקים? 


אומנם כן, אני גם יושב ראש הנהלת איגוד החברות לעיבוד נתונים בישראל ונשיא קומון 
אירופה, שהוא ארגון המשתמשים במחשבי יבמ באירופה. הדברים שהפכו אותי לדומיננטי הם 
אלו הקשורים ברעיונות וביכולת הביצוע. לאחר שהייתי יושב ראש הארגון הלאומי של משתמשים 
בישראל גרמתי להשתלבותנו בארגון הבין-לאומי. הפכתי אוטומטית לסגן נשיא של הארגון הבין- 
לאומי. מן הסגנות הגעתי היום לנשיאות. אני משתדל להשפיע. 


אתה מצליחן? 


אני משתדל לעשות את הדברים על פי מיטב הבנתי והכרתי וכמובן כדי שהם יישאו פרי, וכדי 
שבסופו של דבר תהיה גם הצלחה. 


סלפמייד [1806ח//56 - בונה את עצמו]? 
כן. 
איך היית מגדיר את אופייך? 


הוא לא מצליח להגדיר. לא רוצה או לא יכול להיחשף. (הוא אומר "לא רוצה". אני מדגישה "לא 
יכול". הוא נכנע). 


הוא עובר לדבר על מ.ל.ל. כאילו זה על עצמו. זה מה שיש. 


חשוב לי מה שקורה פה. שיהיה טוב ויותר נעים בכל תחום. מ.ל.ל. עשתה דברים לא שגרתיים 
ונרתמה למשימות כמעט לאומיות שהטילו עליה, עם הכסף הפרטי שלה, עוד לפני שהייתה 
חברה ציבורית. כאן הוא מזכיר את הקמת המפעל בשדרות כדי להעסיק את תושבי עיירת 
הפיתוח בתקופת השפל לפני 17 שנה; הוא מספר גם על הקמת מרכזי הרישום של נתונים 
בערד, למהנדסות עולות חדשות, נשות אסירי ציון שאי"אפשר היה סתם להעסיקן כחדרניות, ‏ , 


21 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


בהיותן נשים אקדמאיות. את מרכזי רישום הנתונים הללו הוא אומר שהם קיימו שבע שנים, "אף 
שהממשלה לא קיימה את ההבטחות" הנגדיות שלה. 


אתה מדבר כל הזמן על רצון להשפיע; להשפיע לקראת מה? 


הגיעה השעה שאנשי מערכות יעמדו בראש הפירמידות של ארגונים כלכליים ומשרדי 
ממשלה, כי אנחנו צועדים לקראת עידן כלכלת השירותים. בבנקים או בתעשייה רואים היום 
מחשבים. הארגון נמדד בשירות והשירות כולו הוא פונקציה של המחשוב. אם יהיה מנהל תקין 
במדינה, אם נוכל לגבות מס אמת, או לשלם תשלומים בזמן או לשלוט על המערכות הצבאיות 
בזמן, או לשלוט על המערכות הצבאיות כמו שצריך - הכול תלוי במערכות המידע והמחשבים. 
יש כבר בארץ דוגמאות לאנשי מחשוב העומדים בראש: דייר עמנואל שרון מנהל משרד האוצר 
הוא איש מחשבים, יורם אלסטר מנהל משרד התקשורת הוא איש מחשבים, וכן זאב רפואה, 
מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות. יבואו גם נוספים. וזה ישנה! 


ואתה, היית רוצה להיות איש כזה, במקום כזה? 


תשובתו אינה חד-משמעית. הוא חוזר למילה 'מצליחן', ומבקש לתקן את הנימה השלילית 
שיש לה, אולי "אני שאפתן" הוא מתקן. "לא מסוגל לשבח את עצמי". אבל: "אני מתעמק. 
לומד מאחרים. מעריך אנשים שיש להם חשיבה יצירתית. אני דבק במטרות שלי. גם בבית. גם 
במילואים. אני איש מעשה". 


הוא אומר שהוא כוהן, ולא נביא. כוונתו בכך שהוא איש מעשי שיודע להתפשר ולא להישאר 
בעננים. 


לאט-לאט מצטייר לפניי איש עם שני חצאים סותרים. לפחות על פני השטח. האחד שמרני 
מאוד והאחר חדשני מאוד. הצד השמרני קשור בעולם הרגש. הצד החדשני קשור בעבודה 
ובעסקים שהם עולם שכלתני-תחרותי. שם הוא גם קשוח כפי שהתחרות מחייבת. 


החצי הקשוח שלו מתייחס אל מזלות ומשחקי טוטו ואסטרולוגיה - הכול בקטגוריה אחת 
של "קשקוש לא נורמלי". מה שמאיים על שלוות הרגש שלו - ננעל. בבית, ביחסי ילד להוריו, 
ביחס אדם לשלטון, בכללי ההתנהגות בחברה, הוא שמרני. שם, בסביבה המוכרת והבטוחה, 
הוא מסיר את המקטורן והוא נחמד - כפי שמעיד עליו שותפו. ("אישיות לבבית ונחמדה - בזמן 
הפנאי שלו"). 


מה דעתך על הישראלי של היום? 


הוא בעל יכולת וחלקו גם בעל אמביציות, אבל היום הוא פחות רוצה להתאמץ, והמטרות שלו 
השתנו אל מול האתגרים שהיו בעבר. הנוער גדל בתנאים יותר טובים היום. כתוצאה - יש לו 
תחושה ש'מגיע לוי! 


איפה אתה בעמדותיך הפוליטיות? 


אני מתנדנד בין אלה הדוגלים באידאולוגיה של מפלגת העבודה ובין הדוגלים באידאולוגיה 
של המפלגה הליברלית, כפי שהייתי רוצה לראותה. המדינה צריכה לתת יותר תאוצה ליוזמה 
הפרטית, לדמיון, לפורצי הדרך. כשם שמדינות לא יכולות לעשות עסקים ביניהן ולפתח כלכלה, 
כך לא ניתן לצפות זאת מארגונים ציבוריים. הכלכלה האמריקאית - המובילה - מוכיחה שעל 


222 


פרק ו: מנהיגות במוקד הניהול 


ידי מתן עידוד ליזמים אפשר לקדם גם אינטרסים לאומיים. עם זאת, טוב ונכון שיש חשיבה 
לאומית בתחומי הבריאות, החינוך, פיתוח אוצרות טבע ושמירת על נכסים לאומיים אחרים. אבל, 
אני רוצה יותר. היום הליברלים הם יותר שמאלנים מאשר תנועת העבודה. יש החלפת יוצרות 
בסיטואציה הקיימת. (אחרי מטר הביקורת, הוא מוסיף במלוא הפרגון: 'הטיפוס של פרס כראש 
ממשלה, מוצא חן בעיניי!י'). 


איך אתה מתפרק? 

על ידי כתיבה טובה. על ידי טיול טוב. גם צועק לפעמים. 
איזה מין בעל אתה? 

אני לא פנוי לעזור בבית. אבל צריך לשאול את האישה. 
איזה מין אבא? 


חושב שאני משתדל בזמן המעט שיש לי להיות אבא. אני מתגעגע לתקופה שהם היו קטנים 
והיה תענוג לשחק איתם. 


אצלך זה כמו אצל 'בּוּמָה' שביט [אברהם בּוּמָה' שביט, 2002-1927, תעשיין, כיהן כנשיא 
התאחדות התעשיינים בשנים 1981-1975], שאמר בטלוויזיה שלא ראה את ילדיו גדלים, והוא 
מפצה את עצמו עם הנכדים? 


הזדהיתי עם בּוּמָה. כל אדם עם אחריות חייב לעשות את עבודתו על חשבון משהו. גם אבא 
שלי היה איש עסוק ואני לא זוכר שסבלתי מזה. 


נראה שאתה אוהב להתלבש (למחרת, בפגישה שנייה החליף את כל המלתחה מצבעי בזי 
מקסימים לצבעי אפור מקסימים, וראיתי הפעם גם את גרביו - באותם גווני אפור בווריאציות 
מתבקשות...), האם אתה אוהב גם לאכול? 


כן. אוהב. אבל אני לא עושה מזה נושא. 


בכלל אילו ידע שיישאַל שאלות 'כאלה' אולי לא היה שש להתראיין. מדי פעם החזרתי אותו 
אפוא למגרש היותר רציני ונכבד שלו: 


מה דעתך על עיתון 'מחשבים'? 


כל העיתונים הם בלחץ של להדפיס אינפורמציה שאף אחד לא מסוגל למיינה, לסננה, ולדעת 
את העיקר. אני קורא את כל העיתונות היומית (זה חלק מההובי שלי). גם מחשבים עלולים 
להוות עודף אינפורמציה שלא בהכרח מסוננת מקצועית. אני מציע שתהיה שם גם כתבה 
ערכית של אדם מקצועי בעל שיעור קומה, עם ביסוס טכנולוגי מקצועי, ועם מסר. 


הינה, אני מעמידה לרשותך את השורות הבאות לכתיבת 'מסר' כזה, שלך. בבקשה, תכתיב. 


אני חושב שלמדינת ישראל יש אוצר טבע בלתי נדלה שטרם מוצה, שהוא המוח הישראלי, שיכול 
לקבל תגבורת כמעט אינסופית מן המוח היהודי בעולם, כדי ליצור כאן תעשייה חכמה של תוכנה 
ושל מחשבים ושל מוצרים ששייכים לטכנולוגיה הגבוהה, כמו מערכות בתחום האינטליגנציה 
המלאכותית (אל תשאלי מה זה, כתבי - ותביני אחר כך), או בתחום הרפואה או בתחום החינוך, 


.3 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


שיהפכו את ישראל לשוויצריה של המזרח התיכון. ארץ שיהיה כדאי לבוא אליה לחיות בה, ארץ 
שואבת למיטב הכוחות היוצרים מהעולם היהודי. כדי שזה יקרה, אני חושב שהממשלה (בראש 
ובראשונה) ומבצעי המדיניות שלה, חייבים להתעמק בצורה רצינית בפוטנציאל שמצוי בתחום 
זה, ולעודד אותו כמו שעשו ממשלות קודמות לגבי הביטחון, החקלאות והתיירות. 


ואין סייגים ליכולת המחשוב בתחום אותה אינטליגנציה מלאכותית שהזכרת? 


אין סייגים. החסם היחידי היא היכולת לממש את הדמיון של האדם. אבל כבר כיום אנחנו 
מתקרבים לדרגות שונות של חיקוי האינטליגנציה האנושית. 


נחזור אליך. אמרת שאין לך די זמן כדי להשפיע היכן שאתה רוצה להשפיע. האם - יד על הלב 
- אתה מנצל נכון את הזמן שלך? 


יד על הלב, הזמן שלי מנוצל לא בצורה הכי נכונה. זה קשור בתכונת אופי שלי שאני אוהב לוודא 
דברים שנעשו על ידי אנשים תחתיי. 


אתה לא יודע להאציל סמכות? 


אני כן מאציל, אלא שאני בודק ומאשר (הוא חושב שזו דווקא תכונה טובה. אחרת יש 
התרשלות, או עלולה להיות). 


מה יחסך לכסף? 

אני מעריך את הכסף, אבל לא עשיתי מעולם דבר שהמניע שלו היה הכסף. 
מה היית עושה לו היה לך הרבה כסף? 

אעשה בדיוק מה שאני עושה היום. 

מה דעתך על הקדם-אירוויזיון? 


לא ראיתי, הייתי בפגישה. בדרך כלל אני אוהב שירים ישראליים. שרל'ה שרון? לאו דווקא. כי יש 
לה צורה של התנשאות שאינה הולמת את אווירת השירים שאני אוהב. כן, אני אוהב את הארץ, 
אוהב לטייל בה, הייתי בצעירותי ראש תנועת הצופים בראשון, יש לי נוסטלגיה. לא מצליח לטייל 
מחוסר זמן. ספורט? כדורסל מהנה אותי. מוכן ללכת כדי לראות. אני מתגאה בהצלחת מכבי 
וסובל כשהקבוצה מפסידה. גם כאן, כדורסל, אני נהנה לראות מיקי כזה שמשחק טוב. כשיש 
מנהיג טוב ונשמעים לו, אפשר ללמוד מזה לכל מיני תחומי חיים. כשאני שומע את המאמן נותן 
הוראות מדויקות "אתה תשמור על ההוא ואתה תלך לשם והוא יקלע!") ואחר כך כל ההוראות 
מביאות ל'סלי - אני חוזר ואומר: כמה חשוב להישמע למישהו שחושב.. 


יש לך דימוי עצמי טוב, נכון? 
כן, יש. 
אתה מוטרד מחלומות בלילה? 


לא מוטרד. 


24 


פרק ו: מנהיגות במוקד הניהול 


לאן אתה בורח כשאתה רוצה? 
לאילת. 
מה החסרונות שלך, אם יש? 


אני כנראה קשה כלפי אנשים. דורש מהם מה שאני דורש מעצמי, ולא כולם רוצים או יכולים. 
אני גם אומר להם מה לא בסדר אצלם. מדבר דוגרי. בפעם הבאה אני גם אומר 'לך הביתה', אני 
מוכן להגיד גם דבר רע כשצריך. אנשים רואים בזה אגרסיביות וחוסר עדינות, או חוסר אדיבות. 


לא השתכנעתי שהוא באמת רואה ב'אי-האדיבות' הזאת חיסרון. להפך, השתכנעתי בכך שגם 
החסרונות שמנה הם בעיניו תוצאה של אומץ לב לעשות את העבודה השחורה היכן שאחרים 
נמנעים. בסך הכול הוא בוטח בעצמו ומעריך את עצמו כמי שיש לו מה לתת ולתרום - רק תיתנו 
לו. ואם תיתנו לו - אם לא ידע להשתפך בתודה, זה מפני שפרפקציוניסט לא יודע לומר תודה 
גם לעצמו. 


205 


פרק ז: ה"בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 


באי הפסחא, בדרום מזרח האוקיינוס השקט, כ-3,700 קילומטר מערבית לדרום 
אמריקה, ניצבים כיום על החוף 288 פסלי ענק שנחצבו בבזלת. הפסלים, השוקלים 
עשרות טונות, נחצבו והובלו לפגי כ"600 שנה למרחקים של עד 10 קילומטר 
מהמחצבה. הפסל הגדול יותר מתנשא לגובה של 10 מטרים ומשקלו 80 טון. בני 
התרבות שהציבו את הפסלים על במות מאבן, לא הסתפקו בכך. על ראשם של 
חלק מהפסלים הציבו "בלורית" אדומה - גוש סלע, שמשקלו הוא כמה טונות. 

סיפורם של הפסלים באי הפסחא ממחיש את הדילמה שבה אעסוק בפרק זה. 
במשך עשרות שנים, נוסף על עבודתי כמנכ"ל בניהול החברה יחד עם אריה שמש, 
מצאתי לנכון ליטול על עצמי להקים ולעמוד בראשם של ארגונים בארץ ובחו"ל 
שנועדו לקדם את תעשיית התוכנה. למאבקיה של מ.ל.ל. לא היה קץ והעבודה 
הייתה כל השנים מסביב לשעון ובלחץ מתמיד. בעשורים הראשונים נאבקתי כדי 
ליצור את המודעות למחשוב ולתוכנה ולערך המוסף החשוב מאין כמוהו שיש 
בהם לשיפור הניהול ולגידול בתפוקה וברווחיות. באותן שנים, מ.ל.ל. כחברה 
פרטית נאלצה להתמודד בתנאים סביבתיים קשים. בשנות ה-60 וה-70 הייתה 
הכלכלה בישראל ריכוזית, השליטה הייתה בידי הממשלה וההסתדרות והמגזר 
הפרטי (ובו גם ניצני ההיי-טק הישראליים), נאבק על קיומו. המהפך הפוליטי 
בשנת 1977 הוביל למדיניות חופשית יותר, אך המעבר היה כרוך במשברים 
כלכליים קשים. נוסף על כך פתחו חברות ענק עולמיות סניפים בארץ. מ.ל.ל. 
פיתחה מוצרים משלה ונאבקה מול הענקים בניסיונות (שלא תמיד צלחו) לשווק 
ולמצוא לקוחות בארץ ובחו"ל. נוסף על כל אלה השתנתה הטכנולוגיה בקצב 
מואץ. בתנאי אי-הוודאות והסיכון הכלכלי המאפיינים את התחום, היו גם חברות 
ענק בחו"ל, עם גופי מטה גדולים ושליטה בנתח שוק גדול, ששגו בהבנת כיווני 
ההתפתחות ונמחקו. ראוי לשאול מדוע מצאתי לנכון ליטול על עצמי נטל נוסף 
זה, שניתן לדמות אותו ל"בלוריות האדומות" על הפסלים באי הפסתא. 

הרעיון שהנחה אותי היה שלא ניתן לממש את הרעיונות שלי בלי לבנות את 
הסביבה המתאימה - האקודסיסטם. מקורו של המונח הוא באקולוגיה והאקו- 
סיסטם הוא הסביבה המאפשרת לצמח או לבעל חיים לשרוד. כאשר מדובר 
בהיי-טק, האקו"סיסטם הוא הסביבה העסקית הקשורה במוצר או בטכנולוגיה. 
בסביבה זו נכללים הספקים, המשווקים, הלקוחות, נותני השירות, הרגולציה 
ומדיניות ממשלתית תומכת. המוצר או הטכנולוגיה יוצרים סביבם עולם עסקי 
שלם התלוי במוצר. כל אדם שיש לו רעיון חלוצי, אם ברצונו להגדיל את הסיכויים 
למימוש החזון, עליו לשאוף ולבנות את הסביבה שתאפשר לרעיון להכות שורש 


207 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


ולשגשג. כך, כדי לשכנע את הגורמים המתאימים ולממש בישראל תפיסות של 
מחשוב ושינוי שיטות הניהול, הייתי צריך ליצור את הסביבה המתאימה. שינוי 
הסביבה והתאמתה מתאפשרים על ידי שינוי התפיסות של מקבלי ההחלטות 
אך הם גם מחייבים הקמה של גופים חדשים שיהיו החלוץ המוביל את המחנה 
מאחוריו. הייתי חדור בתחושה שאם בכוונתי לייצר יש מאין, עליי לשנות את כל 
מה שמתרחש מסביב והבנתי היטב שעליי גם להבין את הקשיים העומדים בדרכם 
של הגופים שיתמודדו עם השינוי. 

ציונות ללא מירכאות הייתה חלק חשוב מהחינוך שלי ומהערכים שספגתי 
מהבית. הרי הציונות היא סטרט-אפ ענק והרצל היה יזם בעל הצלחה אדירה. 
שני ספרים שכתב פירטו את התוכנית וגם את החזון. בספרו מדינת היהודים, 
שפורסם כשנה וחצי לפני כינוס הקונגרס הציוני הראשון, פירט תוכנית מעשית 
להקמת המדינה ובספרו אלטנוילנד (1902, בתרגום העברי - תל אביב) תיאר 
את החזון - כיצד תראה המדינה בתום 20 שנותיה הראשונות. במשך שבע 
שנים (1903-1897) הצליח הרצל להקים מוסדות פוליטיים, חברתיים וכלכליים 
שהובילו למימוש רעיונותיו ולהקמתה של מדינה יהודית. הרצל גם ייסד עיתון 
("העולם", בגרמנית) שהפך לעיתונה של התנועה הציונית. בתודעתי, לפי הדוגמה 
"ההרצליאנית", הבנתי שמן ההכרח ליצור את התנאים שיאפשרו את מימוש 
רעיונותיי ולכן הכרחי להקים ארגונים, לגייס דעת קהל וליצור תהודה באמצעי 
התקשורת על ידי פרסום מאמרים וראיונות, כפי שפעלו הרצל והתנועה הציונית. 

פעלתי גם בארגונים שהיו קיימים באותה עת וביניהם המכון לפריון העבודה 
והייצור והמרכז הישראלי לניהול (מי"ל). בגופים אלה הרציתי והשתדלתי לחזק 
את המודעות לחשיבות של הקמת מערכות מידע ממוחשבות למימוש מטרות 
הניהול. נבחרתי לחבר ההנהלה המרכזית במרכז הישראלי לניהול ולמנהל שניף 
תל אביב. השתדלתי כמיטב יכולתי להשפיע על קבלת ההחלטות כדי שתפותחנה 
תוכניות מתאימות לקידום הניהול וייעול העבודה על ידי מערכות מידע 
ממוחשבות. באותן דרכים פעלתי גם בגופים רבים אחרים. כך, למשל, הצטרפתי 
למרכז היהודי-ערבי לשיתוף פעולה כלכלי כדי לעודד את שילוב המגזר הערבי 
בישראל בתעשייה מתקדמת. כאשר שאפתי לעמוד בראש איל"א (ראו להלן), 
רציתי להקנות למדינת ישראל את המודעות לחשיבותה של תעשיית התוכנה 
ואת ההכרח להכיר בה כתעשייה לכל דבר (ראו בפרק ח). 

בשנת 1961 הקמתי עם אחרים את הקואופרטיב למיכון משרדי (ראו בפרק 
ב) והשקענו את כל כוחותינו בבנייתה של חברת ההזנק הראשונה בתחום 
עיבוד הנתונים האוטומטי. הלקוח הראשון, כפי שתואר שם, היה קואופרטיב דן 
לתחבורה ציבורית. ההתמודדות עם צרכיו של לקוח גדול וחשוב עם ההסתגלות 


208 


פרק ז: ה"בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 


לעבודה בצוות מקצועי יזמי, המחפש את דרכו גם בבניית ההיררכיה הפנימית, לא 
הותירה זמן ומשאבים לעיסוקים אחרים. לפיכך בתחילת הדרך, לא יכולתי לטפל 
בפיתוח המודעות הציבורית לעידן הניהול החדש העומד בפתח. הקואופרטיב 
לא החזיק מעמד זמן רב והוא הועבר לידיים אחרות. אולם נותרתי איתן בדעתי 
שמן ההכרח להמשיך ולפעול בתחום זה. כאמור לעיל (ראו בפרק ד) בשנת 1963, 
הצעתי לאריה שמש, שותפי לקואופרטיב, לחבור אליי להקמתה של חברת מ.ל.ל. 
- מכון לסטטיסטיקה ולמיכון משרדי ולימים, בשנת 1983, שונה שמה למ.ל.ל. - 
תעשיות תוכנה ומחשבים בע"מ. 


איל'א: האיגוד הישראלי לטכנולוגיית המידע 


אליהו הכהן מספר שראשיתו ההיסטורית של איל"א היא "האיגוד למיכון 
משרדי" (אל"מ) שהוקם ביוזמתו של המרכז למיכון משרדי כדי לקדם את ענייניהם 
המשותפים של משתמשי המיכון בארץ. בחודש יולי 1960 הוקם בירושלים 
"האיגוד הישראלי למחשבים", שבין חבריו היו דב חביון (מל"מ) ומרדכי קיקיון 
(משרד הביטחון) 22 

בשנים 1962-1961 בקירוב, בזמן שעבדתי במרכז למיכון משרדי (ראו בפרק 
ב), פנו אליי אהרון גרץ (שהיה מנכ"ל המרכז) ודב חביון (שניהל את השלוחה 
בתל אביב) וביקשו שאצטרף לצוות חשיבה. אהרון גרץ הקים בשנת 1954 את 
המרכז למיכון הממשלתי (מל"מ) ועם פרישתו בשנת 1964, החליפו דב חביון. 
מטרתו של הצוות הייתה להקים גוף ציבורי שיקדם את המודעות ואת היכולות 
המקצועיות של ציבור העובדים בענף עיבוד הנתונים. באותה עת כבר הייתה 
תשתית לעיבוד נתונים בכמה חברות (בנק לאומי, תנובה, המשביר המרכזי ועוד) 
ובצה"ל ורפא"ל כבר הופיעו המחשבים הראשונים (בעקבותיו של ה"ויצאק" במכון 
וייצמן ברחובות, ראו בפירוט במבוא). ב237 ביולי 1962 הוסב שמו של האיגוד 
למיכון משרדי ל"איגוד ישראלי לעיבוד נתונים" (איל"ן) ובאוקטובר 1963 פורסם 
התקנון. הכנס הארצי הראשון של הארגון התקיים ב-2-1 בדצמבר 1964 במכון 
וייצמן ברחובות וכ-400 איש נטלו בו חלק. בכינוס דובר על "יישומים במחשבים 
אלקטרוניים ופתרון בעיות מתמטיות וסטטיסטיות". באופן סמלי, הרצאת 
הסיכום, שנשא הפרופסור יהושע בר הלל מהאוניברסיטה העברית, הייתה בנושא 
"עידן המחשבים". באותה שנה התקיימו הבחירות הראשונות למועצה של איל"א. 
בשנת 1965, כפי שסיפר אליהו הכהן, נקבע השם איל"א. באותה שנה הוחלט 
להחליף את השם איל"ן (המשמש איגוד לנכים) וגם השם אל"מ נדחה כי הוא 


2 הכהן, ראשון ראשון חביב, עמ' 49. 


209 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


מזכיר את המילה אִילֶם שמשמעותה אדם חסר יכולת דיבור. לפיכך אימץ האיגוד 
את המילה הלועזית 'אינפורמציה' במקום המילה העברית עתונים' וכך נולד 
איל"א.?? אחר כך, כאשר המחשבים וטכנולוגיית המידע השתרשו היטב, בזמן 
שהייתי יושב הראש, שיניתי את שם האיגוד לשמו הנוכחי - 'האיגוד הישראלי 
לטכנולוגיית המידע' ובראשי תיבות נשמר השם הקודם ללא שינוי - איל"א. 

איל"א קם בנקודת מפגה היסטורית מבחינת הענף. באותה עת החלה ההחלפה 
ההדרגתית של הציוד האלקטרומכני (כגון מכונות להנהלת חשבונות ומכונות עם 
כרטיסים) אל המחשבים האלקטרוניים מונחי התכנות. איל"א נועד בראשיתו 
לקדם את רעיון המחשוב והפצת תודעת עיבוד הנתונים האלקטרוני בכל 
המוסדות והארגונים המנהליים, התעשייתיים, המסחריים והאקדמיים בארץ. 
המטרה הראשונה הייתה לטפח את המודעות לטכנולוגיות החדשות בקרב צמרת 
הניהול ומקבלי ההחלטות ולהקהות את החששות מפני "הגולם", שעדיין הייתה 
רתיעה ממנו. איל"א עשה זאת בהצלחה רבה בכנסים השנתיים ובעשרות ימי עיון 
וסמינריונים. 

מאז הקמת איל"א, כיהנתי באיגוד בתפקידים רבים: חבר המועצה, חבר ההנהלה 
ובמשך שנים רבות כיהנתי בתפקיד יושב ראש ההנהלה. חברי ההנהלה וראשיה 
היו תמיד בכירי הענף והתעשייה. האתגרים היו לקדם את הניהול בישראל ולפתח 
את המודעות לחשיבות התחום כאמצעי אסטרטגי להשגת היעדים העסקיים 
והציבוריים. כל זאת לצד פעולה מתמדת לטיפוח ההכשרה המקצועית ולהגדלת 
המשאבים הממשלתיים המוקצים לטכנולוגיית המידע. 

איל"א איגד יחד אנשי מחשבים, חברות מחשבים ויחידות מחשב בארץ. מאז 
הקמתו ובמשך שנים רבות היה איל"א הגוף המרכזי הלא מסחרי שפעל בישראל 
בתחום טכנולוגיית המידע והיה ארגון הגג והמטרייה המקצועית לכל העוסקים 
בטכנולוגיות המידע בישראל. איל"א היה הגוף המקצועי היחידי (עמותה) בעל 
אופי וצביון לאומי שמטרתו לקדם נושאים לאומיים בתחום טכנולוגיית המידע 
ובהם איתור וזיהוי איומים המסכנים את יתרונה המדעי והטכנולוגי של מדינת 
ישראל וקידום הטיפול באתגרים לאומיים (דוגמת הפער הדיגיטלי בחברה 
הישראלית, ראו בפרקים ט, י). מטרות הארגון הן: העשרת הידע המקצועי של חברי 
הארגון; ייצוג הענף בפני גופי ממשלה וסיוע לוועדות הכנסת בכל הקשור בחקיקה 
הנוגעת לטכנולוגיית המידע והשימוש בה; ייזום חקיקה וסטנדרטים הקשורים 
בטכנולוגיית המידע והשימוש בה; קידום טכנולוגיית המידע בישראל והשימוש 
בה (כגון ממשל זמין, עבודה מרחוק, הוראה מרחוק וסגירת הפער הדיגיטלי); 


3 שם, שם. רות קופרמן - מזכירת איל"א, "אילי'א - עבר הווה מייסדיס וממשיכים", מעשה חושב, 
אוקטובר 1990, עמ' 55-53. 


200 


פרק ז: ה"בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 


חיזוק קשרי הגומלין בין האקדמיה לתעשייה כדי לשמר את יתרונותיה המדעיים 
והטכנולוגיים של מדינת ישראל; קירוב הנוער לטכנולוגיית המידע וקידום החינוך 
לטכנולוגיית המידע בישראל. איל"א פעל ליצירת קשרים בקרב קהיליית בעלי 
המקצוע ובין קהילה זו לבין ציבור המשתמשים, גורמים ממלכתיים וציבוריים, 
הקהילה המדעית והאקדמית וארגונים מקצועיים בארץ ובעולם. איל"א קיים 
מפגשים מקצועיים במסגרת איגודים מתמחים (ראו להלן), קבוצות עבודה, כנסים 
וימי עיון 2 
דב חביון, בשנים הראשונות של איל"א, קשר אליו את טובי המומחים ואנשי 
המדע בארץ. הוא חזה את ההתמקצעות של המחשוב ואת יצירתם של תחומי 
התמחות ומקצועות משנה. אם בתחילה נקרא איש המקצוע בשם הכללי "איש 
מחשבים", נוצרו עם הזמן התמחויות משנה ובהן מנתח מערכות, תוכניתן, איש 
הד1ת55)0, מפעיל, טכנאי, מהנדס תקשורת ועוד. איל"א נתן לראשונים תחושה 
של שייכות ויוקרה בתחילת הדרך. 'החלוצים הראשונים', שהפכו להיות 'אנשי 
מחשבים' במערכות השונות, סבלו לעיתים מהתחושה שהם עוסקים בתחום שאינו 
מובן וחשיבותו אינה מובנת מאליה. עם זאת הם חשו קרובים זה לזה, כמעט בני 
משפחה, הנושאים את החזון הגדול שמביא את הקדמה לארץ. כבר באותה עת 
האמינו הראשונים שהמחשבים יהיו הגורם הדומיננטי בקידומה של מדינת ישראל. 
נוסף על כך הצליח איל"א לקשור קשרים ב'עולם הגדול'י. התפתחות המחשבים 
בארצות הברית ובריטניה הקדימה בכמה שנים את ההתפתחות בישראל ואיל"א 
הצליח להביא לארץ את הניסיון והידע שהצטברו. מרצים ומובילים בתחום 
השתתפו בכנסים ונוסף על כך שלח איל"א אנשי מקצוע לתקופות השתלמות 
ממושכות בחו"ל והם הביאו לארץ את הידע והגיסיון שהצטברו. בכל השנים פעלו 
בארגון, זה לצד זה, אנשי אקדמיה, אנשי מכונים מדעיים ואנשי התעשייה. בשנת 
0 כבר מנה הארגון, שהחל את דרכו עם קומץ מייסדים, חלוצי התעשייה, 
למעלה מ2,0007 חברים ו5007 חבָרוּת מאוגדות שנתנו חסות לעשרות קבוצות 
עניין וארגונים מתמחים 2% 
במסגרת הארגון הוקמו כמה איגודים מתמחים: 
= מו"ח, האיגוד הישראלי למחשבים וחינוך, הוקם בשנת 1986 על ידי אנשי 
חינוך, אקדמיה ותעשיית התוכנה, כדי לחשוף בפני מורים, מנהלים, אנשי 
המנהל החינוכי ואנשי ההדרכה את הטכנולוגיות החדשניות בהוראה 
ובהדרכה בשילוב המחשב ולקדם את עבודתם על ידי טכנולוגיות אלו. 


4 על אודות איל"א ראו באתר הארגון (1]8.018.11./ש/וט). 
5 רבדשיח במלאת 25 שנה לאיל"א. ראו בנספת ג. 


21 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


= הפורום הישראלי לאבטחת מערכות מידע (ראו להלן). 
= איגוד האינטרנט הישראלי (ראו להלן). 


= האיגוד הישראלי למערכות מידע ברפואה הוקם באמצע שנות ה-80 
כדי לפעול לקידום הידע, המצוינות, הפיתוח והשימוש במערכות המידע 
בשירותי הבריאות בישראל 2% 


*= אלתים, האגודה הישראלית לניהול התפעול, שנוסדה בשנת 1980, עוקבת 
אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות החדשות בנושאי תכנון, ייצור ולוגיסטיקה 
ומעדכנת את חבריה באופן שוטף 2 


בשנת 1964, כפי שכבר נזכר קודם, נערך הכנס המכונן של הארגון במכון וייצמן 
ברחובות. בכנס, שהיה הראשון מסוגו, נטלו חלק מאות משתתפים ובהם אנשי 
מדע, מפעילי מערכות מידע ואחרים. כך הונחו היסודות להקמת הארגון שבמהלך 
השנים הפך לארגון החשוב והמייצג בתחום. הכנס השנתי של איל"א ('הכנס השנתי 
לטכנולוגיית המידע') היה לגדול ולחשוב מסוגו במדינת ישראל ומדי שנה נטלו 
בו חלק אלפי מנהלים ואנשי מקצוע שדגו בחשיבות ובהשפעת מערכות המידע 
הממוחשבות והמחשבים על דרכי המחקר, הפיתוח והניהול בכל תחומי החיים 2% 
הכנסים נערכו במרכזי הכנסים הגדולים בישראל (בנייני האומה בירושלים, היכל 
התרבות ומרכז הירידים בתל אביב) והיו לנקודות ציון בחיי המנהלים בישראל. 

הפעילות באיל"א התחלקה בין כמה קבוצות עבודה מתמחות, כאשר לכל 
קבוצת עבודה היה יושב ראש והנהלה שהנהיגו את קבוצת העבודה. הקבוצות 
התמחו בשפות תוכנה, מערכות הפעלה, ניהול הייצור, מחשבים ברפואה, מחשבים 
בחינוך, אינטליגנציה עסקית, אבטחת מידע ואינטרנט."י? מטרת קבוצות העבודה 
הייתה להעשיר את הידע של המשתתפים ולהתעדכן באופן שוטף בחידושים 
הטכנולוגיים. מעת לעת הוציאה כל קבוצה גילויי דעת שנועדו להשפיע על מקבלי 
ההחלטות בדרגי הניהול בענף ועל מעצבי המדיניות בממשלת ישראל. 

בשנת 1990 נערך הכנס של איל"א, שהייתה לי הזכות להיות יושב הראש שלו, 
בצמוד לוועידת ירושלים ה-5 לטכנולוגיה של המידע ולכינוס ה-21 של ארגון 
מערכות ענ"א בישראל. הכנס נערך בסימן ציון מחצית היובל של הארגון. היה 
זה ציון דרך היסטורי, לאחר רבע מאה של המהפכה שחוללה תעשיית המידע 
בתרבות הניהולית והחברתית של מדינת ישראל ולקראת העשור שיוביל לשנת 
ה-2000. מצאנו לנכון, באותו כנס בעל חשיבות מיוחדת, להוקיר את אותם 


6 ראו באתר איל"'א (85070-806807/102=159. א06ח11/1. קזס. 118 אועו). 

7 ראו באתר איל"א (12 4507/.1101610=636208)0000/12=1. א06ת11/1. תס ב11.אועעש). 
8 עזרא דרורי, המלצה להענקת אות יקיר התעשייה - 2009 ע"ש אריה שנקר - לעמירם שור. 
9 דבר יושב ראש הנהלת איל''א, עמירם שור, אתר אילי'א (11.שזס. 1]8.שא). 


22 


פרק ז: ה"בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 


"חולמים וחלוצים שהיו נביאיה וכוהניה של טכנולוגיית המידע בארץ". ערכנו 
אירוע הצדעה לוותיקים ב-16 באוקטובר 1990 במוזיאון הארץ בתל אביב והוזמנו 
לקחת בו חלק כל אלה שנמנו על חברי איל"א לפני שנת 1967. באירוע ההצדעה, 
בחסותו של שר המדע והטכנולוגיה פרופסור יובל נאמן, חולקו תעודות הוקרה 
למייסדים וחולקו עניבות שנועדו לסמל את חברותם במועדון ותיקי איל"א (ראו 
נספח ג) 29 

כאמור לעיל, איל"א נתנה תרומה ייחודית למינוף החינוך הטכנולוגי וההוראה 
באמצעות מחשבים על ידי הקמת מו"ח, שפעל בשיתוף פעולה הדוק עם האגף 
לטכנולוגיה במשרד החינוך והתרבות. במסגרת הפעילות של מו"ח יזמתי והקמתי 
חוגים ייחודיים. כך, בין היתר, בשיתוף עם משרד החינוך, הקמנו את המסגרת 
הכלל-ארצית של תלמידי כיתות יא ודיב, "תלמידים שוחרי מחשבים", אותם כינסנו 
אחת לשנה במסגרת כנסי איל"א ליום דיונים והרצאות מיוחד שמטרתו לעודדם 
להבין את החשיבות של ההשתלבות בחינוך הטכנולוגי ובתעשייה הטכנולוגית 
בעתיד. 





אל '\ | 
הרמטכ"ל רב-אלוף אמנון ליפקין שחק והאלוף יהודה ('יודקהי) שגב, ראש אכ"א, מופיעים בפני 
תלמידי יא-יב בכנס "שוחרי המחשבים" של איל"א 


0 "עמירם שור יהיה יושב ראש כינוס מחצית היובל של איל"א", שער, 18.7.90. "הצדעה לוותיקי 
איל"א והמחשוב בישראל", מעשה חושב, אוקטובר 1990, עמ' 4-3. 


23 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


כדי להגביר את ההשפעה על בני הנוער, השתתפו בכנס ראש הממשלה, נשיא 
מכון וייצמן, נשיא הטכניון, הרמטכ"ל ואחרים. המשתתפים דיברו על חשיבות 
הלימודים בתחום המדעים המדויקים בתיכון, על יכולת התלמידים להשתלב 
בחילות הטכנולוגיים של צה"ל, על חשיבות הלימודים האקדמיים ועל השתלבות 
בתעשייה עתירת הידע. 
בשנת 1996, באחד הימים מסוג זה, ביומו השלישי של הכינוס ה-30 של 
איל"א (ראו להלן קול קורא לקראת הכנס במסגרת) בבנייני האומה בירושלים, 
השתתפו כ-3,000 תלמידים מבתי ספר תיכוניים שלמדו מקצועות ריאליים 
ברמה גבוהה ונמנו על שוחרי המחשבים בבתי הספר. צה"ל פרס תערוכה של 
אמצעים טכנולוגיים שפותחו והופעלו על ידי החילות וגופי הפיתוח הטכנולוגיים 
כדי להמחיש לתלמידים ככל האפשר מה הם האתגרים הצפויים למי שישתלב 
בתחומים אלו בצה"ל. הפעילות נערכה בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך 
וצה"ל ונתרמה על ידי חברת מוטורולה ישראל, שראתה בחינוך הטכנולוגי אמצעי 
אסטרטגי לשימור ולפיתוח התעשייה המתוחכמת של ישראל. על רקע המחסור 
החריף בכוח אדם מקצועי, הוחלט לחשוף לפגי התלמידים את אפשרויות 
הלימוד וההכשרה, את מסגרות השירות בצה"ל ואת אפשרויות התעסוקה, 
השכר והגמול בתעשייה במקצועות אלה. התלמידים נחשפו לחידושים העדכניים 
ביותר בתעשיית ההיי-טק בעולם (תקשורת סלולרית, העברת נתונים, תקשורת 
מחשבים ועוד), נפגשו עם יזמים ישראלים שסיפרו להם על חברות ישראליות 
שהפכו לרב-לאומיות ושמעו מדיקני הפקולטות הטכנולוגיות באוניברסיטאות 
פרטים על הלימודים ועל תנאי הקבלה 2 
אלו היו שנים של שגשוג בתחום ההיי-טק ובכנס הוצג בפני התלמידים המחסור 
הצפוי בעובדים על רקע הצפי לצמיחה גדולה. כדי להקל על המצוקה, העלה שר 
התעשייה והמסחר באותה עת, מיכה חריש, את הרעיון לקצר את השירות בצה"ל 
ואף החל להקים בצה"ל נח"ל יזמוּת. בגוש שגב הוקם גרעין נח"ל ניסיוני שבו 
למדו בני עיירות הפיתוח יזמוּת עסקית במקום לעסוק בחקלאות ?2 
1 אור גונדר, "כנס איל"א: הולכים על המשתמשים", גלובס היי"טק, 31.1.96. ראו על כינוס 3,000 
תלמידים ביוס השלישי של הכנס ה-31: "אורח אותו היוס היה הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק", אבי 
וייס, "פרט וחברה בעידן המדע", מחשבים, אפריל 1997. 
2 אבי בליזובסקי, "3,000 תלמידי תיכון ייפגשו עם ראשי תעשיית ההיי-טק", הארץ, 29.1.96. הנ"ל, 
"חריש: לקצר השירות הצבאי כדי להפנות כוח אדם להיי-טק", הארץ, 1.2.9%6. אלמוג, מהרצל 


להרצליה פיתוח, עמ' 103. גולן יוסיפון ודוד גורדון, "פרס: אני שמח שאסד מבין את ההבדל בהכנסה 
לנפש בין סוריה לישראל", מעריב, 31.1.96. 


24 


פרק ז: ה"בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 


טכנולוגיות מידע ותקשוב - השער למאה ה-21 
הכינוס הבין-לאומי ה-30 של איל"א (1996) 
חבר יקר, 


בפרוס השנה האזרחית החדשה, ולקראת הכינוס הבין-לאומי ה307 של איל"א - הארגון 
הישראלי לטכנולוגיית המידע, אנו מחדשים את הופעתו של רבעון האיגוד, "מעשה חושב". 


אלבין טופלר, מחברו של "הלם העתיד", כותב: "בתסבוכת נוראת ההוד של היקום, אפילו 
בתחומה של חברה מסוימת, עשויים להתחולל בעת ובעונה אחת אינסוף זרמים מקבילים 
של תמורה. כל ה"עצמים", מהווירוס הזעיר שבזעירים ועד לגדולה שבמערכת הכוכבים, אינם 
למעשה עצמים כלל, כי אם תהליכים' 5? 


אין כמו תוכנית הכינוס הבין-לאומי ה-30 של איל"א, כדי להמחיש את הצהרתו של טופלר. 
תוכנית הכינוס ממחישה עד כמה טכנולוגיית המידע חובקת את כל תחומי החיים של החברה 
האנושית, ומעורבת בכל התהליכים והעשייה האנושית. דיונים והרצאות מפי מומחים ידועי שם 
בארץ ובעולם יכסו את התחומים הקשורים בתקשוב, פיננסים, תעופה ותעבורה, תרבות ובידור, 
המגזר הציבורי, חינוך ושירותי בריאות. 


אנו חיים היום בעידן שבו שם המשחק בכל תחום הוא חדשנות ויזמות. רבים מאיתנו מעורבים 
בתהליך ההמצאה הכטכנולוגי, העשוי משלושה שלבים הקשורים יחדיו במחזור יצירה הנבנה 
מעצמו: רעיון היוצר, יישומו המעשי והפצת החידוש בחברה, עובדה המטילה על כל אחד מאיתנו 
אחריות מוסרית ומקצועית. 


ידיעה, פירושה תמורות וזירוז רכישת הידע. הזנת המנוע הטכנולוגי האדיר, פירושה זירוז 
התמורות. הנהלת איל"א הקדישה בשנה האחרונה חשיבה ועשייה רבות לזירוז התמורות, על 
ידי העשרת הפעילות באיגודים המתמחים ובקבוצות העבודה, ועל ידי הקמת מסגרות חדשות. 
הקמת איגוד מתמחה בתחום האינטרנט, פעילות "נוער איל"א", ושילובן לראשונה של תעשיות 
הקולנוע והטלוויזיה בכינוס ה-30, הן רק מקצת מתוצאות הפעילויות האלה. 


אדם ומכונה לא יהיו עוד מרוכזים בבתי חרושת ובמשרדים, כי אם מפוזרים על פני הגלובוס 
ומאוחדים בקשרים קלי תגובה להדהים, הודות להתפתחות התקשוב. האינטרנט הוא רק אחד 
החידושים. העבודה האנושית לא תתבצע רק בבתי חרושת ובמשרדים המוניים, כי אם בבית 
ובקהילה, ועל תמורות אלה יש לתת דעתנו בעתיד. 


אני יודע שחברים באיגוד מצפים מאיתנו לחידושים, לשירותים ייחודיים, לבידול, לגיוון וליצירתיות 
מתמדת. הופעתו המחודשת של "מעשה חושב" נועדה, בין היתר, להביא את המסרים, ולצקת 
תכנים חדשים לפעילותנו. 


אני בטוח שחברים באיגוד יהיו גאים לקחת חלק ולהיות שותפים ביוזמות חדשות, ברעיונות 
חדשים, ובפריצת דרך, שיעשירו את איגודנו. ברצוני לנצל הזדמנות זו כדי לקרוא למעורבות 
אישית של החברים בפעילות השוטפת שתתרום למערכת יחסים ישירה בין החברים להנהלה, 
לטיפוח היצירתיות והחדשנות באיל"א, ולתמיכה בהן. אני מאחל לכולם כינוס מעניין, פורה 


3 אלבין טופלר, הלם העתיד, אופקים/עס עובד, תל אביב (2001) עמ' 24. להלן: טופלר, הלם העתיד. 


205 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


| ומהנה, ומאחל ל''"מעשה חושב" הצלחה בדרכו החדשה. 


בברכת חברים נאמנה 
עמירם שור 


יושב ראש ההנהלה 


מפעל נוסף במסגרת מו"ח, ביוזמה משותפת של איל"א ושל המנהל לחינוך 
טכנולוגי, הוא ארגון משלחת תלמידי ישראל לאולימפיאדת המחשבים הבין- 
לאומית. קדמה לארגון הנבחרת תחרות במסגרת מחנות אימונים ברמה האזורית 
והארצית, כדי לאתר את המצטיינים בתכנות מחשבים. שבה השתתפו כל בתי 
הספר התיכוניים במדינה. הנבחרים שנכללו במשלחת ישראל הוכשרו לקראת 
התחרות במחנה אימונים מיוחד. כדי לתת לנבחרת ערך לאומי ייצוגי, הפגשנו את 
חבריה ואת הוריהם עם נשיא המדינה לפני צאתם לאולימפיאדה. לאחר ששבו 
עטורים במדליות, נפגשו שוב עם נשיא המדינה וקיבלו את ברכותיו. גם מפעל 
זה נועד לקדם ולעודד את בני הנוער להצטרף אל עולם המחשבים והטכגולוגיה 
ולפתוח לפניהם דרכים חדשות לעתידם המקצועי והכלכלי. 


הקמת איגוד האינטרנט הישראלי 


ראשיתו של איגוד האינטרנט הישראלי הייתה באוגוסט 1995. בתוקף תפקידי 
כיושב ראש איל"א הקמתי את איגוד האינטרנט הישראלי כאיגוד מתמחה במסגרת 
הארגון. מטרת האיגוד הייתה לקדם את פיתוח האינטרנט והטמעתו בישראל. 
הודעתי על הקמת קבוצת התמחות לתחום האינטרנט שמטרתה לאפשר מעבר 
חופשי של מידע באינטרנט תוך שמירה על ערכי מוסר ואתיקה מקובלים. עמדתי 
על יחסי הגומלין שבין הצורך להבטיח זרימת מידע חופשית לבין ההכרח לקבוע 
כללי יסוד כדי למנוע פגיעה בנורמות מקובלות. הייתה זו למעשה תחילת הדרך 
של הקמת הגוף המתמחה בתחום האינטרנט שיאגד יחד בעלי עניין בתחום. 
בין המטרות בתחום הפעולה של גוף כזה היו השפעה על הרשויות כדי לאפשר 
התחברות מהירה וזולה לאינטרנט; להפחית את תעריפי התכירה של קווים 
בין-לאומיים, מסלקה בתקשורת אינטרנט, אבטחת מידע ברשת ואיסוף נתונים 
וספרות מקצועית על האינטרנט בארץ ובעולם. במסגרת הגוף שהוקם, מוזגו יחד 
ועדות התקשורת של איל"א ואיגוד לשכות המסחר הבין-לאומי (166). ד"ר מיכאל 
רודה מהמרכז המדעי של יבמ חיפה וחבר הנהלת איל"א נקבע לרכז הגוף 2% 


6 "צוות מטעם איל"א יבחן דרכים לשמירה על האתיקה באינטרנט", הארץ, 14.8.95. 


226 


פרק ז: ה"בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 







₪ 
זאב ברזילי 7 


י'יור זועדת ההיגוי 


בנימין נתניהו 
ראש הממטכה | 





פרט וחברה בעידו 
הכנוס השנתי ה31 - 7 
האיגוד הישראלי לטכנולוגיית המירע 





. 





ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מרצה אורח בכנס ה-31 של איל"א, 1997. ביני לבינו ח"כ מיכאל איתן 


207 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


₪ הכינוס ה-29 של אילא, ,שו 
60 2973 פצקן ומ 






/ הכינוס ה-29 של אילא): % / 
אא 0 2 5 "ל 












שר החוץ, שמעון פרס, מרצה בכנס ה-29 של איל"א, 1995 


2008 





פרק ז: ה"בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 


שרת החינוך והתרבות, לימור לבנת, מחלקת את פרסי איל"א למצטייני המחשוב של איל"א 


1 





נשיא המדינה, עזר וייצמן, מארח במשכן נשיאי ישראל את נבחרת נוער ישראל לאולימפיאדת המחשבים 


209 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


איגוד האינטרנט הישראלי, הפועל לקידום השימוש באינטרנט לצורכי מחקר, 
תקשורת ושיתוף פעולה, הוכר כגוף היציג של ישראל בקהילייה הבין-לאומית. 
האיגוד הישראלי הוא הארגון השני (!) בעולם שהתקבל כחבר לארגון הבין- 
לאומי מחוץ לארצות הברית. האיגוד מחבר בין אנשי ממשל, אנשי מקצוע בתחום 
ואנשים פרטיים ופעילותו מתמקדת בפיתוח טכנולוגיית האינטרנט ובמדיניות 
רשת האינטרנט בישראל והוא מנהל את רישום אתרי האינטרנט הישראליים 25 
כבר בשנה הראשונה לקיומו מנה האיגוד מאות חברים. באותן שנים, בעולם כולו, 
היה קצב הגידול של מספר המשתמשים באינטרנט ובאתריו מדהים. בתחילת 
7 הצטרפו מדי יום (!) כ-100 מיליון משתמשים ברחבי העולם. הצלחת 
האינטרנט סימנה את השתלטות המחשב האישי על שוק המחשבים. ישראל 
השתלבה בטכנולוגיית האינטרנט ובתחומים מסוימים הפכה תעשיית המידע של 
ישראל למובילה בתחום 2% 

איגוד האינטרנט מבקש להתוות מדיניות ולכוון את התפתחות העולם הדינמי 
והמתפתח של האינטרנט. לטכנולוגיית האינטרנט, מאז שהוטמעה בישראל, 
השלכות חברתיות וכלכליות עצומות, בעידן בו המידע הפך למשאב הכלכלי 
המרכזי. השימוש באינטרנט להעברת הון מידעי למטרות שונות, מהווה את 
המפתח להצלחה בהווה ובעתיד של ארגונים בכל סדר גודל - מפירמות ועד 
למדינות. בחברת המידע, האזרח הוא המוקד ונגישותו הישירה למקורות המידע 
היא מבחן ההצלחה. המייחד את תקופת השינויים הזו הוא הפיכת העולם לכפר 
גלובלי באמצעות גישור בין מערכות מידע ותשתיות. התקשורת משמשת לזרימת 
רעיונות חופשית ולחילופי ידע, בעולם המשוחרר ממגבלות טכניות על העברת 
מידע בכל דרך. 

על מדינת ישראל לסמן יעדים ספציפיים בתחומי החינוך, המחקר והפיתוח, 
הממשל, המסחר, החברה ותרבות הפנאי. מימוש היעדים האלה יביא לתנופה 
בהטמעת עידן המידע בחברה הישראלית. החזון והאסטרטגיה למימושו חשובים 
למיצובה של מדינת ישראל, כמובילת שינויים טכנולוגיים, תרבותיים וחברתיים 
גם בעתיד. 


תרומת איל"א להתפתחות תעשיית ההיי"טק 


במרוצת השנים תרם איל"א תרומה חשובה ביותר להתפתחות התחום. בזמן 
שעמדתי בראש איל"א, התמודד האיגוד עם אתגר קליטת העלייה מרוסיה. 


5 אתר איגוד האינטרנט הישראלי 1/2500 קזס.1500.אראש//:כזות). 
6 עמירם שור, "דבר יושב ראש ההנהלה, פרט וחברה בעידן המידע", מעשה חושב, כרך כד גיליון 1, 
מרס 1997. 


200 


פרק ז: ה"בלורית" האדומה על ראש הפסל העגק 


בראשית 1990, העליתי את שאלת התעסוקה של אלפי מהנדסים וטכנאים 
בתחומי החומרה והתוכנה שגרשמו לעלייה מברית המועצות. עלייה זו עמדה 
להכפיל את מספר אנשי המקצוע בתחום. בשנים 2001-1989 עלו לארץ 100,000 
מהנדסים(!).*? הדגשתי את ההזדמנות ואת ההכרח למנוע בזבוז של כוח אדם 
מקצועי על ידי חיזוק תעשיית התוכנה, בעת שבה התעשייה העולמית משוועת 
לפתרונות בתחום המידע.*? אכן, מאות מחברי איל"א, בהנהגתי, תרמו לשילובם 
של טכנאים ומהנדסים שעלו לארץ בתעשייה הישראלית. אלפי מנהלים הוכשרו 
ופיתחו את המודעות לחשיבות ההשתלבות בעידן הדיגיטלי. אלפי תלמידים 
הושפעו מהפעילויות השונות והחליטו להפוך את התחום ליעד בתייהם. כל 
הפעילויות האלה סייעו ליצירת האקו-סיסטם שבו התפתחה בישראל התעשייה 
עתירת הידע, שליבתה היא התוכנה וכך הפכה ישראל לאחת המדינות הנמצאות 
בשורה הראשונה של המדינות המייצרות ומפתחות טכנולוגיות המשנות את 
העולם בו אנו חיים. זו משימה שיש להמשיך להשקיע בה כדי להשיג הישגים 
שקשה אפילו לדמיין אותם כיום: "אֶרְאָנוּ ןלא עַתָּה, אַשוּרְוּ ןלא קָרוּב" (במדבר 
כד יז). 
כיום, נערכים כנסים רבים לדיון בתחומים שבהם עוסק איל"א. יש לברך על 
כך וזו הוכחה שהחזון של הארגון התממש. אולם במשך עשורים, הכנסים של 
איל"א ריתקו את כל הציבור. בכינוס ה-40 של איל"א, שנערך בירושלים בשנת 
5, השתתפו מאות מנהלים ואנשי מקצוע. אורח הכבוד היה הרמטכ"ל, רב- 
אלוף משה (בוגי) יעלון, שעמד בהרחבה על הגברת היעילות הקרבית של צה"ל 
עקב מהפכת המידע. נושא הכנס היה: "ארגונים זריזים - האם הם כבר כאן?" 
והכנס התמקד בשיפור הניהול באמצעות מערכות מידע. על חשיבות הכנס 
מעידה בין היתר העובדה שביל גייטס, מנכ"ל מיקרוסופט העולמית, נשא דברי 
ברכה מוקלטים. בדבריי בפתיחת הכנס עמדתי בין היתר על ההתפתחות העצומה 
שהחלה בשנת 1962, כאשר קומץ פעילים ואני ביניהם, נפגשו בחדר קטן במרכז 
למיכון ממשלתי ביפו, והחליטו על הקמת האיגוד. התרחבות האיגוד ופעילותו גם 
שיקפה וגם העצימה את התפתחות טכנולוגיית המידע בישראל (ראו במסגרת). 
7 נוסף על 100,000 מהנדסים, כללה העלייה מרוסיה בשנים 2001-1989 גם 20,000 רופאים ורופאי 
שיניים, 20,000 מוזיקאים ואומניס אחרים, 24,000 אחיות ו45,0007 מורים. לילי גלילי, רומן 


ברונפמן, המיליון ששינה את המזרח התיכון, מטר, תל אביב (2013) עמ' 51, 
8 "אלפי אנשי מחשבים מברית המועצות עומדים לעלות לאר", שער, 21.2.90. 


201 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


עמירם שור / דברים בפתיחת הכינוס ה-40 של איל"א (2%2005 


איל"א, יותר מכל גוף ציבורי אחר, מסמל ומציין את אבני הדרך והמהפכה שעברה במהלך 
השנים טכנולוגיית המידע, תקשורת הנתונים והתעשייה שנבנתה על יסודותיה, מאז ראשית 
שנות ה-60 במאה הקודמת. היה זה בשנת 1962, כאשר קומץ מקצועני ה-דו של אותם ימים, 
בהנהגתם של שניים השייכים כבר למיתולוגיה של הענף, אהרון גרץ ודב חביון זכרם לברכה, ואני. = 
ביניהם, התכנסנו בחדר הישיבות הקטן של המרכז למיכון משרדי הממשלתי, ברחוב יהודה ימית 
ביפו, שהיה באותם ימים יחידת סמך של משרד ראש הממשלה והחלטנו על הקמתו של הארגון. 


בראשית שנות ה607, עם הופעתם הראשונה של המחשבים האלקטרוניים של אותם ימים, 
חשנו בפעם הראשונה את המהפכה המתחוללת באמצעי הניהול הממוחשבים והחלטנו, כגוף 
המוביל את המחשוב בישראל, להקים ארגון שיפתח את המודעות ואת היכולות להטמיע ולאמץ 
שיטות ניהול ממוחשבות, במגזר הציבורי והעסקי בישראל. 


היה זה רק טבעי שאת הכינוס הראשון קיימנו במכון וייצמן למדע, מוסד למחקר מהחשובים 
בעולם, שכבר באותם ימים היה מחלוצי העוסקים במחקר של מדעי המחשב, ומי שפיתח והקים 
את מחשב ה"גולם", שהיה בבחינת חידוש בקנה מידה עולמי באותם ימי בראשית. 


עם התפתחות הטכנולוגיה והיישומים, התרחבה גם פעילות האיגוד, תוך התאמת הפעילות 
להתמחויות השונות החובקות ומכסות חלקים שונים וחשובים מתחומי חיינו... איל"א [גם הוליד] 
את האיגודים המתמחים, שהפכו לעמותות הקשורות ברשת ה"איל"אית", המטרייה לכל 
העוסקים בטכנולוגיית המידע בישראל, [ובהם] מו"ח - מחשבים בחינוך, מערכות מידע ברפואה, 
אלתים - האגודה הישראלית לניהול התפעול, איגוד האינטרנט הישראלי, ועדת התקשורת שליד 
איגוד לשכות המסחר הבין-לאומי (66))%%? ועוד הרבה קבוצות עבודה המתמחות בתחומים 
שונים, העומדים בקצה העליון של היישומים הטכנולוגים והניהוליים, ממחישים היטב את 
הפעילות הענפה והחשובה בה אנו עוסקים. 


איל"א - שראשי התיבות של שמו מעידים על ראשית הדרך, האיגוד הישראלי לעיבוד 
אינפורמציה, ידע לשנות ולהשתנות. לפני שנים החלטנו להתאימו למציאות המשתנה ומאיל"א 
של עיבוד אינפורמציה, הפכנו לאיל"א של האיגוד הישראלי לטכנולוגיית המידע. היה זה לא רק 
ביטוי סמנטי לשינויים המתחוללים בענף ובתעשייה אלא בעיקר לשינויים ולתכנים החדשים 
שאימצנו לעצמנו, כדי לתת חיות מחודשת לארגון. 


כינוסי איל"א בשנות ה-60, ה-70 וה807, היו לשם דבר ולאירועים המרכזיים בתרבות הניהול 
והעוסקים בטכנולוגיית המידע בישראל. לצד הרצאות של מובילי הטכנולוגיה בארץ ובעולם, 
קיימנו ומיסדנו תערוכות שהציגו את הישגי התעשייה ויישומיה, כנסים שנטלו בהם חלק אלפי 
משתתפים ותערוכות שמשכו אליהן עשרות אלפי מבקרים. כאשר שר האוצר פנחס ספיר זכרו 
לברכה, הגה את הוועידות הכלכליות שכונו ועידות ירושלים, ועידות שבהן לקחו חלק ראשי 
העולם היהודי ורבים אחרים ממנהיגי הכלכלה בעולם, הוקצה מקום חשוב ומיוחד לנושאי ה-זו. 


9 עמירם שור, "דברים מפתיחת הכינוס ה-40 של איל"א", ידיעון אפריל 2005 אתר איל"א. 
([1.שזס. 1|8.אוארש) ראו על הכנס: <וסי הטוני, "הוצאות הלתימה בשטחיס קטנו ב-60% בזכות ה 
+ \ ת010הותז10ח1, ד1, גיליון 1147, 24.4.2005, עמ' 26-24. 

0 62011006 01 ז6טות8ו[2) [8ה10ז8וח6ות1 :1062. 


22 


פרק ז: ה"בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 


בוועידות אלה נזרעו הזרעים הראשונים למשיכת הון זר להשקעות בישראל, בתעשייה בכלל 
ובתעשיות ההיי-טק בפרט. 


איל"א כמובן היה לכתובת המארגנת והמתכננת את מסלולי הכינוס, שהקדיש חלקים 
חשובים ממנו לנושאי ה-זו. בוועידות ירושלים הוקמה הוועדה לכוח אדם, שהוטלה על ראשי 
איל"א, ואנחנו, דוד כהן, זכרו לברכה, שהיה מנכ"ל ושפו ישראל ואנוכי, היינו המטיפים הראשונים 
להקמת פקולטות למערכות מידע ומדעי המחשב במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. כענף 
המרכזי בחיי הקהילה המקצועית, יזמנו במהלך השנים מפעלים ומסגרות נוספים. כך הקמנו 
את מפעל הנוער שוחר המחשבים, שמדי שנה, בשיתוף עם משרד החינוך והתרבות, האגף 
לטכנולוגיה וחברת מוטורולה ישראל קיים בצמוד לכינוסי איל"א, יום בו נחשפו אלפי תלמידי 
כיתות יא ו-יב שוחרי מחשבים בבתי הספר התיכוניים מכל הארץ, אל הטכנולוגיה בכלל ואל 
החילות הטכנולוגיים של צה"ל בפרט, כדי לעודדם להשתלב בחילות הטכנולוגיים עם גיוסם 
לצה"ל ולראות את מסלול ההכשרה הטכנולוגי עם סיום שירותם הצבאי, כדרך חיים. 


1 


| 
| 


|] 


מטמפפמטהתה 





הבנס השנת' למורכות מירג ניחולי = ישפופראי, 








| 
7-7 


הכנס השנתי למערכות מידע ניהולי, משותף לאוניברסיטת תל אביב ואיל"א, כדי להגביר 
את מעורבות האקדמיה בתעשייה 


בשנות ה-70 וה-80 הייתה זו איל"א שדאגה למלגות למצטייני מחשוב שפעלו לקידום 
המחשוב במקומות עבודה, אנשי זו שהשתלמו בחו"ל, השלימו לימודים ותארים ועם חזרתם 
לישראל, תרמו רבות לפיתוח התעשייה והענף. כדי לעודד מצוינות ולהוקיר את העוסקים 
במלאכה, הנהגנו במסגרת הכינוסים מפעל פרסים לעבודות מצטיינות וכן פרסים על מפעל 
חיים. 


בשנת 1996 זכינו גם להכרה והוקרה על תרומתנו לקידום הניהול המחשוב והקהילה בישראל 


29 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


באירוע ייחודי שיזמה כנסת ישראל: "הכנסת מצדיעה לאיל"א". בפני ועדת המדע והטכנולוגיה 
הוצגו כמה מהבולטות בחברות ההזנק הישראליות שבמהלך השנים הפכו לסיפורי הצלחה 
בקנה מידה עולמי. כך למשל גחשפה לראשונה חברת צ'ק פוינט. בתום הדיונים בוועדת המדע 
והטכנולוגיה, התקיימו דיונים במליאת הכנסת על החשיבות והתרומה שיש לאיל"א בקידום 
הניהול והחינוך במדינת ישראל. 


בשנת 1997 הוקמה המועצה הציבורית [ראו להלן] בראשותו של מיכה חריש, לשעבר 
שר התעשייה והמסחר. המועצה מנתה 30 חברים המייצגים קשת מגוונת של אנשי מפתח 
באקדמיה, תעשייה וממשל. תפקיד המועצה לשמש לובי לאיל"א בתחומים שיש בהם עניין 
ציבורי (כוח אדם, השכלה גבוהה, ממשל וכולי) ובעיקר לשמר את יתרונה המדעי והטכנולוגי של 
מדינת ישראל. 


איל"א כגוף ציבורי הופקד על שער המבואות ה-/אצ\ 6415 ורישום הדומייניםיי? של משתמשי 
האינטרנט בישראל, פעילות המנוהלת עד עצם היום הזה על ידי איגוד האינטרנט הישראלי. 


פעלנו בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למנהל עסקים, מערכות מידע, 
= בניהול אירוע שנתי שנועד לקרב בין האקדמיה לתעשייה, אירוע שבו לצד הרצאות הוצגו 
פרויקטים מצטיינים במערכות מידע, שמפתחיהם זכו לתעודות הוקרה, במטרה לעודד את 
ההצטיינות בפיתוח פתרונות מחשוב מתקדמים, לקידום הניהול בישראל, פעילות חשובה שיש 
לחדשה ולהתמיד בה גם בעתיד. נציגי איל"א היו והם עדיין פעילים בנושאים שונים הקשורים 
בחקיקה ונוטלים חלק בישיבות ועדות הכנסת השונות, לפי הנושא והעניין הציבורי שיש לנו 
בנושאים הנדונים. קצרו היריעה והזמן כדי להרחיב ולתאר את כל אותם מעשים ופעולות אותם 
הוביל ועשה האיגוד על חבריו ומנהיגיו. כינוס ה-40 הוא מועד טוב ונכון להודות לחבורה מופלאה 
של יזמים, נביאים וכוהנים שהיו לגרעין הקשה שהקים את המסד והטפחות של הענף והתעשייה 
ואין לי ספק שבה טמונים זרעי ההתפתחות שהפכו את מדינת ישראל לאחד ממרכזי המחקר 
והפיתוח של הטכנולוגיה בכלל וטכנולוגיית ה-זו בפרט, החשובים בעולם. אני, כמי שמלווה 
את איל"א במהלך השנים ונמנה על מייסדיו, וכמי ששימש בתפקידים מרכזיים באיגוד במהלך > 
השנים, יודע עד כמה חשובים וחיוניים היו התפקידים שהארגון מילא ונטל על עצמו.. לאיל"א 
נכונו אתגרים ותפקידים חשובים בעתיד. 


היערכות מדינת ישראל לעידן המידע 


עם השנים הייתה איל"א לארגון המקצועי (הגילדה) של בעלי המקצוע בתחום, 
שהוביל בפעילות המקצועית, בבניית הידע, בהתנסות משותפת, בהכוונה 
בהדרכה ובייצוג. הארגון נתן לכל העוסקים בתחום את תחושת השותפות בענף 
מיוחד במינו המחולל מהפכה בתרבות הניהול ובכלכלה הישראלית ואת תחושת 
ההשתייכות והגאווה. 





1 שוחהת הוהות20]: שם תחום, שם מתחם. השס הייחודי של אתר ברשת האינטרנט המבדיל אותו 
משאר האתרים ברשת. איגוד האינטרנט הישראלי (15000) הוא הגוף היחיד הרשאי לרשוס שמות 
תחוס תחת הסיומת 11. 


24 


פרק ז: ה"בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 


מתוך תחושת האחריות ובחיפוש אחר האמצעים להעצמתה של תעשיית 
התוכנה ומתוך ההכרה ששילוב כוחות וחבירה בין מדע, טכנולוגיה, אקדמיה 
ותעשייה הם מכפילי כוח, שיש בכוחם להפוך את תעשיית התוכנה לאחד ממנופי 
היצוא של מדינת ישראל, הגיתי את רעיון הקמתה של מועצה לאומית לתעשיית 
התוכנה בישראל. פנייתי לשר המדע והטכנולוגיה עזר וייצמן לתת את חסות 
משרדו ולעמוד בראש המועצה, נענתה בחיוב, ובחודש מרס 1990 נחתם הסכם 
בין משרד המדע והטכנולוגיה וארגון בתי התוכנה שבהתאחדות התעשיינים 
בישראל על הקמת המועצה. על המועצה נמנו 30 חברים ובהם גציגים בכירים 
של משרדי הממשלה, המדען הראשי, מכון היצוא, המועצה להשכלה גבוהה, 
רשות ההשקעות, המחלקה לשיתוף פעולה בין-לאומי במשרד החוץ תעשיינים 
ומומחים בתחום התוכנה. מטרות המועצה הוגדרו כך: 


1. להתוות מדיניות לאומית לפיתוח תעשיית התוכנה של ישראל במגמה להפוך 
תעשייה זו לאחד מענפי היצוא התעשייתיים המובילים של ישראל. 


2. לקדם את המחקר והפיתוח של מוצרי התוכנה ברי הסיכוי ליצוא לשווקי 
העולם. 


3 לקדם את השיטות, האמצעים וצינורות השיווק של יצוא מוצרי התוכנה 
לשווקי העולם. לפתח תוכנית לאומית לשיווק וליצוא מוצרי תוכנה של 
ישראל. 


4. לבצע מחקרי שוק בעולם כדי לאפשר את התמיכה בתהליך קבלת ההחלטות 
על מיזמים של מו"פ על פי נתונים רלוונטיים המעידים על צורכי השווקים 
במוצרי תוכנה בעולם. 


5. לתכנן מערך מבצעי של בחינת הסיכויים וההזדמנויות לתעשיות התוכנה 
לקראת איחוד אירופה (1992). 


6. לאתר הזדמנויות של שילוב בין מחקר מדעי, טכנולוגיה והזדמנויות עסקיות 
מול משימות קונקרטיות או עתידיות של צורכי שיווק התוכנה בישראל 
ובעולם. 


7. לקדם את פיתוח מוצרי התוכנה שיקדמו את הניהול העסקי, התעשייתי 
והמדעי של מדינת ישראל. 


8. לתכנן ולקבוע מדיניות של צורכי התשתית הגדרשת לפיתוח התעשייה: הון, 
תקשורת, תקשוב, כוח אדם וכולי. 


9. לאתר ולזהות מיזמים בין-לאומיים שתעשיית התוכנה הישראלית יכולה 


205 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


להשתלב בהם או ליטול אחריות כוללת לביצועם. 


0. לאתר ולזהות חברות רב-לאומיות שניתן לשלב את תעשיית התוכנה 
הישראלית כחלק מפעילותן וליזום שיתופי פעולה בין יצרנים ישראלים 
ליצרנים ברחבי העולם 2 


1. ליצור תעסוקה לאקדמאים מישראל ולעולים ולאפשר לבנות בעתיד 
בישראל מערך חברתי-כלכלי, שיניב ערך מוסף גבוה. 


2. ליזום הקמת קרנות מו"פ דו-לאומיות שיאפשרו שילוב בין מדע, טכנולוגיה 
ויישומים כדי שניתן יהיה בסופו של דבר להקים בישראל מפעלים עתירי 
ידע בתחום התוכנה ותעשיות השלובות בה 25 


כוחן של מטרות המועצה, שנוסחו בשנת 1990, יפה וחשוב ליישום ולמימוש 
בימים אלה ובוודאי לקראת האתגרים בשנים הבאות. 

הקמת המועצה וההסכם שנחתם עם משרד המדע והטכנולוגיה משכו את 
תשומת הלב של גורמים רבים בארץ ובחו"ל לתעשיית התוכנה הישראלית. מעצבי 
המדיניות הלאומית התייחסו מכאן ואילך גם לתעשיית התוכנה כאשר עסקו 
בהשקעות, תעסוקה לאקדמאים ועולים חדשים ובניית מערך חברתי וכלכלי בעל 
ערך מוסף גבוה גם מההיבט החברתי וגם מההיבט המקצועי-כלכלי. 


המועצה הציבורית של איל"א 


בינואר 1997 יזמתי את הקמת המועצה הציבורית של איל"א בראשותו של 
מיכה חריש, לשעבר שר התעשייה והמסחר. המועצה הציבורית נועדה ליצור 
מקום מפגש בין אקדמיה, תעשייה, צבא וממשל כדי לגבש אסטרטגיה עתידית 
לגבי הדרכים בהן ניתן לשמר את היתרון הטכנולוגי של ישראל ולהרחיב את 
ההשפעה של איל"א כארגון ציבורי יציג של קהילת העוסקים בטכנולוגיית המידע 
בישראל 2% 

המועצה הציבורית כללה אישים מרכזיים בחיי הכלכלה, התעשייה, המדע 
וההשכלה הגבוהה, קבעה לעצמה נושאים לעסוק בהם ובראשם המחסור בכוח 


2 ארגון בתי תוכנה בישראל, מועצה לאומית לתעשיית התוכנה בישראל [ללא תאריך]. "הוקמה 
מועצה לאומית לתעשיית התוכנה בישראל", רשת מחשבים, גיליון 143. 

3 "משרד המדע ייתן חסותו למועצה לאומית לתעשיית התוכנה", שער, 7.8.89. 

4 מיכה חריש בישיבת הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי טכנולוגי של הכנסת ב-31 באוקטובר 2000, 
אתר הכנסת, פרוטוקולים של הוועדה, 7 בנובמבר 2000 (11.ש65561.80תא.ח81וה//:קות). עמירס 
שור, "דבר יושב ראש ההנהלה, פרט וחברה בעידן המידע", מעשה חושב, כרך כד גיליון 1, מרס 
7. 


2006 


פרק ז: ה''בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 


אדם מקצועי. בין החברים במועצה נמנו: עוזיה גליל, נשיא חברת אלרון וחתן פרס 
ישראל לשנת 1997; פרופסור מיכאל רבין מהאוניברסיטה העברית בירושלים; 
פרופסור יוסף רביב, המדען הראשי של חברת יבמ ומנהל המרכז המדעי שלה; 
פרופסור דב פרוהמן, נשיא חברת אינטל ישראל; תא"ל ניסים אלפיה, קצין 
מחשבים ראשי של צה"ל; אלוף (במיל') אביהו בן-נון, נשיא חברת []אש; תא"ל 
(במילי) שלמה וקס לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת; ח"כ ד'ר יורי שטרן, פרופסור 
אבישי ברוורמן, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון; פרופסור זאב תדמור, נשיא הטכניון 
ואחרים. המועצה הקימה ועדות משנה לדיון בנושאים החשובים שיגישו את 
מסקנותיהן בדוחות לטיפול משרדי הממשלה והמוסדות להשכלה גבוהה. 

עם הקמתה במרס 1997, קראה המועצה לממשלה לפעול באופן מיידי לפתרון 
בעיית המחסור בכוח אדם לתעשיית התוכנה. ראשי המועצה האשימו את 
הממשלה במחדל לאומי חמור בהכשרת כוח האדם לתעשיית התוכנה. המחסור 
יפגע בתל"ג הישראלי וזו תהיה "בכייה לדורות" 25 

המועצה ביקשה להדגיש בפעילותה את חשיבות החינוך הטכנולוגי ואת חשיבות 
שדרוג פעולת השירות הציבורי באמצעות טכנולוגיה; קידום הפריון בתעשייה 
על ידי שיטות ניהול ואמצעי ייצור מתוחכמים וקריאה לישראלים לשוב לישראל 
וליטול חלק בבנייתה ובחיזוקה של התעשייה המקומית ובכך לסייע למיצובה של 
ישראל כמדינה מובילה במו"פ ובתעשייה מתקדמת. כלל הפעילות של המועצה 
מיועדת להוביל לפריחה ושגשוג של הכלכלה בישראל. 

המועצה הציבורית עסקה בפיתוח מדיניות ההיי-טק בישראל תוך ראייה כוללת 
של האקו-סיסטם הקיים בישראל, הממשקים שבין מרכיביו והצעדים הנדרשים 
כדי לשמור על יכולתה התחרותית של ישראל בסביבה עולמית המשתנה 
במהירות. לפיכך בדיונים שנערכו בשנת 2003, התריעה המועצה בפני שר המדע, 
מודי זנדברג, שעוצמתה המדעית והטכנולוגית של המדינה נמצאת בסכנה וקיים 
חשש לכרסום מתמשך בתשתיות המדעיות והטכנולוגיות. מיכה חריש אמר 
שהקפיצה הגדולה של ההיי-טק הישראלי בשנות ה-90 של המאה הקודמת גבעה 
מהתשתיות המדעיות שהוקמו על ידי התנועה הציונית והיישוב היהודי במחצית 
הראשונה של אותה מאה ובהן הטכניון, האוניברסיטה העברית ומכון וייצמן, 
אולם דווקא בעשור הראשון של המאה ה-21 ניכרים סימנים מדאיגים. שר המדע 
והטכנולוגיה הוזמן כדי לגבש את הצעדים הגדרשים כדי לשפר את המצב ובהם 
השקעה במחקר ופיתוח הנדרשת מייד כדי לשמור על מעמדה המוביל של ישראל. 
בתוקף תפקידי כיושב ראש הנהלת איל"א הדגשתי שישראל הפכה למודל לחיקוי 


5 המועצה הציבורית של אילי'א מתריעה על מחדל התכנון הלאומי בנושא כוח אדם, פברואר [!] 1997. 
דודי גולדמן, "הגילדה של ענף המחשבים", מוסף היי-טק, ידיעות אחרונות, 25.3.97. 


207 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


ולכן מדינות רבות בעולם הגיעו להכרה שהמשאב האנושי הוא הנכס החשוב 
ביותר ולכן הן פועלות כמיטב יכולתן לקידום משאב זה. ישראל חייבת לפיכך 
להשקיע את כל הנדרש לחיזוק משאב זה ובמיוחד בחינוך ובהשכלה הגבוהה. 
בעקבות הישיבות של המועצה יזמתי בין היתר קורס של הסבה למהנדסים 
מפוטרי היי"טק ורבים מהם עברו את הקורס והשתלבו בהוראה במכללות. יוזמה 
אחרת הובילה להקמת ועדה שייעודה להמליץ על הדרכים והאמצעים לשימור 
יתרונה המדעי והטכנולוגי של ישראל, כוועדת משנה של איל"א. חברי הוועדה היו 
אנשי מדע ותעשייה בכירים והם התבקשו לבחון להציע השקעות במו"פ שיובילו 
לייצור מוצרים שייתנו לישראל יתרון תחרותי. על בסיס הניסיון המצטבר, כפי 
שהשתקף בדיוני המועצה הציבורית, היה ברור שהשקעה קטנה במו"פ, בכיוון 
הנכון, תוביל להתפתחות התעשייה בהיקף גדול מאוד. הנחת יסוד אחרת הייתה 
שמדעי המחשב ותשתית המו"פ שלו, נוסף על היותם התשתית לתעשיות ההיי- 
טק, הם גם התשתית החיונית לתעשיות הביוטכנולוגיות והגנוטכנולוגיות. אכן, 
במבט לאחור, גבולות ההיי-"טק התרחבו מאז לתחומים אלה ואחרים 5% 


ארגון בתי התוכנה בישראל 


בשנת 1966, כאשר היו כבר כמה מרכזי חישוב עסקיים שסיפקו שירותי עיבוד 
נתונים, יזמתי את הקמת איגוד החברות לעיבוד נתונים בישראל. החברים 
המייסדים היו קבוצת חברות מ.ל.ל., חיש חברה לייעול ושירות המשרד בע"מ, 
מרכז לחישוב אלקטרוני ב' קופל בע"מ, ניקוב, חברה למיכון ואוטומציה בע"מ, 
ראם בע"מ ויענ"א בע"מ. בארגון זה שימשתי לסירוגין כמה קדנציות כיושב ראש 
ההנהלה. 

באותן שנים, כינה עולם העסקים את הענף "לשכות שירות". עם קליטת 
טכנולוגיות המחשבים מונחי התוכנה, התפתחה לצד מרכזי החישוב ובמסגרתם 
גם תעשיית תוכנה שפיתחה פתרוגות ניהוליים, על ידי פיתוח יישומים בתחומי 
שכר ומשכורת, ניהול משאבי אנוש, בנקאות, ביטוח, ניהול תעשייתי, הנהלת 
חשבונות, ניהול ובקרה תקציביים, לוגיסטיקה וכולי. 

המחצית השנייה של שנות ה-60 בישראל, ובמיוחד לאחר מלחמת ששת הימים 
(1967) שהצטיינה בפיתוח מואץ של הכלכלה, הביאה גם לפריחה של מרכזי 
החישוב ובתי התוכנה. הייתה זו "תעשיית ינוקא" שחשתי שיש לייצבה, לעודדה 
2066 פרוטוקול מישיבת המועצה הציבורית שהתקיימה ביוס שני, 4 באוגוסט 2003 במכון היצוא. עמירם 


שור, לכבוד שר המדע והטכנולוגיה מודי זנדברג, הנדון: הוועדה לשימור יתרונה המדעי והטכנולוגי 
של ישראל, 4.6.2003. 


208 


פרק ז: ה"בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 


ולהזניקה לכדי תעשייה שיעדיה ואתגריה הם גבוהים בהרבה מאשר שיפור 
הניהול בישראל. תעשייה זו, כך חשבתי אז, עתידה לחזק ולפתח את פני הכלכלה, 
התעשייה והיצוא בישראל. מטרת-העל להתאגדות במסגרת איגוד החברות 
לעיבוד נתונים הייתה להקים גוף ייצוגי לתעשייה החדשה שייאבק למיצובה של 
התעשייה במקום הראוי לה כחלק מעתיד התעשייה הישראלית על ידי קבלת 
סיוע ממשלתי והכרה בה כתעשייה לכל דבר ועניין שתתבטא בהחלת חוק המו"פ 
והחוק לעידוד השקעות הון (מיסים) עליה. המאבק ארך שנים ארוכות והוכתר 
בהצלחה רק לאחר פסיקת בתי המשפט לקראת סוף שנות ה-90 (ראו בפרק ח). 

מטרות, יעדים ואתגרים חשובים נוספים שהיו לאיגוד עסקו בהון האנושי, 
הכשרתו וקידומו המקצועי, בהקמת מכשירי מימון מתאימים למיגוף התעשייה, 
ביצירת קוד אתי למסחר הוגן בין החברות עצמן, במניעת תחרות בלתי הוגנת 
מצד מוסדות הנהנים מתקציב המדינה ובפיתוח המוּדְעוּת לניהול מתקדם של 
העסקים והמנהל הציבורי, באמצעות מערכות מידע ממוחשבות. 

בשנת 1982, עם התרחבות התעשייה והקמתם של בתי תוכנה נוספים, הקמתי 
את "ארגון בתי התוכנה בישראל". ארגון זה היה מהדורה ארגונית מורחבת 
שהקיפה את כל העוסקים בתחום, לרבות חברי איגוד החברות לעיבוד נתונים 
בישראל. גם בארגון זה, מאז הקמתו, כיהנתי לסירוגין כיושב ראש ההנהלה, עד 
שהובלתי להשתלבותו במסגרת התאחדות התעשיינים בישראל ובשלב מאוחר 
יותר כחלק מאיגוד יצרני האלקטרוניקה והתוכנה שבהתאחדות התעשיינים 
בישראל. 

ההתארגנות למעבר מהפעילות בשוק המקומי לפעילות בשוק הבין-לאומי 
הייתה משימה קשה וסבוכה. חבילות התוכנה שפותחו בישראל, עם כל יתרונותיהן 
ותחכומן, פותחו בשפה העברית ועל פי המנטליות הניהולית הנהוגה בישראל. כדי 
להופכן לסחורה עוברת לסוחר יש לתרגמן לשפה האנגלית ולהתאימן לשיטות 
הניהול בשווקי היעד. כל עוד פעלנו בישראל, לא היו התיעוד ורמתו תנאי לביצוע 
עסקאות. אבל כאשר מדובר בשוק העולמי, מן ההכרח לצייד את התוכנה בתיעוד 
מתאים וברמה הנאותה. הצורך האמור הוליד גם תעשיית שירות חיצונית 
שהתמחתה בכתיבת תיעוד. בארגוני התוכנה הגדולים הוקמו מחלקות ייחודיות 
לתיעוד התוכנות. הייתה זו ראשיתה של תעשייה חדשה עם הפנים ליצוא. 


209 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


מספר המחשבים בישראל בשנים 271980-1964 


מספר המחשבים 

ב-15 מוסדות, לא כולל מערכת הביטחון. 

10 מהם 34 גדולים, 44 קטנים, 84 זעירים 
ו 


5 |439 מהם 5 ענקיים, 17 גדולים, 56 בינוניים, 82 קטנים ו"279 
זעירים 


מהם 17 ענקיים, 27 גדולים, 84 בינוניים, 291 קטנים, 
7 זעירים. מחשבים שולחניים זעירים הופעלו 
לראשונה בישראל בשנת 1978. 

















הבנתי שנוצרה הזדמנות פז לשווק את פרי התחכום הישראלי בכל העולם. 
אולם כדי לממש את ההזדמנות היה צורך בסיוע ממשלתי, כפי שניתן לתעשיות 
אחרות בישראל, באמצעות מענקי מחקר ופיתוח של לשכת המדען הראשי 
במשרד התעשייה והמסחר. אולם מענקים אלו לא ניתנו לחברות שלא הוכרו 
כתעשייה על פי החוקים לעידוד התעשייה שנקבעו בישראל. לאחר מאבק ממושך 
שהתרחש סביב הניסיון לחייב את בתי התוכנה לשלם מס מעסיקים (מכיוון שלא 
הוכרו כתעשייה), באה הישועה מבתי המשפט שהכירו בבתי התוכנה כבתעשייה 
לכל דבר ועניין (ראו בפרק ח). 

ארגון בתי התוכנה ואני, באופן אישי, הפכנו לכתובת המרכזית לפניות התקשורת 
ולפניות גורמים ממשלתיים וגורמים מחוץ לישראל שגילו עניין במתרחש בתעשייה, 
אתגריה וסיכוייה. חזוני בראשית שנות ה-80, כפי שביטאתי באמצעי התקשורת, 
בקשר לפוטנציאל היצוא של התעשייה, לא רק שיקף את המציאות אלא גם 
סייע למימוש התחזיות החיוביות. כידוע, מילים לא רק משקפות מציאות אלא 
גם מעצבות אותה. הדברים שאמרתי בישראל ובמפגשים רבים במדינות שונות 
בעולם בהם נלוויתי למסעותיהם של ראשי המדינה, התקבלו ברצינות והשפיעו 
על רבים וטובים ששקלו להשקיע בישראל ומימשו את תוכניותיהם להשקעה. 


איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה%? 


ראשיתה של התאחדות התעשיינים הייתה בשנת 1921, כאשר חבורה של 
בעלי מפעלים הקימה את התאחדות בעלי התעשייה בארץ. בשנת 1925 פורקה 


7 הלמ"ס, השנתון הסטטיסטי לישראל (1973) עמ' 504; הלמ"ס, השנתון הסטטיסטי לישראל 
(1984) עמ' 686. 

8 אתר האיגוד לתעשיות האלקטרוניקה והתוכנה (18051.078.11.שושע//:ק4ת). 
5 86שו\501 86 216010108 ]0 מ4550018110/ [15786 :1551 1 


200 


פרק ז: ה"בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 


השותפות בין התעשיינים ובעלי המלאכה, והתעשיינים הקימו את "התאחדות 
בעלי התעשייה בארץ ישראל". בשנת 1930 נבחר אריה שנקר לראשות ההתאחדות 
וכיהן בתפקיד במשך 30 שנה רצופות. בימיו נבנתה ההתאחדות כגוף מייצג 
במישור הציבורי וכגוף המטפח את התעשיינים, נבנתה מסגרת ארגונית והוקמו 
מחלקות ואגפים על בסיס מקצועי ומגזרי. בנובמבר 1970 שינתה ההתאחדות את 
שמה ל"התאחדות התעשיינים". השינוי נועד לבטא את הדגשת ההתמקצעות 
והייעוד. בשנת 2001 הוחלט לשנות את מבנה ההתאחדות מאגפים מקצועיים 
לאיגודים מקצועיים. בראש האיגוד המקצועי עומד תעשיין בכיר ובהתאחדות 
ממנים לאיגוד מנהל. המעבר העניק לאיגוד המקצועי עצמאות ואחריות בתוך 
ההתאחדות ומול המפעלים. כיום בנויה ההתאחדות מאיגודים, אגפים ומרחבים, 
פורומים וועדות. האיגודים הם: תעשיות מתכת, חשמל ותשתית; תעשיות מוצרי 
בנייה וצריכה; אלקטרוניקה ותוכנה; כימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה; מזון; 
טקסטיל ואופנה; איגוד התעשייה הקיבוצית. בשנת 2010 התקבלה ישראל 
כחברה מלאה לארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי (פ5%086 ובכך הוכרה 
רשמית כאחת המדינות המתועשות והמפותחות בעולם. התאחדות התעשיינים 
התקבלה כחברה מלאה בוועדה המייצגת את הקהילה העסקית במדינות החברות 
בארגון (8146) 2% 

הארגון מייצג את כל מגזרי התעשייה בישראל (הפרטית, הציבורית, הקיבוצית 
והממשלתית), והוא ארגון המעסיקים הגדול במדינה. חברים בו יותר מ-2,000 
ארגונים ומפעלי תעשייה המייצרים למעלה מ95%7 מהתפוקה התעשייתית 
בישראל. כל ענפי התעשייה מיוצגים בה: אלקטרוניקה, תוכנה, טקסטיל, אופנה, 
כימיה, פרמצבטיקה, איכות הסביבה, מזון, מוצרי צריכה, מוצרי בנייה, מתכת, 
חשמל ותשתית. נשיא התאחדות התעשיינים עומד גם בראש כל הארגונים 
היציגים של ענפי התעשייה הזעירה והשירותים: בנקאות, מלונאות ומסחר. 
בתוקף מעמדו זה הוא שותף מלא לקברניטי המשק בקבלת החלטות במדיניות 
הכלכלית. ההתאחדות מייצגת את המעסיקים ומובילה את יחסי העבודה במשק 
בהסכמים עם הממשלה וההסתדרות משנות ה607 ואילך. בשנת 2008 קיבלה 
ההתאחדות את פרס ישראל על תרומת התעשייה והתעשיינים לביטחון, לכלכלה 
ולחברה בישראל. סיפורה של התעשייה הישראלית, למרות הקשיים המיוחדים 
עימם התמודדה, הוא סיפור הצלחה יוצא דופן מבחינות רבות: השיעור הגבוה 
של התרחבות התפוקה התעשייתית מדי שנה; עליית שיעור העובדים המשכילים; 


9 *מ6והקס|6ש26] 6ח8 6000691108 ס1ותסת0ס3 זס] ה0וו28ות4ש 0 :כ6מס. 
0 1106 ;> 401501 10005117 66 655תו8ט2 :810 
מורגנשטרן, תעשייה ועשייה, עמ' 173-172. 


201 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


הזינוק החד בהיקף המכירות וביצוא התעשייתי; ענף הטכנולוגיה העילית הפך 
לכוח המניע העיקרי של הצמיחה הכלכלית בישראל י? 

כאשר הוזמנתי על ידי דב לאוטמן, נשיא התאחדות התעשיינים בשנים 1986- 
3 להצטרף כחבר לנשיאות התאחדות התעשיינים, נלוותה להזמנה הכרתו 
והכרת התאחדות התעשיינים בתעשיית התוכנה כתעשייה לכל דבר. במקביל 
צורפתי גם לנשיאות אגף האלקטרוניקה שמאז שונה שמו ל"אגף האלקטרוניקה 
והתוכנה". בראש האגף עמד באותם ימים משה שמיר מיזמי ובעלי חברת "וישי 
ישראל".:* אחריו מילאו תפקיד זה זלמן שלו, יזם ומנכ"ל חברת אלישרא ועקיבא 
מאיר שהיה מנכ"ל חברת אלקטרואופטיקה ברחובות, חברה הנמנית על קבוצת 
אלביט מערכות. נבחרתי גם לעמוד בראש האגף והמשכתי להימנות על חברי 
נשיאות התאחדות התעשיינים. 

לצד פעילות האגף פעלה גם עמותה המסונפת להתאחדות ששמה היה "איגוד 
יצרני האלקטרוניקה" וכמו כן ארגון בתי התוכנה. אני נזכר ברגשות המעורבים 
ובספקנות בהם התקבלנו גם באגף האלקטרוניקה. סביב שולחן הנשיאות של 
אגף זה ישבו מנהיגי התעשייה האלקטרונית בישראל, שעדיין לא הבינו את עומק 
המהפך אותו יכול לחולל השילוב של התוכנה בתחכום של מוצרי האלקטרוניקה. 
הבנתי מיד שעבודתי לא תמה והמשכתי במאמציי להסביר ולשכנע שעתידה של 
התעשייה הישראלית בכלל ושל תעשיית האלקטרוניקה שלה בפרט, הוא בתוכנה. 

עמותת האלקטרוניקה ועמותת התוכנה פעלו בנפרד תחת חסות האגף עד 
שבמהלך הכהונה של עודד טירה כנשיא התאחדות התעשיינים (2005-1999) 
בוצע ארגון מחדש והוחלט למזג את פעילות שתי העמותות לגוף אחד שנקרא 
"איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה" (14881)%" אני סברתי שמיזוג שני 
הארגונים ליחידה אחת היה מהלך שגוי וכי האיחוד יפגע באינטרסים הייחודיים 
של תעשייני התוכנה. למרות זאת, קיבלתי על עצמי לרכז את פעילות התוכנה 
בארגון המאוחד. 

עמידתי בראש ארגון בתי התוכנה סללה גם את דרכי להתאחדות התעשיינים 
ומאז ואילך הפך האיגוד לחלק מהתאחדות התעשיינים ואני הצטרפתי לנשיאות 
התאחדות התעשיינים כנציג תעשיית התוכנה. לסירוגין, נבחרתי לנשיאות לכמה 
קדנציות. לימים שימשתי גם כיושב ראש אגף האלקטרוניקה והתוכנה בהתאחדות 
התעשיינים ולאחר מיזוג בתי התוכנה עם איגוד יצרני האלקטרוניקה נבחרתי 


1 שם, עמ' 22-11. 

2 החברה הוקמה בישראל משנת 1968 כסניף של חברת וישיי בארצות הברית והפכה לחברת 
אלקטרוניקה מובילה בארץ לייצור רכיביס אלקטרונייס הדרושים למטוסים, לווייניס, רכב חלל, 
מכ"ם ועוד. שם, עמ' 52. 

3 ראו בהערה 270. 


202 


פרק ז: ה"בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 


לנשיאות יצרני האלקטרוניקה והתוכנה. 

האיגוד מייצג כיום את תעשיות ההיי-טק בישראל ומאוגדות בו מאות חברות 
העוסקות בתחומי האלקטרוניקה, המוליכים למחצה, התקשורת, האלקטרו- 
אופטיקה, המכשור הרפואי, מערכות ביטחוניות ובתי תוכנה. בראש האיגוד עומדת 
נשיאות ובה 11 חברים ובראשם יושב הראש. הנשיאות נבחרת על ידי האספה 
הכללית של חברי האיגוד והם כוללים נציגים של מגוון החברות שבאיגוד, מחברות 
ההזנק שבראשית דרכן ועד לחברות הגדולות והוותיקות. המטרה העיקרית של 
הארגון היא לעשות ככל הנדרש כדי שתעשיות ההיי-טק תמשכנה להיות "הקטר 
המוביל" של כלכלת ישראל והיצוא. כדי לממש את המטרה, הארגון פועל בכמה 
כיוונים: השפעה על מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת; קידום החינוך הטכנולוגי, 
שהוא הכרחי להרחבת התעשייה; הקמת תעשיית תוכנה בפריפריה ובכלל זה 
הקמת מפעלים והכשרת כוח אדם (ראו להלן); פיתוח תעשיית ההיי-טק כחלק 
ממימוש מטרות לאומיות; הרחבת השוק הבין-לאומי עבור התעשייה בישראל על 
ידי איתור הזדמנויות ויצירתן ושיתופי פעולה בעולם; קיום קשרים עם ארגונים 
דומים בעולם (הפורום האלקטרוני של אסיה%* הפורום האלקטרוני העולמיפ2 
וארגון התקינה האירופי לתקשורת)%? איסוף מידע בארץ ובחו"ל; טיפוח תדמית 
חיובית שתסייע לפיתוח התעשייה. 


מלחמות "הסייבר" ואבטחת מידע 


במהלך שנת 2007 חשתי שהגענו לקו "פרשת המים" בכל הנוגע לאבטחת 
מערכות מידע והתרעתי שעשרות חברות סחר אלקטרוני סבלו נזקים הנאמדים 
בעשרות מיליוני דולרים עקב הונאות ופריצות למערכות מידע, חבלות בזדון, 
השתלטות על משאבי מחשוב באמצעות תוכנות רובוטיות, גניבת מידע, החדרת 
וירוסים והכנסת מידע כוזב בדואר האלקטרוני. זאת ועוד: החדירה הלא מבוקרת 
למאגרי מידע פוגעת קשות בצנעת הפרט ובנתונים חסויים ובתחומים רבים 
וחשובים של רקמת חיינו העסקיים והחברתיים. באותה עת, בהיותנו הקברניטים 
של הארגון המקצועי (איל"א), חשנו את החובה להילחם בתופעות המסוכנות 
האלה. כדי לפתור את הבעיות המתעוררות בתחומי החיכוך שבין המשפט, 
הרגולציה והאינטרנט, הבנו שמן ההכרח היה להקים פורום לאומי לאבטחת 
מידע, שבו ייוצגו כל המגזרים הנוגעים לעניין ובהם הממשלה, הבנקים, חינוך, 
רפואה, תקשורת ואחרים. הפורום היה אמור להתמקד בארבעה תחומים עיקריים: 


4 ותות 0 016000105 4818 נש ה. 
5 ומנתסת 1600100108 6[עסעט: זט /). 
6 15110066 518268105 5מ108410חטותות161600 תהסקסזטטן :זפידם. 


23 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


רגולציה וסטנדרטים, חינוך, סחר אלקטרוני וטכנולוגיה. 

המענה על הצורך הדחוף היה כרוך גם בהזדמנות. מאחר שרבות מהטכנולוגיות 
פורצות הדרך להגנה על מערכות מידע הן מתוצרת ישראל, קיימת האפשרות 
שישראל תהיה גם מקור הסטנדרטים שעל פיהם תפעל התעשייה בעולם ותוביל 
את ההתמודדות בעולם עם איום חיוני זה, בין היתר על ידי עריכת כנסים בין- 
לאומיים. נוסף על כך, הרגולציה וקביעת הסטנדרטים יחסלו גם את תופעת 
הפדופיליה באינטרנט ואת הגישה של ילדים ונוער לאתרי מידע מפוקפקים, לפני 
שייגרמו להם נזקים בלתי הפיכים. 

נטלתי על עצמי, בהיותי יושב ראש איל"א, להקים פורום לאומי לאבטחת המידע. 
הצעתי להעמיד בראש הפורום את האלוף (במיל') יעקב עמידרור, שהיה בעבר 
ראש המחקר באגף המודיעין ומפקד המכללות בצה"ל, נוסף על תפקידים חשובים 
אחרים בעברו הצבאי. הפורום אמור היה להתמקד בארבעה תחומים עיקריים: 
רגולציה וסטנדרטים, חינוך, סחר אלקטרוני וטכנולוגיה."* בפועל, היוזמה יצרה 
מודעות לנושא וארגונים שונים החלו לפעול. עם הזמן, האלוף (במילי) יעקב 
עמידרור פנה למשימות אחרות. נושא אבטחת המידע והסייבר קיבל משמעות 
וחשיבות אסטרטגית במדינת ישראל וברוב המדינות בעולם וישראל הפכה לאחד 
ממרכזי הפיתוח החשובים בעולם בתחום זה. 


איגודי המשתמשים של יבמ 

בשנת 1970 גמניתי על המייסדים של ארגון המשתמשים והשותפים העסקיים 
של חברת יבמ בישראל (ארגון משתמשי ציוד יבמ - אמצ"י), שהיה ארגון 
המשתמשים הראשון שהוקם בארץ.%? משתמשי יבמ בישראל שאפו להתאגד 
בגוף גדול שיוכל להציב דרישות לחברה. ארגון המשתמשים הראשון הוקם 
בארצות הברית בשנת 1955 על ידי 17 ארגונים שהשתמשו במחשב הראשון של 
יבמ. בשנות ה607, כאשר השימוש המסחרי במחשבים נעשה נפוץ יותר ומערכות 
מחשב הפכו נפוצות בארגונים, קמו בעולם ארגוני המשתמשים הראשונים. אנשי 
תוכנה וחומרה שנדרשו לתמוך במערכות גדולות ומסובכות בכוחות עצמם, 
התארגנו בארגוני משתמשים כדי לשתף בידע וללמוד מניסיונם של אחרים שלא 
קיבלו מענה מספק מספקי החומרה והתוכנה, שהיו באותה עת בודדים בשוק 
והתנהגו כמונופולים. בראשית הדרך, לא היו ספקי התוכנה והחומרה מעורבים 
בדרך כלל בהקמת ארגוני המשתמשים ובתחילה גם לא נטו לשתף עימם פעולה. 
ארגוני המשתמשים נאבקו כדי להשמיע את קולם ולהשפיע על השוק. אולם 


7 'הוקס פורום לאומי לאבטחת מידע", 5צו1\6 6יז8/\ 8066, דצמבר 2007. 
8 בשנת 1998 הוקם ארגון משתמשי אורקל בישראל ובשנת 1999 הוקם אמ""י - ארגון תאגידים 
משתמשי מיקרוסופט בישראל. 


24 


פרק ז: ה''בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 


בשנות ה-90 של המאה הקודמת השתנו פני הדברים, שווקי התוכנה והחומרה 
גדלו וכמות הספקים גדלה אף היא וחברות המחשבים הגדולות החלו לעודד 
את הקמתם של ארגוני משתמשים, חיזקו את שיתוף הפעולה איתם ואף מימנו 
לעיתים את פעולתם. החברות הגדולות, הנאלצות לפעול בשוק תחרותי, רואות 
בארגוני המשתמשים נכס חשוב המייצג את קהל הלקוחות הנאמן שלהן, שאותו 
יש לשמר ואת קולו יש לשמוע.%* המשתתפים בפעילות ארגוני המשתמשים 
מפיקים תועלת מביסוס קשרים אישיים ומקצועיים (פמואזסאפ6א1), מעזרה 
בפתרון בעיות, מהכשרות מקצועיות, ומחשיפה מוקדמת לטכנולוגיות חדשות 29 

חברת יבמ הייתה מהחברות הבין-לאומיות הראשונות שנכנסו לשוק הישראלי 
עם הקמת המדינה. זכות זו הקנתה לה מעמד בכורה בהקמת מרכזי המחשבים 
במגזרי המשק השונים, בממשלה, בצבא ובשלטון המקומי. אומנם איגוד 
המשתמשים לא היה רעיון מקורי של ענף המחשבים דווקא והוקמו איגודי 
משתמשים גם בענפים אחרים, אך למחשבים הייתה ייחודיות משלהם. הפעילות 
בישראל, מבחינתה של יבמ, חייבה השקעות להתאמת הציוד שייצרה (מקלדות, 
מדפסות ומחשבים) לשפה העברית. גודלו המצומצם של השוק בישראל חייב גם 
הוא, מבחינת יבמ, השקעות גדולות מהרווח הצפוי ולכן היה צורך בדיונים רבים 
בין איגוד המשתמשים הישראלי לבין הנהלת יבמ ישראל ולעיתים גם מול ההנהלה 
העולמית. במסגרת הארגון פעלו קבוצות עבודה ומדי שנה נערך כנס שנתי 29 

איגודי משתמשים במחשבי יבמ קמו גם במדינות אחרות באירופה, בארצות 
הברית, ביפן, בדרום אמריקה ובאוסטרליה, עד שקם הרעיון לאחד תחת מטרייה 
אחת את ארגוני המשתמשים באירופה ולאחר מכן להקים ארגון משתמשים 
עולמי שיכלול את כל המדינות והיבשות. בעיות רבות שנדונו היו משותפות לכלל 
הצרכנים. חברת יבמ השכילה להפיק את המיטב מההתארגנות של הצרכנים. 
בשיתוף פעולה גלובלי עם הלקוחות ניתן לשפר את הציוד והתוכנות הקיימות 
ויתרה מזו: ניתן גם להתחקות אחר טעמם ונטיותיהם של הלקוחות ולהתאים 
את הפיתוח העתידי לצרכים אלו. חברת יבמ אף השכילה להקים קבוצות עבודה 
טכניות ולשתף איתן פעולה בסיוע מעבדות המחקר של החברה. מדיניות נבונה זו 
נתנה משנה תוקף לחיוניות הארגון ולתמורה ששני הצדדים, החברה והלקוחות, 
הפיקו ממנה. 


9 מאיה שנהב, אוניברסיטת תל אביב/הפקולטה לניהול, מחקר בנושא ארגוני משתמשים בתחום 
מערכות המידע בישראל, תמצית הממצאים עבור אמצ"י [ללא תאריך] עמ' 5. 

0 שם, עמ' 12, 20-17. 

1 "הנהלת אמצ"י בחרה שוב בעמירס שור, כיושב ראש", רשת מחשבים, 31.5.92. עמירס שור יושב 
ראש אמצ"י, "אנו עוקבים אחר הזעזועים בעולס החומרה וביבמ", אנשים ומחשבים, 21.4.93. 
"גבולות פתוחים בכנס אמצ"י", אנשים ומחשבים, 28.4.93. 


205 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


במסגרת תפקידי כיושב ראש אמצ"י בישראל, שילבתי את האיגוד המקומי 
באיגוד המשתמשים האירופי במחשבי יבמ קומון אירופה (6קסשגו= וסותווסל))י 
שהוקם בשנת 1962. ישראל התקבלה כחברה בארגון האירופי בשנת 1982 ובכך 
הייתה למדינה היחידה מחוץ לאירופה שהתקבלה לארגון. בשנים 1987-1984 
כיהנתי כנשיא הארגון ובאותן שנים הצלחתי להעצים את השפעתו. בזמן כהונתי 
הוגדל מספר המדינות שלקחו בו חלק פעיל משש ל-18 ומספר החברים גדל 
מ-1,800 ל-10,000. בשנת 1991 נבחרתי בשנית כנשיא לתקופה של שנתיים (ראו 
נספח א).3? השתתפות החברים הישראלים בפעילות הארגון זכתה להערכה רבה 
עקב תרומתם המקצועית החשובה בוועדות הטכניות. הפעילות בארגון העשירה 
גם את המשתמשים בישראל בידע ופתרונות שהובילו לייעול המערכות ולטיוב 


הביצועים 2% 





3 7 ו ₪ 


85 2 

כנס חצל יובל לאמצ"י 
האסיפה הכללית השנתית 

ם וביעו, כ' בתמוז תשנ"ד 9 ביוני 1994 "כפר (כביה" רמת-גן 


4 7 4 א 5 
ב ג בת / 






| 
ו 
1 
0 





כנס חצי היובל לאמצ"י (1994) 


2 ראו באתר הארגון קומון אירופה: שזס.זווסות60.ששועוע//:כזו. 

3 29.8.97 ,16סו[5 מווהזורח\/ 10 ,6781ת06) /56076100 הזתס]/\ 168816 ,6קסזטם חסותוס6. בן- 
אהרון, עסקיס טובים בניהול ישראלי, עמ' 150. 

4 עמירסם שור, ישראל התקבלה כחברה ב-₪08₪078 אסוא]א60, 1982. "עמירס שור נבחר ליושב ראש 
הוועדה האסטרטגית של ארגון ₪008 אסואואס6", שער, 21.11.90. "ישראלי נבחר לנשיא קומון 
אירופה", רשת מחשבים, 1992. 

5, ,506 4 ז]\ 10 מ6010ז1כ] +ה6ט> ,6זסס!/ .1 [16086]א ,מקס אנט אסואואס6. 


206 


פרק ז: ה"בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 


אנשי חברת יבמ הכירו בחשיבות הקשר הישיר עם הצרכנים להצלחתו של 
התאגיד העולמי. ב-13 במאי 1995, עם קבלת תפקיד מנכ"ל חטיבת ה-45/400 
ביבמ, כתב אליי בוב אי' דיס (169 .5 פסם) והודה על תרומתי להצלחת מחשב זה 
על ידי ייצוג הלקוחות בצורה משמעותית (ראו נספח א). להלן: 


"בהזדמנות זו אני רוצה להביע את שביעות רצוני מההזדמנות לשוב ולעבוד עם 
הארגון קומון בתפקידי החדש כמנהל הכללי של חטיבת מחשבי 45/400. במשך 
הזמן שעבדתי בחטיבת ה-45/4007 לפני שנים, התנסיתי בכוחה של השותפות 
יבמ-קומון (6קסזט= חסוחוחס6). הייתי עד לתוצאות יוצאות הדופן שניתן 
להשיג כאשר לקוחותינו אומרים לנו למה הם זקוקים ואנחנו פועלים בהתאם. 
לקומון תפקיד מרכזי בהצלחת 5/400א, מכיוון שאתה מייצג את לקוחותינו בקול 
ברור ובלתי מתפשר. בעבודה משותפת, מיקמנו את מחשב 45/400 כמוביל 
בתעשייה ויבמ מחויבת להמשיך ולממש הבטחה זו. אני מצפה להמשיך ולעבוד 
איתך כדי להבטיח שיחסינו איתנים ויצירתיים כפי שהיו תמידיי 55 










הו ו וי ו 
רו ה ו 


+ 









ער 0 4 0 
0 ג)אוזר 
וה<כינרעו השונרנר דד 
אית פספו ם .4 


0 
הנואה 


קומון איר 
₪ 156 ה לכ 


ישיבת נשיאות 6קסזט= חסר 60 בכנס השנתי באילת בשנת 1985 


חבָרוּת אמצ"י ישראל בארגון האירופי נתנה משנה תוקף למעמד הלקוחות 
הישראלים מול הנהלת החברה בישראל ומול ההנהלה העולמית של יבמ. המחשבים 
והציוד ההיקפי היו כמובן בשפה האנגלית ומשתמשי המחשבים בישראל נאלצו 


5 ,5070 ההזווחו\, זא 10 2165 .ם 05ב ,הסופוטוכ 5/400\/ ז0ק8ח13/ [4זסת00) סו 01 01866 
5. 


207 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 






בישראל נאלצו לפעול כדי שחברת = 
יבמ תיתן פתרונות לשפה העברית. | | | 663016066 
חשיבותה של ישראל מבחינת יבמ 
באה לביטוי, בין היתר, בהקמת 
מרכז המו"פ הגדול והחשוב שהוקם 
על ידי יבמ בחיפה, המעסיק מאות 
מדענים וחוקרים. כמו כן רכשה 
יבמ חברות הזנק ישראליות ובתוך 
כך נהנתה מהחדשנות ומהיתרונות 
הטכנולוגיים של מוצריהן. מערכת 
היחסים בין אמצ"י לחברת יבמ 
ידעה עליות ומורדות, אך המאזן 
הכללי היה חשוב ותרם ובות 
לקידום המחשוב בישראל. 

ארגון "קומון אירופה" מקיים 
מדי שנה כנס משתמשים באחת 
ממדינות אירופה ובו משתתפת 
דורך קבע משלחת מישראל. 
בכנסים נפגשים מאות נציגים עם תעודת הוקרה שהוענקה לי עם סיום תפקידי כנשיא 
מיטב המומחים ודנים בפיתוחים | "ימין אירופה 
האחרונים, בשיפורים בתפעול מערכות קיימות ובדרישות הלקוחות.** במהלך 
השנים, קיימנו שני כנסים בישראל, באילת (1985) ובירושלים (1996). 

במהלך הכנסים העלו הלקוחות את בקשותיהם לשימושים חדשים ופונקציות 
שאינן קיימות. כך, לדוגמה, במהלך הכנס בירושלים בשנת 1996 הועלו כ-100 
בקשות משתמשים לשיפורים ושינויים במערכות 45/400. בקשות המשתמשים 
עוברות בדיקה ותעדוף והן משמשות את החברה להכוונת מאמצי הפיתוח שלה 5 

בשנת 1995 הוקם ארגון עולמי למשתמשים במחשבי יבמ ונקרא "קומון 
אינטרנשיונל". להקמת הארגון חברו ארבעת הארגונים של משתמשי יבמ 
באירופה, בארצות הברית, באוסטרליה ויפן ונמנו בו 30,000 חברים עם הקמתו. 
לאחר שסיימתי את תפקידי כנשיא הארגון האירופי, נבחרתי לייצג את "קומון 





ה / 
60 7 














6 ראו למשל: 
.194 (02780868) ,20087655) 6 סט תסנתרתס)) ,1ה765106] וח וח ה 0 ,506 ותגזורח\ 
7 "נשיאות 6קסזטם הסגוזוז20) מתכנסת לישיבותיה בישראל, 1996". "ביטחון בעתיד ה-4.5/400 
בסימן תכנות אובייקטים", אנשים ומחשבים, 12.6.96. משה שלו, "כנס ארגון אסו₪א1א60 הסתיים 
בהצלחה. 200 אורחים הגיעו מחו"ל", אנשים ומחשבים, 12.6.92. 


208 



































פרק ז: ה"בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 


020% 
81 ]ס הסוז8ו5506 
5 זז ו 60 * 


5 ווזפעש ח)וש\ 
חסוז 097 זטס 10 


6זסח5 החבּזורחה/ 
טס) 518%0165 
6חק פוחזס) 3 זס) 1ה65)06זק 
זט הסוח ז0ו66וכ 01 80370 
0 ס) 1980 וחסזו 


,6000606 סקסזט6 אסואו 60 
ו 
0 אשחטנ 13 





המגן ניתן לאחר 30 שנות פעילות בשירות הארגון, כחבר מהשורה, כחבר בוועדות המקצועיות ונשיא 
הארגון במשך 3 קדנציות. 

על המגן כתוב: "בהערכה רבה לחברנו היקר עמירם שור שהיה בין מייסדי הארגון ושימש שלוש 
פעמים כנשיא הארגון 'קומון אירופה', בין השנים 1980 - 2010. הוענק בכנס באנגליה בשנת %2010 


209 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


אירופה" בארגון החדש. ייעודו של הארגון העולמי, בשיתוף פעולה עם הנהלת 
יבמ העולמית, הוא לתאם ולאחד את הסיוע הניתן על ידי יבמ ללקוחותיה בעולם, 
לייעץ לחברה בכל הקשור לפיתוח מוצרים ולסייע בחילופי מידע 25 


היערכות מדינת ישראל לקראת עידן המידע 


במשך שנים, במסגרת התפקיד שנטלתי על עצמי להיות "שומר הסף" של 
תעשיית התוכנה והמחשוב בישראל, שיקפתי בכל עת את מצבה של התעשייה, 
סיכוייה, הישגיה וקשייה. התפקידים שנטלתי על עצמי אפשרו לי לראות את 
"התמונה הגדולה" ולשתף את הציבור והתקשורת במסקנותיי. כך, לדוגמה, ברב- 
שיח שנערך בספטמבר 1993, על סף הזינוק הגדול של התעשייה בישראל, טענתי 
שמצבור הידע והכישרון הגדולים הקיימים בישראל בתחום עשויים להפוך את 
ישראל למרכז פיתוח וייצור עולמי, אם ישראל תדע להיערך כיאות לגיוס והשמה 
נכונים של בעלי הכישרונות. הערכתי שהקליטה העיקרית תהיה בפיתוח תוכנה. 
בירכתי על יוזמתו של שר התעשייה והמסחר, מיכה חריש, לסייע לקידום השיווק 
ליצוא ולהקמת שותפויות אסטרטגיות של חברות ישראליות וזרות לפיתוח לייצור 
ולהקמת משרדי רכש בארץ. כל אלה ימשכו לארץ כוח אדם מעולה 29 

בשנת 1994 מוניתי לחבר בוועדת התקשוב הלאומית שמונתה על ידי ועדת 
שרים ממשלתית לנושאי מדע וטכנולוגיה (עד שנת 2003). תפקיד הוועדה היה 
לתכנן את התשתיות הנדרשות בנושאי משאבי מחשוב, תקשוב, טכנולוגיות של 
תקשורת וכוח האדם, לקראת העשור הראשון של המאה ה-21, כדי שישראל 
תוכל להפוך את יתרונה האיכותי ליתרון אסטרטגי בעידן מהפכת המידע. כך 
הוגדרו יעדי הוועדה בסוף שנת 1994: "הוועדה לתשתיות מידע ותקשוב הוקמה 
כדי לקדם את תשתיות התקשורת, התקשוב, והמידע בכלל ואת תשתיות המחקר 
היישומי כחלק מכך... הוועדה מתכוונת להפעיל וליזום פעילות בתחומי התשתית 
האנושית-חינוכית... חינוך מחדש של הדור הצעיר ודור הביגיים יבטיח לנו כניסה 
חלקה יותר לעולם התקשובי העתידי. תוצר לוואי של פעילותנו יהיה ניצול יעיל 
של אוטוסטרדת המידע על ידי מגוון רחב מאוד של מגזרים במשוק" 29 

בראש הוועדה עמד פרופסור דני דולב מהאוגיברסיטה העברית בירושלים, מדען 


8 אתר הארגון קומון אינטרנשיונל: קזס. תסותות 60.שאוע//:כת. "ארגון עולמי למשתמשי יבמ", רשת 
מחשבים, 6.8.95. 

9 רבדשיח בנושא תעסוקה בתחוסם ההיי-טק, "חסרה התאמה בין המקצועות הנדרשים להיצע הקיים", 
אנשים ומחשבים, 8 בספטמבר 1993. 

0 הוועדה הלאומית לתשתיות מידע ותקשוב, תוכנית פיתוח תשתית 1997-1995, מוגשת לוועדה 
העליונה לפיתוח תשתית מדעית וטכנולוגית בישראל, נובמבר 1994, עמ' 2. 


200 


פרק ז: ה'בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 


בעל שם, ועל חברי הוועדה נמנו נציגי המוסדות להשכלה גבוהה והתעשיינים. 
אחד מהישגיה של הוועדה היה רכש מחשבי-על והצבתם באוניברסיטת תל אביב 
ובאוניברסיטת בן-גוריון. מחשבי-על אלו הם מחשבים רבי-עוצמה, הנחשבים גם 
לנשק אסטרטגי, עקב יכולות החישוב העוצמתיות שלהם, המאפשרות להם לבצע 
חישובים במהירויות גבוהות במיוחד בנושאים כגון מיפוי הגנום האנושי, מחקרים 
מורכבים בפיזיקה ועוד. נוסף על ערכם החשוב במחקר מדעי, מחשבי-על עשויים 
גם לתת תנופה למחקר התעשייתי. 

בנובמבר 1996, בעידודם של יושב ראש ועדת הכלכלה, ח"כ אלי גולדשמידט 
ויושב ראש הכנסת דן תיכון, הוקמה ועדת משנה מיוחדת לתקשוב ומידע בוועדת 
הכלכלה של הכנסת שבדיוניה השתתפו 18 ח"כים ממרבית סיעות הבית. בתיאום 
עם ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, ובברכתו, החליטה ועדת המשנה למקד את 
פעילותה בהכנת דוח מקיף בנושא: היערכות מדינת ישראל לקראת עידן המידע. 
מכיוון שחברי הכנסת אינם בקיאים בתחום, פנה ח"כ מיכאל איתן, יושב ראש 
הוועדה לתקשוב ומידע, לפרופסור דגי דולב (יושב ראש הוועדה הלאומית לפיתוח 
תשתיות מידע ותקשוב) ואליי, במסגרת תפקידי כיושב ראש איל"א, וביקש לסייע 
בגיבוש צוותי משימה של מומחים שיסייעו בהתנדבות לוועדת הכנסת בגיבוש 
הדוחות בנושאים השונים. העמדתי לרשות מטרה זו את כל הסמכויות, הקשרים 
והידע שצברתי במשך עשרות שנים. הדוח מאבחן את השינוי ההיסטורי שחל 
עם המעבר לחברת המידע ומבטא את המסרים שפעלתי להטמעתם הן במסגרת 
תפקידיי השונים והן במאמרים שפרסמתי. העולם הופך ל"כפר גלובלי" על ידי 
גישור בין מערכות מידע ותשתיות תקשורת וזרימה חופשית של ידע בכל העולם. 
המעבר ישפיע על כל תחומי החיים ויתבצע תוך עשור. מדינות שתאחרנה לרתום 
את טכנולוגיית התקשוב והמידע לצורכיהן - תישארנה מאחור. הממשל במדינת 
ישראל חייב להתאים את כל המערכות במשק לשינויים המקיפים המתחייבים 
מהמהפכה המתחוללת עם המעבר לעידן המידע. בחברת המידע האזרח במרכז 
והמידה שבה הוא יכול להגיע ישירות למקורות המידע היא מבחן ההצלחה. 

במרס 1997, לקראת פרסום הדוח, קרא פרופסור דני דולב, חבר הוועדה, 
לממשלת ישראל שתפעל לפתיחתם של 1,200 מאגרי מידע חשובים הקיימים 
בישראל, בדומה לתהליך שהתבצע בארצות הברית. דולב הסביר שתעשיית 
המידע אינה יכולה לפעול ללא גישה ישירה למאגרי המידע. פתיחת המאגרים 
תוביל לעידן חדש שבו המידע יהיה זמין באופן מיידי וכך החברות תוכלנה לפעול 
מהר יותר וללא מעצורים ביורוקרטיים מיותרים ?2 

הדוח הוכן בעזרתם של עשרות מומחים, מבין הטובים בארץ, שפעלו במסגרת 


1 כתבת ידיעות אחרונות, "איל''א ידרוש 80 מיליון דולר תוספת תקציב", ידיעות אחרונות, 19.3.97. 


201 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


1 צוותים נושאיים: התארגנות הממשלה, ממשל זמין, חקיקה, תשתיות תקשורת 
ורגולציה, חינוך, מסחר אלקטרוני, מאגרי מידע, אבטחת מידע, השימוש בעברית 
ברשת והתקינה הנדרשת לכך, מיצוב ישראל והכלכלה שלה בעידן המידע 
והקשרים עם העם היהודי בתפוצות. העבודה כולה הושלמה תוך פחות מחצי 
שנה ובמאי 1997 הועבר הדוח המלא (כולל דוחות הצוותים הנושאיים וסיכום 
ההמלצות) לממשלה 22 


פרופסור דני דולב, מדען מחשב, עומד כיום בראש מרכז המחקר להגנת הסייבר 
באוניברסיטה העברית: "מדעי המחשב בישראל צמחו ממתמטיקה ולכן ההתפתחות הייתה 
מהירה וחופשית יותר, בניגוד לארצות שבהן הצמיחה הייתה מההנדסה והן התקשו להתקדם 
בגלל מגבלות התוכנה. בארצות הברית ההתפתחות הייתה גם מהכיוון ההנדסי, בגלל שארצות 
הברית התמודדה עם משימות דוגמת שיגור אדם לירח. בישראל התפתחו מדעי המחשב גם 
מבחינה תיאורטית. כיום שיעור המחקר הישראלי בהיבטים התיאורטיים של מדעי המחשב מגיע 
לשליש מכמות המאמרים שנכתבו בתחום בעולם. ברור ששיעור כזה אינו עומד בשום יחס סביר 
למשקל הדמוגרפי של ישראל בעולם. הדבר נובע מהתפתחות החשיבה המופשטת. התוכנה 
היא אינסופית, והיא מאפשרת את הפריצות הגדולות בזמן שלחומרה יש מגבלות. התיאוריה של 
התוכנה משכה את כל ההתפתחות קדימה. 


באותן שנים, נוסף על תפקידי כפרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, הייתי גם 
ראש מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי (מחב"א). בשנת 1994 הוקמה הוועדה הלאומית 
לפיתוח תשתיות מידע ותקשוב ביוזמה של ועדת השרים למדע וטכנולוגיה. באותה עת, ועדת 
השרים זיהתה את חשיבותו של תחום המידע והתקשוב ואני מוניתי לעמוד בראש הוועדה 
החדשה שהוקמה. עם חבריי, הצלחנו להקים ועדה של אנשים חושבים ואכפתיים שלא פחדו 
להתעמת במקרה הצורך עם המנגנונים הממסדיים. בחרנו אנשים מקשת רחבה ביותר של 
התמחויות (ומדעי המחשב היה רק אחת מה]ן) ועם חזון גדול. בשנים 1998-1996 עמירם ואני 
שיתפנו פעולה עם ח"כ מיכאל איתן, יושב ראש הוועדה לתקשוב ומידע, וחיברנו את המסמך: 
היערכות מדינת ישראל לקראת עידן המידע. 


במסגרת עבודתנו הייתה לנו הזכות לפעול ולהשפיע בכמה מישורים. כך, למשל, בעניין 
האינטרנט. בשנת 1995 התחילה ההתרחבות המהירה של השימוש באינטרנט. שרת התקשורת 
בשנים 1996-1993 הייתה שולמית אלוני ואחריה (עד 1999) לימור לבנת. מנכ"ל המשרד היה 
שלמה וקס (בשנים 1997-1993). חסמנו את בזק, שרצתה להיות ספקית האינטרנט ואפשרנו 
לכמה חברות - נטוויז'ן הייתה הראשונה שבהן - לפעול כספקיות אינטרנט. בעיה אחרת הייתה 
העברת מידע בתוך ישראל. הקווים החיצוניים היו יקרים מאוד. בעבודה משותפת של הוועדה 
הלאומית שעמדתי בראשה, איגוד האינטרנט הישראלי, שהוקם על ידי עמירם ומרכז החישובים 
הבין-אוניברסיטאי, הצלחנו לבנות את המערכת כך שכל חילופי המיילים יהיו בתוך ישראל, ללא 


2 הכנסת, ועדת הכלכלה ועדת משנה לתקשוב ומידע, דין וחשבון מסכם של עבודת צוותי משימה 
בנושא היערכות מדינת ישראל לקראת עידן המידע, בשיתוף הוועדה הלאומית לפיתוח תשתיות 
מידע ותקשוב, מאי 1997 
(10826.001ח1 [15786/או8]-זס1טק(ת00.11/816018/00.שב]-אוע\//:11125). 


222 


פרק ז: ה'בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 


הזדקקות לקווּים חיצוניים. בשלב השלישי, בשנים 1998-1997, גברה הדרישה לאינטרנט. לבזק 
היה מונופול על התשתית. עם מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי יזמנו הקמת מודם שיכול 
להעביר את כל התקשורת דרך לוויין. בדרך זו אילצנו את בזק להוריד את המחירים. 


בין היתר יזמנו הבאת מחשבי-על לישראל. באותה עת, ישראל לא יכלה לרכוש מחשבים 
= חזקים במיוחד. הקמנו מרכזז לחישוביות-על שישב במרכז החישובים האוניברסיטאי. האמריקאים : 
התנגדו בתחילה, אולם בהדרגה ריככו את התנגדותם. מחשבי-העל לא שינו את התפתחות 
התעשייה אך הם היו סמל חשוב ליכולת להשיג יעדים. נוסף על כך יזמנו את מחשוב הממשלה, 
מאגרי המידע והטיפול בבטיחות מחשבים. 


הוועדה הוקמה בעיתוי שבו האינטרנט פרץ להמונים. בשנת 1995 הומצא הדפדפן הראשון. 
הוועדה נהנתה מהמיקום שלה מכיוון שהייתה על-מערכתית ועם זאת היה לה גם מעמד רשמי. 
מיכאל (מיקי) איתן, שר המדע והטכנולוגיה (1998-1997), סייע רבות לעבודתנו. עמירם, 
בתפקידו כיושב ראש איל"א, סייע רבות באיתור האנשים המתאימים ובגיוסם למשימות השונות. 
הוא שלח אנשי מקצוע לכל הוועדות. העבודה הייתה התנדבותית והאנשים חשו שהם חלוצים 
ותמיד הצלחנו לגבש צוותים לכל צורך. 


באותה עת קראנו לאינטרנט תקשוב על ידי שילוב המילים תקשורת עם מחשבים כאשר היה 
ברור שהתוכנה היא הצלע השלישית. הבנו שהתקשוב עומד לפני קפיצה מטאורית והאתגר הוא. . 
לעשות את כל הנדרש כדי שישראל תמוצב נכון במהפכה שזה עתה התחילה. האבחון שלנו 
היה שהתקשוב יהפוך את פני התעשייה וכי אם לא נהפוך את התקשוב לנגיש לכול - הקפיצה 
החזויה לא תתרחש. למזלנו היו שותפים לחזון במשרדי הממשלה. השירות בצה"ל מסייע לדור 
הצעיר בישראל למקד את רצונותיו אולם עלינו לקרב יותר את הנוער לתחום ומערכת החינוך 
צריכה לאתגר כדי לחזק את היצירתיות. ן 


הקורס לניהול חברות הזנק טכנולוגיות 


בשנת 1997, בעיצומו של גל ההשקעות בחברות הזנק ישראליות וכדי 
להבטיח את יכולות הניהול של היזמים הצעירים, יזמתי בשיתוף עם התאחדות 
התעשיינים, המרכז הישראלי לניהול ואחרים, את הקורס לניהול חברות הזנק 
טכנולוגיות. קורסים אלה עיבו את שדרת הניהול והעניקו יכולות ניהוליות שהיו 
חסרות בחברות. כבר אז קמו בארץ מדי שנה מאות חברות הזנק ומספרן הכולל 
הגיע ל-3,000. בכך תפסה ישראל את המקום השני בעולם, אחרי ארצות הברית, 
במספר חברות הטסטרט-אם 25 

מנהלי חברות הסטרט-אפ מתאפיינים כבעלי רעיונות ומעוף, הכשרה טכנולוגית 
ויכולת מקצועית גבוהה אך אין להם כישורים וידע בתחום הגיהולי. כדי להיערך 
מראש למצב זה ולהגביר את סיכויי השרידות של החברות ואת הסיכויים שתגענה 
למצב של בשלות ותהפוכנה לחברות מבוססות, אמורה תוכנית הלימודים של 


3 דודי גולדמן, "בראשונה: קורס לניהול חברות סטרט-אפ", ידיעות אחרונות, 2.12.97. 


203 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


הקורס לתת למנהלים כלי ניהול ופתרונות מעשיים שיסייעו להם להתגבר על 
הקשיים האופייניים לחברות אלו (ראו במסגרת). 


המרכז הישראלי לניהול: הקורס "ניהול חברות סטרט-אפ טכנולוגיות" 
(29)1997 

המנהל האקדמי של הקורס היה פרופסור מיכאל אתגר, מנכ"ל אתגר ייעוץ שיווקי ומרצה בבית 
הספר למֶנְהל עסקים במכללה למֶנְהל. הקורס, בהיקף 300 שעות אקדמיות, ניתן על ידי מרצים 
בכירים מהאקדמיה ומנהלים 'מהשטח', שילב ניתוח אירועים מהארץ ומהעולם וניתוח אירועים . 
של המשתתפים עצמם, שקיבלו תמיכה וסיוע בפתרון בעיות. הנושאים המרכזיים בקורס: שיווק 
(הכנת תוכנית, מודיעין, פרסום ועוד); סוגיות משפטיות לחברות סטרט-אפ (דיני חוזים, קניין 
רוחני, פטנטים, מיסים); ניהול פיננסי (חשבונאות, תמחור, הערכת שווי ועוד); גיוס השקעות 
(תוכנית עסקית, גיוסי הון, מימון ממשלתי, פרטי ובין-לאומי ועוד); ניהול כוח אדם וארגון (גיוס 
כוח אדם, עבודת צוות, תרבות ארגונית ועוד); מו"פ ותפעול (ניהול פרויקטים ותפעול, בקרת 
איכות, ניהול מערכות מידע); מיומנויות ניהוליות (ניהול משא ומתן, יצירתיות, שיפור מערכות 
שירות); משחק עסקים ניהולי אינטגרטיבי (סימולציה ממוחשבת בניהול חברת סטרט-אפ 
במצב של תחרות). שכר הלימוד של הקורס היה מסובסד (עד 80%) על ידי "התוכנית לפיתוח 
הון אנושי לתעשייה" שפעלה במסגרת משרד התעשייה והמסחר. 


אימפקט חברתי 


בשנים האחרונות צצים בתחום ההיי-טק מושגים המעידים על כיווני פעולה 
חדשים. לעיתים אני מוצא בהם ביטוי עכשווי לרעיונות שהנחו את פעולתי בכל 
השנים. אחד המושגים האלה הוא המושג "אימפקט חברתי". המושג נובע מהזיקה 
שנוצרה בשנים האחרונות בין ההיי-טק לבין שדה העשייה החברתית. אם בעבר 
תחום העשייה החברתית היה מרחב פעולה של פילנתרופים ופעילים חברתיים, 
התברר בשנים האחרונות שניתן לשלב עשייה חברתית עם פיתוח היי"טק שיובילו 
לרווח עסקי. יוזמות מסוג זה נוגעות לישראל ולעולם כולו. כך, למשל, מכשור רפואי 
נייד שמנגיש בדיקות יקרות לאוכלוסייה ענייה, טכנולוגיות שמאפשרות לאנשים 
עם מגבלות דיבור לתקשר עם הסובבים אותם ועוד. מתברר שהשפעה חברתית 
יכולה לחסוך עלויות ניכרות למדינה בתחומים עתירי הוצאות דוגמת מניעת 
מחלות, מניעת אלימות וצמצום נשירה מבתי הספר - ואף ליצור רווחים. מתברר 
שלאוכלוסייה ענייה בארץ ובעולם, ובכלל זה האוכלוסייה בארצות המתפתחות 
(המונה מיליארדים), יש השפעה כלכלית וניתן להפיק רווחים כאשר מסייעים לה. 
המחסור המתגבר במשאבים בעולם כולו ומנגד התפתחות טכנולוגיית המידע 


4 המרכז הישראלי לניהול (מי"ל), מיכל גרף, רכזת הקורס, לכבוד עמירם שור, יושב ראש מועצת 
המנהלים מ.ל.ל., 14.10.97. למכתב צורף תשקיף הקורס. 


204 


פרק ז: ה'בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 


והאפשרות ליצור פתרונות חדשים לצרכים חברתיים בעלויות נמוכות, הם בין 
הגורמים להתפתחות תפיסת "האימפקט החברתי". 

אולם לכל אלה יש להוסיף את החיפוש אחר משמעות לחיים, המאפיין את 
הצעירים בני דור הדצ (ילידי 2000-1980) המוביל לפיתוח סטרט-אפים שיש 
בהם מענה לצרכים חברתיים. המודעות הגוברת של צעירים אלה ושל אוכלוסיות 
בארצות המפותחות לנזקים הנגרמים על ידי התאגידים מובילה להתנגדות 
ל"קפיטליזם חזירי" המיועד רק להגדלת רווחים. החברות הגדולות נאלצות להבין 
שהן צריכות להתרכז במוצרים ושירותים שמיטיבים לאנשים ממש 25 

במבט לאחור, על פני עשרות השנים בהן עסקתי בתפקידים ייצוגיים שונים 
בתחום תעשיית התוכנה בארץ ובעולם, אני סבור שהמושג "אימפקט חברת"" יכול 
להסביר חלק נכבד מההנעה שלי לעסוק בעשייה למען הציבור. העמדה של 'מוכיח 
בשער' בתחום ההיי-טק, שהצלחתי לבסס בזכות מעמדי כמייצג את הארגונים 
המרכזיים בתחום התוכנה והמחשוב ועמידתי בראשם (בד בבד עם שותפות 
בניהול חברה ותיקה ומוערכת), אפשרה לי להעביר את המסרים החשובים ברמה 
הלאומית. כך יכולתי לפעול נגד תופעות שליליות ולקדם תהליכים חיוביים. כמה 
דוגמאות מן העבר ימחישו את הדברים, כפי שיפורט להלן. 

בשנת 1987 טענתי שהדרך היחידה היעילה להילחם בגגבת התוכנה, שהייתה אז 
תופעה רווחת ביותר בישראל, היא לחנך את הקהל ולעצב בדרך זו נורמות אחרות 
שלפיהן גנבת התוכנה היא פגם מוסרי וחברתי. עמדתי גם על הנזק התדמיתי 
הנגרם לישראל בעולם ופוגע במוניטין של תעשיית התוכנה המקומית 2% 

בשנת 1991, על רקע החלטת הממשלה לתמוך בהקמת מפעל אטארי בישראל 
ובתגובה לדרישת היזם להקים מפעלים לייצור מחשבים, טענתי שהקמת מפעל 
לייצור מחשבים היא בזבוז כסף מכיוון שישראל אינה מסוגלת להתמודד עם שוק 
העבודה הזול באסיה. עמדתי על דעתי שישראל צריכה להשקיע רק בנושאים 
הדורשים "כוח מוח". היתרון היחסי של ישראל הוא ביכולת הגבוהה ובשפע 
הרעיונגות של היזמים. לכן ההתפתחות הנכונה היא לפתח רעיונות ומוצרים 
חדשניים ואחר כך לפתח סביבם תעשייה, כפי שקמו טאיטקס, אלסינט, אופטרוטק, 
צ'ק פוינט ואחרות. לפיכך את הכספים שהמדינה תכננה להשקיע במפעל - ראוי 
להשקיע בתעשיית התוכנה 2 

בשנות ה907 האחרונות התרעתי שוב ושוב מפני הנזק הצפוי למדינת ישראל עקב 
קריסת מערכות המידע הממוחשבות אם לא תשכיל להיערך בעוד מועד ל'באג 


5 שירלי קנטור שני, "אימפקט חברתי - גל חולף או עידן חדש!" ([00.1.ז0)ח3א16%זת5.אועעט//:כ0ת). 
6 טל שחף, "תָפסו את הגנב", עסקים, מעריב, 8.12.87, עמ' 18. 
7 "על החלטת הממשלה לתמוך בהקמת מפעל אטארי בישראל", רשת מחשבים, גיליון 170, 21.4.91. 


205 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


0. בישראל ניכרה אדישות ואילו בלונדון נערך כינוס עולמי ("ועידת לונדון 
באג 2000") להיערכות לקראת הסכנה הצפויה בהשתתפות מעצבי המדיניות 
הפוליטית והכלכלית וראשי התעשייה בעולם, שגם אני הוזמנתי אליו. בראיונות 
ובתוכנית רדיו בספטמבר 1998 (ונוסף על כך בהזדמנויות אחרות), התרעתי 
מפני האסונות הצפויים אם ישראל לא תיערך בעוד מועד. הסכנות כללו קריסת 
מערכות תשתית (אספקת המים, האנרגיה, שוק ההון, הבריאות ועוד) ופגיעות 
חמורות בנפש ובכלכלה. באותה עת הערכתי את ההשקעה הכספית הדרושה 
להיערכות לשנת 2000 ב8007 מיליון דולר. קראתי למשרדי הממשלה, למנהיגות 
הכלכלית ולמגזר העסקי לפקח על הסבת מערכות המידע הממוחשבות לקראת 
שנת %2000< ההכנה הנדרשת הייתה לאתר ולבדוק את כל מקורות התוכנה, 
למצוא את כל התאריכים שצוינו בהם ולבחון את השפעתם על מהלך החישובים. 
אחר כך יש לבצע את התיקונים הנדרשים. אלפי לקוחות וגופים נחשפו אז למ.ל.ל. 
ולארגונים הציבוריים בהם פעלתי ואני מניח שעצם הדיבור על הבעיה הגביר את 
המודעות ועורר רבים לפעול כדי להקטין את הנזק. 


דרכים לפתרון המחסור המתמשך בכוח אדם בתעשיית ההיי"טק 


הסלוגן "ההיסטוריה חוזרת על עצמה", מוכיח את שרידותו וגלגולו מחדש על 
פני הזמנים. שוב דנים בשנים 2017-2016 בהבאת אנשי מקצוע בתחום ההיי"טק, 
תוכנה ואלקטרוניקה לישראל, כדי להתגבר על המחסור באגשי מקצוע המעכב 
את התפתחות התעשייה. בעבר, במשך עשרות השנים בהן ליוויתי את תחום 
ההיי-טק בישראל, האמנתי כפי שאני מאמין היום, שמתן היתר על ידי הממשלה 
ליבוא מתכנתים ואנשי מקצוע בתחום ההיי"טק, הוא שגיאה העתידה לגרום 
נזקים להמשך התפתחות התעשייה בארץ. 
במחצית שנות ה-90 של המאה הקודמת, חסרו בישראל כ-1,000 מקצועני 
תוכנה. היום חסרים בישראל 10,000 אנשי מקצוע והשאלה היא האם לא גלמד דבר 
משגיאות העבר. האם אין זה מחדל לאומי שישראל חסרה גם היום אנשי מקצוע? 
זה שנים אנו רואים בהון האנושי את אוצר הטבע של ישראל ואת התעשייה 
הטכנולוגית כמנוף העיקרי לפריחתה וצמיחתה של הכלכלה הישראלית. האם 
אין זה מתפקידה של הממשלה על משרדיה הרלוונטיים לתכנן ולהבטיח שיעמוד 
לרשות התעשייה המשאב האנושי הנדרש? הבאת עובדים זרים לא רק שמפתחת 
8 התוכנית "צבע הכסף", קול ישראל, רשת ב, 9 בספטמבר 1998. "עמירס שור, יושב ראש ארגון בתי 
תוכנה בהתאחדות התעשיינים: קיימת אדישות במנהל הציבורי והמגאר העסקי בעדכון תוכניות 


המחשב לקראת באג 2000", הצופה, 10.9.98. אבי בליזובסקי, "ארגון בתי התוכנה: עלות ההסבות 
לשנת 2000 בישראל - 800 מיליון דולר", הארץ, 10.9.98. 


206 


פרק ז: ה''בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 


תעשיות ויכולות בשדות זרים אצל מתחרים פוטנציאליים, אלא גם מכניסה 
לתרדמת את כל אלה שבעקבות מחדליהם נוצר המחסור. כך, חלילה, עתיד מחדל 
זה להישנות גם בעתיד. 

בשנות ה-90, בתפקידי כיושב ראש ארגון בתי התוכנה בהתאחדות התעשיינים 
בישראל, התנגדתי נחרצות ליבוא עובדים זרים והמהלך נחסם באיבו. בשנת 1996 
פניתי לשרי האוצר, התעשייה והמסחר, העבודה והפנים בבקשה שימנעו מתן 
אשרות כניסה למתכנתים מחו"ל. דרישתי נבעה מהצעתן של כמה חברות להעביר 
עבודות תכנות לחו"ל או להביא לארץ מתכנתים הודים עקב המחסור הכבד 
במהנדסי תוכנה ומתכנתים שבגללו נאלצו בתי תוכנה לדחות הזמנות בשווי 
עשרות מיליוני דולר. התרעתי שיבוא כוח אדם יסכן את עתידה של תעשיית 
התוכנה בישראל מכיוון שכך תיסלל הדרך להעברת הידע למדינות זרות, שיוכלו 
להתחרות בישראל. מוצרי התוכנה הישראליים הם עתירי ידע, חדשנות ופריצות 
דרך. אבחנתי שהבעיה נובעת מחוסר התאמה בין הכשרת כוח האדם וחזזוי 
הצרכים לבין צמיחת תעשיית ההיי"טק בישראל. אני עצמי פעלתי באותה עת 
לפתרון הבעיה על ידי עידוד מהנדסים להסבה לתחום זה ועל ידי עידוד הנוער 
להשתלב בלימודים הנדרשים (ראו להלן במסגרת) 25 

אולם היצירתיות הישראלית מגיעה לכל התחומים... בשנת 1998 התברר שכדי 
לחסוך בהוצאות הכרוכות בכוח אדם ישראלי, העדיפה חברת "אמדוקס" להקים 
באי השכן, קפריסין, מרכז פיתוח המאויש על ידי תכנתים מהודו. בתוקף תפקידי 
כיושב ראש איגוד בתי התוכנה בישראל, חיוויתי את דעתי בצורה נחרצת נגד 
האפשרות שהסתמנה, לפיה החברות יפתרו את בעיית המחסור בכוח האדם על 
ידי הקמת מרכזי פיתוח שיאוישו בכוח אדם זר בארצות השכנות לישראל. להלן: 


"מדינת ישראל אינה צריכה את הדבר הזה... אנחנו נמצאים בתחום המייצר 
מוצרים טכנולוגיים ייחודיים. ברגע שאתה משתמש בקבלגי משנה אתה מעביר 
להם ידע שמחר יתחרה בך. הדוגמה הכי טובה זה טייוון. היא הפכה למעצמה 
טכנולוגית רק בזכות קבלנות המשנה של האמריקאים. ישראל מצטיינת 
בחשיבה יצירתית ובמהנדסים. אם אנחנו רוצים לייצר כאן תעשייה אנחנו חייבים 
להשקיע בהון האנןשי" 399 


במסגרת הרעיונות שהעליתי למיצוי מקורות אפשריים להכשרת כוח אדם 
למקצועות המחשב, הצעתי בשנת 1997 לשלב את תלמידי הישיבות בתחום 
ההיי-טק. אני בטוח שבאותה דרך שבה תלמידי ישיבות ההסדר ובוגרי ישיבות 


9 דעה מנוגדת: ראו אליצור בר יוסף, "האופציה ההודית", גלובט היי-טק, 28.3.96. 
0 בעצ גאון, "בקפריסין ייסדנו את הפטנט ההודי", סופשבוע מעריב, 1998. 


207 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


אחרות המשרתים בצה"ל עושים זאת במסירות ובהצטיינות, כך יוכלו בחורי 
הישיבות להשתלב גם בתחום זה. כבר הוכח שתלמידי הישיבות, בגלל יכולתם 
השכלית, מסוגלים להתגבר במהירות על הפערים שנפערו בינם לבין בוגרי 
התיכונים החילוניים (עקב אי-למידת מתמטיקה ומדעים) ולהפוך למתכנתים 
מעולים (ראו להלן במסגרת). משרד החינוך וגופים ממשלתיים אחרים צריכים, 
נוסף על כך, לפעול ולסגור את הפערים על ידי חיוב כל בתי הספר בארץ ללמוד 
את מקצועות הליבה. כדי לעודד את תלמידי הישיבות להשתלב בתעשייה הרביתי 
להופיע בישיבות ולהרצות לתלמידים על ההזדמנות המוצעת להם. כמה ישיבות 
פנו אליי וכמה רבנים אף פנו וביקשו שיימצא פתרון תעסוקתי לנשים חרדיות 
מבני ברק. נטלתי על עצמי גם לארגן את הקורסים להכשרה בסיוע גורמים שונים. 


הארץ, 12.2.96 


בתי התוכנה לממשלה: היתר ליבוא מתכנתים 
יסכן התפתחות הענף בארץ 


עמירם שור, יושב ראש ארגון בתי התוכנה בהתאחדות התעשיינים, קורא לשר האוצר אברהם 
שוחט, לשר התעשייה והמסחר מיכה חריש, לשרת העבודה אורה נמיר ולשר הפנים חיים רמון, 
למנוע בכל מחיר מתן אשרות כניסה למתכנתים מחו"ל. 


פנייתו של שור באה על רקע הצעתן של כמה חברות להעביר עבודות תכנות לקבלני משנה 
בהודו או להביא מתכנתים הודים לישראל. זאת, בשל המחסור הכבד במהנדסי תוכנה שבעטיו 
. נאלצות חברות ישראליות לדחות פרויקטים בשווי עשרות מיליוני שקלים. שור אמר, כי אם יותר 
+ לייבא אנשי מקצוע בתחום התוכנה, הדבר יהווה סכנה ואיום ממשי להתפתחותה של תעשיית 
| התוכנה הישראלית בעתיד. הוא התריע, כי כניסת תעשייני תוכנה מחו"ל תחשוף בפניהם | 
את בתי התוכנה, סודותיהם ושיטות העבודה שלהם, ותסלול בפניהם את הדרך להעברת ידע 
למדינות זרות, שיתחרו בתעשיית התוכנה הישראלית. 


הוא הבהיר כי מדובר במוצרי תוכנה עתירי ידע וטכנולוגיה ולא בעבודת כפיים, מאחר שעיקר 
עיסוקה של תעשיית התוכנה ותעשיית ההיי-טק הישראלית באינטגרציה של מערכות: "בשום 
פנים לא נוכל להרשות שתתפתח תעשייה של חיקוי, שבסופו של דבר תוביל לתחרות ותהפוך 
את המדינות המהוות מקור לייבוא עובדים למתחרות של תעשייני התוכנה מישראל. עלינו למנוע 
| את סינדרום יפן וטייוון ולמגוע מצב שהגולם יקום על יוצרו", מזהיר שור. 


. הוא ציין כי תעשייני התוכנה ערים למחסור שנוצר בכוח אדם מקצועי, כ-1,000 מקצועני ; 
, תוכנה, הנובע בעיקר מחוסר התאמה בין החיזוי וההכשרה של כוח אדם מקצועי לצמיחת 
תעשיות ההיי-טק והתוכנה בישראל. שור הדגיש, כי נעשות כיום פעולות חירום שונות כדי 
להתגבר על בעיה זו, הן על ידי הסבת מהנדסים ממקצועות שונים לתחום טכנולוגיות המידע. : 
: וההיי-טק והן על ידי דרבון הנוער להשתלב בעתיד בלימודי המקצועות הטכנולוגיים. משרד ראש. \ 
הממשלה, משרד הקליטה, משרד העבודה ומשרד התמ"ס, עם מסגרות ההכשרה המקצועית, \ 


28 


פרק ז: ה"בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 


חברו לתעשייני התוכנה והם לוקחים חלק פעיל בהקמת תוכניות ומסגרות להכשרת אנשי 
תוכנה. 


גלובס, 11-12.2.96 


אורנה רביב: עמירם שור, יושב ראש ארגון בתי התוכנה: 
למנוע יבוא מתכנתים לארץ 


יושב ראש ארגון בתי התוכנה, עמירם שור, קרא היום (א) למנוע אפשרות למתן אשרות 
כניסה לאנשי תוכנה מחו"ל לישראל. 


קריאתו הופנתה לשר האוצר, אברהם שוחט, לשר התמ"ס, מיכה חריש, לשרת העבודה, אורה 
נמיר ולשר הפנים חיים רמון. לדבריו, "תעשייני התוכנה בארץ מתנגדים למהלך שכזה, ויעשו ככל 
הניתן לסכלו". שור ציין, כי יבוא אנשי תוכנה מחו"ל יהווה איום ממשי להתפתחותה של תעשיית 
התוכנה הישראלית. "כניסת תעשייני התוכנה מחו"ל תחשוף בפני הזרים את בתי התוכנה, 
סודותיהם ודיסציפלינות העבודה שלהם", אמר. שור ציין כי מדובר במוצרים "אינטלקטואליים", 
עתירי ידע וטכנולוגיה, ולא בעבודת ידיים. "עיקר עיסוקה של תעשיית התוכנה, ובכלל זה תעשיית 
ההיי-טקן הישראלית, הוא באינטגרציה של מערכות, המבוססת על כושר החשיבה היצירתי 
וההמצאתי של מהנדסי תוכנה ומחשבים ישראליים", אמר. שור התריע כי תעשייני התוכנה 
הישראלים לא יאפשרו התפתחותה של תחרות החיקויים. 


הצופה, 18.3.97 


עמירם שור יושב ראש ארגון בתי התוכנה שבהתאחדות התעשיינים: "תלמידי הישיבות 
יכולים לשמש עתודה לבעיות המחסור בתעשיות המידע וההיי-טק. מחסור בכוח אדם מקצועי 
המעיק על תעשיות התוכנה וההיייטק של מדינת ישראל, המסכן את המשך צמיחתם, עשוי 
להיפתר על ידי שילוב תלמידי הישיבות במקצועות הנדרשים". 


כך אומר עמירם שור יושב ראש ארגון בתי התוכנה שבהתאחדות התעשיינים ויושב ראש 
האיגוד הישראלי לטכנולוגיית המידע (איל"א) לקראת הכינוס ה-31 של איל"א שיתקיים ב"25- 
6 במרס בבנייני האומה בירושלים ואשר ידון בנושא המרכזי: "פרט וחברה בעידן המידע". שור 
הוסיף וציין: כשם שתלמידי ישיבות ההסדר ובוגרי ישיבות אחרות המשרתים בצה"ל עושים 
זאת בהצטיינות, כך יוכלו גם אנשי הלימודים התורניים לתת תרומה חשובה לחיפושים אחר 
הניסיונות להתגברות על מחסור המעיק על תעשיות התוכנה וההיי"טק בישראל. לדבריו הוכח 
כבר שחידודי הלימוד התורניים הופכים את תלמידי הישיבות לבעלי פוטנציאל להשתלב בהצלחה 
| כמתכנתים בתעשיית התוכנה. פוטנציאל אנושי זה טרם נוצל עדיין והוא עשוי להקל על המצוקה 
הקיימת כיום בתעשייה. תעשיית התוכנה שהשתלבה בהצלחה מאז 1987 בין תעשיות היצוא, 
הפכה לתעשיית היצוא ששיעור צמיחתה הוא הגבוה ביותר בין כל תעשיות היצוא של ישראל 
והוא נע בין 20% ל-25% בשנה. 


209 


הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי 


באותה תקופה (נובמבר 1996) בחנתי את האפשרות לשתף פעולה עם כוח אדם 
מקצועי במצרים ובדרך זו לקדם את יחסי הכלכלה והשלום וגם לסייע לתעשייה 
בישראל. קיימתי פגישות עם אחמד צדקי (בנו של ראש ממשלת מצרים עאטף 
צדקי, שכיהן בתפקיד בשנים 199